כותרות TheMarker >
    ';

    משוררות עבריות נוגעות בארוס

    ארכיון : 11/2008

    45 תגובות   יום שבת, 29/11/08, 00:40

    ''


    אמי, אני, נכדותיי (נינותיה) בין שנה לשלוש שנים.

     


     

     

     

    דרג את התוכן:
      9 תגובות   יום ראשון, 23/11/08, 18:32


      ערב נשים אצל חנשקה

       

      http://cafe.themarker.com/view.php?u=156755

       

       

      את חנשקה הכרתי דרך 'קפה'.

      בשבוע שעבר הזמינה אליה לערב נשים לספר אודות ספרה שיצא לא מכבר לאור.

      צבעוניותה של חנה סיקרנה, ובשבת בערב 'נחתנו' אצלה אני ושתיים מחברותיי ושלוש נשים נוספות.

      החמימות בה התקבלנו, דירתה המדהימה והמעוצבת כל כך בדמותה, התקרובת הטעימה שהוכנה השיחה הנפלאה שהתנהלה, הפכו את הערב לערב קסום.

      מסתבר שחיבור בין נשים, ואפילו תהיינה זרות זו לזו,  מניב תמיד סיפורים משעשעים, חוויות משותפות ומשהו מאחוות הנשים הבלתי מעורערת.

      וכמו תמיד, בארצנו הקטנה, מצאנו מיד כי זו מכירה את זה שמוכר לזו, שמכירה את אלה, שהכירו את ההוא ואת ההיא וכך הלאה...

      הערב נמשך אל תוך הלילה, ורק לאחר חצות 'הצלחנו' להתפזר כשחיוך רחב על פנינו ותחושות נעימות בלבבנו וב..בטננו.

      אני מאחלת לחנה הצלחה במעשיה , ומודה בשמי ובשם חברותיי על ההנאה הצרופה שספגנו.

      ערב מומלץ : )

      חנה, יישר כוח!!!

      דרג את התוכן:
        39 תגובות   יום שישי , 21/11/08, 10:25

        אחד הצמחים היותר דומיננטיים בפריחתם כשהשמים מאפירים הוא הבוגונביליה.

        כשהכל אפור, אין כמו לראות את כתמי הצבע העזים של שיח זה.

        הבוגונביליה בבגרותה מסתפקת במעט מים , ומתאימה לשטחים פתוחים נרחבים.

        מאחר שהבוגונביליה שולחת שרביטים עצומים ומשתלטת על כל הנמצא בקרבתה, יש לחשוב היטב היכן לשותלה. גם קוציה האימתניים מכתיבים את מקום שתילתה והיא טובה לגדרות 'פרועות' שאינן דורשות גיזום.

        גיזום מוקפד ינטרל את הפריחה, ואז יצא שכרו בהפסדו.

        בשנים האחרונות ניתן לראות במשתלות עיצוב בוגונביליה כעצים פורחים, ויש אף המעצבים את הצמח בדמוי בונסאי.

        לפניכם, לכבוד שבת,  צילומי בוגונביליות מגינתי. 


         

        דרג את התוכן:
          58 תגובות   יום שישי , 14/11/08, 15:46


          בלילה בלילה התעוררו המכשפות שלי ואמרו לי :

          -     אנחנו הולכות לנשוך את סבתא.

          אתן לא יכולות לעשות דבר כזה אמרתי, כי אני אוהבת את סבתא שלי.

          -    לא איכפת לנו, ענו רולי, קולי, פולי ומולי.

          זה בגלל שאין לנו מקל מכשפות.

           

           

           קטע זה מצוטט מספרה של נורית זרחי מקל  מכשפות (בהוצאת כתר).

           

          ספרים וסיפורים רבים אודות מכשפות פורסמו כבר לפני כחמש מאות שנה בתרבויות רבות :

          עמי ותמי, היפהפיה הנמה, , המכשפות מאיסטווק, ג'יני, סמנטה, הבבה יאגה הרוסייה ועוד .

           

          בספרות הילדים הישראלית  העכשוית מסתמנת מגמה להוציא מהמכשפה את הרוע (אם כי

          לא לגמרי) ולהכניס בה שובבות וקונדסות (כפי שקראתם בציטוט).

          ספרים כמו, המכשפה של ליאור (שולה מודן), המכשפה האחרונה (עמי גדליה),  תנינה מציצה

          בצלחות של אחרים (נורית זרחי), חמש מכשפות יצאו לטייל (רונית חכם) נמצאים בבתים רבים

          בהם גדלים ילדים צעירים, המביעים בקול את הפחד הקמאי מהמכשפה ,

          ובינינו לבין עצמנו, מי מאיתנו לא חווה פחד מפני  מכשפות?

          המכשפה מתוארת במלוא כיעורה: בעלת גיבנת, פנים מחוטטים, על האף הארוך והעקום מתנוססת לתפארה שומה שעירה, סנטר מזדקר, מפיה בולטת שן בודדת חדה והיא לבושה בגלימה שחורה ומתנפנפת.נעליה מחודדות חרטום, שיער ראשה פרוע ומדובלל, על ראשה מצנפת מחודדת, ציפורניה ארוכות ומעוקלות וקולה צווחני ומאיים.

          לצד המכשפה נמצאים חתולים שחורים, עורבים צורחים, לטאות, קרפדות, חזירים ודרקונים.המכשפות בוחשות בקדירה ענקית מרק העשוי חלקי חיות מוזרות, עיניים, אזניים, רעלים ירוקים, והן בעלות יכולת תעופה מאגית כשכלי התעבורה שלהן הוא המטאטא.

          הפעם בחרתי להביא את הצד המשעשע של המכשפה – תאונות נהיגה...

          בהמשך אביא צדדים אחרים של הנושא.

          מקווה שיעניין.

          כל הזכויות שמורות .

          דרג את התוכן:
            36 תגובות   יום ראשון, 9/11/08, 22:14

            אחת החיות המדהימות, שנעשה כל מאמץ לשמרה בעולם, היא הפנדה, אותו יצור יפהפה שכל ילד יאהב להחזיק בדמות בובת צעצוע.

            הבאתי חמש (זה כל שמתאפשר) נקודות זמן של התפתחות, מיצור מכוער למדי לחיה מדהימה ביופיה.

            מקווה שתהנו...

            דרג את התוכן:
              32 תגובות   יום שישי , 7/11/08, 09:53

              החופש תם, נצא/יצאנו לדרך...

              סוף כל סוף תמו החופשים והשבוע החלה שנת הלימודים האקדמית.

              סטודנטים חדשים, רוח רעננה ו..עוד שנה של עבודה.

              מאחר שאני יושבת גם מצידו השני של השולחן, והשנה התחלתי ללמוד שנה שנייה טכנולוגיות ותקשוב במכון מופ"ת, וחזרתי ללימודי ארץ ישראל במכון אבשלום, עיתותיי הפנויות אינן עוד כאלה.

              שפע הפוסטים שנשלח אליי אינו זוכה לאותו מענה שזכה לו קודם לכן, וכך גם יצירת הפוסטים שלי ב'רגיעה' : )

              מאד מתנצלת בפני חבריי הרבים שרכשתי כאן על עיכוב במתן תגובות, על עיכוב בקריאה, ולבטח לא אספיק לקרוא הכל 'און ליין'.

              אנא, התייחסו בסלחנות לנתונים החדשים ולמצב הנתון.

              אשתדל ל'הדביק' פערים מדי פעם.

              מצרפת תמונה של סטודנטים שלי במעבדה ללשון בשנה שעברה.

              בברכה ובידידות

              אילת

               

              דרג את התוכן:

                פרופיל

                אניגמה 313
                1. שלח הודעה
                2. אוף ליין
                3. אוף ליין

                ארכיון

                תגובות אחרונות

                הפעילות שלי

                אין רשומות לתצוגה