כותרות TheMarker >
    ';

    פיד RSS

    סיעור מוחות

    ארכיון

    ארכיון : 3/2009

    1 תגובות   יום שני, 9/3/09, 18:36

    איראן הפצצה ותורת המשחקים


    לאחר שלקחתי חלק בשיחות פרטיות לגבי הצורך והמשמעויות של תקיפה ישראלית על מתקני הגרעין באיראן, חשבתי על האפשרות לחלוק דעות עם חברים וכאלו שיש להם מה לומר בנושא. לשם כך החלטתי לנסות לכתוב משהו כמו תסריט פעולה אפשרי שכל קורא יכול להגיב עליו


    ברצוני לציין שהתסריט הזה הוא פרי דמיוני ותו לאו. ישבתי וחשבתי מה עלול לקרות במקרה של החלטה לתקוף וכיצד. אין לי כל נגישות למוסדות ונגיעה למקורות רשמיים כלשהם.



    30 ביוני. המטבחון הפוליטי של ראש הממשלה קיבל החלטה לתת אור ירוק למבצע "גלעד". בו-זמנית הוחלט על הקמת 3 צוותי חשיבה אסטרטגית לגבי ההשלכות הביטחוניות, המדיניות והכלכליות של המבצע. צוות נוסף אמור להתייחס לכל נושאי התקשורת והאינפורמציה.


    03 ביולי. מייד לאחר קבלת ההחלטה מתארגן הצוות הביטחוני מנציגי הרמטכ"ל, המוסד, השב"כ, לשכת שר הביטחון ו3 אישים נוספים בעלי רקע אקדמי-ביטחוני. נושאי העבודה הם, אופרטיביות מבצעית של חיל האוויר, אפשרויות שיתוף פעולה עם גופים צבאיים אחרים, הערכות אסטרטגיות לגבי תגובות האיראנים, חיזבאללה, ארגוני טרור נוספים ומדינות אחרות והשלכות ביטחוניות בטווח הבינוני לאחר המבצע.


    06 ביולי. ישיבה ראשונה של הצוות הביטחוני. המטכ"ל פורס בפני כל המשתתפים תוכניות מגרה אלטרנטיביות לפעולה נגד מתקני הגרעין האיראני. בהקשר לכך עולות כמה שאלות מרכזיות. 1. האם לשתף את ראשי הצבא האמריקאי והאחראים לביטחון בתוכניות.  2. האם יש אפשרות לערב מדינות נוספות באזור בדרך עקיפה ובלי לפגוע בחשאיות המבצע. אלו מדינות יגיבו במתינות ולא יתקפו מטוסים של חה"א בדרך למטרה או במצבי תדלוק. 3. אלו אופציות צבאיות מבטיחות השמדת מתקני הגרעין במקסימום יעילות של לפחות 75% ומינימום אבדות. 4. מהם התרחישים האפשריים לגבי התגובה האיראנית ומה יכולת הצבאית להגיב, לסכל מבעוד מועד או לתקוף חזרה בעת הצורך. התקבלה החלטה שהתשובות לשאלות אלו יינתנו על פי לוח זמני עבודה בתוך 5 ימים


    10 ביולי. הצוות המדיני הוקם על פי החלטת ראש הממשלה. חברים בו 3 שרים, שר הפניםשר החוץ ושר הביטחון, 3 חברי ועדת החוץ והביטחון ו- 7 אנשי אקדמיה כמומחים לפוליטיקה של ארה"ב, האיחוד האירופי, ברית נאט"ו, רוסיה, איראן, ארצות ערב ומוסדות האו"ם. בישיבה הראשונה קיבלו כל אנשי הצוות את המשימה לפתח על פי מומחיותם לפחות 3 תרחישים לגבי הערכה פוליטית של אפשרויות ונחיצות של מגעים ישירים ועקיפים עם ממשלות של מדינות אחרות לפני המבצע והערכות לגבי ההשלכות הפוליטיות לאחר המבצע. השאלות המרכזיות שעומדות על סדר היום הן, 1.האם ובאיזו מידה לשתף את הממשל האמריקאי החדש  בתוכניות, זאת לאור המצב הפוליטי החדש כשהערכה היא שהנשיא אובאמה מעדיף דו-שיח ולחצים פוליטיים-כלכליים על איראן על פני פעולה צבאית. נקודת המוצא היא שמבחינת לוח הזמנים, היתרון לפעולה מיידית היא בכך שהממשל האמריקאי עוד לא יכול היה לפתח אסטרטגיה מגובשת ולהפעיל אותה. החיסרון הוא בכך שהנשיא יראה במבצע מהלך שנוגד את האינטרסים של ארה"ב וימנע מסיוע צבאי לישראל במקרה של התפתחויות כתוצאה מתגובה איראנית או של כוחות צבאיים אחרים באזור. 2. הערכת תגובת האיחוד האירופי בתרחיש שבו אין נפגעים רבים מקרב אוכלוסיה אזרחית במהלך המבצע. 3. האם במקרה של תגובת מתקפת טילים איראנית על ישראל ישתפו כוחות נאט"ו פעולה בהגנה המרחבית. 4. כיצד תגיב רוסיה ומה יכול להיות האינטרס הפוליטי שלה באזור לאחר הפעולה, האם אפשר לצפות לשינוי משמעותי במדיניות אספקת הנשק שלה לאיראן וסוריה, כולל ציוד לאופציה גרעינית. 5. כיצד ישפיע המבצע על המעמד הפוליטי של איראן כלפי פנים ובעיני מדינות העולם. 6. מהו האינטרס של מדינות ערב למניעת ההתחמשות הגרעינית של איראן ומהם התגובות הפוליטיות שאפשר לצפות מהן לאחר המבצע. כיצד ישפיע המבצע על מעמדה של איראן בעולם הערבי. 7. איך אפשר לנטרל את התגובות הקיצוניות שישמעו באו"ם ובמועצת הביטחון לאחר המבצע. בישיבה הוסכם על 10 ימי עבודה עם צוותי חשיבה משניים להערכת המצב העכשווי, בניית תרחישים ואפשרויות תגובה ברמה הפוליטית.


    11 ביולי. ישיבה שנייה של הצוות הביטחוני. ראשי הצבא מפרטים את אלטרנטיבות הפעולה הצבאית על פי תורת המשחקים, כלומר בהתאמה לתגובות אפשריות של היריב. שירותי הביטחון מביאים הערכה לגבי מידת הסובלנות של 2 מדינות ערביות של המפרץ הפרסי לגבי הפגיעה בריבונות האווירית שלהן. גיחה מעל לעיראק תחייב התאמה מראש עם כוחות הצבא האמריקאי. יש לחשוש מדליפות מכוונות מצד בכירי צבא ופוליטיקה אמריקאים. מנגד לקיחת סיכון בהתקשרות בערוצים חשאיים עם מפקדת הצי האמריקאי במפרץ הפרסי, יכולה להוריד את הסכנה שמה שמופיע על מסכי הרדאר יצור מצב התראה שיכול להיקלט גם על ידי האיראנים. נושא זמינות הטכנולוגיה המבצעית נידון וגם האפשרויות כיצד להשלים את החסר בזמן קצר. מפקדי אמ"ן נותנים סקירה ראשונית לגבי יכולות התגובה של הצבא האיראני בהגנה על המטרות, שיגור רקטות לעבר ישראל בתגובה והפעלת החיזבאללה. ראשי חה"א דווחו על יכולות הטיסה וסדר גודל אפשרויות הפגיעה והשמדת היעדיםניתנה גם הערכה לגבי כושר הפגיעה של חה"א ברקטות האיראניות, לפני שיגור, במהלך השיגור ולפני חדירה לאזור הפגיעה. סימולציה במחשב על הראתה שאחוז ההשמדה של המתקנים הגרעיניים הוא בסדר גודל של 60-80%. בישיבה הועלו  שאלות לגבי פעולות הסחה והטעייה וכן לגבי השימוש במל"טים לתקיפת מטרות משנה. הוחלט על 5 ימים לישיבה הבאה.


    13 ביולי. ראש הממשלה מזמן את שר האוצר ו- 3 בכירים של האוצר ובנק ישראל, כמו כן 2 מומחים בכלכלה לישיבה ראשונה סודית במשכנו. בלי להיכנס לפרטים הוא מטיל עליהם להכין דו"ח סודי לגבי השלכות כלכליות של פעולה צבאית באיראן. עליהם לנתח את התגובות של העולם המערבי במקרה של חרם כלכלי או הפסקת או צמצום פעילות מסחרית עם ישראל. עליהם גם לבחון אפשרויות של לחץ כלכלי של מדינות ערב כתגובה למבצע על העולם המערבי, לסקר את עתודות האנרגיה של ישראל לטווח הבינוני , ולבחון את עמידות המשק הישראלי במקרה של סנקציות מצד האיחוד האירופי או/ו- ארה"ב. לצוות ניתנה מסגרת זמן של 14 יום.


    15 ביולי. בישיבה השנייה של הצוות המדיני מוצגים כל התרחישים שהוכנו כתשובה לשאלות המרכזיות. מתקבלת החלטה לנסות ולאחד את התרחישים ל- 3 אלטרנטיבות של פעילות מדינית משולבת. הנושא העיקרי היה ונשאר שאלת שיתוף הממשל האמריקאי בתוכניות המבצע. רוב הנוכחים יוצאים מההנחה שחייבים להימנע משיתוף אמריקאי בשלבי הכנה, כדי לא לערב אותם פוליטית כשותפים. יש לעדכן אותם שעות מספר לפני הביצוע ולספק להם עילה ואינפורמציה שממנה מתחייבת פעולת מנע ישראלית. בדרך זו לא יוכל הממשל האמריקאי להטיל ווטו. אלא להתעסק בניתוח משמעות המבצע לגבי הפוליטיקה האמריקאית במזרח התיכון ולגבש תגובה. גם אם התגובה תתנער מהמבצע ותתגבש בממשל גישה ביקורתית, יכולה עמדת הממשל האמריקאי להתגמש שהרי היא לא מופיעה כשותפה בהכנת ואישור המבצע. האיחוד האירופאי כידוע אינו מדבר בשפה אחת במדיניות החוץ. יש לנצל את כל הקשרים הפוליטיים ולהדגיש את הצורך בהגנה על קיומה של ישראל. אבדות מועטות בקרב האוכלוסייה האיראנית ישפרו את מעמדה של ישראל לאחר המבצע מכיוון שנושא הקורבנות של אזרחים חפים מפשע היא הנקודה הרגישה בדעת הקהל האירופי ובכלל בעולם. דעות שונות נשמעות בהקשר לתגובת המדינות הערביות. מודגש הצורך לאינפורמציה וניתוח מודיעיני של הלכי דעת אצל המנהיגים הערביים במדינות השכנות, ויציבות שלטונית במקרה של הפגנות סוערות וליבוי יצרים על ידי גורמים קנאים מוסלמים שירצו לנצל את המצב ולערער את יסודות השלטון. בשלב הבא יש צורך לאחד את שני הצוותים הפוליטי והביטחוני לישיבה משותפת ולהביא לחפיפה בין הנושאים המרכזיים.


