כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    תכנים אחרונים

    0 תגובות   יום שלישי, 23/9/14, 03:33

    ''

     

    קלף ה"השוואה"-אצל אושו



    האם הבמבוק שואל את עצמו אם הוא יפה מהאלון, או יקר ממנו?

    האם האלון היה רוצה גזע חלול ,כמו שיש לבמבוק?

    האם הבמבוק מקנא באלון על גודלו,או עליו המשתנים בין עונה לעונה?

    הרעיון ששני עצים ישוו את עצמם אחד לשני מגוחך-אך אנו בני האדם רגילים להשוות את עצמנו לאחרים,קשה לנו מאד לשבור הרגל זה.

    בוא ונקבל אחת ולתמיד אמיתות אלו:

    *תמיד יהיה מישהו יפה מאיתנו,מוכשר מאיתנו,חזק,אינטליגנטי או מאושר יותר מאיתנו.
    *ולהיפך-תמיד יהיו כאלה שהם פחות מאיתנו באותם דברים שמניתי למעלה.

    הדרך לגלות מי אנחנו היא לא דרך השוואתנו לאחרים-אלא ע"י בחינת הגשמת הפוטנציאל שלנו בדרך הטובה ביותר שאנחנו מכירים.

    בתמונת הקלף "השוואה" ,של קלפי אושו אנו רואים שני גזעים השונים לגמרי אחד מהשני, בסוג,בצבע, במרקם,בהיקף,בגיל,בגמישות,בהזנה ,בהוויה שלהם. ועדיין - שניהם גזעים .
    יש לנו נטייה להשוות את עצמנו לאחרים דבר היכול להוביל להרסנות,הגבלה ושיתוק. אנו משווים את גופינו, יופיינו,רכושנו,יוקרתנו,מעמדנו,השכלתנו,ידיעותינו,כישורינו, מעשינו, ועד למחשבותינו, מילותינו, כוונותינו ,צחוקינו וחלומותינו. אנו בודקים כל הזמן מה יש לשני ולי אין,מה חסר לי. 

    כאשר נפסיק להשוות עצמנו לאחרים ונתחיל להשוות "עצמנו לעצמנו"- נתחיל לגדול באמת.
    אין טעם להשוות עצמי לאדם אחר כיוון שלכל אחד היופי המיוחד לו .לכל אדם יש את הצדדים החזקים והפחות חזקים שלו. כל אחד נוצר בידי הבורא בדיוק כפי שצריך היה להיווצר- כאן ועכשיו .

    ההשוואה מביאה לנחיתות או עליונות.כשלא משווים -הנחיתויות והעליונויות מתפוגגים.אנחנו פשוט אנחנו.המים צריכים כוס כדי שישתו אותם-המים חיוניים וגם הכוס חיונית.כל אחד בתפקידו.אין מקום להשוואה.

    אם אתה לא תהיה בעולם -העולם יהיה חסר את המיוחד שבך.אין אדם אחד שיש לו תחליף.כל אחד מביא אוצר ייחודי לעולם ומעניק אותו לסביבתו.

    זה מה שאתה תורם ומאחרים אתה נתרם.אין צורך בהשוואה.

    כשמגיע קלף ההשוואה אצל הפונה אלינו אנו מבהירים לו את הרעיון המסתתר בתוך הקלף ובודקים מדוע עלה נושא זה אצלו-ועוזרים לו לפתח מודעות בדבר הייחוד שבו והייחוד בכל פרט בסביבתו.

    דרג את התוכן:
      2 תגובות   יום שני, 22/9/14, 05:25

      ''

       

      ‏יום שני 22 ספטמבר 2014

       

      שולחן צח

       

      שולחן לבן

      צח

      ממתין לכתם ראשון

      של שנה חדשה.

       

      ושלא תהינה אשליות

      להשאיר מפת מעשינו צחה.

       

      זאת דרכו של האדם

      להטביע עקבי מעשיו

      גם אם ינסוק

      הרי תמיד תגיע נחיתה?!

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום שני, 22/9/14, 05:11

        ''

         

        ‏יום שני 22 ספטמבר 2014

         

        אסימון מודעותנו

         

        גם אם ארצה

        היסודות לזעזע-

        הליבה תפעפע

        ותזעק אמיתותיה.

         

        עד כמה שאדם

        ימתח חוטי זהב נשמתו

        תמיד ישוב אליה

        נבוך,נדהם ,מושפל.

         

        כמה משחק נשחק

        מחוץ למגרש עצמינו

        עד שיפול ברעש נורא

        אסימון מודעותינו?

        דרג את התוכן:
          2 תגובות   יום שני, 22/9/14, 04:49

          ''

           

          בראיה לאחור ולמציאות העכשווית אני מרימה ידיים.

           

          חזרתי בתשובה והייתי שלוש עשרה שנה אישה חרדית למהדרין,עד כמה שהאמנתי שאני יכולה.

           

          הוספתי חמישה ילדים נוספים לעולם ,במגמה לסיים את מאגר הנשמות ולהביא את המשיח חזרה לעולם.

           

          מודה...

           

          שמונה עשרה שנה מאז שחזרתי בשאלה אל העולם אליו גדלתי 33 שנה לפני החזרה בתשובה-

          חשתי את החופש המדומה .

           

          ארבעה מילדי "יצאו לחופשי" לגדול בעולם החילוני שהשתנה מהקצה אל הקצה ,מאז ילדותי...

           

          היום אני ,ערב ראש השנה מודה-

           

          לעולם לא אהיה דתיה פנטית אך גם לא חילונית פנאטית.

          היום אני יודעת שאיני מקבלת לא עולמם של המתחסדים ולא עולמם של פורקי העול.

          היום אני יודעת שעלי למצא דרך חיבור מיוחדת ממני לעולם.

          זהו האתגר שלי לשנה החדשה.


          וגומר.

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום ראשון, 21/9/14, 11:11


            ''
            "תפסיק להיות האסיר של העבר שלך ותיהפך לאדריכל של העתיד שלך..."מתוך הספר "הנזיר שמכר את הפרארי שלו".

            אורית עטיה במאמרה אומרת:"אם נתחיל להתנות את מוחנו לתרגם כל אירוע למונחים חיוביים ומחזקים, נסלק את הדאגה מחיינו לצמיתות. נפסיק להיות אסירים של העבר ונהפוך לאדריכלים של העתיד שלנו.

            יש למקד את המחשבות והאנרגיות שלנו למה שאנו רוצים ואוהבים בחיינו והשפע לא יאוחר מלהגיע אלינו.

            "אין שגיאות בחיים, אלא לימוד.אין חוויה שלילית אלא הזדמנות לצמוח, ללמוד להתקדם בדרך לשליטה עצמית. המאבק מפתח כוח. כל כאב יכול להיות מורה נהדר".

            כולנו עוברים תחנות בחיים.בחלקם נחלנו הצלחה וסיפוק ובחלקם חווינו כשלון ואכזבה.
            כעת יש את הבררה בידינו.

            לשבת ולבכות ולייסר ולהאשים אחרים ואת עצמנו או לשנס מותניים ולקחת את הירידה כמנוף לצמיחה והתחדשות.

            אם אתה יושב ומבכה את העבר, מבלי לנצלו למטרת התקדמות בחיים- אתה נעשה חולה וממורמר ומוצא את עצמך מהר מאד אסיר של דאגותיך,פחדיך ותחושות קשות העולות ממעשי ואירועי העבר.

            הבררה השנייה-להבין שאתה עובר ניסיונות כדי לקדם את עצמך ולגלות תובנות חדשות ולקחתם כגורם לרענון חייך כאן ועכשיו.

            ישנו המושג של "ירידה לצורך עליה"-כדי לעלות אתה צריך לרדת ומשם לקחת תנופה לעליה.אין מה לפחד מירידות אלו.אלא לשמוח להזדמנות .יש דברים שאיננו מבינים באותו רגע -מדוע הם קורים לנו-ולאחר מספר חודשים ואפילו שנים, אנחנו מברכים עליהם- כי בזכותם הגענו למקום שלא חשבנו שנוכל להגיע אליו.

            הדוגמא הטובה ביותר -היא המחלה ,שיכולה להיות מנוף להיכרות מחודשת עם עצמנו ועם הכוחות שלנו.רק אם נסכים להשתחרר מדפוסי מחשבה והתנהגות העבר, ונבנה לנו עולם חדש ומתאים יותר להתפתחותנו ב"כאן ועכשיו" החדש שנוצר.

            ובכן-עוד תיאוריה?לא!

            ניתן ללכת לטיפולי איזון שיקדמו מטרה זו ולהיעזר באנשים שחוו ירידות והגיעו בזכותם למקומות חדשים לגמרי.כמו ה"סיפורים" של חולי סרטן שריפאו את עצמם והגיעו למחוזות חדשים של מודעות והגשמה.

            שיהיה בהצלחה!

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום ראשון, 21/9/14, 08:20

              ''

               

              ‏יום ראשון 21 ספטמבר 2014

               

              מהאי שם...

               

              ואכן...נעילה אינה סוף הדרך.

               

              אנו מגיעים מהאי שם המוכר

              לתודעה

              לא למודע.

               

              נטמנים בידי קוד אלוקי

              אדם חווה ונשמה

              ברחם אם רחומה

              וצורחים אל העולם.

               

              פוסעים ונשרחים

              עם גוף הולך ובלה

              בכוחות הניצוץ.

               

              אי שם בלוח זמנים מסתורי

              מוסרים את מפתחות תיקוננו

              בידי בית הדין

              השמיימי.

               

              וחוזר חלילה....

              אנו מגיעים מהאי שם המוכר

              לתודעה

              לא למודע.

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום ראשון, 21/9/14, 04:35

                ''

                 

                ‏יום ראשון 21 ספטמבר 2014

                 

                שעת הנעילה

                 

                זה לא פשוט כל כך

                ריבון עולמים,

                במאי כל הסרטים

                המוקרנים אל חיי.

                 

                זה לא כל כך קל

                המעבר מתחנה לתחנה

                כל חיינו

                מצמיחה לנבילה ,דעיכה.

                 

                זה לא הגיוני

                לזרוע אותי

                בארץ לא ידועה

                להלך בה אל סופה

                הלא נודע.

                 

                מאין הרעיון הזה

                לפרודיית מסע כפויה

                נבירה,איסוף,תהיה

                ובסופה-שעת הנעילה?

                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום שבת, 20/9/14, 17:37

                  ''

                   

                  מדיטאציית לימוד ומדיטציה עם הקלפים:

                   

                  קחי קלף מקרי מחבילת הקלפים המונחים הפוכים על השולחן.

                   

                  שימי עד 4 קלפים.

                   

                  תציבי אותו/אותם מולך ותשעיני אותם על משהו.את יכולה לשים מוזיקה או שתי נרות משני צידי הקלף/ים.

                  תשאלי את עצמך למה את רוצה לחקור ולהבין את הקלף/ים שלפנייך.

                  בדקי איזה מחשבות עוברות לך בראש.אל תשפטי אותם.אל תאחזי בהם ואל תנסי לסלק אותם ממחשבתך.

                  נשמי נשימה עמוקה מהרגיל .שאפי פנימה שלווה(צבע כחול)נשפי החוצה מתח(צבע אדום)זה יגרום לך לאיזון לאורך כל המדיטציה.

                  אם את רוצה לחקור נושא מסוים,מקדי את המחשבות שלך ברעיון זה בלבד,תתבונני בכל מה שהתנסית משך חייך בנושא זה שאותו מבטא הקלף.בסופו של דבר תגלי משהו שונה לחלוטין ממה שהיית מסוגלת לראות בהתבוננות רגילה.החוויה שלך היא התפתחות של רמת תודעה עמוקה יותר.בתחילה את עלולה לא להבין את משמעות הסמלים -אך ככל שתמשיכי לעשות מדיטציה,תגלי שהראיה הרוחנית החדשה שלך נעשית ממוקדת יותר.לפני שאת מתחילה לעשות מדיטציה,קראי את הקלפים והביני אותם ואת משמעותם.

                  בשלב מסוים עצמי עיניך.בזמן המדיטציה אל תעייני בשום ספר.בסיום המדיטציה את יכולה לחזור לפירוש שבספר.

                  בכל פעם שאת עושה מדיטציה ונכנסת לקלף את יוצרת אנרגיה חיובית שמעצימה את המודעות שלך חשוב לתעל אנרגיה זו לעולם המציאות ולהפיק ממנה רווחים.לפני שאת מסיימת את המדיטציה חשבי על הסיבות והמניעים שלך לעשות מדיטציה זו ונתבי את האנרגיות שלך להגשים את מטרותייך.רצוי ליישם את מסקנותייך מהמדיטציה בחיי היום יום.

                   

                  =====================================================

                  וטיפ נוסף....למתקדמים יותר...

                  מדיטציית טארוט בנושא חברות /מצבי עימות

                   

                  בחרי 3 קלפים מהחבילה.מקלפי המזלות.בחרי קלף עבור מישהו שמיצג חבר בשבילך,ואחד בשביל מי שמייצג אויב,ואחד בשביל מי שאינך חשה דבר אליו.את צריכה לחוש שהקלף מיצג כל אחד מהם.

                  מקמי את הקלפים מולך.

                  התבונני בקלף האויב דמייני את האדם שפגע בך.שימי לב לכעס שמתעורר.מה הדבר שהיה יכול להפוך אותו לחבר שלך.היי מודעת לרגשותייך.

                  הביטי בקלף של מישהו שאינך חשה דבר אליו.איך היית הופכת אותו לחבר או אויב שלך.שימי לב כמה פגיעים יכולים להיות יחסים ורגשות כלפי בני אדם.

                  התבונני בקלף החבר.השתדלי לראות את האדם מולך.זכרי את הזמן לפני שהתחברת איתו.ולא הכרת אותו.הכירי בכך שגם הוא יכול להשתנות ולהתקדם בחייו ולהשתנות.מה יכול להפוך אותו לאויב שלך.

                  חזרי לקלף האויב שלך ולמדי לחוש תחושות שונות כלפיו.הכירי פעולה אחת שמבטאת חיבה כלפיווכך עשויה להפוך אותו למישהו אחר.שונה ממה שהכרת.הכירי בכך שיחסים יכולים להשתנות ולא להיות מקובעת ברגשות כאילו אי אפשר לשנותם.

                  תהנו!

                  דרג את התוכן:
                    2 תגובות   יום שבת, 20/9/14, 10:42

                    צטט: אסתר רבקה 2013-09-03 21:01:59

                    ''

                    שנה טובה

                    שנת הגשמת חלומות והתגשמותם

                    שנת שלום ואהבה.אסתי

                    [ואם חלילה פגעתי,מבקשת סליחה].

                     

                     

                    התורה כתובה על קלף, האותיות לא תופסות הרבה מקום, אבל הקלף הריק,,,

                    הקלף הריק הוא כל כך עמוק.

                     

                    פעם היו שני מקובלים שכתבו מכתבים זה לזה הרבה שנים,

                    הניר היה כמעט ריק, רק היה כתוב:

                    לחברי הקדוש אברהם,

                    ובסוף חתם ברוך

                     

                    והשני היה כותב:

                    לחברי הקדוש ברוך,

                    ובסוף חתם אברהם,

                     

                    שאלו אותם לפשר העניין והם הסבירו,

                    כשכותבים עם היד, צריך לכתוב הרבה מילים,

                    כשכותבים עם הלב, שולחים את הנשמה,

                    לא צריך מילים,

                     

                    חברים-אני מברך אתכם שיהיו לכם חברים שיכתבו לכם מכתבי אהבה על ניר חלק,

                    אני מברך אתכם, ואותי ואת כולנו, שנזכה לראות אנשים ששונאים זה את זה פתאום ישלחו זה לזה ניר ריק קטן,

                    שהשם יברך אתכם ואותי שיהיו לנו עיניים אחרות, לא לראות את מה שיש, אלא לראות את מה שאי אפשר לראות,

                    יש דברים שאפשר לראות כל הזמן, ויש דברים שרואים רק אם יש דמעות בעיניים, אני לא מתכוון לדמעות עצב, אלא לדמעות של עומק הנשמה,

                    אני מברך שניכתב בספר החיים,

                    לא רק שאני רוצה להיכתב בספר החיים, אלא אני רוצה להיות על אותו דף עם כל אלו שאני הכי אוהב,

                     

                    מאת הרבי שלמה קרליבך

                     

                    .''

                     

                     

                    ולכם חברי וקוראי היקרים-הפתעה......

                     

                    מה מצפה לי בשנה הבאה -תחזית דרך קלפי הטארוט כאן ועכשו.
                    [כמובן פוטנציאל ולא הגדת עתידות.כי ליהודי:תשובה,תפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה].

                    המעוניינים יכולים ליצור איתי קשר ולקבל תשובות דרך הודעה.

                    מה התמורה?

                    לתת צדקה בדרך כלשהי ליהודי לקראת ראש השנה.

                    שנה טובה לכם והגשמת חלומות
                    אסתי

                    ''

                    דרג את התוכן:
                      0 תגובות   יום שישי , 19/9/14, 05:32

                       

                      ''

                      חודש תשרי-חידוש חיות העולמות

                      חודש תשרי הוא חודש בו נברא האדם הראשון, אשר נברא ביום השישי למעשה בראשית. כפי שהראש מנהיג את כל הגוף, כך גם ביום זה נשפעת חיות אלוקית לבריאה, הכוללת ומנהיגה את חיות כל השנה כולה. 


                      בחג ראש השנה,בו מתחיל החודש, העולם חוזר לנקודת ההתחלה שלו. בשנה אחת אפשר לעשות את כל התיקון של האדם. אם לא תיקן צריך עוד שנה, וכך מראש השנה עד ראש השנה, כל פעם מתחיל התיקון מחדש. 


                      -בערב תשרי ההשגחה מסתלקת מהעולם .האור מסתלק מהכלים, הכלים ריקים. לפי העבודה שלנו שאיתה הגענו בראש השנה. 
                      -מתחיל להימשך לנו אור שפע חדש. אדם שהגיע לדרגת מודעות גבוהה יכול לקבל חיים חדשים. 
                      -כל מזונותיו של האדם קצובים לו מראש השנה ועד ראש השנה. האדם מקבל חותמת לשנה הבאה. 

                      שמו של חודש תשרי הגיע אלינו מבבל, מהשפה הארמית. 
                      *המילה תשרי באה מן המילה הארמית "תשריתו" שפירושה בעברית - התחלה. ואכן חודש זה מציין את התחלת השנה.
                      *בלוח החקלאי העברי הקדום - אשר נמצא בחפירות גזר נקרא תשרי "ירח האסיף". זאת מכיוון שחודש תשרי, מציין את סוף השנה החקלאית (אסיף) ואת ההתחלה של שנה חקלאית חדשה. 
                      *בתורה נקרא תשרי "החודש השביעי", שכן הוא שביעי למניין החודשים ליציאת מצרים - מניסן, והראשון לחודשי
                      *בנביאים נקרא תשרי "ירח האיתנים". 
                      *תשרי גם מכונה "מלך החודשים" מפני שחלים בו חגים רבים, ומהיותו חודש מלא של שלושים יום.
                      *בספרות הרבנית לעתים נקרא כל חודש בשם המזל שלו, וכך זכה תשרי לכינוי - ירח מאזניים.

                      על-פי המסורת היהודית, ראש השנה,החל בחודש תשרי, שלא כמו חגי ישראל האחרים, איננו חג של עם ישראל בלבד אלא חג אוניברסאלי, כלל אנושי, הנוגע לכל העולם ולכל בני האדם.

                      מדוע נבחר דווקא ראש השנה כיום הדין לכל העולם? מכיוון שהעולם נברא בחודש תשרי, ולכן ראש השנה מציין לא רק את תחילת השנה - אלא גם את תחילת האנושות. 


                      על-פי המסורת, כל אדם נידון בראש השנה על מעשיו בשנה שחלפה. בתפילות ראש השנה מתואר יום הדין, שבו כל בני האדם עוברים לפני אלוהים, כמו צאן לפני הרועה או כמו חיילים במסדר, ואלוקים שופט כל אחד ואחד מהם על מעשיו. אך לא רק בני אדם כיחידים נידונים בראש השנה - אלא גם עמים ומדינות.

                      מזל החודש הוא מאזניים:
                      בשפות רבות מזלו של פרק הזמן של תשרי הוא מאזניים, כי זו הצורה של קבוצת כוכבים העוברת בתקופה זו מאחורי השמש. אמנם מזל מאזניים לא נולד בלוח העברי, אבל הוא מתאים בתוכנו לימי חשבון הנפש של שקילת עוונות כנגד זכויות בימי הדין והמחילה. 
                      -סמל למאזני צדק בהם נשקלים עוונות ומעשים טובים של כל ברואי עולם ביום הדין, והם נידונים לזכות או לחובה.

                      -סמל לכך שהאדם שוקל את מעשיו ועורך מאזן שנתי. 
                      -סמל המאזניים הוא אולי האיזון שמסמלים המאזניים בין היום לבין הלילה החל בתקופה זו .

                      מזמור התהילים של חודש תשרי:
                      תהלים מזמור כ"ז
                      א לדוד: יהוה, אורי וישעי ממי אירא; יהוה מעוז-חיי, ממי אפחד. 
                      ב בקרב עלי, מרעים לאכל את-בשרי: צרי ואיבי לי; המה כשלו ונפלו. 
                      ג אם-תחנה עלי, מחנה לא-יירא לבי: אם-תקום עלי, מלחמה בזאת, אני בוטח. 
                      ד אחת, שאלתי מאת-יהוה אותה אבקש: שבתי בבית-יהוה, כל-ימי חיי; לחזות בנעם-יהוה, ולבקר בהיכלו. 
                      ה כי יצפנני, בסכה ביום רעה: יסתרני, בסתר אהלו; בצור, ירוממני. 
                      ו ועתה ירום ראשי, על איבי סביבותי, ואזבחה באהלו, זבחי תרועה; אשירה ואזמרה, ליהוה. 
                      ז שמע-יהוה קולי אקרא; וחנני וענני. 
                      ח לך, אמר לבי בקשו פני; את-פניך יהוה אבקש. 
                      ט אל-תסתר פניך, ממני אל תט-באף, עבדך: עזרתי היית; אל-תטשני ואל-תעזבני, אלהי ישעי 
                      י כי-אבי ואמי עזבוני; ויהוה יאספני. 
                      יא הורני יהוה, דרכך: ונחני, בארח מישור--למען, שוררי. 
                      יב אל-תתנני, בנפש צרי: כי קמו-בי עדי-שקר, ויפח חמס. 
                      יג לולא--האמנתי, לראות בטוב-יהוה: בארץ חיים. 
                      יד קוה, אל-יהוה: חזק, ויאמץ לבך; וקוה, אל-יהוה

                      דרג את התוכן:
                        0 תגובות   יום חמישי, 18/9/14, 19:15

                        ''

                         

                        ותשליך במצולות ים כל חטאתם-התשליך

                         

                        תשליך הוא מנהג יהודי לראש השנה. שורשי המנהג נעוצים עמוק בקרקע האגדה, המזינה את רגשות נפש האומה בכוח חיוני המרחף לעילא ולעילא בחביוני רזיהם של העולמות העליונים, ושגם מהותו הטמיר ונעלם לא נתגלה אלא לבני עליה מועטים .זאת  תפילה הנאמרת בראש השנה ליד מקור מים, והיא נקראת כך בשל הפסוק "ותשליך במצולות ים כל חטאתם"[מיכה], הכלול בתחילת תפילה זו.

                         

                         נהוג ללכת ביום הראשון של ראש השנה, אחרי הצהריים, לשפת הים או לנהר שבהם מצויים דגים. מקובל לנער את שולי הבגדים כסמל להתנערות מהעוונות.

                         

                        עצם רעיון התשליך אינו רק, התנקות מהחטאים אלא התחדשות התנהגותית כשם שהעולם ממשיך את תהליך הבריאה כך בתהליך התשובה אנו משתתפים בבריאה.

                         

                        מהו ההבדל בין להשליך ולשלוח?

                        -משליכים מעלינו את החטאים, את המטען העודף, את הדברים השליליים. במילון "מילה במילה" איתן אבינאון,: "השלכה" - דחיפה, הדיפה, הוצאה, הזזה, הטחה, הטלה, הסרה, העפה, הפיכה, הפלה, הפשלה, הרחקה, הרמה, השלה, התנערות, זריקה, טלטול, טלטלה, יידוי, נשירה, סקילה, רגימה, רגם, שימה, שפיכה.

                        -שולחים לקראת שליחות, ממנים שליח או מקבלים עלינו שליחות. מוביל התפילה בבית הכנסת נקרא שליח ציבור, אדם המקבל על עצמו להיות השליח של הקהילה, הציבור.

                         

                         אחר מנחה, קודם שקיעת החמה הולכים אל שפת הנהר שיש בו דגים או לבאר מים חיים ואומרים פסוקים ופרקים מסויימים.

                        במידה ואין ים או באר מים חיים:

                         -נהוג לעלות למקום גבוה שממנו צופים על המים.

                        -בלית ברירה,ניתן להסתפק בפתיחת ברז המים בכיור בית הכנסת ולומר על מים אלו את התפילה.

                         

                        אמירת "תשליך" על המים בראש השנה מנהג פשוט הוא ברוב תפוצות ישראל, נוהגים בו יהודי אשכנז וכן בני העדות הספרדיות, כולל יהודי בבל ואפגניסטן, התימנים חלוקים בנוגע לאמירת תשליך.

                         

                        טעמים למנהג ה"תשליך":

                        א. נהגו בעבר להמליך מלכים ליד מעיין מים [מל"א],וביום ראש השנה אנו ממליכים עלינו את ד'.

                        ב. זכר לעקדת יצחק-האגדה מספרת כי בעת שאברהם הלך להקריב את בנו, ניסה השטן להכשילו ובין השאר "נעשה כמו נהר להעכיב אותו מן העקדה". (מהרי"ל)

                         ג. במצולות הים ניכר מעשה הבריאה, ובר"ה מן הדין שכל אחד יהרהר על בריאת העולם ועל הבורא.

                         ד. רגילים ללכת למקום שיש בו דגים מכיוון ש:

                        -בני ישראל נמשלו לדגים - כמו שהדגים נשפטים על ידי הדייג ורשתו, כך נשפטים בני ישראל בראש השנה על ידי אלוהים. דגים הללו אין להם גבינים ועיניהם פקוחות תדיר, כך עין של מעלה פקוחה עלינו תמיד לטובה.

                        -דגים, מהווים סימן ברכה ש'אין עין הרע שולטת בהם' 'ושיפרו וירבו כדגים'.

                        -על מנת להמתיק את הדין של ראש השנה באמצעות חסד, שכן מים מסמלים בקבלה חסד.

                         ה."הרי לבנו לפניך כמים הללו הנשפכים". "תשליך" אצל מקור מים הוא אפוא עניין של הכנעה ושברון לב.

                        ו. יש סברה האומרת, שתשליך בא להזכיר את יום ראש השנה שאותו חגגו שבי ציון לפני שער המים, כמסופר בספר נחמיה (ח', א'): "וייאספו כל העם כאיש אחד אל הרחוב אשר לפני שער המים". בו ביום (א' בתשרי) קראו עזרא ונחמיה לפני העם בספר תורת משה.

                         

                        סדר התשליך:

                        אומרים "מי אל כמוך נושא עוון ועובר על פשע לשארית נחלתנו, לא החזיק לעד אפו כי חפץ חסד הוא.ישוב ירחמנו יכבוש עוונותינו וישליך במצולות ים כל חטאתם. תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם" (מיכה ז' יח'-כ') ומוספים עוד פסוקים מתהילים:

                         ספר תהילים פרק קיח:

                        מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה:

                         (ו) יהוה לי לא אירא מה יעשה לי אדם:

                         (ז) יהוה לי בעזרי ואני אראה בשנאי:

                         (ח) טוב לחסות ביהוה מבטח באדם:

                         (ט) טוב לחסות ביהוה מבטח בנדיבים.

                         

                        תשליך   /אסתי שפר

                         

                         

                          אעמוד מול ים

                        אדוות חיי

                        אשליך בתשליך

                        את כל חטאותיי.

                         

                         

                        אכה על חזי

                        אשליך פיתי.  

                        על חטא שעשיתי

                        עם לידתי

                         

                         

                        על חטא הדיבור

                        שמיהרתי להגיד

                        על חטא הריצה

                        למקומות לא נכונים

                        על חטאים שחטאתי

                        ביודעין ושלא ביודעין.

                         

                         

                         עפה יונה

                        עף גם הנץ

                        פיו של הדג השבע

                        חייך. 

                         

                         

                        לקחתי תיק חיי

                        שבעה ומרוצה

                        נשאר מקום רב

                         

                        לחטאי השנה...

                        דרג את התוכן:
                          0 תגובות   יום שלישי, 16/9/14, 05:20

                          ''

                           

                          ראש השנה -ראשיתה של שנה חדשה ביהדות

                           

                          ראש השנה, הוא חג יהודי החל בא' וב' בתשרי, הימים הראשונים בשנה העברית. השם "ראש השנה" מקורו בספרות חז"ל. ראש השנה ויום הכיפורים נקראים הימים הנוראים, ועשרת הימים שביניהם נקראים עשרת ימי תשובה. בתורה מכונה החג יום תרועה, בשל מצוות התקיעה בשופר הנוהגת בו.

                           

                          לפי מסכת ראש השנה ,ארבעה ראשי שנים הם:

                          -באחד בניסן, ראש השנה למלכים ולרגלים.

                          -באחד באלול, ראש השנה למעשר בהמה;

                          -באחד בתשרי, ראש השנה לשנים לשמיטים וליובלות, ולנטיעה ולירקות

                          -באחד בשבט, ראש השנה לאילן, כדברי בית שמאי; בית הלל אומרין, בחמישה עשר בו.

                           

                          הרעיונות המרכזיים של ראש השנה:

                          -החידוש, של ההתחלה מחדש. זהו יום תחילתה של השנה העברית החדשה וגם ראש לשנה. כשם שראשו של האדם הוא מרכז כוחותיו, והמוח שולח חיים ומפעיל את הגוף כולו, כך גם ראש השנה שבו נגזר ונקבע גורלו של האדם בשנה החדשה.

                           

                          -הדין-ראש השנה  נחשב ליום הדין בו נידון האדם על השנה החולפת ונקבע מה יארע לו בשנה הבאה. הרמב"ן מסביר: "בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו ונדון כל אחד ואחד בעניני העולם הזה, אם זכה לתת לו חיים ושלום ועושר ונכסים וכבוד, או נתחייב למות בשנה זו, או ליסורין וצער ועוני".

                          למעשה מראש השנה מתחיל תהליך שסופו בהושענא רבא של גזירת הדין לקראת השנה החדשה, כפי שאומר ר' אמנון ממגנצא בתפילת "ונתנה תוקף"- "בראש השנה יכתבון וביום צום כיפור יחתמון", אך רק בהושענא רבא (היום האחרון של סוכות) נגזר הדין ומונח. מימד זה מקשה על השמחה המלאה בראש השנה וזו נדחית לסוכות, הוא חג השמחה.

                          ביום זה נקבע גורלו של האדם בבית הדין של מעלה, ונפתחים שלושה ספרים. ראש השנה נקרא יום הדין משתי סיבות:

                          *האחת: משום שביום זה הסתיימה בריאת העולם, ואלוהים רצה שישרור סדר בעולמו, וכל ברואי העולם ינהגו על פי מידת הדין (כלומר: לפי החוק ולפי הצדק).

                          *השנייה: ביום זה נשפט האדם הראשון על חטאו, גורש מגן העדן ונגזרה המיתה על בני האדם; לכן גם צאצאיו (בניו ובני בניו) ישפטו ביום זה לפני ה'.

                           

                          -המלכת הקב"ה-ראש השנה נחשב במסורת היהודית ליום המלכת האל על האנושות וכן, על-פי המסורת -היום בו נברא אדם הראשון והסתיימה בריאת העולם. כצאצאיו של אדם הראשון וכנהנים המרכזיים מן הטבע שמתעורר אט אט מחום הקיץ, אנחנו מבקשים כעת לבוא ולחדש את הברית- בהכרת תודה להמליך את הקדוש ברוך הוא עלינו לקראת השנה החדשה.

                           

                          *המצווה העיקרית של החג היא שמיעת תקיעה בשופר. בראש השנה משמש חוש השמיעה לשמוע את קול השופר המעורר את זיכרונם של המתפללים ומביא לידי הרהור וחרטה. לכן בתורה היום הזה נקרא: יום זיכרון תרועה.

                          *אחד המרכיבים היסודיים בהכנות לקראת ראש השנה, הוא בקשת סליחה מכל מי שיתכן ופגענו בו במהלך השנה החולפת.

                          *אנשים רבים נוהגים לטבול במקווה בערב ראש השנה לאחר חצות היום. למקווה יש את הכוח לטהר את האדם מטומאה רוחנית, ולטבילה במקווה ישנה חשיבות כחלק מתהליך התשובה.

                          * יש הנוהגים לבקר בבית הקברות בבוקר שלפני ראש השנה, ולהתפלל בקברות הצדיקים.

                          *בבוקר שלפני ראש השנה עורכים "התרת נדרים" – ביטול השבועות שנשבענו במהלך השנה.

                           

                          וְתֵן בְּרָכָה/מלים: מהתפלה

                           

                          ,בָּרֵךְ עָלֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת

                          .אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת

                          בָּרֵךְ אֶת כָּל מִינֵי תְּבוּאָתָהּ לְטוֹבָה

                          .וְתֵן בְּרָכָה עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה

                           

                          וְשָׂבְּעֵנו מִטּוּבָהּ וּבָרֵךְ שְׁנָתֵנוּ

                          .כַּשָׁנִים הַטּוֹבוֹת

                          וְתֵן בְּרָכָה, וְתֵן בְּרָכָה

                          .וְתֵן בְּרָכָה עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה

                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            אסתר רבקה
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS