בלילה, אחרי יום עבודה מייגע ומספר לא מבוטל של כוסות קפה, מצאתי את עצמי מחפשת באינטרנט דירה להשכרה...לא משהו מיוחד- רק שני חדרים ומרפסת (כי \"כל בית צריך מרפסת...\"), באיזור מרכזי, אהה, כן, עם מזגן ו.. שתהיה באיזור שקט. את ההחלטה לשנות מקום מגורים אחרי 4 שנים עשו בשבילי, כך שהייתי סה\"כ צריכה למצוא לי נישה חדשה להתכרבל לתוכה. אבל לבד זה לא תמיד קל. זה אפילו מלחיץ.וגם טיפה מפחיד. טוב, אולי קצת יותר מטיפה.
בעלי הבית הקודמים שלי נשפו בעורפי ואיימו שאם לא אצא במועד הם יגבו ממני מחיר דולרי מגוחך לכל יום נוסף... אבל \"בלי לחץ\" הם אמרו... בלי לחץ, הא?! היה לי חודש וחצי למצוא את ה\"אחת\".
אחרי שראיתי כ- 20 דירות (רובן מזכירות את המלונות הזולים בפרו ואקוודור), מצאתי את ה\"אחת\". זו הייתה אהבה ממבט ראשון (לפחות מבחינתי. היא עדיין שוקלת את העניין).
היו בה 3 יתרונות: מרחב, אור ושקט.
בימים האחרונים אני מתעוררת עם ציוץ של ציפורים במקום רעש של מכוניות!
חבל שבעלי הדירות מקשים עלינו גם בדרישות לא הגיוניות (מישהי ביקשה שאשלם מע\"מ על שכ\"ד ומס שלטים, מס עסקים וכולי...אחר ביקש לצלם את תלושי המשכורת שלי) וגם בזילזול בנכסים שלהם- הדירות ברובן לא משופצות, במקרה טוב אולי השפריצו עליהן קצת צבע טרי... ישנם גגות אסבסט מתפוררים שמסוכנים לבריאות, צנרת ישנה שעשוייה להתפקע בכל רגע, סדקים בקירות ומיני \"צורס\" אחרים.
חלוקת הדירות לדירות קטנות יותר גם היא בעייתית משום שמה שמעניין את בעל הנכס הוא רק הכסף שהוא גורף בסוף החודש ולא רווחתו של הדייר. אנשים משלמים הון כי לגור על בלטה וחצי, וכל עוד ימשך הביקוש לדירות, המצב רק ילך ויחמיר.
בכל אופן, אני מותשת. נראה לי שאשן לפחות שבוע כדי להתאושש מכל המעבר הזה.
עם זאת, זו התחלה חדשה. מקווה שיהיה טוב...