כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    צירים

    ארכיון

    הפעילות שלי

    אין רשומות לתצוגה

    תכנים אחרונים

    9 תגובות   יום שני, 8/4/13, 17:12



    אפשרויות למשורר/הנס מגנוס אנצנברגר



    לומר אותו דבר



    במילים אחרות,



    תמיד אותו דבר.



    באותן מילים תמיד



    לומר דבר אחר לחלוטין



    או אותו דבר, אחרת לחלוטין.



    לרב גם לא לומר,



    או במילים שלא אומרות



    לומר הרבה.



    או מרוב אמירה לשתק.



     

     

     

    דרג את התוכן:
      29 תגובות   יום שלישי, 3/7/12, 23:33

      אני יודע לשחות כמו האחרים, ואולם יש לי זיכרון טוב משל האחרים,

        לא שכחתי את אי-ידיעת-השחייה מן העבר.

      והנה, מפני שלא שכחתי אותה, לא עוזרת לי ידיעת-השחייה, ובעצם, איני יודע לשחות.

      דרג את התוכן:
        24 תגובות   יום שלישי, 17/4/12, 17:32

         פרדוקס אפימנידס, (על שם הפילוסוף הכרתי אפימנידס מקנוסוס)

        באיגרת אל טיטוס, המהווה אחת מספרי הברית החדשה - חלק מכתבי הקודש הנוצריים מסופר על השליח טיטוס, שנשלח על ידי פאולוס אל האי כרתים, כדי להפיץ את הנצרות בקרב הכופרים. משימתו של טיטוס הייתה קשה, כיוון שאנשי כרתים סבלו מפגמים מוסריים. על-פי הכתוב, הזהיר פאולוס את טיטוס ואמר: "וכבר אמר אחד מהם, נביאם אשר בתוכם, בני כרתים כזבים הם מעולם וחיות רעות וכרשים עצלים. והעדות הזאת אמת היא..." (אגרת פאולוס אל טיטוס א', 12-13)


        האיש מכרתים מספר לנו: "כל אנשי כרתים שקרנים (כזבים)". אם האיש מכרתים דובר אמת, וכל אנשי כרתים אכן שקרנים - משמע שגם הדובר (ככל אנשי כרתים) - משקר. ואם הוא שקרן (ככל אנשי כרתים), גם טענתו שכל אנשים כרתים שקרנים (משקרים תמיד) - היא שקר. ואם זה שקר (כלומר - אין זה נכון שכל אנשי כרתים שקרנים), הרי יש ביניהם גם דוברי אמת. ברור שאין זה האיש מכרתים, גיבור סיפורנו, שהסתירה בדבריו מוכיחה שהוא משקר. משפט שיש בו סתירה אינו פרדוקס, אך קל לחדד אותו לניסוח שיש בו פרדוקס, וזו הגרסה המודרנית של פרדוקס השקרן, שהיא המשפט: "מה שאני אומר עכשיו הוא שקר!" האם טענה זו היא אמת או שקר?

        אם מה שאני אומר הוא אמת, ואני אומר שאני משקר - אזי מה שאני אומר הוא שקר. ואם מה שאני אומר הוא שקר - אזי אני משקר, כשאני טוען שאני אומר שקר, או, במילים אחרות: אני דובר אמת. הנחת השקר מובילה לאמת, והנחת האמת - לשקר.

        http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%93%D7%95%D7%A7%D7%A1_%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%A8%D7%9F

        דרג את התוכן:
          9 תגובות   יום שני, 2/4/12, 22:05

          They are playing a game. They are playing at not

          playing a game. If I show them I see they are, I

          shall break the rules and they will punish me.

          I must play their game, of not seeing I see the game

           

          There must be something the matter with him

          because he would not be acting as he does

          unless there was

          therefore he is acting as he is

          because there is something the matter with him

           

          He does not think there is anything the matter with him

          because

          one of the things that is

          the matter with him

          is that he does not think that there is anything

          the matter with him

          therefore

          we have to help him realize that,

          the fact that he does not think there is anything

          the matter with him

          is one of the things that is

          the matter with him

          there is something the matter with him

          because he thinks

          there must be something the matter with us

          for trying to help him to see

          that there must be something the matter with him

          to think that tere is omething the matter with us

          for trying to help him to see that

          we are helping him

          to see that

          we are not persecuting him

          by helping him

          to see we are not persecuting him

          by helping him

          to see that

          he is refusing to see

          that there is something the matter with

          him

          for not seing there is something the matter

          with him

          for not being grateful to us

          for at least trying to help him

          to see that there is something the matter with

          him

          for not seeing that must be something the

          matter with him

          for not seeing that there must be something the

          matter with him

          for not seeing that there is something the

          matter with him

          for not seeing that there is something the

          matter with him

           

          for not being grateful

           

          that we never tried to make him

          feel grateful

          .

          דרג את התוכן:
            5 תגובות   יום שלישי, 27/3/12, 10:30

            מישהו שאל, "מהו העצמי שלי?"

            ג'ושו אמר, "עץ האלון בחצר הקדמית. הבט בו ! "

             

             

             

            "עץ האלון בחצר הקדמית" היה בוודאי מה שג'ושו במקרה ראה כשנשאל על "משמעות הזן". הנזיר רומז שדעתו של ג'ושו מוסחת על ידי הדבר שהוא רואה. אבל תשובתו של ג'ושו היתה, בפשטות, המצב של הרגע ההוא .בזמן אחר,"עט" או כל "כאן ועכשיו" אחר. |(מתוך ספר הזן של ג'ושו תרגום מבוא והערות:יואל הופמן)

            דרג את התוכן:
              39 תגובות   יום שלישי, 26/7/11, 09:53

              אהבתי נערה


              אהבתי נערה, וגם היא אהבה אותי, אבל נאלצתי לעזוב אותה.



              למה?



              איני יודע. דומה היה כאילו היא מוקפת מעגל של חמושים שמכוונים את
              חניתותיהם כלפי חוץ. בכל פעם שהתקרבתי, נתקלתי בחודי החניתות, נפצעתי
              ונאלצתי לסגת. סבלתי מאוד.



              הנערה לא היתה אשמה בזה?



              נדמה לי שלא, בעצם, אני יודע שלא. ההשוואה הקודמת לא היתה שלמה, גם אני
              הייתי מוקף חמושים, שכיוונו את חניתותיהם כלפי פנים, כלומר אלי. כשנדחקתי
              לגשת אל הנערה נלכדתי תחילה בין החניתות של החמושים שלי וכבר פה לא הצלחתי
              להתקדם. אולי אפילו לא הגעתי כלל אל החמושים של הנערה, ואם אמנם הגעתי, כי
              אז כבר שתתי דם מן החניתות שלי והייתי מחוסר הכרה.
              האם נשארה הנערה לבדה?



              לא, אחֵר הצליח להידחק ולגשת אליה, בקלות ובלי מכשול, ואני, תשוש ממאמצי,
              צפיתי בהם בשוויון נפש, כאילו הייתי האוויר שהם הגישו דרכו את פניהם זה
              לזה לנשיקה הראשונה.







              היונה שעל הגג - מכתב אל האב ועוד כתבים מן העיזבון - פרנץ קפקא


              Brief an den Vater,Nachgelassene Schriften und Fragmente - Franz Kafka




               

              דרג את התוכן:
                29 תגובות   יום ראשון, 7/11/10, 15:01

                http://www.youtube.com/user/AliceTheFilm

                דרג את התוכן:
                  14 תגובות   יום שני, 18/10/10, 00:23

                  הטוב והרע / חליל ג'יבראן

                   

                  על הטוב שבכם אוכל לדבר אך לא על הרע,
                  כי מהו הרע אם לא הטוב בענות רעבונו וצימאונו?
                  כי עת ירעב הטוב - יבקש מזון באשפתות
                  ועת ימצא - ישבור צמאו אף במי שפכים.
                  טוב הינך כאשר אחד אתה עם נפשך
                  אך גם אם אינך כך לא רע אתה,
                  כי בית מריבה אינו מאורת גנבים, רק בית מריבה
                  וספינה ללא הגה מסחף אל בין שיני הסלע
                  אך לא תמיד תשקע למצולות.
                  טוב הינך עת תתן לאחר, אך אינך רע בבקשך לעצמך,
                  כי עת למען עצמך תפעל
                  אתה כשורש הדבק באדמה ויונק מלשדה:
                  לא יוכל הפרי לומר לשורש - היה כמוני, בשל ועסיסי ולעולם נותן
                  כי לפרי הנתינה היא צורך ולשורש, קבלה.

                  טוב הינך כאשר תדבר בערותך
                  אך אינך רע עת בשנתך תדבר ולשונך תמעד,
                  אף דיבור כושל יחזק לשון לאה.
                  טוב הינך עת תפסע באומץ אל מטרתך
                  אך אין אתה רע בצעדך אט אט - גם הפסחים אינם הולכים אחור,
                  ואתם החזקים, ראו לבל תצלעו אל מול חיגר
                  כמחווה של חסד.

                  דרג את התוכן:
                    50 תגובות   יום שני, 1/2/10, 09:36

                     

                    חיוך הוא הקו העקום היחיד שיכול ליישר כמעט

                    כל דבר בחיים

                    קיבלתי במייל , 

                    דרג את התוכן:
                      19 תגובות   יום רביעי, 20/1/10, 18:22

                       

                       הַמַּצָּב הַקִּיּוּמִי אורה עשהאל

                      בְּדִידוּת הִיא הַמַּצָּב הַקִּיּוּמִי.

                      אֶפְשָׁר גַּם בִּשְׁנַיִם.
                      אֶפְשָׁר בִּקְבוּצָה אוֹ בְּתוֹךְ הֶהָמוֹן.
                      מוּטָב לָחוּשׁ אוֹתָהּ לְבַד.
                      בִּדְמָמָה.

                       

                       

                       

                       בּדידוּת / א.א. מילן
                      עברית: יעקב אורלנד.


                                                                                         יֵש לִי בַּיִת אֶחָד שֶׁשָׁמָה אֲנִי הוֹלֵך

                      כּשֶׁמִסְתוֹבְבִים לִי יוֹתֵר מִדַּי אֲנָשִׁים.
                      יֵש לִי בַּיִת אֶחָד שֶׁשָׁמָה אֲנִי הוֹלֵך
                      'פְּנֵי שֶׁלשָמָה לא נִיגָשִׁים.
                      יֵש לִי בַּית אֶחָד שֶׁשָׁמָה אֲנִי הוֹלֵך
                      'פְּנֵי שֶׁשָׁמָה לא אוֹמְרִים "לא",
                      וְאֶת אַף אֶחָד זֶה לא מְעַנְיֵן אוֹ מוֹשֵך
                      וְהַבַּיִת הוּא שֶׁלִי כֻּלוֹ.

                                                                                                         מתוך: "אנחנו שנינו".                                                                                 

                       

                      דרג את התוכן:
                        6 תגובות   יום שלישי, 5/1/10, 12:50

                        המונח גריאטריה, נשמע לי לעיתים "מדעי" , קצת נייטרלי, והרבה פעמים שלילי למדי.

                        בנסיון לבדוק קצת יותר, נסחפתי...
                        בויקיפדיה כתוב:  גריאטריה (Geriatrics) היא תחום ברפואה העוסק בחקר המחלות המלוות את תהליך ההזדקנות. להבדיל, חקר תהליך ההזדקנות עצמו נחקר על ידי הגרונטולוגיה. ובכל זאת, למה גריאטריה?
                        הסיפור על פרסאוס במיתולוגיה היוונית מעמיד את הגראות, שהמונח גריאטריה מקורו בשמן,באורבעייתי משהו.
                        מציג את החולשה, הנחות,הגרוטסקי שבזיקנה. הזקן/ה החכם ,לא קשור לגריאטריה ? !
                        פרסאוס האמיץ נענה לאתגר שהציב בפניו פולידקטס אביו החורג  ויוצא לכרות את ראשה של הגורגונה מדוזה ולהביאו למלך בסריפוס.
                        בעצם,הגריאות, שנולדו זקנות (האפירו בלידתן) חולקות שן אחת ועין אחת, הן אחיות של הגורגונות (גם בנות של פורקיס) ודרך חולשתן,פרסאוס שלקח להן את השן והעין , מגיע לנימפות שהן בעצם היפוכן הגמור בערך (מה שמדגיש אולי את המביך/מביש שבהן,בזיקנה?).
                        אחרי שהראו לו ת'דרך לנימפות מחזיר להן את השן והעין (יצאו ב"שן ועין"...) ומגיע ליצורים הקסומים והיפים-לנימפות, שמציידות אותו בנעליים מכונפות,תרמיל שיכול להכיל חפצים שונים וקסדת עור כלב של האדס. כל מי שפריטים אלו ברשותו יכול לעוף לכל מקום איליו ירצה להגיע ולראות כל מה שירצה מבלי שיוכלו לראותו. גם הרמס נותן לו חרב קסומה ומעוקלת שאינה נשברת לעולם והוא עף לו עם כל הפריטים הללו לאוקיינוס שם גרות הגורגונות שרק אחת מהן -מדוזה , היא בת תמותה.
                        כשהוא מגיע, הן ישנות,במקום עור יש להן קשקשי דרקון , במקום שיער-נחשים, שיניהן כמו ניבים של חזירי בר,ידיהן ממתכת וכנפיהן מזהב.
                        הוא יודע כי כל המביט בהן הופך לאבן ,לכן מביט בהן דרך מגינו הבוהק שמשמש כמראה ואחרי שמזהה את מדוזה,אתנה מנחה את ידו ועוזרת לו והוא כורת את ראשה של מדוזה כשמגופה מזנק פגאסוס הסוס המכונף וענק בשם כריזאור(שניהםברואיו של פוסידון).כמובן שהגורגונות הנותרות מפסידות במרדף אחרי פרסאוס שהיה מוגן (רואה ואינו נראה) ובהמשך הרפתקאותיו בדרך חזרה הוא הופך את אטלס הטיטן לאבן, מציל את אנדרומדה, נלחם בפינאוס עד שהגיע אל המנוחה והנחלה.
                        מעניין לראות כמה סימליות יש בסיפור המיתולוגי,איזה כלים מקבל פרסאוס מן האלים כדי לכרות את ראשה של מדוזה חרב שחותך ועורך דיפרנציאציה.מגן מלוטש כדי שלא יביט באופן ישיר אל פניה של המדוזה כי מי שמביט ישירות מתאבן. המגן המלוטש מסמל את התודעה הגברית שיכולה לתפוס מרחק מן היסוד היצרי-נשי ודרך העימות הלא ישיר עמה פרסאוס מצליח לגבור עליה. וכן סנדלים מכונפים המבטאים יכולת להתרחקות מן הצד הארצי- אמהי ולא להיבלע בו.
                        כמה רחוק מהשאלה עימה יצאתי ... וכמה לא מפתיע, 

                        הזקן/ה החכם ,לא קשור לגריאטריה ? !   התשובה כנראה שלא! לגריאטריה שייכות החולשות והמחלות של הזיקנה,העליבות והחסר.         החכמה, העוצמות, היכולות קשורות אולי לגרונטולוגיה ,אבל ללא ספק קשורות לסיפור אחר...


                        דרג את התוכן:
                          7 תגובות   יום שני, 14/12/09, 11:24

                           

                          האם כל האסונות בחיינו הם תוצאה של כיוון החשיבה???

                           

                          הבנה של מצב מראש, מאפשרת "הקדמת תרופה למכה" , מונעת משברים וקשיים, אך כמה פעמים, למרות שאנו יודעים ש"טוב לא יצא מזה" - בכל זאת נבחר להיות שם ?

                          וכמה פעמים  נבחר לפעול עפ"י תחושותינו ובראיה לאחור נבין כמה לא הבנו ורק עכשיו התמונה ברורה יותר....

                          האם אנחנו חושבים קדימה? או חושבים "אחורה" , כלומר , האם אנו חושבים מראש? או מבינים דברים בראיה לאחור?

                          אילו ידענו מראש לאן אנו מכניסים את עצמנו? האם היינו נמנעים?

                           

                          האם חשיבה קדימה חיובית , נכונה ובריאה יותר מהבנה בראיה לאחור?

                           

                          אפימתיאוס , שהיה אחד הטיטנים במיתולוגיה היוונית, היה האח של פרומתיאוס ואטלס המפורסמים יותר (ובנו של יאפטוס), פירוש שמו הוא "המבין בראיה לאחור" , כשמשמעות שמו של פרומתיאוס הוא "החושב מראש".

                          תפקידו של אפימתיאוס היה לתת תכונה חיובית לכל בעל חיים. אך כשהגיע לאדם, לא נשאר בידו דבר לתת. אחיו , פרומתיאוס, גנב את האש מן האלים ונתן אותה לאדם. פרומתיאוס נענש . אך זאוס ארגן ויצר את פנדורה כעונש גם עבור אפימתיאוס. הוא ידע שאפימתאוס יתאהב בה למרות אזהרותיו של אחיו החכם פרומתיאוס שאמר לו כ"חושב מראש" אף פעם לא לקבל מתנה מהאלים האולימפיים.

                          פנדורה קיבלה תיבה סגורה מהרמס עם ההוראה לעולם לא לפתוח אותה.אך הוא נתן לה גם סקרנות.

                           גם פה, ה"חשיבה קדימה", הראיה לעתיד לא עמדה בלחצי הסקרנות. פנדורה פתחה את התיבה למרות ההנחיה שקיבלה, וכך שיחררה לעולם את כל האסונות של האדם. היא הספיקה לסגור את התיבה כשכל מה שנשאר בה זה התקווה מאוחר יותר היא שחררה גם אותה, כך שלמין האנושי תמיד יש תקווה בזמני רוע, אך יש לתקווה עוד הרבה להשלים...

                           

                          אסון וששון כמו בשירים אינם תמיד או בהכרח הפכים,

                          בכולנו כנראה גם אפימתאוס וגם פרומתיאוס , וכולנו פנדורה כשהדחף או היצר מטשטש את ידיעת הסיכון וגורם לנו לפעול בניגוד להגיונות מקובלים.

                          ואולי לצד ההרסנות, הכאב , ה"שליליות", גם היצירתיות, העוצמות,והאיכויות הכלואות באות משם?

                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            זרובבלה בת-אדם
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            תגיות

                            ציטוט