כותרות TheMarker >
    ';

    פיד RSS

    סיעור מוחות

    ארכיון

    ארכיון : 6/2011

    0 תגובות   יום רביעי, 22/6/11, 14:20

    למדנו לחיות עם ובין מפגעים סביבתיים. התרחקנו מעמודי חשמל עם מתח גבוה והתקרבנו מיום ליום לאנטנות הסלולריות. אין ספק שאלו מקרינות ואין ספק שהסלולר בעת שיחה מקרין לנו את המוח. אולי כתוצאה מכך עם ישראל מוקרן הסלולר הפך למכור טלפומניה.

     

    היכן שאני עומד ולהיכן שאני מסתכל אני רואה סביבי אנשים עם מכשיר סלולרי ביד או ליד האוזן. כל אדם שלישי בשיחה. כל שני מסתכל כל רגע על הצג האם אין שיחה נכנסת או לפחות הודעת sms. כל נהג שלישי נוהג עם סלולר ביד. כל עובד רביעי עובד עם ראש נטוי לסלולר שתקוע בין ראש לכתף.

     

    אוסף קטעי שיחה היה יכול למלא כטקסט את מצעד הפזמונים ולהתחרות בפרוזה השירה המזרחית. במקום אין כמוך, מת עליך ואתה תותח, אמא אני בדרך, נכנסת למעלית כשאצא אתקשר ותפתחי לי את הדלת. אותו פטפוט אווילי מיותר הפך לסממן התרבות בארץ. נראה שכמות אדירה של נוירונים נשרפה לאלו במוח מרוב חום מקרינת הסלולר.

     

    האידיוטיזציה חוגגת ועליה רוקדים חברות הסלולר עם הכנסות ורווחי עתק. הנושא הסביבתי בריאותי נמחק מהזכרון, כמו שנמחכה כל תבונה שמדברת על שמירת אמות מידה ראויות לשימוש סביר בטלפונים. ויש כזה דבר. ואפשר לסמס תמציתית מה שחשוב ולחסוך שיחות ליד האוזן. ואפשר לסדר הרבה דברים בשליחת מיילים כולל מסמכים ותמונות. ואפשר לנווט, ולקבל אינפורמציה נחוצה מבלי לטלפן, בעזרת אפליקציות חכמות.

     

    ואפשר, כן אפשר לחסוך הרבה כסף, על ידי שימוש בתקשורת אינטרנטית. עד הרגע לא מובן לי מדוע קהילת האידיוטים הסלולרים מתעקשת לשלם הרבה מאוד כסף כל חודש לחברות הסלולר במקום לדבר ולסמס חינם. אז כן, צריך תקשורת Wi-Fi וזה אומר שלא מדברים או מסמסים בזמן נסיעה או עבודה, אלא בזמן המתאים ובמקום שיש בו אפשרות לתקשורת אלחוטית. ואפילו אם נשלם לחברות הסלולר על חבילת נתונים ונשתמש ב- G3 לתעבורה אינטרנטית נחסוך את דמי השיחות הגבוהים. ולשם כך יש הרבה אפליקציות כמו Skype ואחרות שרק צריך להרכיבם בסלולר.

     

    לשם יישום התקשורת האינטרנטית החינמית, אין צורך בחרם צרכנים שבכל מקרה לא יעבוד. מה שנדרש היא פניה מאורגנת לממשלה להחליט לשלב בכל מקום ציבורי חיבור Wi-Fi חופשי, והרמת המודעות הציבורית לשימוש אינטרנטי בתקשורת. אבן הנגף העיקרת בתוכנית פשוטה זו שאמורה לחסוך מיליארדים, כן מיליארדים מכיס האזרחים היא אותה קהילת אידיוטים עיקשת של משתמשי הסלולר. שנוירונים נשרפים יש קצר במוח ולשם דוחפות חברות הסלולר את ידי הבצע המתואבות שלהן להוציא מהמוח וכמובן מהכיס את מה שעוד נשאר. 

    דרג את התוכן:
      1 תגובות   יום שני, 20/6/11, 14:12

      הנשיא פרס מאוד מוטרד. הוא היה רוצה לצעוק בראש חוצות, להתריע על מה שעומד לקרות. אבל ידיו כבולות. כל אמירה קריטית שלו תבחן תחת הכותרת ימין או שמאל. בכל מקרה יעמידו אותו בפינה פוליטית זו או אחרת ויאשימו אותו בחד צדדיות. התוכן ילך לאיבוד.

       

      כשנשיא שלנו כותב שאנו דוהרים לקראת התרסקות כללית, יש לדברים הרבה יותר משקל מאמרות יחידים. אלו מנתחים ומתריעים וקולם מעל דפי העיתונות והטלוויזיה שוקע במצולות הזחיחות והפזיזות של רוב העם. העם לא רוצה לשמוע את מה שהוא רואה. לא רוצה להאמין למה שהוא יודע, לא מוכן לעשות מעשה למניעת ההתרסקות.

       

      במלחמת וויטנאם, העם האמריקאי לא רצה לחשוב את מה שראה הולך ומתקרב. התבוסה האמריקאית בוויטנאם עמדה בפתח והעם שתק. היו מעטים שהתנגדו ויצאו נגד המלחמה האבודה, ואותם רדפו ונידו. כיצד יכלה האומה החזקה בעולם להפסיד, לקפל את הזנב ולברוח ממערכה אבודה, בעוד שהתעשייה דווקא מרוויחה מהמצב והטכנולוגיה הצבאית מתקדמת ומשתפרת.

       

      בדרום אפריקה גם חשבו במונחים של נצח. הגזע הלבן ראה עצמו כנתון טבעי לשליטה. הבורות של הבורים שמה אותם במקום שלמרות שראו את המתרחש לפניהם לא היו מוכנים להפנים. הם צפצפו על העולם למול החרם המתגבש ובסופו של יום גם הם נאלצו לקפל את הזנב ולהכיר במערכה האבודה. גם כאן היו שהתנגדו לאפרטהייט מלכתחילה, נרדפו ונכלאו.

       

      לנו יש אולי מעט זמן שאול להתעשת. כולנו יודעים בתוכנו שיש רק פתרון אחד ויחיד. הנשיא פרס תמצת אותו. הנשיא האמריקאי הבין ושיטח אותו בפנינו. החברה הפוליטית היחידה של ישראל הקצלרית הגרמנית מרקל, השביעה אותנו לממש את אותו פתרון אחד. הנאורים מביננו צרבו את אצבעותיהם מכתיבת ואת גרונותהם מאמירת אותם שני מספרים. 67. ויתר העם? עם צבא חזק כל כך ועם כלכלה יציבה כזו ופורחת, עם בועת הייטק ואקזיטים יומיים, עם טייקונים כל כך עשירים ושר חוץ שמצפצף על כל העולם, מה כבר יכול לקרות לנו.

       

      העולם צריך אותנו על המפה מנקודת המבט ההיסטורית של השואה. האמריקאים צריכים אותנו מנקודת מבט אסטרטגית מזרח תיכונית. אנחנו המצדה של המוסר העולמי שסרך ושל הדמוקרטיה בים המשטרים הפאודלים מסביב. בדברי הבל אלו הכנסנו עצמנו לתוך חומות הסגר, אטומים לנעשה סביבנו, ללא פתחי מילוט למחשבה בהירה. המילכוד העצמי שלנו מושלם.

       

      תחושת החופש האישי במצודה נוסכת בנו בטחון מטעה שאנו יכולים להמשיך ולחגוג, להמשיך ולמשול, להמשיך להתעלם עד קץ הימים. ההיסטוריה מראה כמה מהר דברים מתהפכים ונופלים, כמו חומת ברלין. 

      דרג את התוכן:

        פרופיל

        יקה1
        1. שלח הודעה
        2. אוף ליין
        3. אוף ליין

        שנה טובה לכולנו

        תנועה ירוקה