עולם הדממה
הנני חרשת מלידה. גדלתי כל חיי בעולם הדממה. לא חשתי שייכת לעולם החרשים המסמנים וגם לא לעולם השומעים. הרגשתי בודדה, אך הצלחתי למצוא את הפינה שלי ואת אושרי. בלוג זה מתאר את חיי, מחשבותיי, רגשותיי וקורות משפחתי.
כל הזכויות שמורות @ ורד אוריאל
ארכיון
תכנים אחרונים
הפנימייה
18
יום חמישי, 14/8/08, 20:11
| "תהיי ילדה טובה", סבתי שרה רכנה מעל אמי שושנה, מלטפת את שערותיה הזהובות. "למה?", שאלה שושנה, ממררת בבכי, "למה אתם עו |
בחירתה של איריס
19
יום שלישי, 12/8/08, 06:45
| את איריס פגשתי לראשונה לפני כעשר שנים. הלכתי לכנס, שאירגן "בקול" (ארגון כבדי שמיעה ומתחרשים), במרכז הקהילתי בשכונת מגו |
בדידות
18
יום שבת, 9/8/08, 06:26
| -"תישארי כאן". הטקס חזר על עצמו. אמי שושנה ידעה היטב, מה יהיה המשפט הבא, שתגיד אמה. -"ותהיי בשקט, כי אף אחד לא יודע, שאת כאן". |
הגן של אסנת
37
יום שלישי, 5/8/08, 20:27
| עברו יותר משלושים שנה מאז התרוצצתי כילדה קטנה בגן של מיח"א (ארגון המטפל בילדים לקויי שמיעה וחרשים בגילאי 0-7 שנים). הפעם שבתי לגן |
מצוקה כלכלית
21
יום ראשון, 3/8/08, 06:08
| סבי וסבתי החליטו לחפש את מזלם במקום אחר. כשלוש שנים לאחר הגיעם ללוד, הם עזבו את העיר ועברו לנתניה. שרה עבדה בתפירה ויצחק עבד בכל עבו |
אילת, אנו באים!
17
יום חמישי, 31/7/08, 06:13
| חלפו כמעט 6 שנים מאז נישאנו. הגיע הזמן לנסוע לחופשה המשפחתית הראשונה שלנו. עד כה הסתפקנו בבילויים משפחתיים ליום אחד, כמו לבלות בים |
העמדת פנים
12
יום שני, 28/7/08, 10:56
| כחרשת למדתי להעמיד פנים פעמים רבות. במיוחד כשאני נמצאת בקרב אנשים רבים וכולם מדברים וצוחקים, עליי להעמיד פנים, שאני מבינה ואף אני מנ |
ארץ "זבת חלב ודבש"
17
יום שבת, 26/7/08, 06:49
| סבתי שרה הביטה על הסדין שמולה. אורכו היה שני מטר והיא לא ידעה, איך תצליח לכבס אותו. היא נתקפה ייאוש. כל כך הרבה עבודות-בית ציפו לה. דומ |
המהפך
18
יום רביעי, 23/7/08, 08:33
| "היא תמיד רצינית?", נשאלתי פעמים רבות. "כן", עניתי. אנשים רבים ניסו להצחיק ולסחוט ממנה חיוך, אך התינוקת סקרה אותם באדישות |
המתנה
19
יום ראשון, 20/7/08, 08:06
| חיכיתי לגיל 18 במשך ימים רבים. היתה לי משאלה וידעתי שאגשים אותה ביום הולדתי. רציתי לחיות בעולם הדממה במשך כל היממה. - "ממחר אנ |
שלום, אלפי
18
יום רביעי, 16/7/08, 18:21
| הייתי עם הילדים במרכז המסחרי. שניהם רכבו על אופניהם והיינו בדרך לקיוסק. "אמא, טלפון", אמר לי איתי. הפלאפון רטט. הוצאתי את הפלא |
אלבום התמונות
13
יום שני, 14/7/08, 13:19
| בחדרו הקטן של אבי צבי עמד אלבום עטוף בכריכה חומה על מדף עמוס בספרים, מחברות ומגזינים. היה זה אלבום התמונות של צבי. כל הדפים היו מלאים |
