כותרות TheMarker >
    ';

    משוררות עבריות נוגעות בארוס

    ארכיון : 4/2011

    78 תגובות   יום שישי , 15/4/11, 17:21

    הויסטריה פורחת בהיסטריה

     

    והאביב שולט  לו כאימפריה

     

    ואנחנו נחוג הפסח בהרמוניה

     

    סביב שולחן ערוך לו כסימפוניה

     

     

     

     

    ''

     

    שיכורים מהאביב ולא מיין

     

    נרים כולנו כוס לחיים

     

    ולכם חבריי רוב איחולים

     

    להורים, לילדים וגם לנכדים

     

    מי יתן שכולנו נזכה

     

    בעוד שנה לפסח כזה...

     

     

    בברכה חמה

     

    אילת

     

    דרג את התוכן:
      48 תגובות   יום רביעי, 6/4/11, 23:01

      קמפוס סובב כינרת 

       

      ובכן, ביום חמישי ירד מבול, אבל לטייל - יוצאים

       

      את היום הראשון ביליתי רטובה עד לשד עצמותיי בהר האושר, בטבחה ובכנסיות אחרות.

       

       

      ''

       

      הר נחום, הידוע גם כהר האושר, או הר הביאטיטודים ("הר המבורכים") הוא כתף דרומית של רמת כורזים הממוקם מצפון לימת כנרת שבגליל התחתון, כקילומטר וחצי מצפון מזרחית לצומת כפר נחום. ההר מתנשא לגובה של 150 מטר מעל הכנרת (כ-60 מטר מתחת לגובה פני הים). ההר הוא אתר קדוש לדת הנוצרית.

      לפי המסורת הנוצרית והברית החדשה הר נחום הוא המקום בו נשא ישו את "דרשת ההר", שבה נכללו עיקרי תורתו. כמו כן הר נחום הוא הרקע בו נבחרו שנים עשר השליחים על ידי ישו בברית החדשה. ישנם מאמינים נוצריים העורכים מסע צליינות מהכנסייה שעל ראש ההר ועד לעין שבע שלמרגלותיו.

       

       

      ''

       

      .

       

       

      על ראש ההר שוכנים מנזר, כנסייה פרנציסקנית, אכסניה של נזירות פרנציסקניות, גן ומשק חקלאי ששייך למיסיון האיטלקי בארץ ישראל. עוד נמצא במקום המרכז הבינלאומי דומוס גלילאה.

      .

      .

       

       

      ''

      .

      . 

      דומוס גלילאה הוא בית ספר לכמרים, מרכז מפגש ולמידה ומרכז התבודדות של ארגון הדרך הנאוקאטקומנאלית (ספרדית Camino Neocatecumenal) הקתולי. ומשקיף אל חופה הצפוני של הכנרת.

      .

      . 

       

      ''

      .

      .

       

      היוזמה להקמת המרכז הייתה של האפיפיור פאולוס השישי במחצית שנות ה-70 של המאה ה-20. ב-15 בינואר 1999 הונחה אבן הפינה, והוא נחנך רשמית, לאחר השלמת בנייתו של אגף אחד, בעת ביקורו של האפיפיור יוחנן פאולוס השני בישראל ב-24 במרץ 2000. המרכז החל לפעול בשנת 2003.

       

       

      ''

       

       

      מטרת המרכז היא לימוד מסורת ישראל כמקור לנצרות וטקסיה, במטרה להעמיק את הקשר בין הנצרות לבין היהדות.

      שטח המבנה הוא 12,000 מ"ר והוא ניצב באחוזה המשתרעת על-פני שטח של 33 דונם. המבנה מחולק לשלושה מפלסים. במפלס העליון נמצאים אודיטוריום (מרכז התכנסויות) כנסייה, בית כנסת, ספריה המוגדרת כספרייה תאולוגית בחסות הוותיקן המשלבת ספרי דת נוצריים ויהודיים ובה 12 כיסאות כמספר שבטי ישראל הניצבים מסביב לספר תורה. בשני המפלסים בתחתונים שוכנים מאה חדרי מגורים, ובהם מאתיים מקומות לינה בסך הכל.

      הכנסייה הפרנציסקנית הנמצאת על ההר נבנתה בין השנים 1936 עד 1938 על ידי האדריכל אנטוניו ברלוצי. את המבנה עשוי מאבני בזלת מקיפה קולונדה והוא נושא כיפת נחושת. הכנסייה מעוצבת בצורת מתומן המסמל את שמונת הפסוקים מ"דרשת ההר" של ישו הפותחים במילה "אשרי", והחלונות בשמונת קירותיה מעוטרים בפסוקי הדרשה. על רצפת הכנסייה, מסביב למזבח, טבלאות פסיפס ובהן כתובות המידות הטובות על פי "דרשת ההר": טוהר, חסד, ענווה, אמונה, אומץ, צדק, תקווה ותבונה. הקירות מחופים בשיש צבעוני בחלקם התחתון, ובחלקם העליון הם לבנים ומוצגות בהם סצינות מדרך הייסורים. האפיפיורים פאולוס השישי ויוחנן פאולוס השני ביקרו בכנסייה וערכו בה מיסה בשנים 1964 ו-2000 בהתאמה.

       

      הנוף באיזור כולו  מדהים אם כי היה הפעם...רטוב. הגשם לא פסק מרדת, אבל כמה אושר התמלאו לבבותינו בעומדנו למרגלות הר האושר למראה הכנרת הגועשת והמתמלאת מים.

       

      ביום השני יצאתי  למסלול של ישן וחדש בטבריה עם המדריך המצויין חגי (בחיריק), שהידע הרב שלו נשאב אל האוזניים הקשובות.

      ראינו את התיאטרון, את שער העיר (חפירות חדשות למדיי - מומלץ מאד), בית המרחץ, הר ברניקי, וסיימנו את היום בסיור עם שירי נעמי שמר, שהדריכה בחן רב צילה בן נבט, בת קבוצת כנרת.

       

      ביום השלישי - שבת - מזג האוויר היה חלומי. ראות צלולה, אוויר צח ומשטחים ירוקים מוכתמים בצהוב החרדל, באדום הפרגים, בורוד כליל החורש ובריחות הפרדסים הפורחים בעוצמה.

       

      חלום, אמרתי? אכן, היופי אין סופי...

       

      ביום זה ביקרנו בחצר כנרת, ביתניה, פוריה, מושבת כינרת המשתפצת להפליא, ובבית הקברות ביקרנו את הקברים של רחל ושל נעמי שמר ועוד רבים וטובים.

       

      גם בערבים לא ישבנו בחיבוק ידיים.

       

      בערב הראשון ראינו בקבוצת כינרת הצגת יחיד מקסימה : "סיפור אהבה ארץ ישראלי" - המבוססת על סיפור אמיתי של פנינה גרי (שכבדה אותנו בנוכחותה ובדבריה) והציגה עדי בילסקי שהייתה נפלאה.

      ההצגה מספרת על אהבתם של מרגלית ועמי בין השנים 1948 - 1942, כשברקע האירועים הסוערים של טרום מלחמת השחרור, והסיום הטרגי בו נהרג עמי ביום חתונתם של השניים בהגנה על קיבוץ בית קשת.

       

      בערב שבת רקדנו במסיבה עליזה בבית המלון בו שכנו (שלמה המלך).

       

      עוד קמפוס מהנה ומלא חוויות עבר עלינו בברכת ממטרים ממעל ופריחה אביבית מתחת.

      .

       

      חומר עזר : ויקיפדיה.  

       

      עוד תמונות בדרך. האתר אינו מאפשר העלאה נוספת (גבולות מיכסה).

       

      להנאתכם.

       

      אילת

       

      דרג את התוכן:

        פרופיל

        אניגמה 313
        1. שלח הודעה
        2. אוף ליין
        3. אוף ליין

        ארכיון

        תגובות אחרונות

        הפעילות שלי

        אין רשומות לתצוגה