כותרות TheMarker >
    ';

    פיד RSS

    סיעור מוחות

    ארכיון

    תכנים אחרונים

    4 תגובות   יום ראשון, 4/3/12, 14:33

    בא לי להקיא כשאני קורא על מה שבניזרי אומר לאחר ששחררו אותו מוקדם מדי מבית הכלא. הוא מלמד אות שגם בשחור יש גוונים, שהוא השחור משחור. המסכן שסבל יותר מגלעד שליט, הצדקן שטוען שישראל היא המדינה הכי אנטישמית בעולם, הנרדף על ידי המערכת המשפטית ושופטי העליון. בא לי להקיא ממנו ומכל הצדיקים השחורים מסוגו.

     

    בא לי להקיא מהמערכת הפוליטית בכלל ומהממשל בפרט. הגועל נפש של נפשות פועלות בסביבת ראש הממשלה ובביתו עצמו, החתירה של כל נושא תפקיד מרכזי וחשוב מתחת לכסאו של השני, תרבות ההתנהלות האישית של שקר והונאה והיחס הבוגדני של הטיפוסים שמנהיגים את הפוליטיקה הישראלית עולים על כל דמיון. בא לי להקיא מהם.

     

    בא לי להקיא מהממסד הצבאי. גם כאן נלחמים נושאי דרגות בהשלכת רפש אחד על השני, מפיצים מסמכים שקריים, הופכים את מערכת הביטחון לרשת של הונאה אחת גדולה, מועלים באימון וחושבים שהם מעבר לאתיקה וחוקה. בא לי להקיא מהם.

     

    בא לי להקיא מאי השיוויון והצדק החברתי שלא מזיז כמעט לאף אחד חוץ מאלו שסובלים תחתיו. איך יכול לקרות במדינה מתוקנת כביכול שמהנדס מחברה בטחונית שדרס נער אתיופי והפקירו, ברח, וגם שהנער נחבט על שמשת הנהג והוא מכחיש לאחר מעשה, שפושע זה מקבל רק שנת מאסר אחת וגם זו לבטח תקוצר או בכלל לא תתבצע. איך יכול להיות שבמדינה כביכול מתוקנת אחרי אסון הכרמל שגבה קורבנות רבים ודו"ח מבקר המדינה מכנה בשם את האחראיים בממשל, לא גורם לכך שאלו יודיעו מיד על התפטרותם ויועמדו גם לדין. בא לי להקיא מהם.

     

    ובא לי להקיא גם מהאידיוטים האלו שכל פעם שאני מעלה נושאים קריטיים לדיון הם מנסים לפרוק כל עול של אחריות באמירה הנלוזה "אז מה, גם בארצות אחרות זה קורה" ואם זה קורה גם שם אז אצלנו מותר לעבור לסדר היום? בא לי להקיא במיוחד מטיפוסים מסוג זה.

     

     

    ואני שואל עצמי כמה אפשר להקיא?

     

    ואני שואל את עצמי איך עם ישראל ממשיך לעבור לסדר יום רגיל כאילו לא קורה מאומה?

    דרג את התוכן:
      1 תגובות   יום שני, 12/12/11, 17:56

      ''

       

      לפני כמה ימים התקיימו דיונים מסביב לשולחנות עגולים בכל הארץ. אני בחרתי להשתתף בדיון לגבי דיור בר קיימא. מסתבר שמשתתפי הדיון היו כולם, להוציא בחור צעיר אחד, בני גיל החמישים ומעלה. אלו הציגו עצמם כאנשים בעלי משרה והכנסה טובים. הם באו כנציגים של הילדים שלהם, שגם הם עובדים ומרוויחים, אלא שאין להם את היכולת הכלכלית לקנות את דירת חלומם במקום מגורי ההורים במרכז הארץ.

       

      כמה מחשבות קפצו לי בראש. ראשית למה הגיעו לדיון ההורים ולא הילדים עצמם. הרי הדיון על דיור בר קיימא נוגע להם ולא להורים, שלהם דירות ובתים. שנית, למה כיוונו המשתתפים בדיון את הנושא רק לבעייה הפיננסית, דהיינו המחירים הגבוהים של הדירות. ושלישית למה הם מצפים דווקא מהעיריות ומהממשלה שאלו יורידו את מחירי הדירות בשוק החופשי.

       

      המחשבה הראשונה שלי מתחברת לתרבות המעוותת במערכת היחסים בין הורים לילדים בישראל. ההורים רואים עצמם אחראים לדיור של הדור הבא. ההורים משתעבדים בהרבה מקרים להלוואות ומענקים לילדים שלהם כאילו הדבר מובן מאליו. יצא לי לא פעם לדבר עם הורים מעבר לגיל הפנסיה שממשיכים לעבוד למרות הגיל המתקדם והבריאות הכבר לא כל כך טובה, רק כדי לשלם לילדים עבור משכנתת הדירה שלהם. אני קורא לזה סחיטת ההורים על ידי ילדיהם! בכך, תחת הלחץ החברתי של עול הדורות הבאים, הזקנה הופכת לקללה והעבודה לא נגמרת. שלא לדבר כאן על המשרה הנוספת של ההורים שמפילים עליהם בנוסף גם לגדל את הנכדים.

       

      המחשבה השנייה מתחברת לשתי שאלות מטרידות. האחת, למה מכוונים בני הדור הצעיר לדירות שמבחינת הצורך גדולות עליהם בכמה מידות. מדוע שואף זוג צעיר מלכתחילה לרוב לדירה בת ארבעה חדרים, כשבפועל שני חדרים יכולים לשמש אותם טוב בתחילת דרכם. התרוץ שאני שומע חדשות לבקרים הוא שאין דירות כאלו וגם של שלושה חדרים בשוק. אבל אם היה מתפתח ביקוש לדירות אלו, אז השוק והקבלנים היו מגיבים ובונים גם דירות קטנות יותר. בנוסף ההורים הממנים או העוזרים במימון היו יכולים לתרום לשינוי המצב. אלו גרים בדירות בנות ארבעה או חמישה חדרים, שרובם עומדים רקים, מפני שהילדים כבר גדלו ויצאו מהבית. אלו היו יכולים מעתה לעבור לדירות חדשות קטנות יותר ולספק לשוק את הדירות הגדולות. בכך היה נוצר ביקוש נוסף לבניית דירות בנות 3 חדרים. גם כאן צריך להילחם באידיאולוגיית שמירת חדרים ריקים לילדים או נכדים שקופצים לביקור. בפועל רוב החדרים האלו הופכים למחסני גרוטאות.

       

      אבל השאלה השנייה מטרידה יותר. למה חייבים לקנות דירה. למה לא לשכור. התשובה המיידית היא שאין מספיק דירות להשכרה בשוק ומחיר השכירות הוא מאוד גבוה. זה נכון. אבל כאן המקום להעלות רעיונות ודרישות שכלל אינן חדשות. כאן המקום לפנות לגורמים ממשלתיים, להפעיל לחץ ציבורי על בעלי השלטון, לשנות מהיסוד את תפקוד מערכת הקצעת הקרקעות לבנייה בכלל ותכנון הבנייה בפרט.

       

      בהרבה ארצות במערב עיריות וממשלות משתתפות בתכנון מימון ובנייה של מבנים למגורים סוציאלים, כלומר מוגנים. הבנייה הזו שהיא בקנה מידה גדול, כוללת מגוון דירות קטנות וגדולות. מצד אחד הדיירים מוגנים מפני פיטורים, כך שהם יכולים לתכנן את מגוריהם במקום גם לאורך שנים רבות. מצד שני הם יותר ניידים במקרה של מעברי דירה בגלל העבודה. שכר הדירה הוא נמוך מדירות בשוק החופשי וחלקו מסובסד על ידי מימון הבנייה הממשלתי. עליית שכר הדירה מוצמדת לעליית רמת יוקר החיים וההכנסות במשק. לעתים אחרי עשור שנים יכולים הדיירים לקנות דירות אלו בתנאי שרק הבעלים מורשים לגור בהם.

       

      ובארץ? הצעד הפוליטי המרכזי חייב להיות ריסוק המונופול של מנהל מקרקעי ישראל.

       

      העיריות חייבות לקבל אוטונומיה רחבה בניהול הקרקעות שבתחומן, בתכנון ובבנייה. המימון של בנייה סוציאלית יכול להתממש דרך הקרנות הגדולות, חברות ביטוח שמחזיקות בהון גדול וחברות בנייה ממשלתיות. במקום לזרוק את כספי הפנסיה שלנו ללועות הרעבים של זאבי הממון, הטייקונים, במקום למחוק להם את החובות שהם מפילים עלינו חזרה, יהיה נבון יותר להשקיע בפרוייקטים של בנייה סוציאלית מניבה.

       

      אבל כדי לממש זאת חייבים לא רק במחאה חברתית רחבה שצריך להחיותה מחדש, אלא בפרט בשינוי בתודעת הציבור לגבי האידיאולוגיה של קניית דירות. במיוחד הצעירים מביננו צריכים להבין שלא חייבים בהכרח להשתעבד שלושים שנה למשכנתא שמעלה את מחיר הדירה האמיתי בסופו של דבר לכמעט כפול ממחירה בזמן הקנייה, ושאין זה מוסרי לסחוט את ההורים עד הסוף. הם צריכים להבין שמגורים מוגנים בשכר דירה מוזל והוגן, יתרמו בסופו של דבר לשינוי במשק הדירות, לתחרות בין הדירות היקרות בשוק החופשי לדירות הסוציאליות ובסופו של יום להורדות מחירים כללית גם בדמי השכירות וגם במחיר הדירות. בחישוב כולל, הדור הצעיר יראה שעקב השכירות המוגנת רמת החיים שלו תשתפר ותעלה משמעותית ויהיה קל יותר לגדל את ילדיהם ויהיה יותר כסף בכיס גם לצרכים אחרים.

       

       

      כמובן ששינוי מסוג זה אינו מתקבל על דעתם של גורמי התכנון ברשות המבצעת, של קובעי המדיניות וכמובן לא על דעתן של שדולות המייצגות את האינטרסים של בעלי ההון, הנכסים, והקבלנים הגדולים. אידיאולוגיית קניית דירות היא קפיטליסטית חזירית ביסודה. היא תורמת רק להתעשרות חברות הבנייה הגדולות ולעושק השוכרים שגרים בדירות להשקעה. המחאה החברתית והדרישה לדיור הוגן הייתה התחלה טובה אבל לא ממוקדת דיה. ועדת טרכטנברג אפילו לא גרדה את הנושא. גם הדיון מסביב לשולחן העגול ממשיך להסתובב סביב שאלת מחיר הדירות. הדיור הסוציאלי נראה רחוק מתמיד.

      דרג את התוכן:
        1 תגובות   יום שישי , 21/10/11, 18:20

        אני לא מאלו שהשתתפו בחגיגות יגאל שליט.

         

        אני חושב שלא נעשה הכל למען הנסיון להחזירו בדרך אחרת. אני מתכוון למבצע שחרור, ללקיחת ראשי החמאס לשבי כבני ערובה ליגאל וללחצים כלכליים כבדים על החמאס.

         

        אני חושב שספירת חללי קרב היא איסטרטגיה צבאית פטאלית. במלחמת העולם השנייה שלחו מאות אלפי חיילים מאנגליה לכבוש את חוף נורמדיה מידי הצבא הנאצי. מנהיגי הצבא לא עשו חשבון חללים, אילו היו עושים לא היו יוצאים לכיבוש וחיילות הברית היו מפסידים את המערכה נגד הנאצים. כשחייל נחטף או נשבה, חייבים לפעול למען שחרורו. המחיר יקבע על פי איכות והצלחת המבצע.

         

        אני חושב שיאיר לפיד צודק כשהזכיר לנו שהיום מהלכים ביננו אנשים ששמחו את שמחת שליט שנקבע גורלם ליפול מחר קורבן למעשי טרור, אולי בעידוד אולי על ידי אותם מחבלים משוחררים. אחרים יגידו זה המחיר, אלא שאת המחיר אולי הם עצמם ישלמו. אף אחד מאיתנו לא היה רוצה לשלם בעצמו בחייו.

         

        אני חושב שהממשלה כמו תמיד לא פעלה בתבונה אלא בשיקול דעת פוליטי אנוכי. שר הביטחון והצבא רצו יותר מאשר את גלעד בבית להתפטר מהמעמסה שכובלת אותם צבאית אסטרטגית. המוסד והשב"כ נכשלו בגדול.

         

        אני חושב שעבודת יחצנות ונסיונות להפעלת לחץ על אישי ציבור ועיתונות עלי ידי משפחת שליט לא הייתה במקום. מכבש הלחצים המתמיד הזה נגע לרגשות של הרבה אנשים אבל הסיט את המבט מהעיקרון הבסיסי של אי מיקוח עם קבוצות ומשטרים טרוריסטים.

         

        אני חושב שכולנו צריכים עכשיו לעשות חושבים מחדש ולסגור את הפרק שליט.

        דרג את התוכן:

          פרופיל

          יקה1
          1. שלח הודעה
          2. אוף ליין
          3. אוף ליין

          שנה טובה לכולנו

          תנועה ירוקה