כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    תכנים אחרונים

    1 תגובות   יום שני, 23/3/15, 11:54

    כשהניר קומט על ידך

    ונזרק לפח נידח

    והשם שנתת לפעולתך:

    ירידה בתשוקת החיים

    סגרת את ערוץ הלב

    ובחרת בקו ישר לילך עליו

    בדיוק ובהגיון....

     

    אם זה העביר אותך

    לאיי אושר

    תהנה שם

    תתחמם בשמש להנאתך.

     

    העיקר שזה הגיע ממקום מודע.

    מקום אמיתי וכן עם עצמך.

    מאושרת באושרך.

    דרג את התוכן:
      2 תגובות   יום ראשון, 22/3/15, 12:04
      לך תשכנע אדם כי בכל גיל יש מקום למהפך. השינוי אליו חולמים דורש העזה. ויתור על הודאי. עליה וירידה על גלים רכים,עזים,סוחפים. ויתור על הפחד. תבלון הומור עם חוצפה ותעוזה. הכניסה אינה מותרת לפחדן, לאוהב הנוחיות.לאורג ואינו נארג...
      דרג את התוכן:
        1 תגובות   יום ראשון, 22/3/15, 11:56
        הימים ימי טרום אביב מריחים פסח באוויר. משכנעים אותנו לזרוק את האגו שכולו חמץ. ממליצים לפנינו על המצה הצנועה והענווה. ימים כאלה....
        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום שישי , 20/3/15, 08:30

          תוצאת תמונה עבור מעלות בזיקנה

           

          אנו מפתחים מעלות לעת זקנה...

           

          מעלה נוספת אשר ניתן לפתחה בזיקנה הינה:

           

          היכולת לאהוב את האחרים.

          פחות אנוכיות והתעמקות במצבינו

           

          גם :

           

          החשיבות העצמית

          חייבת להיות פחותה-אסור לנו לקחת את עצמנו כל כך ברצינות,כפי שהתרגלנו לכך בצעירותנו.

           

          ובנוסף,משהגענו לאמצע חיינו,עלינו ללמוד:

           

          הגבלה עצמית בריאה של סיפוק צרכינו.

           

          וגם עלינו ללמוד להיות:

           

          אסירי תודה לחיים עבור מה שכבר קיבלנו מהם.

          אנו חייבים ללמוד מחדש להודות לחיים על מה שנפל בחלקנו וגם על מה שעוד נכון לנו לעתיד.

          התודה יוצרת אושר,מחממת את הלב ופותחת לנו דלת להרגשה טובה.

           

          עלינו להיות אסירי תודה עבור:

           

          הזיכרונות ועבור היכולת לזכור תמונות מן העבר,המציפות את הנשמה ברגעי האושר.

           

          מסופר על אדם אשר ביקש מאישתו לקחת את אמו לבית קפה.

          כשהצטרף אליהם בבית הקפה,שאל את אמו האם נהנתה מהבילוי.

          אמרה הזקנה בעצבות:

          טוב מאד.קיבלתי כוס קפה.

          אשתו האדימה ושאלה בכעס:

          -ולא קיבלת שום דבר ליד הקפה?

          ענתה הזקנה בקול בכייני:

          -כן,היו גם עוגיות.

          -וזה היה הכל?

          -לא,גם דבש וחמאה היו.

          -ולא היתה גם לחמניה עם גבינה צהובה טובה?

          אה,כן-ענתה הזקנה באנחה,היתה.

          וגם ליפתן שזיפים עם גלידה היתה,נכון.שאלה כלתה

          כן,נאנחה הזקנה בקול חנוק,היתה...

           

          אמנם הזיקנה מביאה תסכולים רבים,אך על האדם המזדקן ללמוד להיות אסיר תודה על מה שהחיים מעניקים לו.

           

          דרג את התוכן:
            1 תגובות   יום שישי , 20/3/15, 01:47

            תוצאת תמונה עבור התרסקות

             

            היום בו התרסקתי

            לאלפי רסיסי כאב.

             

            היום בו הבנתי

            עומקי תחושות מתוך קיפאון

            המתחיל להפשיר

            באלפי זעקות כאב.

             

             

            הימים של אחרי

            אשר אינם מרפים

            מושכים נימי לב נסתרים

            קורי עבר ישנים.

             

            לשוב לחוש.

            לזרום בתוך בוכנות דמי

            הסוער אל ההבנות

            הרדומות

            אשר התעוררו לתחיה

            וזעקו אל עולמי

            תוכחותיהם.

            דרג את התוכן:
              1 תגובות   יום חמישי, 19/3/15, 20:48

              ''

               

              ראש חודש ניסן -חודש ההשתחררות וההתעלות.


              משמעותו של ראש החודש ,לפי דברי הרב אורי שרקי,היא התבוננות בערך החידוש. אנו יכולים לראות בעינינו כיצד הירח מתחדש בכל חודש. הירח מופיעה בצורה מוקטנת, ואז במשך כשבועיים הוא הולך וגדל עד שמגיע לשיא גודלו, ואחר כך שוב הולך וקטן עד שנעלם וחוזר חלילה. תהליך זה מעורר בנו את רעיון החידוש. לכן גם שמו של הירח במקרא הוא: חודש, כלומר שהוא מחדש את עצמו.

              מהותו הפנימית של חודש ניסן הוא שפע של אור שניתן לנו בחודש זה בשפע.

              בתורה מכונה חודש ניסן "החודש הראשון" וכן "ראש חדשים", כי בחודש זה יצאו בני ישראל ממצרים,חודש זה הוא הזמן להתחדשות, להשתחררות, להתעלות. חודש בו הראשוניות מתבטאת בחופשי, עצמאות, אי תלות באחרים. אין דבר לפניו שהוא תלוי בו ונמשך ממנו. הוא ראשון, הוא מוביל, יש לו תכונה של ראש. תכונותיו המיוחדות של חודש ניסן-הופכות אותו לחודש המסוגל ביותר לתהליך של גאולה שמיימית. 

              חודש ניסן הוא החודש השביעי בלוח העברי בשנה המתחילה בחודש תשרי, והחודש הראשון בשנה המתחילה בחודש ניסן לפי מניין החודשים במקרא. בחודש ניסן יש 30 ימים. ראש חודש ניסן, שימש בתקופת התנ"ך ובתקופה התלמודית, כראש השנה למלכים, ובו התחילו למנות את שנות מלכי יהודה. בחודש זה חל חג הפסח, שהוא הראשון מבין שלושת הרגלים ובזמן בית המקדש היו כל ישראל עולים בהם לירושלים. 

              שמות החודש:
              א. השם ניסן:
              1. בשפה האכדית פירושו:אנשי הצבא או דגלי הצבא - זהו החודש הראשון לאחר חודשי החורף הגשומים, בו יכול הצבא לצאת לדרכים ולהתכונן לקרבות.
              2. "ניסנו"-מלשון ניצן שפריחתו באביב- בחודש זה מניצים העצים והטבע כולו עומד ופורח. זהו חודש האביב שבו הכל פורח, הכוחות הפנימיים פורצים החוצה. תקופה בה השמש - המסמלת את גילוי האור האלוקי, יוצאת מנרתיקה ומאירה וזורחת בכל עצמתה, והבריאה כולה נמצאת במצב של התחדשות, פריחה ושגשוג. 

              3. ניסן מהמילה ניסיון: על שם הניסיונות אשר עמדו בפני בני ישראל בצאתם ממצרים.

              4.ניסן מלשון נס- משום שנעשו בו ניסים לישראל. "נס" פירושו גילוי פתאומי של הארה אלוקית הנעלית יותר מהטבע.

              ב.שמו האחר של החודש הוא "חודש האביב": מסמל את התקופה המשמעותית בטבע תקופת האביב המסמלת פריחה והתחדשות.

              ג.חודש ניסן נקרא גם "חודש הגאולה"-על שם אחד האירועים הבולטים בחודש זה - "יציאת מצרים" וגאולת עם ישראל מגלות מצרים.

              חג הפסח ,על פי הקבלה,אותו אנו חוגגים בחודש ניסן, מהווה את יצירת הכלי הנדרש להכיל ולקלוט בפנימיות את כל אותם ההשפעות הניתנות לנו מלמעלה. עלינו להתנקות מהחמץ הרוחני, על מנת שנהיה זכאים ומזוככים לקבלת השפע ולאכול מצה, על מנת שנכיל ונקלוט בפנימיותנו - כמזון גשמי, את כל אותם ההשפעות. בכך נזכה לגאולה הסופית והמוחלטת, שבניגוד לגאולת מצרים בה נאלצנו לברוח מהרע בריחה לא מסודרת ,הרי שהגאולה העכשווית תתרחש כגאולה פנימית, מסודרת וסופית.

              מזל החודש - טלה. על פי המסורת השם בא כרמז לקורבן הפסח אשר הקריבו בני ישראל במצרים, קורבן אשר בזכותו נגאלו ויצאו מעבדות לחירות. המצריים ,האלילו את הטלה והפכו אותו לאל זאת בעקבות השפע והעשירות שהטלה מסמל, ובפרט בחודש ניסן שהוא תקופת הרבייה של הטלה. לכן נצטוו בני ישראל להביא את קרבן הפסח מן הטלה דווקא, על מנת לסמל כי העם היהודי אינו מחשיב את העושר והפריון החומרי, ולהפך, מקדש אותו והופכו לעושר רוחני כאשר אנו זובחים את הטלה ומקדישים אותו להשם. 

              בחודש זה ניתנה למשה רבנו ,מצות קידוש החודש וכל מבנה לוח השנה העברי.הוא החודש בו נולד יצחק וכן החודש בו נעקד ויעקב קיבל את הברכות ונקבע שהוא העיקר, הוא הנבחר. על פי אחת הדעות בתלמוד ,נברא העולם בחודש ניסן .בו נגאלו בני ישראל ממצריים, ובו עתידים להיגאל עם ביאת המשיח. בחודש זה אירעו מאורעות כבירים בדברי ימי ישראל כגון: יציאת מצרים, הקמת אוהל מועד - המשכן, קריעת מי הירדן בדומה לקריעת ים סוף בשעה שבני ישראל עברו לארץ ישראל, כיבוש יריחו ועוד.

              חודש טוב לכולנו.

              דרג את התוכן:
                1 תגובות   יום חמישי, 19/3/15, 00:42

                ''

                 

                בראיה לאחור...

                 

                כל הדברים שאנו עושים בכאן ועכשו,מחליטים,מאמינים בצדקת הדרך,נאבקים,מזילים דמעות,דם ויזע-ייבחנו לאחר שנים בעיין אוביקטיבית ובזכוכית מגדלת.

                 

                הראיה מרחוק מלמדת אף מחנכת:


                לעולם פעולה הנעשית היום משפיע על הקארמה של העתיד.

                 

                 

                גם אם חשבנו שנקפנו אצבע רק מכוחנו..ישנם גורמים רבים אשר פעלו מסביב[בראיה אחורה עם נשכיל-נבין].

                 

                לעולם אלו שישפטו את מעשיך אחורנית -יביעו דעתם ממקומם הם, מבלי להבין את גודל הסיטואציה שגרמה לך להחליט החלטה מסויימת.

                 

                 

                ולעזאזל...זה כל כך מקומם שמישהו מאשים החלטה גורלית ממקום מתחכם,מוסכמתי,ידעני,מוסרי ומבין כזה.........

                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום רביעי, 18/3/15, 05:38

                  תוצאת תמונה עבור שיחרור

                   

                  לשחרר....

                   

                  את העבר יחד עם הליבה.

                   

                  להבין...

                   

                  התייחסות לדברים משתנה עם הבשלות.

                   

                   

                  להתבונן....

                   

                  ולהפריח למרחק ילומות שוא.

                   

                  להקשיב...

                   

                  למנגינה מתרחקת מאז.

                   

                  לנופף ביד...

                   

                  ולפנות אל שחר חדש...

                  דרג את התוכן:
                    0 תגובות   יום רביעי, 18/3/15, 05:29

                    תוצאת תמונה עבור רוגע נפשי

                     

                    איזו התפתחות רוחנית יכולה להתרחש במחצית השניה של החיים?

                     

                    בין המעלות היכולות להתפתח בתקופת הזיקנה הן הרוגע ושלוות הנפש,אשר רבים רואים בהם את המעלות הגדולות ביותר של הזקנה.

                     

                    זה לא אומר שלעת זקנה עלינו לקבל כל שטות,אלא שעלינו להיות סבלנים וסלחנים יותר עם אחרים.

                     

                    הרוגע מאפשר לנו שיפוט נכון של מה שניתן ומה שלא ניתן לביצוע.

                     

                    סנקה,הפילוסוף הרומי,טען כי חשיבותם של הרוגע ושלוות הנפש מרובה בזיקנה לאין שיעור.

                     

                    היעדר השקט,חוסר היכולת להתרכז בפעילות מסויימתוהצורך בשינוי מתמיד מקורם בחוסר הסיפוק מעצמינו.

                    עלינו לבטוח בעצמנו ולזכור שהבטלה סכנתה מרובה,ואין בזוי יותר מזקן המוציא את ימיו לשוא.

                     

                    לא כל זקן מסוגל לנהוג לפי עיצותיו.

                    ישנם אנשים רבים אשר הגיעו לגיל חמישים כשהם נרגנים וכעוסים מכיוון שאינם מרוצים מעצמם-לא מבחינת הישגיהם ולא מבחינת מעמדם בחברה.

                     

                    יש כאלה השואפים לדברים מעבר לכוחם ולהשגתם,מבלי שהם מכירים בכך-ולכן,הם אומללים ועצובים.

                    אחרים ניחנו בטבע רגזן,והם אכולי קנאה באחרים אשר שפר עליהם מזלם.

                     

                    אדם אשר התרגל כל חייו לרוץ אחרי הישגים-התחרות עם אחרים היא חלק ממנו גם לעת זקנתו.

                    נזהה אותם בשפת הים מזדעקים וצועקים כשניצחו אותם בשש-בש............למשל....

                     

                    הרוגע הנפשי הוא תכונה שקשה לפתחה למי שלא ניחן בגישה פילוסופית אל החיים.

                     

                    אדם זקן המרותק למיטתו בשל מחלה מתקשה לקבל את הרוגע הנפשי עליו מדבר סנקה.

                     

                    הרוגע הנפשי יכול לשמש אידאל שרצוי להשיגו,כדי לקבל את מה שהטבע מכין לנו ,וכדי לא לקצר את ימינו במו ידינו...

                     

                    דרג את התוכן:
                      1 תגובות   יום שלישי, 17/3/15, 03:06

                      תוצאת תמונה עבור רוחניות בזקנה

                       

                      התפתחות רוחנית בזקנה

                       

                       

                      דבר לא ניתן בחינם בחיים מלבד ,אולי,אהבת אם לתינוקה.

                      יש צורך במאמץ –כדי להתפתח ברוחניות בזיקנה.

                       

                      כאשר אדם מוכן למאמץ זה-הוא עשוי לגלות את היתרונות שבזיקנה מבחינה אישית וחברתית:

                      -חיים ארוכים נותנים הזדמנות לפיתוח יכולות האדם.

                      -הזמן נותן הזדמנויות לחלוק את ההישגים הרוחניים והחומריים עם בני הדור הצעיר,עם אלו שקדמו לנו ואלה שיבואו אחרינו.

                       

                      החופש הרוחני בזיקנה הוא אחד המתנות הגדולות ביותר לאדם מהחיים,הזדמנות נוספת לשיכלול האישיות:

                       

                      -חופש רוחני פירושו פחות מחוייבות כלפי אחרים.

                      -פחות התעסקות בבעיותינו היום- יומיות והתעמקות בדברים המעלים אותנו לדרגת "אדם שנברא בצלם".

                      -אדם יכול לבחור להאדיר פחות את עצמו,להיות פחות מובל ע"י דחפים רגעיים,ונכונות להשקיע מאמץ ולהביא יותר שלמות רוחנית לחיים.

                      החופש הרוחני פירושו:

                      *יתר כנות עם עצמנו

                      לברוח פחות לאשליות

                      -קבלת עצמנו כפי שאנו ללא משוא פנים.

                       

                      הנשק הטוב ביותר כנגד סבלות החיים,אומר קאטו הזקן,הוא קודם כל העקרונות המוסריים,כי הידיעה שהחיים היו משמעותיים מבחינה זו –מענגת את האדם.

                       

                      לפי הפילוסופים של ימי קדם חיים מוסריים הם:

                      -חיים בהתאם למעלות,בהתאם לטוב.

                      -לפי אריסטו-אצל איש המעלות כל עיסוק וכל חקירה ,כל פעולה וכל החלטה מכוונים לטוב מסויים.

                      -לפי הפילוסופים,החכם הוא איש מעלות,מכיוון שפיקחותו מכוונת אותו לצדק ולכנות.

                      -לדעת אפלטון ואריסטו-אנשי מעלות-יודעים לבחור את דרך האמצע ולא את הקצוות[איזון בין הרעבה עצמית לבולמוס אכילה למשל].

                       

                      הם הבדילו בין מעלות אינטלקטואליות ומוסריות:

                      מעלות אינטלקטואליות הם תוצאה של חינוך והשכלה

                      מעלות מוסריות-הן תוצאה של הרגלים.

                      אם אנו רוצים להיות "אנשים מוסריים"-עלינו לפתח הרגלים טובים מבחינה מוסרית.כגון איש מקצוע טוב יהיה מוסרי ויתייחס את מטופליו בצדק וביושר.

                      דרג את התוכן:
                        0 תגובות   יום שני, 16/3/15, 01:58

                        ''

                         

                        "חד גדיא" הינו המזמור הנועל את הגדת פסח. יש הסוברים ,כי הוא מצטרף אל הדרכים השונות הקיימות בהגדה כדי להשאיר את הילדים והקוראים עירניים עד סופה [כמו חיפוש האפיקומן ]. זה הוא שיר בשפה הארמית והרעיון הראשי בו  הוא  שהאל שולט בעולם וסופו של הרשע שיבוא על ענשו ,דבר  המשלים את הרעיון העומד בבסיס תג הפסח .

                         

                        המזמור מופיע כמזמור צביר [לכל בית חדש נוספות ומצטברות שורות הבית הקודם] שהילדים מחכים לו ומשתתפים בהשמעתו ברצון ובהנאה. מסיבה זו ניתן לומר, כי זהו השיר הראשון בעולם שנכתב ונדפס במטרה מפורשת להנאתם ולבידורם של הילדים. [שירי הילדים הראשונים באירופה הופיעו רק כמאה שנה מאוחר יותר].

                         

                        הנוסח הקדום של המזמור מופיע בסידור תפילה מפרובנס [צרפת]- כשיר חולין.כנראה שעם גירוש יהודי צרפת במאה ה- 14 הגיע המזמור לאשכנז ותורגם ליידיש, הפך לשיר קודש, שוכתב ונכתב בשילוב של ארמית ועברית ונכנס להגדת פראג שנדפסה בשנת 1590.

                         

                        ככל הנראה, היהודים אשר מצאוהו כשיר להיכנס להגדת פסח, ראו בגדי ייצוג של עם ישראל המצוי בסכנה מתמדת ומצפה להשלטת הצדק על ידי אלוהים וקושר את הגאולה ממצרים עם תקווה לגאולתו של עם ישראל שבגולה על ידי אלוהים. במזמור ה'חד גדיא' התכנית משתבשת כשמגיע השונרא [חתול או נמר]- וטורף את הגדי .

                         

                        במשך השנים התפתחו גרסות רבות לשיר חד גדיא המסורתי ששרים בהגדה. כל שיר עושה שימוש אחר בדמויות ומעניק לעלילה כיוונים אחרים לגמרי. לפעמים חסרות דמויות, לפעמים נוספות חדשות. כל שיר מסמל על הדור:

                         1.חד גדיא – מובא מן ההגדה והוא שיר ארמי הנאמר בסוף סדר ליל פסח.מופיע לראשונה בדפוס פראג ש"ן בהגדת האשכנזים, ובהגדות הספרדים אינו. השיר נתחבר בשביל התינוקות שלא יישנו.

                        מפרשי ההגדה תלו בו רמזים נסתרים ופרשוהו בדרך אלגורית:

                         

                        הגדי- רמז לישראל. לפי פירוש ר"י עמדין- המשיל חד גדיא לנשמה היחידה שזזה (מלשון זוזים) ממקומה מעולם המלאכים,

                        האב -הוא הקב"ה;

                        שני זוזים- הם משה ואהרן או שני הלוחות.

                        שונרא- הוא אשור. לפי פירוש ר"י עמדין המשילה לנשמה הבאה אל החומר המתאווה, כמו שונרא.

                         כלבא – בבל. לפי פירוש ר"י עמדין המשילה לנשמה שתאותה תתפתח ותעשה ככלב עז נפש לא ידע שבעה.

                        חוטרא – פרס. לפי פירוש ר"י עמדין -וחוטרא או מקל שקד הוא לרעה.

                         נורא – יון. לפי פירוש ר"י עמדין -עד כי שהנשמה תתגבר בו רתיחות הנערות כמו נורא.

                         מים – רומי. לפי פירוש ר"י עמדין -ואח"כ יתחילו ימי הירידה והזקנה ויעלו המים הזדונים כנחל שוטף לכבות את נר ה' נשמת אדם.

                        תורא - כובש ארץ ישראל.לפי פירוש  ר"י עמדין- ולא לקח מוסר כי עודנו כשור המועד.

                        השוחט - נוסעי הצלב. לפי פירוש ר"י עמדין -ושוחט ומושך הנשמה בחבלי עונות.

                        מלאך המות – שלטון המציק לישראל. לפי פירוש ר"י עמדין -עד בוא המות להפריד הנשמה מן הגוף.

                        ולבסוף יגאל הקב"ה את החד גדיא ישראל גוי אחד. ר"י עמדין -ותבוא לפני הקב"ה לתת דין וחשבון [סדור שער השמים ובית יעקב].

                         

                        2.גרסת החד גדיא של  איציק מאנגר

                         3.גרסת חד גדיא - לוין קיפניס

                         


                        ולפנינו גרסת החד גדיא של איציק מאנגר 
                        (תרגום: יעקב שבתאי)

                        קנה אבינו גדי לבן,
                        קנה אותו מכבר
                        ב"חד גדיא" כלא אותו
                        עם חבל על צוואר.

                        עצוב בגדי ומר לו מר
                        במרי לבו יגנח,
                        בקיץ לא יראה דשאים
                        בחורף - שלג צח.

                        אומר אחי לי: "איציק, שמע
                        הרי זה אי אפשר,
                        על גדי לבן שלא חטא
                        הלב ממש נשבר."

                        משיב אני לנאטל: "כן,
                        מה יש פה לדבר?"
                        וזה היה בליל אביב
                        צלול ומסחרר.

                        אבי ישן, אמי נמה,
                        בבית דומיה;
                        בלאט הוצאנו את הגדי מתוך ה"חד גדיא".

                        הולכנו את הגדי חיש קל,
                        משכנו בקרניו,
                        ואם הוא פה או אם הוא שם
                        לא נגלה עכשיו.

                        הסדר בא, מוזגים כוסית,
                        אבי מביט אלי,
                        שואל אותי:"היכן הגדי?"
                        אני מושך כתפי.

                        שואל אבי את נאטל: "נו?"
                        משיב אחי שלי,
                        כי מן הפסח שעבר
                        הוא לא ראה שום גדי.

                        אבי שותק, אמי בוכה,
                        ודמעתה מרור;
                        שרים כולם את "חד גדיא"
                        אך אוי לו למזמור.

                        וגדי לבן בשדה הבר
                        קופץ לו כה וכה
                        ונהנה מן החמה
                        והעולם כולו.

                        דרג את התוכן:
                          1 תגובות   יום ראשון, 15/3/15, 13:16

                          תוצאת תמונה עבור זיקנה מודרנית

                           

                           

                          בפרק הקודם הבאנו את דבריו של הרבי מנחם מנדל שניאורסון ,אשר בין שאר דבריו אמר כי "הצלחה אמיתית פירושה התפתחות רוחנית,דהיינו-נתינה לאחרים,אהבה,התחלקות ומציאת משמעות עמוקה יותר בכל דבר אותו אנו עושים."

                           

                          למרות הקשיים הרבים,הזיקנה בימינו קלה יותר מבימים עברו:

                           

                          -הרפואה המודרנית ותעשיית התרופות עוזרים להתגבר על מחלות האופייניות לזקנה ,בהצלחה גוברת והולכת ומאריכות את ימינו עלי אדמות.

                          -המיכון מקל על העבודות הקשורות בקיום הבית,ועל הרוטינה של תחזוקת הבית:הכנת מזון,כביסה וכו.המיכון תורם חלקו לחיים נוחים יותר לזקן יותר מאי פעם-ולמרות הכל יש צורך בשיפורים ניכרים בשתי הטבות אלה לאוכלוסיה הזקנה בארץ.

                           

                          המעניין הוא ,שלמרות שינויים אלה המאפיינים את הזיקנה בעולם המודרני-לא חלו שינויים מהותיים בתפיסת הזיקנה כ"עלובה" ביותר מכל שלבי חייו של האדם.

                           

                          הסיבות הן:

                           

                          -כדברי קאטו לצעירי רומי:הזיקנה מונעת מאיתנו את הפעילויות שהורגלנו אליהם משך עשרות שנות חיינו.

                          -הזיקנה מחלישה את הגוף ושוללת מאיתנו כמעט כל תענוג גופני.

                          -הזיקנה מקרבת אותנו אל יום מותנו.

                          -הגישה המדעית [במיוחד מדעי הטבע]-בוחנים את הזיקנה ממקום של "חסר",של החלשות הכוחות הפיזיים והנפשיים-כאילו ההזדקנות פירושה הסתיידות עורקים...

                           

                          אמת שלא ניתן להימלט מהכוחות ההרסניים הבנויים בתוכינו מעצם היותנו בני חלוף,אך עלינו לזכור כי לזיקנה פנים רבות,זקנים רבים יוצרים באומנויות שונות,ואפילו בספורט יש המתמודדים בהצלחה ובניצחון על מחלות ומגבלות גופניות.

                           

                          רבים מדגימים שמחת חיים,עושר בחיי הרגש ויכולת להתפתחות והתעלות רוחנית.

                           

                          זקנים אלה משיבים לעצמם את הכבוד אשר נרכשו על ידם במאמץ,מכיוון שאינו ניתן להם ע"י החברה באופן אוטומטי ומובן מאליו.

                           

                          דרג את התוכן:

                            תגובות אחרונות

                            פרופיל

                            אסתר רבקה
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS