כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    תכנים אחרונים

    1 תגובות   יום ראשון, 19/2/17, 02:42

    תוצאת תמונה עבור התעללות בזקנים

     

     

    בהיולדך אתה תלוי בהוריך.

     

     

    תינוק חסר אונים

     

    בידיהם של מבוגרים.

     

     

    משך החיים אתה חש

     

    לרוב

     

    שאתה שולט בחייך.

     

    בעל כוחות.

     

     

    כשאתה ממש מזדקן

     

    שוב אתה תלוי...

     

    בילדך

     

    ברחמי הציבור

     

    המנהיגים....

     

     

    כדי שתצא בשלום

     

    מהעולם.

    דרג את התוכן:
      2 תגובות   יום שבת, 18/2/17, 08:37

      תוצאת תמונה עבור זיקנה

       

      אמרנו כי בחברה המודרנית להיות זקן פירושו בד"כ להודות בחולשה,להכיר בכך שיצאתי ממעגל היצירה והתחרות,להודות שכבר "אינני נחשב הרבה".

       

      הזמן אל הזקנה עובר בשקט,בלי לעורר פליאה על מהירותו וזרמו,לכן רבים הם הטועים לחשב שיש להם זמן לזקנה ולכן הם יכולים לדחות את ההכנות לקראתה.

       

      לכן, לא מפליא שמרבית האנשים במחצית חייהם השניה מגיעים ללא הכנה כאילו נתקלו בה פתאם מבלי להרגיש בהתקרבותה.

       

      למרות שלא ניצלו את חייהם במלואם הם חשים כי אילו נתנה להם הזדמנות שניה הם היו מנצלים את חייהם אחרת.

       

      למרבית הצער,בני אדם רבים מתחילים לגלות את החיים כאשר כבר הגיע הזמן לעזבם.

      רבים מתעוררים רק כשחייהם בסכנת מוות.

       

      לעיתים יהיו מוכנים להקריב הכל[כסף]- כדי להמשיך ולחיות למרות שלפני כן התנהגו כאילו הזמן הוא מצרך היכול להירכש מחדש בכל רגע.

       

      מסופר על שני אצילים צעירים מאצולת רומי העתיקה אשר באו אל קאטו הזקן,שהיה בן 84[תוחלת בלתי רגילה בתקופתו]ואשר שמר על בריאות תקינה וטובה ועל רעננות גופנית ושכלית,כדי לשוחח עמו על "צרות הזקנה".

      הם שאלו אותו:האם הזקנה מכבידה על האדם?

      תשובתו היתה:

      כל אדם שואף להגיע לזיקנה,אך משהיא מגיעה אליהם,הם מגנים אותה וטוענים כי "התגנבה אליהם מהר משחשבו".

      קאטו שואל דרך תוכחה:"איך הגיעו לסברה מוטעית כל כך?הרי הזקנה לא תהיה קלה יותר בשנתם השמונה מאות מאשר בשנתם השמונים?

      כשם שכל אדם נבון מבין ומקבל ש"עת לכל תחת השמים"[קוהלת]-כך הוא צריך להבין שצריך לבוא סוף לחיים.הוא אינו יכול לבוא בטענות אל הטבע!

      במצב של מחסור חמורהזיקנה אינה יכולה להיות קלה[או משמעותית]-אפילו לחכם ,אבל לאדם מטופש הזקנה תמיד תהיה טורדנית-גם כשהוא מוקף בשפע רב".

       

      היו וישנם בעולמנו אנשים אשר הינם גאים בזקנותם.

       

      ההסטוריה מלאה בהם:אפלטון,גיתה,ברנרד שו פרויד ועוד-אשר בזיקנותם הגיעו להישגים רוחניים,אומנותיים ואינטלקטואליים כבירים,

       

      הם יכולים לשמש מודלים לדורות הצעירים לזיקנה מוצלחת.

       

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום שישי , 17/2/17, 08:59

        תוצאת תמונה עבור תרומה

         

        אני רוצה לתרום ל...ביבי,לכחלון ,לגילה גמליאל ואחרון לא חביבי,חיים כץ את התוספת הלא נכבדה בקצבת הזיקנה ,שגם כך הינה מבישה . שיריבו ביניהם מי יזכה בה.הם חיים כמלכים ואו לפחות כפיאודלים ומתייחסים אלינו כ..ואסאלים.בזיון ! אינשאללה שהאוכל יעמוד לכם בגרון ,ולא תוכלו להקיא ואו לבלוע.עד שהקשישים ,כמיליון אנשים לא יתאגדו ביחד ,לא יתיחסו אלינו./ציון בן חורין
        כל מי שמוכן לתרום לחברי הממשלה את ה31 של שיוסיף לפוסט זה את ההצהרה לתרומה.שלא חלילה יסבלו מחוסר כסף....

        ילדנו,נכדינו אנא פרסמו פוסט זה למענינו,יראו ויבושו גבירי ארצינו....

        דרג את התוכן:
          1 תגובות   יום שישי , 17/2/17, 08:35

          תוצאת תמונה עבור תוספת 31 שקל

           

          המפגש של קבוצת משגיחי בחינות

           

          שבהם בת 66 נחשבת ממש לצעירה

           

          מסקרן מאד.

           

           

          חלק הופכים למתנשאים 

           

          השומרים בקנאות את המיומנות

           

          של רישום נבחנים

           

          ואינם מגלים את רזי המקצוע

           

          לאלו שזה עתה הגיעו

           

          לשורות המכובדות של משגיחי

           

          מכללות ואוניברסיטאות.

           

          הם מתהלכים בגאון.

           

          משגיחים היטב על המושגחים.

           

          רודים במבט עליון

           

          באלו שנתנו להם את המקום הנמוך

           

          של משגיח שכל עבודתו

           

          לפקוח עיניים על המושגחים.

           

           

          הם אוחזים בחוזקה בעט ובניירת

           

          "שופו ני"....

           

          אני לא סתם זקן סנילי

           

          ראשי עובד היטב

           

          ואני מתפקד

           

          ויודע באופן בלעדי

           

          את סודות המקצוע

           

          ממש ספציאליסט....

           

           

          ויש את הזקנים והזקנות

           

          הזורמים,החביבים

           

          ששמחים למפגש גיל הזהב

           

          ולהזדמנות לשוחח

           

          ולשמוח על החירויות

           

          של הסבתא העובדת ולו מעט

           

          להוסיף ל31 השקל שנוסף באופן מתחשב

           

          לקצבת הזקנה 

           

          הנזרקת כעצם לזקן

           

          שלצערם של הנותנים חסרי הלב...

           

          לא ממהרים להפרד מן העולם....

           

           

          באמת סליחה על הטרחה....

          דרג את התוכן:
            2 תגובות   יום חמישי, 16/2/17, 03:12

            ''

             

            גוף הכאב משבש את כוח השמחה הטבעי שבנו

             

            מרבית הכאב האנושי הוא מיותר. הוא נוצר על ידי ה"עצמי" .כל עוד המוח הבלתי מודע מנהל את חיינו. הכאב שאנו יוצרים עכשיו -הוא תמיד צורה כלשהי של חוסר קבלה, צורה כלשהי של התנגדות בלתי מודעת לקיים.

             

            אנחנו לא מודעים לכך שאנו נושאים אתנו גוף נוסף במשקל רב,אשר שמו:"גוף הכאב". לכל אדם, יש את גוף הכאב ההולך עמו. גוף הכאב שלנו קשור לחיינו הקודמים, לחוויות ילדות, למי שהיינו ולמה שכבר עברנו. גוף הכאב, גם הוא, רוצה להתבטא במציאות. והוא כולו כאבים.

             

            "גוף הכאב" הוא שדה האנרגיה של הרגש הישן, אך החי מאוד, שקיים כמעט אצל כל אדם . כל חוויה רגשית כואבת יכולה לשמש מזון לגוף הכאב. לכן הוא משגשג בהתבססו על חשיבה שלילית ועל דרמה ביחסים. אצל רוב האנשים ישנם תקופות שבהן גוף הכאב רדום ותקופות שבהן הוא פעיל.

             

            גוף הכאב נבנה בנו החל מהילדות והוא משתנה כל הזמן. אפשר להשוות אותו למחסן מלא חפצים שאין לנו צורך בהם.לפעמים המחסן הזה כל-כך עמוס,שמספיקה דחיפה אחת קטנה והוא נפתח ונישפך על כל מי שנמצא בסביבתנו.

             

            מרבית הכאב האנושי הוא מיותר. הוא נוצר על ידי ה"עצמי" .כל עוד המוח הבלתי מודע מנהל את חיינו. הכאב שאנו יוצרים עכשיו -הוא תמיד צורה כלשהי של חוסר קבלה, צורה כלשהי של התנגדות בלתי מודעת לקיים.

             

            אקהרט טול כותב:"כל רגש שלילי חדש - שלא מתמודדים עמו באופן מלא, שלא מקבלים אותו ואחר כך משחררים אותו - משאיר אחריו שרידי כאב שיוצרים יחד שדה אנרגיה שחי בכל תא בגופכם. שדה האנרגיה הזה מורכב לא רק מכאב מן הילדות, אלא גם מכאב שהתווסף אליו בגיל ההתבגרות ובחייכם הבוגרים, וחלק ניכר ממנו נוצר על ידי קולו של האגו".

            כדי לשחרר את גוף הכאב עלינו להבין כי  אין שום יעוד נעלה לגוף הכאב בעולמנו, ושכל תרומתו לחיינו הוא יצירת דפוסי אכילה לא בריאים, תחושת דיכאון וסירוס כוח השמחה הטבעי .

            דרג את התוכן:
              5 תגובות   יום ראשון, 12/2/17, 07:45

              תוצאת תמונה עבור נכון לא נכון

               

              ויש את האדם הנכון

               

              הנמצא במקום הנכון

               

              בבית הנכון

               

              עם החברים הנכונים

               

              האישה הנכונה

               

              הילדים הנכונים

               

              המכונית הנכונה

               

              חשבון הבנק הנכון

               

              הכל אצלם כל כך נכון

               

              לפחות מזווית "הדשא אצל השכן ירוק יותר..."

               

              שבה הכל משוחק נכון

               

              למראית עין

               

              על פניו.

               

               

              ויש את האיש הלא נכון 

               

              במקום הלא נכון

               

              הבית הלא נכון

               

              האישה הלא נכונה

               

              וכו וכדומה....

               

               

              מי מעניין יותר?

               

              מי מפתה יותר?

               

              ולמה כל אחד הגיע

               

              למקום הזה?

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום ראשון, 12/2/17, 06:07

                צטט: אסתר רבקה 2016-07-20 13:41:30

                תוצאת תמונה עבור כלים סדוקים

                 

                כד המים הסדוק   
                  

                 לנושא דליים בהודו היו שני דליים גדולים, אותם נשא משני צידי המוט מעל צווארו. לאחד הדליים היה סדק, ובזמן שהדלי השני היה מושלם ותמיד נשא את כמות המים המלאה מהנחל עד לבית האדון, הגיע הדלי השני מלא בחציו.
                 במשך שנתיים שלמות, המשיך כך המצב מדי יום ביומו. נושא הדליים העביר רק
                 כמות של דלי וחצי מים לבית האדון. כמובן, שהדלי המלא היה גא בהישגיו, מושלם במטרה שלמענה נוצר. אך הדלי הסדוק , הרגיש מבויש ואשם בחוסר שלמותו, ואומלל בשל אי יכולתו לספק יותר מחצי הכמות שאותה הוא נועד לספק.
                 
