כותרות TheMarker >
    ';

    פיד RSS

    סיעור מוחות

    ארכיון

    ארכיון : 9/2008

    2 תגובות   יום רביעי, 17/9/08, 18:29

    לחשוב את החשיבה

    http://dr_kreitmann.tripod.com

     

    מוקדש לחברים ורעים שהפניתי לאתר שלי לאחר ששאלו אותי לגבי עבודת המחקר שלי, שחזרו אלי מתוסכלים לאחר ניסיון קריאה. אינני יכול להבטיח לכם שהתיאור הבא יקל על ההבנה. וכמובן אשמח לתגובתכם הביקורתית.

     

    למי שמתעניין כמוני בנושאי הבינה המלאכותית, ההתארגנות העצמית והקיברנטיקה בכלל. תחום העבודה הספציפי שלי הוא סימולציהשל הלוגיקה הרב-ערכית על מחשבים. (בפני עצמו, נושא מרתק לדיון פילוסופי, לוגי מאפלטון ועד פרידריך הגל)

     

    אנסה כאן להסביר את העיקרון המרכזי של  ל ו ג י ק ה  ר ב - ע ר כ י ת  בעזרת משל:

     

    רבי אחד קיים ויכוח על בעיית הנשמה האנושית עם שלשה מחבריו. הראשון אגנוסטי באמונתו, טעןחד-משמעית שלאדם אין נשמה בכלל.

     

    אמר הרבי:  "אתה צודק".

     

    השני בחבורה נטל את רשות הדיבור וטען במידה שווה שלכל ישות רציונאלית יש נשמה.

     

    הרבי חשב והנהן: "גם אתה צודק"

     

    "ראו"שיסע את השיחה השלישי בחבורה, " איזה סוג של דברי הבל אלו? הרי לא יכולים שני הטוענים להיות צודקים!"

     

    הרבי הסכים בעצבות: "וגם אתה ידידי, צודק גם כן"

     

    האנקדוטה הזאת מצביעה על האפשרות של ערךשלישי, שלא קיים בלוגיקה הקלאסית, וגם לא בהתנהלות האנושית הרציונאלית.

     

    הפרדוקס הוא שהמוח שלנו פועל באופן שונה לגמרי ממה שאנו מבינים כתוצר החשיבה. עד היום אין לנו תיאוריה מדעית של מנגנון החשיבה. אם הייתה לנו כזאת, היינו מסוגלים לבנות מחשבים עם התייחסות עצמית, אנושית. מה שרכשנו במשך ההיסטוריה של פיתוח המדע, היא רק תיאוריה של תוכן ותוצאות החשיבה.

     

    אנחנו יכולים להצביע על מיקומים פעיליםבמוח בהקשר מסוים. אין לנו מפתח לפענוח הפעילות המקבילית הבו-זמנית באותם אזורים במוח, או ידע לגבי התהליך האקטיבי שלהחשיבה עצמה.  כל הניסיונות לגלות את חוקיהאירוע הסובייקטיבי הזה נכשלו.

     

    ומה הקשר של כל זאת לערך השלישי?

    הלוגיקה הקלאסית שממנה מצפים למפות את המבניות של הקיום האובייקטיבי היא דו-ערכית. אי אפשר לתאר תהליך שכזה על ידי ערך אחד. נדרשים שני ערכים, אחד חיובי ואחד שלילי, מה שנקרא יחס חילופין סימטרי.

      

    אדגים לכם  י ח ס  ח י ל ו פ י ן  ס י מ ט ר י :

     

    כתב עיתונות כועס כתב: "חצי מחברי הפרלמנט שלנו מטומטמים!" במשפט דיבה נגדו הוא חויב לבטל את הצהרתו. למחרת כתב: "ההצהרה הקודמת שלי מוטעית! חצי מחברי הפרלמנט שלנו הם לא מטומטמים".

     

     

    אבל, אם כמו במשל הראשון שלנו אנו רוצים להציע את ההזדמנות לתהליך שבו הטענה האחת יכולה להיות מוחלפת על ידי השלילה (טענה שנייה) והשלילה יכולה להפוך לטענה (שונה חדשה, כטענה השלישית) אזי דרוש לנו ערך נוסף שלישי שמפר את היחס הסימטרי של שני הערכים.

     

    וכדי להמחיש את משמעות הערך השלישי עוד אנקדוטה:

     

    שליט הודי בעל אחוזה, רגז על ציידים זרים במרחב שליטתו. הוא הכריז שכל צייד זר ייענש עונש מוות. מעבר לכך כל עבריין יוכל לפני הוצאתו להורג לומר משפט אחרון. אם המשפט יראה כנכון הוא ייערף. באם המשפט יתברר כמוטעה הוא יישרף. בין הזמנים נתפס צייד והועמד להוצאה להורג. הצייד, איש חכם, אמר את המשפט האחרון הבא, "אני אשרף חיים". השופטים שלו נבוכו, מכיוון שהועמדו בפני דילמה בלתי נמנעת:  "אם נשרוף אותו, אז משפטו יהיה נכון והוא אמור להיערף. אם נערוף אותו, משפטו יהיה מוטעה והוא אמור להישרף". ההוצאה להורג אם כן אינה יכולה להתבצע, עד שתתקבל החלטה מאומתת!

     

    הסתירה בקבלת ההחלטה אינה יכולה להיפתר במסגרת הלוגיקה הדו-ערכית. או שהשופטים מגיעים להחלטה מסוג שונה לגמרי, בקבעם ששתי האלטרנטיבות שהשליט קבע, אינן תקפות למקרה הזה. שלילה זו יוצרת ערך שלישי – חייבים להחליט החלטה  ש ו נ ה  משתי האלטרנטיבות הקיימות!

     

    כאן לא מדובר במשחק מילים ומשמעויות אלא במבנה הלוגיקה של החשיבה וקבלת החלטות. לפנינו נפרס נושא המורכבות. הערך השלישי חייב לייצג  פ ס י ל ה  מ ו ח ל ט ת של האלטרנטיבה המוצגת על ידי שני הערכים הקודמים. על ידי הוספת הערך השלישי אנחנו מגדילים את מורכבות מערכת היחסים או קבלת החלטות בין 3 ערכים. פסילה מוחלטת פרושה לא רק פסילת החלטה  1 (עריפה) ו- 2  (שריפה), אלא מעבר לכך פסילת נושא הענישה בכלל.מבחינה לוגית קיימת עכשיו האפשרות להחליט לחון את העבריין ולשלוח אותו לחופשי, או למנות אותו ליועץ השליט בגלל חוכמתו.

     

    על ידי הוספת הערך השלישי פתחנו לנו את היכולת למספר אפשרויות בלתי מוגבל של קבלת החלטות!

    הכוונה אם כן היא לא לשלול את הלוגיקה הקלאסית הדו-ערכית, אלא לראות אותה כמרכיב חשוב בתוך מורכבות גבוהה יותר. לפיכך מטרת המחקר היא לפתח מודל טרנס-קלאסי של לוגיקה רב-ערכית שנוכל ליישמו על מחשבים, אף על פי (וכמה שזה נשמע מוזר) שאין באפשרותנו להפעיל אותו כתוצר המחשבה (הרציונאלית) שלנו.

    אני רוצה להזכיר בהזדמנות זו את ממצאי התיאוריה הקוונטית, המצאות חלקיק בשני מיקומים שונים בו-זמנית (פרופ' דויטש טוען לקיום יקומים נוספים שאיננו יכולים לראות אותם), או תורת המיתרים שטוענת למימדים נוספים שאיננו מסוגלים לחשוב אותם. או את החיפוש אחרי החלקיק "האלוהי"....    בהקשר זה מתווספים נושאים עכשוויים מרתקים לדיון משותף.

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום שישי , 12/9/08, 13:51


      חברים יש לי, אבל . . .

      חסר לי משהו בסיסי 

      יש מעגלים של חברים, ידידים, מכרים שנפגשים בקביעות, פחות או יותר. במעגל הפנימי אלו שמכירים מהילדות, בית הספר, אוניברסיטה או צבא. האחרון נשמע ביזארי בעיני מתבונן חיצוני, אבל זהו חלק מייחודיות החברה בארץ. יוצאים מבלים מגלים מכנים משותפים, טיולים, נסיעות, סופי שבוע משותפים. נוצרים גינונים והרגלים, כל שישי קולנוע ומסעדה, שבת על החוף וערב שירה פעם בחודש. כל אחד מעורה בחיי שאר החברים ומשפחתם. כל מה שידוע, ידוע לכולם, כל מה שנאמר נאמר לכולם. כל סיפור,רומן, אירוע, דרמה ובדיחה, כבר בסבב המי יודע כמה. באים, מתנשקים, יושבים יחד זה מול זה ומתאמצים לשאול על הידוע, משוועים למשהו אחר, משהו שעוד לא נאמר, משהו יוצא דופן, משהו מעורר, חדשני ואולי פרובוקטיבי. עניני היום על השולחן, משבר פוליטי, אינפלציה, אבל הרי כל אחד יודע מה האחרים חושבים על זה, חבל להתעמק ורק לא להתעמת. לא פעם יושבים במעגל וממלאים פיותיהם מים או משתדלים להתעמק בדו שיח שטחי עם זה שלידו, משפטים חסרי תוכן.  

      במעגל השני נפגשים אלו שהפכו לחברים בתוך מסגרת מסוימת. למשל חברי אקדמיה. כל אחד מהם עם קריירה מרשימה. נהנים להיות בחברותא שאפשר להתהדר עם חברים שכאלו ולא לשכוח להזכיר בכל הזדמנות כבדרך אגב שחבר זה שמו הולך לפניו וחבר אחר היה נשיא אקדמיה, נושא פרס וכמובן מרצה באחד מאוניברסיטאות היוקרה בארצות הברית, וגם בניו-יורק כמובן. ניו-יורק, נושא כל מפגש בית מלווה ביין משובח וכיבוד מיוחד. מי נמצא כרגע ביו-יורק, מי טס לשם בשבוע הבא, מי מהילדים שלומדים באחת מאוניברסיטאות ניו-יורק או עובד שם באחת מהחברות המפורסמות מגיע לחופשה, ליום הולדת או לחג הקרוב. מסעדה חדשה, גורמה, איפה והיכן. צריך להזמין מקום מראש, מעבירים מספרי טלפונים כאילו היו סיסמאות כניסה לאתר שמור. בערב מפגש מסוים התקיימה עצרת לזכרו של יצחק רבין. אירוע היסטורי זה לא עלה בשום שיח ודו-שיח ולו במשפט אחד.  

      המעגל השלישי כולל בדרך כלל את כל אילו שמחבר אותם התחביב. רוכבי אופנים, רקדנים, משחקי כדורסל או קלפים. השיחות קולחות ורובן מקצועיות. בשוליים רכילות חברתית, הגאדג'ט החדש מסמארט-פון עד ל- N95 עם 8 ג'יגה ותוכנת ניווט מפוצחת. הקלילות מחייבת, הפוליטיקה בחוץ וכותרות היום מספקות חומר לדילוג מנושא לנושא. מעגל זה מספק בדרך כלל את השאיפה לעיסוק משותף ושהייה בחברותא בלי התחייבות מעבר לכך.

      מחוץ למעגל נפגש קובץ אנשים מסביב לשולחן השמור להם בקפה. מעבר להכרות אישית, האינטרס המשותף היחידי שמחבר אותם הוא הדו-שיח האינטלקטואלי. גרסה עכשווית למשמעות המקום, ה"חדר" שבו למדו ילדים יהודים את רזי התורה, קרוא וכתוב בסביבה של בורות העם מסביב. ה"סלון", המקום שבזמנו היווה מקום מפגש ומקור השראה לשכבה האינטלקטואלית שכללה הרבה מן האינטליגנציה היהודית באירופה, שממנה נבעה חלק משמעותי של יצירתיות שהתוותה דרך בהרבה מגזרים של החברה דאז. ה"שולחן" שמסביבו ישבו בשנות השישים הפילוסופים מרקוזה, סרטרה, בלוך הברמס, עציוני ואחרים עם מנהיגי מרד הסטודנטים ודנו במהות האוטופיה החברתית. נקודת מפגש חברתית של חשיבה, החלפת דעות, ויכוח, פיתוח רעיונות, מדע ודמיון. מקום של חשיבה אינטלקטואלית יצירתית שחסר לי.

      דרג את התוכן:

        פרופיל

        יקה1
        1. שלח הודעה
        2. אוף ליין
        3. אוף ליין

        שנה טובה לכולנו

        תנועה ירוקה