יום שלישי, 25/1/11, 00:26
| בית העם הישן. קר. בחוץ משתוללת סופת ברקים והמשבים הקפואים שחודרים דרך הרעפים והסדקים בקירות, מציפים את האולם בריח של לולים ורפתות. הצופים מכודררים במעיליהם בתוך כסאות עץ נוקשים. על המסך המתבדר עם כל פרץ של רוח שנכנסת לאו... |
יום חמישי, 20/1/11, 20:01
| הרגע בו הופך גינוי לשיגעון הוא ערך משולש מורכב יותר- ממה שניתן לחשוב, שכן- יש קושי מסוים בשקלול גודל העוול אל מול - כדאיות המחאה- מצד אחד, ואל מול תקינות פוליטית נדרשת, ושמירה על "פאסון" מיושב - מן הצד האחר. המקרה של האז... |
יום רביעי, 19/1/11, 23:07
| דף החשבון באינטרנט מדווח על פעילותך הפיננסית בשוויון נפש- נטול החמיצות הקלה, המאפיינת את קולה של פקידת הבנק שלך. * ברירת המחדל במערכת לניתוב שיחות מובילה אותך לתא הקולי- במחלקה הנכונה. (קיימת, תמיד, אפשרות למענה אנושי)- ... |
יום שני, 17/1/11, 22:20
| שעון הקיר שהוא הביא איתו הביך אותי, אבל לא הייתה דרך לחמוק ממנו. אפילו בורג הוא הביא, ואחר כך טיפס על כסא ותלה אותו בדיוק מול העיניים שלי, ושנינו התבוננו בלוח המצועצע שהקדשה מוזהבת מתנוססת במרכזו, הוא- בסיפוק, ואני &ndas... |
יום שישי , 14/1/11, 15:27
| 5/1/11 05:46 דואר נכנס היי נועם, נעים מאד. שאלת איך אני רואה את הדברים, רק שלא חיכית לתשובה לפני שהעלית אותנו על מטוס והנחתת אותי במקום האחרון שאליו הייתי בוחרת לנסוע. פלורידה??? ארץ הפלמינגו? כשנרגעתי מההלם הראשוני, צחק... |
יום רביעי, 5/1/11, 00:40
| יורה מילים למטרות מקריות מה שבא. איך שבא. בתקופות של מיתון מנסה לקלוע לדעתם של- או ללבם של- או להגיונם של- או, לפחות- לברכיים. מוקדם לדבר על כיבוש יעדים. *********** החיים שלי לאחרונה מעצימים את הקיים אולי זו מטרה טובה-... |
יום שבת, 1/1/11, 13:26
| אורי צמצם עיניים אל מול עדשה דמיונית, ותיאר לי את ה"פריים" - "חושך. במרכז המסך מתהווה נקודה לבנה",- אורי מהדק אצבע לאגודל לטבעת שדרכה הוא מציץ בי- מקרב, ומרחיק- "הנקודה גדלה וגדלה, עד שאפשר לזהות בה את כדור הארץ מרחף בח... |
זכות התשוקה
בתגובה על אבידות ומציאות