| 24/8/10 00:28: הגבול הראשוני והבסיסי הוא קו המתאר של הגוף עצמו .כל צעד הגוף יוצר גבול חדש. יצירת גבולות משתנית מרגע לרגע . המחשבה היא גבול הרגש גם כן . תהיתי.. האם יכולת לנסח ולכתוב פשוט קצר ולא מתפתל? יש הזקוקים לגבולות ושייצרו אותו עבורם ויש האוהבים לפרוץ אותו . אילו ואילו יוצרים וגם פורצים אותו (את הגבול).. |
שלום ושבת שלום.. למי שיציץ,,,, כפי שכתבתי באחד הפוסטים הראשונים ,יש לי מנהג מידי שבוע לעיתים בפער ימים מצומצם יותר, בהם אני בוחרת אחד מספריי פותחת אותו, ובאקראיות היכן שנופל עמוד זה וזה .... לא חשוב. מה שמרתק הוא זה שהדף "שנופל" תמיד תמיד קשור לתחושותי או מחשבותיי וכמעט מדוייק , אם כן הספר הוא מספריו של דופאק צו'פרה . הוא נקרא דרכו של הקוסם. האמת לפעמים אני מרגישה כי אני קוסם וגם בחיים יש קסם אבל גם הרבה כאב!! כאשר מנקים את דלתות התפיסה , אפשר להתחיל לראות את העולם הבלתי נראה -עולמו של הקוסם .
טיהור כולל התנקות מן הרעלים ומערכות יחסים רעילות .
כל גוף חי ,פיזי ומתוחכןם,הוא צרור של אנרגיה שאפשר לקלוט אותה באופן ישיר.
שיר.. מה תאמר אילו ישנת, ובשנתך חלום חלמת? ובחלום ,לשמיים הגעת ןפרח יפה ומוזר קטפת? ומה תאמר אילו בבוקר קמת ובידך פרח מצאת? מה? ל
|
,,,,היום עבדנו הרבה על הנשימה ופתאום חשבתי שהנשימה זה דבר שאין לו צורה אין להחזיק אותה אין לסחור בה אין אפשרות לחלק אותה לתת למכור או לשתף ולהשתתף וגם לא לקחת . היא שלך ושל כולם .. הנשימה זהו מקור הכח להבנה וקבלת פורפורציה את ועל החיים .
,כרגע סיימתי טיפול בנער שעובר קשיים והרגשה של אי שקט המתבטאת בביקורת עצמית אינו מרוצה מעצמו ומכל מעשה, מחשבה וכל אמירה שיוצאת מפיו . במקצועי כמטפלת בתנועה, אני מאפשרת למטופל ביטויי חופשי למחשבותיו ורגשותיו על מנת לתת לא מקום מוגן ובטוח , עד כמה שניתן וכלים שיעזרו לו "לבנות" "קיר" שיהווה משען ויקנה ביטחון והערכה עצמית טובה יותר. לאהוב את עצמו יותר להקשיב להכיר, לפתח מודעות לצרכיו לחולשות ובעיקר לשקף ול"הגדיל" את הדברים הטובים שקיימים בו . ,, לעודד ולשקף את הצדדים החיוביים על מנת לחזק את הביטחון העצמי ,וזאת ע"י ובאמצעות התנועה על כל רבדייה .
נהוג לומר : "והעיקר הבריאות ". אני אומרת: ןהעיקר זו הנשימה בלעדייה אין חיים ! |
חבל שרק לאחר מותה קיבלה הכרה
: לאה גולדברג |