כותרות TheMarker >
    ';

    פיד RSS

    סיעור מוחות

    ארכיון

    ארכיון : 8/2014

    0 תגובות   יום חמישי, 28/8/14, 14:42

    ביבי show לא עבד הפעם.  השלישיה שהופיעה סוף סוף לעיני הציבור, דמתה לטריו בקרקס שמנסה להצחיק את הקהל  ולא מצליח לסחוט אפילו חיוך עלוב.

     

    כל מה ששמענו היה, שמה שהשגנו ב- 50 ימי לחימה זה שהחמאס אחרי שהסכים להפוגה לא קיבל. לא קיבל את זה ולא קיבל את ההוא. הזה וההוא שווה בעיני השלישיה לנצחון. ומה איתנו, מה אנחנו לא קיבלנו? לא קיבלנו בטחון שלא יהיו יותר מתקפות טרור, לא קיבלנו פירוז והתחייבות שלא יחפרו מנהרות בעתיד ואלו שעוד קיימות יושמדו ולא קיבלנו שום מתווה מדיני שישנה את המצב מיסודו. בקיצור גם אנחנו לא קיבלנו כלום, נקודה.

     

    וכל הדיבורים האלו על מכה אנושה, כתישה והרס. יד על הלב חברים. מי עמד מול מה. מעל פיסת האדמה שנקראת עזה חגו מטוסים שיכלו להטיל פצצות ולשלוח רקטות בלי שום סיכון. חגו מזלטים שצילמו כל פינה בלי שאין מה שיירט אותם. שטו ספינות קרב שאין טיל שיכול לפגוע בהן. ונעו טנקים מוגנים שאין נ״ט שיכול להשמידם בקלות. צה״ל יכל לכתוש בלי שלצד השני יש איזושהי יכולת תגובה.

     

    מה היה אבל קורה אם לחמאס היו טילים מתקדמים נגד מטוסים ומזלטים, מה היה קורה אם לחמאס היו טילי נ״ט מתקדמים חודרי שיריון, מה היה קורה  אם חמאס היה משגר רקטות משוכללות תוצרת רוסיה, סין או איראן שכיפת ברזל לא היתה יכולה להתמודד איתן ביעילות? ומה יקרה אם חמאס יפתח בעתיד יכולות אלו שנמצאות כבר היום בידי חיזבאללה?

     

    ולמרות הנחיתות הצבאית המוחלטת החמאס המשיך לירות רקטות ופצמרים עד הרגע האחרון.

     

    תחשבו לרגע מה תהיה הרגשתם של תושבי עוטף עזה שיחזרו כעת לבתיהם? האם ימשיכו לתת ריטאלין לילדיהם כדי לעבור את היום איכשהו? האם תהיה להם שגרת חיים נורמלית.

     

    הביקורת החריפה, הלעג והקלס שהשלושה ספגו במדיות ובאינטרנט היו מוצדקים. המצב שלנו כיום ממחיש זאת ביתר שאת. אבל הם בשלהם, מנסים להציל את עורם, את הקריירה הפוליטית והצבאית שלהם, במקום לקום ולהסתכל לנו היישר בעיניים ולומר לא הבאנו בטחון, ניסינו ולא הצלחנו - ולהגיש את התפטרותם.

     

    יש מי שואל ובצדק, מהי האלטרנטיבה לממשלת נתניהו?  אני לא יודע. ליבני הוכיח שוב שהיא  מבטיחה ומתקפלת, לפיד הפך לגחלת זעירה. אין לו כשרון פוליטי בגרוש. זעקות החמס של בנט אינן מזיזות לאף אחד ולמרות הפה הגדול של ליברמן, ראינו שאין לו ביצים לאף מהלך פוליטי ממשי אחד. אלו היו צריכים ביום ההפוגה לקום וגם לומר נכשלנו היינו יותר מדי ה- yes men של נתניהו ולפרק את הקואליציה ההזויה הזו.   וכאן הבעייה שלי. כאזרח אני מודיע שנכשלתי, מודה שאני לא רואה פיתרון לאלטרנטיבה פוליטית - אבל כאזרח פשוט אין לי אפשרות להתפטר.


     

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום רביעי, 27/8/14, 15:41

      לגבי ראשי הבטון, האסימון נפל לי במהלך שיחה על המלחמה. יש הרבה ביבים !  הם חושבים כמו ביבי, הם מדברים כמו ביבי, הם מתנהלים כמו ביבי.

       

      יש את מדינת תל אביב ויש את מה שמסביב. אבל בתוך מדינת תל אביב יש לונה פארק ששמו ביבי לאנד. בפארק הזה לא אוהבים לדבר על פוליטיקה. עוטף עזה רחוק מליבם ובפועל מעניין אותם כמו שאותי מעניין החיכוך בין האוקראינים והרוסים. וכמו שזה מעניין אותם כך הם מתנהלים מול העובדות. הם פשוט לא מתייחסים אליהן. כל נסיון חדירה למודעות שלהם נחסמת מיד במתקפת נגד - בביביאדה. והדבר החשוב ביותר שהבנתי מהביבים הוא שהם לא מוכנים יותר להילחם, לא למען תושבי עוטף עזה וגם לא למען תושבי קריית שמונה והיישובים בגבול לבנון. אחד מהם זוכר איך תושבי הצפון במלחמת לבנון ברחו וחזרו. אז גם תושבי עוטף עזה ברחו ויחזרו. ומה עם הביבים בביבי לאנד? הם ברחו ויברחו לאן - לחו״ל. גם את זה הם זוכרים שחלקם עשו. איך סיכם אחד מהביבים ״ אני לא רוצה שהבנים שלי ילחמו בעזה, כל השאר לא מעניין אותי״. 

       

      לעומת זאת במדינת תל אביב מתגבשת יותר ויותר הדעה שביבי צריך להודות בכשלון, לקחת את הכובע וללכת. אבל ביבי זה ביבי והוא כנראה יושב עם רני רהב ומתכנן את ההופעה שלו בפני הציבור וכיצד מסבירים שכשלון טוטאלי זה בעצם ניצחון ובטחון ושיקול דעת וכל המנטרות ששמענו זה מכבר בנאומים הנדירים שלו בזמן המלחמה. כן, הישיבה בבונקר מנתקת אנשים מהמציאות. רק על הביבים אפשר לסמוך הם יקנו ממנו גם כל סחורה קלוקלת ואפילו אם תתקע להם בגרון.

       

      הפרשנים המדיניים והצבאיים הורידו את הכפפות. אישית אני מרגיש הקלה כשאני קורא את מה שכבתי במהלך הלוחמה במסגרת המאמרים שלהם. הגיבוי הזה מחזק את מה שאמרתי על התנהלותם של ביבי ויעלון בפרט והקבינט בכלל. יתרה מזאת הדברים שנאמרים עכשיו שמים את כשלון מבצע תל עפר כפי שאני מכנה אותו באור הרבה יותר חמור.

       

      מקצת מהדברים משאירים כל בר שכל ודעת בחדלות אונים ותחושת אימה בנוגע לעתיד המדינה.

       

      ״למרות חופש הפעולה המוחלט של צה״ל באוויר ובים, למרות עוצמת האש האדירה והמיגון הכמעט מוחלט מרקטות, ישראל לא מסוגלת להכריע ארגון טרור קטן יחסית ומבודד בעולם הערבי״

       

      ״מלחמות, גם מלחמות מוגבלות דורשות מחיר שהציבור הישראלי לא ציפה לשלם ולא שש לשלם. המחיר שולם גם בדמה של הלוחמים, הוא שולם גם בדמם של אזרחים בדרום שהופקרו על ידי הממשלה לאורך כל ימי המבצע״

       

      ״הישראלים (לא הביבים א.ק.) גילו שאין להם ממשלה. . כאשר מסתכלים לאחור, אל 50 ימי הצוק, מגלים אין ספור דיוניים עתירי מלל, אבל מתקשים לאתר החלטה משמעותית אחת של נתניהו, מהלך אחד שהוא יכול לזקוף לזכותו״

       

      ״ישראל קיבלה בינתיים רק הפסקת אש, וההישג שלה הוא רק בהסכם הרע שהשיג החמאס.. כך שאולי אין אש, אבל המלחמה עדיין רחוקה מסיומה״

       

      ״ראשי הרשויות בדרום מתחילים לספור את הימים לסבב הלחימה הבאה.. נכנענו לחמאס, לא בשביל זה איבדנו לוחמים ואזרחים, לא בשביל זה ישבנו חודשיים במקלטים ולא בשביל זה העסקים כאן קרסו. ציפינו ליותר… ביבי רצה לגמור את המבצע כבר מתחילתו, רק כדי לחזור הביתה בשלום ולשמור על שרידותו הפוליטית״

       

      רכבת ההרים של הלונה פארק בביבי לאנד דוהרת והביבים שבעים כתמיד וכבר חושבים למלא את המכסה החסרה במסעדות וטיולים ובתקווה לעסקים טובים יותר ביום שלאחרי. כל השאר לא מעניינם.

       

       

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום שלישי, 26/8/14, 14:52

         היום חוגגים את יובל ה- 50 של מלחמת ההתשה ״צוק איתן״ שאני קורא לו בנימה קצת יותר פיוטית ״תל עפר״.

         

        ביום זה עושים חושבים. חושבים על מה חושבים נתיהו ויעלון. צמד זה יושב בקריה ושובר את הראש לגבי דבר אחד בלבד: איך מסבירים לעם שהסכם עם חמאס על הפסקת אש מוגבלת או לא היא ניצחון ושקט ובטחון.

         

        ומה נשתנה ביום יובל זה במציאות? יותר שקט ובטחון? שקט מתמיד ליושבי ״עוטף עזה״ שבורחים מבתיהם ומשכלים את ילדיהם? בטחון לאורך זמן רב לכל תושבי הדרום והמרכז? 

         

        אני רואה הוא תבוסה מלאה בכל החזיתות. לא השגנו ולא נשיג במצב זה שום בטחון. כוח ההרתעה שלנו נפגע אנושות. אסטרטגיית הלוחמה הפכה לכתישה דו צדדית. המצב הכלכלי שלנו מדרדר ואנחנו האזרחים עוד נשלם את המחיר. החברה הישראלית הפכה ליותר ויותר קיצונית ואלימה. הקרע בין תושבי ישראל הערבים והיהודים גדל והפך לשנאה תהומית. 

         

        ועם כל זאת רוב העם אינו מוכן להכיר בעובדות. זה מה שמטריף ומטריד אותי יותר מכל. אנשים שאני מכיר וחושב שהם אנשים נבונים ומשכילים חיים באשליות שהן משאלות לגבי מציאות שאינה קיימת. על המנטליות האסלמיסטית אמרו שמה שהם רוצים שיהיה זו המציאות שלהם והנה מנטליות ההזויה הזו כבשה גם את המוחות של רוב גדול בארץ. 

         

        ביום יובל זה אני ממשיך לשמוע שנתניהו ויעלון מנהלים את המלחמה בתבונה ובשיקול דעת, שצה״ל כותש  את צבא החמאס, שהחמאס משווע להיכנע ולפרק עצמו מנשקו, שאנחנו רגע לפני נצחון וכך הלאה והלאה. כל העובדות בשטח שמתגלות עכשיו יותר ויותר לא חודרות למודעות הציבור.

         

        כך יוצא ששמנו את גורלינו בידי המצרים שעל בסיס האינטרסים שלהם מנהלים את התיווך בין הצדדים כשהרשות הפלסטינאית מנסה לרכב על המצב ולנצלו פוליטית בזירה הבילאומית וחמאס וישראל משחקים בלכתוש (כי גם חמאס כותש את עוטף עזה) ובכפיפת ידים מי יודיע אחרון על כניסה להפוגה ממושכת ככל שתהיה בלי הסכם. ושאף אחד לא יטעה - הסכם עם ארגון הטרור חמאס !

         

         

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום ראשון, 24/8/14, 01:06

          לא מזמן ראיתי סרט תיעודי על משת״פ אחד לא רגיל, הבן של מייסד החמאס. האיש הזה חי, כתב ספר, מופיע בפורומים שונים אבל חייב להסתתר מחשש לנקמה.

           

          השב״כ הצליח לגייס אותו והיה צורך מתמיד לשמור שתוכן הריגול לא יוודע לאנשי החמאס. היו מקרים שבהם השב״כ התלבט קשות האם להקריב את אותו משת״פ שמסר אינפורמציה על מחבלים שמתכננים פיגוע גדול כשרק הוא יודע היכן הם נמצאים על ידי זה שכוחות מיוחדים יפשטו על מקום המסתור יאסרו או יהרגו את המחבלים מבעוד מועד, או שיוותרו על הפשיטה למען שמירת החסות של המשת״פ וינסו בדרך אחרת למנוע את הפיגוע.


          נזכרתי בנושא כשקראתי על ההוצאות להורג של משת״פים בעזה על ידי החמאס. שימו לב לסמיכות של שני המאורעות. האחד, הפגיעה בראשי המחבלים והשני מיד לאחר מכן תפיסת המשת״פים והוצאתם להורג.

           

          מה הקשר בין שני המאורעות? האם זה מקרי? ולמה דווקא לאחר הפגיעה בראשי המחבלים פתאום מוצאים את המשת״פים ומוציאים אותם להורג?

           

          התשובה שלי היא שבמקרה זה היה לחץ כבד של נתניהו, יעלון וגנץ ואולי של חלק מהקבינט על השב״כ להגיע בכל מחיר לראשי המחבלים כדי להציג איזשהו הישג צבאי למול החמאס. אפשר היה לקרוא באינטרנט על הצוות המיוחד שהוקם עם אנשי שב״ב ויחידת המודיעין 8200 שעבד ״יום ולילה״ כדי למצוא דרך להגיע לראשי הארגון הצבאי של החמאס.

           

          השב״כ החליט שהקרבת משת״פים הוא מחיר שכדאי לשלם עבור אינפורמציה על מקום המצאם של המנהיגים בזמן אמת. השב״כ ידע שברגע שהם יצרו קשר חמאס יעלה על המשת״פים האלו, אבל מצד המנהיגים יהיו כבר על הכוונת. ואכן פגענו במנהיגי החמאס ואכן חמאס עלה מיד על המשת״פים.

           

          אינני יודע להגיד האם הצורך המדיני-צבאי של המנהיגים שלנו בנצחון קטן שקול לעומת הערך של המשת״פים למשל בזמן אחר אולי הרבה יותר גורלי. אינני יודע כמה שלושה או ארבעה מנהיגי חמאס מחוסלים פגעו ביכולות הצבאיות של החמאס. גם אני תמיד חשבתי שלקטוע את הראש של הזרוע הצבאית של החמאס היא מטרה צבאית הכרחית. למרות זאת אני נוטה לחשוב שהשיקולים העיקריים נבעו יותר מהמוטיב הראשון שהזכרתי, מפני שאם השיקול השני היה חלק מרכזי באסטרטגיה הצבאית של צה״ל לא היו עוברים יותר מ 43 ימי מלחמה עד הפגיעה בהם. המשת״פים היו לבטח יכולים לספק את ה״סחורה״ גם מוקדם יותר.

           

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום שישי , 22/8/14, 15:49


            לא מעטים אלו שאומרים לי שאני ״יורד״ מדי חזק ולא בצדק על הצמרת הצבאית של צה״ל. והנה מה שתמיד אמרתי ״לערוף את ראשי פירמידת ההנהגה הצבאית״ אכן מתגשם. אבל עצרו רגע, המבצע הוא מבצע של השב״ב וזרוע הביצוע היא של הצבא. נתניהו נתן סוף סוף אור ירוק. עד עתה פחד מהסלמה לאחר עריפת הראשים של רבי המחבלים. עתה הוא מחפש את ההסלמה כדי לכתוש ולהתיש - כך הוא לפחות חושב - וכל זאת כדי להביא את חמאס להסכם, כן, הסכם עם חמאס.

            ומה האמת לגבי הצבא שכולנו מחבקים ואוהבים? חמאס הפיק לקחים מעמוד ענן ועופרת יצוקה. צה״ל לא למד מאומה, הוא ממשיך לעשות את אותו הדבר בלי אלמנט של הפתעה ועם הרבה יותר אש.

            כשהתוכנית הגרנדיוזית שלו לכבוש את כל עזה הועפה משולחן הדיונים בקבינט בפה אחד, לא הוגשה תוכנית אלטרנטיבית אלא רק לאחר שבוע של דשדוש ולאחר שמחבלים יצאו ממנהרה נזכר הצבא שכבר בדצמבר הוציא פקודה להתכונן לחיסול המנהרות בסוף 2014. התוכנית הובאה לקבינט, נתניהו קפץ על המציאה ומה שלא בשל הגיע לשטח. היום ידוע שלצה״ל לא הייתה כוונה לטפל במנהרות במבצע הנוכחי. ימים ספורים לפני תחילת הקרבות החזיקו מפקדי חטיבות בשטח פקודות מבצע עם מטרות אחרות התקפיות. אלוף פיקוד הדרום החליף אותן בהנף יד להגנתיות. כך מצא צה"ל את עצמו חופר ומפוצץ בלי הכנה מספקת וכך יעלון דיבר ב- 21 ליולי על עוד שנים או שלושה ימים גג להשלמת המשימה כשאין לו מושג עד כמה הצבא לא מוכן.

            12 חטיבות ושלוש מפקדות אוגדה דשדשו וחפרו ודרכו על המקום. ואז באה הפקודה להתקדם ולמצוא את פתחי המנהרות שחיל האוויר לא הצליח להשמיד. פיקוד הדרום החליט לנהל את הקרב עם שלוש אוגדות. אבל רק אחת מהן התמחתה בתנאי השטח של רצועת עזה, השתים האחרות הגיעו מפיקוד המרכז והצפון לא מוכנות לכניסה לשטח בעזה ורק לאחר קרב סג׳עייה הבינו למשל מפקדיהן שאין להכניס נגמשים ״רכים״ לשטח. (תקראו בבקשה את התחקיר על הפגיעה בנגמ״ש בהארץ, וואלה)

            פרץ הופתע במלחמת לבנון השנייה ״ממטה כללי עייף מחשבתית וכוחות לא מאומנים מספיק״ ליעלון נראה שלא היה מושג ״עד כמה הצבא לא היה מוכן למבצע שכזה, לא מבחינת התכנון ואל מבחינת הלוגיסטיקה״ (אלכס פישמן, ידיעות אחרונות)

            האם חיסול חלק מראש הנחש יכול ליצור עבור ישראל פתח יציאה לסיום המבצע? עד לרגע זה ירי הרקטות והפצמרים נמשך ונתניהו מוצא עצמו מול חברי קבינט שמקשים עליו לחזור לקהיר ולשבת מול החמאס. ויש המאמינים שהישועה תצמח דווקא ממועצת הבטחון של האו״ם, אבל אימת קווי 67 מרחפת מעל.

            דרג את התוכן:
              1 תגובות   יום חמישי, 21/8/14, 01:36

               

               

              מסתבר שלשום מקום.  הנחישות והאחריות שעליה הוא מדבר היא שום כלום.

              אבל בואו ונסתכל קרוב יותר על הדברים שהוא אומר: 

               

              נתניהו הצהיר שמבצע צוק איתן, שהחל בתחילת החודש שעבר, לא הסתיים. "מדובר במערכה מתמשכת", אמר נתניהו שהוסיף כי היעד הוא "להשיג אופק מדיני חדש”.

               

              רק לפני כמה ימים דיברו הרמטכל ואלוף פיקוד הדרום על סיום המערכה ועל כלניות אדומות. ולגבי היעדים, בתחילה היה היעד להפסיק את ירי הרקטות והפצמרים. לאחר מכן היעד היה גילוי ופיצוץ המנהרות. היעד הבא לאחר ההתקפלות היה הערכות מחדש והיעד לאחריו עמימות. אפילו הקבינט הבטחוני אינו יודע מה נתניהו עושה, אבל שליחיו מדברים בעקיפין עם החמאס. זה כנראה האופק המדיני החדש שלו.

               

              ראש הממשלה סיפר כי המטרה של המבצע "היא שתושבי כרם שלום יוכלו לישון בשקט, שתושבי אשדוד ובאר שבע לא יצטרכו לרוץ למקלטים בבית הספר”.

               

              אז למה בעצם אנחנו ממשיכים לרוץ ולשבת במקלטים? האם מהמחילה והבור שבקריה הוא לא מסוגל לראות את המציאות בשטח? בזמן שהוא מדבר על תושבי הדרום שעומדים מאחוריו, אלו תוקפים אותו יותר ויותר חזיתית. רק ראשי המועצות מלככי הפנכה ממשיכים לדבר בשפתו.

               

              "לא נעצור עד שלא נבטיח ביטחון מלא לתושבי הדרום ולכלל אזרחי ישראל. חמאס חושב שהוא יכול להתיש אותנו. הוא טועה. החמאס טוען להתשה. הוא יקבל כתישה. של התשתיות שלו, של המחבלים שלו, של המפקדים שלו. המדיניות שלנו נגד החמאס ברורה: יירו - ייחטפו.״

               

              אז  נמשיך ונחטוף רקטות ופצמרים ובתגובה נמשיך ונכתוש עוד כמה בתים. וכך נמשיך ונמשיך?

               

               

              הבנתי שגם לשום כלום יש תוכן, מילים נבובות שיוצרות עמימות, שחוזרות על עצמן בכל גיחה של נתניהו מהבור. והמנטרה הזאת דופקת לאנשים את המוח. אני שומע יותר ויותר אנשים שמתחילים לדבר כמו נתניהו. ״המערכה רק התחילה״ אומר יושב קפה אחד, בחדר כושר מסביר אחר שצריך ״סבלנות ואורך רוח״. ואפילו פרשני ערוץ 2 שקעו בביצת השום כלום. אלו שידעו לפרש כל יום לכיוון אחר מדברים עכשיו כולם על שאינם יודעים יותר שום כלום. ומבטיחים שרק דבר אחד ברור - שיש עמימות.

               

              למעשה הכשלון הצבאי-מדיני הוא כל כך מקיף שכל מה שאנו רואים הוא רק קצה הקרחון. התנהלות החמאס, כושר העמידה והמשכיות כושר התקיפה והמחילות גרמו לזעזוע בסדר גודל של צונאמי. הגל הזה שועט כעת לקראתנו. טראגי שאף אחד, לא המוסד, לא השב״כ ולא המודיעין הצבאי עלו על כך.

              נתניהו ויעלון בפרט ואנחנו ככלל לא יודעים איך לעכל את זה ואיך לעמוד בפרץ.

               

              יבוא אחד חוכמולוג ויסביר לי כיצד אנחנו חושבים שמה שאנחנו רוצים שהחמאס יעשה אכן יתגשם?

               

              168 רקטות ספגנו היום, 21.08.14 . אחרי חודש זו היממה הכי אלימה. וכבר באופק המכה הבאה כשהחמאס מודיע על שיגור רקטות לנתב״ג. 

               

              אני מסכם: משום כלום יצא הסדר כלשהו לקראת הסבב הבא. יירו יחטפו, זה כל מה שראש ממשלת ישראל מסוגל לומר לנו היום. ומחר?

               

              דרג את התוכן:
                2 תגובות   יום ראשון, 10/8/14, 15:06

                חיפשתי בהסטוריה של העמים על אירועי שיטיון (דמנזיה) עממיים ומצאתי רק אותנו. אנחנו נרשם בהסטוריה כעם שהשטיון שמופיע בדרך כלל אצל חלקים מהאוכלוסיה הפך להיות לתופעה של כלל העם.  תושבי ישראל סובלים מהסוג השכיח ביותר של דמזיה, שהוא תהליך ניווני של מוחותיהם שמביא להפרעה בזכרון הקצר, בהתנהגות ושיפוט בלתי תקין של מצבים.

                 

                רק אתמול דיבר הרמטכ״ל על פריחת כלניות, קרא אלוף פיקוד דרום לתושבי עוטף עזה לחזור לא רק לבתיהם אלא גם לשיגרת חיים רגילה. השר ללא ביטחון יעלון הבטיח פירוז וזה שלא יודע להחליט הבטיח לעם חיים בביטחון ושלום. והיום הדמזיה חוגגת. מי זוכר מה שהובטח והופרח באוויר ולא קויים? השטיון העממי מוסס את כל מה שנשאר מהקשרים הנוירונים במוח. כך ממשיך העם לחגוג את סיסמת העם המלוכד בעוד שאנו לכודים במקלטים, כך מדברים היום על טפטופים בעוד הפצמרים שורקים מעל ראשי אלו שנותרו בישובי עוטף עזה. ככלל הדמזיה העממית שינתה את מילון השפה העברית והדוגמה הבולטת היא שקיפול הזנב ויציאה מעזה נרשמת במילון כהערכות מחדש. אי קבלת החלטות נקרא מעתה שיקול דעת, וצעדים מדודים של צה״ל הם התחליף לדישדוש ודריכה על המקום.

                 

                הפרעת הקשב כתוצאה נילוות של הדמזיה העממית, ידועה כבר היטב. העם איבד את היכולת להקשיב, להתרכז לחשוב ולהגיב רציונלית.  במדיות אנו רואים תופעות כאלו חוזרות ונשנות עד כדי הקאה. יושבים אנשים, כתבים, פרשנים שונים ומשונים, מומחים לכל דבר ומדברים לעצמם בלי שום קשר למציאות שמסביבם. הירידה הבולטת בתפקוד הזכרון גורמת להם לדבר היום בעד ומחר נגד ומחרתיים לשכוח בכלל על מה דיברו.

                 

                בהגדרת הדמנזיה כתוב שהירידה התפקודית שהולכת ומחריפה פוגעת ביכולת לקבל החלטות. ואכן הדמנזיה העממית שבולטת במיוחד בצמרת הצבאית והמדינית פגעה ביכולת החשיבה האסטרטגית וגורמת לקבלת החלטות מהיום להיום. ראשי הצבא הציגו לקבינט תוכנית מקיפה מיושנת שנדחתה. אי יכולת החשיבה והתפקוד הביאו למהלכים הזויים. יום לפני דברו על מיגור איום הרקטות והפצמרים מעל שמי הארץ ויום אחרי סוכם שמטרת המבצע הוא פגיעה במנהרות ועוד יום וכבר מכריזים על נצחון ושקט בגבולות והיום עוטף עזה מופצץ והתושבים עוזבים (שוב) את בתיהם.

                 

                ולמרות הכל אינני מפנה אצבע רק כלפי הפוליטיקאים והצבא. העם שכח ושוכח מיום ליום את מהות קיומו, את הערכים שלו, והדמנזיה המתגברת מחלישה את כושר השיפוט שלו לגבי מה שהנבחרים עושים, ואלו פועלים מפה לעכשיו כאילו הם נמצאים בחלל ריק. פגיעה בזכרון מקשה על לימוד דברים חדשים ומכיוון שכך איבדנו את היכולת לפתח עתיד. שטיון עממי הופך בסופו של תהליך ההתנוונות לשטיון מוחלט, למחשבות שוא והזיות. בשלב זה שכבר חלק מהעם נמצא שומעים קריאות של נצחון וקריאות לכיבוש כולל של עזה וגם רעיונות הזויים כמו לסלק את הפלסטינאים מעזה למחנות פליטים בארצות ערב. פרשנים מצפים מהחמאס שיפרז את עצמו ואבו-מזן ירקוד לפי החליל של נתניהו.

                 

                ותמיד יש אולי. אולי גם המרצחים הפנאטים בעזה ידבקו בנגיף הדמנזיה הישראלית ואז שני הצדדים ישכחו מרגע לרגע את שרצו לשלוח טילים ולהפציץ בתים?

                דרג את התוכן:

                  פרופיל

                  יקה1
                  1. שלח הודעה
                  2. אוף ליין
                  3. אוף ליין

                  שנה טובה לכולנו

                  תנועה ירוקה