Mentor Me חיים עשירים בכל המובנים! MentorMe.co.il
מטרת הבלוג: להדריך אנשים להתעוררות רוחנית כבסיס להצלחה בחיים ובעסקים
ארכיון
ארכיון : 1/2013
יום חמישי, 06 בדצמבר 2012 זה קרה לפני כמעט שבועיים, ביום שישי בצהריים. היינו כמה חברים בהופעה של מירי מסיקה ובאחד השירים חשתי פתאום התפרצות אדירה של השראה. יכולתי לחוש את האנרגיה המצמררת בכל תא ותא בגוף שלי. תוך שניות בודדות הרגשתי שרמת האמונה שלי בעצמי וביכולות שלי עלתה בכמה רמות. עוד לפני שהספקתי לגמרי לעקל את החוויה, מצאתי את עצמי אוחז בטלפון הנייד, פותח את רשימת הרעיונות וה"פתקים" שנמצאים שם ורושם, בזריזות ומבלי לחשוב, את המילים הבאות: "יש קשר שכדאי לבחון בין השראה לאמונה. הופעה, מוזיקה, גורמת לנו להאמין בעצמנו מחדש". אז עברו כמעט שבועיים והנה אני כאן ועכשיו, כותב לכם את המאמר הזה, כדי לבחון יותר מקרוב את הקשר המסתורי הזה שבין השראה לאמונה. נשאלת השאלה: איך ייתכן שרק מעצם הצפייה וההאזנה במסגרת ההופעה של מירי, רמת האמונה שלי עלתה? הרי באותו זמן לא עשיתי שום פעולה שגרמה לי להאמין יותר בעצמי. לא פיתחתי שום מיומנות שבנתה את האמונה. גם לא אמרתי לעצמי 100 פעם כמה אני טוב ולא עשיתי הערכה מחודשת של הכישורים והיכולות שלי. לא נזכרתי בהישגי העבר, לא דמיינתי את עצמי מצליח להשיג הישג עתידי כלשהו וגם לא התגברתי על איזשהו פחד או אתגר. אז איך בכל זאת זה ייתכן? כדי להקצין את המסתוריות של הקשר הזה אפילו יותר, אני אזכיר לכם שאני ומירי מסיקה בכלל לא נמצאים באותו ענף. יותר מזה, מעולם לא הייתי חובב מושבע של מוסיקה. אז מה קרה שם? מה הקשר בין הביצוע של מירי מסיקה לבין האמונה שלי בעצמי וביכולותיי? כדי להבין את זה, אנחנו צריכים להתבונן עמוק יותר בדבר הזה שנקרא השראה (באנגלית: Inspiration). המילה השראה באנגלית טומנת בתוכה את צמד המילים: In Spirit, כלומר "בתוך הרוח". למה הכוונה? אותו פרץ של אנרגיה והתרוממות רוח שאותו תיארתי בתחילת המאמר, מסמל על התעלות נפשית. באותן שניות נשאבתי אל מעבר לגבולות התודעה הרגילה ולמעשה התעלתי מעל לחשיבה ולסביבה שבה האגו משחק. הועברתי לכמה שניות לסביבה אחרת, שאחד המונחים האהובים עלי כדי לתאר אותה הוא: "שדה הפוטנציאליות הטהורה". השדה הזה הוא "המקום" שבו אנחנו חווים את אינסוף האפשרויות שלנו כבני אדם. חשוב מאוד לציין כי ברמה של השדה הזה אנחנו זוכים להבזקים של הטבע האמיתי שממנו אנחנו עשויים. כלומר, אנחנו פוגשים את "האני האמיתי" שהוא פוטנציאל טהור, כמו חומר גלם במצב הכי טהור ונקי שלו. עוד דבר שיש להדגיש כאן הוא שאותו "אני אמיתי", ברמה הזו שעליה אני מדבר כעת, הוא לא ייחודי, אלא משותף לכולנו. זהו הפוטנציאל האנושי ולא הפוטנציאל האישי. לכן, כשאני אומר שההופעה של מירי גרמה לי להאמין יותר ב-עצמי, אני לא מתכוון לעצמי המזויף (האגו) או לעצמי הייחודי שלי, אלא לעצמי ברמת המהות, שממנה אני וגם מירי מסיקה וגם אתם מורכבים. זה אגב מה שמסביר איך ייתכן שרק מעצם שהותי בהופעה, רמת האמונה שלי עלתה. מה היה חלקה של מירי מסיקה בכך? בתור זמרת ואשת במה מנוסה, מירי ככל הנראה פיתחה את היכולת להביא משהו שהוא "לא מהעולם הזה" אל העולם הזה, דרך הערוצים הייחודיים לה (במקרה הזה: הקול שלה והכישרון המוזיקלי שלה). כלומר, באותם רגעים שהיא הייתה במיטבה (מה שנקרא באנגלית: Peak State), אותו פוטנציאל טהור ולא ייחודי שתיארתי קודם (אם תרצו, ניתן לקרוא לזה גם אלוהים), זרם החוצה אל הקהל דרך "הכלי" הייחודי (במקרה הזה: מירי). מה היה החלק שלי בכך? בשל היותי נוכח ברמת קשב וערנות גבוהה, באותם רגעי שיא של מירי, הייתי פתוח מספיק בשביל להכיל, לקבל, להכיר ולזהות את אותו פוטנציאל טהור שזרם החוצה ממנה. מאחר והפוטנציאל הטהור הזה קיים גם בי, כמו בכל אדם, משהו בי הדהד עם הזרם המתקבל (כלומר, היה באותה תדירות רטט של אנרגיה). זה כמו שאתם מזהים אדם שאתם מכירים בתוך המון של אנשים. רק שבמקרה הזה מדובר כאן באותו הדבר. כלומר, הפוטנציאל הטהור שהגיעה מגרונה של מירי זיהה את עצמו בתוכי כשהצלילים הגיעו לאוזניי. ומה התוצאה? שיצאתי מההופעה כשאני מאמין יותר בעצמי וביכולות שלי. ליתר דיוק...זה היה יותר כמו היזכרות במה שאפשרי עבורי ורענון של אמונתי ביכולות שלי. ככה שלאחר ההופעה יצאתי עם אמונה טרייה, חזקה ועדכניות יותר. אמונה זו היא אמונה טבעית ולא מלאכותית. היא צומחת בטבעיות כשאנחנו זוכים לחיבור מחודש עם הטבע האמיתי והבלתי מוגבל שלנו, אפילו אם את החיבור הזה חשנו רק למשך שניות בודדות. אז מה המסקנות שלנו? לא מעט פעמים הדגשתי במאמרים קודמים ובסרטוני וידאו, את כוחה של השראה ואת התפקיד החשוב שיש לה בהקשר של הצלחה בחיים, ובכלל את חיוניותה של השראה בחיים בריאים, מספקים ומאושרים. אז אתם יכולים להתייחס לזה כעוד תזכורת חשובה שמזכירה לכם את הדבר שאני תמיד אומר: שאנחנו צריכים "להשרות את עצמנו בהשראה" על בסיס קבוע. ברמה הפרקטית זה אומר לפתח הרגלים שמבטיחים כניסה של השראה אל תוך לוח הזמנים והפעילויות שלנו. לדוגמא: אם אני מודע לכך ששהייה בטבע מעניקה לי השראה, אז אני מקפיד לשהות בטבע פעמיים או שלוש בשבוע כהרגל קבוע. מעבר לאותה תזכורת בדבר חלקה החשוב של השראה בחייכם, תקוותי היא שלאחר קריאת המאמר הזה, יש לכם הבנה עמוקה יותר באשר למהותה של ההשראה ובנוגע לקשר בינה לבין האמונה שלכם בעצמכם וביכולות שלכם. באהבה, יואב זילכה אהבתם את המאמר? שתפו את האנשים היקרים לכם. רוצים ליהנות מתכנים, מכלים ומסרטונים מעוררי השראה וגם לקבל במתנה את "המדריך לטרנספורמציה" שיאפשר לכם לגלות מה עוצר אתכם ולהמריא לדרך חדשה בחייכם? לחצו כאן עכשיו! |
יום חמישי, 02 באוגוסט 2012 הצלחה איך להתעלות מעל כל בעיה ב-7 צעדים פשוטים? לפעמים זה נראה כאילו שכל עוד אנחנו בני אדם ואנחנו בחיים, אז נגזר עלינו להתמודד עם חבילה של בעיות בכל רגע נתון. הרבה מאיתנו נוהגים לומר ש"בעיות" הן חלק בלתי נפרד מהחיים. אבל אם נסתכל על זה רגע מתוך נקודת מבט צלולה, האם אנחנו יכולים לדעת בוודאות ש"בעיות" הן אכן חלק בלתי נפרד מהחיים? אל תמהרו לענות, הישארו עם השאלה הזו למשך דקה או שתיים תוך כדי שאתם שמים דגש על המילה "בעיות"...תנו לשאלה לחלחל פנימה והקשיבו לתשובה שעולה מבפנים. התשובה שעלתה בתוכי כששאלתי את השאלה הזו והתבוננתי פנימה, הייתה פשוטה: "לא בהכרח". החיים טומנים בתוכם אינסוף מצבים, מקרים, נסיבות ואירועים. דברים קורים כל הזמן. עד כאן הכל נכון, אבל מי אמר שכל הדברים האלה הם "בעיות"? החיים לא מספקים בעיות, הם מספקים נתונים, עובדות ומצבים. או שאולי זה אפילו נכון יותר לומר שהם לא מספקים שום דבר, הם פשוט מה שהם, הם המציאות כפי שהיא. אז מי מספק את הבעיות? אנחנו, או יותר נכון לומר: החשיבה שלנו, מהרגע שבו היא מתערבת (והרגע הזה בדרך כלל מגיע כל כך מהר כך שאי אפשר כמעט להבחין בו). החשיבה הופכת כל דבר לבעיה. ברגע שדברים מתרחשים באופן שונה מהדרך שבה אנחנו חושבים שהם צריכים להתרחש, יש לנו מילה יפה בשביל זה- אנחנו קוראים לזה "בעיה". ומיד לאחר מכן אנחנו מוסיפים עוד מילה שאנחנו מאוד אוהבים- "שלי", עכשיו זו "הבעיה שלי". ואז, מבלי לשים לב, הבעיות האלה נערמות ופתאום יש לנו אוסף של בעיות שאנחנו סוחבים איתנו על הגב לכל מקום. לפעמים אנחנו אומרים לעצמנו (או לאחרים): "הלוואי ויום אחד אני אפתור את כל הבעיות שלי". אבל האמת היא שגם אם פייה קסומה תבקר אתכם הלילה ותגשים את משאלתכם או שאראלה ממפעל הפיס תתקשר מחר בבוקר, לא יעבור הרבה זמן עד שאוסף הבעיות הקודמות יתחלף באוסף של בעיות חדשות. אז מה עושים? איך בכל זאת תוכלו להתעלות מעל ה"בעיות שלכם"? הנה 7 צעדים פשוטים שיעזרו לכם לעשות את זה (יש לבצע את התהליך באמצעות רישום על נייר ולא סתם בראש): הצעד הראשון- "האם אני יכול לדעת בוודאות שיש לי בעיה?" השאלה הזו תעזור לכם לחתוך דרך האשליה שמדובר בבעיה ולהבין שזוהי בסך הכל המציאות וזה מה שיש עכשיו. ישנו נתון או מצב כזה וכזה. וללא השיפוט שלכם, ללא הפרשנות שלכם, ללא הבעיה, הרבה יותר קל לקחת אחריות ולפעול ביעילות כדי לשנות או לשפר את המצב (במידה ויש צורך אמיתי בכך). כשאתם שואלים את השאלה הזו ומסתכלים פנימה, החוויה עשויה להיות מאוד משחררת. השאלה הזו מעמידה שתי מילים בחקירה: "בעיה" ו-"לי". כשאתם שואלים את השאלה, תחקרו את שתיהן. כלומר, האם זו באמת "בעיה"? ו- האם "לכם" יש בעיה? כמו כן, השאלה הזו תקל עליכם להגיע למצב פנימי של קבלה. כשמדובר ב"בעיה" מאוד קשה לנו לקבל את זה. אך כשאנחנו רואים בבהירות שזהו בסך הכל נתון או "מה שיש", יותר קל לנו לקבל. הרי זה כבר בלתי נמנע, זה כבר ככה כפי שזה. מכאן הרבה יותר קל להמשיך לצעד הבא. הצעד השני – הפיכת "הבעיה" לשאלה תשובות לא באות מבעיות, אלא משאלות. אם אתם מחפשים תשובה או פתרון לאותו מצב נתון, עליכם לנסח את מה שהיה קודם "הבעיה", עכשיו כשאלה. אם זוהי בעיה, יהיה לכם קשה מאוד לפתור אותה, אבל על שאלה אתם יכולים לענות. ואם זו שאלה איכותית, התודעה שלכם תספק לכם תשובה איכותית. כל מה שנדרש זה בהירות וסבלנות. אם יש לכם את המוכנות להמיר את ה"בעיה" בשאלה איכותית ולהמשיך לשאול אותה בעקביות מעת לעת, התשובה תגיע. רק חשוב שתשאלו את השאלה מתוך הלך הרוח הנכון. במקרה הזה, הלך הרוח הנכון הוא כזה שמכיל סקרנות של ילד ובטחון שקט בכך שהתשובה תופיע בדיוק ברגע שבו היא צריכה להופיע (לא מוקדם מדי ולא מאוחר מדי). הצעד השלישי – "מה נהדר בקשר למצב הזה?" ברגע שתשאלו את השאלה הזו, ייתכן מאוד שהמוח ימהר לענות במרירות: "שום דבר לא נהדר בזה, זה סתם מבאס, זה לא היה אמור לקרות לי". אם זה המצב, שאלו את עצמכם: "אם היה בזה משהו נהדר, מה זה היה?". אחד הדברים היפים בחיים זה שכל אתגר טומן בתוכו הזדמנות או אפשרות כלשהי. מאסטר זן אחד תיאר את זה פעם בצורה מאוד יפה, הוא אמר: "A good situation is a bad situation, a bad situation is a good situation". מצאו את הדבר הטוב, המועיל, הפורה, המעשיר, שיש בכל אחד מהמצבים בחייכם שנראים לכם כבעיות או כמכשולים. מצאו את האוצר, אפילו אם הוא נראה לכם קטן. הצעד הרביעי – "מה אני יכול ללמוד מזה?" כשאנחנו באמת פתוחים לצמיחה וללמידה, החיים הם המנטור הכי גדול שיש. בכל מצב, בכל רגע ובמיוחד במצבים שאנחנו מפרשים כבעיות, כאתגרים וכקשיים, שם מסתתרים בדרך כלל השיעורים הגדולים ביותר שלנו. כשאתם שואלים את השאלה הזו של הצעד הרביעי, אל תכוונו אותה לעתיד אלא להווה. מה עכשיו אתם יכולים ללמוד מזה? איך עכשיו אתם יכולים להיות מתוגמלים מזה? לא להבא, לא כלקח לפעם הבאה, אלא לעכשיו. השיעור ניתן לכם במקום והוא פרס גדול. הצעד החמישי – "מה עדיין לא מושלם?" שימו לב: בשאלה הזו יש הנחה מושרשת שאומרת שזה הולך להיות 'מושלם'. וזה כמובן מכוון מלכתחילה. למה? כי דמיינו איך תרגישו אם תשאלו שאלה כמו: "איך אני אשרוד?"...בשאלה הזו יש הנחה שלילית שאומרת שאולי לא תשרדו. אבל אל תיתפסו למילה 'מושלם', היא לאו דווקא מתייחסת למצב מושלם על פי תפיסתכם. היא פשוט מוטמעת בתוך השאלה כדי להבהיר לכם שהמצב בהחלט יכול להשתפר ולא מדובר כאן רק בהתפשרות עם הדברים כפי שהם מבלי לעשות דבר. הצעד השישי – "מה אני מוכן לעשות כדי לשפר את המצב?" ערכו רשימה של הפעולות שאתם מוכנים לבצע כדי לשפר את המצב בו אתם נמצאים. היו סבלניים, לא תמיד התודעה תספק לכם מהר רשימה של פעולות. ייתכן ויידרשו יום או יומיים עד שיעלו רעיונות... זה בסדר, אתם עושים את זה מצוין. הצעד השביעי – "איך אני יכול ליהנות מהתהליך?" רגע אחד לפני שאתם "יוצאים לדרך" ומבצעים את הפעולות שעלו בעקבות הצעד הקודם, חשוב שתבינו משהו: זה לא הולך לקרות בסבל. אתם הולכים ליהנות מכל הסיפור הזה. לכן, היו יצירתיים, חשבו איך אתם יכולים להכניס כיף לתוך אותן פעולות. לפעמים כל מה שצריך זה להחליף את המיקום ממנו אנחנו מבצעים את הפעולה, או לעשות אותה יחד עם אדם שאנחנו נהנים מחברתו. אם אתם חושבים שאתם יכולים לסבול בדרך לפתרון או למטרה שלכם, אז כדאי שתבררו זאת עם עצמכם שוב. מה הניסיון שלכם הראה לכם? האם כשסבלתם בדרך למטרה מסוימת, זה הקל עליכם להשיג אותה? זכרו שבחלק גדול מהמקרים המצב לא ישתפר בין לילה. תידרש דרך מסוימת, דרך הכוללת עשייה מצידכם. ניסיוני בעבר הראה לי שכמעט בכל פעם שאני סובל בדרך למטרה, אני מפסיד פעמיים: לא רק שאני לא נהנה מהדרך, אלא שאני גם לא משיג את המטרה. תאהבו את המשימה שלפניכם, מצאו דרך ליהנות מהתהליך. היו מאושרים כל הדרך, אל תחכו שהפתרון או "המצב המושלם" יעשו אתכם מאושרים. זה לא יקרה. לכן "הבעיה" היא לא הסיבה שאתם לא מאושרים...נקודה להרהור. בהצלחה! יואב זילכה
|
יום רביעי, 13 ביוני 2012 הצלחה מהם 2 גלגלי השיניים של ההצלחה שלך? הצלחה בכל תחום בחיים ובפרט בתחום המקצועי (או העסקי), היא בעצם משחק אשר מתנהל בשני מישורים: המשחק הפנימי והמשחק החיצוני. על מנת "לנצח" במשחק הזה שנקרא הצלחה, אנחנו חייבים להבין את שני המישורים שלו, לדעת איך לשחק בכל אחד מהם וגם ללמוד איך לשלב בין שניהם במקביל כך שיפעלו בהרמוניה זה עם זה. דמיינו מערכת או מכונה מסוימת שמורכבת משני גלגלי שיניים, כאשר האחד מניע את השני ולהיפך. אף אחד מהגלגלים לא יכול להפעיל את המכונה לבדו. שניהם קריטיים לתפעול היעיל שלה. המכונה הזו היא ההצלחה שלכם וכעת בואו ונראה מהם הגלגלים שמניעים אותה... הגלגל הפסיכולוגי הגלגל הראשון הוא הגלגל הגדול יותר מבין השניים והוא אחראי על 80% מההצלחה שלכם. זהו המשחק הפנימי, המישור הפסיכולוגי של ההצלחה שלכם. בתוך הגלגל הזה ישנם 4 אלמנטים שמזינים זה את זה בשלבים, בצורה מעגלית שחוזרת על עצמה שוב ושוב. האלמנט הראשון נקרא "אמונה". המילה אמונה משמשת כאן כשם כולל למערכת הרגלי החשיבה, האמונות והתפיסות שלכם: לגבי עצמכם, לגבי היכולות שלכם ולגבי מה שאפשרי ומה שלא אפשרי עבורכם. התוכן של מערכת האמונות שלכם הוא תוצאה של תכנות- תהליך שאותו אנחנו עוברים החל מגיל קטן מאוד ומושפע על ידי גורמים רבים, כגון: גנטיקה, חינוך, סביבה, נורמות חברתיות, קהילה, משפחה, ניסיון חיים ועוד. ישנן 3 רמות עיקריות של תכנות: תכנות ורבאלי (מה ששמענו כל החיים מאנשים סביבנו), "מודלינג" (מה ראינו כל החיים סביבנו) וחוויות ספציפיות שלנו מהחיים. התהליך כולו נקרא תכנות מכיוון שבמהלכו אנחנו מתוכנתים לחשוב, להגיב, לדבר ולהתנהג באופן מסוים ובצורה שהיא מותנית. האלמנט השני נקרא "פוטנציאל". זהו מאגר בלתי נלאה של פוטנציאל אנושי, שיש לו רובד אישי ורובד קולקטיבי. או במילים אחרות: רובד של פוטנציאל ייחודי שלכם ורובד של פוטנציאל כללי של בני האדם (כלומר, מה בני האדם מסוגלים לעשות או להפגין). הקשר בין שני האלמנטים (האמונה והפוטנציאל) מתבטא בצורה הבאה: ככל שאתם יותר מאמינים בעצמכם וביכולות שלכם, כמות הפוטנציאל שתעמוד לרשותכם לשימוש תהיה גדולה יותר. כלומר, אתם תיהנו מגישה חופשייה ורחבה יותר למחסן הפוטנציאל, תיקחו משם כמויות גדולות יותר של פוטנציאל ותשתמשו בהן. האלמנט השלישי נקרא "פעולות" והוא מתייחס ליכולת שלכם להוציא דברים לפועל. מדובר כאן גם בהיקף הפעילות שלכם וגם באיכות הפעולות שלכם. האלמנט הזה כמובן מוזן בעקבות האלמנט הקודם בגלגל- הפוטנציאל שלכם. ככל שהאמונה גדולה יותר, אתם משתמשים ביותר פוטנציאל ונוקטים פעולה בהיקף רחב ואיכותי יותר. האלמנט הרביעי נקרא "תוצאות" וכשמו כן הוא: התוצאות שלהן אתם זוכים בהמשך לפעולות שלכם. זהו כביכול האלמנט האחרון, אבל היות ומדובר במודל מעגלי שחוזר על עצמו שוב ושוב, בדיוק כפי שגלגל מסתובב, אז לתוצאות שלכם יש תפקיד קריטי להמשך פעילותו של הגלגל. ככל שהתוצאות שלכם גבוהות יותר ומספקות יותר, זה מגדיל את האמונה שלכם ביכולות שלכם והתהליך חוזר חלילה. כל סבב מוצלח שכזה מגדיל גם את הנפח הכולל של גלגל השיניים כולו. אמנם הגלגל הזה נקרא הגלגל הפסיכולוגי והוא מהווה 80% מההצלחה שלכם, אך כפי ששמתם לב הוא בעצמו מכיל גם אלמנטים שאינם פסיכולוגיים בלבד. וכפי שציינתי בהתחלה, הגלגל הזה לא יכול להניע את מכונת ההצלחה שלכם לבדו. יש לו מערכת יחסים עם גלגל שיניים נוסף- הגלגל הקטן. הגלגל המכאני זהו הגלגל השני והקטן יותר שאחראי על 20% מההצלחה שלכם. הגלגל הזה משקף את המשחק החיצוני של ההצלחה. הוא בעצם כולל תהליך פשוט והכרחי שעלינו לעבור כדי להתקדם לעבר המטרות שלנו, להשיג אותן וגם לצמוח בדרך לכל מטרה. גם הגלגל הזה, בדומה לקודם, כולל סט של שלבים או אלמנטים שמזינים זה את זה בצורה מעגלית. קודם דיברנו מעט על הפסיכולוגיה של ההצלחה (הגלגל הראשון). עכשיו בואו נראה ממה מורכבת המכאניקה של ההצלחה (הגלגל השני). האלמנט הראשון של הגלגל המכאני נקרא "להעתיק אסטרטגיות שעובדות" והוא מתייחס ללמידה ממודלים לחיקוי וליישום שיטות, טכניקות ופעולות שעבדו לאחרים. זאת להבדיל מהניסיון של רוב האנשים לנסות להמציא את הגלגל מחדש בעצמם. השלב הבא בתהליך הוא לפתח מיומנויות ולרכוש כלים. בכל פעם שבה אנחנו רוצים להגדיל את מידת ההצלחה שלנו, עלינו לפתח את סט המיומנויות שלנו, להרחיב את "ארגז הכלים" שלנו וגם להשחיז כל כלי וכלי בתוך הארגז. לאחר שאנחנו עושים את זה, אנחנו עוברים הלאה ופועלים בעצמנו על פי אותן אסטרטגיות וטכניקות שכבר עבדו לאחרים. ומה קורה אחר כך ברוב המקרים?אנחנו נכשלים! כן כן...זה מה שקורה בדרך כלל וזה חלק בלתי נפרד מהתהליך. הכישלון הוא בפירוש אחד האלמנטים בגלגל המכאני וככל שנלמד לקבל אותו כחלק מהתהליך מבלי להזדהות איתו, כך המכונה שלנו תעבוד בצורה יעילה יותר. מה עושים אחרי שנכשלים? פשוט מאוד...קמים, מחייכים, נותנים לעצמנו משוב מקדם, לומדים את הלקחים להבא, עושים תיקונים והתאמות ואז פועלים שוב. רק שהפעם אנחנו כבר חכמים ומנוסים יותר ולכן הפעולה שלנו תהיה אחרת. לפעמים היא תהיה מאוד אחרת ולפעמים קצת אחרת. ומה קורה אז? אנחנו מצליחים! אנחנו משיגים תוצאות טובות יותר, מפגינים ביצועים גבוהים יותר. לא בהכרח מיד לאחר מכן.לפעמים נדרשים עוד כמה סיבובים, אבל ככל שנתעל את התהליך המכאני הזה, כך נצליח יותר ויותר. האם פה המעגל הזה מסתיים? עדיין לא. אחרי ההצלחה מגיע האלמנט הבא בגלגל המכאני- הלמידה מההצלחה האישית שלנו. זהו שלב חשוב מאוד בתהליך מכיוון שכאן ובשלב המקדים לו, יש למעשה חוויה ישירה של הצלחה אצלנו. זה כבר לא בתיאוריה, כבר לא בספרים, כבר לא אצל מישהו אחר, זה פה אצלנו- אנחנו עשינו זאת במו ידינו. זוהי הפעם הראשונה שבה אנחנו באמת יודעים את מה שחשבנו שאנחנו יודעים. ומה אז? הגלגל חוזר חלילה, אנחנו ממשיכים ללמוד "איך להצליח" (גם מעצמנו וגם מאחרים), מפתחים מיומנויות וכלים, פועלים, נכשלים, מקבלים את הכישלון, קמים, מחייכים, לומדים את השיעור שלנו, מתקנים, פועלים אחרת ומצליחים. וכזכור לכם, על מנת שהמכונה תעבוד כראוי, שני גלגלי השיניים צריכים להזין זה את זה בהרמוניה. אז מה עושים כשהמכונה לא עובדת? בדיוק מה שעושה הטכנאי שבא לתקן את המכונה. הוא בודק האם כל החלקים של המכונה מתפקדים כראוי. כנראה שהוא מתחיל מהחלקים הגדולים והחשובים ביותר ועובר הלאה לחלקים הקטנים יותר והפחות חשובים. ולפעמים אנחנו מגלים שהחלק הקטן ביותר הוא דווקא החשוב ביותר במקרה שלנו. גם זה קורה...  בסופו של יום, אם מכונת ההצלחה שלכם לא עובדת, יכולות להיות לכך 3 סיבות ראשיות או עיקריות: הראשונה היא שיש בעיה בגלגל הפסיכולוגי. השנייה היא שיש בעיה בגלגל המכאני. והשלישית היא שיש בעיה בשניהם. האם בזה מסתכמת ההצלחה שלכם? האם אין עוד גורמים שמשפיעים עליה? בודאי שהיא לא מסתכמת רק בזה ובטח שיש עוד גורמים שמשפיעים עליה. אחרי הכל, במאמר הזה בכלל לא נגעתי ברובד הרוחני. אבל אם מסתכלים על ההצלחה מנקודת המבט של מדע אשר ניתן לניבוי, אז אכן ניתן לראות בה כמכונה המורכבת משני גלגלי שיניים. אשמח לקבל תגובות מכם כאן למטה. בהצלחה! יואב אהבתם את המאמר? שתפו את האנשים היקרים לכם. רוצים ליהנות מתכנים, מכלים ומסרטונים מעוררי השראה וגם לקבל במתנה את "המדריך לטרנספורמציה" שיאפשר לכם לגלות מה עוצר אתכם ולהמריא לדרך חדשה בחייכם? לחצו כאן עכשיו! |
יום שלישי 22 מאי 2012 הצלחה איך לתרגל "עשייה מודעת"? את המאמר הזה אני כותב לכם עכשיו בהמשך למאמר שכתבתי בשבוע שעבר: "מהו המקור האמיתי לאיכות העשייה שלנו?". במאמר הקודם גילינו שהגורם שקובע יותר מכל דבר אחר את האיכות של כל פעולה שלנו, זה מצב המודעות שממנו נובעת הפעולה. כאשר התודעה שלנו צלולה ודוממת ואנחנו נוכחים ברגע הזה, ישנה תשומת לב ערנית וחיה שזורמת אל תוך העשייה שלנו ונותנת לה איכות שהיא לא מהעולם הזה. זה מה שנקרא "עשייה מודעת" וכעת נראה איך אפשר לתרגל את זה בחיי היום יום שלנו. רגע אחד לפני שאנחנו קופצים לבריכת התרגול, חשוב לי להסביר לכם מה בדיוק קורה שם באותם רגעים של עשייה מודעת. למעשה "עשייה מודעת" היא מדיטציה לכל דבר. ההבדל היחידי בינה לבין רוב צורות המדיטציה, הוא שברוב צורות המדיטציה אנחנו בעצם מתרגלים אי-עשייה ואי-חשיבה במצבים שאפשר לכנותם "פאסיביים". לעומת זאת, בעשייה מודעת אנחנו מתרגלים אי-עשייה ואי-חשיבה, תוך כדי עשייה במצבים שאפשר לכנותם "אקטיביים". התרגול של "עשייה מודעת" מומלץ יותר למי שכבר יש לו ניסיון בתרגול צורות אחרות של מדיטציה. כאשר אנחנו מתרגלים "עשייה מודעת", אנחנו בעצם מאפשרים למימד הרוחני הבלתי גשמי לבוא לידי ביטוי בעולם הגשמי. זאת אומרת שגם אנחנו וגם הפעולה עצמה משמשים ככלי שדרכו ההכרה חסרת הזמן וחסרת הצורה, זורמת אל תוך העולם הזה. וכל זה קורה, כאשר אנחנו כבני אדם פועלים כמשתתפים מודעים. כלומר, אנחנו מודעים לכל התהליך הזה בזמן שהוא מתרחש. במצב הזה, העשייה שלנו נובעת מההוויה ומבוססת עליה. אם נסתכל על המילה בן אדם בשפה האנגלית, נראה שהיא מחולקת לשתי מילים: Human Being. זאת אומרת שכל אחד מאיתנו הוא שילוב בין שני מימדים: Being- מימד ההוויה (רוח) ו- Human- המימד האנושי (חומר). ההוויה היא אנחנו. זו התמצית או הבסיס שממנו אנחנו עשויים. זה הטבע האמיתי והנצחי שלנו מעבר לשם ולצורה הזמניים שאנחנו עוטים על עצמנו כרגע. אז אפשר להגיד שבעשייה מודעת, ה-Being זורם אל העולם דרך ה-Human תוך כדי שה-Being מודע לעצמו. כל דבר שנולד מתוך התהליך הקסום הזה מקבל מימדים נשגבים של איכות, יופי ויצירתיות. אפילו הדבר הקטן והפשוט ביותר. על מנת לתרגל "עשייה מודעת", ראשית אני ממליץ לכם להתחיל מהפעולות הפשוטות ביותר. פעולות שאתם נוטים להתייחס אליהן כאל "משעממות" או "מעצבנות" או "שגרתיות". מדובר כאן באותן פעולות שבמאמר הקודם זיהיתם שאתם מתייחסים אליהן כאל אמצעי בלבד (אבן דרך קטנה ולא מעניינת שתביא אתכם למטרה עתידית מסוימת). הפעולות הפשוטות האלה יכולות להיות: שטיפת כלים, ניקיון של הבית, טיול עם הכלב, קיפול כביסה, צחצוח שיניים, סידור הבגדים בארון, נהיגה, הליכה בפארק וכו'. הדבר הראשי והחשוב ביותר בעשייה מודעת זה מידת הנוכחות שלכם בעת ביצוע הפעולה. התוצאה של אותה פעולה היא הדבר המשני, הפחות חשוב. זאת אומרת שבעשייה מודעת, הפעולה היא לא אמצעי, אלא המטרה בפני עצמה. כאשר אתם שוטפים את הכלים, המטרה היא לא שהכלים יהיו נקיים, אלא פשוט לשטוף את הכלים. כשאתם מטיילים עם הכלב, המטרה היא לא שהכלב יעשה את צרכיו, אלא לטייל עם הכלב. אתם מבצעים את אותה פעולה על מנת לבצע את אותה פעולה. וכל זאת ללא כל ציפייה או המתנה או "הפלגה לשייט מחשבתי". אתם לגמרי ברגע הזה, כאן ועכשיו. על מנת שתוכלו לשמר את הנוכחות שלכם ברגע הזה, אתם זקוקים לאיזשהו "עוגן" שיעגן את תשומת הלב שלכם בהווה, בעכשיו הזה שהוא המרחב או החלל שבו הפעולה מתרחשת דרככם. ישנם שני עוגנים שאני ממליץ לכם להשתמש בהם לצורך התרגול הזה: הנשימה שלכם וההקשבה שלכם. כל אחד מהם לבדו יעשה את העבודה ואפשר גם לשלב בין שניהם. כאשר אתם מבצעים את אותה פעולה שבחרתם, היו ערים לנשימות שלכם. שימו לב לכל שאיפה ולכל נשיפה. במקום לאבד את עצמכם לגמרי בתוך הפעולה או בתוך המחשבות, שמרו על תשומת לב לנשימות שלכם. הרגישו את האוויר נכנס ויוצא דרך הנחיריים, שימו לב איך הגוף שלכם מתמלא ומתרוקן מאוויר בהתאם לכל שאיפה ונשיפה. היו ערניים גם לרגע הדק שמפריד בין הנשיפה הקודמת לשאיפה הבאה. אותו רגע קט בו ניתן לחוש את הכמיהה לשאיפה הבאה (הכמיהה הבסיסית לחיים, ללידה מחדש). אתם לא יכולים להיות בתשומת לב מלאה לנשימות שלכם ולחשוב בו זמנית. זו אחת הסיבות שבגללן הנשימה הייתה מאז ותמיד אובייקט יעיל ופופולארי למדיטציה. מי שבוחר לשלב את המודעות לנשימה (תוך כדי ביצוע הפעולה) יחד עם הקשבה מודעת, מוזמן להקשיב תוך כדי לכל הצלילים שעולים מסביבו ובתוכו, כמו גם לשקט העצום שעוטף את הכל ונמצא בכל. אפשר גם לקחת את זה עוד צעד אחד קדימה ולשים לב גם לתנועות הגוף שלכם תוך כדי ביצוע הפעולה. מעבר לכך, בדקו אם אתם יכולים לחוש את הנוכחות שאתם ברקע, בזמן שאתם מבצעים את אותה פעולה. אתם יכולים להגביר את מידת הנוכחות שלכם על ידי השאלה: "האם אני חש את הנוכחות שאני ברגע הזה?". אבל אל תנסו לספק תשובה לשאלה זו. זוהי אינה שאלה שזקוקה לתשובה, זוהי שאלה מכוונת שמעוררת מודעות. תנו לה לכוון אתכם לחוויה הישירה של עצמכם כהוויה. תוך כדי שאתם מבצעים את אותה פעולה, שימו לב למערכת היחסים שלכם עם הרגע הזה. האם הוא חבר או אויב? האם הוא מתקבל בברכה או שאתם בהתנגדות פנימית? האם אתם באמת בכאן ועכשיו או שהחשיבה לקחת אתכם למחוזות רחוקים? האם אתם מבצעים את הפעולה מתוך ציפייה שהיא תסתיים כבר או שאתם באמת מצליחים ליהנות ממנה? האמת היא שבעשייה מודעת, זוהי לא הפעולה עצמה שממנה אתם נהנים, אלא מצב המודעות או הנוכחות שלכם.כשהאינטליגנציה היצירתית של היקום הופכת להיות מודעת לעצמה דרככם בזמן שאתם מבצעים את הפעולה, זה מתבטא כשמחה (שמחת ההוויה). השמחה הזו היא אותה הנאה שאתם חושבים שנגרמת מהפעולה הספציפית. לכן, בתרגול של עשייה מודעת, אפשר ליהנות מכל פעולה שהמוח מכנה "משעממת" או "סתמית". לאחר שתיעשו יותר ויותר מיומנים בתרגול "עשייה מודעת" בפעולות הפשוטות, תוכלו להביא אתכם מודעות מלאה ותשומת לב ערנית גם אל הפעולות המורכבות יותר. כשזה יקרה, העשייה שלכם תזכה לרמות הרבה יותר גבוהות של איכות, הצלחה, עוצמה והשפעה. עשייה מודעת היא אחד הצירים הבסיסיים של הצלחה אמיתית. בהצלחה! יואב זילכה. נ.ב. אתם מוזמנים לשלוח לי תגובות, שיתופים ו/או שאלות כאן למטה. אהבתם את המאמר? שתפו את האנשים היקרים לכם. רוצים ליהנות מתכנים, מכלים ומסרטונים מעוררי השראה וגם לקבל במתנה את "המדריך לטרנספורמציה" שיאפשר לכם לגלות מה עוצר אתכם ולהמריא לדרך חדשה בחייכם? לחצו כאן עכשיו! |
יום שני 14 מאי 2012 הצלחה מהו המקור האמיתי לאיכות העשייה שלנו? לשאלה זו יכולה להיות תשובה שהיא אמיתית באופן יחסי או תשובה שהיא אמיתית באופן מוחלט. אם נחפש תשובה שהיא אמיתית באופן יחסי (או חלקי בלבד), נוכל לומר שישנם כל מיני מקורות שמשפיעים על איכות העשייה שלנו. למשל: רמת המיומנות שלנו בתחום המדובר, הידע שלנו, היכולות שלנו, הטכניקה שלנו, הניסיון שלנו, הכישורים שלנו, הגישה שלנו ועוד. למרות שכל התשובות האלה אכן נכונות, הן נכונות אך ורק במידה חלקית ולא במידה מוחלטת. מדוע זה כך? מפני שבהרבה מקרים יש לנו יתרון משמעותי בכל הגורמים שציינתי קודם ועדיין העשייה שלנו תהיה באיכות נמוכה מאוד, בגלל שהמרכיב החשוב ביותר לוקה בחסר. אז מהו אותו מרכיב קריטי שהוא בעצם המקור האמיתי לאיכות העשייה שלנו? ראשית, על מנת להמחיש זאת, הרשו לי לשאול אתכם שאלה: האם אי פעם קרה לכם שבמהלך יום עבודה ביצעתם פעולה כלשהי בצורה מאוד טובה והייתם ממש גאים בעצמכם אחר כך? קרוב לודאי שזה קרה לכם הרבה יותר מפעם אחת. אז הנה עוד שאלה: האם אי פעם נתקלתם בסיטואציה הפוכה לגמרי, כלומר האם אי פעם קרה לכם שביצעתם פעולה כלשהי בצורה ממש לא טובה ואחר כך ביקרתם את עצמכם והרגשתם רע? כנראה שגם זה קרה לכם...ולא רק פעם אחת. האם ייתכן ששתי הסיטואציות ההפוכות האלה יכולות לקרות לכם באותו יום עבודה? בהחלט. אם כך, איך זה ייתכן? מה השתנה שם? סביר להניח שרמות הידע, הניסיון, המיומנויות והיכולות שלכם לא השתנו כל כך במהלך יום אחד, אז מהו הגורם שהשתנה שם וגרם לפעולה הראשונה להיות מצוינת ולפעולה השנייה להיות גרועה? הגורם שהשתנה זה מצב התודעה שלכם או במילים אחרות: מידת המודעות או הנוכחות שלכם בעת ביצוע הפעולה. זהו המקור האמיתי לאיכות העשייה שלנו. כאשר התודעה רועשת וגועשת ויש הרבה מחשבות ורגשות, אתם לא לגמרי נוכחים ברגע הזה ולכן אינכם מקדישים תשומת לב מלאה למה שאתם עושים. במצב שכזה, העשייה שלכם לא יכולה להיות באיכות גבוהה מפני שעשייה באיכות גבוהה דורשת תשומת לב מלאה ורמה גבוהה של נוכחות בכאן ועכשיו. כאשר התודעה צלולה, דוממת וממוקדת, רמת הנוכחות שלכם גבוהה מאוד והמודעות שלכם "מזריקה" עוצמה רוחנית לכל פעולה שאתם עושים. כל פעולה שנובעת באופן ישיר מתוך מצב של מודעות או נוכחות גבוהה, היא פעולה איכותית ויעילה. זה מה שנקרא "עשייה מודעת". לעומת זאת, פעולה שנובעת מתוך תודעה "מבולגנת" שמלאה במחשבות, בשיפוטים, באשמה, בפחדים, בתשוקות, בדאגות ובמתח, היא לעולם לא פעולה איכותית. זוהי פעולה "מזוהמת" ולא פעולה נקייה. פעולה כזו "מוכתמת" בכתמים של תודעת האגו וגם אם תשיגו בסופו של דבר את התוצאות שאתם רוצים על ידי פעולות כאלו, חשוב להבין שבדרך לשם יצרתם סבל רב לעצמכם ולאחרים. זיהמתם את התודעה האישית ואת התודעה הקולקטיבית. כשהתודעה שלכם אינה צלולה, אתם גם לא מסוגלים ליהנות באמת ממה שאתם עושים. כלומר, מעבר לאיכות הנמוכה של העשייה שלכם, גם מידת ההנאה שלכם מהעשייה היא נמוכה מאוד. אם תסתכלו על פעולות מסוימות שאתם מבצעים במהלך היום, תגלו ברוב המקרים שאתם מתייחסים לפעולות האלה רק כאמצעי להשגת מטרה עתידית מסוימת. ברגע שאתם מתייחסים לעשייה שלכם בצורה כזו, זה אומר גם שאתם מתייחסים להווה (לרגע הזה) רק כאמצעי להגיע לעתיד כלשהו, בו יש ישועה מסוימת (שם תהיו מוגשמים, שלמים או מאושרים). במילים אחרות, צמצמתם את ההווה והפכתם אותו לאמצעי. במקרים קיצוניים יותר, חלקכם אף עלולים להתייחס להווה כאל מכשול או אפילו כאל אויב, אשר מונע מכם להשיג את מה שאתם רוצים. אז אתם חושבים שההווה (אינו רצוי) מונע מכם להגיע אל העתיד (רצוי מאוד). הנטייה להעריך את העתיד יותר מההווה היא אחד ההרגלים הבסיסיים ביותר של האגו. זו אחת האסטרטגיות השכיחות ביותר שלו להתנגד לרגע הזה. כשאתם לא רוצים את ההווה, את הרגע הזה, את מה שיש, זה אומר שאתם מתנגדים להווה, כלומר מתנגדים לחיים. כשאתם מצמצמים את ההווה להיות רק אמצעי (במקרה הטוב), אתם בעצם מצמצמים את החיים. לצמצם את ההווה משמעו לצמצם את ההוויה וכאשר אתם מצמצמים את ההוויה, אתם הולכים ומתנתקים מההוויה. אתם כבר לא מרגישים את החיבור הטבעי שלכם להוויה, לחיים שאתם. אתם תקועים רק בעשייה, רק בחשיבה, רק בצורה, רק בתוכן. לכן, אינכם מסוגלים ליהנות באמת ממה שאתם עושים. ואז, כל דבר קטן הופך להיות עול, נטל, דבר מעצבן ש"צריך" לעשות ופתאום יש לכם To Do List של 100 פעולות שאתם "צריכים" לעשות, אבל ממש לא בא לכם לעשות. זה גוזל המון אנרגיה מכם. עשייה כזו היא לא עשייה מודעת. אין בה שום נוכחות, שום שמחה, שום דיוק, שום יעילות, שום יצירתיות, שום יופי. זוהי עשייה עם איכות מאוד נמוכה. לעומת זאת, עשייה מודעת כפי שציינתי קודם, זה מצב שבו אתם נוכחים לגמרי בתוך מה שאתם עושים באותו רגע. אתם מודעים, ערניים וכל תשומת הלב שלכם מופנית לפעולה עצמה, לאדם עצמו, לשירות שאתם נותנים או לערך שאתם יוצרים באותו רגע. במצב זה, הפעולה היא כבר לא אמצעי אלא המטרה בפני עצמה. כלומר, מצב המודעות שלכם תוך כדי הפעולה הופך להיות הדבר הראשי כאן, הדבר החשוב ביותר. והתוצאה שלשמה אתם מבצעים כביכול את הפעולה, הופכת להיות הדבר המשני.כשמדובר בעשייה מודעת, צלילות התודעה היא בראש סדר העדיפויות שלכם ואתם לא נקשרים לתוצאה הסופית. ככל שתהיו יותר נוכחים ותעשו מתוך מודעות גבוהה, אתם גם תהיו יותר שמחים ויותר שלווים וגם תשיגו בסופו של דבר תוצאות טובות יותר, כי הביצועים שלכם יהיו הרבה יותר טובים. במקום להשיג כדי להיות מאושרים, אתם תשיגו באושר כל הדרך. אז איך אפשר לתרגל "עשייה מודעת"? על כך אכתוב במאמר הבא... בינתיים, אשמח לקבל את התגובות שלכם כאן למטה. באהבה והערכה, יואב זילכה אהבתם את המאמר? שתפו את האנשים היקרים לכם. רוצים ליהנות מתכנים, מכלים ומסרטונים מעוררי השראה וגם לקבל במתנה את "המדריך לטרנספורמציה" שיאפשר לכם לגלות מה עוצר אתכם ולהמריא לדרך חדשה בחייכם? לחצו כאן עכשיו! |
יום שני 09 אפריל 2012 הצלחה איך לפתח מיומנות לרמה של מצוינות? 5 עקרונות בסיסיים אחד הרצונות הבסיסיים ביותר שיש לנו כבני אדם, הוא הרצון להביא את עצמנו לידי ביטוי. המון פעמים כשאנשים אומרים שהם רוצים להצליח, מה שעומד מאחורי הרצון להצליח, זה בעצם הרצון לבוא לידי ביטוי. מה הכוונה לבוא לידי ביטוי? זה אומר להיות מעורבים בעשייה שבה אנחנו משתמשים בכישורים מסוימים שיש לנו, בתכונות בולטות או במיומנויות שרכשנו. מתי בדרך כלל אנחנו חשים בעוצמתו של הרצון הזה? כשאנחנו נחשפים לאדם מצליח שמפגין ביצועים מצוינים. ועל אחת כמה וכמה, כאשר אותו אדם מצליח עוסק בתחום שיש לנו תשוקה או זיקה אליו, תחום שגם לנו יש מה לתרום בו. אנחנו רואים אותו עומד שם ומביא את עצמו לידי ביטוי וזה מעורר גם בנו משהו. פתאום אנחנו רוצים לקום, להיות, לעשות, להשיג, לתרום ולחוות. עוצמתו של הרצון לבוא לידי ביטוי משתנה מאדם לאדם ומעת לעת, אבל הרצון הזה קיים בתוך כל אחד ואחת מאיתנו. אגב, הרצון הזה יכול להיות בשירות הרע או בשירות הטוב. הוא יכול להיות בשירות האגו או בשירות לטובת הכלל. אחד המיתוסים הנפוצים בנוגע להצלחה ומצוינות, הוא שכדי להגיע לרמות גבוהות של הצלחה ומצוינות, אנחנו זקוקים לכישרון גדול וייחודי. אבל אם תבחנו את סיפור חייהם של האנשים המצליחים ביותר בעולם, אנשים שהגיעו לרמה של מצוינות במה שהם עושים, תגלו שזה לא נכון. אחת הסיבות העיקריות שבגללן אנחנו מאמינים במיתוס הזה, היא חוסר המודעות וחוסר ההבנה שלנו את ההבדל שבין כישרון למיומנות. כישרון הוא מתנה שקיבלנו מלידה. זוהי תכונה מולדת או כושר טבעי בסיסי לבצע משהו באופן טוב יותר בהשוואה לאחרים. כל אחד מאיתנו קיבל מתנה כלשהי, אפילו אלה מכם שמתעקשים לומר שלא קיבלתם כלום. העניין הוא שיש כשרונות שהם מטבע הדברים בולטים יותר מכשרונות אחרים. למשל, הכישרון שיש לאדם לשיר או לשחק כדורגל, הוא כישרון בולט יותר לחושים האנושיים, מאשר הכישרון שיש לאדם אחר להשכין שלום בין אנשים ולגשר ביניהם. זו הסיבה שלפעמים נראה לנו שלא קיבלנו שום כישרון, שום מתנה. בוודאי שקיבלנו! הסיבה השנייה שבגללה לעתים אנחנו מפספסים את הכישרון שלנו, היא שהוא מסתתר באיזושהי תכונה או יכולת שאנחנו לא מודעים אליה. כלומר, יש משהו שאנחנו עושים בצורה כל כך טבעית וקלה, ולנו זה נראה ברור מאליו. מתי אנחנו עלולים להיות מודעים לכך? כשמישהו אחר נחשף למעשינו ומתפעל מהקלות וטבעיות שבה אנחנו עושים זאת. כך או כך, זהו רק כישרון והוא כשלעצמו לא מבטיח לנו הצלחה ובטח שלא מצוינות. בדיוק כמו שאם יש לי 200 גרם שוקולד, אין זה בהכרח אומר שיש לי עוגת שוקולד. הכישרון הוא רק חומר גלם. אז מה המרכיב החסר במשוואה הזו? מיומנות! בעוד שכישרון הוא מתנה טבעית מולדת, מיומנות זה משהו אחר לגמרי. מיומנות היא דבר נרכש, זה משהו שאימצנו, תרגלנו ופיתחנו בעקביות למשך זמן. על מנת להגיע לרמה של מצוינות במה שאנחנו עושים, אנחנו זקוקים לשילוב שבין כישרון למיומנות. מה שאומר שעלינו להיות מחויבים לפיתוח מיומנות. האמת היא שזה חלק בולט ובלתי נפרד מלהיות מחויבים להצלחה או למצוינות. אז איך נפתח מיומנות? הנה 5 עקרונות עוצמתיים ביותר, שאני ממליץ לכם להתחיל ליישם מיד: עקרון 1: לבחור בחוכמה את המיומנות שאתם הולכים לפתח בחירה זו, כדאי שתשקף שילוב בין שני שיקולים: במה אני מוכשר? (כישרון, עוצמה טבעית) ומה אני מאוד אוהב לעשות? (תשוקה).המיומנות שאנחנו הולכים לפתח לרמה של מצוינות, צריכה להיות מבוססת מלכתחילה על כישרון מסוים שיש לנו. לדוגמא: אם יש לי כושר ביטוי גבוה בעל פה, רצוי מאוד שאפתח את המיומנות לדבר בפני קהל. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי במקרים מסוימים, אנחנו נדרשים לפתח מיומנויות תומכות. לדוגמא: השף שמפתח את מיומנויות הבישול שלו, יצטרך לפתח גם מיומנות של ניהול ומנהיגות, כדי להיות שף מצוין שמוביל צוות טבחים. אם כך, אפשר לחלק מיומנויות לשני סוגים: מיומנויות ליבה ומיומנויות תומכות. במקרים רבים, תצטרכו לבחור שתי מיומנויות לפיתוח (אחת ליבה ואחת תומכת). עקרון 2: לבנות מומחיות בידע שרוולנטי למיומנות כלומר לבסס את המיומנות שבחרתם על ידע עמוק, ממוקד ומקצועי. עלינו לרכוש ידע רב בתחום המיומנות כדי להקנות לה בסיס מוצק ואיתן. רכישת הידע הרלוונטי היא חלק בלתי נפרד ממאמצינו לפתח את המיומנות. רכישת הידע צריכה להיעשות לעומק ולא לרוחב. למה אני מתכוון? תמיד אמרתי שיוטב לאדם שיקרא 3 ספרים, 5 פעמים כל אחד מהם, מאשר לאדם שיקרא 15 ספרים, פעם אחת כל אחד. אז הנה לכם אסטרטגיה נפלאה ליישום העיקרון השני: בחרו לכם ספר הכולל ידע חשוב ורלוונטי למיומנות שבחרתם לפתח וקראו אותו 5 פעמים בשנה הקרובה. מומלץ לעשות הפסקה של כחודש לפחות בין כל קריאה. עקרון 3: לבחור 2-3 מודלים לחיקוי ולצפות בהם על בסיס קבוע כתינוקות, אנחנו לומדים על ידי צפייה וחיקוי. כמבוגרים, הדרך האפקטיבית ביותר ללמוד ולפתח מיומנות, היא עדיין אותה דרך- באמצעות צפייה במודלים לחיקוי. לדרך זו יש חשיבות עצומה, לא רק בגלל שככה אנחנו רגילים וככה אנחנו לומדים הכי מהר, אלא גם בגלל העובדה שהיא מעוררת בנו המון השראה. והשראה היא הדלק האולטימטיבי של המצוינים. אז מה עלינו לעשות במסגרת העיקרון הזה? דבר מאוד פשוט- לבחור 2-3 אנשים שהגיעו כבר לרמת מצוינות באותה מיומנות שאנחנו מעוניינים לפתח ולצפות בהם באופן קבוע. זה יכול להיות בחיים עצמם, זה יכול להיות בטלוויזיה או באינטרנט, זה יכול להיות באמצעות קריאת סיפור חייהם או ספר שכתבו. הדבר המומלץ ביותר היא להשתמש בעיניים- כלומר ממש לצפות בהם בפעולה. עקרון 4: ליצור מסגרת אימון ופיתוח מיומנות האלמנט החשוב ביותר בפיתוח מיומנות הוא התמדה ועקביות. הדרך שבה מיומנות מתפתחת היא על ידי חזרה ושינון שוב ושוב...ושוב. על כן נהוג לומר: "החזרה היא האמא של כל המיומנויות". וכדי להתמיד, לתרגל, לחזור ולשנן, אנחנו צריכים שתהיה לנו מסגרת שתאפשר לנו לעשות את זה. הזמן המינימאלי המומלץ לפיתוח מיומנות הוא 3 שעות בשבוע. חלון זמן זה, הוא חלון זמן טהור של אימון ופיתוח המיומנות והוא אינו כולל את הזמן השוטף שבו אנחנו בין כה וכה עוסקים במיומנות. מן הסתם, חלק מהעניין זה לתרגל ולהתנסות במיומנות כמה שיותר פעמים ובכל הזדמנות שיש לנו. לעולם אל תפספסו הזדמנות לפתח את המיומנות שלכם. ברגע שאנחנו יוצרים מסגרת תרגול ומתמידים בה, אנחנו זוכים להיחשף לקסם הגדול שבפיתוח מיומנות לאורך זמן.בחישוב גס ופשוט של 3 שעות בשבוע, אנחנו מגיעים ל- 144 שעות בשנה! זה אומר שבשנה אחת, אנחנו יכולים לשפר את מידת המיומנות שלנו פי 48. זה נכון שלא מדובר במדע מדויק, אבל היה חשוב לי מאוד להמחיש לכם את העוצמה של ההתמדה בהקשר הזה. עקרון 5: מצאו לעצמכם מנטור מצאו לעצמכם אדם שיספק לכם חניכה, אימון וייעוץ. כולנו צריכים מנטור שיוציא מאיתנו את הטוב ביותר שלנו, אחד כזה שיחזיק אותנו מחויבים, שיאתגר אותנו, שילמד אותנו וילווה אותנו לאורך הדרך של פיתוח אותה מיומנות. ההמלצה הטובה ביותר היא למצוא מנטור מקצועי שמתמחה באותה מיומנות שבחרתם לפתח. יחד עם זאת, חשוב לציין כי לעבודה צמודה עם מנטור יש יתרונות רבים וטובים גם הרבה מעבר להקשר הספציפי של אותה מיומנות. השילוב של 5 העקרונות הבסיסיים והעוצמתיים האלה לאורך זמן, יאפשר לכם לפתח כל מיומנות שתבחרו לרמה של מצוינות. אני יודע שחלקכם עלולים להגיד עכשיו משהו כמו: "טוב יואב, לא גילית לי את אמריקה...כבר ידעתי את זה" או שאולי תגידו: "כן, אבל המודל הזה ממש פשוט, בסיסי, קל". אז ראשית, זה שכבר ידעתם את זה, לא בהכרח אומר שאתם מיישמים את זה בפועל בעקביות. שנית, אם זה נראה לכם פשוט, אז אני את שלי עשיתי, כי אני לגמרי בעד פשטות. ודבר אחרון, אם זה נראה לכם קל או ברור מאליו, היזהרו כי אתם בכל זאת עלולים לא ליישם את זה. ג'ים רון ז"ל נהג לומר: "הדברים שהכי קל לעשות, הם לפעמים גם הדברים שהכי קל לא לעשות...". אשמח לקבל תגובות או שאלות בנושא כאן למטה. בהצלחה! יואב זילכה אהבתם את המאמר? שתפו את האנשים היקרים לכם. רוצים ליהנות מתכנים, מכלים ומסרטונים מעוררי השראה וגם לקבל במתנה את "המדריך לטרנספורמציה" שיאפשר לכם לגלות מה עוצר אתכם ולהמריא לדרך חדשה בחייכם? לחצו כאן עכשיו! |
יום ראשון 01 ינואר 2012 הצלחה מה צריך לקרות כדי שתרגישו מצליחים? התשובה לשאלה הזו היא קריטית כשזה נוגע לתחושת האושר הפנימית שלכם ולהערכה העצמית שלכם. כדי להבין למה היא קריטית, אני רוצה לחשוף בפניכם טעימה קטנה מכוחם העצום של ערכים וכללים. מהם למעשה ערכים? אלה הם ביטויים, אמות מידה ורגשות שאנחנו מייחסים להם חשיבות. כאשר אנחנו מעריכים משהו, אנחנו למעשה מייחסים לו חשיבות. אנחנו מבליטים אותו מעל פני השטח, לעומת אינסוף הביטויים והרגשות האחרים שיכולנו להבליט. הצלחה, אהבה, אושר, כבוד, חמלה, צמיחה ועוד...כל אלה הם ערכים לדוגמא. במקרה זה, ערכים שאנחנו חותרים לקראתם ושנתפסים כחיוביים בעיננו. לא רק שאנחנו מייחסים לדברים האלה חשיבות ולא רק שאנחנו בעצם חותרים להרגיש ולחוות אותם כמה שיותר, אלא שהערכים האלה גם מניעים אותנו בחיים. לכל אחד מאיתנו (בין אם אנחנו מודעים לכך או שלא) יש היררכיה של ערכים ואצל הרבה מאיתנו הצלחה מופיעה איפשהו בראש ההיררכיה הזו. אבל, גם אלה מאיתנו שמודעים היטב לערכים שלהם ויודעים להגיד מיד מהם 5 הערכים המובילים שלהם, חווים ומרגישים את הערכים האלה לעתים רחוקות מאוד. ניקח לדוגמא את הערך שנקרא "הצלחה". המון אנשים רודפים אחרי הצלחה, אבל כמעט אף פעם לא מרגישים מצליחים. האם אתם יכולים להזדהות עם זה? למה זה קורה לכם? התשובה היא פשוטה הרבה יותר ממה שחשבתם: זה קורה לכם פשוט כי יש לכם כללים שמקשים עליכם להרגיש מצליחים. או במילים אחרות, אתם לא נותנים לעצמכם רשות להרגיש הצלחה לעתים קרובות. הרשו לי לשאול אתכם שוב: "מה צריך לקרות כדי שתרגישו מצליחים?" האם אתם צריכים להרוויח מיליון שקלים לפחות לפני שתרגישו מצליחים? האם אתם צריכים להשיג את כל המטרות שלכם לפני שתרשו לעצמכם להרגיש את טעם ההצלחה? האם אתם צריכים אוטו יקר יותר ויפה יותר מזה של השכן שלכם? האם אתם צריכים להתקדם בעבודה לפני שתחוו הצלחה? או שאולי אתם צריכים שמישהו יגיד לכם כמה שאתם מצליחים? אם יש לכם כללים כאלה (או דומים לאלה), הסיכוי שלכם להרגיש הצלחה ולחוות הצלחה הוא קלוש מאוד. אז מה הפתרון? הפתרון הוא להציב לעצמכם כללים חדשים שיקלו עליכם להרגיש הצלחה, להרגיש טוב. למשל: אחד הכללים שלי בהקשר להצלחה, אומר שבכל פעם שאני יודע מה אני רוצה ואני עושה משהו (אפילו משהו קטן) בשביל להשיג את זה, אני מרגיש הצלחה. אז מהם הכללים שלכם עבור הערך: הצלחה? אני מזמין אתכם להגדיר אותם מחדש. אתם יכולים להשתמש בתבנית הפתיחה: "בכל פעם ש...". והנה עוד כמה קווים מנחים שיסייעו לכם: 1. הגדירו דברים שנמצאים בשליטתכם. 2. הגדירו את המשחק בצורה הוגנת, ככה שתוכלו לנצח. 3. מצאו דרכים רבות שיאפשרו לכם להרגיש הצלחה. ותזכרו: במקום להשיג על מנת להרגיש הצלחה, תשיגו בהצלחה. תשיגו, תוך כדי שאתם מרגישים הצלחה לאורך כל הדרך. הרגישו חופשי להגיב על המאמר למטה. אשמח לשמוע את דעתכם. בהצלחה, יואב זילכה אהבתם את המאמר? שתפו את האנשים היקרים לכם. רוצים ליהנות מתכנים, מכלים ומסרטונים מעוררי השראה וגם לקבל במתנה את "המדריך לטרנספורמציה" שיאפשר לכם לגלות מה עוצר אתכם ולהמריא לדרך חדשה בחייכם? לחצו כאן עכשיו!
|
