Mentor Me חיים עשירים בכל המובנים! MentorMe.co.il
מטרת הבלוג: להדריך אנשים להתעוררות רוחנית כבסיס להצלחה בחיים ובעסקים
ארכיון
ארכיון : 11/2011
יום ראשון 10 אפריל 2011 Share13 התפתחות אישית המפתח השני אל החופש- תפסיקו להניח ותתחילו לנוח הנה משהו שאנחנו ממש אבל ממש טובים בו, להניח הנחות. כל היום אנחנו מסתובבים ומניחים הנחות. מניחים כל מיני הנחות, מייצרים כל מיני משמעויות ובונים פרשנויות לכל מה שקורה מסביבנו. ואיך קוראים לכל זה בשלוש מילים? לעוות את המציאות. ומה קורה כאשר אנחנו מעוותים את המציאות? אנחנו מאבדים קשר עם המציאות או במילים אחרות, אנחנו מתנגדים למציאות. ומהי התוצאה? אנחנו חיים בעולם של אשליות שיוצר את עצמו כגלגל שחוזר חלילה והגלגל הזה מייצר לנו סבל. חברים יקרים, הגיע הזמן לגלות את המפתח השני שלכם אל החופש- להפסיק להניח ולהתחיל לנוח. המפתח השני- תפסיקו להניח ותתחילו לנוח ההרגל הזה שיש לנו להניח הנחות טבוע בנו כי יש לנו צורך להצדיק, להסביר ולהבין כל דבר שקורה מסביבנו כדי שנוכל להרגיש מוגנים. הדבר שאנחנו פוחדים ממנו אולי יותר מכל דבר אחר, הוא חוסר וודאות ולכן המוח שלנו פועל כמו כוס מים שממלאת את עצמה מחדש כל הזמן, העיקר שלא יהיה ריק בפנים. אז אנחנו מניחים הנחות לגבי כל דבר והגרוע מכל הוא שאנחנו משום מה מאמינים שההנחות האלו הן האמת. אנחנו מניחים הנחות לגבי מה שאחרים עושים וחושבים מבלי לבדוק את עצמנו ואז אנחנו מאשימים אותם ויוצרים בעיות. אנחנו עושים הכל כדי להסביר לעצמנו את המקרים, האירועים והנסיבות שמתרחשים בחיינו, כולל את מה שאלה שמסביבנו חושבים, מרגישים ועושים, שמא חס וחלילה לא נצטרך לשאול שאלות. אנחנו אפילו מניחים הנחות לגבי הסיבות שבגללן האנשים שמסביבנו מתנהגים כמו שהם מתנהגים, כלומר למה הם חושבים כך ולמה הם מתנהגים כך. בהנחת הנחות אנחנו מצטיינים, בשאילת שאלות אנחנו חלשים מאוד. מדוע זה כך? למה יש בנו את הצורך הזה להצדיק כל דבר ולמצוא לו מיד הסבר? לטעמי, זה נובע משני פחדים עיקריים: הפחד הראשון הוא הפחד מחוסר הוודאות. מאחר ואנחנו רוצים להרגיש הגנה וביטחון, והיות ויש כל כך הרבה דברים שההיגיון לא יכול להסביר, נוצרות בשיחה הפנימית שלנו המון שאלות הדורשות תשובות. מה שבפועל קורה זה שאנחנו מעדיפים לקבל מיד את התשובה גם אם היא לא בהכרח נכונה. עצם קיומה של התשובה מאפשר לנו לחוש את הביטחון שאנחנו מחפשים. התשובה הזו היא למעשה ההנחה שאנחנו מניחים לעצמנו באותו רגע. הפחד השני הוא הפחד לשאול שאלות או יותר נכון לומר- הפחד מביקורת. כלומר, זה לא שאנחנו פוחדים לשאול שאלה מסוימת, כמו שאנחנו פוחדים ממה שאנשים יחשבו עלינו לאור זה ששאלנו את השאלה הזו. ומה הפתרון שלנו במקרה זה? שוב, להניח הנחות. ומהי הצרה הגדולה ביותר? עולם שלם של כאוס נוצר ברגע שאנחנו מניחים עוד ועוד הנחות לגבי כל מה שקורה לנו בחיים. כל אחד מאיתנו יוצר עולם כוזב משל עצמו וחושב שהעולם שהוא רואה זה העולם וזו המציאות. אבל המציאות האמיתית רחוקה אלף שנות אור ממה שהוא חושב והוא אפילו אינו מודע לכך. איך כל העולם הכוזב הזה נוצר? ההנחות שאנחנו מניחים משפיעות על מה שאנחנו מרגישים ובעקבות כך על ההתנהגות שלנו. ההתנהגות שלנו מובילה לתוצאות שלנו. ובכלל, כל החוויה שלנו את החיים מושפעת על ידי ההנחות שאנחנו מניחים. האבסורד הוא שבזמן שאנחנו מניחים הנחות בגלל הצורך שלנו בהבנה, מה שאנחנו יוצרים למעשה זה חוסר הבנה שמובילה לבעיות במערכות היחסים שלנו עם אחרים. ולא רק עם אחרים, אלא גם עם עצמנו. ההרגל הזה של הנחת הנחות תקף גם לגבי עצמנו, אנחנו כל הזמן מניחים הנחות לגבי עצמנו, לגבי האופי שלנו, לגבי התכונות שלנו, לגבי הכישורים שלנו, לגבי הפוטנציאל שלנו. רובנו לא עוצרים אף פעם כדי לשאול את עצמנו שאלות. זה אומר שאנחנו יוצרים גם קונפליקטים בינינו לבין עצמנו ולא רק בינינו לבין אחרים. וכל זה התחיל מחוסר בהירות בתקשורת וכתוצאה מהנחת הנחות כדי לכסות על אותו חוסר הבהירות. וזה בדיוק מה שאנחנו עושים, "מכסים", זו המילה! אנחנו זורקים על חוסר הבהירות שמיכה (או במילים אחרות הנחה) בתקווה שזה יפתור את הבעיה ונבין את כל התמונה. את כל זה אנחנו עושים במקום פשוט ליצור בהירות. אז מה הפתרון? איך יוצרים בהירות? במקרה הזה, ניתן ליצור בהירות באמצעות שתי דרכים עיקריות: האחת- על ידי שאילת שאלות. בכל פעם שאתם אינכם מבינים, שאלו שאלות. ואם אין תשובה מיידית, עדיף להישאר עם השאלה באוויר ולחכות למציאות. עדיף תמיד לדעת את האמת מאשר להניח הנחות לגבי האמת. העניין הוא שזה לא כל כך פשוט. למה? מפני שאנחנו כל כך רגילים להניח הנחות שאנחנו עושים זאת מבלי לשים לב כמעט לגבי כל מה שקורה בחיינו. התקשרתם למישהו והוא לא ענה לכם...מיד אתם מניחים הנחה: הוא מסנן אותי, הוא בפגישה, הוא לא מעוניין בי, אולי משהו קרה לו. בסופו של דבר כשהמציאות מתבהרת, אתם צוחקים. מה קרה בסוף? הוא שכח את הטלפון באוטו. בזוגיות זה קורה המון, אנחנו מניחים הרבה פעמים שהצד השני ינהג לפי הציפיות וההנחות שלנו. אנחנו מניחים שהם יודעים מה אנחנו חושבים ומרגישים. ואז כשהם פועלים בצורה שונה, אנחנו נפגעים. אנחנו אומרות להם: "היית צריך לדעת". הסיבה שעברתי פתאום לדבר בלשון נקבה היא מפני שנשים ממש טובות בזה (אבל גם גברים...:)). הדרך השנייה היא באמצעות הטלת ספק, למעשה הפתרון הזה ניתן לשימוש גם לאחר שהנחנו הנחה מסוימת. מיד לאחר שההנחה מגיעה, במקום לקבל אותה, אנחנו נשאל: "האומנם?" או "האם זה בהכרח נכון?". הדברים האלה דורשים תרגול ואימון. הצעד הראשון הוא תמיד ביצירת מודעות, הפכו להיות מודעים לרגעים מסוימים שבהם אתם ממהרים להניח הנחה. עצרו את עצמכם והחליפו את ההנחה בשאלה, פשוט בדקו את המציאות עצמה. ואם כבר הנחתם הנחה מסוימת, זה לא מאוחר...אתם עדיין יכולים להשתמש בדרך השנייה- הטלת ספק. אמנם השינוי לא יתרחש ביום אחד וגם לא בחודש אחד, אך לתרגול הזה יש תגמול מאוד גדול עבורכם. להפסיק להניח הנחות זה המפתח השני שלכם אל החופש. אז תפסיקו להניח ותתחילו לנוח. במקום למהר למלא את הכוס הריקה בהנחות ומשמעויות מוטעות, תנוחו...אפשרו לה להיות ריקה. לאחר מכן היא תתמלא אמת, תתמלא במציאות האמיתית. עדיף כוס מלאה ב-אמת מאשר כוס ריקה. עדיף כוס ריקה מאשר כוס מלאה בשקרים. ביום שבו תפסיקו להניח הנחות ותהיו מסוגלים לשמר מצב זה, אתם תמנעו מעצמכם סבל רב ותתחילו ליצור חיים בריאים ובהירים. רוצים לגלות מהו המפתח השלישי? לחצו כאן לחלק האחרון בסדרה למאמר הקודם בסדרה זו: 3 המפתחות שלך אל החופש- לחשוב באמת לחיי החופש הנצחי שלכם! יואב אהבת את המאמר? שתף את האנשים היקרים לך. Share13 רוצה ליהנות ממאמרים, טיפים, סרטונים ותכנים מעוררי השראה ואפילו לקבל ספרון שכתב יואב זילכה במתנה? הירשם עכשיו בחינם כחבר באתר:www.MentorMe.co.il |
