כותרות TheMarker >
    ';

    פיד RSS

    סיעור מוחות

    ארכיון

    תכנים אחרונים

    2 תגובות   יום שני, 15/10/12, 16:54

    ושוב בחירות ושוב אנו עומדים בפני השאלה איזו מפלגה לבחור. אנו? לפני שאני מעלה את מחשבותי על הנייר, למי אני בכלל פונה? מי הם המתלבטים ומה נושא ההתלבטות שלהם? מי כמוני מודאג ממה שקורה כאן במדינה שאיתו אני יכול לדון בשאלות הרות גורל, גם אם אנחנו לא לגמרי מסכימים אחד עם השני?

     

    אני לא פונה לאלו שחושבים כמו מי שאמר לי בשיחה שגם אם 99% דברים רעים קורים בארץ, הוא נוהג להאחז באחוז האחד שמטיב עימו אישית. אני פונה לאלו שרואים את המתרחש בארץ ודאגה בראשם, לאלו שכמו פרופסור מוטי רביד לא מוכנים להשלים עם התפוגגות הלכידות של החברה המגוונת שלנו שהוחלפה "בשחצנות, בדחפנות בהבלטת עושר, בחוסר פרגון ובאינדיווידואליזם קיצוני", לאלו שמייחלים שינוי מהותי אבל ראליים דיים לדעת שהסיכוי האמיתי לשנויים משמעותיים במצב העכשווי שואף לאפס.

     

    את מי בוחרים? זו לדעתי לא השאלה הנכונה. יותר נכון היא קודם כל המחשבה לגבי אסטרטגיה אפשרית לשנות בבחירות דברים. אני פונה לאלו שרוצים לחיות במדינה חילונית-דמוקרטית עם חופש דת, במדינה יותר שיוויונית שמוכנה לתקן את החורים ברשת הסוציאלית, במדינה שהחינוך בראש מעייניה והוא לא לא רק מוכוון למצוינות אלא במידה רבה יותר לתרבות ואזרחות כלומר שמירה על חובות וזכויות הפרט בכל הנושאים החברתיים. אלו המטרות, והאסטרטגיה לנסות ולהגשים היא דרך שינוי מאזן הכוחות הפנימיים במפלגות.

     

    לכאורה אסטרטגיה פשוטה, לא רעיון חדש אלא מה שבפועל כבר קורה בצד הדתי-לאומני-קיצוני וזאת בהצלחה הולכת וגוברת. הם הבינו שאם אין את הכוח לתקוף ישירות את האוייב שלהם (נתניהו) הם חייבים לכבוש את האגפים שלו. הקיצוניים הלאומניים החדשים על המפה הפוליטית הכינו את השיעורים שלהם היטב, הם שאבו כוחות מהליכוד למשל דרך הקמת המיזם "ישראל שלי" על ידי שני פעילים, בנט דתי-לאומני ושקד חילונית-אולטרא קיצונית, שמרכז כ-100 אלף חברים שפרשו מהליכוד, שמשתלטים על האגף הדתי-לאומי-קיצוני, דרך המפד"ל. כיבוש האגפים יכתר את הליכוד עם נתניהו ויכניע אותו להתנהל תחת המטרות המשיחיות שלהם. (אם ניתן להם לנצח, אפשר לסגור את המדינה החילונית אחת ולתמיד)

     

    עד לרגע זה לגוש החילוני אין כוח מחץ, אין אפילו אסטרטגיית פעולה. אנו נמצאים בנסיגה מתמדת ונדחקים לים (גוש דן). המחאה החברתית הראתה שכל אותם האלפים שיצאו לרחוב חגגו הפנינג וכל מובילי תנועת המחאה היו לא יותר מאשר נוער עירוני נאיבי א-פוליטי כהגדרתו. מהפיכה אמר קרל מרקס תבוא מאלו שאין להם מה להפסיד. מסתבר שלגוש האזרחי יש מה להפסיד ולכן הוא שוקט על שמריו והפרולטריון בארץ הוא דווקא זה שיוצר חומת אש לממשל השחיתות של הון ושלטון.

     

    יש רק אסטרטגיה אחת שאני יכול להציע והיא להצביע בהמונים למפלגה אחת ויחידה שאליה החילוניים-דמוקרטים מוכנים להתפקד (לשלם כמה זוזים ולרכוש זכות בחירה מפלגתית פנימית) ובדרך זו להפוך אותה לחוד החנית של הגוש החילוני. התנאי ההכרחי להצלחה היא המוכנות לתפקיד ציבורי של אנשי רוח ועשייה שמוכרים בציבור החילוני שלהם עבר נקי ויזמות חברתית מוכחת. תארו לכם את האבסורד. חסרים לנו 100 אנשים איכותיים, לא יותר ! שמוכנים להכנס לארנה הפוליטית ולקבל את כל התמיכה של הציבור החילוני-דמוקרטי.

     

    ונגיד שנמצאו אנשים אלו והם מוכנים לתפקד כנציגים שלנו, אנחנו נתפקד למפלגה אחת יחד איתם ובבחירות הפנימיות נעמיד אותם בראש המפלגה כמועמדים לקחת חלק בשלטון ודרך כיבוש המפלגה נשתלב במערכת הבחירות כאיחוד לאומי של אזרחים חילוניים-דמוקרטים ורק כך נוכל אם לא לבצע מהפך שלם במציאות הפוליטית לפחות לשנות את מאזן הכוחות בפוליטיקה הישראלית.

     

    מי מהגוש החילוני-דמוקרטי שמוכן רק לבחור בקלפי לא ישנה מאומה במפה הפוליטית. רק מי שיתפקד למפלגה כדי לכבוש אותה כפלטפורמה לביטוי החזון שלנו כמדינה חילונית נאורה, יתרום לשינוי. האסטרטגיה היא:

     

    כיבוש מפלגת העבודה והפיכתה למפלגת הגוש החילוני-דמוקרטי.

     

    אין זמן להקמת מפלגה חדשה כמפלגת הגוש החילוני-דמוקרטי. למפלגת העבודה יש מערכת בירוקרטית שעם רפורמה פנימית אפשר יהיה להשתמש בה כבסיס ארגוני. מפלגת העבודה הצטמקה מאוד, יש לה פעילי מפלגה מסוג תרח ומתושלח ועסקנים שצריך ואפשר להעיף ויש ראש מפלגה שאפשר וצריך לכוון אותה למטרות השלטון האזרחי-דמוקרטי בארץ. מנגד יש כמה וכמה חוגים פעילים והתארגנויות חילוניות-דמוקרטיות שמהם אפשר לשאוב כוחות חדשים, אנשי חזון ומשימה שמוכנים לתרום לשינוי על ידי הצגת מועמדותם כפעילי מפלגת העבודה המחודשת, כחברי כנסת ואולי שרי ממשלה.

     

    אני רוצה לקרוא לכל ההתארגנויות החילוניות-דמוקרטיות להתארן תחת מטרייה אחת ופעולה משותפת

     

    The march through the institutions

     

    אם גם את/אתה מסכימים עם אסטרטגיה זו ומוכנים לתמוך בה, העבירו פוסט זה כמכתב שרשרת – והתפקדו!

     

    אילן דר. קרייטמן

    ilankrt@gmail.com

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      יקה1
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      שנה טובה לכולנו

      תנועה ירוקה