כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    תכנים אחרונים

    2 תגובות   יום שישי , 24/5/19, 03:33

     


    קלף השינוי של אושו

    הסמל בקלף זה הוא -גלגל עצום המייצג זמן,גורל,קארמה,גלקסיות המסתובבות סביבו.הגלגל נע ללא הפסק.

    פעמים רבות נאמר, שהכול משתנה בעולם- מלבד השינוי עצמו.החיים משתנים ללא הפסקה.אנחנו מתפתחים,מתים ונולדים.כל הניגודים לוקחים חלק בתבנית מעגלית זו.
    העצה היא לא לאחוז בקצה הגלגל בעת שקורה השינוי ,אלא להיכנס אל תוך תהליך השינוי.לנוע לעבר מרכז הציקלון- ולנוח שם, מתוך ידיעה שגם השינוי הזה יעבור.
    החיים חוזרים על עצמם ,ועלינו לשים לב לכך ולהיות עירנים,כדי שלא נחזור על אותם שגיאות שוב ושוב- אלא נשכיל לעשות שינויים בהנהגות שלנו ובדפוסי התגובה שלנו עם בוא השינוי.

    הבודהיסטים קוראים לחיים-גלגל החיים והמוות-גלגל הזמן.
    החיים נעים כמו גלגל:לאחר הלידה בא המוות,אחרי אהבה מגיעה השנאה,לאחר ההצלחה מגיע הכישלון ולאחריו שוב ההצלחה.
    רק התבונן והיה מודע אל החיים.אל סיבוב הגלגל.
    בוקר אחד זורחת השמש ולמחרת יורד הגשם,יום אחד אתה קם בתחושה מנצחת ולמחרת הרגשתך כבדה...וזה נמשך כך -בתבנית ...ברגע שאתה רואה תבנית זו ומודע אליה...אתה יכול לצאת מזה בקלות...

    אנשים רבים נאבקים זמן רב מלבצע שינויים בחייהם- למרות ששינויים אלו נדרשים מסיבות רבות. אנרגיה רבה מתבזבזת בהתנגדות לשינוי, במקום בזרימה עימו. החיים הם שינוי בלתי פוסק. החיים הם זרימה ותנועה מתמדת.אם רק נפתח להכיר את טבענו האמיתי, כחלק מהותי בזרימת החיים- נכיר בזרימה הטבעית שלנו- ונקדם שינויים המתרחשים ,ונסכים לראות את האמת אודות התנסויות אלו- יפתח בפנינו ידע ואנרגיה רבה.
    אנשים רבים מעידים על כך, כי לפני השינוי שהתרחש בחייהם- הם היו המומים, פגועים וחשו כמו קורבנות- אך לאחר ההתנסות הם יצאו מחוזקים יותר. החיים מציעים לנו לא רק לצאת מחוזקים יותר אלא להבין את השיעור.

    התת-מודע יוצר עבורנו התנסויות ,המתבססות על חוויות מעברנו ומשכפל אותם בכל פעם עם שחקנים שונים .כל עוד לא נבין את המקור ולא נסיר את המסכה, נסתובב במעגלים רבים- עד שנהיה מודעים לכך שאנו האחראים על חיינו.

    כל שינוי בחיים הינו מנוף לגדילה והרחבת המודעות שלנו אודות עצמנו והחיים סביבנו, עד שמגיע שלב שבו שינויים מתקבלים בברכה, ויוצרים אותם באופן מודע לגמרי.

    כשאנו חיים, חיים מודעים -הרבה מאוד דברים משתנים .אנו מוכנים לעשות כל שינוי בחיינו ללא חשש.

    כשיוצא קלף השינוי לפונה אלינו נוכל לשקף לו את המסר ולראות מדוע יצא קלף זה עבורו ?ולהפכו למודע לנקודה זו בחייו היום-כאן ועכשיו.
    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום שלישי, 23/4/19, 05:01

       

      1

      ''

       

       

      להרחיב התודעה משמעו לפתוח פתח לכניסת האור למקומות חשוכים בחיינו

       

      לכל אחד מאיתנו מגיעים חיים מלאי חסד, אושר ואהבה. אנו זכאים לסיפוק, לרוגע, לשפע, לשלווה. אך,

      רבים מאתנו יוצרים את מציאות חייהם בהתאם לאגו. האגו "מסנן" את ראיית עולמם,לפי תועלתו ולא מאפשר להם לראותה, דרך עיני התודעה. הוא כולא, מכווץ אותה, סוגר עליה ורק לעיתים רחוקות הם יזכו לרגעים של חסד ,בהם ירגישו את אותה "התעלות נפש".

       

      עלינו לפתח את "שרירי" הנפש שלנו. את יכולתנו לחשוב אחרת, את כישורי ההסתכלות על העולם מעבר למשקפי האגו. ההישג הגדול שלנו יהיה חיבור אמיתי ל"אני האמיתי" שלנו.

       

       לפי תפיסת היהדות ,הנשמה הינה ביטוי לחלק של תודעת האדם, אשר מבטא את יכולתו להתבונן בעצמו ובעולם ולהיות במצב של מודעות סביבתית, בניגוד לחלקים בתודעה אשר מהותם להגיב כלפיו. במקרה זה, מזוהה הנשמה עם מושג הנפש, כביטוי לפן הרגשי והחוויתי, המעיד על כך –כי ישות מסוימת היא יצור חי, השונה מבחינה פילוסופית ממנגנון פיזיקאלי מורכב אחר.

      על פי תפיסה זו, נשמה היא הגורם המבדיל בין אדם למכונה מורכבת, ומציבה אותו כגורם סובייקטיבי, בעל ערכים אותם הוא מסוגל להשליך על המציאות החיצונית[ויקפדיה].

       

      כאשר נרחיב את התודעה, נוכל להיות מודעים יותר לעצמנו, לערכנו,ליכולותינו, ליחסינו עם הסביבה, לתרומתנו ולייעודנו. נוכל ליצור מציאות מיטיבה עבורנו ועבור יקירנו. כך נפתח את הפתח לכניסת האור לכל אותם מקומות חשוכים בחיינו. זה המקום הטבעי שלנו. זה המקום בו אנו בוחרים לחיות- יחד באור.

       

      תודעה ערה ,היא מצב קרוב יותר למה שאנו מכנים שינה, מאשר למה שאנו מכנים ערות:  כשאדם רק מתחיל להתעורר בבקר, התודעה שלו מצויה בשיאה בכל שלושת הממדים.

       ברגע שהוא פוקח עיניו, הוא בדרך כלל מאפשר לעצמו להיכנס מיד נכנס למצב של מאמץ ולחץ וזה הרגע בו התודעה נרדמת. במצב של מאמץ או לחץ נפשי, כשהרגשות מצויים במצב של מהומה והיצרים עובדים על גירוי יתר, התודעה נעשית צרה, נמוכה, שטוחה ועכורה. היא נכנסת לבית סוהר, ממנו המציאות רק נשקפת מבעד לצוהר חסום בסורגים.

       

       מבחינת גלי המוח, מצב המהומה הפנימית אותו אני מכנים ערות, הוא הוא מצב שנקרא: גלי ביתא. ואילו המצב שבין השינה המלאה של הלילה, ובין ההתעוררות המלאה של יציאה אל היום ההומה, היא מצב של גלי אלפא. מצב האלפא, שבו שלושת הממדים מצויים במצב פעיל,  הולך לאיבוד ברגע שמהומת היום מצליחה להיכנס פנימה ולעשות בפנים בלאגן.

       

      *גבריאל רעם בכתבתו אומר כי התודעה של רוב בני האדם נוטה להיסטריה -ברגע שיש ביטוי רגשי.הדבר אשר גורם לתגובות ולתנודות חזקות במיוחד, הם הרגשות השליליים ...

      מטרת האדם השואף להגיע לרמת תודעה והתפתחות רוחנית גבוהה יותר - היא לגרום לתודעתו להיות כמה שיותר שקטה, כמה שיותר פאסיבית. אדם בעל תודעה גבוהה הוא בעל תודעה שקטה, אבל הוא גם בעל עצמה חזקה העוברת דרך התודעה הצלולה שלו".

      אדם בעל תודעה רחבה, מתייחס לתודעה שלו כמו אל חומר נפץ. שומר מכל משמר שלא לטלטל אותה, ולכן הוא נראה לסביבה שקט ואנמי, אבל השקט הזה הוא כיסוי למידת הזהירות שבה אותו אדם מתייחס לתודעה שלו, ולחשש שלו לפגום באיזשהו אופן בצלילות תודעתו.

       

       

       

       

      http://www.idan-**גבריאל רעם

      דרג את התוכן:
        2 תגובות   יום שלישי, 23/4/19, 04:58

        תוצאת תמונה עבור שכבות

         

        השכבות שמסתתרות בי

         

        התאחדו למקשה אחת.

         

         

        כל דמות מכל רובד

         

        הביאה את עצמה

         

        אישה לחברתה

         

        ונתנו לזקנתי

         

        עטרה

         

        שאינה חוזרת על עצמה.

         

         

        רובד רובד

         

        בנה את האישה

         

        שאני כיום

         

         

        הפך אותי ליצירה

         

        מיוחדת.

        דרג את התוכן:
          3 תגובות   יום ראשון, 14/4/19, 08:59

           

          היכן החוכמה

           

          ''

           

          לפני שנים רבות, חי מלך גדול שחשקה נפשו בחכמה.

           

          עיסוקיו המרובים לא אפשרו לו מעולם לרכוש את החכמה שכה נכסף אליה. את ענייני הממלכה השוטפים ניהל בסיועו של צוות יועצים בכיר, שכולם היו אנשים חכמים איש איש בתחומו.

           

          אולם כל זה לא השקיט את צמאונו לחכמה. שאיפתו היתה עזה להחכים וללמוד, אלא שזמנו לא עמד ברשותו. משום כך היה לו יועץ קשיש , איש חכם ונבון, רחב אופקים, בעל תפיסה מהירה וזיכרון פנומינאלי[לא רגיל]. אשר שימש כבכיר יועציו.

           

          באחד הימים פנה אליו המלך ובפיו בקשה:

          -"ראה, כבר שנים ארוכות אני מנהל את הממלכה, כשאני מדחיק את צמאוני הגדול לרכישת חכמה. חפש לי את תמצית החכמה , והגש אותה בפני בצורה הקצרה ביותר שאפשר. קח את כל הזמן הנדרש לך לשם כך".

           

          הקשיש קד קידה עמוקה ואמר:

           

          -"הוד מעלתך, איני זקוק אף לא לשעה אחת".

           

          המלך הרים גבה והורה לו להמשיך.

           

          -"הרשה לי רק מילה אחת, הוד מעלתך!"

           

          -"הרשות נתונה!"

           

          -"גזר! "

           

          -"גזר?! איך זה בדיוק קשור למה שדברנו?"

           

          -"האם ראה אדוני המלך מימיו שדה גזר בעונתו?"

           

          -"לא, לא ראיתי", אמר המלך .

           

          -"אם תסלח לי, אדוני המלך, אבקש שתצווה להכין את המרכבה המלכותית . נצא אל השדה וכל דברי יובנו".

           

          ואכן, בתוך זמן קצר הוכנה המרכבה המלכותית. המלך והיועץ נכנסו אליה, כשהיועץ מצווה על העגלון לצאת אל מחוץ לעיר.

           

          לאחר שעה קלה של נסיעה באוויר הצח, הגיעו לשדה ירוק .

           

          -"אדוני המלך, האם תוכל לומר, בבקשה, מה יש כאן בשדה שלידינו?"

           

          המלך שראה שדה ירק, תיאר את שהוא רואה.

           

          התכופף היועץ, אחז בצרור העלים הירוקים, משך בחוזקה, ומן האדמה עלה גזר כתום ובשל .

           ''

          -"זה לא סתם ירק, אדוני המלך, זה גזר".

           

          המלך עדיין לא הבין את פשר החידה.

           

          היועץ מיהר להסביר:

          - "הנה, אדוני המלך, התבוננתי והגעתי למסקנה כי החכמה כמוה כגזר. מונחת היא לפנינו, ממש לרגלינו, אך אין אנו מבחינים בה".

          דרג את התוכן:
            1 תגובות   יום שבת, 6/4/19, 03:18

             

            קלף ה"השוואה"-אצל אושו

            האם הבמבוק שואל את עצמו אם הוא יפה מהאלון, או יקר ממנו?

            האם האלון היה רוצה גזע חלול ,כמו שיש לבמבוק?

            האם הבמבוק מקנא באלון על גודלו,או עליו המשתנים בין עונה לעונה?

            הרעיון ששני עצים ישוו את עצמם אחד לשני מגוחך-אך אנו בני האדם רגילים להשוות את עצמנו לאחרים,קשה לנו מאד לשבור הרגל זה.

            בוא ונקבל אחת ולתמיד אמיתות אלו:

            *תמיד יהיה מישהו יפה מאיתנו,מוכשר מאיתנו,חזק,אינטליגנטי או מאושר יותר מאיתנו.
            *ולהיפך-תמיד יהיו כאלה שהם פחות מאיתנו באותם דברים שמניתי למעלה.

            הדרך לגלות מי אנחנו היא לא דרך השוואתנו לאחרים-אלא ע"י בחינת הגשמת הפוטנציאל שלנו בדרך הטובה ביותר שאנחנו מכירים.

            בתמונת הקלף "השוואה" ,של קלפי אושו אנו רואים שני גזעים השונים לגמרי אחד מהשני, בסוג,בצבע, במרקם,בהיקף,בגיל,בגמישות,בהזנה ,בהוויה שלהם. ועדיין - שניהם גזעים .
            יש לנו נטייה להשוות את עצמנו לאחרים דבר היכול להוביל להרסנות,הגבלה ושיתוק. אנו משווים את גופינו, יופיינו,רכושנו,יוקרתנו,מעמדנו,השכלתנו,ידיעותינו,כישורינו, מעשינו, ועד למחשבותינו, מילותינו, כוונותינו ,צחוקינו וחלומותינו. אנו בודקים כל הזמן מה יש לשני ולי אין,מה חסר לי.

            כאשר נפסיק להשוות עצמנו לאחרים ונתחיל להשוות "עצמנו לעצמנו"- נתחיל לגדול באמת.
            אין טעם להשוות עצמי לאדם אחר כיוון שלכל אחד היופי המיוחד לו .לכל אדם יש את הצדדים החזקים והפחות חזקים שלו. כל אחד נוצר בידי הבורא בדיוק כפי שצריך היה להיווצר- כאן ועכשיו .

            ההשוואה מביאה לנחיתות או עליונות.כשלא משווים -הנחיתויות והעליונויות מתפוגגים.אנחנו פשוט אנחנו.המים צריכים כוס כדי שישתו אותם-המים חיוניים וגם הכוס חיונית.כל אחד בתפקידו.אין מקום להשוואה.

            אם אתה לא תהיה בעולם -העולם יהיה חסר את המיוחד שבך.אין אדם אחד שיש לו תחליף.כל אחד מביא אוצר ייחודי לעולם ומעניק אותו לסביבתו.

            זה מה שאתה תורם ומאחרים אתה נתרם.אין צורך בהשוואה.

            כשמגיע קלף ההשוואה אצל הפונה אלינו אנו מבהירים לו את הרעיון המסתתר בתוך הקלף ובודקים מדוע עלה נושא זה אצלו-ועוזרים לו לפתח מודעות בדבר הייחוד שבו והייחוד בכל פרט בסביבתו.

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום חמישי, 4/4/19, 04:45

               

              מדוע הם שתקו שוב? על מצבם הנפשי של ניצולי השואה והתייחסות החברה והמטפלים ,אליהם.''

               

               השואה הצטיירה בעיני ההיסטוריונים כתבוסה יהודית וציונית. מכאן נבעו תסכולי החברה בישראל לגבי ניצולי השואה.

              350,000 ניצולי שואה ,עלו לארץ עם קום המדינה– כשליש מאוכלוסיית הארץ באותם ימים.האווירה בארץ כלפיהם הייתה מתסכלת. דימויים הציבורי הירוד :"סבון", "אבק אדם" והגישה הציונית?חלוצית של שלילת הגולה – כל אלה גרמו להתנשאות כלפי הניצולים וזלזול בהם. עם חלוף שנה לעצמאות המדינה, התגוררו בישראל כ? 350,000 ניצולים, שהיוו כשליש מהאוכלוסייה בישראל[שיעור בגודל זה גם גויס להגנה] .הייתה שתיקה לגבי קורותיהם,רק בשנות ה-70 נשבר קשר השתיקה.

              הסיבה למיעוט פרסומים ומחקרים על אודות הניצולים הייתה: השתיקה הארוכה שכפו על עצמם או שנכפתה עליהם. כמנגנון הגנה, ניסו הניצולים להתכחש לפגיעות ולהשפלות שהיו מנת חלקם. הם היססו לגלות ולחשוף לעצמם ולאחרים, לחוש ולחוות שוב את חולשותיהם, עקב היעדר אוזן קשבת באווירה הלא? סובלנית בחברה הישראלית, שהייתה טרודה במלחמות קיום שנים לאחר השגת העצמאות.

              סיבה נוספת לשתיקתם היא הרצון לגונן על ילדיהם. הניצולים ניסו למחוק את העבר ולהתחיל חיים חדשים. חלק מהניצולים שמרו על שתיקה בקשר לכל הקורות אותם,מכיוון שלא היו להם סיפורי הגבורה שסיפרו הצברים הישראלים. לכך, נוספו רגשות אשם שגרמו להשתקתם.שתיקה זו נמשכה למשך שנים רבות וגבתה מחיר מהניצולים, מאחר שהם הפכו פגיעים יותר, בעיקר בשנות חייהם המאוחרות.

              -מדוע לא מחו על היחס והעוול שנגרם להם במשך כ- 60 שנה?

              יחס המטפלים אל שארית הפליטה הושפע מהאקלים הציבורי, ובעיותיהם לא זכו לתשומת לב הראויה. מצב זה גרם לטראומה נוספת – משנית. זוהי אחת הסיבות ל"קשר השתיקה". שתיקה זו נמשכה שנים רבות והפכה אותם פגיעים עוד יותר בשנות חייהם המאוחרות. מצבם הנפשי המורכב של ניצולי השואה בקהילה, המאופיין בין היתר בשילוב של קשיחות ופגיעות. כמו כן, מדווח על השכיחות של הפרעת דחק בהם טראומטית.

              רצף האירועים הטראומטיים שחוו גרם בחלק מהניצולים לתחושת פגיעות, עלבון וחרדת חשיפה. תחושות אלה מנעו מהם במהלך השנים לתבוע את זכויותיהם, למרות שהתנהגות זו נחשבת נורמטיבית בחברה הישראלית.

              - מה היה היחס של הרופאים והמטפלים אל ניצולי השואה ואיך זה השפיע על התייחסות החברה, המטפלים והתנהגות הניצולים?

              דובר מעט על השפעת השואה על בריאות הניצולים. הייתה התייחסות ל"אוכלוסייה קלינית", כלומר, ניצולים שפנו לעזרה פסיכיאטרית או כאלה שדרשו פיצויים או תמיכה סוציאלית.

               ביטחונם העצמי של היהודים התערער עם עליית הנאצים והשינוי במעמדם החברתי והאישי בעקבות הזלזול וההשפלה שספגו מהגויים בתקופת השואה.תחושות העלבון והפגיעות שנבעו מהתייחסות האוכלוסייה הלא?יהודית כלפיהם אשר  גרמה להלם עז, זמן רב טרם שהבינו שגורלם נגזר. תחושות אלו התעצמו בזמן "חוויית המחנות" והניסיון היומיומי להפכם לתת?אדם. למרבה הצער, העלייה והקליטה בארץ לא תמיד הצליחו להקהות תחושות אלו.

              במחקר שנערך בשנות החמישים נמצא כי הניצולים היו רגישים פחות ללחצים, אך גם היו פחות אופטימיים ויותר עצובים. הם הצטיירו כ"קשוחים" יותר יחסית לאלו שלא חוו את השואה. שלושים שנה מאוחר יותר נטען, כי כתוצאה מאותה קשיחות, הוכיחו חלק מהניצולים יכולת התמודדות טובה יותר במצבי דחק, אך גם סיגלו לעצמם כקבוצה מנגנונים מפצים של התבדלות ו"היצרות קוגניטיבית" אלה מנגנוני הסתגלות של הזדקנות מוקדמת העלולה להגדיל סיכון לאי ספיקה במצבי דחק בגיל מבוגר.

              - למה הציונית החלוצית יצרה דימוי ציבורי ירוד של הניצולים אשר הובילה לאחר המלחמה להתנשאות על קורבנות השואה ולזלזול בהם?

               תגובת ראשי המדינה,שידעה שללא הניצולים אי אפשר יהיה להקים את המדינה, היתה:

               -מחויבות מוסרית ואידיאולוגית [בתוספת דימוי ציבורי ירוד של הניצולים].

              -רצון לקרבם, תוך שמירת מרחק סביר.

               

              -האם מגיע פיצוי כלשהו,לילדי השורדים אשר נאלצו להתמודד לבד עם הבעיה שכל בר דעת יאמר שהייתה מעבר ליכולתם והכשרתם כילדים ?כיצד  השפיע הדבר על התנהלותם בחיים ועבר לדור השלישי? הרביעי?

              כחמישים שנה אחרי השואה עדיין לוקים ניצולים בתסמינים כמו סיוטי לילה, עצבנות, אי-סיפוק ,דיכאון וחרדה. כקבוצה, הם פגיעים יותר ומגיבים עם התגברות התסמינים לאחר טראומות אישיות או כשנשקפת סכנה לביטחונם. אירועים כמו מלחמה, פיגועי טרור ואינתיפאדה הם גורמים המאיצים את התפרצות התסמינים. חלק מהניצולים חשים "אווירת שואה" וחרדה אמיתית משואה נוספת. נראה, כי תסמינים מאוחרים בקרב ניצולי המחנות מתחזקים דווקא ככל שגילם מתקדם.

              את כל התופעות שנמנו למעלה, העבירו השורדים שלא מדעת על כתפי הדור השני אשר "הופקר" ללא הדרכה וידע כמובן בגלל גילו הצעיר מגיל לידתם והלאה.הממונים על רווחת ילדים אלו מטעם המדינה,לא חשבו מספיק מה חווים הילדים הגדלים אצל הורים שלרוב היו שני ההורים ניצולים,ושניהם נשאו עמם טראומות שבהכרח נפלו על הכתפיים הצעירות האלה.קשר השתיקה לגבי פגיעותם ישנו עד היום ורבים מבני הדור השני אינם מודים או מעדיפים להתמודד לבדם מול העובדה שלא גדלו כילדים רגילים.

              מובן שהם העבירו זאת לילדיהם ואלו יעבירו הלאה לדור הבא.

              לדעתי, ניתן להעלות ולפתוח מחדש את הנושא ולדבר עליו ,כדי לתת במה של כבוד לאלו אשר חוו ובנו את המולדת,לאלו שהמדינה התעלמה ממצוקתם הכלכלית ונתנה להם לא פעם לחוש חרפת רעב מחדש.לתת לגיטימציה לדור השני לזקוף גב ולומר ראו גידולים שגידלו אותנו,למרות ואף על פי כן,גדלנו לתפארת והמשכנו את המסר של הקורבנות:עם ישראל חי ולעולם יחיה,ואנו מגש הכסף שהקריב מבלי שנשאל את עצמו כדי לתת חיים וסיבה לחיים לאודים הניצולים.אין שום סיבה לבושה להיות קורבן.יש סיבה לבושה ותיקון לאלו אשר לא יכלו להתמודד מולם ומול ילדיהם,לפתוח ולהעלות על נס את העוול ותיקונו,כדי להשיב את הצדק על כנו.

               

               

              *הדברים נאמרו בהסתמך על מאמרם של:טומי שמואל שטייר החוג לרפואת המשפחה, הפקולטה לרפואה

              סאקלר, אוניברסיטת תל?אביב, מכבי שירותי בריאות, רמת גן

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום חמישי, 4/4/19, 04:37

                תוצאת תמונה עבור אמא חזקה

                 

                אמא חזקה

                 

                הם קוראים לי ילדי

                 

                ולא  מבינים

                 

                את רסיסי הנשמה

                 

                האסופים בחיקי.

                 

                 

                אמא מכילה

                 

                אומרים צאצאי

                 

                ולא מבינים את המחשבות

                 

                אשר הרחיבו הבנותי

                 

                והביאו לחיבוק הרוחני 

                 

                שהגעיש דמי.

                 

                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום רביעי, 3/4/19, 18:13

                   

                  חוק הקארמה או הסיבה והתוצאה : ''

                  כל דבר הוא בחירה שלנו, וברגע שנקבל על עצמנו את האחריות לבחירה ונפסיק להאשים אחרים,נוכל להפיק תועלת מכל מה שקורה - גם אם ברגע הראשון הוא נראה כבעיה.


                  המילה קארמה מקורה בסנסקריט ופירושה: פעולה/עשייה. הקארמה היא הגילום בעולם הפיזי. רק מהתנסויות דרך החוויה הלימודית בגוף הארצי ניתן 'לשלם' מחד, ומאידך לצמוח. הניצוץ/הנשמה בוחרת את התנאים לצמיחה.


                  הקארמה היא תוצאה של פעולה קודמת ומכאן עקרון הרצף ומרחבי הקארמה נותנים מענה, כאשר מה שמנחה את הבחירות הגבוהות של הנשמה הוא הבנת הסדר הגבוה, החוקיות הגבוהה ביקום כדי לצור איזון וצמיחה.


                  כל מה שאדם חווה במהלך גלגוליו נטמע בתודעה ומהווה חלק מנקודות הזכות העומדות לאדם.


                  כל דבר שאתה מפזר בעולם חוזר אליך . כגודל הסיבות כך התוצאות . לעולם אל תחשוש לתוצאה שתקבל , התרכז במה שאתה יכול לתת . התייחס לכל אדם בהערכה מלאה . הכול עובר ושב . אתה סוחט תפוז אתה מקבל מיץ תפוזים . בהתאמה סיבות יוצרות תוצאות .

                  ומכאן נגיע לקלף של אושו-קלף ההשלכות


                  בקלף אנו רואים -איש ואישה, הפונים זה אל זו ואינם רואים בבהירות אחד את השני.שניהם מסתכלים איש על רעותו ,מתוך תדמית שהם בנו בשכלם-ואינם רואים את האמת כפי שהיא במציאות.


                  כמו באולם קולנוע -אתה מסתכל על המסך ולא על מקרין הסרט-כך גם השכל שלך הוא המקרין והמסך הוא חברך,או האדם עליו אתה מסתכל.


                  כשמאוהבים-האדם נראה יפה ומושלם,כששונאים אותו אדם הוא נראה מכוער יותר ועם הרבה חסרונות-איך זה יתכן?


                  ובכן ,מה עלינו לעשות?


                  עלינו לנטרל את השכל.פעולת השכל היא בעייתית-מכיוון שהוא יכול ליצור רק חלומות...כשאתה מרוגש החלום נראה כמציאות.כשאתה מתרגש,שיכור-אתה רואה רק את ההשלכות שלך...


                  כולנו חוטאים בהשלכת סרטים מעשה שכלנו-על אנשים הנמצאים בחיינו.זה יכול להיות במצב של חוסר מודעות לגבי ציפיותינו ,רצונותינו ושיפוטנו.


                  במקום שניקח אחריות על דברים ונודה בחלקנו בהם-אנו מייחסים את הדברים לאחרים.


                  ההשלכה היא כמו ענן -והיא מונעת בעדינו לראות את המציאות האמיתית.עלינו להכיר במשחק.


                  כאשר אתה שופט אחר-סובב אותו חזרה אליך:האם התכונה שראית אצלו היא בעצם התכונה שבך?האם אינך רואה בו את החלקים שלך למעשה?האם אתה רואה בעצם את מה שאתה רוצה לראות בזולתך?


                  זה מבקש ממך להיות מודע כן ואמיתי עם עצמך-וזאת עבודה לאורך כל מסע חייך,ומביא אותך ליחסים אמיתיים עם עצמך,עם זולתך ועם המציאות האמיתית הסובבת אותך.

                  דרג את התוכן:
                    0 תגובות   יום שלישי, 2/4/19, 03:32

                     

                    ''

                     

                    אז איך מתייחסים בזוגיות טובה לנושא השוויון בין המינים? 

                     

                    העולם עבר תמורות רבות בעשורים האחרונים ועימו גם חלו שינויים רבים בערכים, בציפיות וברצונות בני זוג בעת כניסתם לקשר זוגי. בני זוג המתחילים קשר זוגי מצפים מהזוגיות שהם יוצרים שתהיה בה אינטימיות רגשית ומינית גבוהה, שוויון בין בני הזוג, סובלנות גבוהה וקבלת השוני בין בני הזוג.ולמרות הכל העלייה בשיעור הגירושין מעידה שלרוב הכוונות הטובות בהתחלה מתבדות.

                     

                    בעשורים האחרונים תהליכים חברתיים הובילו שינויים מרחיקי לכת בשוויון בין המינים ובפתיחת תחומים חדשים בפני הנשים. שינויים אלו פתחו את האפשרות לחופש ולהגשמה עצמית של בני שני המינים אולם במקביל הובילו גם למצבים של בלבול, מבוכה ותסכול.

                     

                     יציאת שני בני הזוג לעבודה אמורה להיות מלווה במקביל לכך, בחלוקה שוויונית בין שני בני הזוג באחריות על תפקוד הבית וחינוך הילדים. מצב זה ,שונה משמעותית מחלוקת התפקידים המסורתית בין המינים ועלול להוביל למתח ולבעיות בקשר הזוגי בין שני בני הזוג. קונפליקט זה עלול להחריף אצל בני זוג אשר שניהם מצליחים ולשניהם יש אפשרות ורצון להתקדם ולהצליח בקריירה. בחלק מהמקרים, נוסף קונפליקט בין התרבות, הדת והחינוך אותו קיבלו שאינו מתקדם ומודרני לבין הצרכים בשינויי תפקידים מסורתיים בין בני הזוג.

                     

                    הזוגיות של היום מתמודדת בראש ובראשונה עם סוגיית השוויון וכל מה שנגזר ממנה. הזוגיות מצויה עכשיו אי שם באמצע הדרך, בין אי-שוויון בין המינים לשוויון. שוויון בין גברים לנשים, על פי ההשקפה של זכויות אדם נקבע  בראש ובראשונה על פי תרגומם לחיי המעשה ולא לפי תיאוריות שונות ומגוונות.

                     

                    הזוגיות בעידן שלנו,במצב אופטימלי,אמורה להיות מבוססת על שיתוף פעולה בין הגבר לאישה כבעלי עוצמות וכוחות שווים. צמיחת גבר ואישה חדשים – עוצמתיים, שוויוניים ומאוזנים יותר אחד עם השני. הזוגיות מכילה  נוחיות, שגשוג, סיפוק ורווחה כלכלית לעומת המודל הזוגי הישן.

                     

                    בעבר עליונות הגבר וזכויות היתר שלו והנחיתות של האישה והיעדר הזכויות שלה, היו מובנים מאליהם. היו פערים והבדלים מהותיים וברורים  בין גברים לנשים שיצרו אפליה ביניהם וגרמו לתסכולים ולמאבקים פנימיים בתוך התא הזוגי. מרבית הנשים חשו חלשות, מנוצלות, נאנסות וחסרות אונים מול הגברים. ואילו מרבית הגברים חשו אחראיים מדי, מותשים, בודדים ומנוכרים מול נשותיהם.

                     

                    מאז שנות החמישים חלו שינויים במעמד האישה ובדפוסי הנישואים, אך עדיין חלקן של הנשים בעבודות הבית ובגידול הילדים גדול בהרבה מזה של הגברים .למרות השינויים שחלו במעמד האישה בתחום הפוליטי והתעסוקתי, נראה כי התחום של חיי משפחה ונישואים מפגר מאחור, מבחינת ההישגים.

                     

                    אחד הנושאים הגורם למתחים רבים בין בני הזוג ,הינו מצב בו שניהם עסוקים בקריירה שלהם אולם בכל הנוגע לניהול הבית, גידול וחינוך הילדים, לגבר ברור ומובן מאילו כי זהו תפקידה של האישה והוא אינו נוקף אצבע בעוד על בת הזוג לתפקד כ"סופר וומן" המשלבת בהצלחה וללא תלונות קריירה משגשגת, ניהול משק הבית וגידול ילדים.

                     

                    בני זוג צריכים להתמודד לפעמים עם השוני הגדול בין הצרכים שלהם:יש אנשים שזקוקים ליותר מרחב מאחרים. ישנם הזקוקים ליותר קרבה מאחרים. אם בני זוג יוכלו להתחיל למלא את הצרכים השונים האלה בלי לחוש דחויים, או שצפוף להם מדי, הם יוכלו להתחיל לנהל מערכת יחסים שוויונית יותר. הבנויה על קבלת השוני, לא על ציפייה מהזולת להיות כמוך. לכן סתם חלוקה של מטלות הבית חצי-חצי אינה הסוד לנישואים מאושרים. מילוי צרכיו של הזולת הוא הסוד, ויכול להוביל לתחושת שוויון אמיתית, המבוססת על הכרה בכך שהבדלי אישיות יוצרים צרכים שונים.

                     

                    האושר אינו מובטח ע"י שוויון במטלות הבית.הדגש צריך להיות על  תקשורת נכונה  בין בני הזוג ולקיחת אחריות משותפת עליה, כך שני בני הזוג יהיו מאושרים יותר. שוויון בתקשורת הוא התחום היחידי שבו בני שני המינים יכולים למצוא מכנה משותף. שוויון בתקשורת הוא אחריות שווה בהעלאת נושאים, בהבעת רגשות, במציאת פתרונות ובהוצאתם לפועל. אם אחד מבני הזוג משתלט בתקשורת ביניהם, התוצאה היא שבן הזוג השני עובד קשה יותר. זה לא הוגן ולא שוויוני. מעטים יהיו מאושרים במצב של תקשורת לא שוויונית. שני בני הזוג  לוקחים אחריות משותפת "לדאוג" לאקלים של מערכת היחסים.

                     

                    המגמה  היא כי בסופה של הדרך הזאת יהיה השוויון המלא בין בני הזוג מובן מאליו ממקום של הבנה עמוקה וכבוד הדדי,עם מגמה כי  מוסד הנישואים יכיל אהבה, חברות ,תמיכה, פרגון ושיתוף פעולה.אולי זה מה שיפחית את מגמת הגירושין ההולכת וגדלה בימינו. הנשים הרבה יותר עוצמתיות ובעלות כוח לבטא את עצמן ולהוביל ואילו הגברים יחלו לשתף, להתחלק ולהוריד מעצמם חלק מנטל ההובלה ומעודף האחריות שהוטל על כתפיהם.

                    דרג את התוכן:
                      2 תגובות   יום שבת, 30/3/19, 20:01

                       

                      ''

                       

                      אימון לחשיבה חיובית-קבל ותן מחמאות לעצמך

                      אין זה משנה מה אתה חושב או מרגיש- חפש תמיד את העובדות. את הנתונים. את המידע.


                      ‎התחל להקשיב למחמאות. רק למחמאות. שנן אותן מידי יום. אמור לעצמך מידי בוקר את אותן מחמאות, עד ששניכם, גם אתה וגם עצמך ת א מ י נ ו.


                      הענקת מחמאה עצמית היא גרסה אחרת של שיחה עצמית חיובית.זהו הרגל מצוין ומבורך התורם לשיפור הביטחון העצמי. אם מתאמנים בעקביות, הדבר הופך לחלק מהשיחות העצמיות היום יומיות ,ונקלט בתת מודע שלנו .


                      אתה מוצא את אשר אתה מחפש ? אם תחפש יופי בתוכך ובאנשים מסביבך- תמצא אותו. אם תחפש כישלונות .... ובכן- תמצא גם אותם.


                      מהי מחמאה?
                      מחמאה אמיתית היא כנה ובאה מתוך הלב. היא יכולה לבוא בצורת מילים או מחווה, כמו טפיחה על השכם.אפשר לקבל מחמאה ממישהו או לתת אותה בעצמך. המחמאה פשוט מודיעה לאדם האחר שיש בו משהו שאתם אוהבים ומעריכים.


                      ישנם שני סוגים של מחמאות :

                      -האחד הוא לגבי דבר שמישהו אחר עשה, על עבודה טובה למשל.

                      -השני הוא פחות ברור, ומדבר על דרך התנהגות או משהו פחות מוחשי, למשל על כך שמישהו התנהג בצורה מתחשבת ותומכת, או מחמאה מן הסוג "אני מעריך את חוש ההומור שלך" שני הסוגים חשובים.

                      מה קורה כאשר מישהו מעניק לכם מחמאה? האם אתם מקבלים אותה ופשוט מודים . האם אתם נינוחים או לא? יתכן שאתם מסמיקים או מתוחים מעט, אבל זכרו,

                       

                      מחמאה היא מתנה מילולית . אם מישהו נותן לכם מתנה יפה ועטופה בהידור, לא תחזירו אותה ותאמרו "מצטער, אינני יכול לקבל זאת". זה מה שקורה כאשר מישהו אומר לכם "אתה נראה נהדר", ואתם אומרים, "לא נכון עליתי במשקל".


                      קבלו ותנו מחמאות.העולם יהיה צבוע בצבעים ורודים יותר ואנשים יהיו מאושרים יותר.

                      דרג את התוכן:
                        0 תגובות   יום שלישי, 26/3/19, 02:06

                         

                        ''

                         

                        דאגה היא חשש מפני מצב שלילי אשר עלול לבוא.היא מכילה פחד וחשש מפני אבדן של דברים חשובים ויקרים הקשורים אל עצם החיים ומשמעותם. הדאגה היא תכונה טבעית של אכפתיות ורצון התגוננות, המוצאת את משכנה בליבו של כל אדם שפוי הנוטל על עצמו אחריות.

                         

                        מאידך, מי שאינו דואג ואינו אחראי לשמור נכון את רכושו, מכנה אותו שלמה המלך,כאדם חסר לב. ישנם אנשים ירודים, שהם חסרי אחריות לחלוטין, אין להם כל דאגה .סילוק כל זיק דאגה מהלב, מוביל לאבדון, מפני שנטילת אחריות חייבת לבוא בעקבות דאגה בסיסית לקיום החיים.

                         

                        הדאגה מדלדלת הרבה מכוחה של התודעה,ובמוקדם או במאוחר היא גורמת נזק נפשי[הנזיר שמכר את הפאררי שלו] צורתה הקיצונית של הדאגה גם היא אינה נכונה, כי דאגות יתר מוגזמות מובילות את הדאגן אכול הדאגה לאיבוד טעם החיים, בפרט היכן שאין הדאגות מובילות לתוצאה חיובית כלשהי.

                         

                        הדאגה הופכת לנטל, כאשר מתגובה נקודתית לאירוע מסוים, היא הופכת להרגל תגובה קבוע ומתמשך, כלומר, הופכת מדאגה לדאגנות. האדם הנוטה להגיב בדאגנות, דואג מכל דבר, יחפש וימצא לו מיד סיבה טובה לדאגה.

                         

                        כאשר אנו דואגים למישהו, אנו למעשה מתעסקים בעצמנו, במילוי הצורך שלנו בוודאות, בצורך לחוש כי אנו שולטים במהלך חיינו.

                         

                        השפעת הדאגנות על תפקודו התקין של הגוף היא שלילית. הרפואה הסינית מזהה בדאגנות גורם להחלשת מערכת העיכול, דבר המתבטא בתחושת עייפות לאורך זמן, חוסר ריכוז, עיכול לא תקין, בעיות שינה ועוד.

                         

                        טענה נפוצה שנאמרה על ידי ליברט ומוריס מציעה, שחרדה נגרמת כתוצאה משני מרכיבים:

                         -דאגה -דאגה מיוחסת כהפרעה שלילית שמסיחה את הדעת מפתירת הבעיה. לדוגמה, כאשר תלמידים נהיים מודאגים בזמן מבחן, הם לעתים יחזרו ויאמרו לעצמם שהם ייכשלו, או שהם אינם זוכרים את החומר למבחן או שהמורה שלהם יכעס עליהם. מחשבות אלו משתמשות בחלק מהמוח שאמור להיות בשימוש בחלקים מהמבחן ולכן נוצר ליקוי בביצוע המבחן.

                         -רגשנות-רגשנות מיוחסת לתסמינים פסיכולוגים כמו זיעה, דופק לב מואץ ולחץ דם גבוה.

                         

                        תפילה להצלחה ולהחלמה או תרגול מדיטציה-יכולים להיות תחליף בריא ומצויין לדאגה.

                        הגמרא במסכת יומא אומרת כך:

                         

                        דאגה בלב איש ישיחנה:

                         

                        - ישיחנה לאחרים - דהיינו ,יספר אותה לאחרים ובכך יקל מדאגתו.

                         

                        - ישיחנה מדעתו -מלשון " הסח הדעת ".

                         

                        ר' אשר מסטולין זצוק"ל אומר: ידוע ממסכת ברכות ששיחה זו תפילה שמשם לומדים שיצחק תיקן תפילת מנחה - "ויצא יצחק לשוח בשדה". ועל זה אומר ר' אשר צדיק:ישחינה - דהיינו יתפלל עליה !!! - שבתפילה ישפוך ליבו על דאגתו !!!

                        דרג את התוכן:
                          1 תגובות   יום חמישי, 21/3/19, 16:22

                           

                          ''

                           

                          השיעורים בחיינו

                           

                          אוסף החוויות אותם אנו עוברים משך מסע חיינו,אותם התנסויות טובות,קשות,מכעיסות,מפתיעות וכו-הם למעשה שיעורים הנשלחים אלינו ולשמם הגענו לכאן,אל החיים בגלגול הזה.

                           

                          אדם נכנס לחיינו ומחולל בהם סערה.לאחר זמן מה עוזב אותם,ומותיר אותנו עם אנרגיות מעשינו המשותפים.אנו מתבוננים תוהים,על חוויותינו עימו.ניתנת לנו  אפשרות לכעוס עליו ועל "מזלנו" - אם החוויה נושאת טעם רע ,או להיפך-לאתגר את עצמינו ולבדוק מהו  השיעור שהוא בא ללמדינו.

                           

                          כל מפגש בחיינו מכיל בתוכו לימוד על עצמנו. ישנם מקרים עוצמתיים -בהם אותו מפגש יכול להשפיע עלינו למשך כל חיינו וישנם רגעים, במפגש אחר שילמדו אותנו על כך שעברנו כברת דרך אמיתית, השתנינו, התקדמנו. לעיתים אנשים באים להראות לנו את ה"אני הקודם" שלנו, את המקום בו היינו לפני כן, המקום ללא עבודה עצמית והתקדמות מודעת. לעיתים מראים לנו את עתיד נתיבנו. את המקום אליו אנו רוצים ושואפים להגיע.

                           

                          לא פעם אנו יוצאים מתוסכלים,כואבים ומתרעמים על השיעור שחווינו.האגו הפגוע שלנו רוצה את ההסבר כאן ועכשיו על מה שקרה .אך מכיוון שעיננו עיני בשר ודם,לא תמיד תגיע התשובה המיידית לתודעתנו על הסיבה והמטרה של השיעור שזה מקרוב עברנו.

                           

                          חוויות השיעור הזה והשיעורים שיגיעו כמובן אחריו, אלו הן המעצבות את אשיותינו ואת תפיסת עולמינו.תודעתנו צורבת אותם ברמות שונות של מודעות והן שקובעות ,במידה רבה,את הדרך בה נעצב את דרכינו להבא.

                           

                           הבחירה שלנו איך להתמודד עם החוויה ,היא שתקבע את הבגרות והבשלות שלנו ללמוד ולהפיק לקחים ולהמשיך הלאה.במידה ולא נעשה עבודת מודעות על החוויה איתו נמגנט שיעור דומה עד שנשנה את אורח חיינו או מעשינו אותם בא האדם ללמדנו ,ולא השכלנו,ללמוד את שיעורו.

                           

                          עצם הידיעה וההכרה שלנו ,שאין דבר קורה במקרה ,והכול הוא שיעור אחד גדול שעלינו לעבור, או שהוא כבר מאחורינו או לזה שאנו  מצפים אחריו.כמו גלים ,נשלחות אלינו חוויות הלימוד,וכל החוכמה היא לגלוש ולחוות את הגל ,ללמוד את ליקחו.לא לחמוק ממנו והאמת היא,שגם לא ניתן.

                           

                          במקום זאת אנו יכולים:

                          -לבחור ולהסתכל מעבר לקושי ולתסכול העכשווי.

                          -להביט על האתגר שבשיעור ולא על הקושי בו. חשוב שנדע שאף אחד לא מקבל קושי ,אם הוא לא מקבל במקביל גם את הכוחות להתמודד איתו.

                          -לראות בניסיון הטוב או הרע –שיעור מאתגר ולא עונש. את הקשיים ניתן לראות כמתנה שקיבלנו שמטרתה לעזור לנו להתעורר אל מה שבאמת חשוב ונכון ולא כעונש ומטרד.

                          -לראות אל השיעור כהזדמנות מצוינת לצמיחה רוחנית ולשינוי.

                           

                          אם נלך בדרך החיובית ונלמד את אוסף השיעורים הרוחניים ,שנשמתנו בחרה לעבור לטובתנו,למען המטרות שלשמם הגענו לכאן,גבולות תודעתנו יתרחבו ונפנה מקום לאור שיכנס לתוכנו במקום לאפלת חוסר הבנת תכלית השיעורים.נקבל בשלווה את פני השיעורים וכך נרגיש שאנו מגשימים את עצמנו.

                          דרג את התוכן:

                            תגובות אחרונות

                            פרופיל

                            אסתר רבקה
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS