כותרות TheMarker >
    ';

    פיד RSS

    סיעור מוחות

    ארכיון

    תכנים אחרונים

    2 תגובות   יום ראשון, 18/12/11, 15:32

    בנק GLS הגרמני מעמיד את עולם הבנקאות שלנו על הראש. לעומת הבנקאות שלנו שחולבת את הלקוחות עד לשד עצמותיהם ומזרימה רווחי ענק לכיסי הבעלים, בנק GLS מלמד אותנו שאפשר גם לגמרי אחרת. עוד לפני שנכנס לפרטים, נשאלת השאלה מדוע אף אחד לא הרים את הכפפה וניסה לפצח את הענף המונופוליסטי בארץ? התשובה היא שהממשלה ובנק ישראל היו מטרפדים מייד כל יוזמה מסוג זה.

     

    במסגרת המחאה החברתית נשמעה הדרישה לצדק ושוויון חברתי. האם אנו מסוגלים ליצור מצב כזה בעולם הבנקאות? התשובה היא כן מוחלט. בנק GLS הוא ההוכחה לכך שאפשר לפתוח בנק עם שירותי בנקים רגילים אבל מעבר לכך לבצע מדיניות בנקאית שונה לגמרי. הבנק הזה משקיע כספי לקוחות ואת הכספים שלו רק בחברות ובפרוייקטים חברתיים-ירוקים ברי-קיימא. ההשקעות במגזר האקולוגי, החברתי, התרבותי, החינוכי והסוציאלי נועדו לשפר את רמת החיים בחברה.

     

    את הבנק נוסד כקואופרטיב עם כיום מעל ל- 22.000 חברים שלכל אחד מהם זכות הצבעה שווה באספות הכלליות. הבנק מחובר לאיגוד הבנקים הקואופרטיבים הגרמניים. תוכנית הפעולה של הבנק שקופה לקהל הרחב. את הדוחות הרבעוניים אפשר להוריד מהאינטרנט. כל לקוח יכול לראות את מצב ההון, סוג והיקף ההשקעות וגם לבחור באילו פרוייקטים הוא היה רוצה להשקיע את כספו.

     

    בעידן המשברים הגלובליים והחברתיים, גדלה חשיבותו של בנק GLS כמוסד מהימן, חברתי וסוציאלי. בשלוש השנים האחרונות גדל מספר הלקוחות שהפקידו שם את כספם בכ- 50%. והיקף הנכסים עמד בסוף 2010 על 1.8 מיליארד יורו. לעומת 64 מיליארד יורו של נכסי בנק הפועלים זה נשמע מעט מאוד, אבל נתוני הצמיחה של בנק GLS מצביעים על גידול שנתי של לפחות 20% בכל שנה.

     

    ומיהם היזמים של בנק GLS? האם מאחוריו מסתרים אלו שהם טייקונים? לבנק יש רק חברים שווים שהם חלק מהקואופרטיב ובעלי לפחות חמש מניות בנק. שווי כל מנייה הוא 100 יורו (494 שקלים נכון להיום) אלו הם גם בעלי החשבונות בבנק. בלי קשר להיקף המניות שמישהו מחזיק, באסיפות יש לו רק קול אחד בלבד.

     

    השקיפות הבנקאית מאפשרת לכל חבר קואופרטיב לקבל החלטות איכותיות לגבי אופן השקעת הכספים שלו. מעבר לכך סוג ההשקעות שהבנק מציע פותח דרך ליזמות חברתית, למשל קרן אשראי לסטארט-אפים ולפרוייקטים ירוקים. הבנק היה לדוגמה אחד מהממנים הראשונים של טורבינות הרוח הפרטיות שמספקות כיום מעל ל8% מסך ייצור החשמל בגרמניה.

     

    האם בכל זאת ניתן להרים פרוייקט מסוג זה בארץ ולפתוח את שוק ההון לתחרות אמיתית מול מונופול הבנקים? בהנחה שהממשל מוכן לשתף פעולה, אפשר לקחת את בנק הדואר הכושל ולהפוך אותו לבנק קואופרטיבי. הממשלה כשותף ב- 50% והחצי השני כקואופרטיב ציבורי. ניצול רשת סניפי הדואר והיתרון היחסי של בנקאות קואופרטיבית עממית, יוצרת נקודת פתיחה עם יתרון ברור מול הבנקים הפרטיים. לבד נושא הפטור מעמלות למשל על משיכת כספים וניצול רשת האינטרנט לבנקאות מהבית יכולים למשוך הרבה לקוחות לבנק הקואופרטיבי. מעבר לכך מודעות כלקוח וכחבר קואופרטיב עם גיבוי ממשלתי יכולים לנסוך יותר ביטחון לגבי מה שקורה עם החסכונות וההשקעות.

     

    אבל גם בצד השני של המתרס יהיו שינויים כשהבנקים הפרטיים יאלצו להגיב לפתיחת שוק הבנקאות לתחרות ולהוריד את גובה העמלות ולחשוב על תנאים טובים יותר למתן אשראי ולאחריות גדולה יותר בעסקי ההלוואות. 

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      יקה1
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      שנה טובה לכולנו

      תנועה ירוקה