כותרות TheMarker >
    ';

    משוררות עבריות נוגעות בארוס

    תכנים אחרונים

    86 תגובות   יום שישי , 17/6/11, 10:53

      

    שלום לכל חבריי ומוקירי בלוגי :-)

      

    הצטרפתי ל'קפה' בדיוק לפני 3 שנים...

    מאחר שאני באה גם מתחום הספרות העברית אותה אני מאד אוהבת , ואת עבודת המסטר שלי עשיתי בתחום "ארוטיקה בשירת משוררות עבריות" , בחרתי בזמנו לקרוא לבלוג שלי בשם: משוררות עבריות נוגעות בארוס.

    בתחילת דרכי ב'קפה' היכרתי מעט מאד אנשים, ומעטים הכירו אותי. זאת הסיבה שכל שכתבתי בנושא כמעט שלא נקרא וחבל לי על כך.

    במהלך 3 השנים עברתי לנושאים רבים אחרים, ובסופו של דבר את הכתיבה תפס כמרכז הצילום, וזאת בעיקר משום קוצר הזמן מחד, ומאידך אהבתי לצילום ולטיולים.

    כך הפכתי מכותבת ל...מדווחת.

      

    החלטתי להוציא לאור מנבכי העבר כמה פוסטים שכתבתי אז, ואני מזמינה אתכם, חבריי, להפגש עם הצד ה'כותב'  שלי.

    מקווה שתהנו ותצאו נשכרים במידע ובהנאה :-)

      

    בברכת שבת נעימה

    אילת

     

     

     

     

    בין השאלות הרבות בהן נתקלתי בזמן הקצר שאני ב'קפה', עלו שוב ושוב שאלות מן הסוג:

     "איך זוג שאהב כל כך מוצא עצמו לאחר זמן רב שונא ומפרק משפחה?"

     "איך אישה/גבר  שכל כך אהבתי, והבאתי איתה/ו  ילדים לעולם יכול/ה להפוך לאדם    השנוא עלי ביותר?"

     

      ובכן, אחת הסיבות העיקריות לכך היא העובדה שרוב בני האדם כורכים יחד תשוקה מינית עם המושג 'אהבה'.

    זו הסיבה שהם מגיעים למסקנה מוטעית שהם אוהבים זה את זה בשעה שהם משתוקקים זה לזה תשוקה גופנית.

    אריך פרום, בספרו 'אומנות האהבה' מציין כי במקרים מסויימים הכמיהה להתמזגות גמורה מעורבת בחוויה נסערת של התאהבות, אך הוא עושה הפרדה גמורה בין הארוטיקה לבין האהבה.

    הוא טוען, כי אם התשוקה להתאחדות גופנית אינה מתעוררת על ידי האהבה, היא תביא לידי התאחדות במובן האורגיאסטי, הרגעי, שיש בה אשליה של התאחדות, ושלאחריה השניים נשארים זרים זה לזה כפי שהיו קודם, ואולי הם אפילו יחושו בזרותם זה לזה ביתר חריפות. (כמה מאיתנו מתעוררים יום אחד ליד 'אדם' שחי איתנו זמן רב ושואלים עצמנו מי זה הזר הזה לידינו? ...)

    מכאן שאין לערבב בין ארוטיקה/משיכה מינית לאהבה. כשחולפת המשיכה המינית, כשעובר העניין היצרי - לעיתים מגיעים להכרה ש"אין כאן כלל אהבה".


    בשיר "ערב אחד" כותבת אסתר ראב

     

    הלכו הלוך ורחקו מאד

    הימים בהם אהבתיך

    לא אשמע עוד פעמי-ענבליהם -

    אורחה אבודה...

    כציון דרך אתה לי,

    ------------

    נשבר הקסם

    ורסיסיו רק שברי זכוכית דלה.

     

     

     

    ובכל זאת כולנו מחפשים אהבה, ורוצים אותה כרוכה בתשוקה...

    שבת נעימה

    אילת

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      אניגמה 313
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון

      תגובות אחרונות

      הפעילות שלי

      אין רשומות לתצוגה