יום ראשון 10 אפריל 2011 Share5 התפתחות אישית 3 המפתחות שלך אל החופש הנה מגיעים אותם ימים אביביים, בדיוק כמו בכל שנה ואז אנחנו שואלים: "מה נשתנה?" האם יצאנו לחופשי או שמא אנחנו עדיין משמרים את המסורת של עמנו- להיות עבדים במשך שנים רבות. האם גם הפסח הזה יפסח עלינו במהרה ושוב נחמיץ את ההזדמנות שלנו לצאת אל החופש? האם גם החג הזה נישאר עבדים המוחזקים בשלשלאות העבר ופוחדים פחד מוות מפני העתיד? את המאמר הזה אני מקדיש לכם, האמיצים שמוכנים להסתכן, אלה שמוכנים לגלות שלושה מפתחות חשובים אל החופש. לא החופש הגדול, לא חופשת סמסטר, לא כמה גימלים, לא סוף שבוע באנטליה. אני מדבר אתכם על חופש אמיתי, חופש נצחי, החופש הפנימי. מוכנים? הנה המפתח הראשון... המפתח הראשון- האם אנחנו באמת חושבים? האם אנחנו באמת חושבים? מי שממהר להגיד כן, משקר גם לגבי דברים אחרים...חשוב להבדיל בין חשיבה אמיתית לבין פעילות מחשבתית. הראשונה מבורכת ומגיעה מתודעת העל, הפירות שלה אינם בוסר אלא בשלים, עסיסיים ובריאים לכל. השנייה היא קללה היוצרת חיים ללא רגע אחד של הקלה, היא מגיעה מתודעת היחיד. בראשונה אני חושב, בשנייה חושבים אותי. הראשונה מולידה אהבה, השנייה מולידה פחד. המפתח הראשון אם כן הוא לחשוב באמת! חשיבה אמיתית עושה שימוש במוח ככלי ולא סתם כלי, אלא כלי מדויק להפליא. הכלי הזה הוא מופלא כל עוד אנחנו שולטים בו ובוחרים מתי ברצוננו להשתמש בו. מה המילה הנרדפת הראשונה שמבזיקה במוחכם כשאתם חושבים על המילה חופש? אצלי המילה הראשונה שקופצת מאחור ומצביעה כמו ילד המבקש מהמורה להביע דעתו, היא בחירה. חופש מבחינתי זה אומר בחירה, היכולת לבחור, החופש לבחור. החופש שלנו לחשוב הוא אחד החופשים הבסיסיים ביותר שניתנו לנו. מעטים מאיתנו נהנים ממנו, רובנו לא חושבים באמת. הכלי השתלט עלינו, המוח השתלט עלינו והוא חושב אותנו מתי שהוא רק רוצה. למעשה הכיבוש שלו אותנו הוא כל כך שלם ומקיף עד כדי כך שאנחנו חושבים שהמוח שלנו הוא אנחנו. תחשבו לרגע מה קורה כאשר הכלי משתלט על המשתמש בו... ניקח לדוגמא מכסחת דשא. מטרתה לסייע לגנן לעצב את הגן בצורה יעילה ומהירה. על הגנן לבחור מתי לעשות בה שימוש ומתי להפסיק את השימוש. אך מה יקרה אם הגנן יאבד שליטתו על מכסחת הדשא ולא יוכל להפסיק את פעילותה. היא תמשיך לכסח ולכסח, לכסח ולכסח עד שלא יוותר שום גן לגנן המסכן. מכסחת הדשא השתלטה על הגנן שלא היה מסוגל להפסיק אותה. מוכר לכם מאיפה שהוא? האם זה לא מה שקורה לכם כל הזמן? המוח משתלט עליכם ואתם אינכם מסוגלים להפסיק לחשוב. כל כך הרבה מחשבות מגיחות בשכל שלכם, הן באות מכל מקום, כמו יונים שגילו פירורי לחם. הן לא מותירות לכם אפילו שנייה אחת של מרחב, שנייה אחת של נשימה, שנייה אחת של חיים. האם אתם מסוגלים להפסיק לחשוב? כמה זמן אתם יכולים להישאר במצב הזה? וזוהי רק דוגמא אחת של עבדות, העבדות שלכם למחשבותיכם. אך הסיפור אינו נגמר כאן, שאלות נוספות שיש לי אליכם הן: מי יוצר את המחשבות? היכן הן נוצרות? מהיכן הן מגיעות? אצל רובנו המחשבות מגיעות כתוצאה ממה שאנחנו רואים. רגע אחד!!! האם שמתם לב למה שזה הרגע אמרתי? במילים אחרות, אמרתי שהנסיבות של חייכם ו"המציאות" הפיזית שאתם רואים בעין מכתיבות את המחשבות שלכם. ועכשיו אשאל: האם אתם חושבים באמת? התשובה היא לא. חשיבה אמיתית מגיעה מנתיב פנימי ויוצרת חופש פנימי, היא אינה חשיבה המוכתבת מבחוץ. החופש נלקח מכם מפני שהדימויים הפיזיים או מצב חייכם משפיעים על מה שאתם חושבים. מאחר ואלה אינם ממשיים, אתם נאנסים על ידי מה שהיה פעם הכלי שלכם והוא יוצר עבורכם עולם כוזב. לחשוב באמת משמעו לחשוב מה שאתה רוצה לחשוב. משם הכל מתחיל, אם אינך יכול לחשוב מה שאתה רוצה לחשוב, אינך יכול לעשות מה שאתה רוצה לעשות. לחשוב מה שאני רוצה לחשוב זוהי חשיבה עצמאית בה אני חושב מחשבות מקוריות משל עצמי. אני קורא לזה "לחשוב עם אלוהים" או שאולי "לחשוב מאלוהים" הוא התיאור המדויק יותר. כבר ראיתם מה קורה כאשר הכלי משתלט על המשתמש...ההשלכות שיש לכך על חיינו הן הרסניות. השלכות אלו הן תוצאה של העבדות, העבדות למחשבות, העבדות למוח שלנו. הפכנו עבדים של מחשבות והמפתח הראשון והגדול ביותר שלנו אל החופש הוא זה שיאפשר לנו לחשוב באמת. רוצים לדעת מהם שני המפתחות האחרים שלכם אל החופש? לחצו כאן למאמר השני בסדרה לחיי החופש האמיתי שלכם! יואב אהבת את המאמר? שתף את האנשים היקרים לך. Share5 רוצה ליהנות ממאמרים, טיפים, סרטונים ותכנים מעוררי השראה ואפילו לקבל ספרון שכתב יואב זילכה במתנה? הירשם עכשיו בחינם כחבר באתר:www.MentorMe.co.il |
יום שישי 08 אפריל 2011 Share5 התפתחות אישית היום הזה לעולם לא יגיע! מעט מאוד אנשים חיים 90 שנים, הרוב הגדול מתחלק לשני סוגים: יש כאלה שחיים את אותה שנה 90 פעמים ויש כאלה שחיים 90 שנים בשביל איזה רגע אחד. לרגע הזה הם מחכים כל חייהם, אבל לרגע הזה יש טריק מאוד מתוחכם. בכל פעם שהם כמעט מגיעים אליו, הוא מתחפש לרגע אחר שנמצא בעתיד רחוק יותר ואז שוב התחושה שיש עוד דרך ארוכה לעבור עד שנגיע לרגע. ואני אומר: הגיע הזמן שנפסיק לחיות "בשביל הרגע" ונתחיל לחיות "ברגע". הסוג הראשון, כפי שציינתי, כולל את האנשים שחיים שנה אחת 90 פעמים. אני קורא להם "הממחזרים", מפני שהם ממחזרים את העבר. הם יושבים בארוחות ערב משפחתיות, שותים קצת יין, נאנחים, מספרים את אותו סיפור מפורסם, זה ששמענו כבר למעלה מ-100 פעמים ואז אומרים: "אחח....זו הייתה תקופה יפה" ומחמיצים פנים. לפני שאתם קופצים בשמחה ואומרים: "איזה מזל שאני לא שייך לסוג הראשון", בדקו האם אתם לא שייכים לסוג השני, כי הוא לא טוב יותר. האמת היא שאני לא יודע מה עדיף, זוהי אותה גברת בשינוי אדרת והגברת הזו לא יכולה ללמד אותי איך לחיות. בקוראן אומרים: "חבל שאנשים מתים לפני שהם מתעוררים" וזה כל כך נכון! אם תשאלו אותי, אני מעדיף להשתייך אל המעט שדיברתי עליו בהתחלה. אל אותו קמצוץ של אנשים שבאמת חיים 90 שנים ואולי אף יותר. למה אני אומר "ואולי אף יותר"? כי אני מאמין (ואתם לא חייבים לקנות את זה...) שמי שחי ברגע ולא בשביל הרגע או בשביל אותה תקופה יפה שהוא ממחזר, מאריך את תוחלת החיים שלו בכמה שנים טובות לפחות. הסוג השני הוא מאוד פופולארי, במשך שנים השתייכתי אליו, חייתי בשביל איזה רגע. למה הוא פופולארי? מפני שזה מושך, זה סקסי, זה נותן תקווה, זה מדליק אותך כשאתה חושב שיש איזה רגע כזה בעתיד שבו אתה תיגאל מהנסיבות העכשוויות. האם גם אתם מחפשים ישועה כלשהי בעתיד? האם אי פעם שמתם לב איך השכל שלכם משליך את עצמו אל העבר ואל העתיד כל הזמן, העיקר לא להיות ברגע הזה. האם גם אתם מאמינים שיום אחד תהיו באמת מאושרים, יום אחד תוכלו לנוח ולהירגע, יום אחד יהיה בסדר, יום אחד יהיה טוב, מתי היום הזה יגיע??? אחרי שתסיימו את התואר הראשון או אולי אחרי שתסיימו את התואר השני, אחרי שהילדים יגדלו או שאולי אחרי שהם ממש ייצאו מהבית, אחרי שתסיימו את השיפוץ או אחרי שתעברו דירה. זה תמיד אחרי ש...אל תהיו מופתעים, כבר גיליתי לכם את הטריק של הרגע המיוחל, זוכרים? הוא כל הזמן מתחפש לרגע אחר שנמצא בעתיד רחוק יותר ואז שוב התחושה שיש עוד דרך ארוכה לעבור עד שנגיע לרגע. אם אתם עדיין שואלים: "מתי היום הזה יגיע?" יש לי חדשות בשבילכם: "היום הזה לעולם לא יגיע!" וזה לא שהפסקתי להיות אופטימי, אני פשוט מעדיף לומר לכם את האמת. והאמת היא פשוטה יותר ממה שאתם חושבים: הסיבה שבגללה היום הזה לעולם לא יגיע, היא מפני שהיום הזה נמצא אך ורק עכשיו, ברגע הזה! באהבה והערכה, יואב אהבת את המאמר? שתף את האנשים היקרים לך. Share5 רוצה ליהנות ממאמרים, טיפים, סרטונים ותכנים מעוררי השראה ואפילו לקבל ספרון שכתב יואב זילכה במתנה? הירשם עכשיו בחינם כחבר באתר: www.MentorMe.co.il |
יום שני 24 אוקטובר 2011 Share אימון עסקי התשובה אינה חשובה כל עוד לא נשאלה השאלה הנכונה! האם ידעת שהשאלות שאנחנו שואלים את עצמנו משפיעות באופן ישיר על איכות חיינו? רוב האנשים אינם מודעים לכך שעומד לרשותם כלי עוצמתי כל כך, ממש מתחת לאף... אחת הסיבות שבגללן הם אינם מודעים לעוצמתו של הכלי הזה, היא מכיוון שהם לא עושים בו שימוש (או שהם עושים שימוש לא יעיל). והכלי הזה כמו הרבה כלים מנטאליים נוספים, מתנוון כאשר לא משתמשים בו. זה עובד בדיוק כמו שריר, ככל שמשתמשים בו יותר ודורשים ממנו להרים משקל גדול יותר או לשאת במאמץ גדול יותר, כך הוא גדל ומתפתח. הגוף אומר לעצמו: "אני חייב לגדול דחוף אם הוא רוצה שאני ארים את המשקל הזה". אבל כשאנחנו מפסיקים להשתמש בשריר, הוא הולך ונעשה קטן יותר וחלש יותר. הכלי הזה שנקרא "לשאול שאלות איכותיות" הוא אחד הכלים המושחזים ביותר בארגז הכלים של המצליחן. זה כלי פשוט ויעיל שיש לו שימושים רבים ושונים, כגון: מיקוד, יצירת בהירות, הגברת מודעות, שחרור אמונות מגבילות, פיתוח אמונות והרגלי חשיבה חדשים, פיתוח יצירתיות, פיתוח תבונה, התמודדות עם אתגרים ועוד. הכלי הזה כבר עומד לרשותך, אז חבל לא להשתמש בו. אני ממליץ לך בחום להתחיל להתאמן בשאילת שאלות איכותיות. אני רוצה לתת לך 2 תרגילים פשוטים שבאמצעותם אפשר לחוות את העוצמה והיעילות של הכלי הזה. בין אם התרגילים האלה חדשים לך ובין אם זוהי רק תזכורת, בכל מקרה יש כאן תועלת גדולה מאוד בשבילך. אז הנה הם: 1.התרגיל הראשון ימחיש לך את הקשר ההדוק שבין השאלות שאנחנו שואלים למיקוד שלנו. באמצעות החלפת השאלה שאנחנו שואלים את עצמנו, ניתן לשנות את המיקוד שלנו. איך נדע שהצלחנו? אנחנו נרגיש זאת בבירור. למה? כי מיקוד שולט באופן ישיר במצב הרגשי שלנו. הדבר שבו אנחנו מתמקדים, זה מה שאנחנו מרגישים. לדוגמא: כשאנחנו שואלים את עצמנו שאלה לא יעילה כמו: "למה זה תמיד קורה לי?", זה לוקח אותנו למקום לא טוב וניתן לחוש זאת בקלות בפנים. לעומת זאת: כאשר אנחנו שואלים שאלות פתוחות וחיוביות שמופנות להווה או לעתיד וממוקדות בפתרון ולא בבעיה, אז אנחנו נוסעים למקום אחר לגמרי. לדוגמא: "איך אתנהג אחרת בפעם הבאה?" או "מה אני יכול לעשות עכשיו, שמעולם לא עשיתי?" 2. התרגיל השני הוא פשוט מהפכני כשמדובר בהתמודדות עם אתגרים. במקום לחפש את התשובות, אנחנו מחפשים שאלות שאם היינו יודעים את התשובות להן, היינו מתגברים על האתגר שלנו. התרגיל כולל 3 שלבים: א. בשלב הראשון אנחנו כותבים את המטרה שלנו. ב. לאחר מכן, אנחנו מגדירים את האתגר היחיד והגדול ביותר שלנו בהקשר למטרה הזו. ג. ואז, אנחנו אומרים: "אני יודע שאני אהיה מסוגל להתגבר על האתגר הזה, אם אדע את התשובות ל-3 השאלות הבאות..." וכאן זה השלב שבו אנחנו פותחים בחשיבה במטרה למצוא את אותן שאלות איכותיות. שאלות שיספקו לנו בהירות ויעניקו לנו כיוונים יצירתיים ובלתי צפויים של פתרון או של הדרך לפתרון. ניתן להשתמש בתרגיל הזה, בכל פעם שאנחנו עומדים לפני אתגר גדול ומאיים. ככל שנשתמש יותר בכלי הזה של שאילת שאלות איכותיות, כך הוא יתפתח וישרת אותנו בנאמנות. אשמח לקבל תגובות כאן למטה... בהצלחה! יואב זילכה אהבת את המאמר? שתף את האנשים היקרים לך. Share רוצה ליהנות ממאמרים, טיפים, סרטונים ותכנים מעוררי השראהוגם לקבל במתנה את ה"פורמולה" שתגלה לך מהם 6 המרכיבים הקריטיים להצלחה שלך בחיים? לחץ כאן עכשיו! |
יום רביעי 20 ביולי 2011 Share אימון עסקי 3 תכסיסים עיקריים שבאמצעותם האגו שלנו מחבל לנו בשיווק אל תיתנו לכותרת המאמר (או לקטגורית "אימון עסקי" אליה הוא משויך) להטעות אתכם...המאמר הזה יעניק לכם תועלת רבה גם אם אין לכם עסק. יצירת מודעות לדרכי הפעולה של האגו שלנו, היא צעד חשוב בדרך לחיים ללא אגו. זה מאפשר לנו לזהות מאיפה אנחנו באים לכל סיטואציה ולדעת מי כרגע הקברניט של ספינת החיים שלנו- אנחנו או האגו שלנו? אני רוצה להציג בפניכם שלושה תכסיסיים עיקריים שבאמצעותם האגו שלנו מחבל לנו בשיווק ובהצלחת העסק שלנו. אבל לפני כן, אולי כדאי שאגדיר מה זה אגו. מי שעושה עבודה רוחנית מבין שהאגו שלנו הוא למעשה הזדהות עם המחשבות שלנו. האגו הזה נוצר כתוצאה מכך שאנחנו מאמינים לכל מחשבה שעולה לנו בראש ואנחנו שואבים את תחושת העצמי שלנו ממה שהמוח שלנו אומר לנו. במצב הזה אין לנו שום מרחב פנימי ומאחר ואנחנו לא יכולים להתבונן באגו שלנו, אנחנו לא מסוגלים להבחין בכך שאנחנו זה לא האגו שלנו. התכסיס הראשון השיווק למעשה הוא תהליך של יצירת ערך נתפס עבור הלקוחות שלנו, לשם יצירת ערך עבור העסק שלנו. מהמשפט הזה אנחנו מבינים שני דברים מאוד חשובים: 1. ערך נתפס = מה שנחשב כערך בעיני הלקוחות ולא בעיניים שלנו. מה שהם מעריכים ולא מה שאנחנו מעריכים. 2. כל עוד אנחנו לא באמת יודעים מה הם מעריכים ותופסים כערך, השיווק שלנו לא עובד כראוי. איך זה קשור לאגו שלנו? ומהו בעצם התכסיס שמעכב את ההצלחה שלנו? ברגע שאנחנו מבינים שמשהו בשיווק שלנו לא עובד, זה הדבר הראשון שעלינו לבדוק- האם אנחנו באמת נותנים ללקוחות שלנו את הערך הנתפס שהם מחפשים. לאגו שלנו מאוד קשה עם הבדיקה הזו ואפילו עם המחשבה הזו. אנחנו פתאום חושבים לעצמנו: "אני לא נותן ערך?" , "איך זה ייתכן? יש לי שירות מדהים, מוצר מדהים....אני עובד קשה בשביל הלקוחות, איך זה יכול להיות?". האגו מתחיל לחשוב לעצמו: "אולי אני חסר ערך" ומאחר והוא לא רוצה להרגיש חסר ערך, הוא לא יאפשר לנו לעשות את הצעד הראשון, הבריא והנכון שעלינו לעשות במצב הזה? פשוט לשאול את הלקוחות מה הם מעריכים! זה התכסיס הראשון שבאמצעותו האגו שלנו מחבל לנו בשיווק ובבסיס להצלחת העסק. התכסיס השני הסדר של התכסיסים פחות חשוב, מכיוון שבסופו של דבר התכסיסים האלה מתחברים זה לזה וקשורים זה לזה. התכסיס השני עומד מאחורי העובדה שכאשר אנחנו מנוהלים על ידי האגו שלנו, אנחנו בהכרח מרוכזים בעצמנו ורואים את האחר כגוף נפרד מאיתנו. איפה הבעיה? הבעיה היא שאדם שמרוכז בעצמו לא יכול להצליח בעסקים ובחיים במובן של הצלחה אמיתית לאורך זמן. מדוע? מכיוון שהבסיס הקיומי של כל עסק זה הלקוחות שלו. אם אין למי לתת שירות, העסק אינו קיים! אם כך, איך יכול אותו בעל עסק להצליח אם הוא לא שם את טובת הלקוחות במרכז? שכן, אחרת הוא לא מתייחס לבסיס הקיום של העסק, הלקוחות לא נמצאים בתשומת הלב שלו. ואם הוא רואה אותם כגוף נפרד אחר ושונה ממנו, זה מוביל למצב שלא אכפת לו מהם. ואם לא אכפת לו מהם, הוא יתחיל לעשות עסקאות מפוקפקות שבהן הוא רואה רק את טובתו האישית ואז הוא ימצא את עצמו מהר מחוץ לעולם העסקים. ואיך זה קשור לשיווק? פשוט מאוד- שיווק זה הפונקציה החשובה ביותר של העסק שלנו. על זה העסק קם או נופל. התכסיס השלישי פונקצית השיווק של העסק שלנו מצריכה מאיתנו להיות בתהליך של איתור ערוצי השיווק הממירים ביותר. כלומר, הערוצים האפקטיביים ביותר להמרת לקוחות פוטנציאליים ללקוחות משלמים ולאחר מכן ללקוחות קבועים. חלק בלתי נפרד מהתהליך השיווקי הוא התהליך של ניסוי וטעייה עד למציאת נוסחאות שהוכחו כמוצלחות על בסיס של מדידה עובדתית. במילים אחרות, זה תהליך שמצריך מאיתנו לעשות, להיכשל, לתקן, לשפר, וכן שוב ושוב עד שאנחנו מצליחים. וכאן מגיע התכסיס...