כותרות TheMarker >
    ';

    משוררות עבריות נוגעות בארוס

    ארכיון : 10/2010

    61 תגובות   יום שבת, 23/10/10, 02:04

    ''

     

    אז מה הן עושות שם הנקודות השחורות הקטנות בתוך האותיות?

     

    אחד המקצועות הקשים והפחות אהובים על ילדי ישראל (וגם אתם הייתם ילדים) הוא ה'דקדוק העברי' או ה'לשון עברית'.

     

    בעבר (הדי רחוק) היו צריכים התלמידים לדעת לנקד וזה הווה סיוט לכל תלמיד.

     

    עד היום, השאלה הראשונה שאני נשאלת בהתחילת כל  קורס ב'יסודות הלשון' היא : צריך לדעת לנקד?

     

    ובכן, לניקוד העברי מקום נכבד בהבנת השפה, ומכאן בהבנה בכלל.

     

    בפוסט זה אתייחס לתופעה אחת בלשון ובתחום מצומצם מאד – לדגש החזק המכפיל עיצור (בגזרת הכפולים : הסבר בהמשך).

    עיצור הינו זרם האוויר היוצא מן הריאות, עובר דרך קנה הנשימה ונעצר במקום מסויים בחלל הפה (תיבת התהודה שלנו).

     

    למעשה זה ה קול שאנו משמיעים כשאנחנו הוגים את מה שהציבור מכנה בטעות 'אותיות'.

     

    ה אות היא הביטוי הגראפי לעיצור, בעוד ה ניקוד הוא הביטוי הגראפי לתנועות.

     

    ובכן, אותה 'נקודה קטנה', הקרויה דגש, איננה נמצאת באות 'סתם כך'.

     

    לדגש (וכאן אינני מתכוונת לדגש הקל : בג"ד כפ"ת בראש מילה – מה שכולכם זוכרים כשרק מזכירים  את מקצוע ה'דקדוק') יש משמעויות אחדות במילה, ואעמוד כאן על אחת מהן.

     

    לדגש הנקרא כפלן (חזק) יש תפקיד של הכפלת העיצור.

     

    למשל במילה חַלּוֹן יש דגש באות ל' . הדגש מציין שיש כאן הכפלה של העיצור ל' – כלומר: חַלּוֹן בא מהשורש ח ל ל ,  ואכן מהו חלון אם לא חלל בקיר?

     

    כך גם במילה מְחִלָּה – חלל באדמה (בשונה מ מְחִילָה (עם י') מהשורש מ ח ל = סלח).

     

    לעומת זאת במילים חליל, חלל, חללית – מופיעים שני עיצורי הל'.

    (לא אכנס כאן להסבר התהליכים מדוע במילה אחת מופיעים שני עיצורי ל' ובאחרת לא).

     

    כך במילה כִּ פָּ ה , יש דגש באות פ' – מה שמציין שמקורו ב כ פ פ , ואכן ה כִּפָּה כפופה היא.

    גם המילים כפִּית, כפִּיות, כפּות נגזרות מהשורש כ פ פ.

     

    במילה סֻכָּה  יש דגש כפלן באות כ' , כלומר השורש הוא ס כ כ , והרי ה סכך מכסה את הסֻכָּה.

     

    במילה תֻפִּים הדגש ב פ' מציין את ההכפלה ב  ת פ פ  ואנחנו מתופפים,

     

    המילה מְסִבָּה גזורה מ  ס ב ב  והרי כולנו מְסֻבִּין  בפסח וגם  ב  מְסִבָּה – כלומר יושבים  סביב. מאותו שורש גם המילים: סביבון, סביבה וכד'.

     

    הסכה מצלָּה על יושביה מ  צ ל ל , כלומר עושה צללים או צל, והמילה דַלָּה מהשורש 

    ד ל ל , כלומר היתה  דלילה.

     

    הכלה הייתה קַלָּה , כלומר קלילה וב גנָּה עבד  גנן וגינן את הצמחיה.

     

    אבל, אם נראה לכם שזה כל כך פשוט, אז לאו דווקא.

     

    לא כל דגש מכפיל את העיצור ומקורו בשרש מגזרת ה'כפולים', כלומר : שני העיצורים האחרונים שלו זהים: סבב, חגג, גננ, סככ וכד'.

     

    העברית 'קצת' יותר מורכבת ויש עוד סיבות לדגשים, אך אין זה מענייננו כאן.

     

     

    מקווה שנתתי מעט הסבר וטעם לאותה נקודה קטנה ושחורה אשר בתוך האות, ושתוכלו לבדוק במילים אחרות האם זה תפקידה, שהרי משמעות המילה לעיתים טמונה בה.

     

     

    שבת  שלום

    אילת

    דרג את התוכן:
      28 תגובות   יום שישי , 15/10/10, 23:14

       

      שוק הפלסטיק  סתיו  2010

       

       

      ב 'סלונה'  Saloona, מגזין אינטרנט חדש לנשים אותו אני מבקרת תכופות וב'עכבר העיר'

       

       הופיעה ההודעה כי בסוף השבוע הקרוב  ב 16-15 (שישי/שבת) יתקיים 'שוק פלסטיק סתיו' 2010.

       

      את שוק הפלסטיק יזמו שתי בחורות צעירות עם רקע בתחום האופנה וההפקה:

       

      יעל אורנשטיין (26) ורוני כהן (27).

       

      הארוע מהווה נקות זינוק וחשיפה למעצבים צעירים בתחילת דרכם, ותחת קורת גג אחד מציגים

       

      מעצבים צעירים את עבודותיהם למכירה.

       

      אמנם השוק נקרא 'שוק הפלסטיק', אך מרבית המוצגים אינם עשויים מחומר זה, אלא מחומרים

       

      שונים אחרים.

       

      מוצגים ב 50 הדוכנים פריטי הלבשה, הנעלה, תכשיטים רבים ואקססוריז מיוחדים, חלקם בעלי

       

      אמירה מיוחדת וחדישה.

       

      השוק נערך במועדון ה"מסי"

       

      רחוב השרון 10 בת"א ( תחת קורת גג ומיזוג).

       

      במקום שלוש קומות של תצוגה, אווירה מקסימה וצעירה.

       

      עלות כניסה: 10 ש"ח בלבד.

       

      בהודעה צויין :

       

       

      "אם תופיעו בפריט מנומר בעל נוכחות – תרוויחו כניסה ללא עלות! (נא לא להביא נמר, וגם קלמר מנומר לא נחשב)".

       

      וכך מצויידת בשמלה שחורה ובאקססוריז מנומרים (ולא על מנת להיכנס חינם, אלא מתוך

       

      אהבה כמעט 'חייתית' למנומרים למיניהם), הגעתי בבוקרו של  היום הראשון אל המקום והרי

       

      ההתרשמויות במלל ובצילום.

       

      ממליצה בחום (שם ממוזג ונעים).

       

      אגב, מחוץ למתחם מופעי רחוב למיניהם ובסביבה גלריות אחדות.

       

       

       

      ''

       

       

      נעלי הפלסטיק של "המוסד"  - טרנד חדש בעולם ההנעלה.

      שימו לב לחותמת ולשם  הציוניים :-)

       

       

      ''

       

      .

      .

       

      ''

       

      גם נעליים מחומרים אחרים ניתן למצוא

       

      .

      ''

       

      .

       

      ''

      .

      ''

      .

       

      ''

      .

       

      ''

      .

       

      ''

      .

       

      ''

      .

      גליה המקסימה מגבעת ברנר, מעצבת תכשיטים מקרמיקה עדינה, וממנה קניתי טבעת זאת

       

      ''

      .

       

      אופיר איבגי, בן 18 וחצי, מרעננה, הפתיע בעיצובי הבגדים שלו, אותם הוא תופר בעצמו,

      וממנו רכשתי את הפריט המנומר (כבר אמרתי: אוהבת אותם במינון הנכון) שניתן ללבשו בשני צדדיו.

       

      ''

       

       

       

      במקום גם בר נעים, שירותים נקיים ומעוצבים והמעצבים הצעירים כולם, באמת כולם, יפים, חייכניים ומסבירי פנים.

       

      כל הצילומים נעשו בשיתופם וברשותם ולהם התודה.

      מאחלת להם הצלחה והתפתחות.

       

      מקווה שתהנו

      אילת

       

      מאד רציתי להביא עוד צילומים, אך הגעתי למיצוי המקסימלי החודשי.

      אנסה להביא בהמשך תמונות נוספות מהארוע.

       

      דרג את התוכן:
        65 תגובות   יום חמישי, 14/10/10, 00:10

        תעתיק

         

         

         

        תעתיק הוא מונח בבלשנות המתאר תהליך התאמת מלל בשפה אנושית לשיטת כתב שאינה

          

        שייכת לשפה, תוך שימוש בחוקים מסוימים, כך שניתן יהיה לשחזר את הגיית המלל מקריאת

          

        הכתוב.

          

        סוג אחד של תעתיק הוא תעתיק אותיות או טרנסליטרציה, בו כל אות או סימן בכתב של שפת

          

        המקור מוחלפים באות או סימן תואמים קבועים בכתב היעד. ניתן לראות סוג זה של תעתיק

          

        כהתאמת שיטת כתיבה אחת לאחרת.

          

        סוג שני של תעתיק הוא תעתיק הגאים או טרנסקריפציה, בו המילה נכתבת בשפת היעד

          

        בהתאם לאופן ההגייה. תעתיק מסוג זה שואף לכך שקורא התעתיק יוכל לבטא את המילה

          

        המתועתקת בצורה שתהיה ככל האפשר דומה לצורת המקור.

          

        הגייה של שפה היא האופן שבו השפה באה לידי ביטוי בפי דובריה. הגייתה של שפה, גם בפי

          

        הדוברים אותה כשפת אם, משתנה במהלך הדורות, וכן ניכרים הבדלי הגייה בין קבוצות אתניות

          

        שונות ובין אזורי מגורים שונים (במדינות שונות, ואף באזורים נפרדים של אותה מדינה).

          

        טקסטים כתובים באלפבית של השפות השונות אינם מספקים מידע מלא על אופן הגייתו של

          

        הטקסט, ולהגייה הנכונה נדרשים גם ניסיון וידע של הקורא. לכתיבה המספקת מידע מלא על

          

        אופן הגיית הטקסט משמש אלפבית פונטי בינלאומי.

          

        ענף הבלשנות העוסק בחקר ההגייה קרוי פונטיקה.

          

        ההגייה משמשת לעתים כמאפיין חברתי של הדובר. המחשה בולטת לכך ניתנה במחזהו של  

          

        ג'ורג' ברנרד שו, "פיגמליון", שבו מתערב פרופ' הנרי היגינס, חוקר פונטיקה באוניברסיטה, עם

          

        חברו, שיצליח להפוך את אלייזה דוליטל, מוכרת פרחים ממעמד נמוך ובעלת חיתוך דיבור המוני,

          

        ל"ליידי" - אשה בעלת הגייה נכונה וגינונים חברתיים מושלמים.   (ויקיפדיה)

          

          

         

        אחת הטעויות היותר נפוצות בהן אני נתקלת כאן באתר ובמקומות אחרים היא אי הידיעה כיצד יש לכתוב מילים לועזיות בעברית.

        בפוסט זה אני רוצה להתייחס לשימוש באותיות ט' ות' שמרבית הכותבים טועים בסדר הופעתן במילה, או טועים בשימוש שאינו נכון, כלומר כותבים ט' במקום ת' או להיפך.

         

        ע"פ חוקי האקדמיה ללשון עברית האות T בלועזית נכתבת כ – ט' בעברית.

         

        הצירוף TH מתועתק בעברית ל  - ת'.

         

        צירוף של TH אשר נשמע  בלועזית כ – T  יכתב ב – ט'.

        והרי לכם רשימת מילים מהנפוצות ביותר ואשר סובלות מתעתיק שגוי אצל מרבית הכותבים:

         

        Empathy     =  אמפתיה  (הרוב כותבים : אמפטיה)

        Sympathy   =  סימפתיה  (הרוב כותבים : סימפטיה)

        Pathetic    =  פאתטי  (הרוב כותבים : פטטי)

        Esthetic     =  אסתטי  (הרוב כותבים : אסטטי)

        הסיומות  path       = ת'   כמו  אנטיפת, סוציופת וכד'

        • כך גם  מתמטיקה, קתטר (ולא קטטר), ו אסתמה   Asthma   , אתֶר, אנתולוגיה, תימה ועוד.
        •  
        • הערה: מילים בודדות כמו אסטמה וסימפטיה השתרשו מאד בכתיבה וניתן למצוא אותן גם בצורת כתיבה זאת הנוגדת את הכללים.

         

         

         

                  האקדמיה ללשון העברית

                  התעתיק מלועזית לעברית

        סיוון תשס"ז, מאי 2007

         

        מבוא

         

         

          ·        כללי התעתיק מכוונים לשמות של אנשים, של מקומות, של מוסדות וכיו"ב מלשונות זרות שאינן שמיות.

         

         ·        שמות שיש בהם מנהג כתיבה מושרש בעברית, ייכתבו כמנהגם (כגון טשרניחובסקי, חלם, לודז', ליטא).

          ·        בכללים מונח העיקרון שאין מתעתקים את השמות על פי כתיבם במקורם, כי אם על פי הגייתם הנשמעת לנו.

          ·        התעתיק מבוסס על ההגייה בעברית בת ימינו ועל מימושה באותיות העבריות. הגיים זרים שאין להם מקבילות במערכת ההגה העברית, מתועתקים בסימני ההגיים המצויים, הקרובים במבטאם למבטא ההגיים הזרים.

          

            בשני מקרים הוחלט לסטות מן העיקרון ולהוסיף סימן הבחן (גרש): ד' [ð]; ת' [θ], נוסף על האותיות המוגרשות שכבר השתרשו בכתיבה העברית: ג', ז', צ'.

          ·        הכללים מותאמים לשני הכתיבים – המנוקד והלא-מנוקד. בכל מקום שיש הבדל צוינו שני הכתיבים.

         ·        התעתיק הלא-מנוקד אינו מכוון לתת תמונה מלאה של התנועות, בדומה לכתיב הלא מנוקד של המילים העבריות.

         

         ·        בכללי התעתיק שלושה פרקים: (1) העיצורים; (2) התנועות; (4) הדגש.

         

        המצוטט מאתר האקדמיה נוגע לעניין הפוסט בלבד כפי שמצאתי לנכון להביא.

        המעוניין להרחיב (ויש עוד צדדים נוספים רבים לתעתיק) יפנה לאתר האקדמיה ללשון עברית.

         

        מקווה שתפיקו מהפוסט עניין ותיישמו  את החוקים בכתיבתכם.

        בברכה

        אילת

        דרג את התוכן:
          38 תגובות   יום שבת, 9/10/10, 19:17

          ''

            

          למי הוא בכלל מוציא לשון ? חוצפה !!!

           

            

          בוקר יום שישי

          בחוץ קצת סגרירי

          שבעה זוגות עיניים

          חיוך על השפתיים

           

          ביפו  בפינת חמד קטנה

          בית עמנואל - גן מלא נשמה

          עצי פיקוס בנגלי מרובי שורשי אוויר

          כוס תה פירות

          הסבר עשיר ומעשיר

           

          ובאלה הנפלאות שיצרו השורשים

          אשתף גם אתכם

          את מעשה הבריאה להוקיר

            

            

          ''

            

            

          ''

            

            

           

          תודה ענקית לרוני פטיק

          על יום מדהים בשכונה האמריקאית-גרמנית אשר ביפו

          על הסברים מפורטים

          על ידע מדהים

          על חברותא נעימה

          על  כיבוד וארוח עם כל הנשמה

          על הזכות להכיר את פדרו

          איש חביב, ידען, מקסים

          על מפגש עם מראות בראשיתיים של יפו

          דרך סליידים עתיקים

          ובכלל על יוזמה

          המותירה טעם לעוד מזו החגיגה...

           

           

          ''

           

           

           

           

          שבוע נפלא לכולם

          בתקווה לגשמי ברכה

          שימשיכו לרדת עלינו במהרה

          אילת

           

           

           

          ''

          אמנם קצת מטוטש

          אבל ריקוד בשניים - יש בו ממש...

          ''

           

          ולהצצה אצל רוני פטיק  

           

          http://cafe.themarker.com/user/336221/

          דרג את התוכן:
            71 תגובות   יום שני, 4/10/10, 21:31

            ''

            העורב

             

             

            ריקוד העורב


            מִפְּנֵי מָה הָעוֹרֵב הוֹלֵךְ בִּרְקִידָה?
            פַּעַם אַחַת רָאָה הָעוֹרֵב אֶת הַיּוֹנָה שֶׁהֲלִיכָתָהּ יָפָה יוֹתֵר מִכָּל הָעוֹפוֹת,
            אָמַר בְּלִבּוֹ אֵלֵךְ גַּם אֲנִי כְּמוֹתָהּ.
            וְהָיָה מְשַׁבֵּר עַצְמוֹ בַּהֲלִיכָה, וְהָיוּ הָעוֹפוֹת צוֹחֲקִים לוֹ.
            נִתְבַּיֵּשׁ הָעוֹרֵב וְאָמַר אֶחְזֹר לַהֲלִיכָתִי הָרִאשׁוֹנָה.
            בִּקֵּשׁ לַחְזֹר וְלֹא הָיָה יָכֹל כִּי שָׁכַח הֲלִיכָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה וְהָיָה כִּמְרַקֵּד וְלֹא עָלְתָה בְּיָדוֹ לֹא הֲלִיכָה רִאשׁוֹנָה וְלֹא אַחֲרוֹנָה.

            (על פי אלפא ביתא דבן סירא)

            ''

            "הלך הזרזיר אצל עורב"

             

             פירושו: אדם מפוקפק יתחבר עם הדומים לו..


            "רבי אליעזר אומר לא לחנם הלך זרזיר אצל עורב אלא מפני שהוא מינו" (ב"ק צב ב).

            הביטוי מופיע בתלמוד בהקשר של קביעת כשרות של עופות: הזרזיר לא היה מוכר לחז"ל, וכדי לעמוד על כשרותו בדקו לאיזה עוף הוא מתחבר. מאחר שהזרזיר נראה בקרבת העורב הלא כשר, נקבע שגם הזרזיר אינו כשר.

            אצל=ליד

            זרזיר=ציפור שיר החיה בלהקות גדולות.

            ''

            ''

            ''

             

            דרג את התוכן:

              פרופיל

              אניגמה 313
              1. שלח הודעה
              2. אוף ליין
              3. אוף ליין

              ארכיון

              תגובות אחרונות

              הפעילות שלי

              אין רשומות לתצוגה