כותרות TheMarker >
    ';

    איזהו עשיר

    פרופיל

    עזרא אוחיון
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    ארכיון : 12/2009

    11 תגובות   יום חמישי, 31/12/09, 01:07

    לפגישה עיוורת יש שם רע. המעגלים בהם אנחנו מסתובבים כמעט ולא מאפשרים לנו לפגוש אנשים חדשים, וכדי להגדיל את הסיכויים למצוא בן זוג אנחנו "נאלצים" לצאת עם אנשים שאנחנו לא מכירים.

     

    בסיפורים על פגישה עיוורת אוהבים לספר על מפגשים הזויים עם אנשים מוזרים, וכמה כל היציאה הייתה נוראה - "ותזכירו לי את זה בפעם הבאה שאסכים לקחת מספר של איזו בת דודה שעכשיו התפנתה."

     

    האמת שאהבתי פגישות עיוורות. אתה יוצא לפגוש מישהו אחרי שדיברת איתו קצת בטלפון, כנראה שהוא נחמד אבל הוא עדיין הפתעה גמורה. בפגישה אתה מכיר אותו טיפה יותר, וגם אם לא בדיוק מתחשק לך לבנות איתו זוגיות, אתה לומד ממנו משהו על עצמך ועל העולם. כל כך נהניתי מפגישות עיוורות שחשבתי שזה יהיה נחמד לעבוד בעבודה שיוצאים בה עם אנשים זרים לשיחה בבית קפה.

     

    פגישה עיוורת עם גיא הגננת

     

    בסוף השנה הבן שלנו צריך לעבור גן ואנחנו נמצאים כרגע בסבב גנים. כל כניסה לגן היא כמו פגישה עיוורת. אתה נכנס לגן בוחן את המבנה, את הסייעות, את הילדים, וכשמגיעה הגננת מתחילה ההופעה.

     

    זה כמו דו-קרב. היא מנסה לפענח אותך, אתה מנסה לראות מעבר להצגה. הרבה משפטים חולפים באוויר וכל אחד מחפש את הרמזים בין המילים. מכל גננת ומכל גן למדנו משהו חדש.

     

    באחד הגנים פגשנו גננת ממין זכר. הגן מופעל על ידי שני בני זוג, אם הייתם רואים אותם ברחוב הייתם חושבים שהם אנשיי הייטק. גם הילדים בגן נראים כמו ילדים של עובדי הייטק: מחונכים, נקיים, משכילים ... כשהאיש התחיל לדבר הבנו שאנחנו מתאימים לו כמו כפפה ליד.

     

    הגנן - גיא שמו - אשר מלבד היותו איש מכירות מצוין, הוא גם איש מעניין. עשינו סיור בגן ואז הוא הושיב אותנו לשיחה. דיברנו על הורות, על ציפיות, הוא הסביר לנו על תהליכים התפתחותיים (קלט אותנו) ומשפט אחד שהוא אמר ממשיך להדהד לי בראש: "כשילד אינו ממושמע, הוא לא עושה את זה כלפינו באופן אישי, הוא עושה את זה עבור עצמו."

     

    הרעיון מאחורי המשפט הוא שכשילד לא מתנהג כפי שאנחנו דורשים ממנו, לא צריך לכעוס אלא צריך לחקור למה ולהבין מה ניתן לעשות. המשפט והמסקנה הגיוניים בעיני ואני מנסה ליישם אותם בוויכוחים האינסופיים שיש לי עם הילד (תזכירו לי את זה בשלוש בבוקר כשהוא לא רוצה לחזור לישון).

     

    אנשים חדשים - אנרגיות חדשות

     

    אנשים חדשים זה רעיונות חדשים וזוויות ראייה שלא בדקנו. פגישה מקרית עם גיא גורמת לי להרהר ביחסים שלי עם הבן שלי ועם בני אדם בכלל באופן שלא חשבתי עליו עד עכשיו.

     

    גם כשרושם הפגישה עם גיא יתפוגג והאנרגיות ידעכו, גיא העשיר במעט את חיי, במידה זו או אחרת אני חושב שזה תקף לגבי כל מפגש שלנו עם בן אדם חדש.

     

     

     

    ***

    אם הפוסט מצא חן בעיניכם אתם מוזמנים לקרוא עוד מתוך רשימת הפוסטים הפופולאריים ביותר של הבלוג.

     

    הדרך המומלצת לעקוב אחר הבלוג היא להירשם לר.ס.ס. (אם הלינק לא עובד לחצו על 'רסיסי מידע' שבעמודה השמאלית)

    דרך אחרת לעקוב אחר עדכונים חדשים בבלוג היא להציע לי חברות, ואז הקפהישלח אליכם הודעה ברגע שיתעדכן פוסט חדש (אם תבחרו באופציה הזו בתהליךההרשמה).

     

    וכשאני נתקל במשהו מעניין אני מצייץ בטוויטר - עקוב אחרי בטוויטר

    דרג את התוכן:
      3 תגובות   יום שני, 28/12/09, 23:24

      מה זו חסכנות, וכיצד לבחור טיפים מועילים

       

      בשיקולי עלות תועלת מרבית הטיפים לחיסכון אינם שווים הרבה. נכון, אנחנו יכולים לעשות הרבה דברים בעצמנו במקום לקנות מן המוכן, אבל בשיקולי עלות תועלת, חבל לנו על הזמן.

       

      לדוגמא. כל אחד יכול להכין בירה בבית, זה מאוד פשוט, זול, וברגע שרכשנו מיומנות הבירה שנכין בעצמנו תהיה בריאה וטעימה (כך אומרים) ממה שהיינו קונים. נהדר בתנאי שאנחנו אוהבים בירה, ושותים בירה.

       

      * כיצד להכין בירה ביתית

       

      מעבר ללימוד ולהנאה שאפשר להפיק מהכנת בירה ביתית, למי ששותה בירה פעם בחצי שנה (כמוני) הטיפ הזה לא כל כך מועיל. מצרכים עולים יותר מפחית בירה, ולכן האחד מן השניים יקרה: או שנכין יותר בירה מכפי שהיינו שותים, או שלא נשתמש בכל המצרכים. בכל מקרה נוציא יותר כסף מכרגיל.

       

      טיפים לחסכנות נותנים ערך מוסף כאשר הם משתלבים בהרגלים הקיימים

       

      טיפ חיסכון מועיל תמיד הוא לעשות סקר שוק ולפתוח חשבון בבנק הזול ביותר. לכולנו יש חשבון בנק וכולנו משלמים עמלות. בדיקה באינטרנט וטיול בין כמה סניפי בנק דורשים מאמץ רב מהכנת בירה ביתית, וגם כאן החיסכון הוא של כמה עשרות שקלים בחודש, לא יותר.

       

      אלא שחשבון בנק זו הוצאה קבועה. עם חיסכון של 200 שקל לשנה בשעתיים עבודה, הוזלת עלויות בחשבון העובר ושב שוות ערך לעבודה בשכר של 100 שקלים נטו לשעה.

       

      מה זו חסכנות

       

      חסכנות היא לא דרך לחסוך בכל מחיר עוד כמה שקלים. חסכנות היא הלך מחשבה - כיצד להמשיך לקיים את רמת החיים שלנו - רק בעלות נמוכה יותר. קריאת טיפים וסקירות צרכניות זה חלק מהעניין אבל אין צורך להיבהל, מתוך שפע הרעיונות אנחנו צריכים לברור את אלה שמתיישבים עם אורח החיים שבחרנו לעצמנו, ובחישוב של חיסכון לשעת השקעה ניתן לוודא שהם אכן שווים את המאמץ.

      דרג את התוכן:
        5 תגובות   יום ראשון, 27/12/09, 00:06

        שנת 2001 זכורה כשנה שבה חלום ההייטק התנפץ, השנה שבה עם ישראל חזר להתמודד עם המציאות.

         

        השמועות על התפוצצות הבועה תפסו אותי בדרום אמריקה, הייתי אז כמה חודשים אחרי התואר כשהדאגה היחידה שלי הייתה לאן אסע מחר. באוטובוס מעיר אחת לעיר שנייה שמעתי זוג מדבר עברית, אחרי חודש שלא דברתי עברית קפצתי על המציאה והצטרפתי לשיחה.

         

        הזוג הנחמד מיהר לשתף אותי בחדשות: "אתמול קיבלנו מייל מהעבודה שאין בשביל מה לחזור, פיטרו את כולם. החברים מספרים שעדיף שנמשיך לטייל כי השוק בקיפאון ואין סיכוי למצוא עבודה." האמת שלא התרגשתי יותר מדי, גם כי לא הבנתי כמה המצב קשה, וגם כי היה לי כסף למשוך עוד חצי שנה בלי עבודה. אם שום דבר לא יסתדר עד אז אחזור לגור עם ההורים, וגם זה לא כל כך נורא.

         

        תשע שנים אחרי, כשאני מביט לאחור אני מקנא בשלווה הכלכלית שהייתה לי אז. עם ילד בן שנתיים ועוד אחד בדרך (טפו טפו ...) כנראה ששלווה כלכלית או שלווה בכלל לא באמת אפשרית (הורות זה מצב חרדתי). הדאגות הפיננסיות שלי היום נראות הרבה יותר מסובכות.

         

        עד כמה צריך לדאוג

         

        ראשית, אני לא חייב כסף לאף אחד. שנית, התרחיש הגרוע ביותר מסתכם בלחזור לגור עם ההורים, שזו ירידה ברמת החיים אבל עדיין רחוק מאוד מלגור ברחוב.

         

        במבט קר, הדאגות הכלכליות שלי מסתכמות בכך שלא אצליח לשמור על רמת החיים שבה אני ומשפחתי חיים. בינינו זו לא רמת חיים כל כך גבוהה. אני ובת זוגי חוששים שלא נצליח לקנות בית, שלא נוכל לתת לילדים חינוך ברמה גבוהה, ושלא יהיה לנו מספיק כסף להזדקן בשלווה.

         

        אם כך, עד כמה אנחנו צריכים לדאוג? כמה כסף אמור להחזיר לי את אותה שלווה כלכלית שהייתה לי לפני תשע שנים? איזו כרית ביטחון אני זקוק לה כדי להיות בטוח שהכל יהיה בסדר כפי שהייתי בטוח אז?

         

        השאלה מנוסחת בשקלים אבל ברור שמעל לכל זו שאלה אישיותית. לטוב ולרע, לאדם שמרן/פחדן (כמוני) תשובה שונה מלאדם שופע ביטחון עצמי. מה שירגיע אותי ייראה כמו בזבוז גמור למי שאין בעיה לעשות שינויים מהירים באורח החיים. ובכל זאת, האם יש כלל אצבע שיכול לעבוד בעבור רוב האנשים?

         

        טרנט האם, אחד הבלוגרים הטובים בעיניי בתחום הפרסונל פייננס (Personal Finance) טוען שכרית ביטחון אופטימאלית נעה בין חודשיים לשלושה חודשי מחייה עבור כל אחד מהתלויים בך. אני, בת זוגי ובני זקוקים על פי הנוסחה לסכום שנע בין שישה לתשעה חודשי מחייה.

         

        הרעיון שעומד מאחורי הכלל הוא שכרית הביטחון צריכה להתאים את עצמה לגודל המשפחה, לגדול בהתאם לכמות הילדים, ולקטון כשהם נהיים עצמאים. המספר חודשיים עד שלושה מייצג את הזמן שכל תלוי דורש על מנת שנתאים את אורח החיים לשינוי ברמת ההכנסה (או לקפיצה ברמת ההוצאה).

         

         

        The Simple Dollar הבלוג של טרנט האם.

        דרג את התוכן:
          1 תגובות   יום שבת, 19/12/09, 18:54

          שיטת ה-Dollar Cost Average ממצעת את ההשקעה במניות ומבטיחה שלא נקנה ביוקר ונמכור בזול

           

           

          נניח שהחלטתם לקנות את מניית טבע אך אינכם בטוחים בקשר לתזמון; המחיר נראה לכם אטרקטיבי אבל אתם מקווים שהוא ירד עוד, מצד שני יש סיכוי שהוא יעלה ואתם מפחדים לפספס את ההזדמנות. שיטת ה-DCA פותרת בעבורכם את ההתלבטות.

           

          DCA זו שיטה שבה המשקיע קונה מניות במרווחי זמן קבועים בסכומים קבועים. במקום להשקיע את כל הכסף בבת אחת פורסים את ההשקעה על פני פרק זמן וכך קונים את המחיר הממוצע של המנייה באותה תקופה.

           

          דוגמא מספרית:

           

          סכום השקעה: 3000 שקלים

           

          אסטרטגיה: לקנות מניות באלף שקל במשך שלושה חודשים.

           

          קנייה ראשונה: קנינו מאה יחידות במחיר של 10 שקלים כל אחת.

           

          קנייה שניה: אחרי חודש, המנייה עלתה וקנינו 90 יחידות במחיר של 11.11 שקלים כל אחת.

           

          קנייה שלישית: אחרי עוד חודש, המנייה ירדה וקנינו 110 יחידות במחיר של 90.1 שקלים כל אחת.

           

          בסופו של דבר קנינו 300 יחידות במחיר ממוצע של 10 שקלים. סך הכל 3000 שקלים.

           

           

          במה הועילה השיטה?

           

          לכאורה יכולנו לקנות את כל המניות בבת אחת ולהשיג את אותן התוצאות, אפילו היינו חוסכים עמלות.

           

          במציאות אין תרחישים כאלה, אנחנו אף פעם לא יודעים כיצד תתנהג המנייה בעתיד. כל מה שיש לנו זו מערכת ציפיות. כשהכסף שלנו מושקע וכשמחיר המנייה מתחיל לזוז, מערכת הציפיות שלנו מחפשת אישור. אם מחיר המנייה נע בכיוון הפוך מזה שחשבנו החרדות נכנסות לפעולה, ואם הוא נע בכיוון שחזינו תאוות הבצע תופסת את מקומה. בכל מקרה אנחנו עלולים לעשות פעולות בנגוד לטובתנו ובניגוד להחלטה המחושבת שהגענו אליה בתחילת ההשקעה.

           

          שיטת ה-DCA היא שיטה מוכחת לניטרול מהמורות רגשיות. ישנן שיטות אוטמטיות להשקעה במניות שבאופן מוכח מניבות (על הנייר) תשואות עדיפות על DCA, נוסחת הקסם של גרינבלט או VCA הן שיטות כאלה; ובכל זאת מעט מאוד משקיעים מצליחים באמצעותן להכות את המדד. הסיבה היא שבמציאות, בניגוד לתיאוריה, הגורם האנושי הוא חלק בלתי נפרד מההשקעה.

           

          לא במקרה עשרות ספרים ובתי השקעות ממליצים למשקיע הפשוט לדבוק ב-DCA ולא בשיטות אחרות.

           

           

          DCA והשקעה במדד

           

          מי שעוקב אחרי הפוסטים שלי בענייני השקעות שם לב שאני תומך באופן חד משמעי בתעודות סל רחבות וזולות ככל האפשר. רוב המשקיעים מפסידים למדד וכל שיטת השקעה מרוויחה בממוצע כמו המדד (פחות מיסים ועמלות), לכן בעבור המשקיע הפשוט הפתרון המוצלח ביותר הוא להצמד למדד בעלויות הנמוכות ביותר בנמצא, כלומר לקנות תעודת סל.

           

          הבעיה בהצמדות למדד, כמו שהסביר יוני בתגובה מצוינת לפוסט הקודם היא שהתזמון מאוד חשוב. המדד אמנם עולה בטווח הארוך אך לפעמים גם עשר שנים זה לא טווח ארוך מספיק. מי שהשקיע בשנות השישים וחיכה עשר שנים יצא בהפסד.

           

          שיטת ה-DCA מפחיתה את הסיכוי לתזמון גרוע (וגם את הסיכוי לתזמון מוצלח). היתרון של השיטה הוא בזה שהיא נצמדת למגמה ארוכת הטווח של שוק ההון, וזו למי שמאמין בשיטה - מגמת עלייה.

           

           

          סיכום יתרונות השיטה:

           

          1. פשוטה

          2. ניתן להתמיד בה לאורך זמן

          3. מנטרלת מהמורות רגשיות ומונעת הפכפכות בקבלת החלטות

          4. לא מנסה לתזמן את השוק (לא בכניסה ולא ביציאה)

          5. בשיטה הזו קונים מעט כשהמחיר גבוה והרבה כשהמחיר יקר

           

           

          חומר קריאה נוסף:

           

          DCA באינווסטופדיה

           

          DCA בווקיפדיה

           

          השוואה בין DCA ל- VCA (ארוך וב-pdf)

          דרג את התוכן:
            1 תגובות   יום שישי , 18/12/09, 00:24

            חסכנות כאורח חיים היא הכלי החזק ביותר שיש בידינו כדי להגיע לעצמאות כלכלית. כל שקל שאנחנו חוסכים הוא שקל נטו שנוסף לתיק ההשקעות ומתחיל לצבור ריבית דריבית. בנוסף, חסכנות מאפשרת לנו להתקיים מסכום חיסכון קטן יותר, מה שמאיץ את אפשרות הפרישה מהכיוון השני.

             

            חסכנות היא אם כן אסטרטגיה לטווח ארוך וככזו היא דורשת שינוי בכמה הרגלי יסוד.פיליפ ברוור בעל הבלוג Wise Bread משתף אותנו בכמה עקרונות:

             

            1. קנה לטווח ארוך. קנה מוצרים שתוחלת החיים שלהם ארוכה ככל האפשר.

             

            2. קנה מוצרים שמקטינים את ההוצאות. למשל מכונית יעילה, מוצרי חשמל חסכוניים, וכו' . . .

             

            3. קנה כשהמחירים זולים. למשל בגדים בסוף עונה או פירות וירקות בשיא עונתם.

             

            4. תשקיע בנכסים מניבים כמו בית או אג"ח או מניות נושאות דיבידנד

             

            5. בתחזוקה. בדוק שמן מים באוטו, לך לטיפולים.

             

            זכור, שקל שנחסך שווה לשני שקלים שהורווחו בעבודה ואז נוכו מהם מיסים.

            דרג את התוכן:
              7 תגובות   יום שלישי, 15/12/09, 00:39

              איך גם אתה יכול לחקות את בנג'מין פרנקלין

               

              בנג'מין פרנקלין לא היה אף פעם נשיא ארה"ב, מה שלא מנע ממנו להפוך לפוליטיקאי האמריקאי המפורסם בכל הזמנים.

               

              פרנקלין הוא מסוג האנשים שעשו הכל: הוא התחיל כפועל בבית דפוס, נהיה מדען, המציא את התנור החשמלי הראשון, היה ממייסדי אוניברסיטת פנסילבניה, השתתף בניסוח החוקה האמריקאית, ולבסוף חתם על מגילת העצמאות של ארה"ב.

               

              מרשים מאוד לילד עני ממשפחה עם 17 ילדים.

               

              פרוייקט האושר של גרטשן רובין

               

              גרטשן רובין מחברת רב המכר "The happiness project" יצאה בפרויקט אישי לחיפוש אחר האושר. בספר ובבלוג שלה היא מנסה לפעול על פי המתכונים שחיברו מדענים, פילוסופים, סופרים ומשוררים.

               

              בנג'מין פרנקלין שהיה מדען, פילוסוף, סופר ומשורר; תופס מקום מכובד במסע האושר של גרטשן.

               

              אחת השיטות שגברת רובין העתיקה מפרנקלין וממליצה עלייה לקוראים היא ליצור טבלה עם 13 תכונות או הרגלים שאנחנו מעריכים כחשובים לאושר האישי שלנו, ובכל יום לסמן וי או איקס על תכונה בהתאם לאיך שהתנהגנו היום.

               

              עדיין לא הכנתי טבלה משלי, אבל הרעיון נשמע לי מדליק. אני חושב שזו דרך טובה לברר לעצמנו מה הם הדברים החשובים ולראות במה אנחנו מתקשים. אני מקווה שאתחיל למלא טבלה כזו בקרוב.

               

              13 המעלות של מיסטר פרנקלין

               

              התכונות-מעלות שפרנקלין מציין בטבלה שלו הם:

               

              1. איפוק: אל תאכל עד קהות; אל תשתה עד גבהות

               

              2. סדר: לכל חפץ מקום; לכל עניין זמן משלו

               

              3. החלטיות: תחליט מה ההכרח; בצע מה שהחלטת ללא יוצא מן הכלל

               

              4. חסכנות: הוצא אך ורק על מה שמועיל לזולת ולעצמך

               

              5. יעילות: אל תבזבז זמן; היה עסוק כל הזמן; והמנע ממה שאינו הכרח

               

              6. מתינות: הימנע מפעולות פיזיות מסוכנות; שמור על עצמך מפציעות

               

              7. ניקיון: אל תסבול חוסר ניקיון בגוף בביגוד ובמקום המגורים

               

              8. רוגע: אל תטריד עצמך בזוטות, בתאונות שכיחות ובמה שאין לך שליטה עליו

               

              9. שקט: אמור רק דברים מועילים והמנע משיחות חולין

               

              10. כנות: חשוב בתמימות, ואם בחרת לדבר - דבר בהתאם

               

              11. צדק: אל תפגע באחרים, לא בהעלבה ולא בהשמטת דברי שבח

               

              12. צניעות: אל תרדוף אחרי מין אלא למען הבריאות ולמען הבאת ילדים

               

              13. ענווה: חקה את ישו ואת סוקרטס

               

               

               

               

              הבלוג של גרטשן רובין

               

              גרטשן רובין בויקיפדיה

               

              גרטשן רובין בפוסט: כיצד גם אתה יכול לחקות את בנג'מין פרנקלין

               

              Benjamin Franklin's Thirteen Virtues

               

              פרנקלין בויקיפדיה

              דרג את התוכן:
                8 תגובות   יום שבת, 12/12/09, 23:00

                לא צריך להיות גאון השקעות כדי לסחור במניות אבל עדיין צריך ללמוד.

