כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    תכנים אחרונים

    0 תגובות   יום שלישי, 25/8/15, 22:28

    תוצאת תמונה עבור קולנוע הוד נהריה

     

    בראיה לאחור...

     

    להיות בבית קולנוע בנוה שאנן בחיפה

     

    ולמצא עצמי באולם הוד בנהריה מימי ילדותי ובגרותי....

     

    אותו אולם קולנוע קטן וחמים

     

    עם מסך קטן וכיסאות של פעם...

     

    ומי רוב הבאים?

     

    בני גילי שבגרו.

     

    אותם ילידי שנות החמישים

     

    שקמטים נחרצו על פניהם.

     

    הכל כפי שהיה -רק מקומט שנים...

     

    אותם ריחות...

     

    כמה נוסטלגיה וכמה געגועים...

     

    למה שהיה ופתאום קם לנגד עיני

     

    לתחיה...

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום שלישי, 25/8/15, 07:20

      תוצאת תמונה עבור עוד יום

       

      עוד יום

      נעה בין שבילי החיים

      מדפדפת בדף החדש

      לאורו של יום חדש.

       

      עוד יום המתחיל

      עם קרן אור ראשונה

      ומסתיים בחשיכה

      במסתור,בתהיה.

       

      חולפים ימים ביעף

      שנה חדשה מסתדרת בתורה

      להביא בשורות

      להחליף אוירה.

       

      עוד יום

      עוד שנה

      עוד חיים

      לפני סיומם.

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום שלישי, 25/8/15, 06:39

        תוצאת תמונה עבור רוחניות

         

        אדם המפותח מבחינה רוחנית נמצא במצב של התבוננות וקבלה

        רוחניות הינה דרך המאפשרת לאדם הבוחר ללכת לאורה לגלות את מהות קיומו.זהו מצב תודעתי-קיומי והשקפת חיים. הדרך להגיע אליה הינה שינוי דרך החיים הישנה, בדרך המתאימה יותר לאדם המעוניין בכך.

        רוחניות על פי הגדרת ויקפדיה היא "השקפה המטעימה את החלק הנפשי, הפנימי והסובייקטיבי של הקיום האנושי. מרבית ההשקפות הרוחניות רואות את חיי הרוח כעיקריים ואת החיים המטריאליסטים [החומריים, הפיזיים, החיצוניים, האובייקטיביים]- כמשניים בחשיבותם. השקפות רוחניות רבות נסמכות על אמונה בקיומה של מציאות על-חושית [טרנסצנדנטלית] כמו אלוקים או חיים שלאחר המוות, וחלקן על אידאות מופשטות אחרות".

        חכמת הקבלה מגדירה את המילה רוחניות כהשפעה ואהבה, כלומר נתינת שפע ללא שום מחשבה לתועלת אישית.איננו יכולים להרגיש רוחניות דרך חמשת החושים.אך-כל אחד יכול לפתח בתוכו את התכונה הרוחנית ולגלות בעזרתה מציאות חדשה-זאת מכיוון,שבתוך כל אחד מאיתנו קיימת "הנקודה שבלב" - מעין חוש שישי שבאמצעותו ניתן להרגיש את המציאות הרוחנית. כלי חישה אשר עדיין רדום בתוכנו. כדי לפתח אותו, עלינו לקרוא בכתבי הקבלה המקוריים, שבהם מתואר בפרטי פרטים המצב המושלם שלנו.
        כשאנו קוראים בכתבי הקבלה האותנטיים ורוצים להגיע לאותו מצב נעלה, אנו מושכים על עצמנו כוח מיוחד, שמקורו במצבים המתוארים בכתוב. כוח זה נקראת בלשון הקבלה "המאור המחזיר למוטב", והוא מתחיל לפתח בנו את "הנקודה שבלב" ולכוון אותנו לאט, לאט להרגשת העולם הרוחני. "וכשהאור העליון מאיר בתוך הלב", כותב בעל הסולם, "אז הלב מתחזק, ובכל פעם הוא מוסיף והולך"

        יש באפשרות האדם לתפוס את התדרים הקיימים מחוץ לו על פי "התדר הפנימי" שייצר בתוכו. להיות רוחני זה משהו שלא נראה כלפי חוץ ,אך הוא בעל כוחות אנרגטיים מיוחדים. כשאדם יוצא לדרך הרוחנית ומנסה להכיר את עצמו יותר, לשלוט בחייו או להיפך - להצליח לשחרר, הוא לעיתים מחפש הדרכה כלשהי או מורה שיוכל לכוון אותו לכיוון הרוחניות. 

        אדם מפותח מבחינה רוחנית יהיה במצב של התבוננות וקבלה חופשית בכל תחומי חייו. הדרך הרוחנית כרוכה בעיקר בראייה מפוכחת על החיים - "התבוננות", בהבנת המציאות העכשווית וקבלתה המוחלטת, בהבנת אלמנטים כגון: אהבה, כעס, עצבות וסבל. 
        כתוצאה מהבנת בהם-יחולו באופן ניכר שיפורים בהתנהגות .כגון: דיבור נכון, תנועה נכונה, אכילה נכונה ודברים נוספים שישפרו את המתרגל ואת סביבתו. 

        סביב האדם קיימים תדרים רבים, שאת רובם אינו מסוגל לקלוט, כמו קרני רנטגן או גלי רדיו. אם יצטייד האדם במכשיר קליטה מתאים המתרגם את הגלים הללו לאורך הגל אשר מתאים למכשירי הקליטה הטבעיים שלו,כגון: האוזן, העין, האף והחיישנים האחרים שבגופו - יוכל להכיר בקיומם של הגלים הללו באוויר.

        מחקרים רבים הראו כי תרגול מדיטציה, תפילה, יוגה, פיתוח מודעות עצמית-או השתייכות לקבוצות רוחניות/דתיות קשורות לבריאות פיסית, נפשית וחברתית .לאור זאת ,חל שינוי בהערכת אנשי מקצוע שונים את מקומה של הרוחניות מתפיסתה כמתייחסת לאמונות נוירוטיות שיש להירפא מהן לתפיסת הרוחניות כמקדמת התנהגויות שיכולות להוות מקור לכוח וחוסן ולהוביל שינוי אצל המטופל .

        דרג את התוכן:
          1 תגובות   יום שני, 24/8/15, 06:44
          יום ראשון, 26/8/12, 07:05

           

           

          ''

           

          שני מפתחות

           

          שני מפתחות קטנים מצאתי

          לפצח כספתך:

          אחד עם ראש שחור

          השני כסוף.

           

          ובאתי אל ביתך

          לתיתם לך.

           

          לא חשבתי חלילה, לפרוץ

          ולעשות סדר בבלגן שבה.

           

          ואתה שברת את הכלים שבידך

          נתפסת לבהלה...

          זעם עבר בך..

           

          אבל אני לא באתי להחריב

          רק להשיב לך את אבדתך...

           

          ועתה –

           

          עשה במפתחות

          כרצונך,לבדך

          בבדידותך,בכאבך

          בדרמות שיוצר מוחך...

           

          הרבה הצלחה...

           

           

          חוות דעת על השיר:

          הדוברת פונה לנמען ומטיחה בו בתיסכול את האשמותיה.
          היתה לה כוונה טובה לגביו, 
          אך הוא,
          כמשתמע מהשיר לא הבין את כוונותיה.
          "שבר את הכלים".

          אסתי,
          בשירך האקספרסיבי בחרת ב"מפתחות" מטפוריים החוברים למפתחות ליטראליים- מציאותיים,
          את מביעה כעס על שלא איפשרו "כניסה" לעולמו של האחר./חני ברוכין

           

          הערתי:השיר הוא תוצר של חלום בו קיבלתי הבהרה מהנשמה על מצב מסויים.

