כותרות TheMarker >
    ';

    פיד RSS

    סיעור מוחות

    ארכיון

    ארכיון : 1/2010

    1 תגובות   יום שני, 4/1/10, 16:17
    אי אפשר לתאר כמה נמאס לי מכל הדיבורים על איכות הסביבה, התחמממות כן או לא, שמירה , מיחזור, התפלה, אוויר נקי, שמורות טבע וכ"ו.


    אנשים טובים כותבים בעיתונים, בקהילות אינטרנט ובבלוגים אישיים, לעיתים מגישים כתבה קצרה בטלוויזה ומנסים לעורר תגובות וויכוחים ובעיקרון מסתובבים סביב הזנב של עצמם. הם נאחזים בכל ידיעה שכאילו נועדה לפתור את בעיית הסביבה ולו בחלקה. התמימים טובלים מרור בדבש, זה שאינו יודע דבר טמן ראשו מזמן בעפר ואילו הרשעים מפילים הכל על העולם השלישי.


    פסימיות וציניות, כן. אחרי הרבה שנים של פעילות סביבתית, אחרי מעקב לגבי מה שקורה בפועל, אי אפשר אחרת. יבואו אחרים וימנו לי את כל מה שנעשה, בתחום האנרגיה הסולרית למשל, בנושא תקינות מי השתייה, בשמירה על החופים. לכל אלו יש לי תשובות לגבי מה שעל הנייר ומה שבפועל נעשה בשטח. זה לא רק נראה לא טוב, זה ממש רע.


    מה הטעם בגישה כל כך פסימית זו? כשיודעים עד כמה אנו שוקעים בחרא, אפשר לוותר, להמשיך ולנשום את הסרחון עד לשנייה האחרונה ולטבוע. או שעושים תוכנית חירום של הרגע האחרון. אני בטוח שאם אנחנו רוצים לשרוד איכשהו, בלי תוכנית חירום אין לנו שום סיכוי.


    אני חושב על דורות ההמשך, אני מתלבט עם השאלה כמה דורות יצליחו להמשיך לחיות בתנאים סבירים יחסית בעזרת טכנולוגיות חדשות מתוחכמות עד שהמערכת כולה תקרוס. המהלכים של היום מצביעים על הקריסה, זה בטוח. השאלה שנשארת היא רק מתי.


    המתי תלוי באופן החשיבה והחישוב. כרגע אנחנו מדברים על הרעה באיכות הסביבה ברמה לינארית פחות או יותר. התוכניות של הוועידה העולמית לשמירה על האקלים ואיכות הסביבה נועדו ליצור עקומה לינארית שטוחה יותר של זיהום סביבתי, לא יותר מזה. הצונמי מחכה לנו בפינה. זרז שינוי האקלים על כל מורכבותו, יפתיע את רובנו ברגע התפנית כמעבר מהתפתחות שלילית לינארית לעקומה אקספוננציאלית. מאותו רגע שינויים קיצוניים ביותר יופיעו בתכיפות הולכת וגוברת.


    אחנו נאבד את השליטה על מה שעד כה היה עוד בידינו לעשות כדי לעצור אם לא להפוך את מהלך הדברים. מאותו רגע ננסה למשוך בבלמים בעוד שהטבע מגיב בפול גז על דוושת ההתחממות והשינוי הגלובלי.


    רוב הפרשנים שקראתי, כתבו על העשור שחלף בתחילת המילניום החדש במונחים קריטיים לגבי הכלכלה, הקונפליקטים האזוריים והטרור העולמי. אף אחד מהם לא התייחס לאיכות הסביבה, או מקסימום בשוליים. אנחנו מתחילים להתרגל למחשבה שיש גם איזשהו מין מוות אקולוגי עולמי. חייבים לחיות אתו ולחיות כמה שיותר זמן שנשאר, ולשמר איכות חיים ככל שניתן.


    קרל מרקס כתב על קריסת העולם הקפיטליסטי. בשנה האחרונה היינו קרובים לקטסטרופה כלכלית עולמית כחוט השערה. לא להאמין ששני אמריקאיים, שר ומנהל, שאחד מהם שמרן ודוגל מושבע של כוחות השוק החופשיים, הצליחו לחבור יחד ולעשות את מה שצריך היה לעשות כנגד כל מה שנראה לעין, בשורת צעדים לא רגילים וגלובליים ולהציל את העולם מקריסה כלכלית. מרקס לא היה יכול להכיר את נושא הסביבה, ולכן חסר הפרק של ההשלכות האקולוגיות על הכלכלה והחברה העולמית.


    מרקס היה כותב על ההון ביחס למחיר של עושק הסביבה כמקבילה לעושק של הפרולטריון. הוא היה חוזה את הקריסה הבלתי נמנעת, תחת החוקים שמכתיבים את פעילות הכלכלה הקפיטליסטית. אולי מישהו בעמדת מפתח היה קורא ומבין. אולי היו שני אנשים בעמדות מפתח שהיו מפנימים את צו השעה, משילים מעליהם את כל החוקים הצווים והאידיאולוגיות ומפתחים אסטרטגיית הצלה של הרגע האחרון. אני מדבר על פעולה יזומה, לא של דיבורים כמו בוועידת האקלים האחרונה אלא של מעשים, של השקעות עתק וחיבור מנגנוני הון והשקעה במאמץ משולב לפתור את בעיית ההתחממות הגלובלית מהצד הכלכלי-סביבתי, החברתי והטכנולוגי.


    בצד אותם חלומות רעים שפוקדים אותי, יש לי גם חלומות ורודים על עולם נקי מהיום למחר, כשהכל מונע באנרגיית מימן, שמיוצר בעזרת אנרגייה סולרית ונמכר במחיר עלות ייצור, ושמקורות אנרגייה זו נמצאים בידיים ממשלתיות ולא בשליטת תאגידים עולמיים וטייקונים מקומיים. טיפת אופטימיות, לא. אשלייה נעימה,כן.

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      יקה1
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      שנה טובה לכולנו

      תנועה ירוקה