                 לאחר שנתיים של מה שנראה לדלי הסדוק ככישלון מר, הוא דיבר אל נושא הדליים: "אני בוש בעצמי, ואני רוצה להתנצל בפניך".
                 
                 "למה?" שאל נושא הדליים "במה אתה מתבייש"?
                 
                 "הייתי מסוגל להעביר רק מחצית מכמות המים במשך השנתיים האחרונות, עקב הסדק שבצדי שגרם למים לדלוף החוצה כל הדרך במעלה השביל עד לבית אדונך.
                 בגלל חסרונותיי, עליך לעשות את כל העבודה הזו ואתה לא מקבל תמורה מלאה למאמציך" ענה הדלי.
                 
                 נושא הדליים הצטער בשביל הדלי הזקן והסדוק, ובחמלה אמר: "בעודנו עושים את דרכינו בחזרה לבית האדון, אני רוצה שתשים את לבך לפרחים המקסימים הפורחים לצד השביל".
                 
                 ואכן, בעודם עולים במעלה הגבעה, שם לב הדלי הזקן והסדוק לשמש המחממת את פרחי הבר המקסימים הפורחים לצד השביל, וזה עודד אותו במעט. אך בסוף השביל הוא עדיין הרגיש רע עם עצמו שכן מחצית ממשאו שוב טפטף החוצה, ולכן הוא שוב התנצל בפני נושא הדליים.
                 
                 נושא הדליים אמר לדלי: "האם שמת לב לכך שהפרחים פורחים רק בשביל שבצד שלך אך לא בצידו של הדלי השני? זה משום שתמיד ידעתי על הסדק והטפטוף שלך וניצלתי זאת. זרעתי זרעים של פרחים בצד שלך, וכל יום, בעודנו פוסעים בדרכנו חזרה מהנחל, אתה השקית אותם. במשך שנתיים, יכולתי לקטוף את הפרחים הנפלאים הללו ולקשט אתם את ביתו של אדוני. אילולא היית כפי שהיית, לא היה לו היופי הזה להתברך בו".
                 
                 מוסר השכל: לכל אחד מאיתנו החסרונות המיוחדים שלו. אנחנו כולנו כדים סדוקים.
                 אך אלו הסדקים/החסרונות ההופכים את חיינו למעניינים וכדאיים.
                 עלינו רק לקבל כל אדם כפי שהוא, ולחפש את הטוב שבו, ויש שם הרבה טוב כי בכל רע אפשר למצוא גם טוב.

                דרג את התוכן:
                  1 תגובות   יום שבת, 11/2/17, 06:18

                  צטט: אסתר רבקה 2016-06-25 07:00:11

                  צטט: אסתר רבקה 2015-07-29 05:38:56

                  תוצאת תמונה עבור נקודת מבט

                   

                  סטיב רוטר ,הדובר ומתקשר את ה"קבוצה" של משואות האור ,מציע מטאפורה פשוטה לשינוי החשיבה.


                     דמיינו שאתם בחדר בו מצלמים תוכנית טלוויזיה ומסביב נמצאות שלוש מצלמות..הרי כל מה שנדרש כדי לשנות את התפיסה הוא פשוט להסתכל על החדר ממצלמה אחרת,כאשר אתה משנה את המבט ממצלמה אחת לאחרת כל תפיסת המציאות משתנה ועם שינוי זווית הראייה מיד משתנה הדרך שבה המציאות מופיעה לפניך,ולפיכך אתה משנה את המציאות שלך. 


                  אנו רגילים כל כך להציב את המצלמה שלנו על החיים בכל פעם באותו מיקום ולכן קשה לנו לשנות את התפיסה ובעקבותיה את המציאות.


                   

                  אך אם אינך מרוצה מן המציאות שיצרת לך.. כל מה שצריך לעשות הוא לשנות את נקודת המבט לראות את הדברים אחרת ולהתחיל להזרים למוח מחשבות שונות ואף הפוכות מאילו שהזרמת עד היום.. על כל מחשבה רעה מיד הפוך אותה למחשבה טובה,וממנה קצרה הדרך לשינוי ההרגשה ,התחושה הפיזית ולשינוי המציאות לטובה. 

                  דרג את התוכן:
                    0 תגובות   יום שבת, 11/2/17, 01:45

                    צטט: אסתר רבקה 2013-03-04 05:59:24

                    ''

                     

                    אימון לחשיבה חיובית-קבל ותן מחמאות לעצמך

                    אין זה משנה מה אתה חושב או מרגיש- חפש תמיד את העובדות. את הנתונים. את המידע. 
                    ‎התחל להקשיב למחמאות. רק למחמאות. שנן אותן מידי יום. אמור לעצמך מידי בוקר את אותן מחמאות, עד ששניכם, גם אתה וגם עצמך ת א מ י נ ו.
                    הענקת מחמאה עצמית היא גרסה אחרת של שיחה עצמית חיובית.זהו הרגל מצוין ומבורך התורם לשיפור הביטחון העצמי. אם מתאמנים בעקביות, הדבר הופך לחלק מהשיחות העצמיות היום יומיות ,ונקלט בתת מודע שלנו .
                    אתה מוצא את אשר אתה מחפש ? אם תחפש יופי בתוכך ובאנשים מסביבך- תמצא אותו. אם תחפש כישלונות .... ובכן- תמצא גם אותם.


                    מהי מחמאה?
                    מחמאה אמיתית היא כנה ובאה מתוך הלב. היא יכולה לבוא בצורת מילים או מחווה, כמו טפיחה על השכם.אפשר לקבל מחמאה ממישהו או לתת אותה בעצמך. המחמאה פשוט מודיעה לאדם האחר שיש בו משהו שאתם אוהבים ומעריכים.
                    ישנם שני סוגים של מחמאות : האחד הוא לגבי דבר שמישהו אחר עשה, על עבודה טובה למשל. השני הוא פחות ברור, ומדבר על דרך התנהגות או משהו פחות מוחשי, למשל על כך שמישהו התנהג בצורה מתחשבת ותומכת, או מחמאה מן הסוג "אני מעריך את חוש ההומור שלך" שני הסוגים חשובים.

                    מה קורה כאשר מישהו מעניק לכם מחמאה? האם אתם מקבלים אותה ופשוט מודים . האם אתם נינוחים או לא? יתכן שאתם מסמיקים או מתוחים מעט, אבל זכרו, מחמאה היא מתנה מילולית . אם מישהו נותן לכם מתנה יפה ועטופה בהידור, לא תחזירו אותה ותאמרו "מצטער, אינני יכול לקבל זאת". זה מה שקורה כאשר מישהו אומר לכם "אתה נראה נהדר", ואתם אומרים, "לא נכון עליתי במשקל". 
                    קבלו ותנו מחמאות.העולם יהיה צבוע בצבעים ורודים יותר ואנשים יהיו מאושרים יותר.

                    דרג את התוכן:
                      3 תגובות   יום שישי , 10/2/17, 03:40

                      ''

                       

                      הנשר שלמד להיות נשר בעזרת האור

                       

                      איש אחד שוטט ביער ומצא נשר צעיר ופצוע.הוא לקחו לביתו ,טיפל בו והניחו בלול התרנגולות.שם למד הנשר לאכל ולהתנהג כתרנגול.הוא גם האמין שהוא תרנגול.

                       

                       יום אחד עבר חוקר טבע במקום ושאל את האיש:"

                       

                      איך זה שנשר נמצא בכלוב עם תרנגולות,שהרי הוא מלך העופות.ומדוע אינו פורש כנפיו ועף?"

                       

                       ענה האיש:"אילפתי אותו להיות תרנגול הרי שהוא יישאר לעולם תרנגול למרות כנפיו והיותו נשר".

                       

                       ביקש החוקר לבדוק אם אכן כך יהיה.הרימו על ידיו ואמר לו:

                       

                      "נשר,נשר הנך,בשמים מקומך ולא על האדמה הזאת.פרוש כנפיך ועוף!"

                       

                       השפיל הנשר ראשו לאדמה וראה את התרנגולות אוכלים וירד לאכל.

                       

                      ניסה המדען בפעם השנייה למחרת.לקחו על גג גבוה ואמר לו:

                       

                      "נשר,נשר הנך,פרוש כנפיך ועוף "

                       

                      אך שוב התבלבל הנשר לא ידע זהותו ואת מקומו וחזר ללול התרנגולות.

                       

                      למרות שהבעלים סנט במדען החליט למחרת השכם בבוקר לקחת את הנשר להרים בזמן הזריחה ואמר אל הנשר:"נשר ,נשר מקומך בשמים ולא על האדמה פרוש כנפך ועוף" הנשר הסס.אז הפנה אותו היישר אל מול השמש.לפתע פרש את כנפיו,ובצווחת נשר פרש כנפיו ונסק למעלה לצוקים מתעופף לו בגאווה מעבר לעננים..נשר היה זה אף כי אולף להיות תרנגול

                       

                      [גימס אגרי] 

                       

                       אנשים רבים חשים כי ישותם זרה להם כמו הנשר בלול התרנגולות.הם אינם מבינים את עצמם ושוקעים בתוך הבלי העולם הזה למרות שכולם מצוידים בכלים המתאימים למנף את עצמם,להרקיע אל על ולממש את חייהם ואת הפוטנציאל שלהם.

                       

                       בידי האדם המסוגלות לחקור את עצמו ולהבין את מהותו.לעיתים בכוחות עצמו ולעיתים בהכוונה ועזרה. צריך לחפש,לבדוק ולהגיע ל"שמש" המיוחדת של כל אחד מאיתנו...ולרצות בכך..בהצלחה. 

                       

                       

                      [מסתמך על ספרו של אביחי כהן-אני ,הרוח והנפש שבי]

                       


                      דרג את התוכן:
                        1 תגובות   יום רביעי, 8/2/17, 22:45

                        תוצאת תמונה עבור עדר כבשים

                         

                        כמה קל להיות כבשה בעדר.

                         

                         

                         

                        אבל אם אתה כבשה בעלת דעה

                         

                        לא מקבלת מרות

                         

                        העדר ימשיך לפעות

                         

                        והרועה ככל הנראה

                         

                        יחליט לאכל את בשרך....

                        דרג את התוכן:
                          4 תגובות   יום רביעי, 8/2/17, 22:37

                          ''

                          ''

                           

                           

                           

                          החיים  הם תמרון בין הבחירה להיות קורבן או אדם שלוקח אחריות על חייו ופועל למענם באסרטיביות.

                           

                          לא פעם אנו עוברים קושי בחיינו ומיד מחפשים את האשמים במה שקורה אתנו:הסביבה,החברה,אלוקים,הגורל וכו.זה הצד הקורבני שבנו שמנסה להטיל את האשמה בגורם חיצוני ,במקום לקחת את האחריות על עצמנו למה שקורה ולדברים שאנו יכולים לעשות לשינוי המצב.

                           

                          ביכולתנו,להחליט להפסיק להיות קורבנות.נעצור רגע ממרוץ החיים ניקח נשימה ונתבונן מה עומד לפנינו.לא נחשוש לקבל החלטות גם אם נטעה או נכשל נבין כי זה חלק מהכלים שבידנו ומותר לנו לא להצליח לצורך המשך לימודנו בעולם הזה.

                           

                          ההתנהגות הקורבנית מביאה תחושות של פחדים ,כעסים,רגשי אשם וכו ,שאנו במו ידינו עזרנו ליצירתם. כעס פנימי ממגנט כעס חיצוני.כל תחושת קורבן ממגנטת סיטואציה דומה.דומה מושך דומה.

