כותרות TheMarker >
    ';

    חרוזים על מחרוזת

    מעין הוא הלב.
    מימיו – חרוזי מילים;
    כניצן מלבלב
    נפתחים ונגלים.

    אתמולים ותקוות
    בצלילים ניחוחות,
    בגוונים של פריחות
    מי יותר – מי פחות.

    תכנים אחרונים

    0 תגובות   יום שני, 21/4/14, 19:05

    אממממ ...

    קצת לא נעים לי שהגעת עד כאן לשוא, אבל אני כבר לא גר כאן !

     

    אבל ...

    לחיצה על הקישור הבא תבצע את הנס, ותגיע מיד וללא כל בעיה את האתר שלי :-)

     

    אז יאללה, קליק קטן  !

     

    האתר של גיל גואל רחימי

     

    https://epe.org.il

     

     

    הקפה על חשבוני !

    דרג את התוכן:
      1 תגובות   יום שלישי, 7/9/10, 13:32

      ''

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום ראשון, 25/1/09, 06:28

        היי,
        קיבלתי היום מכתב. הוא מדבר בעד עצמו.
        .
        .
        חשוב מאוד! להעביר הלאה, לא למחוק!!!
        חבר'ה,
        היום אני פונה אליכם עם משהו מאוד אישי, גיא חבר - בחור מקסים, שקט, ואינטליגנטי, שבמהלך השרות הצבאי שלו נעלם באזור רמת הגולן ללא כל סיבה.

        גיא הוא קרוב משפחה שלי (בן אחי) הוא נעדר מתאריך 17/8/1997 ! המשפחה והצבא חיפשו אחריו , תאמינו לי לא היה מקום בארץ שלא בדקנו.

        לפני זמן לא רב, התקבל מידע חדש ( ולצערי הרב המקור המידע הוא אמין )

        המצביע על כך שגיא נחטף לסוריה ושהוא עדין בחיים !! מוחזק בשבי במקום מסתור.

        בימים אלה ( כאשר ארה"ב לוחצת על סוריה ) הדבר האחרון שהסורים רוצים שהנושא של גיא יעלה למודעות הציבורית .

        רובכם מכירים אותי לא מהיום ואתם יודעים שאני לא מת על מכתבי שרשרת, אבל הפעם זה שונה
        אנא הפיצו הלאה את המסר בכל רשימות התפוצה שלכם !! אסור לשכוח את גיא,
        בעזרתכם נוכל לצור מודעות ולחץ על סוריה וזה ייתן לנו סיכוי גבוה להחזיר אותו הביתה.

                                              רועי ויזל-אבירם
         
        דרג את התוכן:
          3 תגובות   יום שבת, 24/1/09, 10:38
          השפה העברית בעיני המסורת היהודית
          השפה העברית היא שפתו של ה'. היא שפת הקודש.
          ה' השתמש בעשרה מאמרות בעברית לבריאת העולם (לדוגמה "ויאמר אלוהים יהי אור").
          עשרים ושתיים האותיות שבשפה הן אבני הבניין הרוחניות שמהן נבנה כל היקום.
          ה' דיבר בשפה העברית עם אדם וחוה, קין, נוח וכן עם אברהם וצאצאיו.
          .
          חשיבות השפה לאחדות
          עד מגדל בבל, כל בני האדם היו מאוחדים, כי השתמשו בשפה יחידה. המטרה שלשמה נבנה המגדל היתה: "ויאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם, פן נפוץ על פני כל הארץ". (נפוץ - בשורוק, מלשון תפוצה).
          כלומר, הם לא רצו להתפזר, להתרחק זה מזה. הם רצו להישאר מאוחדים, ולכן רצו לבנות מגדל גבוה שייראה מכל מקום, ויסמן לכולם את המקום המאחד.
          בזכות השפה הם הצליחו להקים מונומנט שאפילו אלוהים הרגיש מאויים על ידו.
          "ויאמר יהוה הן עם אחד ושפה אחת לכולם וזה החילם לעשות ועתה לא ייבצר מהם כל אשר ייזמו לעשות. הבה נרדה ונבלה שם שפתם אשר לא ישמעו איש שפת רעהו."
          הוא ידע שבאחדותם לא ייבצר מהם דבר. לכן בלל את השפות (הפרד ומשול).
          אם ברצוננו להשיג יותר עלינו להתאחד. בכדי להתאחד, עלינו לשפר את התקשורת בינינו.

          ייחודיות השפה העברית
          יכולת הדיבור היא חלק מהנשמה אותה הפיח ה' באדם בעת בריאתו. מותר האדם מהבהמה. (עפ"י חז"ל העולם מתחלק ל- דומם, צומח, חי ומדבר).
          ליצורים האחרים יש שפות הבעה (לא מילוליות), המאפשרות להם לבטא רק גורמים מוחשיים (כמו מזון, פחד, מריבה, אהבה), וגם זאת רק בהווה המיידי.
          שפה מילולית מאפשרת הבעת רעיונות מוחשיים ומופשטים כאחד, ולהתייחס גם לעבר ולעתיד, פה ובמקום אחר.
          נקודה מעניינת - אפילו את המחשבות שלנו, שאינן מובעות בקול, אנחנו חושבים "במלל".
          השפה העברית ייחודית במינה. היא השפה המובנית הראשונה בעולם (אחריה התפתחו שפות מובנות נוספות, למשל הערבית המבוססת על העברית).
          .
          מה הכוונה מובנית ?
          .
          השפה העברית מושתתת על מבנה מדויק (הדקדוק), לפי נוסחאות מוגדרות: לעצמים יש שמות ונגזרות, לפעלים יש שורשים, יש שבעה בניינים (שמר/נשמר/השתמר וכו'), יש כללים מדוייקים לגבי ניקוד, יש הטיות זמנים (שמר/שומר/ישמור) והטיות גופים (גוף ראשון שני וכו').

          מי שמכיר את כללי הדקדוק העברי יכול לדעת בוודאות, כיצד יש לנסח כל מילה, הן בכתב והן בע"פ, גם אם לא שמע מילה זו מעולם לפני כן.
          .
          כך גם לגבי משפטים שלמים. לא תקין לומר "הילד המדרכה על נפל", כי יש חשיבות לסדר וסמיכות המילים בתוך המשפט. המילה "על" חייבת להיות לפני המילה "המדרכה" ולא אחריה, אבל לא יכולה להיות שתי מילים לפניה אלא ממש צמודה אליה (כמו במשפט " על הילד המדרכה נפל").

          כמו כן יש משמעות למיקום המילים במשפט. המשפט "הכדור ישב על הילד" לא נשמע ממש הגיוני.
          .
          ייחודיות נוספת קשורת לאותיות. האותיות העבריות אינן ציוריות (כמו הירוגליפים מצריים או אותיות סיניות), והן אינן מתארות דבר בפני עצמן. הן אבני בניין ניטרליות, שבאמצעות צירופים שלהן אפשר לבנות כל דבר אחר, בהתאם לכללי הדקדוק שהוזכרו לעיל (שורשים, בניינים, זמנים ...).
          .
          כיום, בעולם המחשב המודרני, שפות תכנות ומבני נתונים, קוראים לתכונה זו אורתוגונאליות (אי תלות). מעניין איך תכונה זו הומצאה כבר לפני אלפי שנים.

          השפה העברית - ההוכחה לקיומו של אלוהים
          שפה מתפתחת עם הזמן, ומילים וביטויים חדשים נכנסים אליה ללא הרף.
          תוספות אלה מכונות בפינו סלנג. הסלנג אינו יכול להיווצר על פי חוקיות, וכמובן שאין בו חוקיות. הוא מגלם את החופש של כל אינדיבידואל להתבטא בדרכו.
          .
          (נקודה למחשבה - בתנ"ך אין סלנג. מפתיע, אך זה נכון.)
          .
          הטוענים לאי קיומו של האלוהים, יצטרכו להשיב על השאלה, כיצד שפה מובנית יכולה היתה להיווצר מבלי שגורם יחיד יקבע את חוקי הדקדוק שלה. כיצד חבורת אינדיבידואלים, שכל אחד בוחר את שפתו כרצונו, מחליטה על מבנה כל כך מסובך ?
          .
          לדעתי ...
          .
          ראשית, לא היתה שום מוטיבציה ליצירת שפה מובנית. כאמור, לכל אינדיבידואל יש רצון להתבטא עפ"י דרכו. ללא מוטיבציה, למה שמשהו יקרה מאליו ?
          .
          שנית, אפילו אם נניח שלאדם אחד (להזכיר, מדובר בפרא אדם נטול שפת דיבור) היתה מוטיבציה להמציא אותה, כיצד הוא הצליח להנחיל אותה, לבדו, ללא נייר, ללא צילום/שכפול/דפוס וללא אמצעי התקשורת (רדיו, טלויזיה, טלפון, פקס, אינטרנט) ?
          .
          כיצד הוא הצליח ללמד את כל הפראים האחרים את המורכבות שבה ואת כל החוקים שלה, תוך כדי שהוא מכלכל את עצמו ואת משפחתו מחקלאות או תוך כדי רדיפה אחר איילות ובידו אלה ובראשה אבן ?
          .
          לא עמדו לרשותו מורים, בתי ספר ולא אולפנים. לא היו תקציבים של משרד חינוך ולא משרד קליטה.
          .
          כיצד הצליח לגשר על הריחוק הגיאוגרפי (לא היו כבישים ומכוניות) ולאורך דורות שלמים ?
          .
          כיצד הצליח לבטא את עולמו המוחשי, הפיסי, הפראי ב- 22 אותיות מופשטות ?
          לא היה יותר אינטואיטיבי מבחינתו לדבר בשפה ציורית (כמו הירוגליפים) ?
          .
          לכן, לא ייתכן שהשפה העברית התפתחה בדרך אבולוציונית כתקשורת בין חבורות של פראי אדם.
          .
          אין מנוס מהמסקנה שהיא תוכננה לשימושו של גורם תבוני, שדאג להנחיל אותה לחבורת הפראים.
          .
          האם צריך לקרוא לגורם זה אלוהים - תחליטו בעצמכם !
          דרג את התוכן:
            1 תגובות   יום שישי , 23/1/09, 13:34

            עכשיו, כשנרגעים מהמלחמה,
            דפדפתי קצת בין דפיו הוירטואליים של הטיוב,
            ותראו מה מצאתי
            חלק ראשון
            וחלק שני
            אם גם אתם נרעשים, הפיצו !
            דרג את התוכן:
              2 תגובות   יום חמישי, 22/1/09, 14:59


              לו הייתי כובע
              .
              לאישה מקסימה היה כובע לבן
              כתכשיט התנוצץ על ראשה
              כמו כיפה לבנה שציירה יד אמן
              על זהב תלתלי האישה.
              .
              ואינך מסוגל את עיניך לסגור
              הן שקועות במראה הנלבב
              ועיניה קורנות עוד יותר מהאור
              הקורץ מצעיפה המוזהב.
              .
              כך דמתה האישה לפסגת החרמון
              תלתליה יורדים על כתפה.
              אלוהים, תעשה שאהיה הפונפון
              על ראשה של אישה כה יפה !
              .
              .

              מוקדש ל . . .
              .

              ‏22/01/2008
              דרג את התוכן:
                3 תגובות   יום שישי , 16/1/09, 06:37
                .
                 .

                את ידעת

                את ידעת.
                את ידעת  וגם אני.
                 .
                שהרגע קסום, הלבבות נפעמים
                רגעים שכאלה קורים לפעמים
                המבט בעיני, התשובה בעינייך
                השקת הכוסות, לחיי ולחייך
                .
                חברות מתחילה ברגעים נדירים
                בו הלב מתמלא ברגשות אדירים
                של קילוף הקליפות, חשיפה מלאה
                של מילה רק בסלע, ושתיקה במאה
                .
                ונגלית לה בסתר, תחת כל השכבות
                ידידות מופלאה שבין שני לבבות
                ונפתח אז הלב, גם ליבך גם ליבי
                ואוצר של תחושות מתרגש בקרבי 
                . 
                חיבוק ונשיקה וניחוח הגוף
                ומגע הקטיפה וחלקת הליטוף
                מיכתם אש נצרבו, נחתמו בי לעד
                ואת זאת את ידעת, כן את ידעת.
                 .
                וגם אור התגלה, זה האור שבסתר
                אהבה בגללה במשך כל יתר
                חיינו נאהב בחשאי, במבט
                ותהיי חברתי לעולם, כן את.
                .
                .
                מוקדש באהבה ל . . . . 
                .
                אוקטובר 1998

                דרג את התוכן:
                  2 תגובות   יום שלישי, 13/1/09, 12:38

                  אחחח,
                  איזה כייף !
                  דרג את התוכן:
                    5 תגובות   יום שישי , 9/1/09, 17:58

                    ניצוצות נושרים, נורים מתוך פצצות זרחן.
                    כן, זה עושה לי טוב לראות אותם.
                    .
                    וכן, אני מוכן כבר לענות לכל אלה שבטח קופצים עכשיו, מוכנים לתקוף.
                    כל "מגיני זכויות למיניהם" בעיני עצמם.
                    .
                    אז תקשיבו לי, למי שמוכן לומר את האמת שלו, בלי להתבייש,
                    גם אם היא לא צבועה ב"צבע הנכון", הצבע שאתם צבועים (!) בו.
                    .
                    אני שמח לראות את ה"זיקוקים" לא בגלל מה שהם עושים לאויבינו שכנגדם הם מכוונים, אלא דווקא בגלל מה שזיקוקים אלה מהווים בעבור חיילינו, בעבורינו.
                    .
                    כל סוג של נשק וכל סוג של חימוש שצה"ל מפעיל במלחמה זו כנגד אייבינו, הם בעצם מגן. מגן המיועד למנוע פגיעה בחיילינו. ככל שצה"ל ירבה בהפעלת כוח אש כנגד אויבינו, כך יפחתו האבידות לכוחותינו.
                    .
                    כן, "זיקוקים" אלה הם בעצם המגינים שלנו. כך גם כל הפצצות, הפגזים, הטילים והכדורים שנורים במלחמה. כי המשוואה היא פשוטה : החיים שלנו (של כוחותינו) או החיים שלהם.
                    .
                    ובמרבית המקרים בכלל, זה גם לא חייהם. במרבית המקרים ההפגזות מיועדות להשמיד מטעני צד ומוקשים שנטמנו במטרה ליטול את חיי חיילינו.
                    .
                    לא אנחנו ביקשנו את המלחמה הזו.
                    .
                    מי שבישל, שיאכל אותה !
                    דרג את התוכן:
                      5 תגובות   יום ראשון, 4/1/09, 17:26

                      מי שברך לחיילי צה"ל ולכוחות הביטחון
                      . 
                      מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבותֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקב
                      הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל,
                      הָעומְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלהֵינוּ
                      מִגְּבוּל הַלְּבָנון וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם
                      וּמִן הַיָּם הַגָּדול עַד לְבוא הָעֲרָבָה
                      בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם.
                      יִתֵּן ה' אֶת אויְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם.
                      הַקָּדושׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ
                      מִכָּל צָרָה וְצוּקָה וּמִכָּל נֶגַע וּמַחְלָה
                      וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם.
                      יַדְבֵּר שׂונְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם וִיעַטְרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבְעֲטֶרֶת נִצָּחון.
                      וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב:
                      כִּי ה' אֱלהֵיכֶם הַהלֵךְ עִמָּכֶם לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם איבֵיכֶם לְהושִׁיעַ אֶתְכֶם:
                      וְנאמַר אָמֵן.
                      .
                      תהילים פרק קכא
                      .
                      שִׁיר לַמַּעֲלוֹת:
                      אֶשָּׂא עֵינַי אֶל-הֶהָרִים - מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי
                      עֶזְרִי מֵעִם יְהוָה -  עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.
                      אַל-יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ, אַל-יָנוּם שֹׁמְרֶךָ.
                      הִנֵּה לֹא-יָנוּם וְלֹא יִישָׁן  שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל.
                      יְהוָה שֹׁמְרֶךָ; יְהוָה צִלְּךָ עַל-יַד יְמִינֶךָ.
                      יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא-יַכֶּכָּה; וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה.
                      יְהוָה יִשְׁמָרְךָ מִכָּל-רָע: יִשְׁמֹר אֶת-נַפְשֶׁךָ.
                      יְהוָה יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד-עוֹלָם.

                       
                      דרג את התוכן:
                        12 תגובות   יום רביעי, 31/12/08, 10:15
                        קיבלתי היום במייל את הסרטון הבא, ואני חש שחובה על כולנו לעשות כל מאמץ להפיץ אותו הלאה.
                        אנא מכם, הרתמו גם אתם למאמץ ההסברתי.
                        דרג את התוכן:
                          4 תגובות   יום שבת, 27/12/08, 07:21

                          עכשיו הוא לבד
                           
                          עכשיו הוא לבדו. עצוב.
                           
                          בהם צופה , באחרים,
                          מרקדים שם עד כלות נשמתם
                          את מבטו אינו מרים
                          קנוא קנא בהתלהבותם.
                           
                          קיווה, אולי יבוא הנס
                          וגם אני עוד אתמוסס.
                          מרגיש כל כך חסר תועלת,
                          חסר אונים, חסר תוחלת.
                           
                          חשוך עולמו, קר וגלמוד
                          מראשו ניטלה השלהבת.
                          ומאז הוא ניצב כעמוד
                          והכל בגלל רוח נושבת.
                           
                          איבד את הלהבה,
                          את אור החדווה.
                          וכבר אין אהבה,
                          כשאורו כבה.
                           
                          הולך ומתייאש
                          הולך ומתייבש
                          הולך ומתקרש
                          הולך ומתקרר
                           
                          לא מנצנץ
                          לא ממצמץ,
                          אותה התנוחה,
                          חסר שמחה.
                           
                          עכשיו, עכשיו הוא לבדו
                          כולם גמרו שם, ממש על ידו.
                          הקריש דמם, הגליד חלבם
                          בחנוכיה נדם ליבם.
                           
                          והוא, הנר שנותר.
                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            נפש תאומה
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            תגיות

                            ארכיון

                            תגובות אחרונות

                            פיד RSS