כותרות TheMarker >
    ';

    פיד RSS

    סיעור מוחות

    ארכיון

    תכנים אחרונים

    2 תגובות   יום שישי , 16/9/11, 00:28

    מעבר לשאלה מדוע המחאה החברתית דועכת חייבים לשאול, איזו צורת התארגנות עממית דמוקרטית יכולה להוציא את העגלה מהבוץ. בעוד עשרות מני ארגונים צצים מדי יום בפייסבוק בשאיפה לקחת את הבכורה, חסרה פרספקטיבה שמאחדת את כל הפעיליות ומתעלת אותה לתוך אופוזיציה אחת גדולה וחזקה, חוץ פרלמנטרית שנותנת את המסגרת האופרטיבית למה שנקרא קול העם.

     

    1 אינני שותף לדעה של רבים מהפעילים לגבי כאוס "יצירתי", יש מאין או תיאוריית המפץ הגדול. המאבק כיום לא מתנהל בצורה שמצביעה על סדר מסויים, אלא על התפלגות לפלגים שלא זורמים לנהר אחד. קבוצות קמות לפרקים עם רעיונות אזוטריים לגבי התארגנות ומסגרות פעולה, כמו איידמוס, ערבות הדדית, real democracy now, פעילי החצר האחורית וכו" שלקוחים כרעיונות של ארגונים גלובליים או שצמחו מתוך יוזמה ספונטנית רגעית. על פניו זה נראה מאוד יצירתי, אבל בהסתכלות קרובה יותר, לרוב אלו אותם פעילים במתכונת שונה, קבוצות קטנות ששואפות להתבדל ובעקיפין חותרות לסוג של למובילות. ומכאן מתחילה ההתפלגות של כל אחת מהן והאמת שלה והדרך שלה. המשותף לכל המצעים שקראתי עד עכשיו היא הנאיביות הפוליטית הבולטת, חוסר חשיב תאורטית ויכולת למידה מנסיון העבר ושל אחרים בהגדרת משחק הכוחות הפועלים בחברה. אידיאליזם ילדותי מול מציאות שלטונית כוחנית שדורשת מענה ריאלי, כוח חוץ פרלמטרי מאורגן כדובר בקול אחד ואחיד של העם.

     

    2 הפיצול. אני רואה בשטח את הפיצול כבר היום. אבל לא רק הפיצול מפחיד אותי, אלא אותה פעילות של אקציוניזם ספונטני שמבזבז משאבים יקרים שמביא בסופו של יום לתסכול ואובדן כוח התמדה. על מה שכתבתי לגבי המחאה הדועכת קבלתי תגובות ברוח זו גם מהפעילים המובילים.

    הם עצמם מתחילים לבטא זאת בבירור, להתכנס להליך של חשיבה מחדש. הרוב מפחד לעצור פן יאבדו תנופה וממשיכים לחלום מהביזור היצירתי של "תנו לאלף פרחים לפרוח" כל אחד בצבע שלו. מאוד כואב לי להציג את האמת הזו, אבל הי הופכת מיום ליום ליותר הזויה. כבר רוצה מישהו להעמיד את הפוליטיקאים אל הקיר וקורא לאלימות ואין מי שיוצא נגדו, השני רוצה להאג לדרוש כספי שילומים מהממשלה והשלישי מנסה להוריד את התנועה ל- Underground שלו. ואם רוצים בכל זאת לאחד את השורות אז הדיאלוג בפייסבוק לא מספיק, צריך תפוצות מיילים גדולות, ששם כל אחד מדבר עם כולם וכולם מדברים עם כולם וכל אחד נשאר עם הכולם שלו לבד, כי הכי הזה מתאים לארגון פנימי של תנועה חברתית גדולה עממית כמו שהטייפרקורדר לשידורים ברשת. עם הפיצול הכאוס הלא יצירתי חוגג והרכבת ממשיכה לדהור לקראת הזחיחות והדעיכה.

     

    3 מתוך כל הבלגן הלא יצירתי עולים לעתים רעיונות מאוד ריאליים שרובם מתמוססים בים של דיונים שרובם עקרים. הרעיון שעליו שמעתי בימים אחרונים של "חברה לתועלת הציבור" כגוף חוקי-משפטי מסוג שונה, שהועלה על ידי עורכת דין שקשורה למחאה , נראה לי בניגוד לשאר כמסגרת ארגונית יישומית. זהו לעניות דעתי נושא רציני לדיון בין פעילי המחאה.

     

    4 המחשבה הראשונה שלי בהקשר זה היא למי לפנות? כשהכל מפולג קשה לבצע סיעור מוחות משותף, ועוד יותר קשה להניע את הפלגים והזרמים לאיחוד תחת רעיון אחד מרכזי. נציגי המאהלים למשל עם כל הכבוד להם, כבר אינם מייצגים את המחאה כמו גם השבעה שמראה יותר ויותר סגירות ועובדת מול התקשורת ולא מול העם. יש פעילי תקשורת שאליהם התחברתי שלהם מוטיבציה גבוהה לפעילות ארגונית, אלא שזו מתבטאת לצערי באקשן חדשות לבקרים. בחירת האנשים שאיתם אפשר לפתח קונספט ארגוני-פוליטי שעוד לא היה עד עתה היא לדעתי נקודת מפתח להצלחה.

     

    4 המחשבה השנייה שלי היא לגבי מהות ההתארגנות. בקטע זה יש לי נסיון מהעבר כמי שהשתתף בייסוד ואירגון תנועת הירוקים כתנועה אקולוגית בתחילת דרכה, כתנועה חוץ פרלמנטרית ברמה הלוקלית והארצית בהמשך דרכה, לפני שהפכה למפלגה ולקחה חלק בשלטון בגרמניה.

    הרעיון שלנו אז היה להתחיל בפעילות לוקלית/אזורית כדי לבטא את רצון האנשים מתוך מסגרת החיים שלהם במקום המגורים. התארגנות ראשונית זו הביאה אותנו במגע ישיר עם הרשויות המקומיות, כשלאחר מאבקים קשים בתחילת הדרך הוכרנו בפועל כתנועה חוץ פרלמנטרית ומאוחר יותר הותר לנו גם כתנועה חברתית להגיש הצעות ולהשתתף באספות העירוניות ובאספות המחוז. מצד אחד השתמשנו בכללי המשחק הפרלמנטרי ומצד שני שמרנו על חופש הביטוי והפעולה שלנו מול העיריות והרשויות הממשלתיות. לנו היה אז נושא אחד מרכזי – איכות הסביבה. במחאה החברתית שלנו קשת הנושאים מאוד רחבה ודורשת מענה ארגוני מסוג שונה רחב יותר.

     

    5 המענה שאני חושב עליו כרעיון רוצה לשלב בין התארגנות איזורית שמייצגת גם את התנאים הספציפיים של המקום (מקום מגורים, עבודה, חינוך, בריאות...) לבין הצרכים של קבוצות אינטרס שאינן קשורות למקום אלא לעבודה, למומחיות, להתנדבות, לקהלים מסוימים בחברה וכו".

    ספונטנית נזכרתי במימד ההיסטורי של ההסתדרויות. אלו היו הסתדרויות העובדים כמעמד מול המעבידים ומול הממשל. אבל מה עם סוג חדש של הסתדרות כ"הסתדרות העם" כשהייצוג הוא כבר לא מעמדי יותר גלובלי חברתי ובהגדרה ייצוג העם למול הון ושלטון !

     

    ויקיפדיה: הסתדרות היא מושג היסטורי בתולדות הציונות, המתאר ארגון גדול, בעל זיקה פוליטית כלשהי, בעל צביון ציוני. הסתדרות שואפת להכיל מטרות פעולה מתחומי חיים שונים, ובעיקרם בתחום הכלכלה.

     

    6 החלטתי להכין סקיצה ארגונית ראשונית ולהעמידה לדיון פתוח לכל מי שמוכן לתרום לנושא. התרשים הוא של פירמידה הפוכה שמעגנת את הליך קבלת ההחלטות בידי הסתדרויות העם כתת קבוצות איזוריות, ותת קבוצות אינטרס. אלו יכולות להיות במידה רבה יישויות אוטונומיות כפי שעורכת הדין גליה ציינה במאמר שלה לגבי חוקיות המהלך הארגוני. אספת נציגים מרכזת את החלטות תת הקבוצות לקונספט אחיד, כשהמועצה הכללית שנבחרת על ידי אספת הנציגים דואגת לביצוע ההחלטות בעזרת קבוצות עבודה שמשמשות כדוברים וקבוצות לחץ על הממסד הפוליטי, מעין אופוזיציה מבחוץ.

     

    7 המטרה המוצהרת של ההתארגנות צריכה להיות תנועה מבחוץ לבפנים. להפוך מתנועת מחאה חוץ פרלמנטרית לתנועה לתוך פרלמנטריות עם צוויון שונה מהיום. כיצד המעבר הזה אמור להתבצע, על כך יהיה צריך עוד לדון לאחר שנצבר נסיון בשטח.

     

    8 אחד הקשיים המרכזיים כמו בכל התארגנות ובמיוחד מסוג זה, היא שאלת הייצוג הפנים ארגוני.

    מי יכול להבחר להסתדרות העם? רק חברים? האם הם גם מחויבים בדמי חבר? כמה נציגים לכל תת הסתדרות? איך בונים מאזן כוחות באספת הנציגים? אלו שאלות שיכולות להכריע לגבי אופן פעולתה ולגבי הצלחתה. גם במסגרת זו יש סכנות כמו התפקדות של קבוצות מסויימות ששואפות למובילות. ויהיו גם כאלו שיטענו שכל אחד בלי שום שייכות וחברות יכול להשתתף בקבלת החלטות בתת ההסתדרויות ( מה שיביא כמובן לחוסר יעילות ולמצב ההתפוררות של היום). גם נקודת זו שווה דיון מעמיק ושיתוף מומחים בסיעור מוחות

     

    אני רוצה לפנות לכל מי שאכפת לו, לכל מי שרוצה לעצור את הדעיכה וליצור תנופה חדשה על בסיס ארגוני עממי נרחב לקחת חלק בדיון ולתרום מהידע והניסיון שלו. יהיה עלינו לדלג על אבנים שישימו לנו הטוקבקים שהממשלה או הקיצוניים מממנים אותם. אבל זו משוכה קלה שלא קשה לקחת. הזמן דוחק!

     

    מקורות לרקע החוקי של "חברה לתועלת הציבור"

    http://gsglawoffices.co.il/page.asp?PageID=57


    דרג את התוכן:

      פרופיל

      יקה1
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      שנה טובה לכולנו

      תנועה ירוקה