יום ראשון, 30/9/12, 09:09
| ספט' 2012 תל עדשים, ישראל שירה'לה שלי חמודה, את עוברת בימים אלו חוויה לא קלה, זו התמודדות מאוד לא פשוטה לראות מקרוב את מחנותהריכוז וההשמדה, אני מנסה לחשוב מה עובר עלייך מול המראות הקשים, מול הסיפוריםהמזעזעים, איך את לוק... |
יום שלישי, 12/7/11, 16:49
| בשבוע הספר הייתי בירושלים בלב השוק, מודבק על דלת נשכחת, נתקלתי בפוסטר מחאה נוגע ללב. צילמתי (בשני חלקים) ואני מביאה אותו כמו שהוא. |
יום רביעי, 11/5/11, 14:35
| מאווים מ א ו ו י ם מא מה? אוי ווי ים יושבת מול המאבחנת בלשכת הגיוס ומתבקשת לאיית מ א ו ו י ם ומאז, כל כך הרבה שנים, עדיין מלעלעת את המילה בפי. |
יום שני, 20/9/10, 17:41
| רציתי לכתוב מילים על פרידה ואבדן, תוך כדי חיפוש אחר המילים הנכונות נתקלתי בסיפור על מקדש ישן שהיה חקוק על אחד מקירותיו שיר על אבדן ובו שלוש מילים מחוקות. יום אחד שאל אחד המאמינים את ראש המקדש מהן המילים המחוקות, ענה לו ... |
יום רביעי, 28/7/10, 15:28
| סיפור לשבת: (בהשראת "הדבר היה ככה" ) הסיפור על הפורשה האדום לסבא משה היה סוס בשם ג'ק, ג'ק היה סוס גבוה וחזק בעל רעמה מבריקה ועיניים נבונות. סבא משה היה יוצא עם ג'ק לעבד את השדות, להביא מים מהבאר, תבואה לתחנת הקמח בעפולה,... |
יום רביעי, 23/12/09, 11:43
| הנה מה שאת: יונה ששילחתי לראות הקלו המים ואם תם כל הדור והחטא, הנוכל מחדש לשחת? יונתי! שום דבר לא מצאת במדבר, רק עלה - למה את ש |
יום רביעי, 9/12/09, 13:46
| ולא היה ביננו אלא זוהר זוהר עניו של השכמה ברחוב כפרי ולבלובו של גן בטרם פרי בלובן תפרחתו יפת התואר. ומה מאוד צחקת באמרי כי אל |
יום ראשון, 16/8/09, 21:15
| 41.5 אני מרגישה את שערות השיבה צומחות יוצאות בכאב מהקרקפת נובטות, פורצות להן דרך מתוך האפידרמיס אני מסתכלת במראה באצבעי פוס |
יום ראשון, 25/1/09, 21:41
| ביום חמישי חזרה בתי הבכורה עם תעודת הצטיינות על הישגייה בלימודים. בהחלט אירוע ראוי לציון. חשבתי לעצמי, איך נוכל להביע את הערכתנו ליל |
יום רביעי, 17/12/08, 17:21
| אֶבֶל הוא בא ותופס אותי לא בבת אחת לאט, לאט מזדחל מהדק את אחיזתו ואז לוחץ, עוטף את הלב חונק את הגרון משחרר כמה דמעות ולאט, |
יום רביעי, 17/12/08, 16:51
| זהו שיא האושר, הייתי שם מאז , ושואפת לחזור , טוב שיש לאן לשאוף " העצב אין לו סוף, לאושר יש ויש. אושר הוא נוצה |
יום שני, 3/11/08, 22:09
| לו היה לי כפתור לשחרור הדמעות לשחרור הכאב המצטבר שיתפנה מקום לדמעות חדשות כולי מכווצת לא יודעת לבכות איזו דפיקוּת כמעט נכו |