יום שבת, 24/9/11, 14:12
| דברים כה רבים התרחשו והתגלו מאז אותו ערב אומלל בו הובלתי לבית האסורים, עד שאינני יודעת ממה להתחיל, ובמה לסיים. על קיר תאי, חרצתי ארבעה קוים וקו אלכסוני חוצה אותם, ועוד שני קוים. חמישה ימים ועוד שניים שהם, בחשבון פשוט שבו... |
יום שבת, 17/9/11, 15:43
| מאירועי הפרק הקודם: בסופו של הפרק הקודם הוצף לבה של המוזגת רגשי חמלה על ילדותו העשוקה של קרינגטון. "בוא", אחזה היא בידו, והובילה אותו לעבר קיטון השינה. "נזדיין". "רגע", התנצל קרינגטון, וכיוון אליה את העדשה: "שוט!" ______... |
יום שבת, 10/9/11, 14:56
| "מונסון באוגוסט. מי היה מאמין?" הפטרתי לעצמי. חבורתו הצוהלת של קרינגטון נגוזה בענן של אלכוהול, בדרך למסיבה- שהיא "פשוט MUST " -כפי שהסבירה לי נערת במה תכולת עיניים- והותירה אחריה שקט מבורך. שחררתי את נער האורוות ואת מאו... |
זכות התשוקה
בתגובה על אבידות ומציאות