כותרות TheMarker >
    ';

    פיד RSS

    סיעור מוחות

    ארכיון

    ארכיון : 9/2012

    4 תגובות   יום שישי , 28/9/12, 17:11

    לארצות הברית הגדולה יש את הרמאי הכי גדול בהיסטוריה שלה ושמו מיידוף . הוא הונה במיליארדים את לקוחותיו. על כך הוא נשפט וישב עד סוף ימיו בכלא.

     

    לישראל הקטנה יש את הרמאי הגדול בהיסטוריה שלה ושמו תשובה. הוא הונה את לקוחותיו מחזיקי האג"ח פנסיות וקרנות השתלמות, כלומר את הציבור שחוסך את מיטב כספו. הוא לא נשפט, הוא לא מחויב להחזיר את מה שלווה, הוא מעז לדרוש תספורת וקיבל 1.4 מיליארד שקל מתנה. את הונו (שממומן כמובן גם על ידי אחרים) הוא משקיע בהפקת גז ששיך לנו לאזרחי המדינה ועושה את המיליארדים הבאים שלו.

     

    בארצות הברית היו שולחים את תשובה למאסר של לפחות 30 שנים על עסקי רמיה. אצלינו הוא יושב עם שאר הטייקונים בעלי תספורת ליד שולחן ההון והשלטון.

     

    אנחנו אזרחי המדינה האידיוטים צריכים להסתכל בראי ולהודות שעקב אי העשייה שלנו רמאויות מסוג זה הם על סדר היום. הפכנו להיות רפובליקת בננות.

     

    דרג את התוכן:
      2 תגובות   יום חמישי, 27/9/12, 16:12

      אני חוזר לנקודה זו שוב ושוב. בכל פעם שדיון מסוים בנושאים כואבים שנוגעים לעתידנו מגיע לנקודת רתיחה, מכסי התחת שולפים את הקלף המנצח: “ גם בארצות אחרות זה קורה". כן זה באמת גם קורה אבל אחרת. ההבדל המשמעותי ביותר הוא בעוד ששם בארצות אחרות יש "בולמי זעזועים" פוליטים, חברתיים, כלכליים, שמנסים אם לא לבלום לפחות להפחית את המכה וגם לטפל בה, לנו אין בולמים כאלו, אנחנו בפול גז.

       

      אצלנו הכל באקסטרים. בכל המדינות אפשר לראות ממשלות שמפריטות מגזרים מסוימים או חברות ממשלתיות. אצלנו גם מפריטים, אבל אם כבר אז מפריטים את הכל. ישראל היא המדינה היחידה שאני מכיר שמפריטה את עצמה, זה אומר בכללי שכל מה שחשוב לטובת החברה הופך לעסק פרטי שכל מעייניו הם עשיית רווחים ואין לו שום עניין בטובת הכלל. למשל, הפרטת השיטור הקהילתי-עירוני. העניין של חברה פרטית הוא לא בטחון הציבור, אלא נתינת שירות במחיר גבוה למיקסום הרווחים. מצד שני כדי להרוויח טוב החברות מעסיקות כוח אדם זול, הווה אומר לא מקצועי ולא מיומן שמועסק בתנאי שכר מחפירים. האם לעובד חברה זה יש מוטיבציה גבוהה לתפקיד ואחריות לציבור?

       

      לרובנו אין עד היום שמץ של מושג עד כמה המדינה הפריטה את עצמה. אנחנו רואים רק את תוצאות ההפרטה שפוגעות בכל מגזרי החיים שלנו. אנחנו עוד לא הבנו שההפרטה מפרקת לנו צעד אחרי צעד את יסודות המדינה. כל זאת קורה לנגד עינינו אבל מתחת למעטה של פעולות ממשלתיות בירוקרטיות שזורות לנו בו זמנית חול בעיניים. דברתי על אקסטרים. ובכן המדינה הפריטה גם את ההפרטה עצמה!

       

       

       כלכליסט:

      ''

       

      אם כך הדבר, שאול אמדורסקי שואל בכלכליסט את השאלה הנכונה:


      למה בעצם צריך בכלל משרדי ממשלה? אם התשובה הראשונה שקופצת היא "כדי להעניק שירותים לציבור", אז אולי כדאי לדייק יותר בשאלה ולתהות בקול מה זה משנה מי נותן את השירות לציבור - גוף פרטי או משרד ממשלתי - כל עוד השירות ממומן מכספי הציבור. במילים אחרות, מדוע בעצם לא להפריט הכל - אולי חוץ מפעולות הליבה של מערכת הביטחון - ולהשאיר על כנו רק את משרד האוצר, שיגבש תקציב מדי שנה ויעביר את הכסף לשוק הפרטי שיבצע את החלטות הממשלה?”

       

      לא רק מפעלים ממשלתיים הופרטו. כמעט כל השירותים הציבוריים עוברים הפרטה, ולא רק הם גם הפיקוח על השירותים שהופרטו מופרט ואפילו קביעות הממשלה בנושאים אלו.

       

      דוגמה אחת מני רבות:

       

      "הסטטוס: בימים אלה פרסם משרד החינוך מכרז ענק למציאת קבלן שיעסיק את המורים והצוותים החינוכיים שייתנו לילדים שיעורי העשרה.

      המשמעות: שיעורי ההעשרה המדוברים אמורים להינתן לאחר תום הלימודים ועד השעה 16:00. בשנת הלימודים הקרובה צפויים ללמוד במסגרת התוכנית 240 אלף ילדים בעלות של 900 מיליון שקל, והפרויקט צפוי להתרחב בשנים הבאות.”

      הביקורת: על פי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, "בין ההשלכות השליליות של העסקת עובדי הוראה באמצעות גופים פרטיים, אפשר למנות פגיעה באפשרות הפיקוח והבקרה על איכות ההוראה ועל איכות החינוך שמקבלים התלמידים, לצד פגיעה בזכויותיהם של המורים המועסקים בדרך זו ופגיעה בשוויון ההזדמנויות לתלמידים".

      לבד מזאת, כפי שמציין הדו"ח, "חלק ניכר מתפקידי הפיקוח מוטלים על הקבלן עצמו. למרות ההיקף הגדול של התוכנית, למשרד החינוך לא התווספו תקני פיקוח וגם לא תקציבים לצורך פיקוח".

      הכשל האפשרי: הקבלן שיזכה במכרז הוא גם זה שיפקח על יישומו, דבר שטומן בחובו ניגוד עניינים מובנה.”

      http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3583628,00.html

       

       

      ומה למשל עוד הופרט ללא מנגנוני בקרת איכות ופיקוח ממשלתי ציבורי

       

      - מוקד השירות של המוסד לביטוח לאומי, שהיה עד כה תחת חסותו של משרד הרווחה.

      - הפיקוח על המשפחתונים, שבעבר היה בידי משרד התמ"ת.

      - גביית הארנונה וההיטלים העירוניים ברשויות המקומיות.

      - האפוטרופסות על "חסויים", אנשים שאינם יכולים לדאוג לעצמם. שירות זה      היה בעבר - בידי משרד המשפטים באמצעות האפוטרופוס הכללי.

      - הפיקוח והבקרה על הגופים המוסדיים המנהלים את כספי הפנסיה של  הציבור. על השירות אחראי אגף שוק ההון במשרד האוצר.

      - הצעת החוק של משרד המשפטים בנושא בוררות חובה, שאמורה להפוך עורכי  דין פרטיים לבוררים במקום בתי המשפט, נמצאת על שולחן ועדת החוקה של  הכנסת, לקראת אישור לקריאה שנייה ושלישית. רק התנגדות עקרונית של  נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס מפרידה בינה ובין התממשות.

       

      וכך הלאה והלאה......

       

      עכשיו תשאלו את עצמכם מהי המשמעות שחברות פרטיות מנהלות לנו את כל מגזרי החיים שלנו מהמשפחתון ועד הפנסיה? הרי כל חברה פרטית עובדת לטובת האינטרסים העסקיים שלה בתחרות עם החברות האחרות במשק. האינטרס שלנו כאזרחים הופך להיות סחורה בידי מוכר וקונה מעל לראשינו ועל חשבוננו, מכיוון שעבור כל השירותים המופרטים אנחנו בסופו של דבר משלמים.

       

      אני כבר שומע את הקולות "גם בארצות אחרות...” וגם יביאו לי את יוון וספרד כדוגמאות להשוואה. אבל בעוד שכלכלות אלו עומדות למבחן במסגרת האיחוד האירופי עם גב כלכלי, אנחנו כמדינה מבודדת, בלי חברים אמיתיים מול אוייבים שמתחמשים בפצצות גרעין עסוקים בלהפריט את כל מה שיש. רק את המדינה עצמה איננו יכולים להפריט עד הסוף מפני שאין אף אחד שמוכן לקנות עסק כושל ותפוח לוהט שכזה.

      דרג את התוכן:
        1 תגובות   יום חמישי, 27/9/12, 00:49

         

         

         

        September 25, 2012, 4:39 PM

         

        Vote: Should the World Increase its Reliance on Nuclear Energy?

         

        BloombergThe global appetite for energy is growing rapidly as the population climbs and economies in the developing world quicken their ascent. Yet at the same time, oil, coal and other fossil fuels that meet the bulk of the world’s energy needs generate carbon emissions linked to climate change and its potentially harmful effects.

         

        Nuclear power offers a way out of this dilemma, according to supporters. It can be scaled up quickly to meet much of the growing demand for energy, they say, without pouring more carbon into the atmosphere.

        Opponents say nuclear power is too expensive to expand without massive government subsidies. They also point to the twin safety issues of reactor accidents, as in Japan’s meltdowns last year, and the use of nuclear-power programs as cover for countries to develop nuclear weapons.

        What do you think? Vote and tell us your thoughts, and we’ll publish voting results and highlights from your comments.

        Should the world increase its reliance on nuclear energy?

         

         

        http://blogs.wsj.com/ideas-market/2012/09/25/vote-should-the-world-increase-its-reliance-on-nuclear-energy/

         

        לפני שאתם משתתפים בשאלון ועונים בכן או לא, קצת חומר למחשבה לגבי פוקושימה:

         

        בריאקטור מספר 4 ישנם 1535 מוטות דלק פעילים, רדיואקטיביים ברמה גבוהה שהיו אמורים להחליף ביום האסון את אלו שנמצאו בתוך ליבת הכור.

         

        פוטנציאל הקרינה שלהם נאמד ב- 37 מיליון curie

         

        Curie =

        3.70x10^10 nuclear disintegrations per second

         

        המוטות הפעילים נמצאים בבריכת בטון שממוקמת באחת מהקומות העליונות כ- 30 מטר מעל פני האדמה בתוך מבנה הריאקטור שנפגע ולכן היא פתוחה לאוויר.

         

        הבריכה עצמה נחשבת כמבנה פגום!

         

        במקרה של רעידת אדמה נוספת קרובה לכורים קיימת סכנה מיידית שהבריכה תתרוקן, אירוע שיכול לביא לקטסטרופה של פריצת שריפה רדיואקטיבית כתוצאה מהיתוך המוטות שאינם מקוררים יותר וריאקציית שרשרת בלתי מבוקרת שתביא לקרינה רדיואקטיבית של casium 137 בסדר גודל של פי 10 מזו של צ'רנוביל.

        If an earthquake or other event were to cause this pool to drain this could result in a catastrophic radiological fire involving nearly 10 times the amount of Cs-137 released by the Chernobyl accident.

        http://akiomatsumura.com/2012/04/682.html

         

        התשתית לטיפול בטוח במוטות אלו נהרסה, כמו בשאר שלושת הכורים האחרים.

         

        במרחק של רק 50 מטרים מריאקטור 4 נמצאת בריכה הרבה יותר גדולה המכילה 6375 מוטות דלק רדיואקטיבים, גם הם ברמת קרינה גבוהה. גם מוטות אלו חשופים לאוויר פיצוצים מימניים שארעו בכורים ואינם מאוחסנים במיכלים מיוחדים אטומים.

         

         

        בסך הכל נמצאים במתקן דאיצ'י בפוקושימה 11421 מוטות עם פוטנציאל קרינה של 336 curie של חומר קרינה ארוך טווח. למעשה כותב רוברט אלוארז ממשרד האנרגיה של ארצות הברית המתקן האטומי של דאיצ'י מכיל כמות של חומר רדיואקטיבי מהגדולים בעולם כולו.

        ''
         

         

        לדברי מומחים אי אפשר לתאר את סדר גודל הפגיעה בקנה מידה עולמי אם תרחיש האימים של רעידת אדמה קשה נוספת בסדר גודל מעל 7.5 תפגע בכור 4, תגרום להרס מבני ותגובות שרשרת גרעינית פיצוצים ושריפה של חומר ביקוע.

         

        http://www.democracynow.org/2012/3/12/nuclear_engineer_arnie_gundersen_fukushima_meltdown

         

        ארגון הבריאות העולמי והלובי האטומי מדברים על רמת קרינה נמוכה בפוקושימה ובכלל על מספר קטן ביותר של נפגעים. אפשר לטעון שאנו רחוקים וזה לא נוגע לנו ויש לנו סכנות יותר מוחשיות באזורינו. אבל מה אם יש יותר משמץ של אמת בדברים, האם אנחנו יכולים לסגור את הגבולות האוויריים שלנו?

         

         

        דרג את התוכן:

          פרופיל

          יקה1
          1. שלח הודעה
          2. אוף ליין
          3. אוף ליין

          שנה טובה לכולנו

          תנועה ירוקה