כותרות TheMarker >
    ';

    איזהו עשיר

    פרופיל

    עזרא אוחיון
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    ארכיון : 10/2008

    0 תגובות   יום רביעי, 29/10/08, 23:24

    מה דעתכם להצטיין בכל דבר שאתם עושים? בלהיות הורה, בלהיות בן זוג, בעבודה, בתחביב... איך חייכם ישתנו, כמה סיפוק, כמה הערכה יהיו מנת חלקכם. החיים שלנו מתמלאים כשאנחנו עושים משהו מדהים. לכל אחד מאיתנו יצא לעשות משהו מדהים בחייו, וכשאני אומר מדהים אני מתכוון למשהו שהוא מעל ומעבר למה שכולם חושבים שהוא אפשרי. למה לא שכל דבר שאנחנו עושים יהיה מדהים?

     

    שלא תבינו לא נכון, אני לא טוען שכל מה שאני עושה מדהים, להיפך, רוב הדברים שאני עושה בחיי הם בינוניים, מדי פעם גרועים, ולעתים נדירות מעולים, אבל חישבו על זה – איך החיים שלנו יראו אם כל דבר שנעשה יהיה מדהים. בעבורי, עצם המחשבה על כך גורם לי להחסיר פעימה.

     

    האין זו שאיפה ראויה, לרצות לעשות כל דבר באופן מדהים?

     

    מה לעשות כדי לעשות דברים מדהימים:

     

    באנגלית קוראים לזה the four 'P's, יעני, Preperation, Practice, Polish, Pitfalls. בעברית זה גם יוצא נחמד – הֶאָלַה. כלומר הכנה, אימון, ליטוש והתמדה.

     

    הכנה

    לפני שאתה רץ לפתור את המשימה הבאה שלך, תקדיש זמן לתכנון. בעבודה שלי דורשים שנכתוב מסמכים שמתארים את הפתרון לפני שבכלל נתחיל לכתוב אותו. בכל פעם שאני משקיע יותר במסמכי התכנון אני מופתע לגלות שהמשימה הושלמה בצורה מוצלחת יותר. אני מאמין שזה נכון לכל דבר בחיים, גם בזוגיות, וגם בהורות.

     

    אימון

    ככל שמתאמנים יותר הביצוע משתפר, זה ברור, אבל בכל זאת, אחרי ניסיון מוצלח אחד אנחנו מאבדים עניין באימון. אז בניסיון המוצלח הבא נצעק לעצמנו, "אימון, אימון, אימון", אולי זה יעבוד.

     

    ליטוש

    אתם מכירים את התחושה שבסיום משימה קשה וארוכה: זורקים הכל ונושמים לרווחה. ובכל זאת, עוד קצת סבלנות, עוד מעבר אחד, עוד כמה בדיקות והאיכות של מה שעשינו תזנק מ-70 ל-90. עוד שני מעברים והיא תקפוץ ל-95.

     

    התמדה

    אומרים שזה החלק הכי קשה. לא משנה כמה קשה עבדנו, אם לא נתמיד זה כאילו לא היה. זוכרים את הדבר המדהים שעשיתם בחייכם, זוכרים את אל באנדי וארבעת הטאץ' דאונס שלו... (דמות טלוויזיונית פתטית בסדרה נשואים פלוס הזכורה לטוב). דבר מדהים אחד לא הופך את החיים למדהימים.

     

    זו שאיפה אצילה לרצות לחיות חיים מדהימים.

    דרג את התוכן:
      2 תגובות   יום שני, 27/10/08, 23:54

      יש כאלה שאומרים שעכשיו זה הזמן לקנות מניות. לטענתם המחירים זולים, כמעט במבצע, ומי שיקנה עכשיו ירוויח בטווח הארוך. יכול להיות שהם צודקים, אני לא יודע, אני לא מבין בכלכלה מספיק, אני לא יודע אם המחירים היום זולים ואני לא יודע אם המחירים אתמול היו יקרים, אבל אני יודע בוודאות שההשקעה במניות, וליתר דיוק – קניית מדד על הכלכלה העולמית, היא ההשקעה הבטוחה ביותר למי שמתכוון לפדות את ההשקעה בעוד שלושים שנה.