לאגו שלנו יש מנגנון שמקשה עלינו להקשיב באמת ולהודות שמשהו לא עבד, על מנת שנוכל לעשות את זה אחרת בפעם הבאה. האגו גורם לנו כל הזמן לחפש את עצמנו בדברים חיצוניים ולהזדהות איתם. זה יכול להיות שירות או מוצר מסוים, תוכנית פעולה מסוימת, דרך מסוימת שלפיה אנחנו מאמינים שהדברים צריכים להיעשות או להיות ואפילו העסק שלנו בפני עצמו או השם לו... ברגע שאנחנו מחפשים את עצמנו בדברים החיצוניים האלה, אנחנו מתחילים להיאחז בהם מכיוון שהם חלק מאיתנו. על פי דרך החשיבה של האגו, אם נאבד את הדברים האלה, אנחנו מאבדים חלק מעצמנו. למרות שישנם חוקים בסיסיים שלעולם לא ישתנו, עולם השיווק ודרכי השיווק משתנים כל הזמן ואחד הגורמים החשובים להצלחה של העסק שלנו זה היכולת שלנו להיות כל הזמן עם האצבע על הדופק ולהבין מה קורה בעולם השיווק- מה עובד? מה לא עובד? וכו'...אבל כאן שוב, האגו מחבל לנו בשיווק כי הוא לא נותן לנו לשחרר את האחיזה שלנו מהדברים שלא עבדנו לנו. על ידי כך שהוא מונע מאיתנו להקשיב באמת למשובים, לטעות, להיכשל ולתקן, הוא למעשה מונע מאיתנו להצליח. לאגו יש לא מעט תכסיסים, אך בחרתי להציג את שלושת התכסיסים האלו שהם קשורים זה אל זה, מתוך האמונה שהתכסיסים שציינתי כאן ידברו אל רבים מכם וברגע שתוכלו להבחין בך, תוכלו לשנות את זה...פתאום תהיה לכם עוד אפשרות של תגובה, פתאום תהיה חשיבה אחרת, הרגשה אחרת, פעולה אחרת, וכמובן תוצאה אחרת! אשמח לקבל את תגובותיכם כאן למטה. לחיי ההצלחה שלכם! יואב זילכה אהבת את המאמר? שתף את האנשים היקרים בחייך. Share רוצה ליהנות ממאמרים, טיפים, סרטונים ותכנים מעוררי השראהוגם לקבל במתנה את ה"פורמולה" שתגלה לך מהם 6 המרכיבים הקריטיים להצלחה שלך בחיים? לחץ כאן עכשיו! |
יום שישי 26 אוגוסט 2011 Share מנטור גם לך יש את היכולת "המסתורית" הזו! מתי בפעם האחרונה נאלצת לקבל החלטה משמעותית ולעשות בחירה שידעת שתהיה לה השפעה עצומה על העתיד שלך? דבר מוזר קורה לנו באותן סיטואציות...למרות שאנחנו מכירים את עצמנו ויודעים היטב שבסופו של דבר ההחלטה תגיע מבפנים על בסיס רגשי, ההיגיון שלנו מתעורר משינה וקופץ היישר לפעולה. הוא מתחיל להעריך את היתרונות והחסרונות של כל בחירה שנעשה, בודק איך כל בחירה תשפיע על המצב הכלכלי שלנו או על כל מיני אלמנטים מדידים נוספים, משווה, שופט, מבקר, בודק, מתייעץ עם לפחות 3 אנשים קרובים ובמקרים רבים הוא אפילו מתייעץ עם אנשים שמידת ההכרות שלנו איתם היא שטחית ביותר. ומה קורה בסופו של דבר? ההיגיון שלנו לוקח את הבחירה המנצחת מבחינתו ושם אותה על ראש הפודיום. הוא אומר: "זוהי הבחירה שניצחה! זה מה שעליך לעשות עכשיו..." אבל עמוק בפנים משהו לא בסדר, אנחנו מרגישים שזה לא זה...רק עצם המחשבה על הבחירה שההיגיון הכתיר, מעוררת בנו רצון לברוח אחורה ולחפש את הבחירה החלופית איפה שהשארנו אותה. האמיצים שבינינו באמת חוזרים אחורה להרים את הבחירה ההיא, זאת שמרגישה בבטן כאילו הבטן היא הבית שלה. הנסיבות החיצוניות עדיין יכולות לאיים מדי פעם, אבל עמוק בתוך הבטן יושבת לה הבחירה שתמיד הרגשנו שהיא הבחירה הנכונה והיא יושבת שם כמו מלכה על כס המלכות. וכמו שציינתי קודם, משהו בתוכנו ידע מי היא המלכה שתשב על הכיסא, אפילו אם עדיין לא ידענו מה שמה וכיצד היא בדיוק נראית, אבל ידענו שיש מלכה, יותר נכון "המלכה". אז מהי אותה יכולת "מסתורית" שאפשרה לנו לדעת את המלכה עוד לפני שההיגיון הצטרף לחגיגה? מהי אותה יכולת שמאפשרת לנו לדעת לפני שאנחנו חושבים? חבל שנקרא לה בשם...אולי עדיף להשאיר אותה ככה: "יכולת מסתורית". יכולת בסיסית שיש לכל אחד מאיתנו. אני זוכר את היום ההוא...חלפתי ליד המשרד של מנכ"ל החברה שבה עבדתי בדרך להחתים כרטיס. במוחי ראיתי את עצמי יושב בחדר ההוא בעוד כמה שנים בודדות. אלוהים נתן לי משקפת ואמר לי בוא...אני אתן לך לראות ניצוץ מהעתיד. אבל זה לא היה בדיוק ניצוץ, זה היה אור מעומעם והבטן היתה אדישה. זה היה היום שבו הפנתי את הראש לאחור ובחרתי במלכה. כולם חשבו שהשתגעתי..."דווקא עכשיו כשהולך לך ממש טוב הם אמרו, כל כך צעיר, כל כך מבטיח, רק עכשיו התחלת". הסתכלו ואמרו, מוזר האיש הזה...לימים למדתי ש"מוזרות" זה הסימן הראשון של גדולה. בכל אופן, זה היה הרגע שבו החלטתי להיות עצמאי באופן מלא, ללכת עם התשוקה הגדולה ביותר שלי עד הסוף! לא חלקי, לא במקביל, לא קצת וקצת, לא ליד...אלא עד הסוף! כשאנחנו נמצאים בצומת דרכים ביער הסבוך של החיים, נפתחת בפנינו אפשרות לעלות על עץ. מהעץ הזה, אפשר לראות את האופק, אפשר לראות חתיכה מהעתיד כמו הר מושלג שמגיח מהמרחקים. ומאיפה מגיעה הדעת? לא מחתיכת העתיד, אלא מהרגש שמבצבץ בבטן בעקבות הסרטת המחשבה על אותה חתיכה מהעתיד במסך המוח שלנו. באותו יום ליד משרדו של המנכ"ל, עליתי על העץ והתמונה לא בישרה טוב. אז, הבחירה נעשתה הרבה יותר ברורה: "יש לי מלכה" אמרתי לעצמי, "אני הולך לעשות את מה שאני אוהב באמת". מה שחשבתי שהיה האמצעי להגשמת החלום היה עכשיו החלום בפני עצמו. פתאום לא היה אמצעי שמופרד מהחלום, היה רק דבר אחד... גם לך יש את היכולת המסתורית הזו! כל שעליך לעשות זה לטפס על העץ ולהסתכל על האופק...משם כבר תסתדר לבד. אשמח לקבל תגובות ושיתופים כאן למטה. לחיי ההצלחה שלך! יואב זילכה אהבת את המאמר? שתף את האנשים היקרים לך. Share רוצה ליהנות ממאמרים, טיפים, סרטונים ותכנים מעוררי השראהוגם לקבל במתנה את ה"פורמולה" שתגלה לך מהם 6 המרכיבים הקריטיים להצלחה שלך בחיים? לחץ כאן עכשיו! |
יום חמישי 11 אוגוסט 2011 Share 7 מנטור השריה בהשראה השריה היא דרך הכנה של מזון לקראת בישול, צלייה או כהכנה יחידה. אם אתם חושבים שטעיתם במאמר והגעתם לאתר של אהרוני או משהו כזה, אז אתם טועים. אם אתם חושבים שהחלטתי לפצוח בקריירת בישול או להצטרף למאסטר שף, אז אתם מתרחקים עוד יותר מהאמת. העניין הוא כזה...הבוקר הגיח במוחי רעיון לכתוב לכם על החשיבות הרבה שיש בלהקיף את עצמנו כל הזמן בהשראה. המילה הראשונה שקפצה לי למוח הייתה "להשרות". אני מאמין שאנחנו צריכים להשרות את עצמנו בהשראה כל הזמן. למה אני חושב ככה? מה יוצא לנו מזה? ומהו הקשר המדהים שגיליתי בין שתי המילים האלו היום בעקבות אותו רעיון? כל התשובות ייחשפו בפניכם במאמר הזה. לאחר שקפצה במוחי המילה להשרות, חיפשתי בגוגל הגדרה פשוטה עבורה, אך לא ממש מצאתי. אז במקום המילה להשרות, חיפשתי את המילה השריה ומצאתי את ההגדרה שכתבתי לכם בראש המאמר. באופן מעורר השראה, מה שמצאתי מיד לאחר ההגדרה של המושג השריה, היו המטרות של פעולה זו בהקשר למזון. אם אתם שואלים את עצמכם עכשיו: "איך זה קשור להשראה?", כדאי שתשימו לב טוב טוב למטרות הבאות שמצאתי שם:
עכשיו אני רוצה שתשאלו את עצמכם את השאלה הבאה: "מהן המטרות של השריית עצמנו בהשראה?" או לחילופין: "למה חשוב שנהיה מוקפים או מוזנים במקורות שמעוררים בנו השראה?" האם אתם מוצאים את 5 המטרות שהוצגו כתשובות אפשריות לשאלות האלה? האם אתם רואים את הקשר? אלו הן בדיוק חלק מהסיבות שבגללן עלינו להיות מושרים בהשראה כל הזמן. קודם כל חשוב שנבין את המשמעות של הדבר הזה שנקרא השראה. כדי להמחיש לכם את המשמעות בדרך הקלה ביותר, בואו וניקח לדוגמא את המילה השראה באנגלית, הלוא היא Inspiration. בתוך המילה הזו נוכל למצוא צמד מילים מעניין: In-Spirit. צמד המילים הזה מבטא בצורה הבסיסית ביותר את המשמעות של השראה. כאשר אנחנו מקבלים ניצוץ של השראה בעקבות גירוי חיצוני או כתופעה בלתי תלויה, מה שקורה זה שאנחנו "בתוך הרוח". במילים אחרות, אפשר לומר שאנחנו זוכים להצצה אל העולם הבלתי נראה, אל עולם הסיבה, אל העולם האמיתי שנמצא מעבר לעולם הזה. אינני מתכוון לעולם הבא ואין בכוונתי לדון כאן בשאלה האם יש בכלל דבר כזה...הכוונה שלי היא שמעבר לעולם הנראה לעין האנושית, נמצא עולם שכולו תודעה טהורה. התיאור הטוב ביותר שעולה לי כרגע זה "כלום שהוא הכול". כאשר אנחנו באותם רגעים של השראה, אנחנו נישאים אל על וחוצים מספר רמות של תודעה בבת אחת. למעשה, אנחנו חוצים איזשהו גבול בלתי נראה וזוכים למבט חטוף מתוך אותו עולם של תודעה טהורה שבו יש שפע, יופי, יצירתיות, אמת, אהבה, תבונה אינסופית, שלווה ונצח. החוויה הזו של השראה מתבטאת בכל מיני רמות: ברמה הפיזית היא מתבטאת בתחושת חיוניות והתרוממות רוח או למשל בפרץ כזה של התלהבות שגורם לנו לבצע איזו תנועה. ברמה הרגשית זה מתבטא בתחושה עילאית ומעצימה מאוד. ברמה המנטאלית זה מתבטא במחשבות חדשות ויצירתיות כתוצאה מקשרים עצביים חדשים שנוצרו במוח. ברמה הרוחנית זה מתבטא בהעמקת המודעות שלנו ובעלייה נוספת בהתפתחות הרוחנית שלנו והתקרבות לאמת או להארה. ישנה כמובן גם השפעה בריאותית. ככל שאנחנו מושרים יותר בהשראה כמו עוף שמושרה במרינדה (אני מתחיל להישמע כמו אייל שני...) אנחנו בריאים יותר ואיכות החיים שלנו עולה. ודבר נוסף שאני יכול להגיד לכם בוודאות זה שככל שאנחנו מושרים יותר בהשראה, אנחנו גם מאושרים יותר. שמתם לב שגם כאן יש אותיות שחוזרות על עצמן: השרייה-השראה-מאושר. בקיצור, אם נחזור לנושא של מטרות ההשריה, המילה ריכוך למשל מתארת בצורה מאוד יפה את מה שקורה לנו כאשר אנחנו באותם רגעים מעוררי השראה. אנחנו מתרככים, אנחנו גמישים יותר, פחות נוקשים, פתוחים יותר, רכים יותר וכמובן עוצמתיים יותר. לצורך העניין, תחשוב מה יותר עוצמתי סלע או מים. מתן טעם זו הייתה המטרה השנייה וגם כאן, אנחנו לומדים מזה המון כי כשאנחנו מושרים בהשראה זה נותן המון טעם לחיים. מדויק יותר לומר זה שהחיים כבר טעימים, העניין הוא שאין לנו נגישות לטעם האמיתי, אם העולם הנראה הוא כל מה שאנחנו מצליחים לזהות כעולם. אז ההגדרה של "נותן טעם לחיים" היא קצת רדודה אבל "עושה את העבודה" בהקשר הזה. הרחקת ריחות לא נעימים זו מטרה נוספת של היותנו מושרים בתוך השראה. ככל שאנחנו מקיפים את עצמנו בהשראה, אנחנו פחות חשופים ונגישים למחשבות שליליות, לדאגות, לספקות, לחששות, להערות פוגעות מהסביבה ובקיצור לכל אותם "ריחות לא נעימים". וזאת מהסיבה הפשוטה, הם לא קיימים בספירה הזו שההשראה לוקחת אותנו אליה. בדיוק כמו שנשר שעף בשמיים לעולם לא ייתקל בפרה שמפריעה לו בנתיב הטיסה. כל מה שתיארתי לגבי הרחקת ריחות לא נעימים דומה מאוד גם לנושא של "הפגת מרירות". האמת שזהו אחד התיאורים המדויקים ביותר של ההשריה בהשראה. כשאנחנו מוקפים בגורמים שנותנים לנו השראה, זה מפיג את המרירות, את השעמום, את השגרתיות, ואת תחושת הבינוניות שמאפיינות את רמות המודעות הנמוכות. כל הדברים האלה הם תופעות לוואי של העובדה שאנחנו לא יודעים מה אנחנו, ואנחנו בטוחים שאנחנו גוף נפרד שחי בעולם מנוכר. והמטרה הסופית הייתה "השריה לפני הגשה". זהו גם תיאור מצוין של אחת ממטרות ההשראה: שלב מקדים וחיוני ליצירה, לעשייה, לפעולה, ליציאה לדרך. כאשר אנחנו משרים את עצמנו בהשראה, אנחנו מכינים את עצמנו ל"הגשה". ההגשה במקרה הזה יכולה להיות שירות שאנחנו נותנים, יצירה שלנו, עשייה כלשהי, עבודה על פרויקט חשוב וכדומה. הקפידו להשרות את עצמכם בהשראה, זה יוסיף עומק, אושר, איכות, תבונה וגם תוצאות מדהימות בחיים שלכם, מעבר למה שדמיינתם עד עכשיו. מה דעתכם? מתחברים למה שכתבתי? יש לכם משהו להוסיף כדי שנוכל להעשיר אחד את השני? אשמח לקבל את התגובות שלכם כאן למטה. מאחל לכם חיים מלאי השראה! יואב זילכה אהבת את המאמר? שתף את האנשים היקרים לך. Share 7 רוצה ליהנות ממאמרים, טיפים, סרטונים ותכנים מעוררי השראהוגם לקבל במתנה את ה"פורמולה" שתגלה לך מהם 6 המרכיבים הקריטיים להצלחה שלך בחיים? לחץ כאן עכשיו! |
יום רביעי 05 ינואר 2011 מנטור מנטור מבקש- תורידו את המשקפיים ותסתכלו על המציאות תרגיל של מנטור: אם אתן לך משקפי שמש עם עדשות בצבע סגול ואתה תשים אותם על אפך, תתפלא לראות עולם סגול. כעבור יומיים שלמים בהם תסתובב עם המשקפיים, העולם כבר לא יהיה סגול, הוא פשוט יהיה העולם בשבילך. נכון או לא? פשוט מכיוון שהתרגלת למשקפיים...שכחת שיש משהו שעומד בינך לבין המציאות ואתה חי באשליה שמה שאתה רואה זוהי המציאות. זה לא חריג כלל וכלל, זה מה שכולנו עושים, מסתכלים על המציאות דרך משקפיים. בין אם מדובר במשקפיים יפות, מגניבות, עצובות, קודרות, או מוזרות, הדבר אינו חשוב. מה שחשוב להבין הוא שאנחנו לא באמת רואים את המציאות...ולכן אנחנו לא באמת באמת חיים. בסופו של יום, מנטור טוב ילמד אותך איך לחיות. אם הייתי מנטור עבורך, הייתי מבקש ממך: "הורד את המשקפיים והסתכל על המציאות". ישנו סיפור הודי על אמא אחת ששלחה את אחד מבניה אל השוק עם 10 רופי (המטבע ההודי) ובקבוק זכוכית ריק, על מנת שימלא אותו בשמן אצל הרוכל במעלה השוק. הבן הלך אל השוק ושילם לרוכל בעד מילוי הבקבוק עד סופו. בדרכו חזרה, פגע בסלע ונפל, חצי מהשמן שהיה בבקבוק נשפך וחצי נשאר בבקבוק. הבן שהזדעזע ממה שקרה, חזר הביתה אל אמו בפנים קודרות ואמר: "אוי ואבוי אמא, אני מתנצל. נפלתי בדרכי ונשפך לי חצי מהשמן, חצי מהשמן נשפך לי". האם שלחה את בנה השני אל השוק עם 10 רופי ובקבוק זכוכית ריק וביקשה ממנו למלא את הבקבוק בשמן אצל אותו רוכל. הבן הלך אל השוק, מילא את הבקבוק בשמן וכשהיה בדרכו חזרה, גם הוא נפל וחצי מהשמן שהיה בבקבוק נשפך לו. הבן הזה חזר אל אמו מחויך ושמח, הוא אמר: "אמא, אל תשאלי מה קרה...בדרכי חזרה מהשוק נפלתי, אך הצלחתי להציל חצי מבקבוק השמן, חצי מהשמן נשאר בבקבוק!". לאמא היה בן נוסף, הבן הזה היה מיוחד. היא נתנה לו 10 רופי ובקבוק זכוכית ריק וביקשה ממנו למלא את הבקבוק בשמן אצל הרוכל במעלה השוק. הוא הלך אל השוק, שילם לרוכל עבור מילוי הבקבוק עד סופו והחל לעשות את דרכו חזרה לביתו. בדרכו חזרה גם הוא פגע בסלע, נפל ונשפך לו חצי מבקבוק השמן. אבל הבן הזה היה מיוחד, הוא חזר לאימו ואמר לה: "בדרכי חזרה מהשוק נפלתי והצלחתי לשמור על חצי מהשמן שהיה לי בבקבוק. אבל, כך הוא אמר, החצי השני של הבקבוק נשפך לי. ולכן, אני אלך אל השוק לעבוד עד הערב, ארוויח 5 רופי ואמלא את הבקבוק עד סופו. כשאחזור הערב הביתה, הבקבוק יהיה מלא בשמן אמא". זוהי אמנות החיים, להסתכל על המציאות כפי שהיא ואם אפשר לשנותה על ידי מעשה, אז יש לעשות מעשה. אין כל רע בלהיות אופטימי. גם הבן השלישי היה אופטימי, אך בשונה מהבן השני, הוא הכיר במציאות עצמה, בכל המציאות, לא רק בצד החיובי שלה. רק משום שהכיר בכל המציאות, יכול היה לפעול ולשפר אותה או לשנותה, רק משום שהוא הוריד את המשקפיים והסתכל על המציאות כפי שהיא. אחד המאפיינים של מנטור זה שהוא נוהג לצטט מדברי חכמים, אז אסיים בציטוט של נתן אלתרמן: " יש אדם הרואה הכל באור ורוד מאוד. זה לא טוב אומרים כולם, אפילו רע מאוד. יש אדם הרואה הכל באפילה קודרת. זו אותה המחלה רק בצורה אחרת. אל תרכיבו משקפיים, לא קודרות ולא שמחות. הסתכלו נא בעיניים, בעיניים פקוחות". באהבה ובהערכה :) יואב זילכה אהבת את המאמר? שתף את האנשים היקרים בחייך . Share רוצה ליהנות ממאמרים, טיפים, סרטונים ותכנים מעוררי השראה ואפילו לקבל ספרון שכתב יואב זילכה במתנה? הירשם עכשיו כחבר באתר:www.MentorMe.co.il |
יום שני 12 בספטמבר 2011 Share הצלחה איזה מזל שלא צריך לסמוך על מזל... למרות כל אינספור ההוכחות שמראות להם אחרת, עדיין לא מעט אנשים מאמינים (בין אם במודע או שלא) כי הצלחה בחיים ובעסקים זה עניין של מזל. אותם אנשים נוהגים להסתכל על השכן המצליח, זה שהדשא שלו ירוק יותר ולומר: "כנראה שפשוט היה לו מזל" או "כנראה שהוא היה בדיוק בזמן הנכון במקום הנכון". מה שמעניין הוא שכאשר הם בעצמם חווים איזושהי הצלחה בחיים שלהם, הם לעולם לא יגידו שזה קרה בגלל שפשוט היה להם מזל. קצת מגוחך, לא? ועדיין זה קורה לא מעט... כאשר אנחנו רואים מישהו אחר מצליח כל כך, קשה לנו מאוד לייחס זאת למרכיבים האמיתיים שאיפשרו לו להצליח (מיד אזכיר כמה מהם...). למה זה כל כך קשה? בגלל שזה יגרום לנו להרגיש נורא! זה יגרום לנו להרגיש לא בנוח אם זה שאנחנו לא עושים את מה שאותו אדם עושה ולא חושבים כמו שאותו אדם חושב ולא מחויבים כמו שאותו אדם מחויב ועוד ועוד... על מנת שהאגו שלנו יוכל להרגיש בנוח ושהכל בסדר איתנו, הוא גורם לנו לתרץ את הצלחתו של האחר בכך שהיה לו מזל ולנו אין או יש פחות (אחד הדפוסים של "תסמונת הקורבנות") אבל כאשר אנחנו מצליחים..."מה פתאום מזל" אנחנו אומרים. "זה הכל בזכות התמדה, נחישות ועבודה קשה..." יש עוד סיבה שבגללה את ההצלחה של עצמנו אנחנו לא רוצים לייחס למזל ובצדק. מזל (אם יש דבר כזה בכלל) זה לא משהו שתלוי בנו...ולכן, אם אנחנו מסתמכים עליו כגורם או אפילו כאחד הגורמים שבזכותם נצליח, אנחנו מחלישים את עצמנו. מן הסתם, אנחנו לא רוצים לבנות על משהו שהוא לא בשליטתנו, על משהו שהוא לא יציב, על משהו שאין לנו יכולת להשפיע עליו לכאורה... לעומת זאת, כאשר אנחנו מבינים שהצלחה אינה מבוססת על מזל אלא על מרכיבים אחרים, שיש לנו שליטה או השפעה גבוהה יותר עליהם, זה מאוד מעצים אותנו. אז, אנחנו יכולים לקחת אחריות גדולה יותר על ההצלחה של עצמנו ולהיות מחויבים הרבה יותר. שהרי, איך אדם יכול להיות מחויב להצלחה שלו אם הוא מייחס אותה למזל? אם יש לך מחויבות אמיתית ובלתי מתפשרת להצלחה ולהתפתחות אישית? אם הגעת כבר לתבונה הנשגבת לפיה ההצלחה שלך בכל תחום בחיים היא לא רק המחויבות האישית שלך, אלא גם המחויבות המוסרית שלך לחברה?...אז אני ממליץ לך למחוק את המילה "מזל" מהלקסיקון שלך. אז על מה כן מבוססת ההצלחה שלך? על מדע, על עקרונות רוחניים, על החוקים של היקום, על תכונות מסוימות, על הכישורים הטבעיים שאלוהים נתן לך, על צמיחה ולמידה, על רמת המודעות שלך, על העשייה שלך, על פסיכולוגיה, על הפילוסופייה האישית שלך, על מיומנויות שניתן לפתח ולרכוש, על תשוקה, על התלהבות, על מחויבות ועל עוד כמה דברים אחרים...אבל לא על מזל! לכן, אני אומר: "איזה מזל שלא צריך לסמוך על מזל" זה טוב שלא צריך לסמוך על משהו שאין לך שליטה עליו. זה טוב שיש לך את היכולת לסמוך על עצמך ולהבין שזה תלוי בך. כל הדברים שציינתי קודם כגורמים שעליהם כן מבוססת ההצלחה שלך, הינם גורמים שיש לך שליטה והשפעה עליהם, חלקם נמצאים בתוכך, אחרים נמצאים מסביבך ומצריכים ממך ללמוד איך לחיות איתם בהרמוניה, אבל איך שלא יהיה- המחשבה הבסיסית שההצלחה שלנו מבוססת על דברים שנמצאים בשליטתנו, נותנת לנו כוח! לסיכום, ניתן לומר שההצלחה שלך מבוססת עליך! (...ועל תרומתך לעולם ולאנשים שחיים בו) לבוא מתוך ההנחה הזו, זה אומר לקחת אחריות מלאה על כל מה שקורה לך בחיים, לטוב ולרע... זה מצריך מחויבות מאוד גדולה לדרך שלך, אבל יגיע היום (אולי כבר הגיע) בו תופיע בשכלך תובנה נשגבת נוספת: "כגודל האחריות והמחויבות, כך גודל התגמול". כלומר, הנחת היסוד הזו לא רק מעצימה הרבה יותר ומאפשרת לך לקחת אחריות ולהשפיע על עתידך, אלא היא גם הרבה יותר מתגמלת מאשר ההנחה שאומרת: הצלחה זה עניין של מזל ואין לך שום דבר לעשות בעניין. בשורה התחתונה, אני ממליץ לך לסמוך על עצמך, על תרומתך ועל החוקים הקיומיים... ולא על מזל! לחיי ההצלחה שלך! יואב זילכה אהבת את המאמר? שתף את האנשים היקרים לך. Share רוצה ליהנות ממאמרים, טיפים, סרטונים ותכנים מעוררי השראהוגם לקבל במתנה את ה"פורמולה" שתגלה לך מהם 6 המרכיבים הקריטיים להצלחה שלך בחיים? לחץ כאן עכשיו! |
יום רביעי 24 באוגוסט 2011 Share הצלחה ייתכן שסיפורו של המנכ"ל המתוסכל הוא גם הסיפור שלך! המנכ"ל היה מאוד נרגש לקראת ערב ראש השנה. הוא בילה לילות שלמים בחשיבה על המטרות והיעדים שהוא יציב עבור החברה שלו ועבור עצמו לשנה החדשה. הוא קנה יומן חדש ומחברת יעדים חדשה והחליט להסתגר במשרדו אשר בקומה העליונה עד שכל המטרות יהיו רשומות בצורה מסודרת על דפי מחברתו. הוא תיכנן כל מטרה בקפידה לאחר שבדק עם עצמו האם זה מה שהוא באמת רוצה והאם זוהי אכן מטרה ראויה עבור החברה שלו. הוא אפילו בנה תוכנית פעולה מקיפה שתאפשר לחברה להשיג את המטרות החדשות. כאשר הוא סיים, עטפה אותו תחושה נפלאה של ביטחון בכך שהמטרות יושגו. העובדים, שיושבים בקומה התחתונה של בניין החברה, מעולם לא שמעו על המטרות, היעדים ותוכנית הפעולה של המנכ"ל. הם פשוט המשיכו לעשות את מה שהם רגילים לעשות, הם עבדו כרגיל. התקשורת ביניהם לבין המנכ"ל היתה כל כך מזערית עד שלעתים שכחו העובדים מיהו המנכ"ל ומהם רצונותיו. כאשר הגיעה אותה שנה לסיומה, הזמין המנכ"ל את העובדים שלו לחדר הישיבות על מנת לעשות סיכום שנה ובקרה על מידת העמידה במטרות והיעדים שהוצבו. להפתעתו הרבה, המנכ"ל גילה שלא זו בלבד שהמטרות שהציב לא הושגו, אלא גם שכמעט ולא היה שינוי במצבה של החברה לעומת השנה הקודמת. המנכ"ל חש תסכול עמוק מעובדה זו. הוא חשב לעצמו: "איך זה ייתכן, הרי יש לי פוטנציאל עצום, יש לי כישורים, יש לי יכולות, יש לי אפילו תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטה מכובדת. איך זה ייתכן שלא הצלחתי להשיג את המטרות שלי. ומה קרה לעובדים שלי? אני יודע שגם להם יש פוטנציאל גדול ויכולות מדהימות. איך ייתכן שלא השגנו את המטרות ואפילו לא עמדנו ב-50% מהיעדים שהגדרתי לנו" המנכ"ל המתוסכל הלך שפוף לביתו באותו ערב והתחיל לחשוב לעצמו: "אולי אני כישלון...אולי אני לא טוב כל כך כמו שחשבתי". והעובדים...הם המשיכו לעבוד כרגיל. הם המשיכו לעשות את מה שהם רגילים לעשות. האם ייתכן שסיפורו של המנכ"ל המתוסכל הוא גם הסיפור שלכם? בואו נבדוק...האם אי פעם קרה לכם שהגדרתם מטרות ויעדים חדשים ואולי אפילו תוכנית פעולה מפורטת לשנה החדשה ובסוף השנה גיליתם שהמטרות לא הושגו ושלא התרחש שום שינוי משמעותי בחייכם? האם אי פעם קרה לכם שקיבלתם החלטה נלהבת בערב השנה החדשה וכעבור מספר ימים שכחתם ממנה לחלוטין? האם אי פעם התחלתם בדיאטה חדשה? כמה זמן זה החזיק מעמד? בואו נחזור רגע לסיפורו של המנכ"ל כדי שאוכל לגלות לכם כמה סודות ולהבהיר לכם מספר דברים חשובים... סיפורו של המנכ"ל המתוסכל זה סיפור שהמצאתי לפני כמה דקות תוך כדי מקלחת. במילה מנכ"ל החלטתי להשתמש כדי לתאר את המוח המודע שלכם. זה שמביע רצונות, מחליט החלטות, מדמיין חלומות, מגדיר מטרות, בונה תוכניות ועוד. זוהי החוליה החושבת והשיפוטית שנותנת פקודות והוראות. במילים פשוטות ניתן לומר שזהו החלק שמגדיר מטרות. במילה עובדים השתמשתי כדי לתאר את המוח הלא מודע שלכם. זוהי למעשה החוליה המבצעת שאין לה כל יכולת שיפוטית. היא רק מבצעת את מה שאומרים לה לעשות. במילים פשוטות ניתן לומר שזהו החלק שמשיג מטרות. אני מקווה שעכשיו התמונה יותר ברורה לכם... אם עדיין לא, אז הנה חידוד נוסף שיסכם את הסיפור הזה. כלומר...את הסיפור שלכם: למנכ"ל (מודע) לא היתה כל תקשורת עם צוות העובדים (לא מודע). הוא אמנם הגדיר יפה מאוד את המטרות שלו אבל העובדים מעולם לא שמעו על המטרות האלה. המנכ"ל בנה תוכנית פעולה שכללה דרכים שונות של עבודה כדי להשיג מטרות שמעולם לא הושגו קודם, אבל העובדים פשוט המשיכו לעשות את מה שהם תמיד עושים מתוך הרגל. המנכ"ל תכנן תמונה חדשה לגמרי עבור החברה, אבל העובדים מעולם לא ראו את התמונה הזו ולכן המשיכו לממש יום יום את התמונה המוכרת והידועה שנמצאת עמוק בתוכם. המנכ"ל עיצב בדמיונו דרכים חדשות לגמרי בהן רצה להוביל את החברה, אך הדרכים האלה בכלל אינן נמצאות במפות של העובדים. יתרה מכך, העובדים אינם מסוגלים בכלל לראות את הדרכים האלה. במקום שבו המנכ"ל הצליח לדמיין דרך חדשה סלולה, ברורה ויפה, העובדים ראו רק חול ועשבים. בשורה התחתונה, המטרות שלכם לא הושגו ופריצת הדרך שאליה ייחלתם לא התרחשה, מכיוון שהמשכתם לראות את עולמכם בדיוק באותה דרך שאתם מכירים, לא יצרתם נתיבים עצביים חדשים במוח אשר משקפים אמונות, תפיסות והרגלי חשיבה חדשים שנמצאים בהרמוניה עם המטרות החדשות שלכם. כתוצאה מכך, המשכתם לפעול על פי הרגלי החשיבה וההתנהגות הישנים שלכם ולהשיג את אותן תוצאות פחות או יותר. ודבר נוסף, נשארתם באותו תדר המודעות שבו הייתם ולכן המשכתם למשוך אל חייכם את אותם האנשים, ההזדמנויות, הנסיבות והאירועים המוכרים לכם. אני מניח שכבר הספקתם לשמוע על הסמינר שלי שנקרא "דרך חדשה" (פתאום השם מקבל משמעות אחרת עכשיו אה?...). הסמינר הזה מאפשר לכם ליצור שינוי עמוק, בסיסי וקבוע בתפיסות, באמונות ובהרגלי החשיבה שלכם. שינוי שיאפשר לכם להשיג את התוצאות שתמיד חלמתם עליהן! עליכם להבין שמדובר בשינוי משמעותי, למעשה אין שינוי יותר בסיסי מזה. אתם משנים את התכנות הקיים שלכם אחת ולתמיד. אותו תכנות שמבוסס על החינוך שקיבלתם מגיל 0. אם אתם רוצים להבטיח לעצמכם לא להיות המנכ"ל המתוסכל גם השנה, אני מזמין אתכם לעשות את הצעד הראשון ולהצטרף אליי ולאנשים נוספים כמוכם שזיהו את ההזדמנות ואמרו כן, לסמינר "דרך חדשה" הקרוב אני כל כך בטוח בערך העצום שיש לסמינר הזה ובשינוי האמיתי שיתרחש בחיים שלכם בעקבותיו, שאני גם נותן לכם אחריות מלאה על הסמינר. ככה שאין לכם שום סיכונים כאן ושום תירוצים לא לעשות את הצעד הראשון הזה ולהשקיע בעצמכם. לחיי ההצלחה שלכם! יואב זילכה אהבת את המאמר? שתף את האנשים היקרים לך. Share רוצה ליהנות ממאמרים, טיפים, סרטונים ותכנים מעוררי השראה וגם לקבל במתנה את ה"פורמולה" שתגלה לך מהם 6 המרכיבים הקריטיים להצלחה שלך בחיים? לחץ כאן עכשיו! |
יום שלישי 09 אוגוסט 2011 Share3 הצלחה מה הקשר בין ניסוי של נאס"א לבין היכולת הודאית שלך להשיג את מטרותיך? לפני שאספר לכם על הניסוי המרתק שערכה סוכנות החלל האמריקנית נאס"א לפני שנים רבות, עליי לוודא שאנחנו יוצאים מאותה נקודת מוצא. ולכן, ראשית אסביר לכם מדוע השתמשתי במילים "יכולת ודאית" בכותרת. על מנת להשיג מטרות גבוהות שמעולם לא השגנו או להגשים חלומות שנמצאים מעבר לאזור המוכר לנו, אנחנו חייבים לאמן את המוח שלנו כך שהוא יאמין שהמטרות והחלומות האלה הם אפשריים עבורנו. במילים אחרות, אנחנו חייבים לבצע תכנות מחדש של התפיסות, האמונות וההרגלים שלנו. ברגע שביצענו את אותו תכנות, אנחנו יכולים להבין באמת מדוע הצלחה היא מדע. ברגע שביצענו את התכנות הזה, היכולת שלנו להשיג את המטרות שלנו היא ודאית. היא ודאית בדיוק באותה מידה שבה אם נחזיק תפוח באוויר ונעזוב אותו, הוא ייפול על הרצפה. מטרתה של נאס"א באותו ניסוי הייתה לבדוק את ההשפעה הפיזיולוגית והפסיכולוגית שיש לאובדן ההתמצאות המרחבית (תופעה שמתרחשת אצל אסטרונאוטים כשהם נמצאים בחלל). הסוכנות נתנה לקבוצה של אסטרונאוטים שהשתתפו במחקר משקפיים מיוחדים, שסובבו ב-180 מעלות כל דבר שהיה בשדה הראייה שלהם. למעשה, הם ראו את העולם הפוך! הנחקרים הרכיבו את המשקפיים האלו במשך כל היממה (גם בזמן השינה) והמדענים צפו במה קרה. בהתחלה, המדענים הבחינו בבירור בסימנים של דחק וחרדה קיצוניים שהתבטאו בלחץ הדם של הנחקרים ובסימנים נוספים. לאט לאט הם הסתגלו לאותו דחק אבל הוא לא נעלם לחלוטין. אחרי הכול, כל העולם שלהם היה הפוך. לאחר 26 ימים קרה דבר מדהים לאחד האסטרונאוטים. זה הרגע שבו כדאי לכם להזדקף בכיסא ולהגביר את מידת הערנות שלכם, כי מה שאתה הולכים לגלות עכשיו ימחיש לכם עד כמה היכולת שלכם להשיג כל מה שאתם רוצים היא לא רק אפשרית אלא ודאית. לאחר 26 ימים עולמו של אותו אסטרונאוט התהפך בחזרה. עדשות המשקפיים לא השתנו והוא עדיין הרכיב את המשקפיים ברציפות, אבל עכשיו הוא היה מסוגל לראות את העולם סביבו בצורה נורמאלית. לאחר מספר ימים, התופעה הזו התרחשה גם אצל כל יתר האסטרונאוטים. אז מה בעצם קרה שם? אחרי תקופה של כ-30 יום, שבמהלכם הייתה זרימה קבועה של מידע חדשה, מוחותיהם של הנחקרים יצרו קשרים עצביים חדשים בכמות שהספיקה לחווט אותם מחדש, כך שהקליטה החזותית והמרחבית שלהם תפקדה הפוך מהדרך שבה מתפקד המוח באופן רגיל. קראו את המשפטים האחרונים שוב ושוב עד שתבינו את האמת המדהימה שמאחוריהם. בניסויים חוזרים שבוצעו לאחר מכן, התגלה עוד נתון מעניין. החוקרים גילו שאם המשקפיים הוסרו (אפילו לזמן קצר) במהלך התקופה הזו של עד 30 ימים, ההסתגלות העצבית שתוארה קודם לא התרחשה. כלומר, היו דרושים כ-30 ימים רצופים של קליטת מידע תפיסתי (מודע) חדש, כדי שהמוח הלא מודע יקבל את העובדה שעליו להתאים את עצמו למידע החדש הזה ולהתייחס אליו כאל דבר רגיל. ומהי המסקנה לגבינו? בדיוק אותה המסקנה. כדי שמוחנו הלא מודע יקבל את התוכנית החדשה שלנו (התוכנית של אותה הצלחה שאנחנו רוצים) ועל מנת שייווצרו בו נתיבים עצביים חדשים שמשקפים את דפוסי האמונות החדשות ואת הרגלי החשיבה החדשים שלנו, יש צורך להטמיע בו מידע חדש במשך 30 יום באופן עקבי. לאחר מכן, הצלחה הופכת להיות ברירת המחדל הטבעית שלנו ואנחנו משיגים את המטרות והחלומות שלנו בקלות יותר ובמהירות יותר, בעזרת החוקים הודאיים של היקום. היכולת שלנו להשיג את המטרות שלנו הופכת יותר ויותר ודאית כאשר אנחנו מבינים את חוקי הטבע ופועלים בהרמוניה מלאה איתם. אשמח לקבל את התגובות שלכם כאן למטה. לחיי ההצלחה שלכם! יואב זילכה אהבת את המאמר? שתף את האנשים היקרים לך. Share3 רוצה ליהנות ממאמרים, טיפים, סרטונים ותכנים מעוררי השראהוגם לקבל במתנה את ה"פורמולה" שתגלה לך מהם 6 המרכיבים הקריטיים להצלחה שלך בחיים? לחץ כאן עכשיו! |
יום ראשון 03 יולי 2011 Share 15 הצלחה לפחד להיכשל זה אבסורד "מה לעשות, אני כבר לא יודע, אולי יש איזה סוד, שיודעים רק מעטים. אוו...כמו אידיוט, אני רץ תמיד אחריה ואומר לה: בואי ותהיי איתי...יש אנשים שהתרגלו לחיות ככה, איזה אבסורד". ככה שר שלמה ארצי את שירו "אבסורד", אותו הוא כתב וגם הלחין. שלמה נתן לי השראה היום לכתוב לכם על אבסורד, אבל לא סתם אבסורד, אלא אחד האבסורדים הגדולים ביותר של בני האדם. אני מדבר על אבסורד ושמו "פחד מכישלון". אני לא יודע מה אמרו לכם עד היום בנושא הזה ואני גם לא טוען חס וחלילה שמה שאמרו לכם הוא לא נכון. כל מטרתי היא להציג בפניכם את נקודת המבט שלי בעניין ולקוות שזה יעורר בכם מחשבה משמחת. אחת כזאת שאומרת: "אולי כל זה היה רק חלום בלהות...אולי החושך הוא רק אשליה". ואולי המחשבה הזו תוביל אתכם לקחת מחט קטנטנה ולתקוע אותה בבלון הענק והשחור הזה שאתם קוראים לו "פחד מכישלון". אני לא פרופסור, אני לא דוקטור ואני אפילו לא רואה חשבון, אמנם יש לי תואר ראשון, אבל הוא "לא מזיז" לאף אחד כולל אותי בעצמי ובטח שלא למצב החשבון. מה שכן, יש לי שתי חגורות שחורות שהחיים העניקו לי: חגורה אחת בכישלון וחגורה אחת בהצלחה. בעצם יש לי שלוש חגורות...יש לי גם חגורה אחת במצב שנמצא מעל לקוטביות של הצלחה וכישלון. ומהמקום הזה אני יכול להגיד לכם שלפחד מלהיכשל זה פשוט אבסורד. למה? מכיוון שזה סותר את אחד החוקים הבסיסיים במשחק ההצלחה. אני קורא לחוק הזה "המעגל הטבעי של ההצלחה" והעיקרון שעומד מאחוריו הוא שהכישלון הוא חלק בלתי נפרד מההצלחה. הכישלון הוא הכרחי, אנחנו צריכים אותו כי אנחנו נכשלים את דרכנו להצלחה. אני לא כותב מילים אלו מתוך פסימיות, אלא מתוך תבונה. אנחנו לא יכולים להצליח בלי להיכשל כי זה נוגד את המעגל הטבעי של ההצלחה שדורש מאיתנו לטעות, ללמוד, לתקן ולהצליח. "We must fail our way to success" (Les Brown) המעגל הזה דורש מאיתנו תיקונים כל הזמן: תיקונים בדרך שבה אנחנו חושבים, תיקונים בדרך שבה אנחנו מדברים, תיקונים בדרך שבה אנחנו פועלים ועוד. המעגל הטבעי הזה של התיקון מתרחב אל מעבר למשחק ההצלחה בפרט ומגיע אל משחק החיים בכלל. הרב יעקב איפרגן, המכונה "הרנטגן" אמר פעם שכאשר אדם נולד לעולם הוא תינוק. במהלך חייו הוא עובר תיקון וביום מותו הוא עובר ניתוק. אם ניקח את שלוש המילים האלו: תינוק-תיקון-ניתוק, אנחנו נמצא את אותן האותיות בדיוק בסדר שונה. זהו מעגל החיים הטבעי. מעגל ההצלחה מבוסס על מעגל החיים הטבעי ולכן הפחד להיכשל הוא טיפשי לחלוטין מאחר ואנחנו בכל מקרה ניכשל בדרך, בין אם אנחנו רוצים ובין אם אנחנו לא רוצים. זה בכל מקרה יקרה, בין אם נפחד או שלא. אז מה אתם מעדיפים? לעשות את זה עם הפחד, לעשות את זה בלי הפחד או לא לעשות כלום. אם אתם רציניים לגבי הצלחה ומרגישים מחויבים באמת לחיות את החיים כמו שאתם רוצים ולהגשים את מלוא הפוטנציאל שלכם, עליכם להדליק את האור, להבין את האבסורד הזה ולזנוח את הפחד מכישלון בצידי הדרך. עצרו לרגע בנקודה שבה אתם נמצאים במסע ההצלחה שלכם ושאלו את עצמכם: "עד כמה אני באמת מחויב למסע הזה?" כי מדובר במרתון ולא בריצת ספרינט ויהיו משוכות בדרך, יהיו הרים, יהיו עמקים, יהיו נופים עוצרי נשימה וכן, יהיו גם כישלונות. וכשיגיעו הכישלונות, ישנם שני דברים חשובים שעליכם לזכור: ראשית, שהכישלון הוא מקרה ולא בן אדם. הכישלון שלכם הוא לא אתם, אין כל טעם לתלות בו את הזהות העצמית שלכם מאחר והוא נתון לחוק הנצחי של השינוי. שנית, זכרו שלא מדובר בהפתעה שלילית ובלתי צפויה, אלא בשלב לגיטימי והכרחי להצלחה שלכם. ברמה רוחנית, הכישלון וההצלחה הם שני צדדים שונים של אותו המטבע. אי אפשר לקבל בחיים רק את אחד מהם. אני לא מכיר אף בן אדם שמעולם לא הצליח במשהו ואני גם לא מכיר אף בן אדם שמעולם לא נכשל במשהו. חשבו על זה כך, בכל פעם שמצאתם דרך אחת שלא עובדת (או בשפה שלכם: "נכשלתם"), אתם צריכים לשמוח, כי זה כמו שיטת האלמינציה שבה עושים שימוש במבחנים אמריקאיים. אתם פשוט צמצמתם את האפשרויות הלא נכונות ועכשיו אתם קרובים יותר מתמיד. ואז, שאלו את עצמכם שתי שאלות: 1. "מהו השיעור שלי כאן?" 2. "איזה תיקון או שינוי עלי לעשות עכשיו, שיכול לקחת אותי למקום אחר לגמרי בעוד חצי שנה, שנה, 3 שנים מהיום...?". אין כל טעם לפחד להיכשל כי הכישלון הוא ודאי במסע הזה שנקרא הצלחה. הכישלון מראה לנו את הדרך לאחותו שנקראת הצלחה. אז בכל פעם שמבצבץ בליבכם הפחד מכישלון בעודכם עומדים לפני בחירה, צעד או החלטה כלשהי, עשו לי טובה בבקשה, זכרו שמדובר באבסורד! ויש אנשים שהתרגלו לחיות ככה... איזה אבסורד... זוהי רק נקודת המבט שלי, עכשיו אשמח לשמוע אתכם. אנא הגיבו בבקשה כאן למטה. לחיי ההצלחה שלכם! יואב זילכה אהבת את המאמר? שתף את האנשים היקרים לך. Share 15 רוצה ליהנות ממאמרים, טיפים, סרטונים ותכנים מעוררי השראה וגם לקבל במתנה את ה"פורמולה" שתגלה לך מהם 6 המרכיבים הקריטיים להצלחה שלך בחיים? לחץ כאן עכשיו! |
