כותרות TheMarker >
    ';

    פיד RSS

    סיעור מוחות

    ארכיון

    ארכיון : 8/2010

    1 תגובות   יום רביעי, 18/8/10, 15:33

    אלו בני הדור שראו כבר מזמן את הסימנים על הקיר התחילו לארוז, חלקית בדרך שלהם. הם קנו להם דירות מפלט , להם ולילדיהם באירופה או בארצות הברית. הם עם היכולת הכלכלית שלהם עודדו את ילדיהם ללמוד בחו"ל, למרות שהלימודים שם יקרים פי כמה וכמה, בתקווה שהם ישארו שם יתחתנו יגדלו משפחה בבטחה בשלווה. הם לקחו בחשבון שיש להם תקציב לבקר את יקיריהם כמה פעמים בשנה. הם מרגישים מאוד בנוח שיש להם כבר דירה שבינתיים מושכרת בקרבת מקום הילדים. הם גם דאגו לרכוש דרכונים זרים שיעזרו להם להשתקע מחדש. את הרכוש שלהם הם מחזיקים במצב נזיל בבנקים בחו"ל ומחפשים מקומות השקעה אטרקטיביים בארץ לטווח הקצר. הם מנסים לאתר את אותה נקודת שבר לאומי שתסמן להם שעכשיו הגיע זמן לפעול למכור ולארוז, שזו נקודת האל חזור למצב פחות או יותר נסבל בארץ שמאפשר להם להמשיך לחיות ולהנות ולעשות עסקים כרגיל.


    כבר מזמן התנתקנו מהפוליטיקה. נתנו לפוליטיקאים לעשות כרצונם, כל עוד הם לא מפריעים לחיינו יותר מדי. למדנו לסבול אותם, להתעלם מהמושחתות שלהם, ספגנו את כל הגזרות שנחתו עלינו, עשינו עצמנו כמאמינים לכל ההבטחות שלהם שכבר מחר יהיה שלום ובטחון. הפנמנו גם את העובדה שכמה טייקונים מחזיקים אותנו בביצים. לעתים הם לוחצים ואנו זועקים ולפעמים הם מרפים ותורמים ואנחנו מודים ומברכים והתרגלנו לכך שאנו רק פיגורות קטנות שהם מזיזים על משחק המונופולי שלהם ביניהם. קרענו את הרשת הסוציאלית, הפכנו לשתי מדינות, לא ישראל ופלסתין אלא ישראל מרכז וישראל פריפריה שהן שונות במהותן כמו אירופה ואפריקה. הבנו שאנו לא עם אחד שכל תיאוריית קיבוץ הגלויות כמו רעיון הקיבוץ אינו מודל בשבילנו. אנו מתגאים בשבטיות שלנו מזרחית או מערבית ומחזקים את הגזענות וחוסר הסובלנות שלנו למי שמפריע לנו בדרך.


    באותו אזור הפקר שלנו, שאיכשהו בתוך הכאוס ממשיך לתפקד ומשמש דוגמה קלאסית לתיאורייה שבכל כאוס יש תבניות של סדר, נשאר אי אחד של סדר ומשמעת לכאורה, שמגבה את כל מעשינו למול הסכנות מחוץ וששנים רבות היה חסין לסכנות מבפנים. כשכתבתי לפני זמן לא רב שהתפוח הזה רקוב מבפנים היד רעדה מעט. שהרי ידוע מזמן שלצבא אין יותר את הילת האידיאליזם, טוהר המידות וההקרבה. יותר חשוב היתה לנו מידת הפונקציונליות כלומר היכולת לעמוד בפתח למול הסכנות מבחוץ והיכולת להתרחק מהשחיתות שעלולה לגרום לרקבון והתפרקות פנימית.


    כולנו ידענו שלצבא יש פצעי לחץ שקשה מאוד לטפל בהם וחייבים להפוך את הגוף הצבאי מדי פעם כדי שלא יחמיר. רק עכשיו אנחנו מבינים שפצעי הלחץ מפוררים את הגוף הצבאי מבפנים. המוגלה התפשטה מבלי שעשינו את הטיפול הנדרש. צה"ל במצב רקבון כשהמורסה הגדולה ביותר נמצאת במטכ"ל. אין טעם להכנס לויכוח מי כתב ואם מזויף ולמה הרמטכל ידע ושתק ואיזה גנרל זה או אחר חמד. הנקודה שלי היא כשיחצנות מנהלת לא רק את הפוליטיקה ואת הכלכלה אלא גם את הצבא אפשר לסגור את הבסטה.


    ואלו שכבר העלו את המזוודות שלהם מהמרתף תוהים האם נקודת האל חזור מתקרבת, האם היא כבר בפתח והאם הגיע זמן להניע ולעוף מכאן ולהשאיר אותנו האחרים שלא רוצים לארוז לגורלנו. אני נשאר אבל אני רואה שזה רק עניין של זמן שעם רקבון הצבא כל פצעי הלחץ שלנו עם הפרזיטיות והקנאות הדתית, ההתנחלות הלא חוקית, כיבוש הבדואי של הנגב ו"אהבת ציון" של ערביי ישראל יגדלו, יעלו מוגלה הרבה יותר מהר, יפרצו ויתחילו לפורר אותנו מבפנים. נסראללה ישב בבונקר יראה את הכל מעייני המזלטים וילטף בחיבה את הכפתור האדום שמפעיל את הרקטות שלו.

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום חמישי, 12/8/10, 14:35

      ''

       

       

      בקורס לפילוסופיה לימדו אותי תיאוריות של הרציונליות. שמעתי הרצאות על מקס וובר. השתתפתי בויכוחים עם ,תיאודור אדורנו ויורגן הברמס וגם הקשבתי בעניין לדברי הביקורת החברתית של אמיתי עציוני. הבנתי בסופו של דבר שעמנואל קנט הניח את היסודות שעליהן יכול היה וילהלם פרידריך הגל לפתח את החשיבה הדיאלקטית שקרל מרקס טען להעמידה נכון על רגלי הדיאלקטיקה המטריאליסטית. מכאן ואילך אני משתתף במחקר על עקרונות הלוגיקה הדיאלקטית למול ההתנהגות הרציונלית של בני אנוש.

      מצד שני לא התעמקתי בשאלה למה הרבה אנשים מתנהלים במסגרת אי-רציונלית, כלומר בניגוד למה שאנו מגדירים כ"שכל הישר" או כמוסכמות חברתית שמושרשת בתרבות ומעוגנת בחוק. כאן מתרכז הדיון התיאורטי בהתנהגות האנושית, בחופש הבחירה ובאוטונומיה של הסובייקט.

      ובכל זאת מתרבים הסימנים לדפורמציה התנהלותית בחיי היום יום שלנו שנובעים מאי-רציונליזם. דפורמציה זו הופכת לתחליף התנהגותי שהופך להיות מושרש ברשת הסוציאלית שלנו.

      כמה דוגמאות בולטות בחברה הישראלית.


      למה אנשים קונים מניות של חברות ציבוריות? בהנחה שיוכלו למכור את המניות בשלב מסוים ברווח ובזמן שהם מחזיקים בהן לזכות בדיבידנדים בזמנים שהחברות האלו עושות רווחים. והנה חברות ציבוריות כמו "נטו אחזקות", “חירון", “מתמ", “טמפו" ו"נביעות" שהרוויחו מיליונים רבים בשנים האחרונות לא שיתפו את הציבור שהשקיע במניות החברות אפילו בפרוטה אחת מהרווחים. דיבידנד שווה אפס! לעומת זאת בחלק נכבד מהרווחים כיבדו המנהלים ובעלי השליטה את עצמם. למשל מנהלי "נביעות" ובעלי השליטה הכניסו לכיסם ב-5 השנים האחרונות 11 מיליון שקל וזאת מתוך הרווח המצרפי בחמש השנים בסך של 58 מיליון שקל. כשרווחים לא מתחלקים עם ציבור בעלי המניות, העניין במניות יורד, מחיר המנייה נופל, הפרט מעוניין להתפטר מהמניות שלו והדרך למחיקת חברה מהבורסה סלולה. קונים את המניות בחזרה כמעט בחינם ובכך מרוויחים שוב על חשבון הציבור . ועם הנפקה חדשה הציבור שוב מוזמן והמשחק חוזר חלילה.


      למה אנשים כבעלי דירות בבית משותף אינם מוכנים לחזק את יסודות ביתם, לקבל מעלית ואולם כניסה חדש לבית וכל זאת בחינם? שהרי כתוב בראש חוצות שרעידת האדמה הבאה בוא תבוא ורוב הבתים הבנויים על עמודים דקים כרגלי החסידה יקרסו בביטחה. האם הרעיון שהקבלן שמשפץ מקבל 2 קומות נוספות ובכך גם יוצא נשכר מוריד מהערך המוסף של כל בעל דירה בבית? יזמים נאלצים כיום להלחם על הזכות למגן, ומנגד דיירים מסוג הסרבנים הכרוניים לא מוכנים בשום פנים ואופן לשלם את העלויות החודשיות של המעלית החדשה.


      למה אנשים רוכשים טלפונים "חכמים" שאי אפשר להשתמש בהם אלא רק לשיחה רגילה? הדוגמה הבולטת היא חברת "נוקיה”. חברה זו הצטיינה כבר בכך שלא הציבה את ישראל על מפות הניווט שלה, אלא רק את האזור כמדינת פלסטין. כבר עובדה זו הייתה צריכה להוות סיבה לחרם צרכנים מקיף. החברה מכרה לצרכן הישראלי טלפונים "חכמים" שיש להם חומרה מתקדמת אבל אין לה שימוש מכיוון שתוכנת ההפעלה נכשלת, מסורבלת, אינה מובנת, ואינה נותנת מענה הולם אפילו לפונקציות הבסיסיות של המכשירים. “נוקיה" קיבלה מהשוק העולמי נוק-אאוט ונמצאת בדרך הטובה להתרסקות. אצלנו אבל למרות הכל העסקים כרגיל.


      למה המשטרה שלנו מתגאה בהשג שהצליחה למנוע מחבורת פשע אחת לבצע פיגוע בחבורת פשע אחרת? משלם המיסים שמתוכם ממומנת גם משטרת ישראל אינו רואה כל סתירה בין ריבוי הפשעים ברחבי הארץ וההפקרות בדרכים לבין הצבת יחידות מעקב גדולות לשמירת חייהם ורכושם של ברוני הפשע בארץ.


      ההגדרה הפשוטה של התנהלות אי-רציונלית מציגה דרך פעולה שמובילה אנשים כנגד כל הערכים ומה שנתפס בתרבות כהגיוני. דרך זו יכולה להיות רצופה בטעויות קטנות אבל בעיקר בעקשנות לסיכויים שנובעים מהחלטות עניות מחשבה, כלומר דרך שכנראה רצופה בפעולות מקריות לגמרי. סוגי התנהלות אי-רציונלית אפשר לראות מעבר לדוגמאות שהוצגו לעיל בהתנהגות כפייתית כחלק מהעדר, בציפיות לא מציאותיות, באמונה בכשלים לוגיים, בנפילה כקורבן לטריקים ואמונות טפלות ובדחף לקחת חלק בחגיגות כמו בועות שוק המניות.


      אחרת איך אפשר להסביר את מעשיו של מולטי מיליונר ישראלי שמתחבא כיום במדינה אפריקאית וחושש להיות מוסגר לשלטונות ארצות הברית בגין עבירה על החוק שהכניסה לכיסו בסך הכל עוד כמה מיליונים בודדים של דולרים עם סיכוי טוב לשבת בכלא עשרות שנים?


      בדומה לתוויות מוצרים שמסתירים את האמת לגבי התוכן באותיות קטנות שקשות לקריאה והבנה, גם האי -רציונליסט מתחת לקו ההתנהלות שלו יודה בקטן קטן שהוא לוקה בסתירות בהתנהלות האי-הרציונלית. גם הוא יציג לנו תרכובות של הסברים שרובם לא מובנים וקשים לפיענוח סוציו-פסיכולוגי.


      ואנחנו נמשיך להתכחש למציאות אי-רציונלית זו שמופיעה לנו ביום יום שלנו ברחוב, בעבודה, בדרכים, ובמשפחה ונודה רק בפני עצמנו שאנחנו חלק מהחבורה המופרעת הזו, כל עוד המסיבה נמשכת והרכבת הכלכלית דוהרת ופתח המילוט דרך בן-גוריון תמיד לפני העיניים שלנו.

      דרג את התוכן:

        פרופיל

        יקה1
        1. שלח הודעה
        2. אוף ליין
        3. אוף ליין

        שנה טובה לכולנו

        תנועה ירוקה