יום חמישי, 23/10/08, 08:09
| גדרות הבטון נושמות את אד הארץ מבעד לסדקי הזמן הבלים אור וצל על פני מסכי העיניים האוויר מלטש מיתרים לצורה. טבעות כסופות מרש |
יום חמישי, 16/10/08, 16:02
| החופש האמיתי מותנה בהפסקות אני מסרב להאמין בזה קבצי הזיכרון שלי כבדים מידי בכדי לבטוח בשקר הזה. תנועת גופי החיות חזקה מרהב |
יום חמישי, 16/10/08, 15:51
| צירים סובבים כנפיים גדולות הרי געש כבויים של כאב סמוי להט השעות בעיניי המתבונן משקף את חלל החדר הסגור. השחור הזה |
יום חמישי, 16/10/08, 14:57
| אדוות מתעגלות בערפל המים אל מקומות רחוקים בעבר אבני גולל כהות סוגרות על אישוני עיניי. השעות האלה רכות למגע העור אני נמס א |
יום חמישי, 16/10/08, 14:46
| מעוף ציפורים מבעד לכנפי הלילה אור הירח מבריק בעיניים מיתרים כה עמוקים של אהבה איך הסתנוורתי מהבוהק הזה. שבבים ב |
יום חמישי, 16/10/08, 14:36
| זה רק דם היפה בנשים על שפתי התבנית הגדולה אין כאן אמת של ממש זה הכול אשליה. האהבה הזאת חזקה מהנצח היא לא יכולה למות לעולם |
יום חמישי, 16/10/08, 14:27
| בוהק האור בעיניי המתבונן מתחיל במסך אדום טבעות הכרה בלבן הינה אני מאבד את הדעת. רצפות של גחלים על כפות הרגליים מכהות בעוז |
יום חמישי, 16/10/08, 14:15
| הנהר גועש לאט מבעד לעפר הזיכרונות התמונה מגורענת בתבנית הצבע הולך ונעלם. הרוח נושבת לאחור מפרשים עמוקים של אור רוחשים ב |
יום חמישי, 16/10/08, 14:06
| ידייך נוגעות בערפל מבעד לקטיפה של חלומות שם אני באמת קיים איש לא יכול לגעת בי שם. השדות האלה עמוקים מידי ה |
יום חמישי, 16/10/08, 13:58
| חברי נפש של עפר הרוח הינה הקסם לוחש בערפל שקט נושם במקטעי הדעת הינה אי שוב נמס בזרם. אלה הן שעות אבודות של חוסר הכרה בהן נפ |
יום חמישי, 16/10/08, 13:50
| עדיי מתכת לסורגי הנפש צלקות על פני מיתרי עיניים המוזיקה רושפת במילים שעות ארוכות של התניה. השרידים מפונים לפחי האשפה בשע |