בסתם יום של חול החלטתי לזנוח הכל. זה לא היה יום חג או חופשה, אבל אני החלטתי לזנוח אותה את העבודה.
זה לא היה יום האישה ולא יום המשפחה , לא הייתה התכנסות ולא קיבלתי הזמנה למסיבה . אבל אני החלטתי להיות לבד. בלי אף אחד .
זה לא היה יום ירושלים , ולא נחגג שום מצעד בת"א אבל אני החלטתי לעזוב את העיר. ולא שחשבתי על קיבוץ או מושב . סתם בלי שום סיבה רציתי פתאום רק שקט בנשמה.
לקום בלי לחצים כשהעיניים נפתחות מעצמם ללכת לים לטייל בעולם לראות שקיעות וזריחות לשכב על ערסל לצפות בכוכבים לקרא המון ספרים לנקות את הראש מהכול.
לרקוד לי ככה סתם לדלג אל מול כולם... .לחפש ,להתחפש ... להתרגש להתפלש בחול להתגלגל מראש גבעה ולשמוע מוסיקה טובה .
לשקוע באמבטיית קצף ריחנית להתעטף בבוץ, מ-ים המוות ולחשוב על החיים |
ילד השכול כבר בן שלוש, קוראים לו בשמות שונים : אבל,צער,יגון ,תוגה ועוד כהנה וכהנה ... ארוכה הרישימה .
ילד השכול, גדל והתפתח . הוא נעשה גדול וכבד לאין שעור. כבר אין לי כוח להרים אותו . בעבר הוא זחל איתנו לכל מקום- לכל שימחה, לכל אירוע , לכל בילוי עם כל פיגוע, לכל ביקור של ניחומים, לכל המקומות ,בכל המצבים.
לפעמים עוצמים עיניים לשניה , והנה עברה לה עוד שנה.
ילד השכול לא הולך לישון לעולם כי הוא יודע שהוא לא יקום מחר בבוקר . |
לפעמים אני מתנהגת כמו ילדה קטנה שלא יודעת מה קדם למה ? הביצה או התרנגולת , מה שבטוח הוא שאין כאן כרבולת !!!
ולא משנה אם הביצה טוענת שהיא לא אשמה , שהיא מתגלגלת -בגלל המקרקרת!
כך גם התרנגולת מאשימה וטוענת שהביצה -לא ביצה שאין לה כישורים להיות אפרוח "היא סתם מזבלת במוח" רק בגללה היא קיימת לבנה ,עגולה ונחשקת.
הביצה בכלל לא רוצה להיות אפרוח -ובטח לא -בכוח !!!
להיות ביצה זה חד גוני ותבניתי ואני אני שונה ומיוחדת אני ביצה שמחפשת עניין אצלי כלום לא ברור ומובן . אצלי החלבון צהוב והחלמון לבן אני ההפך מכולם .
התרנגולת אומרת שברבות הימים יגיע הקץ לפינטוזים ואני אמצא את עצמי על המדף בסופר יושבת עם קעקוע של מובחרת , של ביצה אורגנית צימחונית .
תלמדי מהנסיון שלי היא מקרקרת גורלי היה כמעט כגורלך אבל אני שמעתי בקול אבי התרנגול שקרא אותי לסדר -בקול גדול . אז לשמש לא נחשפתי ואת קליפתי טיפחתי ואז לביצה אחרת התחברתי . וביחד עם הרבה כוחות ואמונה בנינו לנו לול ומשפחה . הרי זאת ביצתי -תכלית החיים !!!
ואני ביצה מורדת ועקשנית כן - כן אני אומרת ולדרכי אני הולכת .... ובדרך כמעט נסדקת הקליפה ופה ושם נהיו כתמים על הביצה וברגל כבר יש לה יבלת מרוב שהיא מתגלגלת,
ואבא התרנגול בקול קורא: את כבר לא הביצה שהיית , את ביצה מבוגרת ככל שעובר הזמן את -את חינך מאבדת. ואף תרנגול פוטנציאלי מלול טוב ,בעל כישורים והשכלה לא יקח אותך לו - לביצה .
אז אני מתעשטת ואת הקליפה צובעת בצללית ,פודרה ורימל שהביצתי ממני לא יגעל את היבלת מכניסה לנעל אופנתית ויוצאת לחפש תרנגול -באינטרנט |
??!
בתגובה על החלטה של רגע
...Space Cowboy...
בתגובה על אני בצהוב