    16 ליולי. בישיבה השלישית של הצוות הביטחוני דנים בחלופה אחת נבחרת שמקובלת על רוב המשתתפים. בפעולת הסחה והטעיה ייווצר מצב של פרובוקציה מצד החיזבאללה שמחייב תגובה ישראלית קשה בהפעלת חה"א. בתרחיש נחטפו מספר גדול יחסית של חיילים בגבול הצפוני ויש כמה הרוגים בתקרית המבוימת. חיזבאללה אינו יכול להגיב מיידית מכיוון שהוא יהיה עסוק לבחון מה באמת קרה ומי עומד מאחורי הפעולה הזו. אי ההכחשה מלכתחילה מספקת לישראל עילה להגיב ולהעלות מטוסים לאוויר שחלקם יפנו ליעד האמיתי בלי שהסורים כמקור התרעה פוטנציאלי לאיראנים יבחינו בדבר. מסרים בערוצים חשאיים שנבנו קודם לכם באחת ממדינות ערב, מתריעים את מנהיגי המדינה להתעלם ממה שקורה במרחב האווירי שלה. מפקדי הצי האמריקאי במפרץ מקבלים התראה ישירה לאחר שלבטח שמעו שעות לפני כן מהממשל לגבי המבצע הקרב. במסרים קודמים ביקש משרד הביטחון ממפקדי הצי שבכל מקרה אפשרי התרעות הרדאר ידורגו כתמרונים של מטוסי הצי. חלון הזמן חייב להיות צר ככול האפשר לפני הפגיעות במטרות כדי לא להסתכן בגילוי מצד האויב. המבצע עצמו יתקיים בשלשה גלים. הגל הראשון יורכב מטילי שיוט ארוכי טווח שיפגעו בדיוק רב במטרות. הגל השני יכלול אמצעים לתקיפת ושיתוק מתקני רדאר ושילוח רקטות הגנה נגד מטוסים. מגובה רב ינחתו על מטרות סוללות הנ"מ מל"טים רבים חמושים בפצצות ומשבשי תקשורת ומכ"מ. כמו כן ישתתפו מטוסי קרב בתקיפת הסוללות. בגל השלישי יפציצו מטוסי קרב את המטרות בפצצות חודרניות שיכולות להרוס מתקנים תת-קרקעיים. בדיון מודגש הערך האסטרטגי המכריע של המל"טים כגורם הפתעתי חמקני שאפשר להפעילו בגבהים שונים.


    20 ליולי. ישיבה משותפת של הצוות המדיני והביטחוני. ראשי המוסד והשב"כ מעדכנים את הצוותים לגבי יכולת ההגנה ואפשרויות התגובה האיראנית לפעולה. ראשי הצבא נותנים הערכה מחודשת על פי סימולציה מעודכנת שמראה אחוזי הצלחה של 90% למבצע ו75% - 80% השמדה של היעדים שנקבעו. הצוות המדיני מדווח על איתות מצד אמריקאי שבמקרה של פעולה ישראלית נגד איראן, הממשל ינקוט אומנם בצעדים  של ביקורת חריפה כלפי ישראל אבל מצד שני יכוון את מדיניותו למניעת סנקציות חריפות במועצת הביטחון של האו"ם. איתות נוסף מצד ראשי המטות הצבאיים של ארה"ב, מדבר על האפשרות שהצי האמריקאי במפרץ הפרסי לא יכנס  למצב כוננות מיידי, אלא יעקוב אחרי זיהוי פעילות אווירית חריגה במתכונת של תרגיל. ראש הממשלה מבקש לתאם את שעת האפס ועל סמך זאת להפעיל את המערכת המדינית בלוח זמנים מותאם כשבראשו נמצאת זמן העברת המסר על המבצע לאמריקאים, לכוחות נא"טו שעוקבים אחרי פעילות באזור, לשרי ההגנה במצרים, בירדן ולאחר המבצע העברת מסרים לסוריה, לחיזבאללה וללבנון על מה שמצפה להן במקרה של פעילות צבאית מצידן. בשל סכנת הפטפטת, ידווחו שרי הממשלה שלא משתתפים במטבחון בזמן אמת רגע לפני הפעולה לקבלת אישור פורמלי מקיף למבצע. הכנסת תכונס מיד בסיום המבצע. שעת האפס נקבעה ל30 ביוליתוכנית פעולה למערכת ההגנה האזרחית תיכנס לתוקפה מיד לאחר סיום המבצע ותתואם עם מערך ההסברה של צה"ל. עוד נקבע שהישיבות הבאות עד לשעת האפס יהיו תחת סודיות מוחלטת תוך נקיטת אמצעי הטעייה שנקבעו לתרחיש התקרית המבוימת בגבול הצפון שנותנת עילה לפגישות מטה תכופות יותר.


    26 ליולי. ראש הממשלה מכנס את המטבחון הפוליטי עם ראשי הביטחון לתיאום סופי וקבלת החלטות. הערכת מצב נוספת אינה משנה את הפרמטרים הבסיסיים. כישלון נוסף של סבב שיחות בין האיראנים והאיחוד האירופי בסמוך לזמן הפעולה, מספק עילה מדינית נוספת למבצעהשם "גלעד" נועד גם הוא להטעיה במידה שקיימת זליגת מידע סודי.


    28 ליולי. יום מבצע ההטעיה. ישראל מודיעה על חטיפת חיילים ישראלים בגבול הצפון ומעלה את רמת הכוננות הביטחונית. חיזבאללה מתקשה להגיב מכיוון שלא הוא שיזם את החטיפה וחסרה לו אינפורמציה לגבי זהות החוטפים. ההודעות המבולבלות של חיזבאללה מפורשות על ידי ישראל כתרגיל הטעייה. במקביל לפעילות צבאית ישראלית מוגברת במיוחד בשטח האווירי, נפתחת מערכת הסברה פוליטית שמצביעה על תגובה צבאית אפשרית נגד חיזבאללה בלבנון.

    הממשל האמריקאי מקבל מסר סודי על הכנות למבצע נגד איראן.


    29 ליולי. ישראל דורשת את החזרת החטופים תוך 24 שעות. חיזבאללה מכחיש את מעשה החטיפה ומאשים את ישראל בשקרים. המתיחות הצבאית באזור עולה והפעילות הדיפלומטית  גוברת עם הרבה סימני שאלה לגבי מה שבאמת מתרחש מכיוון שמישראל יוצאות ידיעות סותרות לא ברורות לגבי החטיפה.


    30 ליולי. 21.00 מבצע "גלעד" יוצא לדרך. הצי האמריקאי במפרץ הפרסי מקבל מסר סודי לגבי המטס. הממשל האמריקאי מקבל מסר סודי על לוח זמני המבצע. הגל הראשון של טילי שיוט עם יכולת חדירה גבוהה מפציץ את הכור בבושהר, את המרכז להעשרת  אורניום בנתאנז ואת המתקן המתוכנן לייצור מים כבדים באראק. ממש לפני הגל הראשון הגיע להק של מל"טים כדי למשוך את טילי ההגנה מסביב למתקנים ולהקטין את מספרם וכן את סיכויי הפגיעה במפציצים. בגל השני להק של מל"טים פוגע בסוללות טילים ארוכי טווח. בגל השלישי מפציצים מטוסי קרב את המתקנים הגרעיניים. להק נוסף של מל"טים חג בגובה רב מוכן ליירט טילים ארוכי טווח בזמן שיגורם. בו זמנית חגים מטוסי תדלוק בשטח המערבי של עיראק מוכנים לתדלוק חירום של מטוסי קרב.


    31 ליולי. בבונקר זורמת אינפורמציה מהמטה המבצעי האווירי לגבי התקיפה ומהדיווח  של המרכז הלווייני לגבי תוצאות ההפצצות. חה"א רושם הצלחה בתקיפת כל המטרות ומספר מטוסים מיורטים. רוב המל"טים נפגעו והושמדו לאחר שאזלו אמצעי ההסחה שלהם, אך רובם מלאו את המשימות. מערכת ההגנה האזרחית נכנסת לפעולה. פרטי המבצע נמסרים למדיות והציבור נקרא להכין את כל חדרי המיגון ולאחסן מצרכי מזון מים ותקשורת. איראן מפרסמת הודעת מלחמה נגד ישראל

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      יקה1
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      שנה טובה לכולנו

      תנועה ירוקה