כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    תכנים אחרונים

    2 תגובות   יום חמישי, 23/10/14, 05:58

    ''

     

    כל מילה בסלע-כשאתה מזדקן אתה אומר אם הנך מודע:

     

    "אין לי יותר סבלנות לדברים מסוימים, לא בגלל שהפכתי יהירה, אלא בגלל
    שהגעתי לנקודה בחיי בה איני רוצה לבזבז יותר מזמני עם אנשים או דברים מהם אינני מרוצה או פוגעים בי.
    אין לי סבלנות לציניות, ביקורת מוגזמת או תובענות מכל סוג...
    איבדתי את הרצון לרצות מי שאינו מחבב אותי, לאהוב את מי שאינו אוהב אותי,
    ולחייך לאנשים אשר אינם רוצים לחייך אלי..
    אני לא מבזבזת דקה נוספת על שקרנים או טיפוסים מניפולטיביים.
    החלטתי לא לתת יד יותר לצביעות, חוסר יושר, ויומרה.
    אינני סובלת רכילות זולה. שונאת קונפליקטים והשוואות.
    אני מאמינה שיש כנראה יקום שונה ומקביל לאותם אנשים ולכן אני נמנעת מאנשים בעלי אישיות בעייתית.
    בחברות אינני אוהבת חוסר נאמנות ובגידה.....
    אני לא מסתדרת עם אנשים שלא יודעים להחמיא או לעודד.
    הגזמות וטפשות משעממות אותי!!!!
    ומעל לכל - אין לי סבלנות לאילו שאינם ראויים לסבלנותי...."/
    מריל סטריפ

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום רביעי, 22/10/14, 15:19

      ''

       

      ‏יום רביעי 22 אוקטובר 2014

       

      איבוד אמונה

       

      איבוד אמונה

      היא איבוד אוצר ממלא

      שהתרוקן מתוכנו המקודש.

       

      איבוד אמונה לאו דווקא דתי.

      איבוד אמונה ברוח המזרח.

      איבוד אמונה באדם ובערכים המוכתבים.

      איבוד אמונה בעצמך,לזמן מה

      –עד שתתעצב מחדש.

       

      מה קורה לאדם

      אשר איבד אותה

      את האמונה

      וגילה-שהיא לא תלויה

      לא מוכתבת

      לא לבושה שחור לבן

      לא לבושה רק בלבן.

       

      שגילה שלא צריך סמלים:

      לא כיפה

      לא מטפחת

      לא נוצות

      לא כובע קאובואוי.

       

      אדם נאור אשר גילה

      כי הדרך סלולה

      אל האור

      ללא מניירות

      ללא מילים ,שירים ומזמורים.

       

      אדם שגילה טוהר פנימי

      וילך בדרכו

      באמונתו...

       

      ויחיה..............

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום רביעי, 22/10/14, 08:31

        ''

         

        נוח הוא הצדיק ששרד את המבול

         

        נח, מתואר על ידי התורה כ"צדיק תמים בדורותיו" ומצטווה על ידי אלוהים לבנות תיבה גדולה, אשר בעזרתה יינצלו הוא ומשפחתו מפני המבול שנגזר כעונש על בני דורו החוטאים "עשרה דורות מאדם עד נח, להודיע כמה ארך אפים לפניו, שכל הדורות היו מכעיסים ובאים, עד שהביא עליהם את מי המבול" , ויציל גם את מיני בעלי החיים, על ידי לקיחת מבחר מעולם החי.

         

        נח הינו אבי האנושות המוכרת לנו. למעשה ישנם שני סוגי אנושות:

         -האנושות עד נוח

        -האנושות לאחר נח.

         שני אופני קיום שונים, כאשר נח הוא דמות מפתח במעבר בין שני סוגי האנושות.

         

        אחד ההבדלים הבולטים בין שני עולמות אלו הוא ההבדל בין המייסדים שלהם, אדם הראשון ונח:

        -לאדם הראשון לא הייתה אפשרות לבחירה מבחינה מוסרית, שכן הוא היה יחיד בדורו.

        -לנח הייתה אפשרות בחירה לגבי התנהגותו המוסרית. נח היה יכול לבחור להיות רשע כשאר אנשי דורו,אך הוא בחר להיות צדיק. נח הוא האישיות הראשונה הבנויה קודם כל על מוסריות ורק אחר כך על הטבע. נח והאנושות שנוצרה ממנו הינם בעלי יכולת להתגבר על הטבע האנושי ולהתעלות עליו.

         

        בפרשת נוח מסופר בעיקר המבול שהביא אלוהים על הארץ, והתיבה שבנה נוח להותיר בחיים את אלה שימשיכו את שושלת החיים של כל בעלי החיים בעולם, כולל האדם. תיבת נח היא התיבה בה נח, על פי סיפור המבול המקראי, מילט את משפחתו ומבחר מהחיות על פני כדור הארץ. התיבה מתוארת בספר בראשית כתיבת עץ ענקית.

        משערים כי אורך התיבה שבנה נוח היה כ-150 מטר, 25 מטר רוחב, וגובהה כגובה בניין בן 5 קומות. הסברה המקובלת היא כי היו לתיבה שלוש קומות, העליונה לנוח ולבני ביתו, האמצעית לבעלי החיים

         והתחתונה לאחסון מזון ומשקה שיספיקו לכל תקופת המבול.

         

        אלוקים הורה לנוח לבנות תיבה גדולה ולאכלס אותה בנציגים של כל בעלי החיים, מכל סוג - זוג אחד, זכר ונקבה, על מנת שיוכלו להתרבות אחרי המבול.כדי שלא יטרפו ויטרפו בתיבה, חיות הטרף הפכו בתקופת המבול לצמחוניות והסתפקו במזון הצמחי שהיה בתיבה.

         

        השיר זוגות זוגות/נורית זרחי המספר על עזיבת החיות את התיבה:

         

        זוגות זוגות יורדים מן התיבה

        זוגות זוגות

        ומנידים שוורים לנח בראשם נוגות

        היה נעים

        שפנים בקצה אפם מנענעים תודה

        פרוות האריות רועדת כמפל חיטה

        העכברים והסנאים קדים קידה

        פורחים תוכים פלמינגו סנוניות

         

        כל עוף במעופו נוצות צבעוניות

        צונחות לנוח על כתפו

        כל עוף במעופו נוצות צבעוניות

        צונחות לנוח על כתפו

         

        והוא עומד ומסתכל

        כיצד זוגות זוגות

        הם נבלעים

        בג'ונגלים בתוך ההר על הפסגות על צמרות עצים

        גבוהים גבוהים

        נעלמים במחילות

        קופצים את תוך הים

        וגוחנים אל החולות

         

        שלום, קופיף אחרון נופף לו בידו

        וכך נותר לו נוח לבדו.

        שלום, קופיף אחרון נופף לו בידו

        וכך נותר לו נוח לבדו.

        דרג את התוכן:
          2 תגובות   יום שלישי, 21/10/14, 09:06

          ''

           

          ‏יום שלישי 21 אוקטובר 2014

           

          דייגים בעלי כישרון

           

          יש דייגים בעלי כישרון

          בעולם הוירטואלי.

           

          הם מריחים מרחוק

          טרף בודד השט לאיטו

          במימי הביצה הסוערת.

           

          הם מציעים לך אהבה

          הם מורידים עולם

          הזוי וממותק

          אל רשת הדיג שברשותם.

           

          והפלא ופלא...

          ברובם "כרישים" לכאורה

          בימת זוגיותם החוקית

          אשר מחפשים עלמה נזקקת

          לדעתם,

          לתשומת ליבם.

           

          ויש משהו ממכר

          בזריקת ותפיסת מילות חמד

          זמירות חשק

          אהבה ריקנית הנשלחת כקרס

          אל פי הניצודה.

           

          אז ידידותי

          הצעתי לכם-

          הרימו ראש מהמים המשכרים

          של עולם השקר

          ותורו אחר המציאות

          בעולם האמת

          בחלד.

           

          בהצלחה.

          דרג את התוכן:
            4 תגובות   יום שלישי, 21/10/14, 04:22

            ''

             

            ‏יום שלישי 21 אוקטובר 2014

             

            כמה בדידות

             

            כמה בדידות מולכת בהמון

            כמה חיוכים המכסים בבטון

            תחושה אינסופית של ריק

            של כאוס פנימי.

             

            רצון יד להושיט

            הנבלע בין המהלכים

            העיוורים בעלי העיניים

            החרשים בעלי האוזניים....

             

            אתה כאן

            לבוש בהתאם

            צבוע בצבעי ה"מומלצים"

            הולך למקומות ה"מצודדים"

            צועד עם ההמון

            ראשך מלא קלישאות ,מחקרים

            כדי שתדע להתנהל עם החוקים.

             

            הרבה –וכל כך מעט.

            דרג את התוכן:
              4 תגובות   יום שני, 20/10/14, 16:02

              ''

               

              ‏יום שני 20 אוקטובר 2014

               

              מול קו הסיום

               

              ואנו צועדים

              במסע הדרכים

              חווים חיים

              מציאותיים,גלויים.

               

               

              עם קצת מודעות

              נחוש את הכוחות

              החשאיים,הנלווים,

              כוחות ההרס ,הבלות

              בתוכנו,סביבנו.

               

              גם אם נשנה תפאורה

              גם אם נלבש מחלצות אופנה

              גם אם נמתח איברים להצעירם....

               

              אשליה חברים,

              בתוככים הרי תדעו...

              הבל מאמציכם

              מול קו הסיום...

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום שני, 20/10/14, 05:09

                ''

                 

                 

                כשמדברים על סגירת מעגל, מדברים על נושא שלא היה פתור מבחינה רגשית זמן רב, עד שנעשה צעד מהותי בנדון - צעד ששינה את המצב הקיים, צעד ששינה את הבנת המצב.

                 

                וכתוצאה מכך, הנושא אינו מעיק יותר. ולכן, נסגר מעגל. הנושא אינו מטריד יותר את האינדיבידואל המסוים. כאשר אנו סוגרים מעגל עם אותו אדם ,אנו מרגישים שהחיים שלנו שלווים ומושלמים יותר.

                כמו פזל שהחתיכה החסרה נמצאה והושלמה.

                 

                במקום להתפלש בדברים שקרו ולנסות להבין למה,עלינו להמשיך קדימה עם חיינו.לסגור פרקי חיים שהיו,לסיים תקופות ולהמשיך הלאה.

                 

                הגעגועים לעבר,הרצון  להישאר ילדים לנצח,מתבגרים מאוחרים,להיתקע בחברויות שכבר אינן קיימות או לקשרים עם מי שכבר אינו בעניין.לעיתים השמדת וזריקת מזכרות מהעבר,מעבר פיזי למקום אחר- בדומה לסדר פסח שאנו עורכים מידי שנה בשנה.הסדר, הניקיון, הפרידה מהדברים הישנים ובעיקר יכולת ההשלמה הזאת עם מציאות חדשה שמשתנה לנו משנה לשנה – שווה את כל הניקיון... ויכולים להביא לשינוי חיצוני שיוביל לשינוי הפנימי ועוזרים להמשיך הלאה.

                 

                אם נשארו דברים מהעבר ,דלתות שלא נסגרו,יש להתמודד אתם כעת או לשכוח מהם לתמיד.עלינו להבהיר לעצמנו שאין לאן לחזור.זה כבר לא מתאים לנו,ללב שלנו כעת.אנו לא אותו אדם שהיינו אז וגם האהוב הוא לא אותו אדם .הסביבה האנושית שלנו השתנתה.החיים המשיכו במסלולם.הם לא קפאו.

                התנתקות ממה שכבר לא קיים בחיינו הוא מהלך שיביא לאהבה עצמית ולבריאות נפשית.

