כותרות TheMarker >
    ';

    איזהו עשיר

    פרופיל

    עזרא אוחיון
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    ארכיון : 9/2009

    11 תגובות   יום ראשון, 20/9/09, 23:04

    חשבון החשמל הוא חמקמק במיוחד מכיוון שהוא מגיע פעם בחודשיים ולך תזכור אם זה החודש או החודש הבא, אבל הרעיון לגבי כל התשלומים הוא זהה: ניהול התשלומים יוצר סטרס מיותר, ולמרות ההשקעה הנפשית הגדולה קורה לא פעם שאנחנו מפספסים תשלום ומשלמים עליו קנס.

     

    המטרה: לפנות את המוח מטרדות מיותרות

     

    אם שאלות כמו האם שילמתי ארנונה? או האם שכחתי לשלם חשמל? מתרוצצות לנו בראש סימן שאנחנו מתנהלים לא נכון. אמנם חוץ מכביש 6, הקנסות על איחורים אינם משמעותיים, בטח לא אם מדובר באיחור של כמה ימים; אבל הטרדה, המתח והעיסוק המיותר, הם כשלעצמם סיבה מספיק טובה לשלם את כל החשבונות בזמן.

     

    הפיתרון: להפוך את התהליך לאוטומטי

     

    אפשרות אחת היא לעשות הוראת קבע. אנחנו אף פעם לא מוטרדים מזה שלא שילמנו את חשבון הסלולר מפני שהתשלום קורה באופן אוטומטי, אולי אוטומטי מדי. במקרה של חברות הסלולר אין לנו ברירה, אי אפשר להתחבר ללא הוראת קבע, אבל למרות החסרונות אתם חייבים להסכים שנחסכה מאיתנו המון טרדה.

     

    ישנם שתי דרכים לעשות הוראת קבע: דרך כרטיס האשראי או ישירות לחשבון הבנק. האפשרות הראשונה - המועדפת על ספקי השרות - הופכת אותנו לבני ערובה שכן אין באפשרותנו לעצור את הוראת הקבע באופן חד-צדדי. האפשרות השנייה - הוראת רבע ישירות לעובר ושב - דורשת עבודת ניירת ואולי גם קפיצה לבנק. בשני המקרים הרעיון של מתן גישה חופשית לחשבון העובר ושב לא מוצא חן בעיניי כלל.

     

    * הוראת קבע אינה תופסת במקרה של תשלומים חד פעמיים, כמו דו"ח תנועה שצריך לשלם, או גיחה ללא מנוי לכביש 6.

     

    הפיתרון שלי הוא חצי אוטומטי. אני עדיין משלם את החשבונות בעצמי אבל במקום להסתמך על ההודעות לתשלום ולנסות לזכור בעצמי את מועדי התשלום, אני מזין את פרטי החשבון ל-google calendar  ובהגדרות, אני מסמן אותו כאירוע שחוזר על עצמו. בנוסף אני מבקש לקבל מייל שמתריע מספר ימים לפני היום האחרון לתשלום. השיטה שלי עובדת מכיוון שאני בודק מייל כמה פעמים ביום.

     

    כדי להשאיר את המוח שלנו פנוי ככל האפשר ממטלות שצריך לזכור, כל אחד צריך למצוא את מערכת ההתראות שמתאימה לו. אני ניסיתי כל מיני אפליקציות: החל מיומן וכלה בתזכורות במכשיר הנייד. בסופו של דבר גיליתי שזה עובד לי הכי טוב עם google calendar אבל כדי להגיע למסקנה הזו נדרשתי לתקופה ארוכה של ניסוי וטעייה.

     

    כשמוצאים שיטה שעובדת הרווח הוא עצום, תחושת ההקלה היא גדולה, וכמובן שאין יותר איחורים בחשבונות.

    דרג את התוכן:
      4 תגובות   יום שלישי, 15/9/09, 23:59

       

      "מה עושים עם התלושים?" שאלתי את זוגתי בחוסר אונים. פעמיים בשנה אנחנו נאלצים לבדוק מחדש כמה תלושים צברנו, מתי יפוג התוקף, ואיפה אפשר לממש אותם. האם רק אנחנו נתקעים עם התלושים עד לרגע האחרון ואז מבררים בלחץ איך ניתן לנצל אותם?

       

      עשיתי בירור קצר, שאלתי חברים לעבודה, ומסתבר שרוב רובם הולכים עם התלושים למגה (או לכל סופר שלא מוריד 10% מהערך הנקוב) ועושים קנייה גדולה, לאו דווקא לפני החג. לא קנייה מתוכננת אלא סתם קנייה עם הרבה מוצרים שיחזיקו לטווח ארוך. ישנה קבוצה נוספת לא מבוטלת שמגלגלת את התלושים להורים, מעין עזרה במימון ארוחת החג, ויש אחד שסיפר שהוא הלך עם התלושים ל-ACE, העמיס על העגלה, וכשהגיע לקופה גילה שמכבדים אותם רק בהום-סנטר, בינתיים גם הוא תקוע עם התלושים משנה שעברה.

       

      עוד עניין שעלה מהסקר הוא שאנשים לא מתייחסים לתלושים כאל כסף אלא כמשהו שצריך לבזבז, הבחור שנתקע ב-ACE הוסיף שלא רק שהתלושים לא גורמים לא לחסוך כסף, אלא להיפך, הם גורמים לו לבזבז, כמו למשל, בפעם שבה הוא הלך לקנות חולצה בגולף ומכיוון שהם לא היו מוכנים להחזיר לו עודף על התלושים הוא נאלץ לקנות עוד חולצה ולהוסיף 100 שקלים.

       

      כששאלתי אנשים אם הם היו מוכנים להמיר את התלושים במזומן - 80% מהערך הנקוב, התשובה הייתה חד משמעית כן. כולם היו מעדיפים לקבל 400 שקלים במזומן במקום 500 שקלים בתלושים. וזה, אם אני מעריך נכון, הסכום שמשלמים המעסיקים לחברות התלושים (80 אגורות לשקל). בינתיים עד שמקומות העבודה יקראו את הפוסט הזה וינטשו את מסורת התו לחג, הנה כמה נקודות שחשוב לשים לב לפני שמשתמשים בתלושים:

       

      1. לתלושים יש תוקף. מעבר לו הם הופכים לנייר חסר ערך

       

      2. תלוש קטן שווה יותר. מכיוון שלא מקבלים עודף על התלושים, שני תלושים של חמישים שקלים שווים יותר מתלוש אחד של 100 שקלים. כמעט ושאלתי למה לא מחלקים רק תלושים קטנים . . .

       

      3. לא ניתן לרכוש מוצרים במבצעים. מבחינת בעל העסק התלוש עצמו הוא הנחה ולא סתם כסף מזומן, ובהתאם למדיניות ה-'אין כפל מבצעים' לא ניתן לרכוש באמצעותם מוצרים במבצע.

       

      4. התלוש לא תופס על כל המוצרים. התלוש לא חל על מוצרי חשמל. כמעט כל הרשתות הוציאו את מוצרי החשמל מהישג ידם של התלושים. לא ניתן לרכוש גם ספרי לימוד ולא תקליטורים או DVD.

       

      5. ברוב המקומות יש תקרת סכום לקנייה. לפעמים יש גם הגבלה על אחוז מהעסקה (רק 50% בתלושים לדוגמה)

       

      ולסיום, שתהיה שנה טובה!

       

       

       

       

      עובדי הייטק, איזה שי קיבלתם לחג? אם מעניין אתכם כמה חילקו בחברות אחרות

       

       

      ארגון המהנדסים מוכר תלושים ב-85% הנחה - אם רציתם לדעת איך הערכתי כמה עולה למעסיק לקנות את התלוש

       

      דרג את התוכן:
        10 תגובות   יום ראשון, 13/9/09, 00:57

        חלמת על אי עם בריכה? למה לא טירה עם מסוק? חלמת על טיול סביב העולם? למה לא להתחיל אותו מהאי הפרטי שלך? עם הלוטו החדש הכל אפשרי. מלבד האי הפרטי הכל באמת אפשרי אם כי מפעל הפיס שכח להזכיר שהסיכוי לכך קלוש.

         

        70 מיליון שקלים עוררו את קדחת הלוטו התורנית, סכום אגדי לכל הדעות, בוודאי לשכיר הישראלי הממוצע. סכום שמעורר פנטזיות שאולי עדיף היה שיישארו במקום רבצן, סכום שבעקבותיו נהרו אלפים אל עבר ביתני הלוטו הפזורים בערים.

         

        בכל פעם שנשבר שיא הפרס הראשון בלוטו יתעורר הזיק הלא רציונאלי, תאב הבצע - אם נשפוט אותו לחומרה, או זיק חולם החלומות אם נביט בו בחמלה. והזיק הזה הוא זה שגורם לנו להתלבט כאשר מגיע החבר התורן שיציע לנו להצטרף להגרלה: "אנחנו עשרים חבר'ה - בחרתי אותם בקפידה כדי שלא יבוא לנו אחד עם מזל רע - חמישים שקלים כל אחד, רוצה להצטרף?"

         

        ליוסי יש פנים של ילד, החיוך וההליכה הקופצנית שלו פועלים מייד על כל מי שבא איתו במגע. יש לו תלתלים ארוכים - תסרוקת מפתיעה למהנדס תכנה, וחולצת פסים אופנתית שמכניסה רוח נעורים למשרד. גם כשהוא מנסה לעטות ארשת פנים רצינית אני לא יכול שלא לחייך.

         

        "אתה מכיר אותי יוסי," נכנסתי לתפקיד הבוגר האחראי. "אני לא צעיר חסר אחריות כמוך, יש לי משפחה לפרנס, אני מצטער יוסי אבל אני לא יכול לזרוק חמישים שקלים רק בשביל להיות אחד מהחברה." יוסי ניסה עוד מניפולציה וכשהתייאש הוא כיוון את האצבע ישר לפנים, מנסה להיראות עצבני: "יודע מה, יותר טוב שלא תצטרף, אתה בטוח תביא לנו נאחס."

         

        היה לי קל להדוף את יוסי כי כבר השתתפתי הרבה פעמים במילוי לוטו קבוצתי - חבורה שמתארגנת בעבודה למלא לוטו ולחלום כיצד כולם מתפטרים ביחד. זה בילוי נחמד, מוסיף עניין חברתי, וזה תמיד כיף לחלום, הבעיה היא שהמחיר לא שווה את זה. פשוט יקר מדי. אני יכול להשיג את אותו הריגוש גם בעבור חמש שקל שמונים.

         

        בעבר, כשהייתי יותר צעיר (ואני עדיין צעיר!) וחסר אחריות כלכלית הוצאתי על טוטו-לוטו עשרות שקלים בחודש, אם הייתי מנהל אז את התקציב החודשי שלי הייתי נאלץ להקדיש להימורים עמודה בטבלת ההוצאות. זו לא הייתה התמכרות או משהו כזה, בכלל לא, זה היה פשוט סוג של בילוי.

         

        מה שיפה בלוטו הוא שאם אתה לא ממלא כדי לזכות אלא רק כדי לבלות אז אתה יכול להחליט בעצמך כמה שווה לך התענוג.

         

        היום אני ממלא לוטו פעם בחודש לכל היותר, בדרך כלל הרבה פחות. אני שומר את המאורע לימים שצריך לדחוף את מצב הרוח למעלה, וגם אז אני אוהב להחזיק את הכרטיס בארנק כמה שיותר זמן, שבועות אחרי ההגרלה, כך שבכל פעם שעולה לי החשק לפנטז אני אומר לעצמי שאולי אני בכלל מיליונר. בכל מקרה התענוג עולה לי לא יותר מחמש שקל שמונים.

        דרג את התוכן:
          13 תגובות   יום רביעי, 9/9/09, 01:16

          ילד הוא הדבר היקר ביותר במשפחה. במיוחד מבחינה כלכלית. מהלידה ועד העזרה בקניית דירה ההערכות מדברות על הוצאה ממוצעת של מיליון שקל לכל הרחבה של המשפחה. יותר מעלות דירה ממוצעת, יותר ממה שמשפחה שמה בצד לימי הזקנה.

           

          נחזור אל המספרים בעוד שנייה. האם זוג צעיר מתעניין בשאלה האם תוספת של ילד תקטין את הירושה? ודאי שלא. אלה השנים הראשונות אשר מטרידות את מנוחת הזוג: עלויות המעון, החיתולים ותחליפי החלב - שלושת אלפים שקלים נטו שיתווספו להוצאה החודשית.

           

          להלן כתבת תחקיר על עלות גידול ילדים: לכתבת התחקיר

           

          על אף שמדובר בהוצאה משמעותית התשובה אינה מובנת מאליה. מצד אחד בתנאים של חוסר ודאות כלכלית משפחות יהססו להיכנס להרפתקה פיננסית של הרחבת המשפחה. מצד שני פיטורים של אחד מבני הזוג, בעיקר של האם, מהווים חלון הזדמנויות להולדת ילד חדש מבלי לפגוע בקריירה שבין כה וכה נמצאת בפסק זמן.

           

          הנתונים לאורך ההיסטוריה של מאה השנים האחרונות בארה"ב גם כן אינם חד משמעיים אם כי באופן ממוצע הם מצביעים על ירידה קלה. אלא שבמיתון האחרון מסתמנת ירידה דרמטית במספר הלידות, במדינות אחדות מדובר על ירידה של כמעט עשרה אחוזים.

           

          הסבר לירידה הדרמטית על פי המומחים הוא שבמיתון האחרון מרבית המפוטרים היו גברים, ודווקא הנשים הצליחו לשמור על יציבות במקום העבודה. כנראה שבמיתון הזה, בארה"ב לפחות, אל חוסר הביטחון הכלכלי לא התווסף חלון הזדמנויות לאישה להרחיב את המשפחה.

           

          ומה איתכם האם אתם מתכננים להרחיב את המשפחה?

           

          יוני צפריר, גמור פלוס שלוש, התרחב יותר מכפי שתכנן

           

          ועוד קצת נתונים מהניו-יורק טיימס

          דרג את התוכן:
            5 תגובות   יום ראשון, 6/9/09, 01:01

            הבעיה עם פעילות גופנית היא כיצד מתמידים בה. להתחיל זה פשוט. כולנו התחלנו לעסוק בפעילות גופנית יותר מפעם אחת, בחלק מהמקרים התמדנו פרקי זמן ארוכים, כמה שנים, אבל בסופו של דבר משהו השתבש, ומצאנו את עצמנו חזרה במצב של ניוון וכליה גופנית. כיצד, אם כן, מצליחים להתמיד בפעילות גופנית ?

             

            היתרונות בפעילות גופנית ברורים וידועים: בריא, מהנה, מוריד סטרס, משפר את הדימוי העצמי, ואם לא בחרתם ענף ספורט יקר במיוחד אז פעילות גופנית היא גם צורת בילוי מאוד חסכונית. לנסות לשכנע אותנו שבחירה באורח חיים ספורטיבי היא הדרך הנכונה זה כמו להתפרץ לדלת פתוחה, כולם רוצים להיות בכושר ולשמור על אורח חיים בריא.

             

            פעם בכמה זמן אנחנו לוקחים את עצמנו בידיים ומתחילים לרוץ, או לעשות הליכות, קונים אופניים, או עושים מנוי בקאנטרי במטרה לשחות. מה מבטיח לנו שהפעם זה יהיה שונה? אם אתם כמוני, תקועים בדפוס, אז גם הפעם הזו לא תהיה שונה בהרבה. ובכל זאת זוהי לא סיבה לא להתחיל, כי כאמור פעילות גופנית היא בריאה, מהנה, ומאוד חסכונית.

             

            השלמתי עם כך שלמרות הכל הספורט 'אינו בדמי' (תסלחו לי על הביטוי), כמו שאמרתי אני יודע כמה זה חשוב, ומאוד הייתי רוצה לראות את עצמי כבן אדם ספורטיבי, זה מה שאני מאחל לעצמי וזו הדוגמה שהייתי רוצה לתת לבני, אבל למוד מניסיון העבר אני מבין שזה לא יקרה, לפחות לא במלואו. במקום זאת אני מבין שגם הפעם זו אינה פעילות לכל החיים אלא רק שגרה שבמקרה הטוב תמשך כמה שנים. לא יודע מה אתכם, אבל ההשלמה הזו עוזרת לי להתגבר על הפחד מכשלון ולהתחיל מחדש לנסות לעסוק בפעילות גופנית.

            דרג את התוכן:

              ארכיון

              הפעילות שלי

              אין רשומות לתצוגה