עולם הדממה
הנני חרשת מלידה. גדלתי כל חיי בעולם הדממה. לא חשתי שייכת לעולם החרשים המסמנים וגם לא לעולם השומעים. הרגשתי בודדה, אך הצלחתי למצוא את הפינה שלי ואת אושרי. בלוג זה מתאר את חיי, מחשבותיי, רגשותיי וקורות משפחתי.
כל הזכויות שמורות @ ורד אוריאל
ארכיון
תכנים אחרונים
ילד האהבה
53
יום שישי , 26/12/08, 12:03
| -"אמא, את חמודה". -"אני תמיד יהיה חבר שלך". -"החולצה שלך יפה". -"אני אוהב אותך מאד מאד מאד". -"כשאהיה גדול, את |
קרא עוד | 125 תגובות | 4523 צפיות
הגירסה החדשה לכיפה אדומה
28
יום רביעי, 24/12/08, 11:33
| "אבא, ספר לי סיפור", ביקש איתי מיואל. כל ערב, בטרם הולך איתי לישון, הוא נוהג לבקש שיספרו לו סיפורים. פעם אלו סיפורים מתוך ספרים ו |
סיפורו של סבי- התחלה חדשה
22
יום שני, 22/12/08, 12:50
| -"התרצי להיות אישתי?". היא הביטה בעיני התכלת האוהבות. "כן", ענתה ללא היסוס, "אהיה אישתך". כל היהודים, ששבו מהמלחמה, |
הבהלה לכסף
33
יום שבת, 20/12/08, 15:49
| בשבוע האחרון הוירוסים והחיידקים הגיעו "לחגוג" אצלנו. קודם אני לא הרגשתי טוב, אחר כך שירה הצטננה ובנוסף יואל חלה. יואל סבל מ |
סיפורו של סבי- המתים והשורדים
24
יום חמישי, 18/12/08, 12:06
| אנדרה מת. שרלוט ניסתה לעכל את הבשורה העצובה. הפעם האחרונה, שראתה אותו, היתה באושוויץ, בעת שירדו מהרכבת. אחיה הקטן ניסה להיצמד אליה |
שפה זרה
30
יום שלישי, 16/12/08, 10:41
| ביום רביעי יואל לא הלך לעבודה, כי זה היה יום החופש שלו. "אמא, אבא יכול לקחת אותי היום לגן?", ביקש איתי בבוקר. "כן, אבא ייקח או |
סיפורו של סבי- שותפות
18
יום ראשון, 14/12/08, 11:43
| -"שלום, שרלוט". יד נגעה בכתפה. זה היה מגע חם של גבר. היא הסבה אליו את פניה. "מה שלומך, שרלוט?", התעניין. "אני בסדר, מה שלו |
סיפורו של סבי- מחנה המעבר בקומרנו
26
יום חמישי, 11/12/08, 11:46
| איגנץ הגיע לקומרנו והמתין שם. הוא קיווה למצוא את אסתר. בחלוף ימים רבים גילה איגנץ, שסופיה אכן לא חיכתה לו ונישאה. הוא קיווה עבורה, ש |
מפי הטף 5
23
יום שלישי, 9/12/08, 12:21
| התפילה ביום שישי ערכנו קבלת שבת כהרגלנו. איתי שם כיפה על ראשו, שילב ידיו כמתפלל ושפתיו נעו. "מה אתה עושה?", הסתקרנ |
סיפורו של סבי- משפחתה של לילי
23
יום ראשון, 7/12/08, 13:05
| איגנץ, שגר יחד עם לילי, בעלה, שתי אחיותיה והוריה, היה אסיר תודה על קורת הגג שמעל ראשו. היה רעב בבודפשט והוא החליט לתרום לכלכלת המשפחה, |
סיפורו של סבי- ללא קורת גג
23
יום חמישי, 4/12/08, 12:11
| לאיגנץ לא היה לאן ללכת. אילונקה הצטרפה אליו, ממאנת לעזוב אותו. הם היו חופשיים, אך היו עזובים לנפשם בבודפשט. הם הסתובבו ברחובות במשך |