          ===================================

           

          ונדב הוסיף מילים[אהבתי מאד]:


          /שני מפתחות קטנים מצאתי/ .... שני פתרונות למצב קיים, מציעה.
          /לפצח כספתך:/ ... אל ליבך הגיע ..... 

          /אחד עם ראש שחור/... אם עודך צעיר עדיין...
          /השני כסוף./... ואם זרקה השיבה בשער....

          /ובאתי אל ביתך/..... מציעה קירבתי אליך...

          /לתיתם לך./.... להתמסר לך....

          /לא חשבתי חלילה, לפרוץ/
          /ולעשות סדר בבלגן שבה./..... בלי כוונה לשנות אותך, חלילה...

          /ואתה שברת את הכלים שבידך
          נתפסת לבהלה.../ ..... קירבתי אליך הבהילה אותך... 
          /זעם עבר בך/ ..... חשש משינוי חדש בחייך, עורר זעמך...

          /אבל אני לא באתי להחריב/... אין בליבי כוונת זדון...
          /רק להשיב לך את אבדתך./..להשיב את שמחת החיים שאבדה לך..

          ועתה –

          /עשה במפתחות/..... נכונותי נתונה לך.....
          /כרצונך,לבדך/ ....הברירה בידך....

          /בבדידותך,בכאבך
          בדרמות שיוצר מוחך.../ אתה האחראי הבלעדי לבדידותך וכאבך...

          /הרבה הצלחה.../.. למרות דחיית היד המושטת..מאחלת הצלחה... 

          תודה אסתי היקרה שירך היפה....אהבתי. נדב.

          דרג את התוכן:
            3 תגובות   יום ראשון, 23/8/15, 04:35

            ''

             

            הטלת אשם 

            הטלת אשם -היא פעולה של בחירת אדם או קבוצת אנשים והצבעה עליהם כ"שעיר לעזאזל", כאשמים ונושאים באחריות למצב שלילי, בין אם הוא הגורם לו ובין אם לא.

            ביהדות, מקור המונח "שעיר לעזאזל" הוא בטקס שילוח השעיר (זכר העז) ביום הכיפורים אל הצוק המכונה "עזאזל". השעיר כיפר על חטאי בני ישראל ביחד עם השעיר האחר, שהוקרב בבית המקדש.

            שימוש בשעיר לעזאזל נפוץ גם כיום, בתקופה המודרנית. בפוליטיקה למשל, מהווה הטלת אשם כלי חשוב בתעמולה, המיועדת לגבש את התומכים מסביב לאדם או לרעיון.

            רבים מאיתנו גודלו בדרך של הטלת אשמה על כתפיהם .יתרה מזאת-מלמדים אותנו, לפי מיטב המסורת הרציונאלית, שהעולם הוא שרשרת אינסופית של סיבה ותוצאה. הוא העליב אותי - אני נעלבתי, אני לא הייתי רגישה מספיק - היא אבדה את הבטחון העצמי שלה... אנחנו לומדים שעלינו מוטל עולו של הסדר העולמי הנכון. אם נתנהג כראוי, אם תמיד נדבר בנימוס, אם אף פעם לא נצעק או לא נכעס, אם נהיה שמחים בכל מצב - כולם יהיו מרוצים והעולם יהיה מקום טוב לחיות בו. ואם נהיה ההורים המושלמים האלה שעושים הכל "כמו שצריך" הילדים שלנו יגדלו "כמו שצריך". 

            אמונה זו מתיישבת אם הגישה הרווחת שרואה בהורים מכשיר לגידול הילדים "הנכונים". תפיסות פסיכולוגיות מודרניות, שזיהו את ההשפעה המכריעה של תקופת הילדות על מבנה נפש האדם, מטילות את האחריות להתנהגותו ולאופיו של הילד על ההורים. ומאז עומדים הורים בכלל ואמהות בפרט בפני האשמות המופנות כלפיהם תדיר. כשמתגלים קושי או בעיה אצל ילד מיד פונים לברר כיצד השפיעו ההורים על כך ומה חלקם במצב, ואף יותר מכך - אומרים הפסיכולוגים ומטפלים שונים: אל תטפלו בילד, טפלו בהורים, הם יתאזנו, גם מצבם של הילד ישתפר.

            ד"ר עוז מרטין בכתבתו , אומר כי בקרב זוגות רבים קיימת נטייה אינסטינקטיבית, מעין אוטומטית, להשתמש בשפה מאשימה במצבים מעוררי בעיה או קונפליקט. מדוע זה כך? נראה כי הנטייה לחשיבה ודיבור מאשים, הינה טבעית ומוטבעת בתוכנת החשיבה שלנו.היא מופעלת בעיקר כאשר פונים אל האחר/ת באופן מאשים, תלונתי ומתקיף. משמעותה בהקשר זה היא: "את/ה אשם/ה במה שקרה"!
            ההמשך "ההגיוני" לגישה זו קובע ש"אלמלא התנהגת כפי שהתנהגת, אני לא הייתי מרגישה כפי שאני מרגישה" (כועסת, מתוסכלת, עצובה). 

            היא נועדה, בראש ובראשונה לדווח לבן הזוג על הרגשה, מחשבה או חוויה שהתנסינו בה.

            הבעיה מתחילה כשהאדם מאמין שהוא לא בסדר ומקבל עליו את האשמה.הבטחון מתערער וכתוצאה מכך גם העשיה לוקה ובאמת אתה מתחיל לתפקד גרוע.

            הטלת אשמה חוזרת מוטבעת כה עמוק במערכת החשיבה והתגובות, עד כי קשה להבין ולקבל את חוסר התועלתיות שבהפעלתה.

            יתירה מזאת, כאשר הבעל מגיב בהאשמה-נגדית ("גם את לא מקשיבה לי"), מוחו אומר לו שהוא מגיב ופועל בהיגיון צרוף שלא ניתן לערעור.

            זהו אותו הגיון המאפיין הליכים בבית משפט, ולפיו אין לך (לאישה) זכות להאשים את בעלך בשעה שאת עצמך אשמה באותו עניין. מהר מאד עובר הויכוח לפסים אחרים לגמרי: למי מהשנים "זכאות" גדולה יותר להאשים ולהתלונן, לבעל או לאישה? או, מי מהשניים התחיל בכך ראשון? מי מהשניים יותר "לא מקשיב", הבעל לאשתו, או ההיפך, האישה לבעלה. זוהי חשיבה התוקעת את הזוג במעגל סגור ואין סופי של תסכול ומצוקה.

            מי לא יודע, שחיזוקים גורמים למוטיבציה להתקדמות ולהיפך,האצבע המאשימה- גורמת לירידה במוטיבציה ולביצוע כושל.

            מוטב שכל אחד ייקח אחריות על מעשיו וגם אם זולתו "אשם",לא יטיח בו אשמה,אלא יבקש הסברים וילמד לסלוח לו או לקבל שאין זו "אשמתו".

            לא כולנו יודעים לסנן את הדברים שמטיח בנו זולתנו ,ולעיתים קרובות אנו משתכנעים שאנו אשמים.התפקוד שלנו יורד,ואני חשים מגומדים וחסרי ערך.

            וקצת הומור תמיד טוב-שיר ישן על אדם הטוען לחפותו:
            אדוני השופט /מילים: חיים חפר

            פעם ראיתי מרפסת בלי אור,
            טיפסתי אליה לאורך צינור,
            רציתי רק לבדוק את מצב המנורה -
            לפתע מי מופיע? המשטרה.

            אדוני השופט! אדוני השופט!
            זאת האמת וכל האמת,
            אז למה אתה לי בית סוהר רושם?
            אינני אשם, אינני אשם.

            לגברת אחת באוטובוס
            פיניתי מקום מתוך נימוס,
            אבל מרוב צפיפות ומחנק -
            הכנסתי לה את היד לתוך הארנק.

            אדוני השופט...

            יום אחד פוגש אני בתייר
            שרצה להשקיע באיזה דבר,
            אז מכרתי לו בית שלא היה שלי -
            כי לא רציתי שיסע מפה עם יחס שלילי.

            אדוני השופט...

            היה לי שכן נורא ואיום
            שלא רצה לחיות איתי בשלום,
            כשחטבתי עצים
            בא פתאום המסכן
            והכניס את הראש מתחת לגרון.

            אדוני השופט...

            אדוני השופט, אל תהיה כזה מן...
            למה באדם אתה לא מאמין?
            רק לא בית סוהר, למען השם -
            אינני אשם, אינני אשם.

            אדוני השופט...

            דרג את התוכן:
              1 תגובות   יום שישי , 21/8/15, 22:50

              תוצאת תמונה עבור חוש שישי

               

              החוש השישי מכיל את העולם שמעבר לחושים

               

              החוש השישי נקרא גם אינטואיציה,תחושת בטן, הרגשה פנימית וכד', הוא מעין תחושה של חוויה רוחנית עליונה המצווה עלינו לפעול בדרך זו או אחרת בתחום כלשהוא. ברוב המקרים הללו, איננו יכולים להגיד בדיוק מה גרם לנו לפעול בדרך בה פעלנו, ואנו תולים זאת בקיומו של החוש שישי. תחושת בטן זו-לא מלווה בפחד,אלא נועדה לעזור לנו להחליט מה לעשות.

               

              חמשת החושים אשר יש לנו,בני האדם הם: חוש המישוש, חוש הראיה, חוש השמיעה, חוש הטעם וחוש הריח ,הם הכלים הברורים והמוחשיים בעולם החומר המסייעים לנו למצוא את דרכינו בעולם ,להתמצא ,לשרוד ולהבין אותו.

               חוש נוסף שניחנו בו,הוא החוש השישי , שהוא מעין תכונה או כישרון מסוים המאפיין אותנו,כבני האדם. מטרתו של חוש זה הוא להכיל את העולם שמעבר לחושים. לכולנו יש במידה מסוימת ,חוש שישי. תחושות בטן או אינטואיציות המלוות אותנו, ובמקרים רבים הן גם נכונות. האינטואיציה עדיין נחשבת לתופעה מיסטית.

               

              האינטואיציה נוצרת במוחנו אך לא באמצעות מחשבה. היא נוצרת באופן דומה לכאב. או לריח נעים. או לתחושה של קור. המוח יוצר תחושות אלה [כאב, ריח, קור] ושולח אלינו רק את השורה התחתונה- ופתאום אנחנו יודעים. פתאום אנחנו שמים לב שבעצם קר לנו, או שכואב או שאיש מסוים אינו נעים לנו. פתאום אנחנו מבינים משהו.

               

              האינטואיציה מגיעה אלינו כתחושה והיא נושאת עימה מידע אמיתי ומדויק. פעמים רבות עלינו לפענח את התחושה האינטואיטיבית כדי להבין את ה"מסר". איננו שותפים ליצירה של התחושות שלנו בכלל ושל האינטואיציה בפרט, וזאת הרגשה די מוזרה, בעיקר כאשר מדובר במידע אודות אנשים או מצבים. האינטואיציה מתייצבת בפנינו כעובדה גמורה: למשל:"תיזהר מהאדם הזה!" זכותנו להחליט – אם להקשיב לאינטואיציה או לא.

               

              החיות נעזרות באינטואיציה באופן טבעי. בני אדם נוטים לתת להיגיון להשתלט על האינטואיציה. ד"ר גרט גיגרנזר טוען ,כי האינטואיציה יכולה לעזור לנו לבצע החלטות נבונות ומהירות יותר. תת המודע שלנו קולט רמזים מהמודעות הרציונלית, ומעביר אלינו את המידע דרך רגשות אינטואיטיביים. אם יש לנו,לדוגמא,  תחושות לא טובות לגבי חברה לעבודה, יתכן וברמה העמוקה יותר אנחנו מבחינים בדפוסים זהים לה ולמישהו שהתייחס אלינו לא יפה בעבר.

               

              האדם בעל היכולות העל-חושיות מקבל את המידע באופן אישי אינדיבידואלי, דרך אמצעים שונים. תחושה אינטואיטיבית גורמת לנו לדעת דברים ועובדות מבלי שנחשוב על העניינים. אין זה תהליך חשיבתי רגיל. אנחנו מקבלים את המידע בבת-אחת, לפעמים גם בפתאומיות, ונדמה לנו כאילו יש לנו "ידע אוטומטי". אתה פתאום יודע. אינטואיציה היא תחושה שמביאה אתה מידע.

               

              ניתן לפתח את החוש השישי באמצעות תרגילים והתמדה. כל אחד, בשילוב מאמץ של התמדה בתרגול, יכול להפעיל את הפעילות המוחית ,כך שיוכל להגיע ליכולות גבוהות של החוש השישי שלו. כך יוכל לחזות דברים או לקרוא מחשבות. מוחנו משדר לנו מידע אודות המציאות ,ואנחנו יכולים לקלוט זאת בסימנים קטנים ועדינים בגופנו, בתחושות, בהרגשה. אם רוצים לפתח את יכולת הזיהוי כדאי ללמוד להכיר את הסימנים הללו ולתרגל אותם.

               

              "אינטואיציה היא כמו שריר", אומר ד"ר גיגרנזר. "היא מתחזקת ככל שמשתמשים בה". בסופו של דבר, הקשבה לקול הפנימי תהפוך לטבע שני ותעזור לאדם בקבלת החלטות חשובות.

               

              הרב מיכאל לייטמן,בהסתמך על הקבלה אומר:

              בחמשת החושים הרגילים והמוכרים לנו, אנו מרגישים את העולם הזה, והחוש השישי מיועד לגלות בפנינו בני האדם,את העולמות העליונים. חמשת החושים מצויים בגופנו ואילו החוש השישי הוא חוש חוץ-גופי, הנקרא גם "נשמה".

              תהליך פיתוח החוש השישי,מתחיל מהתעוררות שאלות קיומיות באדם כגון "למה אני חי?", "בשביל מה אני חי?" שאלות הבאות מתוך חיסרון ורצון להרגיש מה שנמצא מחוץ לעולם הזה. זוהי תחילת החוש השישי. כאן מגיעה לעזרתנו חכמת הקבלה שמיועדת לפתח את החוש הזה.

              בתחילה החוש השישי הוא כנקודה בלבד, אחר כך אנו פותחים אותו למעין "כלי", שבתוכו מקבלים מה שיש בעולמות העליונים. כשהנקודה גדלה היא הופכת לכלי גדול שנקרא "עשר ספירות", ובו מתקבל האור - הרגשת העולמות העליונים.

              כשאדם כבר מתחיל להרגיש בחוש הזה מציאות חדשה, מערכות וכוחות המפעילים את עולמנו, הקבלה גם עוזרת לו להבין מה הוא מרגיש, מאיפה זה בא, ואיך הוא יכול להמשיך לפתח את ההרגשה הזו ולהתקדם הלאה".

               

              המערכת החיסונית מוגדרת לעיתים כחוש השישי: היא מזהה נגיפים וחיידקים שהמוח אינו מזהה והופכת את המידע להורמונים המגיעים למוח המפעיל את התהליך החיסוני. מערכת החיסון עובדת בשיתוף פעולה עם מערכות הגנה אחרות בגוף.

              דרג את התוכן:
                1 תגובות   יום שישי , 21/8/15, 22:39

                תוצאת תמונה עבור התפכחות

                 

                הבעיה בגיל 65....

                 

                אתה מפוכח...

                 

                אם פעם האמנת בדת

                למדת לדעת שאלוקים אחד

                אך מייצגיו טריליונים.

                פירושיו מרבי פנים וערוצים

                וחסידיו בטוחים שהם יודעים את תוכו -כברו.

                אין עוד מלבדם!

                 

                 

                אם פעם הרוחניות תפסה אותך...

                הרי השרלטנים הבטוחים

                במעלתם הגבוהה ובידיעתם את הנסתר

                הם עולים על סתם בני אדם.

                הם מפתים אותך בסכומי עתק

                ללמוד את דרכם.

                כל מילה הנאמרת מפיהם

                על השומעים להם -להקשיב ועצתם.

                גם סוג של דת.

                 

                ובתוך מי הביוב של ההתפכחות

                אתה מחפש מי עדן

                זכים.

                דברי אמת וחיבור לאמת האחת ויחידה.

                אתה ממש אבל ממש צמא...

                אל פי המעין.

                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום שישי , 21/8/15, 13:47

                  תוצאת תמונה עבור להיות עצמך

                   

                  לעיתים אתה נחשף

                  עומד עירום נשמה

                  מול האדם

                  הלא נכון.

                   

                  אתה בוש במערומך

                  כי בחברה העכשווית

                  כיסויי רושם

                  עושים עבודה.

                   

                  האם להיות אתה

                  למרות ואף על פי?

                  כן!

                  זאת לא הבעיה שלך

                  הפרשנות של העומד מולך.

                  אתה עונד בענוה 

                  את עדי היושר

                  העצמיות שלך.

                   

                  ואשר לו-

                  למי זה אכפת.

                   

                  תודה אמור לו

                  על העזרה

                  להיות עצמך!

                  דרג את התוכן:
                    0 תגובות   יום רביעי, 19/8/15, 16:53

                    תוצאת תמונה עבור אני לדודי ודודי לי

                     

                    מה בין חודש אלול והפסוק בשיר השירים אני לדודי ודודי לי

                     

                    עיקר תיקונו של האדם הוא במפגש שלו עם עצמו, ומתוך כך יוכל לתקן מפגשים נוספים עם עצמו ועם אחרים. התשובה אליה אנו נקראים בחודש אלול עוסקת בעיקרה באדם מול עצמו.

                     

                    חודש אלול מהווה חלון הזדמנויות נפלא ,להתבוננות פנימית אמיצה של האדם  ולבחינה מחודשת של מטרת החיים. להבדיל מיתר ימי השנה בהם אנו עסוקים עד מעל לראש ברדיפה חסרת תכלית אחר ממון, כבוד ומעמד. אלול ,הוא הזמן לקחת פסק זמן ממרוץ החיים, לפקוח את העיניים ולהתקדם מעלה בדרך לכיבוש האגו.

                     

                     באם נעצור לרגע ונשאל באובייקטיביות את עצמנו שאלות אישיות קשות, נוקבות וביקורתיות ביותר -אזי קרן האור הרוחנית תזרח על מכלול הבעיות המטרידות את מנוחתנו ותחשוף את המקורות לדפוסי חשיבתנו  והתנהגותנו המקבעים ומעכבים את התפתחותנו  האישית. אנו נקראים אל מסע אינטימי לתוככי הנפש וברגעי חסד נפלאים  נזכה להכיר טוב יותר :מי אנחנו באמת ומהם השבילים המוליכים אל עבר חיים מספקים ושלווים באמת .

                     

                    חודש אלול הינו גם, חודש התשובה, חודש של שמחה אמיתית, שמחת ההתחברות - "אני לדודי ודודי לי", דודי לי ואני לו, שמחה שאינה ממעטת את חשבון הנפש ואת היראה, אלא אדרבא, מעמיקה אותה ומגדילה אותה. חודש אלול נועד לשקם מחדש את הקשר בינינו לבין דודנו.

                     

                    אני לדודי ודודי לי (שיר השירים)  הינם  ראשי-התיבות של שם החודש:א-ל-ו-ל. כנסת-ישראל משולה לרעיה, והקב"ה הוא הדוד. הקשר בין ישראל לקב"ה נמשל לקשר של נישואין. בחדש אלול, האלוהים קרוב לעם ישראל, ונעשה כדוד להם. כמו שהאיש זקוק לאישה, ואינו שלם בלעדיה, ועם כל המעלות המיוחדות לו, הוא נזקק ל"עזר כנגדו", כך כביכול הקב"ה התקין לו "עזר כנגדו", את עם ישראל. יוצא מזה,שקיומו של העולם והתפתחותו, יהיו על-ידי הקשר בין ישראל להקב"ה. כנסת-ישראל היא הכלה, היא הרעיה של הדוד, והדוד - הקב"ה, כביכול זקוק לה, שהיא תשתתף איתו במעשיו.

                     

                    בביטוי,"אני לדודי ודודי לי" , האדם נקרא לחדש את הקשר הפנימי בינו לבין הקב"ה. כאן אין מדובר בקשר של יראה בלבד, כי אם בקשר של בנים והוריהם או דוד ורעיה. אין אנו עובדים את ריבונו של עולם ממקום של פחד, כי אם גם משום שאנו נכספים לקשר עם המופשט והעליון.

                     

                    עוונותיו של אדם מבדילים בינו לבין ריבונו של עולם, ויוצרים מסך שאינו מאפשר לו להיות מחובר אל האור הגדול הטוב והמאיר. בשעה שאדם מטהר את עצמו הרי הוא מסיר את מערכת החוצצים שבינו לבין קונו, ובשעה זו הוא חש כי עולמה של האמונה הולך ומתחדש בתוכו.

                     

                    התשובה בחודש אלול תלויה באדם בלבד .כשהאדם משפר את מעשיו, מתעלה מעל לאגואיזם ומאמץ גישה אלטרואיסטית -מיד נפתחים מעליו שערי שמים להיטיב את מזלו. אם האדם עושה מצידו השתדלות מועטה -הבורא משיב לו כגמולו ומשפיע עליו מחסדיו הרבים .

                    דרג את התוכן:
                      0 תגובות   יום רביעי, 19/8/15, 13:00

                      תוצאת תמונה עבור אהבה אמיתית

                       

                      אהבה אמיתית?

                       

                      אהבה לא אמיתית?

                       

                      מה קנה המידה לה?

                       

                      האם היא נשקלת בק״גרמים?

                       

                      בליטרים?

                       

                      אורך ?

                       

                      רוחב?

                       

                      שטח מעגל ההשפעה?

                       

                      ימים?

                       

                      כמות השנים?

                       

                      מספר החיבוקים?

                       

                      כל אהבה יש בה אמת

                       

                      בכאן ועכשו.

                       

                      אחרי עשרות שנים

                       

                      אולי קנה המידה

                       

                      בכמות החלומות?

                       

                      הזכרונות?

                      דרג את התוכן:
                        0 תגובות   יום רביעי, 19/8/15, 09:03

                        תוצאת תמונה עבור זקנות שמורות

                         

                        הטורח הזה לעמוד בסטנדרטים החברתיים.

                         

                        בכל גיל בכל תקופה

                         

                        להוכיח שניצחנו את הבלות המתבקשת

                         

                        של סערות השנים.

                         

                        מראים לנו תמונות של נשים ״מתבגרות״

                         

                        הנראות צעירות לנצח.

                         

                        גבר הרוצה לחוש וטוב עם עצמו

                         

                        יחפש את זו היפיפיה, הנחשקת

                         

                        תמונתה חשופת הדדיים

                         

                        ועמידתה המתריסה ״שופי-ני

                         

                        מראה על גבריותו

                         

                        ויכולתו לשלוף את ״הדובדבן שבכתר״.

                         

                        ומה נותר לנשים שאינן עומדות בתחרות מצעד היפיפיות?

                        דרג את התוכן:
                          0 תגובות   יום שלישי, 18/8/15, 05:35

                          תוצאת תמונה עבור חלומות

                           

                          מה שלא אעשה

                          החלומות אוספות את ערגותיו

                          ומביאות אותם אלי

                          במראות צבעוניות

                          מבהירות

                          מחפשות תשובות.

                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            אסתר רבקה
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS