Mentor Me חיים עשירים בכל המובנים! MentorMe.co.il
מטרת הבלוג: להדריך אנשים להתעוררות רוחנית כבסיס להצלחה בחיים ובעסקים
ארכיון
ארכיון : 2/2011
יום שישי 09 יולי 2010 הצלחה משמעת עצמית מאפשרת לך חופש, לא לוקחת אותו ממך לפני שאסביר איך משמעת עצמית מאפשרת חופש, דבר אשר הולך לנפץ מיתוס מסוים עבור המון אנשים, אני מרגיש צורך לומר לך שני דברים חשובים: ראשית, ברצוני להסב את תשומת ליבך לחשיבותה של משמעת עצמית. אני לא חושב שיש אדם שלא יסכים איתי בכך שמשמעת עצמית היא קריטית ביותר עבור הצלחה. מעולם לא הכרתי אדם שהצליח לאורך זמן מבלי שהייתה לו משמעת עצמית גבוהה. שנית, בכדי ששנינו נשדר על אותו גל, הייתי רוצה להבהיר את משמעותה של משמעת עצמית. לשם כך, אשתמש בהגדרה הברורה ביותר בה אי פעם נתקלתי: "משמעת עצמית היא היכולת לתת לעצמך פקודה ואז למלא אחריה" (Paul Martinelli) עכשיו אפשר להתחיל... האם אתה נמנע מלתכנן דברים? אם כן, האם אי פעם שאלת את עצמך: למה זה כך? למה אני נמנע מלתכנן דברים? בדרך כלל התשובה נופלת על אחת או יותר ממספר סיבות עיקריות. אחת מהן העובדה שאתה פוחד שאם תתכנן, לא יהיה מקום לחופש או לגמישות בחיים שלך. אתה ודאי אומר לעצמך משפטים כמו: "גם ככה החיים בלתי צפויים", "אנשים שמתכננים יותר מדי, הם מרובעים", "אני אדם ספונטני, אני לא מתכנן כלום", "הכל מלמעלה", וכדומה. היכולת לתכנן היא חלק בלתי נפרד מתוך הצלחה. משמעת עצמית מתחילה מהיכולת שלך לתכנן, כלומר לתת לעצמך פקודות. ולכן, אם אתה פוחד ונמנע מלתכנן, אתה בעצם פוחד שהמשמעת העצמית הזו תיקח ממך את החופש שלך. אתה חושב לעצמך: "אני לא רוצה להפוך לרובוט שכל חייו מתוכננים". תגיד...לא נראה לך מוזר שרוב האנשים משקיעים זמן רב בתכנון החופשה הבאה שלהם ולעומת זאת זמן קצר מאוד (אם בכלל) בתכנון החיים שלהם? לא נראה לך מוזר שמרבית האנשים מתכננים במשך חודשים שלמים את החתונה שלהם (שנגמרת תוך 3-4 שעות) ומצד שני, לא משקיעים אפילו שעה אחת בתכנון הדרך שלהם לעצמאות פיננסית? לא נראה לך מוזר שמרבית האנשים כלל לא יודעים מהי המטרה העיקרית שלהם בחמש השנים הקרובות? משמעת עצמית לא תיקח ממך את החופש, היא תיתן לך אותו! נניח שיש לך חלום לכתוב ספר. כבר כמה שנים אתה מסתובב עם החלום הזה ולא עושה כלום. יום אחד החלטת שאתה חייב לעשות משהו. עכשיו מוצ"ש, אתה אומר לעצמך: "שבוע הבא אני מתחיל לכתוב את הספר", אבל בגלל שאתה כל כך מפחד לתכנן דברים שחס וחלילה החופש שלך לא ייפגע, אז אתה לא מתכנן מתי בדיוק תשב לכתוב, כמה תכתוב בכל פעם ומהי התוצאה הצפויה בסוף אותו שבוע. ובמרבית המקרים כשאתה לא מתכנן, זה לא באמת יקרה הרי. אתה יודע מה כן יקרה? בכל השבוע הזה, שבו לכאורה היית אמור להיות חופשי, ספונטני וגמיש (לפחות בכל הנוגע לחוסר התכנון וחוסר הכתיבה), כל מה שתחשוב עליו זה על כך שהנה עבר עוד שבוע ולא כתבת עדיין כלום. האם זו הצלחה? האם זה חופש? ממש לא! רוצה הצלחה בחיים? החיים רוצים שתיתן להם כיוון ומטרה! ויתרה מכך, החיים רוצים תוכנית. אם יש לך מטרה אבל אין לך תוכנית, זה יכול ליצור המון ייאוש מפני שכל יום אתה תקום בבוקר ותסתכל על אותה מטרה רחוקה מבלי שיש חלק שמחבר בינך לבינה. האם זו הצלחה? האם זה חופש בעינייך? בעיניי ממש לא! אתה עומד על הר אחד ומסתכל על הר אחר ובאמצע, ביניכם יש תהום. אם יש לך תוכנית, התוכנית תהיה הגשר שמחבר בין ההר שעליו אתה עומד עכשיו לבין ההר שאליו אתה רוצה להגיע. התוכנית היא הגשר אל החופש. האם אתה מתכנן, אך בכל זאת לא מבצע? אם כן, למה? למה אתה לא מבצע? אם אתה רוצה להיות רזה יותר, אתה שוכר מאמן אישי ואתם בונים יחד תוכנית. למה אתם בונים תוכנית? כי אתה רוצה להיות רזה יותר וליהנות מכל מה שזה יאפשר לך. להיות שבע רצון ומסופק מעצמך ומאיך שאתה נראה ומרגיש זה חופש עצום בעינייך, זוהי הצלחה בעינייך ואתה צודק, זה באמת חופש עצום וזו באמת הצלחה בעינייך כי רק אתה יודע מהי הצלחה בעינייך. המאמן שלך ואתה בונים יחד תוכנית פעולה שתחבר בין המצב המצוי (במקרה זה, X קילוגרמים) למצב הרצוי (Y קילוגרמים). שוב, התוכנית היא הגשר שמחבר בין ההווה לעתיד והתוכנית הזו כוללת סדרה של פעולות על ציר זמן מסוים. זאת אומרת, שאם התוכנית לא תתבצע כראוי, סביר להניח שהמטרה לא תושג. אז השבוע מתחיל והנה מגיע לו יום שני בערב, השעה 17:00 ובעוד חצי שעה אתה צריך להיות כבר במכון, על ההליכון (שמת לב? יצא לי חרוז...), אבל לא בא לך. אתה רוצה חופש, אתה לא רוצה משמעת עצמית, אתה רוצה סתם לשבת על הספה ולראות טלוויזיה, אתה רוצה לצאת עם חבר לכוס קפה, אתה רוצה חופש, אתה רוצה הצלחה אבל בלי משמעת עצמית. אז אתה לא הולך למכון...תכננת, אבל לא ביצעת. לא ביצעת, לא השגת את המטרה בסוף. האם בזה שנשארת תקוע במקום ולא השגת בסוף את המטרה, יש הצלחה או חופש? לא נראה לי... לא משנה מה תגיד, בזמן שבו היית אמור לבצע מה שתכננת, ביצעת משהו אחר. אם כן, שאל את עצמך: מה זה היה הדבר הזה שגרם לך לסטות אליו? האם הוא באמת ראוי לכך? אז מה המסקנה? המסקנה היא שדווקא התכנון והביצוע שבא בעקבותיו מכניסים לך סדר, מיקוד ובהירות לחיים, שמים אותך על מסלול של הצלחה ומותירים אותך עם הרבה יותר זמן פנוי וחופש פסיכולוגי מאשר המצב ההפוך שבו נמנעת מלתכנן ו/או לבצע. במילים אחרות: משמעת עצמית מאפשרת לך חופש, לא לוקחת אותו ממך. באהבה ובהערכה :) יואב זילכה אהבת את המאמר? שתף את האנשים היקרים בחייך. רוצה ליהנות ממאמרים, טיפים, סרטונים ותכנים מעוררי השראה ואפילו לקבל ספרון שכתב יואב זילכה במתנה? הירשם עכשיו כחבר באתר: www.mentorme.co.il |
יום שישי 02 יולי 2010 הצלחה גם על הצלחה יש תג מחיר יום שישי, 2 ביולי 2010, השעה 12:00, אני מהלך באזור כיכר המדינה בתל אביב עם מחברת צהובה ועט, חושב על רעיונות למאמרים חדשים, בוהה באנשים, בוהה בשמיים, מקשיב לציפורים, מרגיש את השמש, נוגע בעלים, שומע את המכוניות הצופרות, מסתכל למעלה ולפעמים למטה, לא יודע מאיפה זה יגיע, אין לי מושג מאיפה יבוא הרעיון, יש רק שני דברים שאני יודע: האחד- שאני צריך עכשיו רעיון למאמר בנושא הצלחה והשני- שהוא ודאי יגיע איכשהו. לפעמים זה נראה כאילו זה עומד לבוא, אני יושב על ספסל ואז זה חומק, אני שוב קם וממשיך ללכת, אני מגיע לאזור החנויות ומסתכל על חלונות הראווה, שלוש שניות והנה זה בא. בעודי מסתכל על חלונות הראווה של חנויות הבגדים בכיכר המדינה, לא יכולתי שלא לשים לב לתגי המחירים. המחירים הגבוהים תופסים מיד את העין ואז אני חושב לעצמי: "...וואו, זה ממש יקר..." עוד שנייה עוברת ואז אני חושב: "האם זה בהכרח יקר?...תלוי למי...". עוד שנייה עוברת והנה מחשבה נוספת: "איינשטיין צדק, הכל יחסי". האם המחיר של הצלחה הוא יקר? "איינשטיין צדק, הכל יחסי" הכל באמת יחסי, וזה לא תלוי רק באדם הקונה, אלא גם בערך שיש לאותו מוצר עבורו. הדבר הזה נכון בדיוק גם לגבי הצלחה. גם על הצלחה יש תג עם מחיר, המחיר שאנחנו צריכים לשלם בדרך! אי אפשר להצליח מבלי לשלם את המחיר בדיוק כפי שאף מוכר בכיכר המדינה לא ייתן לך לצאת מהחנות עם החולצה מבלי ששילמת את המחיר עבורה. האם המחיר שנמצא על התג של הצלחה הוא יקר? תלוי למי ותלוי במידת ה- הצלחה. כשאנחנו רואים הצלחה מהצד, אנחנו מוקסמים מהפירות אבל לא חושבים על המחיר כשאנחנו מסתכלים מהצד על האנשים המצליחים, אנחנו מוקסמים מה"פירות" שה- הצלחה קנתה להם או ייצרה עבורם, מהמכונית שבה הם נוהגים, מהפרסום, מהתהילה, מהבית שבו הם גרים, מהשעון היוקרתי שהם עונדים על ידם. כל הדברים האלה נראים לנו כל כך יפים...מעטים מאיתנו מהרהרים במחיר שאותם אנשים נאלצו לשלם בדרך. ואני לא מדבר על המחיר של אותם דברים, אני מדבר על המחיר שהם שילמו בדרך אשר מאפשר להם בין היתר גם את יכולת הקנייה של אותם דברים יקרי ערך. גם על הצלחה יש תג עם מחיר! גם על הצלחה יש תג עם מחיר! והמחיר הזה משתנה בהתאם למידה ולסוג של הצלחה בה אתם רוצים, הוא משתנה בהתאם לרצונות ולתשוקות שלכם, הוא נגזרת של מי שאתה רוצים להיות, מה שאתם רוצים לעשות, ומה שאתם רוצים להשיג. ממה מורכב המחיר של הצלחה? איך זה מתומחר? ממה מורכב המחיר של הצלחה? מהרבה דברים: מהנכונות ללמוד, מהפתיחות, מהערנות, מהסבלנות, ממידת השאפתנות, מעומק התשוקה, מהיכולת להגדיר מטרה ברורה, מהיכולת לאמן את המחשבות והרגשות שלכם, מעוצמת הכוונה שלכם, מההתמדה, מהנחישות, מהרצון, מהאחריות הכבדה, מהמחויבות הבלתי פוסקת לעשייה ולתרגול כדי לפתח מיומנויות מסוימות, מהאומץ, מהנועזות, מהמשמעת העצמית, מהמנהיגות העצמית שלכם, מיכולת התכנון שלכם, מהגמישות שלכם, מיכולתכם לקבל החלטות מידיות ונחרצות, ממיומנויות התקשורת שלכם, מהגישה שלכם, מיכולת הבחירה שלכם, מהאמונה שלכם, מהמחויבות לפתח ולאמן את אותה אמונה, מהעשייה העקבית שלכם, מהסקרנות שלכם ועוד. האם אתם מוכנים לשלם את המחיר של אותה הצלחה בה אתם רוצים? הצלחה , יש לה מחיר! והוא מורכב מהמון גורמים, חלקם הוזכרו כאן במאמר וחלקם לא. אבל השאלה הגדולה היא: האם אתם מוכנים לשלם את המחיר של אותה הצלחה שבה אתם רוצים? לכל אחד מכם ייקבע מחיר שונה, לפי האופי והמידה של תשוקותיו וחלומותיו. על כל אחד מכם לדעת את המחיר שעליו לשלם ולהתחייב מראש לשלם את המחיר הנקוב על התג. גם על הצלחה יש תג עם מחיר! באהבה ובהערכה :) יואב זילכה אהבת את המאמר? שתף את האנשים היקרים בחייך. רוצה ליהנות ממאמרים, טיפים, סרטונים ותכנים מעוררי השראה ואפילו לקבל ספרון שכתב יואב זילכה במתנה? הירשם עכשיו כחבר באתר: www.mentorme.co.il |
יום שישי 02 יולי 2010 הצלחה הגיע הזמן לקפוץ למים העמוקים האם אתם זוכרים איך למדתם לרכב על אופניים? האם אתם זוכרים איך לימדו אתכם לשחות? האמת שאני זוכר את זה טוב מאוד ואני רוצה לספר לכם על החוויה האישית שלי, לא בגלל שהיא החוויה שלי, אלא בגלל שיש בה מסר יקר (ואולי אפילו כמה מסרים) בנושא הצלחה, שחשוב לי להעביר לכם! אני לא זוכר מה למדתי קודם... לרכב על אופניים או לשחות, אבל בחרתי להתחיל מהסיפור על האופניים. אני זוכר את אותם ימים, ימי קיץ, אבא שואל: אתה מוכן? מקפלים ביחד את האופניים (היו לי אופניים מוזרות, אופניים מתקפלות בצבע תכלת), מכניסים לבגאז' של האוטו ונוסעים לפארק הלאומי ברמת גן. אתם לא תאמינו כמה פעמים הייתי נופל, וכל נפילה, לא סתם נפילה, נפילה מטורפת, הייתי חוזר הביתה עם סימנים, פצעים, דם, שריטות, אני לא מגזים, ממש ככה. פעם אחת זה היה לנסוע ישירות אל תוך שיח קוצני, פעם אחרת להיתקע בילד אחר שגם לומד לנסוע על אופניים ובפעם הנוספת כשכבר כולי מתלהב שנסעתי כמה מטרים בצורה ישרה, אני מסתכל על אבא שלי ומחייך וכשאני מחזיר את המבט קדימה, יש לי דייט עם עמוד חשמל...ואח"כ עם בשר קפוא על הראש כדי להקטין את הגבעה... 2 שיעורים חשובים שלמדתי בבית הספר של הצלחה בחיים אחת הסיבות לנפילות הרבות (ולא, אני לא בקטע של להמציא תירוצים) הייתה מפני שלא היו לי גלגלי עזר, אני לא יודע למה, אולי ככה ההורים שלי האמינו שלומדים לרכב. מהרגע הראשון לא היו לי גלגלי עזר ולכן מהרגע הראשון למדתי שני שיעורים חשובים בבית הספר של הצלחה בחיים: האחד- איך ליפול, והשני- איך לקום. מישהו חכם פעם אמר שהסוד הגדול ביותר של הצלחה הוא לקום יותר פעמים מאשר מספר הפעמים שבהם נפלת. הצלחה דורשת אומץ לב אבל מאחורי שני השיעורים האלה מסתתרת התכונה החשובה ביותר שפיתחתי עוד בהיותי ילד קטן- התכונה הזאת נקראת אומץ! כי בשביל ליפול צריך אומץ וגם בשביל לקום שוב צריך אומץ, ואומץ אמיתי אפשר לפתח רק על ידי חוויות פיזיות. אי אפשר לפתח אומץ רק על ידי קריאת ספרים והבנת הפסיכולוגיה שעומדת מאחורי הצלחה, אתה חייב ליפול ולראות שלא קרה כלום, אתה עדיין חי, אתה יכול לבכות, אתה יכול לצחוק, אבל מה שחשוב הוא שבסוף תקום שוב. מורה לשחייה או מורה ל- הצלחה? אני חשבתי שאני לומד לרכב על אופניים, מאוחר יותר הבנתי שלמדתי משהו הרבה יותר חשוב- אומץ לב. מכאן, אנחנו עוברים מרחק קצר מבחינה גיאוגרפית למקום שנקרא "כפר המכבייה". שם לימדו אותי איך לשחות, למיטב זכרוני המורה שלי לשחייה היה המפקד של אבא שלי בצבא. לעולם לא אשכח את שמו: חיים נאסה. כנראה שאת המורים המשמעותיים בחיים שלנו, אנחנו לעולם לא שוכחים. האם אלה המורים הנחמדים שאותם אנחנו זוכרים? ממש לא. אנחנו זוכרים דווקא את המורים הקשוחים, המורים שדרשו מאיתנו יותר, אלה שדרשו מאיתנו לא פחות מאשר הגדולה שלנו, אלה שידעו שאנחנו מסוגלים להרבה יותר, אלה שלימדו אותנו את הדברים החשובים באמת. אי אפשר ללמוד הצלחה ולפתח איכויות של הצלחה במים רדודים אני זוכר את שיעורי השחייה, הייתי מגיע עם אמא שלי לבריכה. כל הילדים היו עומדים בשורה ואז המורה היה תופס אחד וזורק אותו למים. פשוט ככה...עוד ילד ועוד ילד, היינו נזרקים למים העמוקים ופשוט נאלצים לעשות מה שצריך כדי לא לטבוע. כמובן שהמורה שם לב אלינו ועמד תמיד על המשמר, אבל ככה באמת למדנו לשחות. אתה פתאום עושה מה שצריך... שימו לב: איפה למדנו לשחות? במים העמוקים כמובן! לא במים רדודים, במים רדודים אי אפשר ללמוד לשחות, בדיוק כמו שאי אפשר ללמוד לרכב על אופניים על ידי משחק מחשב. למדתי לשחות במים העמוקים, כי רק שם לומדים באמת, רק שם אתה מפתח אומץ לב, נחישות, כוח רצון והתמדה, רק שם אתה מפתח יכולת או מיומנות. חשוב ללמוד את התנועות הנכונות, את היסודות, אני כותב מילים אלה ושומע באוזניי את חיים נאסה צועק מרחוק: "ראש בפנים, חץ ארוך....", כך למדתי לשחות חזה, כך למדתי את הבסיס, אך לא יכולתי ללמוד שום דבר באמת, עד שלא נזרקתי למים העמוקים חסר אונים. במים הרדודים יש ביטחון אבל אין הצלחה מרביתנו עוברים חיים שלמים במים הרדודים, נחמד שם, נוח שם, לא צריך להתאמץ, אין סיכונים, ברור שלא תטבע שם למוות, אתה יכול לנשום לרווחה, יש לך ביטחון- אתה במים הרדודים, אפילו די חמים שם כי כל הילדים משתינים שם ויוצרים טמפרטורה חמימה ונינוחה למים. אבל שום דבר אמיתי לא קורה שם, אתה לא לומד כלום, אתה לא צומח, אתה לא גדל, התחושה היא שזה הכל זיוף וזוהי תחושה נכונה- זה באמת זיוף, כי כשאתה קם מהמים אתה רואה שהם מגיעים לך עד הברכיים- זה זיוף- אתה עובד על עצמך! אתה לא באמת חי, אתה לא באמת מגלה מי אתה יכול להיות, מה אתה יכול לעשות ומה אתה יכול להשיג. במים העמוקים קר, זה מקום לא מוכר, יש חוסר אונים לפעמים, חוסר וודאות, אתה לא רגיל לזה, זה מחייב אותך לפעול כמו שבחיים לא פעלת בעבר, לעשות דברים שבחיים לא עשית, ללמוד תוך כדי עשייה, לקחת סיכונים, כשאתה במים העמוקים אתה צומח, שם במים העמוקים אתה מגלה את עצמך! אתה מגלה שאתה כבר הצלחה, אתה מגלה שאתה מיוחד, שיש לך גדולה, אתה מגלה שיש לך יכולת לעשות דברים שמעולם לא דמיינת, אתה מגלה שיש לך כישרונות ומיומנויות שאפילו עוד לא הגעת אליהם. עד מתי תמשיך לחיות "חיים מזויפים"? אתה רוצה הצלחה? הגיע הזמן לקפוץ למים העמוקים! אגב, הרשו לי להעלות בפניכם עוד נקודה למחשבה: ברגע שאתם לומדים לשחות, ברגע שאתם לומדים לרכב על אופניים (ואפילו סקס...ברגע שאתם לומדים לעשות סקס)- אז זה שלכם לכל החיים! אתם לא יכולים לשכוח את זה- זו יכולת שטבועה בכם. על זה נאמר המשפט: "...זה כמו לרכב על אופניים".
|
שבת 01 מאי 2010 מרצה למוטיבציה למה אנחנו צריכים מרצה למוטיבציה? אני לא יודע איזו מבין השאלות הבאות באה קודם: "למה אני קיים?" או "למה צריכים אותי?". לא תמיד הן באות יחד. מה שאני כן יודע הוא שמדובר בשאלות שונות לגמרי והתשובה לשאלה הראשונה היא איננה התשובה לשאלה השנייה. אני מאמין שכל אדם שמבין שגדולה היא לא הגורל שלו אלא הבחירה שלו ובוחר בגדולתו, שואל את עצמו את שתי השאלות הללו. במונחים של התפתחות אישית אם תרצו, "למה אני קיים" זו שאלה של ייעוד, כלומר בשביל מה נולדתי, מהי המטרה המרכזית של חיי, מה באתי לשרת בעולם. לעומת זאת, "למה צריכים אותי" זוהי שאלה של ערך או הערכה עצמית. במונחים עסקיים-כלכליים, "למה אני קיים" זו שאלה של היצע, "למה צריכים אותי?" זו שאלה של ביקוש. כל אדם שבוחר להיות גדול מתעמת מתישהו בדרכו עם השאלה השנייה ומשכנע את עצמו למה כל כך צריכים אותו, שהרי אחרת אין לו זכות קיום ובטח שלא זכות שגשוג. רק לאחר ששכנע את עצמו ללא כל צל של ספק שהצורך בו ובשירות שהוא מציע תוך כדי שהוא חי את ייעודו, הוא כל כך קריטי וחיוני. רק לאחר מכן הוא יוכל לשכנע אחרים (או לגרום להם להשתכנע בעצמם) שהם צריכים אותו. רק אז יוכל להיכנס להיכל התהילה, זה שכולם רוצים להיכנס אליו, ההיכל שבו אתה מרוויח שפע של כסף מלעשות מה שאתה הכי אוהב בעולם. איך כל זה קשור אל מרצה למוטיבציה? וידויו של מרצה למוטיבציה כאחד שענה על שתי השאלות ועל אחת כמה וכמה, בחר במקצוע ייחודי, לא כזה ששומעים כל יום, הרגשתי צורך להסביר את הצורך. ובכן, למה אנחנו בני האדם זקוקים לשירותו של מרצה למוטיבציה? אני רוצה להצביע במאמר זה על שלוש סיבות עיקריות למה אנחנו צריכים מרצה למוטיבציה: הסיבה הראשונה שבגללה אנחנו צריכים מרצה למוטיבציה לסיבה הראשונה אני קורא "קול חיובי". למה אני מתכוון? לצערי, אנחנו חיים בעולם שבו מספרים לנו הרבה יותר על המגבלות שלנו מאשר על הפוטנציאל שלנו. מה שאומר שאנחנו מסתובבים בעולם הזה ומה שאנחנו שומעים כל הזמן זה את אותם קולות שליליים של אנשים מהסביבה, של אמצעי התקשורת וכדומה. תוסיפו את כל הקולות השליליים האלה אל "הקול השלילי האישי" שגם ככה נמצא אצל מרביתנו בראש ורק יושב שם ומחכה להטיח בנו אשמה, ביקורת, פחד, ספקות וחששות, ותקבלו מתכון לאיכות חיים נמוכה מאוד (וזה ניסוח מחמיא...). הקולות השליליים האלה נכנסים למוח שלנו ומשפיעים על המחשבות שלנו. מאחר והמחשבות שלנו משפיעות על הרגשות שלנו ועל הפעולות שלנו, התוצאה היא שאנחנו משיגים תוצאות נמוכות ונמצאים רוב הזמן במצב רוח ירוד וברמת אנרגיה מאוד נמוכה. במצב כזה ברור שאין לנו מוטיבציה לעשות מה שאנחנו רוצים לעשות ובטח ובטח שלא לעשות מה שמביא תוצאות גבוהות. מרצה למוטיבציה מביא איתו "קול חיובי", זה בדיוק הקול שאנחנו צריכים. שהרי מה שאנחנו מכניסים למוח קובע במידה רבה את מה שהגוף שלנו מוציא לפעולה. הסיבה השנייה שבגללה אנחנו צריכים מרצה למוטיבציה לסיבה השנייה אני קורא "להשחיז את הגרזן" ומשמעותה למידה. אחד המפתחות לחיים של הצלחה, אושר והגשמה, לחיים בריאים, הוא למידה מתמשכת. ברגע שאנחנו מפסיקים ללמוד ולצמוח, לא רק שהתפוקה שלנו יורדת בצורה דרסטית, אלא אנחנו "מתכלים" במובן מסוים. מרצה למוטיבציה חושף בפנינו ידע חדש, ידע מעורר השראה, ידע שלא לימדו אותנו בבית הספר וגם לא באוניברסיטה. עובדה ידועה היא שברגע שהמוח שלנו נחשף לידע חדש, הוא לעולם לא יחזור למצבו המקורי, כלומר אנחנו נהיה במסלול של צמיחה והתפתחות. הידע הזה לא רק מעניק לנו השראה ומוטיבציה לפעול, אלא גם ביטחון ואמונה בעצמנו, בפוטנציאל שלנו וביכולות שלנו. אמנם מרצה למוטיבציה מטרתו העיקרית היא לעורר מוטיבציה, אך מוטיבציה היא יותר האפקט או ההקשר של מה שהוא עושה. התוכן או התמצית של עבודתו היא בלהעביר ידע, ידע טרנספורמטיבי. הידע הזה הכרחי כי הוא גורם לנו להיות יותר ממה שאנחנו וזה בדיוק מה שאנחנו צריכים לפני שנעשה יותר ולפני שנשיג יותר- קודם כל אנחנו צריכים להיות יותר. הידע הזה מגביר את רמות ההבנה והמודעות שלנו, מה שמביא גם לאיכות חיים גבוהה יותר. הידע הזה יותר מכל ידע אחר הוא הכרחי ליצירת רמת ההצלחה שאנחנו רוצים ולהגברה מתמדת של אותה רמת הצלחה. אך הידע הזה כשלעצמו אינו מוביל להצלחה עד שהוא לא מיושם. מה שמביא אותי לסיבה השלישית בגללה נדרש מרצה למוטיבציה: הסיבה השלישית שבגללה אנחנו צריכים מרצה למוטיבציה תומאס אדיסון אמר שאם היינו עושים באמת את הדברים שאנחנו יכולים לעשות, היינו מדהימים את עצמנו. כמה מכם יודעים מה לעשות ועדיין לא עושים את זה? כמה מכם מתכננים אינסוף תוכניות מבלי להוציא לפועל אף לו אחת מהן או אחוז קטן מאוד מהן? למה? אני בטוח לחלוטין שאחת התשובות היא חוסר מוטיבציה. למה אתם חושבים שארגונים רבים ברחבי העולם כבר השכילו להבין את הצורך הזה ומשתמשים לעתים קרובות בשירותו של מרצה למוטיבציה. הארגונים האלה מחויבים להצליח, הם מחויבים להשיג ולשמור על רמה גבוהה של ביצועים ולהפיק תוצאות יוצאות דופן. ולכן, הם מבינים שצריך איש מקצוע שיגרום לאנשים שלהם לא רק לזוז, אלא לזוז בצורה יוצאת דופן. לפעול בצורה כזו שממנה כולם מרוויחים. איך מרצה למוטיבציה מעורר מוטיבציה? איך זה בדיוק קורה? מרצה למוטיבציה הוא אדם שניחן בכישרון מאוד גדול ופיתח מיומנויות גבוהות להעניק לאנשים השראה ולעורר מוטיבציה. מרצה למוטיבציה יודע לחבר אנשים למקורות האנרגיה האינסופיים מהם נשאבת מוטיבציה גבוהה לפעול ולעשות. הוא מצליח לגעת באנשים, לעורר בהם את גדולתם, להעצים ולהניע אותם לקום, לגדול ולעשות. הידע שהוא מעביר ובעיקר הדרך שבה הוא מעביר את אותו ידע גורמים למוח שלנו לגירוי ממריץ ולהפרשה של מה שנקרא "מוליכים עצביים" (סרוטונין, דופמין ונוראפינפרין). התוצאה היא הגברה משמעותית של רמת האנרגיה בכלל ורמת האנרגיה המחשבתית בפרט. מה שמוביל את כל הגוף להיות במצב של ויברציה גבוהה במיוחד שמושכת אלינו את מה שאנחנו רוצים ובו זמנית גורמת לנו לפעול כדי להתקדם אל מה שאנחנו רוצים. אנחנו בהחלט צריכים מרצה למוטיבציה אנחנו בהחלט צריכים מרצה למוטיבציה, אנחנו צריכים מרצה למוטיבציה גם כי דרוש האדם הזה שיסתכל עלינו מהצד ויראה לנו את הפוטנציאל שלנו. זה אבסורד, אבל את הפוטנציאל הזה קל לנו לראות באחרים אך קשה לנו יותר לראות בעצמנו. באהבה ובהערכה :) יואב זילכה אהבת את המאמר? שתף את האנשים היקרים בחייך. רוצה ליהנות ממאמרים, טיפים, סרטונים ותכנים מעוררי השראה ואפילו לקבל ספרון שכתב יואב זילכה במתנה? הירשם עכשיו כחבר באתר: www.MentorMe.co.il |
שבת 01 מאי 2010 מוטיבציה מהן 2 הרמות העיקריות של מוטיבציה? מהתבוננות באנשים המצליחים ביותר בכל תחום, אני לא מוצא אנשים נורמאליים או הגיוניים. אני לא מוצא אנשים שעושים דברים מסוימים, אני מוצא אנשים מסוימים שעושים דברים בדרך מסוימת. זוהי דרך בלתי הגיונית שמביאה לתוצאות בלתי הגיוניות, דרך יוצאת דופן שמביאה לתוצאות יוצאות דופן. אם הם היו חושבים ופועלים בצורה הגיונית או "מציאותית", הם היו משיגים קרוב לודאי תוצאות הגיוניות ו"מציאותיות" כמו של מרבית האנשים. מוטיבציה היא הכוח ההכרחי שמניע אותנו לפעול. יתרה מכך, מוטיבציה הינה בעלת השפעה על איכות וטיב הפעולות שלנו. ההתבוננות הזו מביאה אותי להבחנה בין שתי רמות עיקריות של מוטיבציה: הרמה ההגיונית של מוטיבציה זוהי הרמה ה"כמעט מינימאלית" אפשר לומר שדרושה לנו בכדי לבצע פעולות שגרתיות יומיומיות, כגון: לקום בשעה מסוימת בבוקר, לבצע את משימות הבית, לעשות סידורים שאנחנו צריכים לעשות, ללכת כל יום לעבודה או לעסק וכדומה. עם רמה כזו של מוטיבציה זה בלתי אפשרי להפיק תוצאות יוצאות דופן בחיים, אך היא הכרחית לביצוע המשימות השוטפות. בלעדיה נהיה עצלנים ששוכבים במיטה כל היום ומסתכלים על התקרה. אני מאמין שאחת הסיבות לכך שהמצליחנים בכל תחום הם תמיד המיעוט באותו תחום, היא שאפילו אלה שכן שואפים להצליח ומוכנים לפעול למען כך, מנסים להשיג תוצאות בלתי הגיוניות בעזרת רמה הגיונית של מוטיבציה. אני יכול להשוות את מה שהם מנסים לעשות לאדם שמצפה לעבוד באפקטיביות יום שלם לאחר שישן רק שעה אחת בלילה- זה לא עובד המתכון הזה! על מנת להפיק תוצאות יוצאות דופן, על מנת להשיג הישגים בלתי הגיוניים, אנחנו צריכים קודם כל להיות בלתי הגיוניים ואז לפעול ולעשות בצורה בלתי הגיונית. בכדי לפעול בצורה בלתי הגיונית, אנחנו צריכים רמה אחרת של מוטיבציה, רמה גבוהה הרבה יותר של מוטיבציה- הרמה הבלתי הגיונית. הרמה הבלתי הגיונית של מוטיבציה מוטיבציה, הכוח המניע הזה, מקורו כמו כל דבר אחר באנרגיה. הרמה הבלתי הגיונית של מוטיבציה זוהי רמה שבה יש לאדם חיבור או גישה למאגר עצום של אנרגיה ממנו הוא שואב את הכוח הזה. האנשים המצליחים הם אנשים בלתי הגיוניים שאימצו להם (במודע או שלא במודע) דרך חיים שמאפשרת להם לחיות ברמה בלתי הגיונית של מוטיבציה. זוהי הרמה של מוטיבציה בה חיים אנשים כמו מייקל ג'ורדן, מדונה, ריטה, ליונל מסי, אופרה ווינפרי, וויל סמית ועוד. רמות שונות של מוטיבציה מקורן בכמויות שונות של אנרגיה כמות האנרגיה שנגישה לנו ברמה הבלתי הגיונית של מוטיבציה (ושבה אנחנו עושים שימוש ברמה זו), עשויה להיות פי 100 מכמות האנרגיה בה אנחנו משתמשים ברמה ההגיונית של מוטיבציה. בשביל להגיע להישגים בלתי הגיוניים ולשמור עליהם לאורך זמן, דרושה עוצמה גדולה, דרושה מוטיבציה גבוהה מאוד שמקורה בכמות עצומה של אנרגיה. רק לשם ההשוואה, תחשבו לרגע על כמות האנרגיה שדרושה בשביל לתלות כביסה לעומת כמות האנרגיה שדרושה לריטה כדי לרגש, לעורר ולהקפיץ אלפים של אנשים בקיסריה. האנשים הבלתי הגיוניים מודעים לרמות האנרגיות שלהם ויודעים איך לנהל אותן בצורה נכונה, הם יודעים איך להתחבר למקור האינסופי הזה של האנרגיה ומשם הם שואבים את הכוח המניע הזה (מוטיבציה) לפעול בצורה בלתי הגיונית. איך הם עושים זאת? כנראה הם יודעים משהו, כנראה הם השכילו להבין שכל דבר הוא אנרגיה ושכל האנרגיה שאי פעם הייתה או שאי פעם תהייה, נמצאת בכל זמן ובכל מקום ונגישה לכל אדם. צריך רק למצוא את הערוצים שמחברים אותנו אליה. אשאיר אתכם עם נקודה למחשבה... מאחל לכם ליהנות מרמה בלתי הגיונית של מוטיבציה! יואב זילכה אהבת את המאמר? שתף את האנשים היקרים בחייך. רוצה ליהנות ממאמרים, טיפים, סרטונים ותכנים מעוררי השראה ואפילו לקבל ספרון שכתב יואב זילכה במתנה? הירשם עכשיו כחבר באתר: www.MentorMe.co.il |
שבת 10 אפריל 2010 מוטיבציה מה נותן לך מוטיבציה? מה מניע אותך? קרה לך פעם שתכננת לעשות משהו, ראית את עצמך עושה אותו, קבעת לעצמך את הרגע שבו תעשה ואז הגיע הרגע ופשוט לא מצאת את הכוחות בתוכך לעשות מה שתכננת לעשות? זה קורה לכולנו. לא תמיד המנועים שלנו עובדים, לא תמיד יש לנו מוטיבציה, מה לעשות...אנחנו בני אדם. ובמקרים הפוכים, יש לנו ימים שבהם אנחנו פועלים במרץ, מספיקים לעשות המון דברים, מפגינים ביצועים מדהימים ומפיקים תוצאות יוצאות דופן. לא רק זה, אנחנו עושים את הכל ברוח טובה, רוח שמאופיינת בשמחה, קלילות וחוסר מאמץ. איך זה קורה? מה מניע אותנו? מה נותן לנו מוטיבציה? והאם אפשר לשמור על מוטיבציה גבוהה כל הזמן? האם אתם יודעים מהם הדברים שמניעים אתכם לקום בבוקר, להיות, לעשות, להשיג, לחוות, להעיז? האם אתם מודעים למקורות שמספקים לכם מוטיבציה? האם אתם מקפידים למלא דלק? או שאתם מוצאים את עצמכם לא פעם אחת תקועים באמצע הכביש המהיר של החיים, על הקו האדום ללא מוטיבציה (דלק) להמשיך? "אם היו נותנים לי 8 שעות לכרות עץ, הייתי משקיע 6 מהן בלהשחיז את הגרזן" (אברהם מאסלו) מה מניע אתכם לפעול? נסו לחשוב על הפעם האחרונה שהיה לכם יום פורה או על הישגים שלכם מהעבר. שאלו את עצמכם: מה היה שם? מה גרם לי לפעול כמו שפעלתי? איך ואיפה מצאתי את הכוח לעשות מה שרציתי לעשות? היזכרו בסיפורי הצלחה מהחיים שלכם (אני בטוח שיש כאלה, אפילו אם בעיניכם הם נתפסים כקטנים)...מה העביר אתכם מחשיבה לפעולה? מה גרם לכם לרצות לפעול? ומה גרם לכם לפעול בסופו של דבר? החיים הם נסיעה ברכבת הרים שבה יש עליות וירידות, סיבובים, הפתעות, רגעים עוצרי נשימה ומצבי רוח משתנים. לא תמיד תהיה עליה ולעולם לא יהיה מישור, אך מה שבטוח הוא שיש לכם אפשרות לעצב לכם רכבת הרים שבה יש יותר עליות מאשר ירידות, שבה אתם יותר למעלה מאשר למטה, רכבת הרים שבה הירידות הם לא כל כך גדולות וכשהן מתרחשות, אז הן קצרות. רכבת הרים שבה המנעד שבין עליה לירידה הוא מתון יותר. אם כך, עלינו לענות על שתי שאלות חשובות: האחת- איך לעצב רכבת הרים שכזאת? והשנייה- איך לשמור עליה? אז ככה...ראשית, עלינו להיות מודעים לדברים שמניעים אותנו, לכוחות שגורמים לנו לפעול, למקורות של אנרגיה ומוטיבציה בחיינו. שנית, עלינו לפתח הרגלים שיאפשרו לנו לתחזק את עצמנו ולמלא דלק על בסיס קבוע ולא לחכות שנתקע על הכביש המהיר של החיים. ודבר חשוב נוסף, עלינו לפתח מנגנון שיסייע לנו לבצע מעברים מהירים יחסית בין ירידה לעלייה, כלומר מנגנון שימנע מאיתנו להיות למטה יותר מדי זמן. "אומרים כי מוטיבציה זה לא משהו שנשאר. גם מקלחת לא, זו בדיוק הסיבה למה אנחנו ממליצים לעשות אותה יומיום" (Zig Ziglar) מרבית האנשים מונעים (מקבלים מוטיבציה) על ידי אחד מתוך חמשת המקורות הבאים: אתגרים, פחדים, תגמולים, הכרה וצמיחה למידה. באופן אישי, אני מאמין שלמידה היא מקור מוטיבציה גדול מאוד (אולי הגדול מכולם), למידה היא תכלית החיים. אנשים מצליחים מקפידים לפתח לעצמם מודל צמיחה ולמידה שיאפשר להם לעצור מדי פעם, להיכנס לתחנת דלק ולהטעין את עצמם בידע שייתן להם כוחות מחודשים להמשיך. ידע שיסייע להם לצמוח ולהתפתח. הם יודעים שככל שישחיזו יותר את הגרזן שלהם, הביצועים והתפוקה שלהם יעלו פלאים. אך לא מדובר בכל ידע וחשובה גם הדרך בה הידע הזה מועבר. הידע שאני מדבר עליו נקרא התפתחות אישית. לצערי זהו ידע שלא מלמדים במערכת החינוך הפורמאלית, אך אני מאמין שזהו הידע שיותר מכל ידע אחר יקבע את מידת ההצלחה שלכם בחיים. כיצד נוכל לשמור על מוטיבציה גבוהה? להלן מספר צעדים מומלצים... 1. לדעת למה חשוב לי לשמור על מוטיבציה גבוהה. 2. להיות מודע לכוחות שנותנים לי מוטיבציה (מקורות של מוטיבציה). 3. לפתח הרגלים שמאפשרים לי להיטען באנרגיה בעקביות (לשאוב כוח מתוך אותם מקורות מוטיבציה), ולשמור על ההרגלים האלה. 4. להקפיד על אורח חיים בריא (תזונה נכונה, פעילות גופנית, לנוח, לישון מספיק, לשמור על הגוף ועוד). 5. לשמור על הרמוניה ורווחת החיים (לאזן בין היבטי החיים השונים ולהקפיד להשאיר זמן לעצמי). 6. להיות נוכח בכל פעולה ובכל מקום בו אני נמצא- משמע, לחיות כאן ועכשיו ברגע הזה! 7. לפתח מנגנון שיאפשר לי לעבור במהירות מרמה נמוכה של מוטיבציה לרמה גבוהה של מוטיבציה. אם ניקח את האנלוגיה של מוטיבציה כדלק, אז ניתן לתמצת את הצעדים ולהמחיש אותם כך: 1. לדעת למה חשוב וצריך למלא דלק כל הזמן. 2. להיות מודע לתחנות הדלק שנמצאות בסביבה. 3. להחליט שאני ממלא דלק פעמיים בשבוע, ביום ראשון בערב וביום שישי בצהריים ולהפוך זאת להרגל, בדיוק כמו שאני מצחצח שיניים או עושה כביסה. 4. לתכנן מראש סדרת פעולות של מה אני עושה במקרה חירום (אם בכל זאת נתקעתי בלי דלק באמצע הכביש המהיר). הצעד האחרון הוא חשוב מאוד, כי הוא זה שממתן את המנעד של רכבת ההרים שאתם קוראים לה חיים. לאנשים מצליחים יש מנגנון כזה: ברגע שהם מוצאים את עצמם במצב רוח ירוד ובמוטיבציה נמוכה, הם לא מופתעים מזה. הם מודעים לעובדה שזה טבעי ושזה יכול לקרות ופשוט נוקטים בסדרת פעולות שתכננו מראש לרגעי "משבר" מסוג זה: ראשית, הם סולחים לעצמם ומקבלים את העובדה שהם אנושיים ומותר להם להיות ב"דאון". שנית, הם מזכירים לעצמם את ה- "למה" שלהם, כלומר את כל הסיבות שמתארות למה חשוב שהם יהיו מלאי מוטיבציה (למשל: כדי שיוכלו להגשים חלומות, מטרות, שאיפות, ייעוד וכדומה). הם גם מודעים למקום שבו הם נמצאים בחיים ומכירים תודה על כל מה שיש להם בחיים. לאחר מכן, הם נחים כי מותר לנוח, ואז הם פשוט עושים את הדברים שהם אוהבים, את הדברים שנותנים להם אנרגיה וממלאים אותם. תוך זמן קצר יחסית הם עוברים בחזרה לעליה וממשיכים בדרכם, מצוידים בדלק חדש (מוטיבציה מחודשת להמשיך בעשייה לעבר מטרותיהם).
|
שבת 27 פברואר 2010 התפתחות אישית
|
יום שישי 13 נובמבר 2009 אימון עסקי המפגש בין אימון עסקי לבין ניהול ומנהיגות לאחרונה יצא לי לחשוב למה אני כל כך מאוהב במה שאני עושה. אני אוהב לשאול את השאלה הזו, כי בכל פעם התשובות שמתקבלות מעצימות אותי יותר ויותר ומחזקות את העובדה שאני ב"מקום הנכון", שאני ממלא את הייעוד שלי. לפעמים אני חושב על דברים שעסקתי בהם בעבר ושואל את עצמי מה הכי אהבתי. לפני שבוע בערך הייתי במפגש חברתי שהעלה לי זיכרונות יפים מעולם הניהול. אני זוכר את הכיף שבניהול, את האפקטיביות והמצוינות, את האנרגיה, את השירות, את המנהיגות ובעיקר את האנשים. כיום, בעודי עוסק בתחום של אימון עסקי, קווי המחשבה האלה גרמו לי לשאול את עצמי איפה עוברים הגבולות שבין מנהל, מנהיג ומאמן? אימון עסקי, ניהול ומנהיגות- האם יש גבולות? האם מדובר בשלושה מקצועות נפרדים? איפה בדיוק עובר הגבול שבין אחד לשני ומה בעצם מבדיל ביניהם? האמת היא שהגעתי למסקנות מאוד מעניינות. התשוקה הגדולה שלי ללמידה מתמשכת ועקבית מביאה אותי להיחשף יומיום לידע אינסופי. נתקלתי בלא מעט מאמרים שמדברים על כך שהניהול, כפי שנתפס עד לא מזמן, כבר כמעט ואינו מתאים למערכות העסקיות והארגוניות של המאה ה-21. מיהו הדינוזאור שנכחד ומפנה מקומו ליצירה של אימון עסקי? אותו ניהול קלאסי שמבוסס על הכוונה לשלוט ולבקר אנשים ומשימות, מרגיש כמו דינוזאור בעולם העסקים החדש ובייחוד בסביבות של הייטק ושירותים. מדובר בזן נכחד שמפנה את מקומו לתרבות ניהולית חדשה שמבוססת על הכוונה להעצים אנשים. אני שואל את עצמי: מה הוליד את השינוי? האם זה אימון עסקי? האם אימון עסקי אחראי ל"שיפט" בסגנון ובתרבות הניהולית? מהיכרותי עם העבר של אימון עסקי בפרט ושל תחום האימון בכלל, אני יודע שהתחום נולד בשנות השמונים, כאשר ארגונים ועסקים בארה"ב חיפשו תחומי חיים שבהם יש פריצות דרך ותוצאות יוצאות דופן. הם מצאו את זה במדע ובספורט ומתוך הספורט עבר האימון אל העולם העסקי שם נולד תינוק בשם אימון עסקי. עוד לפני שחשבתי בכלל לעסוק בתחום של אימון עסקי... האמנות הזו של מאמן לדבר עם השחקן ולהשפיע על התוצאות שלו, מבלי להיות בתוך המגרש, היא אחד הדברים שמרתקים אותי יותר מכל! בעודי מהרהר בגעגועים שלי לעולם הניהול, שאלתי את עצמי מה אהבתי בניהול? גיליתי שה"חלק" שבאמת אהבתי בניהול הוא בעצם ה"שלם" במה שאני עושה היום. פתאום הבנתי שהייתי סוג של מאמן בתחפושת של מנהל, עוד לפני שבכלל חשבתי לעסוק בתחום של אימון עסקי. אימון עסקי דורש מהמאמן להיות גם קצת מנהיג וגם קצת מנהל... מסקנה נוספת שהייתה לי היא שהייתי מנהיג הרבה יותר ממנהל. זה מחזיר אותי שוב לאותן הבחנות שבין מאמן, מנהיג ומנהל. אני חושב שבכל אחד ואחד מהם מתבטאים במובן מסוים גם האחרים. וכמובן שזה תלוי גם בבן אדם. למדתי עם השנים שניהול מגיע מהראש ומנהיגות מגיעה מהלב. היום, אני מבין שכמאמן, אני גם קצת מנהל וקצת מנהיג, וזה מתבטא בצורה ברורה בזירה של אימון עסקי. אימון עסקי – המנהיג והמאמן יוצרים את ה"שיפטים" בביצועי העובדים בזירת אימון עסקי, אני מנהל את ההתקדמות לעבר היעדים ואת הנשיאה באחריות ואף חשוב מכך- אני מנהל ביצירתיות את התהליך שבו נוצר פתח חדש לפעולה אצל הלקוח. פתח שמאפשר לו בסופו של דבר לעשות משהו שהוא מעולם לא עשה בעבר. מצד שני, אני גם מנהיג אותו, אני מתחבר אליו ברמה פנימית, ללב ולא רק לראש. אני עוקף את השכל, כי משם מגיעים ה"שיפטים" הכי גדולים. אני מצליח להשפיע על התוצאות שלו מבלי שאני מפיק אותם- וזו הגדולה של מנהיגות כמו גם אימון. המשפטים שהייתי כותב לעובדים על הלוח בכל בוקר, היחס שהייתי נותן להם, הסמכות וחופש הבחירה. אני הייתי מנהל מהסוג החדש. בשפה המקצועית הקלאסית, קוראים לזה מנהל "מוכוון אנשים", אני קורא לזה מאמן. זה מעלה בי חיוך...זה אותם הרגעים האלה שאתה מחבר את הדברים שקרו לך ופתאום אתה מבין שהיו שם סימנים, היום שם סימנים שהיו ניצנים של העתיד. והעתיד שהיה אז הוא ההווה שלי היום. אימון עסקי, ניהול ומנהיגות הם "כלים שלובים" לסיכום, אני חושב שהמנהל של היום, מעבר למיומנויות הניהול המגוונות, חייב להביא לידי ביטוי עוד שני חלקים בלתי נפרדים מתפקידו ומההוויה שלו- הוא צריך להיות מנהיג והוא צריך להיות מאמן. אני לא מדבר על ה"טייטל", אני מדבר על מי שהוא ומה שהוא עושה עם זה. אגב, גם למנהיגים יש צדדים של ניהול ואימון. מסקנותיי הן שניהול, אימון ומנהיגות הם "כלים שלובים" ושלתחום של אימון עסקי יש חלק בלתי נפרד ביצירת ה"שיפט" בזירה הארגונית והעסקית. ניהול מגיע מהראש, מנהיגות מגיעה מהלב, אימון עסקי מגיע מהראש, מהלב וממקום נוסף שנקרא "הקשר". אימון עסקי מגיע מהלב, מהראש ומה"הקשר". אימון עסקי וה"הקשר"- המשך יבוא... בהצלחה! יואב זילכה אהבת את המאמר? שתף את האנשים היקרים בחייך. רוצה ליהנות ממאמרים, טיפים, סרטונים ותכנים מעוררי השראה ואפילו לקבל ספרון שכתב יואב זילכה במתנה? הירשם עכשיו כחבר באתר: www.MentorMe.co.il |
יום שישי 08 ינואר 2010 מנטור מחשבה מוזרה עלתה בי הבוקר. בעודי מסתובב בגינה גדולה שנמצאת לא רחוק מהבית שלי, מצאתי את עצמי צופה בעשרות של בעלי כלבים מטיילים עם אהובי ליבם הנאמנים. אויר צח ונקי של בוקר חודש ינואר (לא, זו אינה התחלה משיר של שלמה ארצי...) נכנס לריאותיי ויחד איתו מחשבות יצירתיות שמגיעות מהאינטליגנציה האינסופית, ממקום חכם הרבה יותר ממני. פתאום זה הכה בי! חשבתי לעצמי...מי מוציא את מי לטיול: בני האדם את הכלבים או הכלבים את בני האדם. ומי באמת צריך את הטיול הזה? אולי זה אנחנו שזקוקים לצאת לטיול יותר מהם.
|
שבת 12 דצמבר 2009 מנטור מנטור מדבר על החוקים מנטור מדבר על חוק השינוי הנצחי של צורות האנרגיה מנטור מתאר את החוק האחרון זהו החוק האחרון מתוך שבעת החוקים שמנהלים את היקום. במילים פשוטות, הוא אומר שאנרגיה משנה צורות כל הזמן. היא נעה כל הזמן אל תוך צורות שונות ויוצאת מתוך צורות שונות. הבנת החוק הזה ואיך הוא עובד, היא הכרחית בשביל ליצור כל מה שרק תרצו. במאמר הזה, שהוא האחרון במהדורת המאמרים המיוחדת "מנטור מדבר על החוקים", מנטור מסביר את החוק השביעי ואיך לרתום אותו לטובת ההצלחה שלנו בחיים. מנטור מסביר כיצד החוק השביעי "סוגר מעגל" אם קראת את כל המאמרים של מנטור במהדורה זו, אתה כבר יודע שהיקום כולו עשוי מאנרגיה (החוק הגדול אומר שהכל זה אנרגיה) שנעה כל הזמן ברמות שונות של מהירות (חוק הוויברציה). כל שדות האנרגיה מחוברים, החל מהגוף שלך ועד לקרני השמש. ולכן, יש לנו את החוק האחרון הזה שסוגר מעגל ואומר שכל אנרגיה עוברת בעקביות מצורה אחת של וויברציה לצורה אחרת. חשוב להדגיש שהאנרגיה הזו גם עוברת מהמישור הגבוה יותר (הלא פיזי) למישור הנמוך יותר (הפיזי). דוגמא של מנטור מהטבע אותי לימדו שהדרך הטובה ביותר ללמד אנשים כך שיבינו ויזכרו את הנלמד, היא באמצעות דוגמאות ועובדות. אז הנה דוגמא של איך החוק הזה עובד בטבע: השמש זורחת והקרניים שלה (חום, אור ואנרגיה אלקטרומגנטית) פוגעות בעגבניות שצומחות בגינה. העגבניות משתמשות באנרגיה של השמש בשביל לגדול על ידי יצירת מולקולות. האנרגיה הזו נאגרת במולקולות של העגבנייה ועוברת אחר כך אלייך כשאתה אוכל את העגבנייה וממיר למעשה את האנרגיה שהגיעה מהצומח לאנרגיה שאתה צריך בשביל הפעילויות שלך. אתה יכול להשתמש עכשיו באנרגיה הזו שנקראת כעת "אנרגיה מטבולית", בשביל לרכב על אופניים במעלה ההר, בעודך משתמש ב"אנרגיה מכאנית" כדי לפדל וממיר אותה ל"אנרגיה תנועתית". כשתגיע לראש ההר, תוכל לרדת את כל הדרך עד למטה מבלי להתאמץ, זה נקרא "אנרגיה פוטנציאלית". כשתרד מההר ברכיבה על האופניים, האנרגיה הפוטנציאלית תהפוך חזרה לאנרגיה תנועתית ותגרום לאופניים לנסוע במהירות במורד ההר כתוצאה מהתנועה של האופניים בעצמם. רצף האירועים הזה מראה את ההמרה של אנרגיה בצורות שונות. אנרגיה לא נוצרת וגם לא נהרסת (מנטור) אנרגיה נעה בעקביות ולנצח אל תוך צורות שונות ומתוכן. למעשה היא אינה נוצרת או נהרסת לעולם, היא רק מחליפה צורות. ישנן צורות אנרגיה שאתה יכול לראות, אך את מרבית האנרגיה כפי שהיא קיימת ביקום, אינך יכול לראות באמצעות עינייך. צורות שונות של אנרגיה מחלחלות אל התאים שבגוף שלך, בכל פעם שאתה נושם. מנטור מסביר למה החוק הזה חשוב לך הדבר החשוב ביותר שעלייך להפנים במסגרת החוק הזה הוא שהמחשבות שלך מהוות את צורת האנרגיה בעלת העוצמה הרבה ביותר, אשר חודרת לכל מרחב וזמן. למחשבות שלך יש את הפוטנציאל הפנימי להמיר את עצמן מהלא פיזי אל הפיזי, כל הזמן! לכן קיימות אימרות, כגון : "מחשבות הם דברים", "מחשבה יוצרת מציאות". מאמר זה נכתב בהשראתו של מנטור בשם ג'ון אסרף (John Assaraf) באהבה ובהערכה :) יואב זילכה אהבת את המאמר? שתף את האנשים היקרים בחייך. רוצה ליהנות ממאמרים, טיפים, סרטונים ותכנים מעוררי השראה ואפילו לקבל ספרון שכתב יואב זילכה במתנה? הירשם עכשיו כחבר באתר: www.MentorMe.co.il |
יום שישי 20 אוגוסט 2010 התבונה האינסופית
1. למה לרשום? ראשית, אם לא תרשמו את המסר שמגיע מיד איך שהוא מגיע, רוב הסיכויים שתשכחו אותו, בדיוק כמו רעיון טוב באמצע הלילה. למען האמת, רעיון טוב באמצע הלילה הוא דוגמא מצוינת של איך אתם מקבלים מסרים מהתבונה האינסופית. ליד מיטתי, יש לי שולחן קטנטן ועליו פנקס, עיפרון ומחברת אדומה שעליה כתוב: "בנק רעיונות". אני כבר יודע מתי זה עומד לקרות...לעתים אני לא מצליח להירדם בלילה ואז המוח מריץ מחשבות במהירות היסטרית ועם זאת באופן חד ומדויק, מזכיר מכונית מרוץ על מסלול. אני מודע לזה ומאפשר לו לרוץ, כי אני יודע שיש לכך סיבה. מדובר באנרגיה מאוד גבוהה ולכן זה יהיה טיפשי מצדי לנסות להירדם עכשיו. למה להתנגד למה שטבעי?
2. מה זאת אומרת לפתח? כמו שכבר ציינתי, במרבית המקרים המסר שיגיע הוא זרע של רעיון, זה כמו עובר. הוא דורש זמן ואנרגיה מחשבתית בשביל להתפתח. לאחר שרשמתם את המסר הראשוני, עליכם לגלגל אותו בדמיון שלכם, לפתח את הרעיון. אתם ודאי תמצאו את עצמכם מוסיפים עוד פרט ופרט, כמו ילד קטן שמרכיב פאזל. הילד מסתכל על התמונה הסופית של הפאזל אשר מופיעה על הקופסא של הפאזל. כך גם אתם, רק שהתמונה הסופית מופיעה בדמיונכם. עוד חלק ועוד חלק, ולאט לאט החלקים מתחברים, דברים נעשים ברורים וחדים יותר, זה מתקשר עם זה וההוא מחובר להוא. זה מה שנקרא לפתח ולגלגל רעיונות.
3. למה להכין תוכנית פעולה? אני תמיד אומר שתוכנית הפעולה היא חלק בלתי נפרד מהפעולה. תוכנית הפעולה היא תוכנית המימוש, בלעדיה לא יהיה מה שיחבר בין הרעיון המפותח והמדהים ככל שיהיה, לבין הצורה הגשמית שלו בחיים שלכם. תוכנית הפעולה תפרוט למרכיבים את הצעדים שתידרשו לעשות ואת השלבים שבדרך. כמו כן, היא תפרט את המשאבים (הפנימיים והחיצוניים) העומדים לרשותכם, את מה שחסר לכם ואת מה שתצטרכו ללמוד, לפתח ו/או להשיג, ואת האנשים והגורמים שבהם תצטרכו להיעזר.
4. הדבר הכי חשוב הוא לפעול! בלי פעולה, שום דבר לא אפשרי ועם פעולה, הכל אפשרי! תוכנית הפעולה לא שווה כלום אם לא פועלים. קבלו החלטה ופעלו, עשו את הצעד הראשון. אל תנסו לעשות את כל התוכנית ביום אחד, אנחנו לא בנויים לזה. התמקדו במה שאתם צריכים לעשות ברגע הזה ופשוט עשו אותו.
5. למה מהר? כי זה מה שהיקום אוהב! היקום אוהב אנשים שיודעים מה הם רוצים, אנשים שלוקחים החלטות נחרצות במהירות ופועלים מיד. אם תיתנו לאהובת ליבכם מתנה עטופה והיא תשים אותה בצד מבלי לקרוע את העטיפה ולהשתמש במתנה, אתם ודאי תיפגעו. כך גם היקום (או אלוהים, או איך שלא תקראו לזה), כשהיקום נותן לכם מתנה, הוא רוצה שתשתמשו בה. כשקיבלתם מסר ולא עשיתם איתו כלום, פגעתם בזרימה הטבעית של החיים, התנגדתם. כשאתם מתנגדים, אתם מתנגדים לחיים, למה שכבר יש לכם, למה שמתחת לאף. זה ההיפך מקבלה, וכשאתם לא מקבלים, למה שמשהו או מישהו ייתן לכם? היקום אוהב מהירות והוא מדויק להפליא בדרכו שלו. אל תחכו לזמן המתאים ביותר לפעול, כי מעולם לא יהיה זמן טוב יותר לפעול מאשר הרגע הזה. פשוט תפעלו כאן ועכשיו על הרעיון שלכם, פשוט עשו את הצעד הראשון שהגדרתם לעצמכם בתוכנית. שאלו את עצמכם: מהו הצעד הראשון שעלי לעשות (גם אם הוא נראה לכם קטן) בשביל להתקדם לאן שאני רוצה? ואז פשוט עשו, אל תישארו בתוך המחשבות שלכם. צאו החוצה מעצמכם, השתחררו ופשוט תעשו, זה הצד שלכם בחוזה עם היקום. היקום משתוקק להביא לכם את מה שאתם רוצים, כשאתם ישנים הוא ממשיך לעבוד בשבילכם, אבל אתם חייבים להשלים את הצד שלכם בהסכם. פשוט עשו את הצעד הראשון. לאחר מכן, שאלו שוב: מהו הצעד הבא שעלי לעשות? ומתי? ואז פשוט עשו....וכך שוב ושוב. יום יבוא ומה שהיה פעם רק שאיפה, יעמוד חי ונושם, גשמי, מול עיניכם המחייכות והדומעות גם יחד...
|
