כותרות TheMarker >
    ';

    פיד RSS

    סיעור מוחות

    ארכיון

    ארכיון : 12/2011

    1 תגובות   יום שבת, 31/12/11, 14:27

    והפעם בשונה מהמציאות היום יומית שלנו 

     

    רוצה קצת להראות אחרת, להשתטות, לשיר לשמוח

    ( 2 מסיבות ריקודים בסוף שבוע זה על הפרק)

     

    http://youtu.be/cpg8JaR7ToM

     

    ''

    דרג את התוכן:
      4 תגובות   יום שני, 26/12/11, 15:54

      "יאמרו חכמים, כל הנהנה מדברי תורה, נטל חייו מן העולם. ועוד ציוו ואמרו, לא תעשם עטרה להתגדל בהן, ולא קורדום לחפור בהן. ועוד ציוו ואמרו, אהוב את המלאכה, ושנוא את הרבנות. וכל תורה שאין עימה מלאכה, סופה בטילה; וסוף אדם זה, שיהא מלסטם את הברייות.” הרמב"ם בפירושו למשנה (אבות ד, ה)

       

      אם הייתי תולה היום משפט זה בחוצות החרדים ככרוז, אלו היו יורקים עליו וקורעים את הנכתב לגזרים.

       

      בני בליעל האלו שמכנים עצמם שומרי הדת והמצוות עסוקים כיום בענף ספורט חדש ומקודש – היריקה. כפי שהם בבערותם אימצו להם את לבוש האדונים באירופה של ימי הביניים, המעיל השחור והכובע עם הפרווה הם גם מאמצים את מה שהיה באותו זמן נהוג לגבי היהודים הנחותים, לירוק עליהם בבוז.

       

      אבל איך שנאמר בחצרות החסידות השחורה, אם חטפת מלמעלה תנחית הלאה למטה. ומי לדעתם נמצא בתחתית הסולם – הנשים.

       

      יוסף בן מתתיהו: "התורה אומרת כי האישה פחותה מהגבר לכל דבר, ועל כן עליה לשמוע בקולו, לא למען השפלתה, אלא למען ימשול בה. כי אלוהים נתן לגבר את סמכות השלטון". ~ נגד אפיון ב, כד

      ועוד

       

      שתי דעות סותרות, מובעות במשנה ובגמרא עליה; אך שתיהן תוצר של עמדה גברית פטריארכלית טיפוסית. מן העבר הראשון, דעת סתם המשנה הרואה באשה כלי שנועד לכאורה לשרת את הגבר ("מלאכות שאשה עושה לבעלה"). מן העבר השני, דעת ר' חייא, הרואה באשה יצור שכל מהותו מיניות ורבייה, שוב לטובת הגבר. דעותיהם של רשב"ג ור' אלעזו ניצבות בתווך: על האשה לעבוד על מנת שלא תתפתה לגלות את מיניותה, את מחשבותיה שלה, ואת עצמאותה.

       

      תארו לעצמכם שאתם|ן אחד|אחת מהכתבים|בות הזרים שבודקים באינטרנט את הנאמר בכתובים על מעמד הנשים היהודיות. מה הייתם חושבים על הציטוטים הבאים:


      האשה בנישואין

      "(האשה) ברשות האב, עד שתכנס לחופה. מסר האב (אותה) לשלוחי הבעל, הרי היא ברשות הבעל." ~ מסכת כתובות, פרק ד', ה'

      "ואלו הן הנשרפין: הבא על אשה ובתה, ובת כהן שזנתה (=ובגדה בבעלה, שאז יש לשרוף אותה ואת המאהב)" ~ מסכת סנהדרין, פרק ט', א'

      "האשה נקנית בשלש דרכים ... נקנית בכסף בשטר ובביאה." ~ תלמוד, מסכת קידושין, דף ב' א'

      "הרי את קנויה לי ~ מקודשת; הרי את שלי (בבעלותי), הרי את ברשותי, הרי את זקוקה לי ~ מקודשת." ~ תלמוד, מסכת קידושין, דף ו' א'

      זכויות האשה בדין

      "שבועת העדות נוהגת באנשים ולא בנשים" ~ מסכת שבועות, פרק ד', א'

      "ואשה אינה ראויה לדון... כל הכשר לדון כשר להעיד... מעתה שאין אשה מעידה אינה דנה." ~ תלמוד, מסכת יבמות, דף מ"ה ב', תוספות

      "האיש מקדש את בתו, ואין האשה מקדשת את בתה, דכתיב (דברים כ"ב, ט"ז): 'את בתי נתתי לאיש הזה'.

      האיש מוכר את בתו, ואין האשה מוכרת את בתה, דכתיב (שמות כ"א, ז'): 'כי ימכור איש את בתו'." ~ תלמוד, מסכת סוטה, דף כ"ג

      "ואשה פסולה לדון ... כל הכשר לדון כשר להעיד ואשה פסולה להעיד ... והיא (דבורה) שפטה את ישראל, בדבורה אין להביא ראיה דאשה (שאשה) כשירה לדון, דשמה (כי שם) היו מקבלין אותה אליהם משום שכינה." ~ תלמוד, מסכת בבא קמא, דף ט"ו א', רש"י

      "ומה אשה שראויה לבוא בקהל פסולה לעדות" ~ תלמוד, מסכת בבא קמא, דף פ"ח א'

      "שום תשים עליך מלך - ולא מלכה. מלמד שאין מעידין (ממנים) אשה במלכות, וכן כל משימות שבישראל אין ממנין בהן אלא איש." ~ מדרש תנאים (המדרש הגדול),

      אמרות במעלת האשה

      "תנו רבנן, האוהב את אשתו כגופו והמכבדה יותר מגופו ... עליו הכתוב אומר "וידעת כי שלום אוהלך." ~ תלמוד בבלי בבא מציעא נ"ט א

      "מלמד שנתן הקב"ה בינה יתרה באישה, יותר מבאיש." ~ תלמוד בבלי מסכת נידה מ"ה ב'

      "אמר ר' חלבו, לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו, שאין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו, שנאמר (ספר בראשיתפרק  יב, פסוק  טז) "ולאברהם היטיב בעבורה",וכך אמר רבא לבני עירו: הוקירו נשותיכם כדי שתתעשרו." ~ תלמוד בבלי, בבא מציעא נ"ט א'

      "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" (לפני נשים וגברים כאחד) - השווה הכתוב אישה לאיש לכל דינים שבתורה." ~ מדרש מכילתא כ"א יח

      אמרות בשפלות האשה

      "הואיל והאנשים באין ללמוד והנשים באות לשמוע ... אין חכמתה של אשה אלא בפילכה (בפלך) ... ישרפו דברי תורה ואל ימסרו לנשים." ~ תלמוד ירושלמי, מסכת סוטה, דף ט"ז א'

      "אומר בן עזאי: חייב אדם ללמד את בתו תורה שאם תשתה תדע שהזכות תולה לה. רבי אליעזר אומר: כל המלמד את בתו תורה מלמדה תיפלות." ~ תלמוד, מסכת סוטה, דף כ"א ב'

      "לא תרבה שיחה עם האשה שכל שיחתה של האשה אינה אלא דברי ניאופים." ~ מסכת דרך ארץ רבה, פרק ראשון

      "'ויקחו את דינה' (בראשית ל"ד כ"ו) ... אמר רב הונא: הנבעלת לערל קשה לפרוש (מי שמקיימת יחסי מין עם מי שאינו נימול, קשה לה להפסיק)." ~ בראשית רבה (מהדורת וילנא), פרשה פ', אות י"א

      [עריכה]

      חיוב במצוות

      "נשים ועבדים וקטנים פטורין מקרית שמע ומן התפילין וחייבין בתפילה ובמזוזה ובברכת המזון" ~משנה, מסכת ברכות

      "כל מצוות עשה שהזמן גרמא - אנשים חייבין ונשים פטורות" ~משנה, מסכת קידושין

      "לפי שהאשה משועבדת לבעלה לעשות צרכיו, ואם היתה מחויבת במצוות עשה שהזמן גרמא אפשר שבשעת עשיית המצווה יצווה אותה הבעל לעשות מצוותו. ואם תעשה מצוות הבורא- אוי לה מבעלה. ואם תעשה מצוותו ותניח מצוות הבורא- אוי לה מיוצרה. לפיכך פטרה הבורא ממצוותיו כדי להיות שלום עם בעלה." ~דוד אבודרהם

       

      ככתב זר הייתי מתקשה להבדיל בין הפסוקים האלו למציאות מעמד האישה בארצות האיסלם הנחשלות והחשוכות ביותר ומתקשה להבין את הקשר לבין מה שאני קורא ורואה ברחובות ירושלים ובית שמש למשל לבין התדמית של מדינה מערבית דמוקרטית נאורה שהפוליטקאים מנסים למכור לעולם. כתבים פוגשים את החילוניות ברחובות הערים כמו תל-אביב ושואלים עצמם איך בורות ונאורות מתחברים זה לזה ולאן זה מוביל?

       

      אבל מתחת לחופות הקידושין מתגלה מהר מאוד שהחלק החילוני הכאילו נאור מוותר מרצון על כל מסכת השוויון החברתי וכופה על עצמו את השלטון הרבני. ומתחת לצעיף החילוניות מתגלה העם החילוני שמשלם מחיר כבד על סובלנות כביכול שגורמת לו בפועל להדחק יותר ויותר לתוך בור הבורות והבערות הדתית-קיצונית.

       

      ועוד נעשה הכתב הזר ער לכך שאותה יריקה למטה עוד לא הגיע לתחתית הצלם האנושי. יש עוד נחותים יותר, אתיופים, גויים, ערבים וגם שם יש כמובן עוד בנוסף את ההפרדה בין מעמד הגברים והנשים. בכל מקום בעולם מריצים כיום את הסרטון שמראה אנשי כמורה שממהרים לעבור למדרכה שממול כדי לא להפגע מיריקות הפנטים החרדים הבאים ממולם.

       

      גזענות דתית, אנטישמיות חרדית, טרור יהודי, סותמים את הגולל על התרבות ההיסטורית היהודית. הלא תמיד אנחנו היינו אלו שסבלו על פני מאות שנים מהאחרים והנה אנחנו בדיוק כמוהם רק עם ההבדל שאנחנו עושים את זה גם לעצמנו.

       

      במקום הההפרדה בין דת למדינה המציאות אצלינו הפכה להיות מלחמה בין מדינה חילונית לבין דיקטטורה חרדית. בקרב זה החילוניות נוחלת תבוסה אחרי תבוסה ונמצאת במצב של נסיגה מתמדת.

       

       

      דרג את התוכן:
        2 תגובות   יום ראשון, 18/12/11, 15:32

        בנק GLS הגרמני מעמיד את עולם הבנקאות שלנו על הראש. לעומת הבנקאות שלנו שחולבת את הלקוחות עד לשד עצמותיהם ומזרימה רווחי ענק לכיסי הבעלים, בנק GLS מלמד אותנו שאפשר גם לגמרי אחרת. עוד לפני שנכנס לפרטים, נשאלת השאלה מדוע אף אחד לא הרים את הכפפה וניסה לפצח את הענף המונופוליסטי בארץ? התשובה היא שהממשלה ובנק ישראל היו מטרפדים מייד כל יוזמה מסוג זה.

         

        במסגרת המחאה החברתית נשמעה הדרישה לצדק ושוויון חברתי. האם אנו מסוגלים ליצור מצב כזה בעולם הבנקאות? התשובה היא כן מוחלט. בנק GLS הוא ההוכחה לכך שאפשר לפתוח בנק עם שירותי בנקים רגילים אבל מעבר לכך לבצע מדיניות בנקאית שונה לגמרי. הבנק הזה משקיע כספי לקוחות ואת הכספים שלו רק בחברות ובפרוייקטים חברתיים-ירוקים ברי-קיימא. ההשקעות במגזר האקולוגי, החברתי, התרבותי, החינוכי והסוציאלי נועדו לשפר את רמת החיים בחברה.

         

        את הבנק נוסד כקואופרטיב עם כיום מעל ל- 22.000 חברים שלכל אחד מהם זכות הצבעה שווה באספות הכלליות. הבנק מחובר לאיגוד הבנקים הקואופרטיבים הגרמניים. תוכנית הפעולה של הבנק שקופה לקהל הרחב. את הדוחות הרבעוניים אפשר להוריד מהאינטרנט. כל לקוח יכול לראות את מצב ההון, סוג והיקף ההשקעות וגם לבחור באילו פרוייקטים הוא היה רוצה להשקיע את כספו.

         

        בעידן המשברים הגלובליים והחברתיים, גדלה חשיבותו של בנק GLS כמוסד מהימן, חברתי וסוציאלי. בשלוש השנים האחרונות גדל מספר הלקוחות שהפקידו שם את כספם בכ- 50%. והיקף הנכסים עמד בסוף 2010 על 1.8 מיליארד יורו. לעומת 64 מיליארד יורו של נכסי בנק הפועלים זה נשמע מעט מאוד, אבל נתוני הצמיחה של בנק GLS מצביעים על גידול שנתי של לפחות 20% בכל שנה.

         

        ומיהם היזמים של בנק GLS? האם מאחוריו מסתרים אלו שהם טייקונים? לבנק יש רק חברים שווים שהם חלק מהקואופרטיב ובעלי לפחות חמש מניות בנק. שווי כל מנייה הוא 100 יורו (494 שקלים נכון להיום) אלו הם גם בעלי החשבונות בבנק. בלי קשר להיקף המניות שמישהו מחזיק, באסיפות יש לו רק קול אחד בלבד.

         

        השקיפות הבנקאית מאפשרת לכל חבר קואופרטיב לקבל החלטות איכותיות לגבי אופן השקעת הכספים שלו. מעבר לכך סוג ההשקעות שהבנק מציע פותח דרך ליזמות חברתית, למשל קרן אשראי לסטארט-אפים ולפרוייקטים ירוקים. הבנק היה לדוגמה אחד מהממנים הראשונים של טורבינות הרוח הפרטיות שמספקות כיום מעל ל8% מסך ייצור החשמל בגרמניה.

         

        האם בכל זאת ניתן להרים פרוייקט מסוג זה בארץ ולפתוח את שוק ההון לתחרות אמיתית מול מונופול הבנקים? בהנחה שהממשל מוכן לשתף פעולה, אפשר לקחת את בנק הדואר הכושל ולהפוך אותו לבנק קואופרטיבי. הממשלה כשותף ב- 50% והחצי השני כקואופרטיב ציבורי. ניצול רשת סניפי הדואר והיתרון היחסי של בנקאות קואופרטיבית עממית, יוצרת נקודת פתיחה עם יתרון ברור מול הבנקים הפרטיים. לבד נושא הפטור מעמלות למשל על משיכת כספים וניצול רשת האינטרנט לבנקאות מהבית יכולים למשוך הרבה לקוחות לבנק הקואופרטיבי. מעבר לכך מודעות כלקוח וכחבר קואופרטיב עם גיבוי ממשלתי יכולים לנסוך יותר ביטחון לגבי מה שקורה עם החסכונות וההשקעות.

         

        אבל גם בצד השני של המתרס יהיו שינויים כשהבנקים הפרטיים יאלצו להגיב לפתיחת שוק הבנקאות לתחרות ולהוריד את גובה העמלות ולחשוב על תנאים טובים יותר למתן אשראי ולאחריות גדולה יותר בעסקי ההלוואות. 

        דרג את התוכן:
          1 תגובות   יום שני, 12/12/11, 17:56

          ''

           

          לפני כמה ימים התקיימו דיונים מסביב לשולחנות עגולים בכל הארץ. אני בחרתי להשתתף בדיון לגבי דיור בר קיימא. מסתבר שמשתתפי הדיון היו כולם, להוציא בחור צעיר אחד, בני גיל החמישים ומעלה. אלו הציגו עצמם כאנשים בעלי משרה והכנסה טובים. הם באו כנציגים של הילדים שלהם, שגם הם עובדים ומרוויחים, אלא שאין להם את היכולת הכלכלית לקנות את דירת חלומם במקום מגורי ההורים במרכז הארץ.

           

          כמה מחשבות קפצו לי בראש. ראשית למה הגיעו לדיון ההורים ולא הילדים עצמם. הרי הדיון על דיור בר קיימא נוגע להם ולא להורים, שלהם דירות ובתים. שנית, למה כיוונו המשתתפים בדיון את הנושא רק לבעייה הפיננסית, דהיינו המחירים הגבוהים של הדירות. ושלישית למה הם מצפים דווקא מהעיריות ומהממשלה שאלו יורידו את מחירי הדירות בשוק החופשי.

           

          המחשבה הראשונה שלי מתחברת לתרבות המעוותת במערכת היחסים בין הורים לילדים בישראל. ההורים רואים עצמם אחראים לדיור של הדור הבא. ההורים משתעבדים בהרבה מקרים להלוואות ומענקים לילדים שלהם כאילו הדבר מובן מאליו. יצא לי לא פעם לדבר עם הורים מעבר לגיל הפנסיה שממשיכים לעבוד למרות הגיל המתקדם והבריאות הכבר לא כל כך טובה, רק כדי לשלם לילדים עבור משכנתת הדירה שלהם. אני קורא לזה סחיטת ההורים על ידי ילדיהם! בכך, תחת הלחץ החברתי של עול הדורות הבאים, הזקנה הופכת לקללה והעבודה לא נגמרת. שלא לדבר כאן על המשרה הנוספת של ההורים שמפילים עליהם בנוסף גם לגדל את הנכדים.

           

          המחשבה השנייה מתחברת לשתי שאלות מטרידות. האחת, למה מכוונים בני הדור הצעיר לדירות שמבחינת הצורך גדולות עליהם בכמה מידות. מדוע שואף זוג צעיר מלכתחילה לרוב לדירה בת ארבעה חדרים, כשבפועל שני חדרים יכולים לשמש אותם טוב בתחילת דרכם. התרוץ שאני שומע חדשות לבקרים הוא שאין דירות כאלו וגם של שלושה חדרים בשוק. אבל אם היה מתפתח ביקוש לדירות אלו, אז השוק והקבלנים היו מגיבים ובונים גם דירות קטנות יותר. בנוסף ההורים הממנים או העוזרים במימון היו יכולים לתרום לשינוי המצב. אלו גרים בדירות בנות ארבעה או חמישה חדרים, שרובם עומדים רקים, מפני שהילדים כבר גדלו ויצאו מהבית. אלו היו יכולים מעתה לעבור לדירות חדשות קטנות יותר ולספק לשוק את הדירות הגדולות. בכך היה נוצר ביקוש נוסף לבניית דירות בנות 3 חדרים. גם כאן צריך להילחם באידיאולוגיית שמירת חדרים ריקים לילדים או נכדים שקופצים לביקור. בפועל רוב החדרים האלו הופכים למחסני גרוטאות.

           

          אבל השאלה השנייה מטרידה יותר. למה חייבים לקנות דירה. למה לא לשכור. התשובה המיידית היא שאין מספיק דירות להשכרה בשוק ומחיר השכירות הוא מאוד גבוה. זה נכון. אבל כאן המקום להעלות רעיונות ודרישות שכלל אינן חדשות. כאן המקום לפנות לגורמים ממשלתיים, להפעיל לחץ ציבורי על בעלי השלטון, לשנות מהיסוד את תפקוד מערכת הקצעת הקרקעות לבנייה בכלל ותכנון הבנייה בפרט.

           

          בהרבה ארצות במערב עיריות וממשלות משתתפות בתכנון מימון ובנייה של מבנים למגורים סוציאלים, כלומר מוגנים. הבנייה הזו שהיא בקנה מידה גדול, כוללת מגוון דירות קטנות וגדולות. מצד אחד הדיירים מוגנים מפני פיטורים, כך שהם יכולים לתכנן את מגוריהם במקום גם לאורך שנים רבות. מצד שני הם יותר ניידים במקרה של מעברי דירה בגלל העבודה. שכר הדירה הוא נמוך מדירות בשוק החופשי וחלקו מסובסד על ידי מימון הבנייה הממשלתי. עליית שכר הדירה מוצמדת לעליית רמת יוקר החיים וההכנסות במשק. לעתים אחרי עשור שנים יכולים הדיירים לקנות דירות אלו בתנאי שרק הבעלים מורשים לגור בהם.

           

          ובארץ? הצעד הפוליטי המרכזי חייב להיות ריסוק המונופול של מנהל מקרקעי ישראל.

           

          העיריות חייבות לקבל אוטונומיה רחבה בניהול הקרקעות שבתחומן, בתכנון ובבנייה. המימון של בנייה סוציאלית יכול להתממש דרך הקרנות הגדולות, חברות ביטוח שמחזיקות בהון גדול וחברות בנייה ממשלתיות. במקום לזרוק את כספי הפנסיה שלנו ללועות הרעבים של זאבי הממון, הטייקונים, במקום למחוק להם את החובות שהם מפילים עלינו חזרה, יהיה נבון יותר להשקיע בפרוייקטים של בנייה סוציאלית מניבה.

           

          אבל כדי לממש זאת חייבים לא רק במחאה חברתית רחבה שצריך להחיותה מחדש, אלא בפרט בשינוי בתודעת הציבור לגבי האידיאולוגיה של קניית דירות. במיוחד הצעירים מביננו צריכים להבין שלא חייבים בהכרח להשתעבד שלושים שנה למשכנתא שמעלה את מחיר הדירה האמיתי בסופו של דבר לכמעט כפול ממחירה בזמן הקנייה, ושאין זה מוסרי לסחוט את ההורים עד הסוף. הם צריכים להבין שמגורים מוגנים בשכר דירה מוזל והוגן, יתרמו בסופו של דבר לשינוי במשק הדירות, לתחרות בין הדירות היקרות בשוק החופשי לדירות הסוציאליות ובסופו של יום להורדות מחירים כללית גם בדמי השכירות וגם במחיר הדירות. בחישוב כולל, הדור הצעיר יראה שעקב השכירות המוגנת רמת החיים שלו תשתפר ותעלה משמעותית ויהיה קל יותר לגדל את ילדיהם ויהיה יותר כסף בכיס גם לצרכים אחרים.

           

           

          כמובן ששינוי מסוג זה אינו מתקבל על דעתם של גורמי התכנון ברשות המבצעת, של קובעי המדיניות וכמובן לא על דעתן של שדולות המייצגות את האינטרסים של בעלי ההון, הנכסים, והקבלנים הגדולים. אידיאולוגיית קניית דירות היא קפיטליסטית חזירית ביסודה. היא תורמת רק להתעשרות חברות הבנייה הגדולות ולעושק השוכרים שגרים בדירות להשקעה. המחאה החברתית והדרישה לדיור הוגן הייתה התחלה טובה אבל לא ממוקדת דיה. ועדת טרכטנברג אפילו לא גרדה את הנושא. גם הדיון מסביב לשולחן העגול ממשיך להסתובב סביב שאלת מחיר הדירות. הדיור הסוציאלי נראה רחוק מתמיד.

          דרג את התוכן:
            1 תגובות   יום שלישי, 6/12/11, 18:26

            הגבולות נחצו כבר מזמן! השד העדתי-דתי משתולל. ועם ישראל החילוני משחק את שלושת הקופים. לא רק זאת. יותר ויותר חילוניים משעבדים עצמם לקמעות, ברכות ועצות בעלי שררה דתיים.

             

            מה מבדיל את ראש העיר הדתי מכל ניאו-פשיסט אחר שמפריד בין עדתו ושם חלק מהם, יותר נכון את הילדים בהסגר. הם הנחשבים לכת המצורעים בהודו. החזרנו את בני אתיופיה אל היהדות, אלינו. אבל התנהגנו ומתנהגים אליהם כמעמד נחות. יותר ויותר מהמגזר הלאומני-דתי מתנהגים ומתנהלים כאדונים, כפריצים, ומאמצים את תורת הגזע העליון כמו הניאו-נאצים. עד כמה שזה לא יאומן המגזר הזה הופך להיות יותר ויותר גזעני, ריאקציונרי, עם אידיאולוגיות שלא היו מביישות כל אייטולה מהסוג שלמדנו להכיר בתווך האיסלם הפנאטי-דתי.

             

            הם בני החושך מעמידים את הכללים המבזים של רבניהם, שאינם קשורים בלא כלום לתורה ולמפרשיה הנאורים, מעל פני החוק וכללי המשחק הדמוקרטים. הם מבזים ובזים לרעיון הדמוקרטיה. יש משהו חדש בהיסטוריה שלנו שאני רוצה לכנותו פשיזם דתי. הפשיזם הזה מציב את הממסד הרבני כממסד יחיד ועליון שכולנו חייבים להאמין בו, לציית לו ולקבל את המרות הבלתי מעורערת שלו שאינה מוגבלת מכיוון שהיא מעצבת את האידיאולוגיה הדתית-עדתית של המדינה בפרט והיהדות בכלל. לפשיזם הדתי אין ולא כלום עם דמוקרטיה, חופש דיבור ודעות. הוא אינו דוגל בשיוויון. הדרת נשים, שנאת אחרים, חילוניים וגויים, מבדלים אותו לתוך חומות בצורות של בערות.

             

            נשק את יד אדונך. תמיד שאלי את עצמי, איך חלק גדול מהעמים בגרמניה הנאצית ובאיטליה הפשיסטית קיבלו מ "רצונם החופשי" את מרות השלטון. התשובה היא שהם ויתרו על החופש והרצון האישי שלהם והעבירו את האחריות על כל מגזרי החיים שלהם לידי האדונים החדשים בתקווה שאלו יביאו להם את הישועה הכלכלית וגאווה הלאומנית. החרדים, הלאומנים-דתיים, העבירו לשלטון האידיאולוגיה הרבנית-פשיסטית את האחריות על חייהם עד לפסיקות שאנו צוחקים עליהם כמו עם איזו יד לנגב את התחת. אבל המשמעות היא קבלת מרות טוטאלית בלי לשאול ובלי להטיל ספק בכל החלטה רבנית. זהו פשיזם טהור בהתגלמותו החדשה כפשיזם דתי.

             

            אנחנו גם אשמים. אנחנו ואני פונה לחילוניים כמוני, מחפים על כל מעשי הפשיזם הדתי. והשאלה שמנקרת במוחי היא למה ועד לאיזו נקודה והאם בכלל יש לחלק החילוני הזה נקודת שבירה. המסקנה שלי היא שהיום עברנו כבר את נקודת האל-חזור. הפשיזם הדתי השתרש בתודעתנו כרע במיעוטו, מפני שהפחד מפני האוייבים מבחוץ ושנאת היהודים על ידי קבוצות אנטישמיות הדחיק אותו לשוליים. אנחנו קוראים כמעט יום ביומו על תועבות הפשיזם הדתי בעיתונות ומתייחסים אליהן כעשב שוטה בשדה הדתי-לאומני. אנחנו רוצים להאמין שהדתי-לאומני שהתלבש גם על החינוך והצבא בסופו של דבר יסור למשמעת הסדר והחוק של השלטון. אנחנו משתדלים להבדיל בין זרם של טרור מתנחלים קיצוניים , לבין קיצוניים שאינם טרוריסטים אלא סתם מתנחלים ומתנחלים שאינם כל כך קיצוניים. אבל סרטן הפשיזם הדתי שלח כבר מזמן גרורות לתוך הממשל שממציא לנו חדשות לבקרים חוקים פשיסטים, לתוך החינוך כחינוך לאומני-דתי, ולתוך הצבא שהופך ליותר ויותר למסדר תורני-צבאי. אלו עמודי דמוקרטיה שהפשיזם הדתי חותר תחת היסודות שלה.

             

            ועוד מעט יהיה חושך. החילוניות מאבדת יום ביומו שטחי הגנה. וכבר עומדת העיתונות החופשית בפני סתימת פיות. והנשים בתוכנו יעברו יותר השפלות. והאוייבים שלנו יחככו ידיים ויתנו לנו עוד זמן קצוב לגמור עצמנו בידינו.

            דרג את התוכן:
              6 תגובות   יום שישי , 2/12/11, 14:05

              לפני זמן לא רב בדיון על מי התהום בכלל ואקוויפר החוף בפרט התרעתי לגבי סכנת זיהום אקוויפר החוף על ידי חילחול של תרכובות של חומרים רעילים ביותר מזרימה תת-קרקעית שמקורה מברכות האידוי ומאכסון רשלני של חומרים אלו ברמת חובב.

               

              עבודת מחקר שנעשתה במימון (!) של מפעלי רמת חובב מגלה רק את קצה הקרחון

               

              "בקידוחי ניטור שנערכו בקרבת המפעלים התגלו רמות זיהום גבוהות ביותר. מדובר במגוון רחב של חומרים רעילים ונדיפים ובהם ברום ובנזן, שאופיניים למפעלים באזור, בהם מכתשים, תרכובות ברום וטבעטק של חברת טבע. כמו כן נמצאו באזור חומרים מזוהמים שמשמשים את תעשיית התרופות.

              אחת התופעות שגילו החוקרים היא שריכוזי הזיהום הם כה גבוהים, עד שהחומר המזוהם לא מתמוסס במי התהום ויוצר למעשה שכבה נפרדת שנמצאת מעל שכבת מי התהום או מתחתיה. בחלק מהמקומות התגלו חומרים מזהמים בכמות של כמה גרמים לליטר, כמות הגדולה פי אלף ואף יותר מזו שנמצאת במאגרי מי תהום בדרך כלל. גם מספר המוקדים של שכבות נפרדות אלה גדל בצורה ניכרת גם בשנים האחרונות.”

               

              "בשנים האחרונות אמנם נבלמה התפשטות זו - הודות לפעילות ניקוז מי התהום ביציאה מרמת חובב"

              http://www.haaretz.co.il/misc/1.1511021

               

              ראשית, "ההתפשטות נבלמה" הווה אומר שיש כבר כמות עצומה של חומרים רעילים שכבר התפשטו לתוך אקוויפר החוף הדרומי ומשם הלאה בשכבות האקוויפר.

              שנית, כמות עצומה היא כמות שנמדדה עד לגרמים לליטר כשאנחנו בדרך כלל מדברים בהקשר לחומרים מסוכנים על חומרים רעילים ברמה של מיקרוגרם לליטר. היחס של מיקרוגרם לגרם הוא כידוע לא פי אלף כנכתב במחקר אלא פי מיליון !! בכל שנות עבודתי כמנכ"ל חברה לסקרים סביבתיים, לא נתקלתי ברמות זיהום כאלו.

              שלישית, גם אם היום מנקזים את התרכובות המסוכנות והמסרטנות האלו, השאלה היא לאן? האם שוב לבריכות האידוי? הרי ידוע שיש תרכובות רעילות ביותר שעוברות בקלות את חומרי הבידוד בדופני הבריכות וזולגות הלאה למי התהום.

               

              בדיון אחר התרעתי מפני הזיהומים בתע"ש ברמת השרון וכתבתי שיש להמנע משימוש בבארות המים שבסביבה. ב- 7 ימים של ידיעות 02.02.2011 אפשר לקבל תמונת מצב ששוב מראה רק את קצה הקרחון של זיהום לא יאומן של גוש דן. חומרים רעילים ביותר שרובם מסרטנים זורמים עשרות שנים – קראו היטב עשרות שנים – ומתפשטים לתוך אקוויפר החוף. המפה שפורסמה בעיתון מטעה. החומרים זלגו וזולגים לא רק לסביבה הקרובה של המפעל אלא נמצאים כבר בכל גוש דן! הבעייה היא שמספר חומרים מסוכנים ביותר בכלל עוד לא נכללים ברשימה מכיוון שכדי לנטר אותם נדרשים מעבדות שחסרות בארץ וכל בדיקה מדוקדקת עולה הון תועפות. חומרים אלו נמדדים ברמות סיכון כבר בחלקיק למליון!

               

              במפת ניטור ריכוז פרכלורט למשל, שהוא דלק טילים רעיל, מתגלה תמונה חלקית של זיהום מי התהום ברמת השרון, דרום הרצליה וצפון תל אביב. הניטור מתחיל ברמה של 5 מיקרו/ל. הזיהום הזה התפשט במשך השנים כבר הרבה מעבר לאזור זה אלא שרמת סף הניטור הגבוהה במקרה זה מונעת את הצגת תמונת המצב השלמה. סף הבריאות של חומר מזהם זה נקבע בארה"ב ל- 0.006 – 0.002 מיקרו/ל!

               

              California adopted a drinking water standard of 6 parts per billion in 2007. Massachusetts has designated a drinking water standard of 2 parts per billion.

               

              Learn more: http://www.naturalnews.com/024495_EPA_the_drinking.html#ixzz1fNNG4E9H

               

               

              פרכלורט הוא רק אחד מהחומרים הרעילים שזלגו מתע"ש. את תמונת הקוקטיל המלא כנראה לא נקבל, אבל המסמכים שפורסמו כעת על הזיהום המתמשך מגלים תמונה מחרידה. מחרידה בשל העובדה הפשוטה שאין שום דרך לעצור את המשך התפשטות החומרים הרעילים לכל אקוויפר החוף.

               

              המסקנה שלי: אקוויפר החוף מזוהם ברמות שמצביעות על כך שאין לו יותר איכות של מי שתייה. נקודה. עכשיו ינסו כל הרשויות למוסס את הרעלים בתודעת הציבור ולהוציא הודעות מרגיעות. אנחנו כבר רגילים לכיסוי תחת מסוג זה!

              דרג את התוכן:
                18 תגובות   יום חמישי, 1/12/11, 17:01

                הגדה

                דבר שאדם מגיד, אומר, לאדם אחר; סיפור שאדם מספר לאדם אחר.

                 

                 

                אירן מאיימת ומתחמשת ביכולת אטומית. דגן שולל תקיפה באירן. הישראלי המצוי, שהוא זן נפוץ של ראש אטום, ארוגנטיות בלתי נסבלת, התנהלות אגואיסטית והכחשה של כל מה שקורה מסביב, בוטח בצה"ל שהוא הצבא הכי טוב בעולם. כך הופך להיות צבא ההגנה לצבא ההגדה של ישראל, הצבא החזק שלא יפסיד בשום מערכה. אלא ששכחנו בדרך כמה פרטים קטנים מאז מלחמת יום כיפור ועד הבריחה מלבנון והכניסה האומללה לשם בלבנון 2.

                 

                דגן מזהיר, כי כנראה הוא יודע יותר טוב שצבא ההגנה הוא צבא של הגדה ואגדה. הוא יודע שהצבא אינו מוכן לשום מערכה. הוא יודע שאירן לא חייבת לתקוף ישירות אלא רק להפעיל את חיזבאללה במקומה כדי לשתק את המדינה. כיפת ברזל היא כיפה אדומה שהולכת עם סלסלה קטנה של אמצעים כנגד היער של רקטות שיחניתו עלינו, לא רק בגליל, אלא גם במרכז הארץ.

                 

                לכן שואל אלכס פישמן הכתב הצבאי הוותיק של ידיעות: “יכול להיות שדגן מבקש להזהיר: ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה שום עימות צבאי כי צה"ל אינו מוכן?” פישמן יודע את התשובה אבל אינו מעיז לכתוב אותה שחור על גבי לבן – הכל הגדה.

                 

                ובמה עסוקה צמרת צה"ל בימים אלו מעבר לקנוניות האישיות הקבועות בצמרת? צה"ל מתעסק בשאלות גורליות לעם ישראל כמו

                1 שירת נשים

                2 מטבחים כשרים למהדרין

                3 דיונים לגבי גיור צבאי

                4 מקווה בבסיס צבאי

                 

                הכותרת של היום " כמעט אסון צאלים בתרגיל מילואים" ממחישה את המצב העגום האמיתי. בדרגים של אלו שעוד לא שייכים לשמנת גובר התסכול. קללות ומכות לחיילים כפופים להם ואלו בורחים הביתה לאימא.

                 

                ומעל הכל יושב מנהיג החונטה, ברק, במגדל מפואר – לא הפרטי, הצבאי - ודורש עוד ועוד מליארדים כדי לשמן את המערכת, נכון יותר להשמין את הכרסים בג'יפים הצבאיים.

                 

                מההגדה אני זוכר את המשפט "הגיע זמן קריאה של שחרית" – שמע ישראל, לפני שיהיה ואולי כבר מדי מאוחר. 

                דרג את התוכן:

                  פרופיל

                  יקה1
                  1. שלח הודעה
                  2. אוף ליין
                  3. אוף ליין

                  שנה טובה לכולנו

                  תנועה ירוקה