                 

                במאמרו על "סגירת מעגלים" אומר דר" שי שלקס :"פרויד גילה כי באמצעות ההעברה, המתבססת על נטייתנו לחוות שוב ושוב חוויות בלתי סגורות, עשויה נפשנו להתעופף כבמכונת זמן, אל העבר הלא סגור, לחוות אותו ולסגור אותו, וכשהכול מסודר ומקופל – ניתן לסגור את הארון, כשהמפתח אצלנו, ומידי פעם, בשליטה ובבחירה, ביכולתנו לשוב ולפתוח אותו, להיזכר, לדמיין, לקרוא מכתבים ולהביט בתמונות, לשוחח עם העבר ואף עם המתים. מעגלים שנסגרו בנפשנו אינם טורדים עוד את מנוחתנו. הם מעשירים את חיינו הפנימיים, ומאפשרים לנו להמשיך הלאה".

                 

                בגיל השלישי,לסקירת החיים, יש ערך של סגירת מעגל. בצעירותנו, אנחנו עסוקים מאוד בתכנון העתיד. ל"זקנים"- יש את הנחת לחשוב בשקט. להבין. ללמוד. לגלות את הקשר בין עבר-הווה ועתיד. בשביל מה? פחות בשביל התכנון להמשך, ויותר בשביל לסקור את עברם  ולסכם. לתפוס את המשמעות: בשביל מה היה שווה כל זה?

                 

                ולסיכום,עלינו לגלות בתוכנו דברים לא פתורים ולסגור אותם כדי להמשיך בחיינו העכשוויים,כאן ועכשו.

                דרג את התוכן:
                  2 תגובות   יום ראשון, 19/10/14, 11:31

                  ''

                   

                  ‏יום ראשון 19 אוקטובר 2014

                   

                  זמן ניקוי רעלים

                   

                   

                  זמן ניקוי רעלים

                  פיזית ונפשית.

                   

                  ממאגרי ארכיון חיי

                  עפות טסות תמונות

                  תובנות,אבק שריפה.

                   

                  מתעוררת עם ריח תפוה"א-

                  שרוף,משחיר בקליפה

                  ובתוכו

                  ליבת השריפה

                  רכה,חמה,מכילה.

                   

                  עד האביב הבא

                  אנער עוד שכבה רעילה

                  אשקם חבילות  קמה

                  ואצא לחמה.

                  דרג את התוכן:
                    0 תגובות   יום ראשון, 19/10/14, 05:38

                    ''

                     

                    ראש חודש חשוון-המשכת האור כנגד החושך''


                    שמו המלא של החודש כפי שהוא נקרא בפי חז"ל הוא מרחשוון. המילה מר מוזכרת בספר ישעיהו " טיפת מים כמו הן גווים כמר מדלי" כלומר התוספת ניתנה כדי להגביר את עוצמת המים ,כי הטבע מצפה לו בחודש זה. חודש מרחשוון הוא החודש השמיני למניין חודשי השנה ליציאת מצרים - מניסן והשני למניין השנים לבריאת העולם - מתשרי. הוא נחשב לחודש הסתווי של השנה.אנו ממתינים לגשם שירד. פסק זמן עומס החגים .עמדת זינוק לקראת חגי החורף העתיד לבוא. 

                    ראש חודש הוא היום הראשון לאחר מולד הירח ובמהותו משמש כעין זרע של עץ המכיל בתוכו את ה- DNA וקובע כיצד יצמח העץ, הפעולות שלנו בראש חודש ,יכולות להשפיע על החודש כולו.כאשר אנו מבינים את האנרגיה של החודש אנחנו יכולים באמצעות כלים של מודעות להעצים את התכונות הטובות שבו ולהקטין את הקשות. 

                    בכל חודש ישנה אנרגיה מיוחדת לאותו חודש, והיא בעצם האנרגיה של המזל של אותו חודש. מר חשוון מאופיין בכך שהוא החודש היחיד שבו לא חל כל אירוע של אנרגיה קוסמית, כלומר חג. חשוון מחזיק בתוכו פוטנציאל עצום, פוטנציאל של אור עצום וכנגדו חושך עצום. זה כנגד זה ברא אותם אלוקים. מצד אחד יכול להתגלות בחודש הזה אור גדול ומצד שני יכול להיות בו חושך גמור .החודש הזה העבודה שלנו סובבת על היפוך הדין (של המבול) לחסד (של גשמי ברכה). 

                    החורף מתחיל, גשמים מגיעים.יסוד המים מלווה חודש זה.בתפילה אנחנו מתחילים לברך "משיב הרוח ומוריד הגשם". ברכה המרמזת על תהליך של "משיב הרוחניות ומוריד הגשמיות", מרמז על המשכת אור הנשמה חזרה לעולם. מים גם מלמדים עד כמה חשובה המידה של כל דבר, מים במידה נכונה יכולים להחיות ובמידה שאינה נכונה, יכולים להטביע[כמו שאנו רואים בימינו את הצונאמי המאיים על חופי העולם].

                    עכשיו מתחיל תהליך של התכנסות, מתחילה עבודה פנימית. עיקר העבודה נעשית דווקא במקום ובזמן החשוך. עיקר העבודה שלנו הוא בלילה.להוסיף אור ורוחניות לחיינו].

                    כולנו עוברים במהלך חיינו אירועים קשים, דרמטיים שגורמים לנו להשתנות. וזו המטרה - להשתנות. להתגבר על הצד השלילי שבנו; שנאה, הנאה שנובעת מסבל של אחרים, אי רצון או יכולת לוותר, לסלוח, לשכוח ולעשות רק טוב, ועל ידי כך נתקין לעצמנו את "תוכנת" מערכת חיסון המבוססת על נתינה, סובלנות ואהבת הזולת..

                    פירושי שם החודש:
                    *"ורח שמנו" שפירושן החודש השמיני-באכדית.
                    יתכן והשם מרחשוון מורכב משתי מילים: מרחש- ון, מרחש - רחש, מבוע מים. ון - מים מפני התגברות המעיינות. 
                    *בתנ"ך החודש נקרא גם ירח בול.שם זה בא אולי מבלילת המספוא לבהמה וייתכן שקשור למילה מבול או למילה יבול. במקרא נקרא מרחשוון " "ירח בול" או בול ע"ש המבול שהחל במרחשוון. לפי הגמרא בול פירושו לחות - יורדים גשמים ומלחלחים את האדמה. הסבר נוסף גורס מפני שבוללין לבהמות מתוך הבית שאין מרעה בשדה (ירושלמי ראש-השנה תנחומא נח) יש אומרים שהשם בא בשל שפע היבול.

                    ''

                    תיאוריות רבות ניסו להסביר מדוע קיבל חודש חשוון את התואר "מר".
                    *במשך השנים הפך השם למר- חשוון, מכיוון שבחודש זה אין ימי שמחה ומועד ולכן זכה לתוספת מר.
                    *הטעם לשם מר חשוון בנוסף:מר היא גם טיפת מים

                    חודש חשוון ,משויך לאנרגיה של שבט: דן.
                    מזלו של החודש הוא עקרב - "שהעולם צמא בו לגשם כעקרב שהוא צמא למים"''
                    השם עצמו של מזל עקרב מורכב מהאותיות ע"ב, שהם 72 שמות הבורא, אבל האותיות ע' וב' מופרדות על ידי המילה קר! 
                    כזהו העקרב עוצמותיו יכולות להקפיא אך בו בזמן יכולת להכיל את עוצמת אור הבריאה -כזהו חודש חשוון

                    העקרב הוא מזל אפוף מסתורין. כמו כל צורות האנרגיה, הוא נותר במצב של פוטנציאל, ממתין לרגע הנכון להתגלות. נוכחותו נוכחות נסתרת, עד שכלי כלשהו מגלה את מקור הכוח. ומצליח לבקע אטום זעיר המצוי בתוכו ולשחרר אנרגיה מרוכזת, אשר ניתן להשתמש בה למטרות חיוביות או שליליות.אדם שנולד בחודש זה הינו מלא באנרגיות ובמרץ, תמיד יסבול מקנאת האחרים, מאוד פיקח ויכולת החשיבה שלו מאוד מהירה, שומר סוד ומאוד רוחני, ישמור טינה, מאוד גאוותן, מאוד אוהב שמתחנפים אליו או משבחים אותו. תמיד ירצה להיות ראשון ומוביל, רודף כבוד, הרבה פעמים יחלום חלומות ומסר. בזמן רוגז, אין בו רחמים, מאוד חשדן (ובודק את האדם).
                    הצבעים שאינם טובים עבורו - אדום.

                    מאורעות שקרו על פי המסורת היהודית:
                    *י"ז חשוון התחיל המבול לרדת על הארץ במשך ארבעים יום וארבעים לילה רצופים. על ידי מבול זה מחה ה' את דור החמס מעל פני האדמה ונח ובניו אשר נצלו בעזרת התיבה אשר בנו היו אבות האנושות החדשה שלאחר המבול. המבול הוא תוצאה של דינים קשים. זו למעשה המהות הפנימית של מזל עקרב של חודש חשוון , שיש בו עוצמה חזקה מאוד של מים, אך עוצמה של קו שמאל עוצמת הדינים הקשים.

                    מות רחל אימנו - י"א חשוון הוא יום פטירתה של רחל אימנו אחת מארבע האימהות שרה רבקה רחל ולאה. רחל אשת יעקב מתה בדרך חזרה לארץ ישראל מארם ונקברה בדרך בבית לחם

                    דרג את התוכן:
                      0 תגובות   יום שבת, 18/10/14, 09:49

                      ''

                       

                      הבעל שם טוב אמר: "אין מיתה אלא מעבר מקרן זווית אחת לקרן זווית שנייה". המוות מהווה פרידה מהישן, כדי לאפשר לחדש להיוולד, כמו שמחליפים בגד ישן בבגד חדש: "וכולם כבגד יבלו, כלבוש תחליפם ויחלפו" [תהילים ].

                       

                       מהותו של האדם, שהיא ישות הבורא ,נקראת "רוח"- לפי שטיינר. עבור הרוח -המוות הוא כמו שינוי החל בפרח: "לגבי הרוח, לידה ומוות אינם אלא תהליך של לבישת צורה ופשיטת צורה, בדומה לתמורה החלה בפרח כשהוא בוקע ומופיע מתוך הניצן" (שטיינר).

                       

                      מוות מוגדר במילון אבן שושן כ "חוסר חיים, חדלון, מצב שפסקו בו כל הפעולות והתהליכים של החיים בגוף החי או הצומח. ברפואה מבחינים בין "מוות קליני" ל "מוות מוחי" ולצידם, כבונוס, גם מצב של קומה, תרדמת. מוות נקבע כאשר כל תהליכי החיים וחילוף החומרים בגוף נפסקים.

                       

                      נאמר: "כי עפר אתה ואל עפר תשוב" [בראשית]. החיים החלו מחומרים דוממים, וכאשר אנו מתים, הם חוזרים להיות חומרים דוממים ומתפרקים ליסודות המרכיבים אותם. מות כל התאים משמעותם מות היצור, וכל מוות מתחיל ממותם של תאים בודדים. "בבוא המות, הוא אוסף אותנו אליו תא אחר תא אחר תא." [ויליאם קלארק].

                       

                      רבי מנחם מנדל אף הגדיל ואמר: "המוות אינו ולא כלום, משל לאדם העובר מדירה לדירה. אלא שהפיקח בוחר לו דירה נאה מן הראשונה".

                      בתנ"ך מספרים לנו שבעת המוות הנשמה עוזבת את הגוף וממשיכה להתקיים בעולם הרוח, במישור שאינו פיזי, בעולם ההמשך, בעולם האלוהי. זאת לפי הפסוק "וישב העפר על הארץ כשהיה, והרוח תשוב אל האלוהים" [קהלת ].

                       

                      אומר קהלת (ג' פס' ב') "עת ללדת ועת למות, עת לטעת ועת לעקור נטוע". דהיינו, גם למות צריך לדעת. יש, שכל חייהם מקדישים כדי לא למות. ויש, שאף את מותם מקדישים לחיים. כך ראוי לו לאדם, שידע אף את מותו להקדיש לחיים האמיתיים.

                      בחברה המודרנית, איבדו את הפשטות בכל הנוגע למוות. כבר לא מסוגלים לראות את

                      המוות כפי שהוא, להביט בו באופן ענייני. אחרים ,שהם עובדי ציבור,מטפלים במתים.

                      החברה בחרה שלא ליטול חלק בדבר. רק לעתים נדירות רואים מוות.

                       

                      בחברות קדומות יותר, שבהן אנשים טיפלו במתיהם, חיו עם מתיהם וקברו את מתיהם, לא פחדו

                      מהמוות. מאחר שהיה עליהם לעמוד מול המוות הסובב אותם מדי יום ביומו , לא ניתן היה להתעלם

                      מהאמת הפשוטה שהמוות הוא רק גוף חסר רוח חיים .

                       

                      הפחד של האדם מהמוות, יוצר עבורו משמעות לחייו.ומאחר שאין לאדם הלא רוחני-מושג למה הוא חי, הוא החליט שתכלית החיים היא –החיים עצמם.דהיינו, שישנה  איזו מטרה עליונה שהיא לחיות. וכך האדם מתאמץ כל חייו לנסות להשיג את המטרה העליונה שהיא לחיות. מאחר שאין לאדם שמץ של מושג מה המטרה האמיתית של מה שקורה כאן בעולם.

                       

                      ביהדות יש לנו מנהגי אבלות ותפילות שמעסיקים את האבל לפחות בזמן השבעה ובהמשך השנה הראשונה."

                      דרג את התוכן:
                        2 תגובות   יום שישי , 17/10/14, 14:36

                        ''

                         

                        רבי גדול הגיע יום אחד לעיר שבה לא הכירו אותו. בהיותו אורח בבית הכנסת הוא הוזמן לארוחת יום שישי רבת מוזמנים, כנהוג בבתי היהודים.

                         

                        הוא לבש בגדים דלים והלך לבית המארחים, שם הושיבו אותו בפינת החדר והגישו לו שאריות של אוכל. 

                         

                         ביום השישי שלאחריו, הוא הגיע לארוחה בלבוש מהודר, כשהוא נראה מרשים מאד. מיד חלקו לו המארחים ואנשי העיר כבוד, הושיבו אותו בראש השולחן, ונתנו לו ממיטב המאכלים. 

                         

                         לאחר הברכות החלה הארוחה, ועיני הכל נשואות לאורח המכובד, והנה הרבי אינו אוכל. הוא מכניס את האוכל בצלחתו לכיסי החליפה המחויטת.

                         

                        נשתררה שתיקה של מבוכה. והנה אמר הרבי: מה אתם מתפלאים? זה הגיון פשוט! כשבאתי עם בגדים פשוטים, קיבלתי שאריות, וכשבאתי עם החליפה הזו קיבלתי מטעמים. מכאן שהמטעמים הם לא בשבילי, אלא בשביל החליפה שלי....

                        דרג את התוכן:
                          0 תגובות   יום שישי , 17/10/14, 03:53

                          ''

                           

                          ‏יום שישי 17 אוקטובר 2014

                           

                          אדם

                           

                          אדם יונק מתוכו

                          עושר שברי חייו

                          באוספו חופן תובנותיו

                          מאורחות חייו

                          מניסיו

                          מהרפתקאותיו

                          מכאביו.

                           

                          אדם שואב מתוכו

                          כוחות נפשו

                          כישרונות

                          משאבי גנטיקה ותורשה.

                           

                          אדם אוסף בין זרועותיו

                          תקתוק שאון חייו

                          בשעון פעמי דמו

                          תשוקותיו.

                           

                          אדם....

                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            אסתר רבקה
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS