כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    העצמת הלשון העברית

    מכירים את התחושה

    לא יודעים אם זו תחושה טובה או רעה

    משהו בבטן מתהפך מתכווץ לא רגוע

    לא ברור .....

    בדיוק כמו בתחילת הקשר שיש בין בני זוג

    כשהקשר מתחיל הוא מרקיע שחקים מגיעים עד לכוכבים

    כשמתקרבים קורה משהו הפוך מההיגיון הבריא .... ההתרחקות

    כן פתאום לא נוח להתקשר לא נוח לבוא לא נוח ולא נוח....

    מה שהיה כל כך פשוט הופך ללא נוח

    ניסתי לקבל תשובה ששאלתי את חבריי הגברים על כך הם ענו לי

    מה את רוצה אנחנו לא אותו דבר מה שאתן הנשים מצפות מהקשר אנחנו לא

    מה שנראה לכן כך לנו זה נראה אחרת...

    וכן יש את התופעה של ההתרחקות כך אנחנו הגברים מרגישים בטחון

    כשאנחנו מתרחקים מרגישים שיש לנו שליטה ...

    באמת מוזר להפסיק קשר בגלל הפחד מהקרבה

    אפילו שלמה ארצי שר \" אף אחד לא מת מקירבה\"

    למה הקשרים צריכים להיות מסובכים ולא קלילים וזורמים

    כל משפט הופך למשמעות אחרת פעם הבין אותך גם ששתקת

    ועכשיו גם שאת מדברת המילים לא ברורות...









    ארכיון : 9/2008

    19 תגובות   יום ראשון, 28/9/08, 00:37


    לא יאומן שזה כל כך נגע ברגש עד כדי כך שנכנסתי הביתה חצות וחצי והתיישבתי לכתוב

     

    מופע שלא נתפס בהגיון ג'קי לוי (חברו הנאמן של אבריג) והזמר חנן יובל

     

    נשמע כמו מופע הזוי אבל.... הרבה זמן לא הייתי בכזה דבר מרגש

     

    החילוניות של חנן יובל מקיבוץ משמרות והמסורתיות של ג'קי המקפיד על דגש הע' והח' בשפה העברית

     

    על הכיפה המיוחדת והשנינות שאין מילים לתאר...

     

    ג'קי מספר על ירושלים ולא רק..

     

    חנן יובל שר שירים ... ומלחין  אפילו את תפילת הקדיש

     

    והנגן אדם מדר שמנגן על כינור,מנדולינה,גיטרה,חלילית,חצווצרה ואפילו שופר פשוט מ ד ה י ם

     

    ערב שבו נבנה גשר בין הכיפה לראש הגלוי ערב שבו נמהלות יחד בקוקטייל משובח ....

     

     

    שנה טובה לכולם  

     

     

    דרג את התוכן:
      9 תגובות   יום שבת, 13/9/08, 14:36


      זהו נגמר .... חזרתי...

       

      היה כייף בארצות הברית של אמריקה הגדולה/בוסטון

       

      שלושה שבועות של שכרון חושים

       

      שלושה שבועות של הכל ,הכל אפשרי,הכל מותר,לא מאוחר ,לא ממהרים,

       

      מנצלת כל סנטימטר לא מפספסת את הצבעוניות שיש ברחובות,ברכבת התחתית,נפעמת מכל בניין שלא רואים את סופו

      מתלהבת מכל דבר נותנת לכל חושיי :להריח,לראות,לטעום(לא כ"כ) ,למשש,והחיים יפים כל בוקר מחדש

       

      מתעוררים להתלהבות חדשה ,לא מפספסת את אימוני הבוקר בריצה מסביב לאגם ואפילו לא מתעייפת בסיבוב

       

      השני שזה אחרי 6 ק"מ וזה ממש כייףףףףף...

       

      וכמו כל דבר טוב  גם הכייף הזה נגמר בחיבוק ענק לאחי האהוב שאירח אותנו באהבה רבה (זה שבתמונה)

      דרג את התוכן:

        פרופיל

        gilgil13
        1. שלח הודעה
        2. אוף ליין
        3. אוף ליין

        תגיות

        ארכיון

        תגובות אחרונות

        פיד RSS