עולם הדממה
הנני חרשת מלידה. גדלתי כל חיי בעולם הדממה. לא חשתי שייכת לעולם החרשים המסמנים וגם לא לעולם השומעים. הרגשתי בודדה, אך הצלחתי למצוא את הפינה שלי ואת אושרי. בלוג זה מתאר את חיי, מחשבותיי, רגשותיי וקורות משפחתי.
כל הזכויות שמורות @ ורד אוריאל
ארכיון
תכנים אחרונים
סיפורו של סבי- השיחרור
23
יום ראשון, 30/11/08, 13:06
| בלילה שנתו של אינגץ היתה טרופה. הוא התעורר, כשהוא לא מרגיש טוב. הוא הבחין במיקלוש (שם בדוי), העומד לצאת החוצה. מיקלוש היה גם כן מבריח, ש |
סיפורו של סבי- לגעת במוות
23
יום שישי , 28/11/08, 11:27
| זה היה יום בתחילת דצמבר והחורף היה בשיאו. השלג ירד וכיסה את כל בודפשט. נהר הדנובה קפא כולו. איגנץ הוביל את עגלתו העמוסה בשקי קמח, שנ |
היא לימדה את האבנים לדבר
50
יום שלישי, 25/11/08, 09:52
| הפעם אני כותבת בשמו של בחיר לבי, יואל. הוא ביקש לכתוב וזה מילותיו: אני רוצה לספר לכם על אישה מיוחדת במינה, שבזכות כוח רצונה, א |
סיפורו של סבי- ההשרדות
20
יום ראשון, 23/11/08, 12:15
| מי הדנובה היו אדומים. הוא ידע. שוב נרצחו יהודים. לקחו אנשים רבים אל הנהר ושם ירו בהם. דמם, שניגר אל הנהר, צבע את מימיו באדום. הנהר היה |
סיפורו של סבי- המבריח
21
יום חמישי, 20/11/08, 12:08
| הנערה השחרחורת, הצנומה והלבושה בסוודר אדום בלוי, שישבה מכורבלת בפינת המרתף, משכה את עיני איגנץ מבין האנשים הרבים, ששהו באולם. איגנ |
מפלצת השינה
30
יום שלישי, 18/11/08, 12:04
| לילה אחד היא הופיעה. מפלצת השינה. השכבתי את איתי במיטתו. עד אותו לילה, היה איתי הולך לישון במיטתו בלי בעיות. הייתי מלטפת אותו, מנ |
סיפורו של סבי- בית הזכוכית
22
יום ראשון, 16/11/08, 12:11
| -"מה אתה עושה כאן?". מרתה הביטה בו בעיניים פעורות לרווחה. "ברחתי", ענה איגנץ. "בוא היכנס", אמרה במהירות, מזמינה אותו |
סיפורו של סבי- הבריחה
23
יום חמישי, 13/11/08, 11:48
| איגנץ נשלח אל מפעל לייצור בגדי צבא, הופך מנגר לחייט. במפעל היה מוגן למשך שבועות אחדים, אך נודע לו, שעומדים לשלוח את קבוצתם אל המקום |
הפלאפון שאהב מים
33
יום שלישי, 11/11/08, 12:44
| יואל ואיתי נכנסו הביתה, לאחר שהיו בגינה. "הפלאפון התקלקל", ניגש אליי יואל. "שוב?!?", התפלאתי. הפלאפון של יואל אוהב לעש |
סיפורו של סבי- פלוגת העבודה
19
יום ראשון, 9/11/08, 20:48
| בפלוגת העבודה של איגנץ יהודים רבים התנצרו. "למה התנצרת?", שאל איגנץ בכאב את חברו מהפלוגה. "זו לא תקופה טובה להיות יהודי", |
סיפורו של סבי- אסתר
22
יום שישי , 7/11/08, 18:06
| 1933-1944 מאז הגיעו לגיל 18, כמעט ולא היה איגנץ חופשי. בגיל 18 התגייס לצבא הצ'כוסלובקי. כשחלק מצכ'סלובקיה נמסרה להונגריה, חוייב איגנץ להת |
מפי הטף- 4
34
יום רביעי, 5/11/08, 12:37
| איתי למד על כלי עבודה. "מה זה?", נשאל הילד. "פטיש", השיב. -"מה עושים עם הפטיש?". -"דופקים". -"נכון ומה זה?". |