       

      אני מאמין בהשקעה במניות בטווח הארוך(!) מהסיבות הבאות:

      1. אני יודע שהטכנולוגיה יכולה להשתפר ולהתפתח כמעט ללא הגבלה

      2. אני יודע שהטכנולוגיה מגבירה את כושר היצור, ולכן ככל שהיא תתפתח התוצר של הכלכלה העולמית יגדל

      3. ככל שכושר היצור יגבר, העושר הכלכלי יגדל

      4. שוק המניות הוא הדרך הכי טובה לקנות חלק בעושר הזה. כל חלופה אחרת, כמו נדל"ן או סחורות, ממוקדת, לא משקפת את הכלכלה העולמית, אלא רק נקודה או מקטע מסוים ממנה שהרלבנטיות שלהם עוד שלושים שנה לא ברורה בכלל

      5. אם תתרחש קטסטרופה כלכלית אז במילא כל חלופה אחרת לשוק המניות תקרוס גם היא

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום שבת, 25/10/08, 19:52

        מהי אינפלציה?

        אינפלציה היא התהליך שגורם לכסף שלנו לאבד מערכו: השקל של אתמול שווה יותר מהשקל של היום,  והשקל של מחר שווה פחות מהשקל של היום. ככה זה היה וככה זה יהיה. אי אפשר להימנע מהאינפלציה ואסור להתעלם ממנה.

         

        אבל האינפלציה מתעתעת בנו. קצב האינפלציה הממוצע בעשור האחרון בישראל עומד על שלושה אחוזים (בארה"ב זהו הממוצע ההיסטורי), קצב שכמעט ואינו מורגש בחיי היום יום. בעבור משפחה שרמת ההוצאה החודשית הממוצעת שלה עומדת על עשרת אלפים שקלים, מדובר בעלייה של שלוש מאות שקלים, פחות מהשוני בהוצאות בין חודש אחדש למשנהו. עוד חתונה פחות חתונה, לא באמת מורגש.

         

        ומכיוון שאנחנו לא מרגישים באינפלציה בחיי היום יום, קל לנו להתפתות להשקעות סופר סולידיות – השקעות חסרות סיכון. שמים את הכסף בפק"מ ומוותרים על התקפי לב מיותרים. או חמור מזה, להשאיר את הכסף בעו"ש, סתם כי אני לא מבין בהשקעות ואין לי כוח לכל הדבר הזה.

         

        חייבים להשקיע

        כלכלנים אוהבים לספר את הסיפור הבא מתוך עליסה בארץ הפלאות (מעבר למראה): עליסה והמלכה רצו ורצו ואז עליסה שמה לב שהם לא מתקדמים לשום מקום, היא שאלה את המלכה איך זה שהם רצים ועדיין נשארים במקום? המלכה ענתה "הו, כדי להישאר במקום צריך לרוץ, כדי להתקדם צריך לרוץ מהר, הרבה יותר מהר."

         

        * הציטוט מובא מהזיכרון

         

        מה הם רוצים לומר?

        כדי להתגבר על האינפלציה חייבים לרוץ, כדי להגדיל את שווי הכסף שלנו צריך לרוץ מהר, ולרוץ מהר משמעו להכניס את הרגליים למים הקרים של עולם ההשקעות.

         

        למעשה, המטרה הראשונה של כל משקיע צריכה להיות: לשמור על ערך הכסף. רק אחר כך מתחילים לחשוב על התעשרות.

         

        החדשות הרעות הן שאין שום דרך להבטיח את כספך אל מול האינפלציה. לא נדל"ן, לא מניות, לא זהב, לא סחורות.

         

        אפילו לא אגרות חוב צמודות מדד?

        אפילו לא אג"ח צמודי מדד. המיסוי על ניירות צמודי מדד לא מתחשב באינפלציה ומחשיב אותה כרווח. לפיכך, ככל שהאינפלציה גבוהה יותר המיסוי עולה גם כן.

         

        דוגמה:

        1. אג"ח צמוד מדד בעל תשואה של שני אחוזים

        2. אינפלציה בת עשרה אחוזים

        3. ומס בגובה עשרים אחוזים

        4. עמלות בגובה אפס

         

        המס מחושב על שנים עשר אחוזי רווח והוא גבוה במעט משני אחוזי התשואה המובטחים.

         

        אז מה כן?

        כדי להתמודד עם אינפלציה כמו עם כל סיכון אחר צריך להשקיע במגוון אפיקים, ההמלצה של בנג'מין גרהאם היא חמישים אחוז בשוק המניות וחמישים אחוז באיגרות חוב. אבל לפני שנכנסים לפרטים, חשוב להבין את משמעותה של האינפלציה ואת ההשפעה שלה על המצב הפיננסי של כל אחד מאיתנו. מה שהכי חשוב לקחת מהפוסט הזה הוא שהאינפלציה לא פוסחת על אף אחד ומחייבת את כולנו להיות אקטיביים בעניינים הפיננסיים שלנו. לסיכום, כולם חייבים ללמוד על השקעות, כל מי שעתידו הפיננסי חשוב לו. החדשות הטובות הן שזה לא כל כך מסובך.

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום שלישי, 21/10/08, 21:59

          כבר מזמן שמספרי טלפון לא נרשמים סתם בפנקס טלפונים. אם לא הקדשת מחשבה לניהול מספרי הטלפון אז רוב הסיכויים שאתה פשוט שומר אותם בסלולרי, עובר עליהם מדי פעם בשירותים, מוחק את מי שלא דיברת איתו כבר שנה, ומתחרט על כך לא פעם.

           

          רוב הסיכויים גם, שאין לך גיבוי, אפילו שאתה מוטרד מהסכנה שבאיבוד המכשיר (אבל אין מה לעשות, התכנה של הסלולר גרועה, ומשתנה בכל פעם שאתה מחליף מכשיר ככה שלמי יש סבלנות).

           

          אם אתה חושב שהגיע הזמן לשנות יש כאן כמה רעיונות בשבילך

           

           

          סלולר

          ספר הטלפונים של הסלולר שינה את חיינו, לפחות בכל הנוגע להתקשרות עם אנשים. אם פעם היינו מתקשרים למספר, היום אנחנו מתקשרים לבן אדם. התוצאה של השינוי הזה, בין היתר, שאנחנו לא זוכרים מספרי טלפון בעל פה, זהו שינוי מבורך שמוריד מאיתנו לא מעט סטרס אבל זהו שינוי שמחייב היערכות: מה עושים כשהמכשיר מת? כשהוא מתקלקל, הולך לאיבוד, או סתם נגמרה הבטרייה. חלק מאיתנו דאג לגיבוי אבל מה זה עוזר כשאתה לא ליד המחשב?

           

          ומה אם אין לך גיבוי?

           

          אבל בואו נניח לקטסטרופות בצד. אילו מספרים כדאי להכניס למכשיר? ברור שלא כל מספר. אפילו שהזיכרון של הסלולר יכול להכיל הכל, החיפוש בו עדיין מסורבל ועודף מספרים לא רלבנטיים הופך אותו למסורבל עוד יותר.

           

          מצד שני, מתי מספר הוא כן רלבנטי? אם משתמשים בו פעם בחודש? שנה? יש הרבה מספרים שברור שהסיכוי שנשתמש בהם קלוש אבל אנחנו שומרים אותם על כל מקרה, כי אולי מתישהו נזדקק להם. את המספרים האלה קל לקטלג כלא רלבנטיים ואין שום סיבה לאחסן אותם בסלולר, מצד שני יהיה חבל לאבד אותם ולכן צריך למצוא להם פתרון אחר.

           

          פנקס טלפונים

          בואו נודה בזה, אבד הקלח על פנקס הטלפונים הישן והמרופט מלא המחיקות ומספרים ושמות דהויים. הסלולרי הפך את הפנקס למגושם ולא יעיל, אין על כך עוררין, אבל דבר אחד הוא לא יכול לקחת ממנו – את הזמינות שלו: פנקס לא צריך, לא חשמל ולא אינטרנט.

           

          אני סוחב איתי תמיד מחברת טיוטה (מומלץ מאוד), בדף האחרון במחברת רשומים מספרי טלפון חשובים, בעיקר של המשפחה הקרובה אבל גם של הבוסית וגם עוד כמה מספרים שאני עלול להיזקק להם ללא דיחוי ושהות להשיגם בדרך אחרת.

           

          אימייל

          אופציית ה contacts בג'ימייל היא ספר הטלפונים האמיתי שלי, קל לנהל אותו, קל לחפש בו, והכי חשוב: זמין מכל מקום עם חיבור לרשת. כאמור, בעקבות מהפיכת הסלולר כמעט שאיננו זוכרים מספרי טלפון יותר, לפני כמה זמן הייתי בחו"ל ללא מכשיר הסלולר, ללא הפנקס שלי, ולא הצלחתי לדלות שום מספר מזיכרוני. בלית ברירה שלחתי מייל הביתה שישחזרו בעבורי כמה מספרי טלפון וחיכיתי עד למחרת לתשובה.

           

          בזכות הניהול והחיפוש הנוחים, אין בעיה לשמור מספרי טלפון שהרלבנטיות שלהם מוטלת בספק, פשוט מכניס אותם לקבוצה נפרדת, שבאופן לא מפתיע נקראת Others. לכל שם אני מוסיף כמה הערות כדי שבעתיד אוכל להיזכר מי הוא הבן אדם ולמה הוא קשור.

           

          ועוד יתרון חשוב: ספר כתובות במייל לא הולך לאיבוד ולא מתקלקל, כמו הסלולר.

