כותרות TheMarker >
    ';

    פיד RSS

    סיעור מוחות

    ארכיון

    ארכיון : 10/2012

    2 תגובות   יום שני, 15/10/12, 16:54

    ושוב בחירות ושוב אנו עומדים בפני השאלה איזו מפלגה לבחור. אנו? לפני שאני מעלה את מחשבותי על הנייר, למי אני בכלל פונה? מי הם המתלבטים ומה נושא ההתלבטות שלהם? מי כמוני מודאג ממה שקורה כאן במדינה שאיתו אני יכול לדון בשאלות הרות גורל, גם אם אנחנו לא לגמרי מסכימים אחד עם השני?

     

    אני לא פונה לאלו שחושבים כמו מי שאמר לי בשיחה שגם אם 99% דברים רעים קורים בארץ, הוא נוהג להאחז באחוז האחד שמטיב עימו אישית. אני פונה לאלו שרואים את המתרחש בארץ ודאגה בראשם, לאלו שכמו פרופסור מוטי רביד לא מוכנים להשלים עם התפוגגות הלכידות של החברה המגוונת שלנו שהוחלפה "בשחצנות, בדחפנות בהבלטת עושר, בחוסר פרגון ובאינדיווידואליזם קיצוני", לאלו שמייחלים שינוי מהותי אבל ראליים דיים לדעת שהסיכוי האמיתי לשנויים משמעותיים במצב העכשווי שואף לאפס.

     

    את מי בוחרים? זו לדעתי לא השאלה הנכונה. יותר נכון היא קודם כל המחשבה לגבי אסטרטגיה אפשרית לשנות בבחירות דברים. אני פונה לאלו שרוצים לחיות במדינה חילונית-דמוקרטית עם חופש דת, במדינה יותר שיוויונית שמוכנה לתקן את החורים ברשת הסוציאלית, במדינה שהחינוך בראש מעייניה והוא לא לא רק מוכוון למצוינות אלא במידה רבה יותר לתרבות ואזרחות כלומר שמירה על חובות וזכויות הפרט בכל הנושאים החברתיים. אלו המטרות, והאסטרטגיה לנסות ולהגשים היא דרך שינוי מאזן הכוחות הפנימיים במפלגות.

     

    לכאורה אסטרטגיה פשוטה, לא רעיון חדש אלא מה שבפועל כבר קורה בצד הדתי-לאומני-קיצוני וזאת בהצלחה הולכת וגוברת. הם הבינו שאם אין את הכוח לתקוף ישירות את האוייב שלהם (נתניהו) הם חייבים לכבוש את האגפים שלו. הקיצוניים הלאומניים החדשים על המפה הפוליטית הכינו את השיעורים שלהם היטב, הם שאבו כוחות מהליכוד למשל דרך הקמת המיזם "ישראל שלי" על ידי שני פעילים, בנט דתי-לאומני ושקד חילונית-אולטרא קיצונית, שמרכז כ-100 אלף חברים שפרשו מהליכוד, שמשתלטים על האגף הדתי-לאומי-קיצוני, דרך המפד"ל. כיבוש האגפים יכתר את הליכוד עם נתניהו ויכניע אותו להתנהל תחת המטרות המשיחיות שלהם. (אם ניתן להם לנצח, אפשר לסגור את המדינה החילונית אחת ולתמיד)

     

    עד לרגע זה לגוש החילוני אין כוח מחץ, אין אפילו אסטרטגיית פעולה. אנו נמצאים בנסיגה מתמדת ונדחקים לים (גוש דן). המחאה החברתית הראתה שכל אותם האלפים שיצאו לרחוב חגגו הפנינג וכל מובילי תנועת המחאה היו לא יותר מאשר נוער עירוני נאיבי א-פוליטי כהגדרתו. מהפיכה אמר קרל מרקס תבוא מאלו שאין להם מה להפסיד. מסתבר שלגוש האזרחי יש מה להפסיד ולכן הוא שוקט על שמריו והפרולטריון בארץ הוא דווקא זה שיוצר חומת אש לממשל השחיתות של הון ושלטון.

     

    יש רק אסטרטגיה אחת שאני יכול להציע והיא להצביע בהמונים למפלגה אחת ויחידה שאליה החילוניים-דמוקרטים מוכנים להתפקד (לשלם כמה זוזים ולרכוש זכות בחירה מפלגתית פנימית) ובדרך זו להפוך אותה לחוד החנית של הגוש החילוני. התנאי ההכרחי להצלחה היא המוכנות לתפקיד ציבורי של אנשי רוח ועשייה שמוכרים בציבור החילוני שלהם עבר נקי ויזמות חברתית מוכחת. תארו לכם את האבסורד. חסרים לנו 100 אנשים איכותיים, לא יותר ! שמוכנים להכנס לארנה הפוליטית ולקבל את כל התמיכה של הציבור החילוני-דמוקרטי.

     

    ונגיד שנמצאו אנשים אלו והם מוכנים לתפקד כנציגים שלנו, אנחנו נתפקד למפלגה אחת יחד איתם ובבחירות הפנימיות נעמיד אותם בראש המפלגה כמועמדים לקחת חלק בשלטון ודרך כיבוש המפלגה נשתלב במערכת הבחירות כאיחוד לאומי של אזרחים חילוניים-דמוקרטים ורק כך נוכל אם לא לבצע מהפך שלם במציאות הפוליטית לפחות לשנות את מאזן הכוחות בפוליטיקה הישראלית.

     

    מי מהגוש החילוני-דמוקרטי שמוכן רק לבחור בקלפי לא ישנה מאומה במפה הפוליטית. רק מי שיתפקד למפלגה כדי לכבוש אותה כפלטפורמה לביטוי החזון שלנו כמדינה חילונית נאורה, יתרום לשינוי. האסטרטגיה היא:

     

    כיבוש מפלגת העבודה והפיכתה למפלגת הגוש החילוני-דמוקרטי.

     

    אין זמן להקמת מפלגה חדשה כמפלגת הגוש החילוני-דמוקרטי. למפלגת העבודה יש מערכת בירוקרטית שעם רפורמה פנימית אפשר יהיה להשתמש בה כבסיס ארגוני. מפלגת העבודה הצטמקה מאוד, יש לה פעילי מפלגה מסוג תרח ומתושלח ועסקנים שצריך ואפשר להעיף ויש ראש מפלגה שאפשר וצריך לכוון אותה למטרות השלטון האזרחי-דמוקרטי בארץ. מנגד יש כמה וכמה חוגים פעילים והתארגנויות חילוניות-דמוקרטיות שמהם אפשר לשאוב כוחות חדשים, אנשי חזון ומשימה שמוכנים לתרום לשינוי על ידי הצגת מועמדותם כפעילי מפלגת העבודה המחודשת, כחברי כנסת ואולי שרי ממשלה.

     

    אני רוצה לקרוא לכל ההתארגנויות החילוניות-דמוקרטיות להתארן תחת מטרייה אחת ופעולה משותפת

     

    The march through the institutions

     

    אם גם את/אתה מסכימים עם אסטרטגיה זו ומוכנים לתמוך בה, העבירו פוסט זה כמכתב שרשרת – והתפקדו!

     

    אילן דר. קרייטמן

    ilankrt@gmail.com

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום ראשון, 14/10/12, 15:05

      ''

       

      דרג את התוכן:
        3 תגובות   יום ראשון, 7/10/12, 15:49

        אנחנו הישראלים נוהגים לטייל בכל העולם. מקרב אלו שאני מכיר ישנם זוגות שמטיילים ברגע זה בדרום אמריקה בג'ונגלים, במרכז אמריקה, בהימליה, בהודו, בתאילנד, בברלין, ויש עוד זוג חברים שיוצאים בקרוב למסע סביב כדור הארץ לשנה שלמה.

         

        אבל יש גם חו"ל בארץ. כשהעלתי את הנושא הזה לדיון חברים מסתבר שרובינו בכלל לא מכיר אזורים אלו. קחו למשל את אשקלון ואשדוד. כשביקרתי שם לאחרונה בפעם הראשונה אחרי יובלות של שנים, הייתה לי ההרגשה שאני נוסע ברחובות ערים ברוסיה. שתי ערים רוסיות למהדרין, יפיפיות, עם חוף ים שאין משתווה לו בהשוואה לחופי הים השחור. החלטתי לעשות חופשת בטן גב באשדוד במקום באנטליה, אבל במחשבה שנייה הרי אני גר במרחק 30 ק"מ משם, אבל אלו לא קילומטרים על אוטוסטרדה מהירה עם נהגים מתורבתים, אלא 30 ק"מ של פקקים ותאונות ונהגים מופרעים. אולי אפשר להגיע לשם בטיסה קצרה?

         

        יש אבל בארץ גם חו"ל מסוג שונה לגמרי שאין כמותו בשום מקום בעולם. יש את נתיבות, ארץ חכמי חלם. כתבו על העיר חלם שבפולין כעיר של טיפשים וישבו בה יהודים מאות בשנים, אבל החלמאות שלהם אינה נחשבת למול חלמאות נתיבות.

         

        למען הגילוי הנאות, עוד לא ביקרתי בעיר החלמאית נתיבות ואינני מתכון בעתיד הנראה לעין לבקר אותה כי אני מפחד מקרינה. מזה שנים אני מתעסק בנושא הקרינה האטומית, כותב ומתריע על הסיכונים שנובעים מפעילות של כורים אטומים. אבל בצד הקרינה הרדיואקטיבית יש בנתיבות קרינה מסוכנת אפילו יותר שקוראים לה קרינת "הרנטגן" הלא היא קרינת הרב איפרגן. זו קרינה חלמאית ברמות גבוהות ביותר וכל מי שהתקרב יותר מדי למקור לבטח יגלה תוך זמן קצר תופעות חלמאיות בראשו שילכו ויחמירו עד כדי עוורון למציאות. לתופעה זו אין מרפא!

         

        נוחי דנקנר למשל היה אחד מאלו שלא שמע לאזהרות והתקרב יותר מדי ל"רנטגן" ואנחנו יודעים מה הם התוצאות. העוורון שלו למציאות הביא להתמוטטות הכלכלית של טייקון שהיום מהלך בחוצות דרום אמריקה לבקש עזרה ומזור לכאב הנושים שלו בעלי האגחים. הוא עוד מאמין שיש תרופה ואינו קולט שהמחלה החלמאית היא היא שהפכה אותו לטייקון האביוני של ישראל.

         

        למעשה יש בנתיבות הרבה יותר מאשר קרינה חלמאית. יש לעיר הסטוריה יחודית במינה. היכן אפשר היה למצוא למשל איבה חלמאית בין שני מחנות שמובלים על ידי שני טייקונים רבניים שפורבס ישראל דירג אותם כרבנים מהעשירים בארץ עם שווי של 90 מיליון שקל של הרב "רנטגן" ו- 50 מיליון שקל של יריבו הרב בבא ברוך? לעומת אלו האיבה בין מחנות הבאבאים האשכנזים והספרדים בירושלים נראית חיוורת.

         

        אבל חלם נשארת חלם, ולאחר שהנסיון של מבקר עיריית חלם נתיבות לשדל נערה צעירה לפתות את הרנטגן נכשל, וגם הוויכוח על זכותו של איזו רב שומרת על תושבי נתיבות מטילים הסתיים ללא תוצאות והמאבק המשפטי על השתלטות הרנטגן על אדמות בית הקברות העירוני נשאר בעינו, קרה הנס של חלם -  ההפי אנד החלמאי היחיד במינו.

         

        האחד שלח לשני קופסה לאתרוג מכסף טהור והשני החזיר מתנה לראשון אתרוג ענק שיובא ממרוקו והשמועה בעיר החלמאית פרצה כבעירה בכרמל ששני רבני העיר החלמאית השלימו זה עם זה. העיר החלמאית נתיבות יצאה מגידרה ורק חלמאי אחד  ראש העיריה שזרע מחלוקת בין מחנות רבני חלם וכך שמר על כהונתו, נותר בין הכסאות לאחר 6 קדנציות ועכשיו יש לו מה לחשוש מחלמאי אחר בעל שאיפות פוליטיות, הנדסאי בניין במקצועו ועם רקורד של 18 כתבי אישום שהוגשו נגדו בשל חריגות תכנון ובנייה.

         

        ומאותו יום יושבים חלמאי נתיבות משני מחנות היריבים לשעבר יחדיו בבתי הקפה והקיוסקים ומספרים מנפלאות העיר וחכמיה וגם על אותו סופר בן העיר שמצאו אותו כותב מכתב באותיות גדולות מאוד ושאלו אותו למה אותיות גדולות אלו והוא נד בראשו וענה, לדודי אני כותב וחרש הוא, לא עליכם.....

         

        מה דעתכם, אולי בכל זאת אפשר לקפוץ לשם לשעה קלה בלי נזק מוחי?

         

         

         

        דרג את התוכן:

          פרופיל

          יקה1
          1. שלח הודעה
          2. אוף ליין
          3. אוף ליין

          שנה טובה לכולנו

          תנועה ירוקה