יום שבת, 24/8/13, 18:32
| כששאלתי אותך, לא כל כך מזמן, איך אחרי כל כך הרבה שנים של חיפושים , בכל כך הרבה מדינות, מצאת את הספינה ההיא, מכל המקומות שבעולם דווקא בחור נידח שבצפונה של גרמניה, לא ידעת לענות לי. "איך נזכרת בזה פתאום?", שאלת, ולא ידעתי ... |
יום שלישי, 20/8/13, 11:59
| אלוהים היקר, אתה בטח שואל למה בתור אחת, שלא מי יודע מה מאמינה בך, אני כותבת אליך; ואתה צודק. אני אפילו לא בטוחה שהייתי רוצה להאמין בך, כי אני לא מתחברת לכל הרעיון של שליטה מרחוק, במיוחד בתקופת הימים הנוראים, אבל זה לפעם ... |
יום שישי , 9/8/13, 10:57
| מקבץ של טיוטות אקראיות. על ציור אני מלאה. אני ריקה. אני רוצה לכתוב טקסטים. טקסטים קצרים. וארוכים. אני רוצה לצייר. אני מלאה. אני ריקה. אני רוצה לצייר אנשים מזדמנים. כאלו שהעין מרפרפת עליהם במהלך היום, או הלילה. כאלו... |
יום רביעי, 7/8/13, 08:46
| אני רוצה לספר עליך. עלינו. עלי גם. אני לא בטוחה שזה פוליטיקלי קורקט, אבל זה מה שהייתי רוצה לעשות. להתחיל מהתחלה, או מהסוף או מאיזה מקום באמצע. הכי חשוב לטפטף את הטיפה הראשונה ומשם זה יזרום ויתפשט לכל המקומות. אבל קודם אס... |
יום שלישי, 30/7/13, 23:46
| כמו מנטרה רעה התרוצצה לי בראש הבדיחה הנוראה- ההיא-על ההיא-שכבר לא קונה בננות ירוקות. כל אימת שיצאתי מהבית היא הייתה עוקבת אחרי. רודפת אותי. אורבת, ממתינה לשעת כושר כדי להטיח לי בפרצוף את הפאנצ' ליין המרושע שלה. עד שהפסקת... |
יום שני, 10/6/13, 15:44
| כל המנחמים חלפו על פניי כמו בסרט בזה אחר זה אחר זה. אמרו מילות ניחומים. חיבקו. דיברו בהתחלה בשקט, ואחר כך ברעש שזרם ושצף והציף את החדרים כדי להחריש את החלל שצעק מכל מקום. אני לא מבינה איך זה שבן אדם אחד יכול למלא כל כך ה... |
יום שלישי, 26/3/13, 12:55
| ציור שבכל פעם שחתמתי עליו, הגיע אחד משלושת ילדיי, ותיקן את ההעמדה שלו, כל אחד מסיבותיו הוא, כך שבשלב זה הוא אינו חתום. שמן על בד 130X90 עבור אלו שאין להם שום דבר טוב לעשות חוץ מאשר להקדיש דקה לתת לתמונה להתקבע בכל פעם מז... |
יום שבת, 9/2/13, 08:29
| מישהו השליך אותי למכונת כביסה. אין לי מושג מי או למה. אני מסוחררת. הרבה דברים אינני מבינה. בטוח שלא את החשובים שבהם. כאוס. הכי חשוב לנשום. לספור. אחת שתיים שלוש וכן הלאה, לפחות עד עשר. עד מאה. עד מיליון. עד סוף המספרים. ... |
יום חמישי, 17/1/13, 23:18
| מספר פעמים בכל שבוע יש במשרד הפנים באילת קבלת קהל לפליטים הסודנים. עשרות גברים (בעיקר), אך גם נשים וטף, ממתינים מחוץ לבניין, בחורף ובקיץ, עד שהם מנותבים פנימה, בקבוצות אחידות, תחת פיקוח של מאבטח. באופן זה, לא נוצר בתוך ... |
יום ראשון, 14/10/12, 21:50
| קריין מרצד על מרקע שטוח. מלווה את הקפה הראשון בעדכוני מזג האויר, מצב התנועה, שער הדולר, ומדד הנס-דק. שפתיו רוקמות מלה למלה במבנה תחבירי מדויק, בדקדוק מופתי- הוא מרכיב שני משפטים סתמיים ומספק משפט- מורכב מספיק-כדי לקלוע ... |
יום רביעי, 10/10/12, 20:33
| אני אכתוב את עצמי לדעת. זה מה שאעשה. אלכוד במילותיי כל שביב הרהור או בדל של מחשבה תועה, זנב של התרשמות, כל הברקה, כל תובנה חולפת, רוח שטות, או תהיה, ואתמלל, ואתמלל ואתמלל ואתמלל. נופים שלמים. חיים שלמים. את כל האהבה . ה... |
יום שבת, 6/10/12, 08:12
| בלובי של מלון פאר, שאת שמו שכחתי, ממתין לנו קרומוול החייכן עם הלימוזינה שלו. הוא יהיה הנהג והמדריך שלנו להיום. הוא בשנות העשרים המאוחרות שלו, מה שאומר שהיה ילד קטן כשנלסון מנדלה עלה לשלטון. הוא עורך לנו סיור, שעוד אחזור... |
זכות התשוקה
בתגובה על אבידות ומציאות