           

          רשת חברתית

          שמעתי על זה אבל לא הצלחתי להבין איך זה מעשי, הרי מחלקת הארנונה של עיריית חיפה לא מקושרת אלי בפייסבוק.

           

          הבחירה שלי

          - דרך הסלולרי אני סופג מספרי טלפון חדשים

          - אחת לכמה זמן, עובר על הסלולר ומעביר את המספרים החדשים ל- contacts בג'ימייל, באותה ההזדמנות אני אוסף את כרטיסי הביקור שצברתי ומכניס את המידע שעליהם גם כן ל- contacts. בסוף אני מנקה את הסלולר ממספרים לא שימושיים וזורק את כרטיסי הביקור

          - מספרי טלפון חשובים, של משפחה בעיקר, אני שומר בפנקס האישי שלי, הם נמצאים שם למקרה חירום, כשהסלולרי מת או אובד.

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום שבת, 18/10/08, 22:17

            כמה כסף מזומן אתה מחזיק עליך, האם אתה מסתובב עם ארנק, עם תיק? או שהכסף מפוזר סתם בין הכיסים?

             

            שאלות כאלה עלו לדיון בבלוג - Get Rich Slowly והעלו נתונים מעניינים:

             

            * 96% מהנשים מסתובבות עם ארנק או עם תיק

            * 61% מהגברים מסתובבים עם ארנק, ואצל 20% הכסף מונח חופשי בכיסים

            * אמריקאי נושא עליו 104$ בממוצע

            * 28% צוברים מטבעות בצנצנת ו-13% בקופת חיסכון (בצורת חזיר קטן)

            * 15% מחזיקים כמות משמעותית של כסף מזומן בבית

            * יותר מ-50% לא מחזיקים שום מזומן בבית

             

            הנתונים מתארים את המצב בארה"ב אבל יש לי תחושת בטן שהמצב בישראל דומה למדי.

             

            הנתונים האלה מעוררים תהיות מעניינות:

            * כמה מזומן נכון להחזיק? זה בוודאי משתנה מאדם לאדם על פי אורחות חייו, לא דין סוחר כדין שכיר. אבל הנתונים שנראים לי משמעותיים לכל שכיר ממעמד הביניים הם גובה עמלת משיכה וזמינות הכספומט. הריבית על העו"ש גם היא משחקת תפקיד אבל זניח לגבי סכומים קטנים.

            * האם אי החזקת מזומן בכלל מעידה על ביטחון גבוה במערכת הפיננסית? עד לא מזמן אנשים החזיקו דולרים וזהב למקרי חירום (שאכן הגיעו מפעם לפעם), האם כדאי גם לנו להחזיק סכום סביר ליום סגריר?

            * מה דעתכם על מי שלא משתמש בארנק, שהכסף שלו מפוזר בכל פינה? אני בעצמי הייתי כזה עד לא מזמן, בכל כיס ציפתה לי הפתעה נעימה של כמה שקלים, הפתעה-אשליה כמובן.

             

            לי בארנק יש בערך 150 שקלים, כשמפלס השקלים יורד אל מתחת לחמישים אני הולך ומושך מאתיים, וזה קורה בערך פעם בחודשיים.

             

            כמה כסף אתם מחזיקים בארנק, כמה כסף אתם מאחסנים בבית?

            דרג את התוכן:
              2 תגובות   יום שלישי, 14/10/08, 18:46

              לכל סוכן מכירות טוב יש מספר טריקים שעוזרים לו למכור ולנו לקנות. בריאיון שנערך עם איש מכירות של מכוניות משתף אותנו הסוכן בעקרונות המכירה, בטריקים בסיסיים שנכונים לכל סוג של מכירה (לא רק למכוניות), ומקנח בכמה עצות לקונה כיצד להשיג עסקה טובה יותר. . .

               

              מפגש עם איש מכירות תמיד יכניס אותנו לאי נוחות. מעבר לתדמית הרמאים שחלקם זכו בה ביושר, המפגש עם איש מכירות אינו מפגש בין שווים, בצד אחד נמצאים אנחנו, הקונים, שעומדים להוציא סכום כסף משמעותי, ובצד השני סוכן שרוצה למכור משהו שהוא מבין בו הרבה יותר מאיתנו (לפחות על צד המכירה).  ובכל זאת קצת מודעות יכולה לאזן את המשוואה.

               

              לראיון המלא (באנגלית)

               

              גרום לקונה להרגיש בנוח

              המטרה החשובה ביותר של איש המכירות היא לגרום לקונה להרגיש בנוח. תאסוף רמזים מהקונה ותעביר את השיחה לנושאים רחוקים מהרכישה, תדבר על חוג הכדורעף של הנכד, על כדורגל, על דייג, תחביבים – כל נושא שהקונה מעריץ. המטרה היא לגרום לו להרגיש בנוח ולשכוח מהכאב שבהוצאת הכסף.

               

              גרום לקונה לבצע פקודות

              המטרה היא לשלוט בקונה בצורה העדינה ביותר האפשרית, גרום לו לבצע את מה שאתה אומר, כשבסוף, הפקודה האחרונה תהיה: תחתום כאן וכאן וכאן.

              למשל, אתה מזהה לקוח במרחק שלושים מטר ממך, אתה צועק אליו "בוב, מה המצב, בוא, בוא," הוא מגיע ואז אתה אומר לו "בוא, כנס למשרד ושב."  הוא מתיישב, והוא כבר ביצע שתי פקודות.

              נסיעת מבחן היא מקום טוב להשתלט על הקונה, אתה מורה לו לפנות ימינה, לפנות שמאלה וכן הלאה. הקונה תמיד ינהג כפי שתורה לו, ובלי לשים לב הוא מקבל את מרותך.

               

              נסיעת מבחן

              בזמן הנסיעה הערנות של הקונה מופרעת על ידי הנהיגה עצמה והסבירות שהוא יענה אמת גבוהה מאוד. איש המכירות ינצל את המצב וישאל את הקונה שאלות רבות כדי להשתמש במידע שתיתן לו בשביל לקדם את המכירה. בעבור המוכר נסיעת המבחן היא כמו מכונת אמת.

               

              תגרום לקונה להרגיש שזוהי ההצעה האחרונה שאתה יכול לתת

              למדו אותנו לרשום את ההצעה בתחתית הדף בקצה הימני. הקונה רואה שאין שום מקום נוסף לכתוב, זה גורם לו להרגיש שאין שום מקום לדחוק אליו את המחיר, שזהו קצה המו"מ.

               

              מה צריך הקונה לעשות כדי להיטיב עם הרכישה שלו

              1. אל תתאהב במודל מסוים או בצבע מסוים, רוב אנשי המכירות ירגישו בזה וינצלו את העובדה הזו עד תום

              2. אל תקנה ביום שישי (במקור שבת), הסוכנים כבר חסרי סבלנות שהשבוע יגמר, אין הרבה מה להוציא מהם עכשיו

              3. שמור את רגע הקנייה ליומיים האחרונים של החודש. אנשי מכירות נמדדים על פי המכירות החודשיות שלהם ויכול להיות שהעסקה שלך תהיה זו שתשיג להם את הבונוס. לכן, חפש במהלך אמצע החודש ותגיע אל סוף החודש כשאתה יודע מה אתה רוצה, כשהכסף ברשותך, כשאתה מוכן לסגור עסקה מייד. איש המכירות יעשה הרבה כדי לסגור את העסקה

               

              אם יש עצה אחת הכי חשובה שאתה יכול לתת לקונה, מהי?

              קח את הזמן שלך. אל תמהר. לעולם אל תיתן לאיש מכירות להלחיץ אותך ולגרום לך להחליט במקום. אתה תתחרט על כך אחר כך.

               

              * אל הראיון הגעתי דרך הבלוג Get Rich Slowly

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום שבת, 11/10/08, 21:41

                הפנטזיות הקטנות שממלאות את רגעי ההזיה בהקיץ יכולות להעלות חיוך והן יכולות להשרות מלנכוליה קלה. לפעמים זו תאווה פשוטה שהמחשבה עלייה מסיבה לנו עונג ולפעמים זהו חלום שמתמסמס, שהסיכויים להגשים אותו הולכים ומתרחקים, במיוחד כשהחיים כבר נעים במסלול שונה לחלוטין עם מחויבויות והרגלים שסוחפים אותנו למקום אחר, רחוק ממה שחלמנו. . .

                 

                פנטזיה

                לפנטזיה יש תפקיד פסיכולוגי לסייע לנו בהתמודדות עם מועקות נפשיות. לכולנו יש מועקות קטנות שתוקפות אותנו לרגעים קצרים ואז וחולפות רק בשביל לחזור מאוחר יותר. המועקות האלה הן חלק בלתי נפרד והכרחי לקיום הנפשי של האדם (זו דעתי – אני לא פסיכולוג). פנטזיות, על הצד התועלתי שבהן, מבטיחות אי שביעות רצון מינימאלית ומדרבנות אותנו לשאוף לשינוי.

                 

                הפנטזיה שלי היא להיות כותב מצליח, כזה עם תהילה, ופרס נובל ו...

                 

                 

                חלום

                לעתים אנחנו מניעים את הפנטזיה צעד אחד קדימה, הופכים אותה קצת יותר ריאלית, קצת פחות זוהרת, זה השלב שבו אנחנו עוברים מפנטזיה לחלום. חלומות בניגוד לפנטזיה יכולים להתגשם, לפחות כך אנחנו מאמינים לגבי החלומות שלנו, ובגלל זה אנחנו משקיעים בהם מחשבה, מספרים עליהם לקרובים אלינו, לפעמים אפילו עושים מעשים תכליתיים לנסות להגשים אותם.

                 

                החלום שלי הוא לעסוק בכתיבה

                 

                 

                שאיפה

                חלום הופך לשאיפה כאשר אנחנו נהיים יותר ספציפיים, כשאנחנו לוקחים את הכותרת ונותנים לה תוכן.

                 

                חולם להראות טוב יותר – שואף להוריד במשקל

                חולם להיות רזה – שואף לעשות דיאטה

                חולם להיות רופא – שואף ללמוד רפואה

                חולם להתחתן – שואף למצוא כלה

                 

                השאיפה שלי היא לכתוב מאמרי דעה בעיתונות הישראלית

                 

                 

                יעד

                כאשר אנחנו נהיים ביצועיים ביחס לשאיפות שלנו אנחנו יוצרים לעצמנו יעדים, מי ששואף להוריד במשקל אבל לא עושה כלום בעניין או עושה כל מיני דברים אבל בלי סדר, בלי כיוון ובדרך כלל גם בלי הצלחה פשוט אין לו יעדים. אבל אם למשל הוא קובע שהוא ירד שני קילוגרמים בחודש הקרוב, שהוא יפסיק לשתות שתייה ממותקת, ושיפסיק לנשנש עוגיות בבוקר, הוא יצר לעצמו יעדים. לפיכך, יעדים הם מה שמרכיב את רשימת המטלות בכדי להגשים שאיפה.

                 

                היעדים שלי:

                1. לכתוב שעתיים ביום חמש פעמים בשבוע

                2. לקרוא ספר על כתיבה באופן קבוע

                3. לקרוא מאמר דעה של כותב שתורם לכתיבה שלי כל יום

                 

                 

                מפנטזיה ליעדים

                לא כל פנטזיה צריכה להפוך לחלום, לא כל חלום צריך להפוך לשאיפות, ולא כל שאיפה צריך לנסות להגשים. מה שכן, אם אתה מרגיש שאתה סתם נסחף בזרם החיים, מתרחק מהחלומות שלך, כנראה שכדאי שתקדיש מחשבה לדברים שחשובים לך, לבחון אותם, לקדם אותם, להשתחרר ממה שפחות חשוב.

                 

                כדי לברר מה חשוב לך ובמה אתה רוצה להשקיע את האנרגיות ומעט הזמן שיש לך, תתחיל עכשיו. קח דף ונייר ותרשום פנטזיות וחלומות, קח חלום אחד, ותנסה להיות יותר ספציפי איתו, אחרי זה תנסה ליצור ממנו רשימת יעדים.

                 

                אחרי שגמרת תניח את הרשימה בצד ותחזור אליה עוד שבוע, תבחן אותה מחדש ותנסה לברור את התבן מהמוץ. זו לא בושה לשנות חלומות, להגדיר שאיפות חדשות ולנסח יעדים חדשים, זהו תהליך אינסופי שבו אנחנו מתמודדים עם אשליות, עם התלהבות רגעית, ומגלים היכן אנחנו עקביים, מה מלהיב אותנו לאורך זמן, מה יכול ליצור בנו מחויבות עמוקה.


                דרג את התוכן:
                  2 תגובות   יום שני, 6/10/08, 22:11

                  פעם נהגו לומר, העיקר הבריאות, היום קצת פחות, הזמנים השתנו, כנראה שהבריאות נהייתה מובנת מאלייה, כמובן, רק עד שקורה משהו, נניח למשל, פתאום השן מתחילה לכאוב. בהתחלה קצת רגישות, מתעלמים, אחר כך נהיה לא נעים ללעוס בצד, אחר כך... מתחילים לחפש רופא שיניים מומחה –  לא חשוב המחיר.

                   

                  בעיה בריאותית פוגמת באיכות החיים, שן כואבת, בעיות גב, ואלה עוד הדברים הפשוטים, יכולים לגרום סבל רב, וכשאנחנו סובלים, אנחנו מוכנים לשלם הרבה מאוד למישהו שיושיע אותנו. אישה מבוגרת שאני מכיר היטב סובלת מנדודי שינה, סובלת זה המילה, היא בקושי מצליחה לישון וכתוצאה מכך היא עייפה ברמות שמונעות ממנה לתפקד. היא ניסתה, ושילמה, כסף טוב לרופאים מומחים, לתרופות, אבל שום דבר לא עזר. אחרי שהתייאשה מהרופאים היא עברה להומיאופתים, עכשיו היא הולכת להילרים והשד יודע מה הלאה. אין צורך להוסיף שבכל תחנה בדרך היא שילמה הרבה מאוד כסף. גם אני הייתי עושה זאת במצבה.

                   

                  אז יש בעיות רפואיות כמו נדודי שינה שאין לנו שום דרך להתכונן אליהן, אבל יש בעיות שבהחלט אפשר למנוע, הן רק דורשות מאתנו תשומת לב, התמדה, וגם השקעה כספית.

                   

                  תשומת לב

                  תשומת לב, או מודעות, מושגים על ידי רכישת השכלה, והחדשות הטובות הן שלא צריך ללכת לשום קורס בשביל זה. כשמשהו מציק לך, מספיק לחפש בגוגל, או ללכת ישירות לויקיפדיה, ולקבל סקירה ממצה תוך דקות. כדי לשמוע מגוון דעות אפשר לחפור בפורומים המומחים, בעיקר בתפוז, ולמי שלא מפחד מאנגלית מומלץ ללמוד את הכינוי הלועזי למחלה ואוקיינוס של מידע נפרש לפניך.

                   

                  התמדה

                  אני לא מאמין בעצלנות, כל מי שקרא את הפוסט עד לפה אין לו שום בעיה של עצלנות, רק, אולי, הרגלים גרועים. מי שמפספס צחצוח כל ערב שני פשוט לא בנה לעצמו הרגלים יעילים. תארגן את שגרת הערב שלך מחדש כך שתצחצח לפני שאתה נהיה עייף, שים פתקיות בכל פינה שיזכירו לך מה אתה צריך לעשות. מהר מאוד, יותר מכפי שנדמה, ההרגל הופך לטבע.

                   

                  השקעה

                  אם אתה עובד במשרד, כל היום על כסא מול מסך מחשב יש לך ממה לדאוג, קניית אביזרים ארגונומיים יכולה להיות השקעה מניבה במיוחד, כמה מאות שקלים היום יחסכו אלפי שקלים מחר.

                   

                  נ.ב.

                  זוהי דעתי האישית ואין למצוא בה משום המלצה לפצוח במסע קניות מטורף קריצה

                   

                  לסיכום

                  מודעות-הרגלים-השקעה יכולים לחסוך עוגמת נפש והרבה ממון, בפרט בענייני בריאות. במיוחד כשסעיף ההוצאה על בריאות,על פי סקר ממשלתי, מגיע לחמישה אחוזים מהתקציב המשפחתי. גם אם אתה לא סובל מכלום, בדיקות תקופתיות זה מקום טוב להתחיל בו. חבר שלי, בן שלושים, גילה בזכות בדיקת דם תקופתית שהוא סובל מכולסטרול גבוה. הוא הופנה לתזונאית שקבעה לו דיאטה והכולסטרול שלו חזר לנורמה. אי אפשר להפריז בחשיבות של בדיקה כזו.

                   

                  כתבה קצרה על בדיקות תקופתיות בהתאם לגיל:

                  http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3285509,00.html

                   

                  צום קל לצמים ונשתמע במוצאי שבת

                   

                  דרג את התוכן:
                    2 תגובות   יום שבת, 4/10/08, 23:25

                    על פי כתבה שהתפרסמה בעכבר העיר זינקו מספר לינות הקמפינג בחניונים של רשות הטבע בחמש השנים האחרונות מ-13 אלף ל-175 אלף! ללא ספק קורה כאן משהו מעניין. על אף שהחברה הישראלית נהייתה יותר עשירה(בממוצע) רבים בוחרים לצאת לחופשת קמפינג זולה במקום חופשה במלון או בחו"ל, כנראה שהם עושים את זה לא רק בגלל השיקול התקציבי.

                     

                    המחיר

                    אוכל + דלק + כניסה לחניון. אין שום דבר שיכול להתחרות בזה.

                     

                    היחידה המשפחתית

                    בחופשה בטבע המשפחה מבלה יחד כיחידה שלמה, כולם מצטמצמים אל מרחב מחייה קטן ומבצעים את פעולות השגרה ביחד או לפחות באותו מרחב. מבחינתי לפחות זהו יתרון גדול, אלה הרגעים הכי משפחתיים שלי שבהם אני באמת מרגיש שאנחנו יחידה אחת.

                     

                    חופש

                    היציאה אל הטבע יש בה מימד של שחרור, היציאה מהקופסאות שאנחנו כלואים בהם: בית מכונית, משרד, קניון... אל המרחבים הפתוחים, מאוויר המזגנים אל אוויר ההרים (נדמה לי שיש פרסומת כזו) ולכן במובן הזה זוהי יותר חופשה מאשר חופשת בטן גב במלון או בקלאב.

                     

                    פסק זמן מתרבות הצריכה

                    בטבע, רמת החשיפה לפרסומות יורדת בצורה דרסטית, גם סמלי הסטאטוס מאבדים מערכם, והפונקציונאליות מקבלת משנה חשיבות. בטבע חפצים נמדדים במידת התועלת שלהם, משהו שהתרחקנו ממנו מאוד בחיי היום-יום. הרי לא תרצה לסחוב איתך לטיול בטבע חפץ שאין בו שום שימוש.

                     

                    באופן לא מודע, ההפוגה מתרבות הצריכה נותנת נקודת מבט נוספת לחיים, היא נותנת איזון ומכניסה פרופורציות שסוף שבוע בלונדון לא יכול לתת. מי שהיה בטיול תרמילאים ארוך, זוכר בוודאי את תחושת הזרות כלפי המוסכמות שמרכיבות את חיינו, מה שגורם לכולם להסתכל עליהם כעל מרחפים.

                     

                    לא כל יציאה אל הטבע חייבת להיות קמפינג

                    הבוקר השכמנו קום אני ובני ונסענו לים, אל חוף הצוק, חוף יפהפה ליד צומת גלילות. אל החוף הגענו בשבע בבוקר. החנינו את האוטו, והתקדמנו אל עבר הצוק תוך כדי התפעלות מים התכלת הרחב., כשהגענו אל קצה הצוק, מתחתינו נתגלה החוף ועל קו המים, רצועה צרה של עשרות משכימי קום צועדים מאופק אל אופק. תאווה לעיניים.

                     

                    נהניתי לראות בני אדם שיצאו מבתיהם אל האוויר הקריר של בוקר תשרי. בני הקטן, שרק למד ללכת, נהנה להתהלך בין הצועדים, מנסה להשיג זוג כלבים משתוללים ונופל על החול הקריר והנעים.

                     

                    קצרצר אבל חופש חיוך

                    דרג את התוכן:
                      0 תגובות   יום רביעי, 1/10/08, 20:29

                      בכל שנה שעוברת אנחנו משתנים מעט, משיגים מעט, מאבדים מעט, אבל לרוב אנחנו כמעט ולא מרגישים בשינויים אלא פשוט 'זורמים' הלאה אל עוד שנה חדשה. אבל אלה השנים המצטברות שגורמות לנו להרגיש בעוצמת השינוי, אז, בהפתעה אנחנו מגלים שעברנו כברת דרך משמעותית, ובבהלה שהזמן חלף והתקדמנו כה מעט.

                       

                      אבי אוהב לומר שהשנים הן כמו שלבים בסולם אבל אלה אנחנו שקובעים אם לעלות או לרדת, הוא אומר, תבחר משהו קטן שאתה צריך להשתפר בו, אם אתה חושב שאתה לא מפרגן מספיק אז השנה תשתדל לפרגן יותר, אם אתה לא נדיב מספיק אז השנה תשתדל לתת יותר, העיקר שתטפס למעלה, שבשנה הבאה תמצא במקום טוב יותר מהמקום שאתה עומד בו עכשיו.

                       

                      זהו בלוג כלכלי (במובן האישי) ולכן הפירוש הכלכלי מתבקש: כדי שבשנה הבאה נהיה במצב כלכלי טוב יותר, כדי שבשנה הבאה נהיה צרכנים חכמים יותר, כדי שבשנה הבאה נפיק יותר מהזמן ומהכסף שעומדים לרשותנו, כדי שבשנה הבאה נהיה טובים יותר לסביבה ולסובבים אותנו אנחנו חייבים למצוא משהו אחד קטן להשתפר בו . . .

                       

                      ואם כבר כלכלי, אז בואו נסתכל על השינויים האלה כמו על ריבית-דריבית: חמישה אחוזים על מאה אלף שקל יניבו חמשת אלפים שקלים, חמישה אחוזים על מאה וחמשת אלפים יניבו חמשת אלפים ומאתיים חמישים שקלים, כל שנה רק חמישה אחוזים ובכל זאת כל שנה קצת יותר, כך גם החוסן הכלכלי, כל שנה רק שיפור קטן, ובכל זאת כל שנה קצת יותר ...

                       

                      מאחל לכל הקוראים שהחוסן הכלכלי שלהם יהיה לפחות טיפה יותר טוב בשנה הבאה J

                       

                      תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה

                      דרג את התוכן:

                        ארכיון

                        הפעילות שלי

                        אין רשומות לתצוגה