יום ראשון, 14/10/12, 21:50
| קריין מרצד על מרקע שטוח. מלווה את הקפה הראשון בעדכוני מזג האויר, מצב התנועה, שער הדולר, ומדד הנס-דק. שפתיו רוקמות מלה למלה במבנה תחבירי מדויק, בדקדוק מופתי- הוא מרכיב שני משפטים סתמיים ומספק משפט- מורכב מספיק-כדי לקלוע ... |
יום רביעי, 10/10/12, 20:33
| אני אכתוב את עצמי לדעת. זה מה שאעשה. אלכוד במילותיי כל שביב הרהור או בדל של מחשבה תועה, זנב של התרשמות, כל הברקה, כל תובנה חולפת, רוח שטות, או תהיה, ואתמלל, ואתמלל ואתמלל ואתמלל. נופים שלמים. חיים שלמים. את כל האהבה . ה... |
יום שבת, 6/10/12, 08:12
| בלובי של מלון פאר, שאת שמו שכחתי, ממתין לנו קרומוול החייכן עם הלימוזינה שלו. הוא יהיה הנהג והמדריך שלנו להיום. הוא בשנות העשרים המאוחרות שלו, מה שאומר שהיה ילד קטן כשנלסון מנדלה עלה לשלטון. הוא עורך לנו סיור, שעוד אחזור... |
יום חמישי, 4/10/12, 17:37
| אני עופרת יצוקה. אני בטון. אני יכולה להטביע אוניות. אוקיינוסים יעלו על גדותיהם אם אני אבכה. להציף יבשות אני יכולה. להחריב כפרים שלמים אני יכולה. אני חלל. אם מישהו יתקע אצבע לתוך הקליפה הוא ירגיש אויר. כשהוא יוציא את האצב... |
יום רביעי, 3/10/12, 21:08
| "דרום אפריקה", קראתי לקובץ שפתחתי על שולחן העבודה. הוא הכיל רשומון יבש של המסלול אותו עברנו, בתוספת תזכורות מוצפנות, שקיוויתי, שהמפתח האסוציאטיבי שלי יצליח לפענח גם בחלוף זמן, כשאחזור לכתוב את המסע הזה. כשחזרנו, ניסיתי ל... |
זכות התשוקה
בתגובה על אבידות ומציאות