                           

                          אם נתבונן לתוכנו,נחווה ,נלמד להכיר את פנימיותנו ורבדינו המודחקים וננסה להאיר בתוכנו את המקומות החשוכים האלה-נגיע לסליחה עצמית ולטיפול ב"שכבות החלשות" שבתוכנו.למענינו ולמען יצירת סביבה פנימית וחיצונית חיובית לנו ולסובבים אותנו.

                           

                          בקלפי הטארוט נמצא קלף התלו[הקורבן],אשר יוצא פעמים רבות לרוב אלו שבאים להתייעץ בקלפים.מכאן שרובנו "נהנים" מתחושת הקורבנות ולהעביר את האחריות על חיינו למקור חיצוני במקום למקום של אחריות ושיפור עצמי.

                           

                          קלף זה מדבר על התעוררות משינה תודעתית, הגוררת אחריה שחרור וויתור על דפוסי חשיבה, אמונות וצורות התנהגות שאינם נחוצים או אינם מתאימים יותר.

                          עם שחרורם אנו נפתחים לכניסה של חכמה חדשה, מקדמת ומפתחת המביאה עמה שינוי פנימי עמוק וצמיחה ברמה החשיבתית, הנפשית והרוחנית. זהו "תשליך עמוק" בכל הרמות. כשחוכמה אחת מפנה מקומה לחכמה אחרת חדשה ונכונה יותר- ניתן להיפתח לרמות אחרות גבוהות יותר של תודעה, המתעלה מעל לאגו הפרטי של האדם. האדם לומד שעליו לשנות את עצמו ולא את האחר ובזה מתמקד.

                          בהיותו של התלוי הפוך הוא מסוגל לראות את המציאות מזווית שונה ומפרספקטיבה רחבה יותר ממה שראה עד עתה, גם מנקודת מבטו של האחר עיני האדם מופנות אל המתרחש בנפשו ,ולא רק החוצה -כפי שקורה אצל אדם שעדיין לא התעורר.

                           

                          חכמה דרך הקרבה עצמית, לצעוד בעקבות האמונה האישית, תקשורת עם החלקים התת-הכרתיים של האדם, שימת לב לפרטים החשובים באמת לאדם, מוח אסטרלי, ממלכת הנפש, המעמקים החבויים של הנשמה, ברית עם ישות עליונה למרות פחד ארצי.

                           

                          קלף המתאר קורבן או ויתור, בדרך כלל מרצון. נכונות לוותר על נכסים (בעיקר חומריים) לצורך השגת מטרות ארוכות-טווח, שהן חשובות יותר לשואל. תבונה הנקנית במחיר נטישה של הישגי העבר.

                           

                          חיובי: ויתור על דברים משניים כדי לשמור על העיקר. נדיבות עד כדי הקרבה עצמית, למען אדם או עניין החשובים לשואל. אפשרות לראות את כל ההיבטים של מצב מסוים, ולהתייחס אליהם בשוויון-נפש. כוח השיפוט של השואל במיטבו, משום שהוא איננו צמוד לתבניות קשיחות ולדעות-קדומות. הצלחה לטווח ארוך, משום שהשואל הסכים להיות בעמדת חולשה ולא לכפות את מהלך העניינים. אי-אלימות מנצחת. דרגה רוחנית גבוהה.

                           

                          שלילי: נטייה מופרזת להקרבה עצמית ומילוי תפקיד של קורבן נצחי. קשייו של השואל מדומים, משום שהוא מתעקש להיצמד אליהם ולהמשיך להתלונן במקום להחליט ולעשות משהו לפתרונם. הוא רואה את עצמו כמרכז היקום ועסוק רק בבעיותיו האישיות. חופש-פעולה מוגבל. שקיעה ברחמים-עצמיים.

                           

                          נאחל לעצמנו להשכיל ולהבין איך להתבונן נכון ומוך מודעות לגשת לחיים ולשנותם ממקום של כוח ויכולת התמודדות פנימית שתלויה בנו.

                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            אסתר רבקה
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS