כותרות TheMarker >
    ';

    פיד RSS

    סיעור מוחות

    ארכיון

    ארכיון : 11/2009

    1 תגובות   יום שני, 23/11/09, 13:44

    כיצד אנחנו משתמשים במודל הלוגי של חשיבת המחשבה להבנת הפעילות של המוח? הניסיון להמחיש זאת בצורה מובנת לכל, יכול לשקף את המודל רק בצורתו הפשוטה ביותר

     

    ברמה זו אפשר לתאר את תאי המוח כקוביות ריקות (קנוגרמות) שמקושרות ביניהן במיליארדי קישורים שונים. כל קובייה היא חלק של תבנית (מורפוגרמה). בחלקים מסוימים של המוח נוצק זיכרון בתבניות כאינפורמציה מקודדת לתוך הקנוגרמות שמתחברות לקוד זיכרון מסוים כמורפוגרמה.

     

     
     

    תרשים מבניות קנומית

     

    אותם תאים ריקים משמשים גם את הליך החשיבה. בהשתקפות הפשוטה נוצקת לתוך הקנוגרמות אינפורמציה שיוצרת תבניות של אובייקטים, או במילים אחרות של ‎מה שנקלט בחושים שלנו מהסביבה. אינפורמציה זו עוד איננה ערכית, היא נמצאת במצב קוואנטיהסתברותיכלומר היא נמצאת בו-זמנית בקוטב החיובי והשלילי. האינפורמציה מקודדת במורפוגרמה ומייצגת מבניות מסוימת ומיקום. אפשר להשוות אותה למעין DNA קנומי שאליו אמור להתחבר RNA תואם.

     

    בהשתקפות הכפולה קורים בו-זמנית כמה דברים שאנו מכנים כקריסה לתוך המצב הערכי. פעילות החשיבה של המחשבה כהשתקפות על ההשתקפות, מתבטאת במציאת RNA תואם ל- DNA  של ההשתקפות הפשוטה. דוגמאות (Pattern) ה- RNA נמצאות בזיכרון של המוח כמורפוגרמות שמורות מקושרות

     

    מציאת RNA תואמים יוצרת את הקריסה כהתהוות המודעות עצמית לגבי קבלת החלטה במוח שיוצרת פעולה (או אי-פעולה). זה מה שנקרא סובייקטיביות, או האני המודע לסביבתו ולעצמו בתוך סביבתו.

     

    הפעולה שמתבצעת, היא ברמת מורכבות גבוהה יותר מאשר מה שאנו מבינים כהחלטה דו-ערכית, רציונלית. השהייה בזמן שנוצר בהליך החשיבה של המחשבה, יוצר מצב שהמוח שלנו מפעיל לוגיקה הרבה יותר מורכבת מאותה לוגיקה קלאסית ידועה. בסיטואציה זו קיימים לפחות 3 מצבים של קבלת החלטה. לקבל (חיובי), לדחות (שלילי) או לדחות את 2 האלטרנטיבות הקודמות (rejection) ועל ידי כך להפעיל הליך חשיבה חדש.

     


    קבלת החלטה כתוצר חשיבה נראה לנו תמיד כהליך לוגי דו-ערכי. ואכן תוצר החשיבה יהיה תמיד במסגרת של לוגיקה שבבסיסה פועלת הדו-ערכיות.   המיוחד בלוגיקה הרב-ערכית הוא, שאיננו יכולים לשקף תוצר זה מפני שהוא  הליך סובייקטיבי פנימי שמשתרע על פני 3 או יותר ערכים שכל אחד מהם נמצא במסגרת יחסים דו-ערכי עם האחרים.

     

     

    החשיבה של המחשבה אם כן תישאר לתמיד מחוץ לתחום המודעות שלנו לגבי עצמינו למרות שהיא מה שהופך אותנו לסובייקט חושב.

     

    להבין ולהתמודד עם החשיבה של המחשבה עד לנקודה הכי קרובה שאפשר, אלו הם האתגרים שעומדים לפנינו במיוחד בהקשר לניסיונות לחקות אינטליגנציה אנושית במחשבים וליצור רובוטים "חכמים". עד כמה נוכל להתקרב להתארגנות עצמית בקבלת החלטות של אוטומטים תלוי בפיתוח פילוסופיה ולוגיקה שמסוגלת ליצור שפה חדשה מותאמת ופורמליזציה שתוכל להתמודד מול מורכבות הנושא.

     

    אבל, גם אם חיקוי מושלם של הסובייקט האנושי באוטומט עם בינה מלאכותית הייתה מיושמת, גם אז לא היה אפשרי ליצור "עצמיות", מצב שהמכונה חושבת על המחשבה של עצמה.

     


     

    אפשר להשוות מורכבות של למידת האוטומט לגבי החשיבה של המחשבה עם מצב בדיוני חוץ-טריסטי שבו מתקיימת פגישה עם חוצנים בעלי יכולות חשיבה. מצב זה היה דורש שינוי פרדיגמה בסיסי של "העצמיות" של בני האנוש על פני כדור הארץ, כדי ליצור איזושהי קומוניקציהאבל בלי כל יכולת לשקף את העצמיות של החוצנים האלו. ואם לחוצנים האלו יש יכולות הרבה יותר גבוהות כמו למשל להתפצל כרצונם או לחיות לנצח..... ?

     

    המסקנה המתבקשת לגבי החשיבה היא שלא האדם הוא הסובייקט של ההיסטוריה, כלומר לא מה שהוא חושב זה מה שמתאר מציאות, אלא זה מה שאנו מכנים קוסמוס. מה שנחשב לסובייקטיביות, זו החשיבה האנושית והתודעה העצמית כמקרה מיוחד ויחודי.

     

    הלוגיקה החדשה שעליה כתבתי במקום אחר, מתחילה בטריכוטומיה ומאפשרת לנו כלוגיקה רב-ערכית לתאר באופן פורמלי-מבני את הליך החשיבה של המחשבה ושל עצמינו, והמודעות העצמית שלנו ביחס ליקום.

     

    זוהי לוגיקה של הטררכיית הסובייקטים החושבים כשכל אחד מהסובייקטים בפני עצמו מציג מערכת היררכית סגורה.

     

     
     

    המחשת התפתחות רמות המורכבות

     

     

    לסיכום ובמילים אחרות, הדו-ערכיות השלטת כיום בפילוסופיה, בלוגיקה ובטכנולוגיה (1,0) שממקמת אותנו ואת החשיבה שלנו לתוך עולם אובייקטיבי, היא לאמיתו של דבר רק יחס בסיסי ראשוני בתהליך של חשיבה במסגרת מערכת השתקפויות בעלות מורכבויות ברמות שונות אינסופית. מדע הרובוטיקה שתופש כיום תאוצה וסביר שיהיה אחד הנושאים המרתקים של העשור הבא, יהיה מקור התייחסות ופיתוח של מורכבות זו.

     


     

     
    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום שני, 23/11/09, 13:29

       


       

      We can think about what we think about our life, and we can think about what we think about that. 

       


       

      גם היום איננו יודעים אם תפיסות המודע שלנו מתארות במדויק את העולם החיצוני.בבסיסו היקום נוהג על פי חוקים ביזריים ופרדוקסליים של מכניקת הקוונטיםחלקיקים יכולים להיות במספר מקומות בו-זמניתמקושרים על פני ,מרחק ועם זמן שלא קייםאבל העולם הקלאסישאנו במודעות שלנו חוויםהוא מובהק עם זרימה של זמןהגבול או הקצה -  דהיינו הפחתת המצב הקוונטיאו קריסה של פונקציית הגל – נמצא אי שם בין העולם הקלאסי והקוונטי וכרוך איכשהו במודעות העצמית.

       


       

      התודעה הנוכחית שלנו היא דו-ערכיתאבל ברמה ההיסטורית האם זה לא מניח מראש מצב של השתקפות שהתחיל עם ערך יחידאשר לגביו דפוסי המחשבה הדו-ערכית שלנו מהווים לגביו פורמליזם לוגי שונה לגמרי?

       


       

      התחלה שכזו היא ללא ספק מה שנקרא תודעה פרימיטיביתשמזוהה לגמרי עם סביבתהבלי כל יכולת השתקפות עצמיתברמה הזו המושג של האמת הפורמלית אינו נתפס ולכן גם חשיבה תאורטית מדעית במובן שלנו היא בלתי אפשרית.

       


       

      מרמת המודעות הפרימיטיבית מתנתקת רמת ההשתקפות הדו-ערכית הבאהשבה ה"אניהתאורטי בפעם הראשונה מתנתק מההקשר האובייקטיבי של ראיית העולם ומתייצב מנגד כ-”שלילה".

       


       

      מעכשיוהחשיבה שהייתה עד כה מקובעתהופכת לחופשית ומנותקת מן האובייקט ובכך חופשית לתהליכי השתקפויות פורמליותהמצב הזה מתואר בניתוח החשיבה האפלטונית אריסטוטלית ולפחות בצעדים הראשוניים ביותר גם ברמה פורמלית.

       


       

      מצב זה של התודעה הקלאסית מתאר את ה"אניהתאורטי כסובייקט שעומד לא מקושר מול האובייקטים שלו וזה כשלעצמוכלומר במבנה הפורמלי של ההתנסות המושגית שלו.

       


       

      לכן קיים בהשתקפות הזו הבדל ברור של תהליך חשיבה ואובייקט המחשבה.הראשון הוא השליליות והשני הוא החיוביותאבל אולי מעבר לשניים (ולא בין השנים)  יש עוד ערך שלישישיכול אולי לבטל את הניגודיות החדה או  לתווך בין שני הקטבים?  הערך הנוסף הזה נשלל על ידי הלוגיקה הקלאסית באופן עקרוניכך יצא שהתנסויות פילוסופיות-לוגיות בכיוון זה נחלו כולם מפלה נחרצת.

       


       

      אבל מה אם נלך למרות זאת צעד קדימה ונשאל את השאלה מה היא לוגיקה לא-אריסטוטליתהתשובה יכולה להיות רק כי זה יהיה פורמליזם רב-ערכיעם זאת נראה כי סטרוקטורות של שלושה או X – ערכים כמבנים פורמליים-לוגיים אסורים משום שהם אינם תואמים יותר את מערכת היחסים המקובעת מאז ומתמיד בין חשיבה ומה שעליו חשבוהאובייקט.

       


       

      הכל נראה כך שסיטואציית ההשתקפות הבינריתשבה אנו נמצאים מול העולםהיא למעשה השלב האחרון בהתפתחות התודעה האנושיתאבל זה לא מונע מאיתנו ללכת מעבר לרמה של ההשתקפות הקלאסית באופן זה שאנו כעת משקפים את ההשתקפות הזו.

       


       

      מעתה אנחנו יכולים להבדיל בין שתי רמות שונות לגמרי של השתקפות    תאורטית,האחת המחשבה הקלסית של להיות והשנייה החשיבה הטרנס-קלסית של המחשבה הקלאסיתהמשמעות החדשה היא שלכל אחת מהרמות לוגיקה משלה.

       


       

      הליך החשיבה שלנו פועל ברמה השנייהוכולל בתוכו את המחשבה ברמה הראשונהבשפת היום יום אנחנו מדברים על המודעות העצמיתאבל המודעות העצמית מתממשת על פני המודעות שלנו מן הסביבה למול האובייקטים בעולם.התהליך ברמה הראשונה הוא מעין הרצה בו זמנית בין שני קטביםהחיובי והשלילי או הסובייקט והאובייקטקבלת ההחלטה או הפעולה תתבצע ברמה השנייה כהשקפה על המודעות ברמה הראשונה.

       


       

      להבין את מהות החשיבה של המחשבה מצריכה תיאוריה חדשה של פעילות המוח וכן לוגיקה חדשה לתיאור פורמלי של ההתרחשות.

       


       

      הלוגיקה החדשה חייבת לשקף את את הבו-זמניות בתהליך החשיבה ברגע הקריסה לתוך קבלת ההחלטה כהשקפה על המודעותלכן היא מחייבת מיקום  או מיקומים שונים מאלו של ההשקפה ברמה הראשונה קרי של הסובייקט והאובייקט או העולם מסביב.

       


       

      אפשר כאנלוגיה לתאר את אותו מיקום בעזרת הסובייקט החווה שמסתייג מכל התכנים שלו ואומר "זה לא אני". המשמעות "זה (אני), לא אני”לא יכולה להתקבל במסגרת הלוגיקה הקלאסית אלא על פני מיקום טרנס-קלאסי חדש המאפשר את ההשקפה על ההשקפה העצמית.

       


       

      ננסה לסמן סיטואציה זו  בנוסחה פשוטה שבה האות

       


       

      I   מסמלת אי-השתקפות 

       

      R  מסמלת השתקפות פשוטה

       

      D  מסמלת השתקפות כפולה

       


       


       


       

      לוגיקה טרנס-קלאסית

       

       

       

      בצעד הבא אנחנו לוקחים את טווח ההשתקפויות:

       

       

       

       

       

       

       

       ומכלילים אותה לגבי הערכים:

       

       
       
      בהוספת מיקום או ערך אנו מקבלים לוגיקה תלת
      -ערכית:

       

       
       
       
       
      עכשיו נותר לנו לחבר את הערכים לסיטואציה שלעיל:

       

       
       
       המשך בפוסט הבא  - לחשוב את החשיבה 3
      דרג את התוכן:

        פרופיל

        יקה1
        1. שלח הודעה
        2. אוף ליין
        3. אוף ליין

        שנה טובה לכולנו

        תנועה ירוקה