                 

                שוק המניות הוא משחק סכום אפס, משחק שבו הרווחים שווים להפסדים; הרווח של משתתף אחד הוא ההפסד של משתתף אחר.

                 

                פוקר הוא עוד דוגמה למשחק סכום אפס: כל המשתתפים מהמרים בכספם, ומכיוון ששום כסף חיצוני לא נכנס למשחק, הרווחים של שחקן אחד מגיעים מכיסו של שחקן אחר.

                 

                בשוק ההון בכל פעם שצד אחד מוכר מנייה יש צד אחר שקונה. שני הצדדים חושבים שהם יודעים מה הם עושים: המוכר חושב שהמנייה תרד והקונה חושב שהמנייה תעלה.

                 

                מי צודק? נניח שהייתם צריכים לנחש מי יהיה הצד  המרוויח בעסקה בלי לדעת באיזו מנייה מדובר, על סמך מה הייתם מחליטים? כנראה שעל סמך הניסיון והמקצועיות של כל אחד מהשחקנים.

                 

                ואכן בפועל ישנה קבוצה קטנה של מומחים שמרוויחה הרבה וישנם כל היתר שמפסידים, או לכל היותר מרוויחים מעט. כשמחברים את הרווחים וההפסדים מגלים שכולם ביחד עושים ממוצע.

                 

                הממוצע - סכום האפס - הוא גובה עליית המדד. אם המדד עולה בחמישה אחוזים לשנה בממוצע, זה אומר שכל המשקיעים ביחד מרוויחים חמישה אחוזים בממוצע (לא כולל מיסים ועמלות).

                 

                איך בכל זאת מרוויחים 

                 

                חלקכם שואל מהיכן הגיעו חמשת האחוזים אם הרווח של האחד הוא ההפסד של השני. איך יכול להיות שביחד הם הרוויחו חמישה ולא אפס אחוזים בממוצע?

                 

                ובכן, שוק ההון שונה מפוקר בדבר אחד - כסף חיצוני כן נכנס למשחק. כשאנחנו קונים מנייה, מה שאנחנו בעצם קונים זה בעלות על רווחים עתידיים - רווחים שמגיעים ממכירות לצרכנים. את הכסף שחברה מרוויחה היא מחלקת בין בעלי המניות, וזה מה שאנחנו קוראים דיבידנד.

                 

                המדד עולה מכיוון שבכל שנה מצליחות החברות למכור ביותר שקלים ולחלק יותר דיבידנדים.

                 

                בפני המשקיע הלא מקצועי עומדות אם כך שתי אפשרויות: הראשונה היא לפנות למשקיע מקצועי שיעשה בעבורו את העבודה והשנייה היא להיצמד למדד.

                 

                האפשרות הראשונה נשמעת מבטיחה: אתה משלם למומחה שיעשה את העבודה. אתה משלם דמי ניהול ובתמורה הוא יעקוף בעבורך את המדד.

                 

                אבל זה לא עובד. הסטטיסטיקות מראות שמעט מאוד מנהלי כספים מקצועיים מצליחים להכות את המדד. יש לכך סיבות רבות ואולי נתעכב עליהן בפוסט אחר, אך השורה התחתונה היא שהם לא מצליחים להצדיק את דמי הניהול שהם גובים.

                 

                תעודת סל - קונה את כל המדד

                 

                האפשרות השנייה, וזו האפשרות המועדפת עלי, היא לקנות תעודת סל. תעודת סל היא כלי זול ויעיל שקונה את כל המניות במדד, ובדמי ניהול נמוכים היא מאפשרת לנו להיצמד לממוצע - תשואה גבוהה מזו שמשיג מרבית ציבור המשקיעים.

                 

                 

                 

                בשבוע הבא נדון בשיטת ה-DCA ומהי הדרך הנכונה לקנות תעודת סל.

                 

                גילוי נאות:

                 

                כל מה שאני כותב על השקעות אני מממש גם בחיי הפרטיים.

                דרג את התוכן:
                  10 תגובות   יום שישי , 11/12/09, 01:23

                  בניסוי שנערך הושיבו אנשים מול מחשב ונתנו להם לפתור בעיות מתמטיות פשוטות. המתנסים נתבקשו להמשיך לנסות ולפתור עד שהם מרימים ידיים ואז לעבור לשאלה הבאה. למבחן אין הגבלת זמן, והמתנסים מתבקשים לפתור נכונה כמה שיותר שאלות.

                   

                  מטרת הניסוי הייתה למדוד כמה זמן אנשים מקדישים לבעיה שהם לא מצליחים לפתור.

                   

                  התוצאות לא מעודדות. מסתבר שאנחנו מתמודדים עם בעיה פרק זמן קצר מאוד - כמה עשרות שניות.

                   

                  נתון מעניין נוסף: אלה שהצליחו לענות על אחוז גבוה מהשאלות הקדישו יותר זמן לכל שאלה, לפעמים הרבה יותר זמן.

                   

                  התכונה החשובה ביותר אצל אנשים מצליחים

                   

                  אם תסתכלו על אנשים מצליחים שהכרתם מקרוב, מהי התכונה הבולטת ביותר שלהם? יותר מאינטליגנציה ויותר מכישרון, האנשים ההישגיים שהכרתי היו אנשים נחושים מלאי כוח רצון.

                   

                  אנשים בעלי יכולת התמדה תמיד עוררו בי קנאה. אני מסוג האנשים שמוותרים אם הם לא רואים את התשובה מייד. זה האינסטינקט שלי ועל זה אני עובד קשה כדי להשתנות. בגיל 34 ברור לי שהחיים זה ריצה למרחקים ארוכים, וכדי להגיע ראשון לא צריך להיות מהיר כמו ארנב אלא להיות עקשן כמו צב.

                   

                  יש לי עוד הרבה מה לשפר אבל כשאני מסתכל אחורה אני מביט בגאווה. לפני עשר או חמש שנים לא היה שום סיכוי שהייתי מצליח לכתוב שלושה פוסטים בשבוע במשך חודשים בלי שאף אחד יקרא. היום, אחרי שנה וחצי של עבודה על הבלוג, אני רואה את כמות הצפיות עולה בהתמדה, אבל מבין שלפני עוד דרך ארוכה.

                   

                  להסתכל כמה שנים קדימה

                  במשך שנים חשבתי שאני עצלן, חשבתי שאני לא מסוגל לעבוד קשה לאורך זמן. אבל האמת היא שתמיד הייתי מוכן לעבוד קשה - בתנאי שראיתי תוצאות בהישג יד. כשהתחלתי לחשוב מה אני רוצה להיות כשאהיה מבוגר הצלחתי לעבוד קשה בעבור מטרות ארוכות טווח.

                   

                  למחוק את הפחד מכישלון

                  הייתי צריך להיכשל הרבה פעמים כדי להבין שכישלון עדיף על הצלחה. באמת. כשנכשלים לומדים וצומחים. עם כל כישלון אנחנו נכנסים עמוק יותר לעובי הקורה, מתעמתים עם המורכבות, ומפנימים את הטעויות. באמת-באמת, אפילו שזו קלישאה- כישלון הוא הזדמנות.

                   

                  חשיבה חיובית

                  נשבע לכם שזה עובד. זה קשה אבל זה עובד. בכל פעם שאני נכשל אני משנן לעצמי שאני מסוגל, שאם אתגבר על הבאסה אצליח למצוא פתרון לבעיה.

                   

                  ומה אתם עושים כדי לנסות שוב לפתור בעייה?

                   

                   

                   

                  ***

                  אם הפוסט מצא חן בעיניכם אתם מוזמנים לקרוא עוד מתוך רשימת הפוסטים הפופולאריים ביותר של הבלוג.

                   

                  הדרך המומלצת לעקוב אחר הבלוג היא להירשם לר.ס.ס. (אם הלינק לא עובד לחצו על 'רסיסי מידע' שבעמודה השמאלית)

                  דרך אחרת לעקוב אחר עדכונים חדשים בבלוג היא להציע לי חברות, ואז הקפה ישלח אליכם הודעה ברגע שיתעדכן פוסט חדש (אם תבחרו באופציה הזו בתהליך ההרשמה).

                   

                  וכשאני נתקל במשהו מעניין אני מצייץ בטוויטר - עקוב אחרי בטוויטר.

                   

                  דרג את התוכן:
                    2 תגובות   יום שלישי, 8/12/09, 22:13

                    1. איך אתם גורמים לעצמכם להמשיך לנסות לגמור את העבודה אחרי שנכשלתם כבר כמה פעמים?

                     

                    2. מה גרם לכם לעשות את הצעד הראשון בשינוי שהפך אתכם למי שאתם עכשיו?

                     

                    3. למה אתם מתמידים בהרגלים הרסניים כשאתם יודעים שאפשר אחרת?

                     

                    4. באיזו דרך אתם עוקבים אחרי ההתקדמות שלכם?

                     

                    5. איך אתם יכולים להפוך לאנשים של בוקר?

                     

                    6. כשמשהו מורכב ומסובך מדי משתק אתכם, כיצד אתם מפשטים את העניינים כדי להתגבר עליהם?

                     

                    7. מהו ההרגל הפשוט ביותר שאם תפנימו אותו תזכו לתמורה הגדולה ביותר?

                     

                    8. אילו עשר מילים אתם יכולים להגיד לעצמכם בבוקר כדי לגרום לכם לעשות התעמלות?

                     

                    9. איך אתם יכולים לעודד את בן הזוג שלכם לעשות משהו עם עצמו?

                     

                    10. איך מתמידים בעסק שאין לכם ניסיון בו, ושהתוצאות מחייבות סבלנות?

                     

                     

                    ליאו בבוטה בבלוג המצוין zen-habits עונה על השאלות ועל עוד 10 נוספות

                    דרג את התוכן:
                      2 תגובות   יום שני, 7/12/09, 23:35

                      בכל פעם הדילמה חוזרת מחדש, חבר לעבודה מתחתן או נולד לו ילד וכולם מתלבטים איזו מתנה לקנות

                       

                      זה מתחיל במייל שמבקש מכולם לתרום 20 שקלים למתנה: למישהו נולד ילד ומי שמעוניין מוזמן להשתתף במתנה. בדרך כלל כולנו משלמים ושוכחים, אבל מדי פעם אנחנו לוקחים אחריות ומקבלים עלינו את המשימה.

                       

                      אנחנו אוספים כסף, מחזירים עודף, מרכזים את השמות ואז עוברים לעיקר: למצוא מתנה נחמדה שתשמח את חתן השמחה ואולי גם תועיל לו באיזושהי צורה. אז מתחילה ההתלבטות הקשה.

                       

                      האפשרויות שעולות (במקרה של הולדת ילד) הן פחות או יותר כדלקמן: כרית הנקה או אביזר כלשהו לאם החדשה; צעצוע לרך הנולד; בגדי תינוקות; פרחים; או כרטיס מתנה בשילב.

                       

                      התוצאה הסופית היא בדרך כלל כרטיס מתנה, ועוד כרטיס ברכה עם איחולים ועם שמות התורמים.

                       

                      בפעם האחרונה שלקחתי על עצמי את המשימה באמת לא ידעתי מה לעשות. מצד אחד אני אוהב את החבר ורוצה לעשות לו טוב, ומצד שני אין שום סיכוי שאבזבז ערב שלם בשיטוט בקניון בחיפוש אחר מתנה.

                       

                      שוטטתי קצת באינטרנט במקום, ובאופן לא ברור זר פרחים מהודר נראה לי כמו מתנה מתאימה. כמעט שהזמנתי אבל ברגע האחרון שאלתי לדעתם של שותפיי למשרד: "השתגעת?! מה יש לו לעשות עם זר פרחים? סבבה, הוא יקבל אותם, יהיה מבסוט, ואז מה? יזרוק אותם לפח . . . "

                       

                      "אז מה אתם מציעים?" שאלתי, ומישהו אמר למה שלא תיתן לו את הכסף ישר.

                       

                      התבלבלתי. בתוך תוכי ידעתי שזו המתנה המועדפת עליו. על כל אחד שעומד לקבל מתנה. אבל הרגשתי לא בנוח לתת מתנה מזומן. כולם הסכימו שזה לא מקובל ואז עברתי לברירת המחדל שהיא זיכוי בשילב (ילדותי למען האמת). ילדותי מצידם לא העניקו שום הטבה - הם נתנו כרטיס מתנה בדיוק בשווי המזומן ובנוסף הוסיפו הגבלת זמן.

                       

                      אידיוטי.

                       

                      מאותו אירוע כששואלים לדעתי אני תמיד ממליץ לתת מזומן, ועל התשובה 'לא מקובל' אני עונה - תתקשר אליו ותשאל מה הוא מעדיף, אם הוא יצליח להתגבר על המבוכה התשובה תהיה מזומן.

                      דרג את התוכן:
                        5 תגובות   יום ראשון, 6/12/09, 01:07

                        עוד לפני שנכנסים להשקעה אנחנו צריכים לגבש אסטרטגיית קנייה ומכירה, וזה הרבה יותר פשוט ממה שזה נשמע.

                         

                        אנחנו משקיעים בעל כורחנו. אנחנו לא משקיעים מקצועיים, אפילו לא חובבים; אנחנו הולכים לעבודה, מקבלים משכורת בסוף החודש ועם מה שנשאר אנחנו צריכים להחליט מה לעשות. ברגע שצברנו סכום כסף אנחנו כבר בתוך עולם ההשקעות. אי אפשר להתחמק מזה.

                         

                        הכסף שמצטבר בחשבון העובר ושב הוא העתיד שלנו, תוחלת החיים גדלה, וצריך להיות מאמין גדול כדי לסמוך על כך שקרנות הפנסיה יוכלו לממן את הפרישה. אם ניתן לכסף להתנהל מעצמו (או על פי לחץ חברתי) אנחנו מסתכנים בכך שלא נוכל להזדקן בכבוד.

                         

                        מצד שני, התנהלות פיננסית נכונה תוליך אותנו אל חיי רווחה, תסייע לנו להגיע אל חידושי הרפואה בעת זקנה, ותשפר את איכות חיינו במידה רבה.

                         

                        השאלה היא אם כן, מהי התנהלות פיננסית נכונה?

                         

                        עיקרון הפשטות

                         

                        משקיע מתחיל, או מי שרק התחיל לקרוא על השקעות, מגלה מהר מאוד שישנם אפיקי השקעה רבים - נדל"ן ומניות הן אפשרויות מוכרות אבל ישנם עוד הרבה אופציות אחרות. וכדי להוסיף סיבוך, בכל אפיק קיימים אינספור ספרים עם אסטרטגיות שונות.

                         

                        בכל ספרי ההשקעות תמצאו סיפורי הצלחה. האמת היא שכולם צודקים, וכולם טועים, ובעיקר - כולם לא רלבנטיים. הם צודקים כי בכל שיטה ישנם גורואים שמכים את השוק בעקביות לאורך שנים, הם טועים כי לא כל שיטה מתאימה לכל אחד, והם לא רלבנטיים כי הם מיועדים למשקיעים מקצועיים.

                         

                        אנחנו צריכים לחפש פתרונות פשוטים.

                         

                        עד כמה שזה נשמע מפחיד ומאיים, השקעות זה לא דבר כל כך מסובך. זמינות המידע והכלים הפיננסים שקיימים היום מאפשרים לכל אחד מאיתנו ללמוד במאמץ סביר כיצד לנהל את ההשקעות המשפחתיות.

                         

                        כמובן שזה לא פוטר אותנו מהצורך לנסות ולטעות כדי לגלות מה מתאים לנו ומה לא, אך עיקר החכמה הוא לסגל לעצמנו שיטת השקעות פשוטה ככל האפשר, כזו שנוכל להתמיד בה לאורך שנים.

                         

                        מהי השקעה טובה

                         

                        השקעה טובה נמדדת בדרך כלל על פי גובה התשואה, שזה חשוב מאוד אבל זו לא כל התמונה. אם השקעה דרשה מאיתנו הרבה עבודה, או שהיא גרמה לנו לילות ללא שינה, אז זו אינה השקעה טובה. אפילו אם היא הניבה תשואה גבוהה.

                         

                        השקעה טובה היא השקעה שמניבה תשואה גבוהה (ביחס לאלטרנטיבות) אך אינה פוגעת באורח החיים שלנו. המבחן הטוב ביותר לאיכות ההשקעה הוא משך זמן האטרקטיביות שלה - השקעה מושלמת היא השקעה שלא נרצה למכור אף פעם: קנינו פעם אחת ובכל נקודת זמן שבאה אחר כך נבחר לקנות אותה מחדש.

                         

                        שימו לב שכשבוחנים השקעה בצורה הזו אנחנו מפסיקים לחפש מציאות - לא מעניין אותנו לקנות בית או מניה מתחת למחיר השוק, מה שמעניין אותנו הוא האם הדירה או החברה שבחרנו הן בעלות איכות כזו שהדומיננטיות שלהן תשמר לאורך זמן.

                        דרג את התוכן:
                          4 תגובות   יום חמישי, 3/12/09, 00:33

                          מה עומד מאחורי מועדון הצרכנות הייטק-זון והאם הייטקיסטים באמת מקבלים הנחות?

                           

                          השבוע הצטרפה החברה שבה אני עובד למועדון הצרכנים הייטק-זון. כל עובדי החברה קיבלו כרטיס חבר, ולפחות על פי ההבטחות, אנחנו יכולים ליהנות משלל הנחות.

                           

                          האמת שאני לא מאמין בהנחות, ובימים רגילים לא הייתי טורח לפתוח את המעטפה, הייתי משליך אותה ישר לפח אלמלא הגיע אלי לחדר חבר מלא התלהבות: "נו, ראית את הכרטיס החדש? יש שם מבצעים מצוינים, אני קופץ הערב לקנות אופניים חדשים בהנחה של 20 אחוזים, ומוטי כבר קנה את האופיס החדש ב-130 שקלים."

                           

                          שני דברים מושכים את תשומת הלב האנושית: סקס וכסף, במקרה הזה - כסף. אופיס ב-130 שקלים זו הנחה אמיתית, ועד כמה שאני חשדן הייתי חייב לראות במה מדובר.

                           

                          פתחתי את המעטפה. בפנים כרטיס פלסטיק כחול עם לוגו של הייטק-זון ועם השם שלי מצד שמאל - עזרא אוחיון. חוץ מזה היה שם עלון מקרטון עם הכותרת - "מהיום הייטק זה כוח!"

                           

                          קראתי את העלון מהתחלה ועד הסוף - אין ספק שהם מבינים לנפשם של מהנדסים. הם דברו על התאגדות צרכנים, העצמת עובדים, על גאדג'טים ועל החיים הטובים, אבל עדיין חסרו לי כמה דברים: לא סיפרתם לי מי עומד מאחורי העניין, ותוכיחו לי בבקשה שאני באמת הולך לקבל הנחה.

                           

                          החלטתי לתת להם עוד צ'אנס. פניתי לאתר www.htzone.co.il, גם שם מצאתי סיסמאות אבל בשום מקום לא הצלחתי לגלות מי הבעלים של החברה, מה הרקע שלו, מה המודל העסקי, ואיך הוא מתכוון להרוויח את החלק שלו . . .

                           

                          ניסיתי כל לינק בדף, וכלום. נכנסתי לתקנון וגם שם שום דבר, רק מצבור סעיפים שמשחררים את החברה מכל אחריות.

                           

                          באמת שרציתי הייטק-זון, אבל אני לא יודע מי אתם, ולא הצלחתם לשכנע אותי שייצא לי ממכם משהו טוב. אני זורק את הכרטיס שלכם לפח.

                           

                          האם יש דבר כזה הנחה?

                           

                          השאלה הזו תמיד הטרידה אותי. האם ייתכן שבעל עסק יפסיד עסקה, ולא ייתן ללקוח הנחה, על אף שהוא בא בלי קופון?

                           

                          נניח שכן. האם הנחה היא באמת הנחה כשאני קונה משהו שלא התכוונתי לקנות?

                           

                          ומבצעים . . . יש חנויות שבהם תמיד הכל במבצע, תמיד כל החנות ב-40% הנחה. מכיוון שאף אחד לא מקים עסק כדי להפסיד, ברור לכולם שהמחיר האמיתי הוא פיקציה, ואם נחשב את המחיר לאחר "הנחה" נגלה שזו לא כזו מציאה.

                           

                          כמובן, אפשר לחסוך הרבה שקלים כשעוקבים אחרי מבצעים, בתנאי שקונים משהו שהתכוונו לקנות בכל מקרה. אנחנו חסכנו מאות שקלים במעקב אחרי מבצעי חיתולים, אבל האם הרווח שלנו נבע מהמבצעים או בזכות זה שעשינו השוואת מחירים, והשקענו מאמץ באיתור מחירים זולים?

                          דרג את התוכן:

                            ארכיון

                            הפעילות שלי

                            אין רשומות לתצוגה