איך אני הופך דימיון למציאות. המסע שלי בדרך לא.ו.ש.ר.
*ועוד משהו, אני לא רוצה לרשום כל הזכויות שמורות (למרות שהן כן). אם את/ה מעתיק/ה מצטט/ת ממני זה בסדר ובכיף, בתנאי שתפנה/י קישור למקור ותיתן/י קרדיט. תודה.
עשרה חודשים של שקט. כלום לא יצא, הכל הציץ ונשכח. צף ושקע שוב. שתקתי. לא צייצתי אפילו. אולי איזה סטטוס קטן פה ושם. צעקתי עם כולם, קולי נבלע בהמון, בזיעה וביאוש. ופתאום שלשום, שיחה נוקבת, את שאלת, אני עניתי. הכל על השולחן...