כותרות TheMarker >
    ';

    חרוזים על מחרוזת

    מעין הוא הלב.
    מימיו – חרוזי מילים;
    כניצן מלבלב
    נפתחים ונגלים.

    אתמולים ותקוות
    בצלילים ניחוחות,
    בגוונים של פריחות
    מי יותר – מי פחות.

    ארכיון : 10/2008

    2 תגובות   יום חמישי, 23/10/08, 12:03
    כן, אני מודה !
    את זה לא אני כתבתי,
    אבל ביננו,
    אני חושב שזה הרבה יותר חמוד
    מאשר כל מה שכן כתבתי (ושאכתוב בעתיד)
    ולא, זה לא אני שר !!!
    :-)
    בהנאה
    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום שלישי, 21/10/08, 18:35

      Going Crazy
       

      Dear Donna,

       
      I’d better forget you,
      thought you should know,
      more easy, less painful
      then just letting go …

      You never existed,
      You’ve never been here.
      I never had seen that
      incredibly clear

      eyes in deep blue;
      that hair of sheer gold.
      I thought I could
      you forever behold …

      But no !
      There you are
      forever and now
      universes afar … …
      My heart won’t allow

      my mind to depart
      my soul say goodbyes.
      The tears from my heart
      are clouding my eyes

      I can’t see you, Donna,
      My eyes in great pain.
      Is this a morgana,
      or am I insane ?
       
       
      דרג את התוכן:
        6 תגובות   יום שלישי, 21/10/08, 08:07
        בגידה !



        יהיו שיאמרו "אתה תצטער"
        ויהיו שיגידו "תנסו להשלים"
        ולמה אתה לעזוב ממהר.
        ומה יהיה על אותם אתמולים;

        כל אותם הלילות, כל הזמן שעבר.
        אך הגיע הזמן, חייבים להגיד
        אצבעות מלטפות את קלידי העכבר
        לטיפות שיזכירו לי גם בעתיד

        את כל מה שעברנו, את הטוב והרע
        איך היית לי אח, ואוהב וידיד
        איך עברנו ביחד כל שמחה או צרה
        איך חשבנו שיחד נהיה לתמיד

        אך הזמן כבר הגיע, להגיד לזה סוף
        ולצעוד לעתיד עם דגמים חדשים
        ואותך, ידידי, אאלץ לעזוב
        ולמכור אותך כך בנזיד עדשים

        ועל כן, ידידיי, כל קוראי המדור
        חברי הותיק, משרת נאמן
        תבדקו אם אתם יכולים לעזור
        ולתת לו מקלט, לשירות הוא מוכן

        נ.ב.

        א. החבר הוא מדגם פנטיום 2 (מהירות 400 מגה הרץ) וכולל :
             - דיסק קשיח 6 ג'יגה
             - כונן תקליטורים
             - כונן תקליטונים
             - מודם 56,600 מהיר
             - זיכרון 32 מגה
             - מסך 15 אינץ'
             - מערכת הפעלה 98 חוקית
             - כל התוכנות המקובלות כולל אופיס
        הזדמנות של החיים !!

        נ.ב. 2
        השיר נכתב ב-2001, ופורסם בלוח יד שניה באינטרנט.
        החבר הנ"ל, שוודאי מצא עצמו במגרש גרוטאות, הונצח לפחות בשיר זה.
        יהי זכרו ברוך !
        דרג את התוכן:
          4 תגובות   יום חמישי, 16/10/08, 22:55


          תועה בעינייך
          .
          .
          בעינייך אני רואה
          הבהוב כמעט נעלם,
          ושוב אני תוהה
          האפשר ? האמנם ?
          .
          מיתר גלמוד בליבי החל לנגן
          האמנם ישתלהב ויצית להבה ?
          התוכלי להסיר השכפ"צ המגן,
          הישנו עוד מקום למעט אהבה ?
          .
          בעינייך קיוויתי למצוא התשובה
          עד מתי כך אוכל להוסיף ולתעות
          את אינך משתמשת בזכות התגובה
          רק נותנת לי לתהות ולטעות

           
          דרג את התוכן:
            4 תגובות   יום חמישי, 16/10/08, 11:03


            להיות בתוכך

            אלהים ! מה רציתי להיות בתוכך
            בכל חוט מחשבה החולף במוחך.

            בליבך להיות, בחדרים, בעליות
            בתוך דמך לזרום, לחיות
            .
            להשתקף בעינייך, אתך לחלום
            להיות בתמונה, כל שעה ומקום

            להתכרבל בין ידייך, מתפנק , מתלטף
            מתרפק על שדייך, בחומך מתעטף
              
            לערוג אל פנייך, באוזנייך לפעום
            להמתיק לשונך, את שפתייך לטעום 

            להיות ברוחך, נשמתך, בכוחך
            אלוהים ! תעשה כבר שאהיה בתוכך

            אופס, לא שכחתי משהו ?
            :-)

            דרג את התוכן:
              7 תגובות   יום שלישי, 14/10/08, 21:24

              אני יוצא מהארון

               

              מה חשקתי בך

              להרגיש, לחבק.

              לאהוב אותך,

              לנשק, לנשק, לנשק ...

               

              ורציתי לרקוד,

              אלייך צמוד-צמוד

              עוד ועוד ועוד,

              עד שאחרון החושים אבוד

               

              ובעינייך,

                  אזיקי ענק
                  אותי הם כובלים

              ובכח חזק

                  לעומקן מצלילים

              ולנצח אין קץ

                  בהן אשוטט

              אל חופן אתנפץ

                  ולחוץ אתמוטט


              אך בחוץ - השיגרה,
              עסקים ויומיום,
              זה אסור, זה נורא
              לפנטז, לחלום.

              וכשנפרדנו - חיבוק

              והרגשתי את ידייך,

              חום גופך -

              שדייך.

              ונסערתי, ועדיין,

              מניחוח גופך

              מחיטוב גזרתך

              מרכות ליטופך

              כברזל מלוהט

              עד לשד עצמותי

              בבשרי אז נחרת

              כל מבול רגשותי

              ומשם אל השיר

              הם זורמים, אהובתי,

              האפשר כי גם את

              מתרגשת לקראתי ?


              דרג את התוכן:
                1 תגובות   יום שלישי, 14/10/08, 21:00

                ההיית או חלמתי חלום ?

                 

                 

                אל תעירוני, הניחוני לחלום ...

                כל הלילה איתך, והנה כבר היום

                 

                ובלילה הבא נשוב ניפגש

                נתנשק ונאהב, נתעלס, נתרגש

                 

                עד הבוקר יבוא, יעלה אור ראשון

                ניפרד לשלום, ונשכב קצת לישון

                 

                כך כבר כמה ימים, שוב ושוב מחדש.

                ההיית בחלום, או היית כאן ממש ?

                דרג את התוכן:
                  3 תגובות   יום שני, 13/10/08, 12:05

                  נצחון הרוח

                  ==========

                   

                  את העולם לכבוש

                  יצאתי על כנף רוח,

                  לקמח דק לכתוש

                  את תחנות הכח.

                   

                  אייך, דון קישוט

                  לאן זה נעלמת ?

                  למדני את מקור

                  הרוח בה נחנת !

                   

                  הן זה אשר יזכה

                  בתהילה ונצח,

                  אינו האיש אשר

                  בכוח רב נחן.

                   

                   

                  האין זהו האיש

                  אשר רוחו סוערת

                  חזק מהסופה

                  אשר חיטים תטחן ?

                   

                   

                  ומי הוא הנותן

                  בטחנה הכח ?

                  אנוש נותן החומר

                  ואלוהים הרוח !

                   .

                   .

                  .

                  דרג את התוכן:
                    0 תגובות   יום ראשון, 12/10/08, 17:05
                    שיר מהלב.
                    פשוט, אך כל כך מורכב.

                    .

                    .

                    My Guardian Angel

                    .

                    .

                    מלאכית בלי כנפיים

                    הופיעה משמיים

                    ואור גדול נוגה

                    בנשמתי נוגע

                    . 

                    בבשרי חותך

                    את רגשותי חורך

                    מחטא, מנקז

                    מחשבותי מרכז.

                    .

                    ואני כפרפר

                    משיל את העבר,

                    פורש כנפיים

                    ואחריה - לשמיים !

                    .

                    .

                    מוקדש בהערצה ליעל,

                    האישה הנדירה שהצליחה לסדר לי את הראש.

                    .

                    .

                    .

                    דרג את התוכן:
                      2 תגובות   יום ראשון, 12/10/08, 06:52

                      לאהוב אותך
                      .
                      לאהוב אותך,
                      אללי, לי אסור !
                      .
                      והקו שמתחת
                      מדויק וברור.
                      .
                      אך הלב משתולל
                      ורוצה הוא לשבור !
                      . 
                      את הגבול לבטל -
                      אל צידך לעבור.
                      .
                      ובלילה קולך -
                      את שנתי הוא עוטף.
                      .
                      והריני מולך
                      את כולך מלטף,
                      .
                      מחבק, מנשק,
                      לתחושה מתמכר.
                      .
                      חמוקייך חושק,
                      בידך מתמסר. 
                      .
                      והלילה ארוך
                      ואת כה חמה
                      .
                      וידייך ברוך
                      מלטפות ת'נשמה. 
                      .
                      עת הבוקר מפציע
                      קרן אור מבליחה.
                      .
                      מתעורר במפתיע -
                      כה קרה השמיכה.
                      .
                      .
                      .. 
                      דרג את התוכן:
                        0 תגובות   יום ראשון, 12/10/08, 06:36

                         
                        חטיפה !
                        .
                        בוא עכשיו !
                        .
                        זה קרה במשרד, מחצית הדקה
                        של חיבוק וגיפוף, לחישה, אנקה
                        .
                        שעון העצר עמד, השניות נמתחו
                        עת נגעו הגופות, זה בזה נכרכו
                        .
                        ויכולתי לשמוע את לבי ההולם
                        וחיבקת אל חיקך את ראשי החולם
                        .
                        נשיקות במחטף, נגיעה בשפתייך
                        וידי מטיילת לה בין תלתלייך
                        .
                        ומיד מתעשתים, מיישרים הבגדים
                        מחייכים לשכנים, לשלום נפרדים
                        .
                        דרג את התוכן:
                          2 תגובות   יום ראשון, 12/10/08, 06:17

                             

                          אוהב אנוש

                           

                          כסגפן מתנזר, כחולה מתייסר,

                          כמו מי שנפצע בליבו, במוחו

                          כל דקה ושעה, בכל יום שעובר

                          הוא נחלש והולך, מאבד מכוחו

                          הפציעה שבלב, השריטה שבראש

                          להגליד לא יוכלו, אין תרופה או שיקוי

                          אין מזור או טיפול, אין תחבושת לחבוש

                          לא תרופת הרגעה, לא חיטוי או ניקוי

                          כל סיכוי להחלים התאפס כבר מזמן

                          החולה הוא אנוש, גורלו בידך

                          ורק את יכולה, אם תרצי כמובן,

                          להציל את נפשו אם תטי לו כדך,

                          אם תשקיהו מימי מעיין נעורים

                          תעטפיהו שמיכת ליטופים כה רכה

                          תרקחי לו שיקוי מבטים טהורים

                          ותתני לו הכל, כך עטוף בנשיקה .

                          .

                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            נפש תאומה
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            תגיות

                            ארכיון

                            תגובות אחרונות

                            פיד RSS