כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    תכנים אחרונים

    1 תגובות   יום שישי , 19/10/18, 23:20

     

    תוצאת תמונה עבור הסיפור שאנו מספרים

     

    הסיפור שאנו מספרים לעצמנו על עצמנו.

    זה אנחנו.

    את סיפור עצמנו אפשר לספר במליון ואריאציות-והכל יהיה נכון.

    תרגום אירועי חיינו

    הוא היוצר את כרטיס הביקור שלנו.

     

    נעים מאד אני פרופסור ל.....

    נעים מאד אני משורר...

    נעים מאד אני מאהב טוב...

    נעים מאד אני...

    ואני...

    ואני...

     

    והכל בהחלט יכול להיות אמת לאמיתה.

     

    אתה יכול גם לשכתב את ההסטוריה וההסטריה שלך.

     

    אתה גם יכול סתם לרמות את עצמך.

     

    גם את החברה.

     

    העיקר שאתה תהיה ישר עם עצמך.

    כן עם עצמך.

     

    הסיבה שניסיתי להגמל מאהבה בלתי אפשרי היא

     

    כי אהבה הסטורית

    הכי קרובה לאמת שהיית.

    היא/הוא  אגורים בזכרון האהוב/ה

    בימי הבוסר

    בהם הכל היה אמת

    בלי לנסות להתחכם.

     

    הצרה שמתבגרים,נפרדים,שוברים,נשברים.

     

    וגם האמון לא משהו....

     

    הרבה קשיים על הדרך...

    דרג את התוכן:
      1 תגובות   יום שישי , 19/10/18, 23:14

      תוצאת תמונה עבור צעקה

       

      אדם רוצה לרחוץ עברו

       

      את מהלכי צעדיו

       

      את עיוותי החלטותיו

       

      וזורק זעמו

       

      בשל טעויותיו

       

      על בן זוגו 

       

      לשעבר.

       

       

      אדם נגעל מעצמו

       

      מהדרך בה בחר

       

      להתמודד עם עוניו

       

      ולותר על משפחתו

       

      להובילה לעוני ולאבדון

       

      ממכרה אנוכיותו.

       

       

      אדם עומד שוב ושוב

       

      במשפטי אדם

       

      ומצעק האשמותיו

       

      על קורבנו

       

      כדי לנקות כסותו

       

      מעוונו.

      דרג את התוכן:
        2 תגובות   יום חמישי, 18/10/18, 03:43

        תוצאת תמונה עבור ניתוח לב פתוח

         

         

        לעבור ניתוח לב פתוח

         

        זה בהחלט

         

        הכנות למוות.

         

         

        מרדימים אותך כל כך לעומק

         

        שאתה מתעורר ובטוח

         

        שכלל לא עברת

         

        את החוויה שהובטחה.

         

         

        לא רק תופת של כאב

         

        המופסק עי אלפי כדורי הרגעה

         

        אלא גם הנשימה

         

        מופרעת כל כך

         

        כדי שתחוש

         

        אימת אי אספקת

         

        סם החיים

         

        חינם או בתשלום....

         

         

        חוויה שהופכת אותך לתקופת מה

         

        לזומבי

         

        הנצרך לטיפ טיפת מזל

         

        ולמען השם...

         

        להמון המון 

         

        ח..מ..צ..ן

        דרג את התוכן:
          2 תגובות   יום שבת, 13/10/18, 07:13

          תוצאת תמונה עבור הבל הבלים

           

          השינוי הוא בערימת השנים

           

          המצטברת ועוטפת אותנו

           

          כשכבות בצל

           

          סביב הליבה ממנה התחלנו.

           

           

          אתה מחפש את עצמך

           

          צולל לעומק הרבדים

           

          ומגלה

           

          ששוב אינך מה שהיית.

           

           

          השנים מתאספות וקוראות תיגר

           

          על החלומות,האשליות

           

          ושוטחות לפניך את מילותיו של שלמה:

           

          "הבל הבלים הכל

           

          הבל הבלים".

          דרג את התוכן:
            1 תגובות   יום רביעי, 26/9/18, 01:14

             

            התמוד''דות עם כעס

             

             

            הכעס הינו רגש עז אשר יכול להביא לתוקפנות ולאלימות מילולית ופיזית, הוא נקרא אף בשם "חימה" מכיוון שהינו מתולדות האש.על כך אמרו חז"ל :"כל הכועס כל מיני גהנם שולטין בו".

             

             

            המחשבה הרווחת היא שהכעס הוא תגובה טבעית למאורעות שאינם עולים בקנה אחד עם צפיותינו, נדמה לנו , כי הכעס הוא חלק מאיתנו. חברתית מקובל לחשוב שכעס הוא הכרחי כדי  להשיג את רצוננו. כעס נותן תחושה מדומה של עוצמה וכוח.  הוא מזוהה כהתפרצויות או התלקחויות בין אם הן חיצוניות או פנימיות ,כעס חם מתפרץ או כעס קר – ביטויים כמו  ציניות, סארקזם, סלידה, דחייה, ביטול, שיפוט, האשמה, אשמה, תסכול, וכיו"ב. יש כעס חם מתפרץ וכעס קר או מופנם (טינה, מחשבות נקם, דחיה, שנאה) ושניהם הוכחו מדעית כהרסניים לבריאותנו.

             

            בשעת כעס ישנה פעילות מואצת של הלב והריאות, התרחבות פתאומית של כלי הדם, שחרור חומרים כימיים המעלים את רמת הסוכר,לחץ הדם עולה, שחרור מופרז של אדרנלין ונוראדרנלין ועוד. חומרים אלו נשארים בגוף גם בחלוף הכעס, בכמויות גבוהות בהרבה מהנדרש ובטווח הארוך ומקשרים אותם למחלות כרוניות (דלקות, סרטן, כאבים, וכו") .

            אנחנו מרגישים מרוקנים, מותשים, לא מובנים ומבודדים .כשכועסים על משהו או מישהו כועסים על כל העולם – ונדמה שכל העולם נגדנו.

             

            האמת היא, שהכעס הוא רגש משני לרגש אחר עמוק יותר.הבעיה נמצאת במהותה בעצם ההרגשה שדברים חייבים להיות כפי הציפייה שיהיו.הרגשה זו יסודה במידת הגאווה ,המבטא את עליונותו של האחד כלפי האחר, ובשימת האדם את עצמו לפחות בתת מודע כמשקל "שווה" עם כוח עליון בהנהגת הדברים וסידור מקריותם בעולם.

             

            מסיבה זו,היהדות סולדת סלידה טוטאלית מהגאוותן, עד שהבורא מצהיר עליו "אין אני והוא יכולים לדור בכפיפה אחת". הלקוי במידה זו אינו סובל תקרית שאינה לפי תוכניתו, תגובתו תהיה בהתקפת זעם, לכן נמצא שורש כל כעס גאווה, וכגודל הגאווה עומק הכעס כתגובה.

             

            האדם הכועס מתנתק מעצמו ומסביבתו, מאבד שליטה על ערכיו ועקרונותיו, התנהגותו נעשית לא ראציונלית ואף הרסנית- עד שפעמים מגיע בשל כך גם לשפיכות דמים.על פחות מזה קבעו חכמים כי "המשבר כלים בחמתו יהיה בעינך כעובד עבודת כוכבים" .זאת משום שהאדם הכועס מאבד את כוח שליטתו על מעשיו ודרכו פתוחה לשליטה חיצונית שתוכל להביאו גם לכפירה ולחוסר אמונה.

             

            איך מתמודדים עם כעס?

             

            בשנות ה-60 היו תיאוריות, שעברו לפסיכולוגיה הפופולארית, שאומרות: תבטא את הכעס שלך, זה טוב.

             

            היום אנחנו יודעים שביטוי כעס מוגזם פוגע בנו ובזולת. אמפתיה, כלומר הבנת האדם השני ו"כניסה לנעליו", עוזרת מאוד להתגבר על הכעס. חשוב להביע כעס, אבל במקום, בזמן ובדרך הנכונה. מחשבות אוטומטיות, לא רציונאליות, מוגזמות עולות בנו בשעת כעס. אחרי כמה זמן אנחנו נרגעים, וחושבים אחרת, בצורה ראציונלית ונכונה יותר.

             

            עצת היהדות להסרת הכעס ,היא התמודדות עם הרגשת הגאווה, אפשרות מיעוטם הוא ע"י חשיבה אנושית בעת הרצון להגיב, חשיבה שלפחות הינך שווה בין שווים, זוהי חשיבה העומדת בגבול שבין הגאווה לענווה, ככל שתלמד עצמך ענווה, שלמותך האישית תפרח ותשגשג יותר, דחיית הכעס הוא בחינת "סור מרע" ממידת הגאווה, הקודם ל"עשה טוב" של מידת הענווה

             

            מה עושים כשכועסים :

            1. מגיבים תגובה קצרה ומאופקת, מונעים מה שדחוף -ומתרחקים.

            2. מדברים על מה שמפריע במצב רגוע יחסית – כאשר יש זמן,במקום נעים, אפשר במקום ציבורי שלא מאפשר צעקות , כמו בית-קפה או שפת-הים.

            3. פותחים השיחה נעימה.לתת אפשרות לשני לבטא את נקודת מבטו על הבעיה.משתדלים להיות אמפאתיים ולהבין את השני. משתדלים לוודא שגם השני הבין אותנו.  בסופו של דבר,מנסים להגיע לפשרה מעשית, שמתחשבת בשני הצדדים. פשרה זמנית, שניתן לפתוח אותה מחדש כעבור זמן מה.

             

            הרמב"ן באיגרתו מגלה לבנו סוד גדול "תתנהג תמיד לדבר כל דבריך בנחת לכל אדם ובכל עת" הדיבור בנחת עם כל אדם ואפילו השונא לך ביותר, ולא זו בלבד אלא אף בכל עת ואפילו בשעה שמבטא את שנאתו כלפיך, היא אצילות הנפש הגבוהה, וניצחון מוחץ של ה"אני" האמיתי על ה"אני" המדומה.

             

            עצה נוספת:השתמש בחכמתך על מנת לזהות את מיקומם של  מוקדי הכעס הבאים, במקום להפעיל את ראשך בתוך המלחמה, הפעילו שעה קודם, כך תדע כיצד ליצור מצב בו לא תצטרך להתמודד עם יכולות האיפוק.לעתים מצב של אי חיבור לאדם או לסיטואציה, היא החכמה הגדולה ביותר של ההתגברות על רגש הכעס.

             

            ועצה אחרונה:כעסים באים מצפיות שלא התגשמו לבסוף, פעמים רבות אנו "סומכים בעיניים עצומות" על כל האנשים הקרובים אלינו "כל עוד לא הוכח אחרת" .אם תלך מראש עם הבנה ברורה שבשר ודם הוא בסך הכול בשר ודם, ונסיבותיו יכולות להשתנות מרגע לרגע ופעמים שאין רגע זה אחראי למשנהו, לא תפתח צפיות גבוהות ומיותרות שסופם עלול להביאך בין היתר אף לכעס - הפחת את רמת הצפיות שלך מאחרים! 

            דרג את התוכן:
              6 תגובות   יום שישי , 21/9/18, 18:21

              תוצאת תמונה עבור ארבעת המינים

               

              ארבעת המינים בסוכות במאוחד הם עם ישראל לגווניו

               

              מצות ארבעת המינים  מזכירה את הקשר של חג הסוכות לטבע ואת היותו חג האסיף - הקשור המחזור החקלאי של השנה. לקיחת ארבעת המינים במחובר, באגודה אחת ,מסמלת את הצורך בחיבור כל חלקי עם ישראל. הקב"ה אינו מותר על שום חלק מבניו, אלא אוגדם יחדיו, כי רק כך הם גוף שלם.

               

              בספר ויקרא כתוב:" ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, כפת תמרים, וענף עץ עבת, וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלוהיכם שבעת ימים". פרי עץ הדר זהו האתרוג, כפת תמרים זהו הלולב, ענף עץ עבות הוא ההדס וערבי נחל זוהי הערבה. על מנת לקיים את המצווה, על ארבעת המינים להיות כשרים ולעמוד במספר תנאים.

              חז"ל למדו מהפסוק הנ"ל כי יש ליטול את ארבעת המינים בכל מקום רק ביום הראשון ואילו במקדש בלבד התורה מצווה לקחתם כל שבעת ימי החג . לאחר חורבן בית המקדש השני, הרחיבו חז"ל את המצווה ותיקנו שיש ליטול גם מחוץ למקדש כל שבעת הימים, זכר למקדש. לפיכך קיום המצווה כיום בשאר ימי החג, מוגדר כמצווה מדברי סופרים .

              בנוסף לכך גזרו חז"ל שארבעת המינים לא יינטלו בשבת [כמו שגזרו על שופר ועל קריאת מגילה בשבת], מחשש שיעבירו אותם ארבע אמות ברשות הרבים [שזהו אחד מאיסורי שבת].

               

              בחג הסוכות ,מאגדים את כל ארבעת המינים יחד. שתי ערבות מצד שמאל, כף-תמרים אחת באמצע ושלושה ענפי הדס מצד ימין. אוחזים בצרור ביד ימין ואז מרימים אותו עם האתרוג ומנענעים אותם יחד, שלוש פעמים לכל כיוון: קדימה, ימינה, אחורה, שמאלה, למעלה ולמטה. [אצל הספרדים והחסידים הסדר שונה]. את המצווה יש לקיים במשך שעות היום, בכל יום משבעת ימי החג [חוץ מבשבת].

               לפני שמנענעים את ארבעת המינים, מברכים את הברכה הבאה:

              "ברוך אתה ה', אלוקינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על נטילת לולב".

              שמא תאמר: רוצה אני רק את בעלי התורה ובעלי המעשים הטובים; אין רצוני במי שאין בו תורה או מעשים טובים, ובוודאי איני רוצה שום קשר עם מי שאין לו לא תורה ולא מעשים טובים.

               

              אומרת לך התורה: באתרוג בלבד אינך יכול לקיים את המצווה; אף לא בצירוף הלולב וההדס. עליך לקחת איתך גם את הערבה, זו שאין בה לא טעם ולא ריח, ולהצמידה אל הלולב וההדס והאתרוג. רק כאשר כל הסוגים הללו יהיו חבוקים ומאוחדים _ תוכל לגשת אל הבורא ולקיים את המצווה. אין יהודי שהוא 'מחוץ למחנה'!

               

              אתרוג-"ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר..."מלשון דירה, שדר באילן משנה לשנה, כלומר אין עונה לאתרוג ובכל השנה הוא מצוי על העץ, טעם אחר הדר - מלשון הדור ויופי, האתרוג מצטיין במבנה מיוחד האומר כבוד וחשיבות. האתרוג מסמל את תלמידי החכמים שהם יודעי התורה (ריח) ומקיימי המצוות (טעם). הבורא מחבר את כולם ואוגדם לאגודה אחת, ונמצא זה מכפר על זה וזה משלים את זה. כך מלמדת היהדות על היחסים שבין האדם לחברו.

               

              כפות תמרים - למרות שנכתב בלשון רבים - כפות. מסורת ביד חכמים כי הכוונה לאותו ענף בראש הדקל טרם שנפרדו העלים. התמר הוא מלך באילנות. המילה לו-לב מתחלקת, לתמר יש לב אחד. בעוד שאר האילנות יש בהם לבבות רבים [מקום פיצול וגדילת הענפים] כך לנו יש לב אחד לאבינו שבשמים. הלולב מסמל את אלה שלא למדו די תורה ואינם ידענים ומעמיקים, אך מעשיהם נאים ובעלי טעם.

               

              ענף עץ עבות - הכוונה להדס שהוא מעובה בעלים, כלומר שהעלים שלו רצופים ומכסים את הקנה -אלו ההדסים המשולשים. ההדס: סמל ההצלחה ונצחיות החיים. "הרואה הדס בחלום נכסיו מצליחין לו. ואם אין לו נכסים- ירושה נופלת לו ממקום אחר" [ברכות ]. ההדס מסמל את הדורשים יפה אך אינם מקיימים.

               

              ערבי נחל -ערבות הגדלות בד"כ על שפת הנחל, אך גם אלו הגדלות בחצרות הבתים ראויות למצווה. תנו רבנן:  "ערבי נחל איזוהי ערבה ואיזוהי צפצפה?- ערבה קנה שלה אדום ועלה שלה משוך ופיה חלק. צפצפה: קנה שלה לבן ועלה שלה עגול ופיה דומה למגל. [סוכה]. הערבה מסמלת את אלה שלא למדו תורה ושאינם מקיימים את המצוות.

              ארבעת המינים כנגד איברי האדם. הם דומים לאיברי האדם:

              -האתרוג: דומה ללב שהוא משכן השכל, לרמוז שיעבוד את בוראו בשכלו.

              -הלולב דומה לעמוד השדרה שהיא העיקר שבאדם, לרמוז שיישיר כל גופו לעבודתו ברוך הוא.

               -ההדס דומה לעיניים, לרמז שלא יתור אחר עיניו ביום שמחת לבו.

              -הערבה דומה לשפתיים, שבהן יגמור האדם כל מעשהו בדבור, לרמוז שישים רסן בפיו ויכוון דבריו, ויירא מהשם אף בעת השמחה.


              דרג את התוכן:
                2 תגובות   יום שבת, 15/9/18, 21:53
                 

                ''

                 

                אינטליגנציית הגוף היא האינטליגנציה הזמינה והטבעית לאדם

                 

                בפסיכולוגיה המערבית המוח נחשב ונתפס כמרכז האינטליגנציה הראשי. אולם ישנה גם אינטליגנציות נוספות:

                -האינטליגנציה של הלב [אינטליגנציה רגשית]

                -האינטליגנציה של הגוף [תחושות ואינסטינקטים].

                שלושת האינטליגנציות - ראש, לב וגוף - דורשות טיפוח מתמיד. שילוב האינטליגנציה של שלושת מרכזי האינטליגנציה השונים מהווה כלי רב עוצמה להתפתחות אישית

                 

                אחת האינטליגנציות הזמינות והטבעיות ביותר לנו בני האדם היא האינטליגנציה של הגוף. לגוף שלנו חוכמה מיוחדת משלו, הגוף תמיד בתנועה פנימית וחיצונית, אפילו כשאנו במנוחה הוא ממשיך לנוע ובנוסף הגוף גם מאותת ו"מדבר" אלינו בכל רגע ורגע בחיים.

                 

                לאינטליגנציה של הגוף,יש את הקודים הגנטיים שלה, ידיעה לטפל באין ספור מערכות בו זמנית, בצורה מושלמת, בעוד שאם אנו נדרשים באופן מודע לטפל רק באחת מהן אין לנו סיכוי [לדוגמא במערכת העיכול, או במערכת הדם וכדו']. אינטליגנציית כוח החיים [צ’י, פראנה], אחראית על ניהול הגוף ברמה הפיזית ועל ייצור אנרגיה, עיכול, נשימה, סילוק פסולת, מערכת חיסון, ריפוי הגוף וארגון ברמה הכימית והפיזית. אינטליגנציה זו ,מנוהלת מתוך מערכת העצבים הראשונית שלנו, חוט השדרה וגזע המוח, ואחראית על הישרדות הגוף ברמה הפיזית. המערכת מתקשרת כל הזמן עם גירויים סביבתיים ומגיבה להם בחלקיקי שניות.

                 

                לכל צמח יש קוד גנטי המאפשר לו למקסם את עצמו לפי התנאים בהם הוא חי. ובעלי חיים רבים יודעים להתרפא מפציעות מהר יותר מאיתנו שלא לדבר על פגיעות רגשיות וטראומות. כשאנחנו נפגעים פיזית הגוף מאותת ע"י כאב, כשאנו נפגעים נפשית גם אז הגוף מאותת לנו ע"י כאב. תחושת הביטחון העצמי שלנו משתנה באופן מהותי ,כאשר היא מתבססת  על היכולת לסמוך על האינטליגנציה של הגוף. יש לתת לאינטליגנציה זו זמן, בו היא הגורם המפעיל האחראי לתנועת הגוף.

                 

                תחושות הגוף מטרתן לאותת לנו על מצבינו, סכנות, הזדמנויות, שיבושים, טעויות או כיוונים. כשלומדים להקשיב לגוף ומבינים מה הגוף מאותת לנו, התחושה או הכאב מסיימים את תפקידם. במקרים רבים הכאב ממש נעלם.

                 

                כשאנו מרגישים רגש אנו חווים תחושות פיזיות בגוף:


                -כשאנו אוהבים יש תחושה בגוף

                -כשאנו עצובים יש תחושה בגוף

                -כשאנו מנסים שלא להביע רגש יש שריר בגוף שמתכווץ, כאילו אנחנו מחזיקים את הרגש שלא יצא עם כיווץ השרירים בדרך ליציאה כך שהדרך חסומה.

                -כשאנו נעלבים כואבת הבטן.

                -כשאנו מתרגשים או מתאהבים יש פרפרים בבטן

                -כשאנו לחוצים הישבנים מתכווצים

                -כשאנו מפחדים יש פיק בירכיים או כאבי בטן.

                 

                הכוונה בלהקשיב היא לא רק לשים לב לתחושה, אלה גם להקשיב למסר של הכאב ולהבין אותו בעזרת השכל,לדוגמא:

                 

                אסטמה(קצרת)-מוסרת לנו מסר על אהבה חונקת, תסביך אשמה, תסביך נחיתות. קשורה לאמון וויתור.קושי בנשיפה החוצה.תחושה שאנו נלחמים על האוויר.הקושי לקבל אחריות על הזעם הלכוד בחזה.זוהי מחלה פסיכוסומאטית ,שיש בה תסביך אשמה ותסביך נחיתות. בעיה של הכנסה והוצאת דברים.בעיקר בהוצאת דברים. בכי מודחק.כמיהה לנשום בחופשיות,חוסר יכולת לבטא את עצמנו -המובילה לעצב עמוק.

                 

                כאשר אנו מתחילים להקשיב למסרים של הגוף, הם מתחילים להיות השולטים האמיתיים על חיינו,מתחילים לבטא יותר את רצונותיהם  רגשותיהם והמאווים העמוקים ביותר שלהם ובכך מגיעים לביטוי עצמי והגשמה בחיים.

                 

                האינטליגנציה הגופנית ,הינה השליטה הרצונית והמודעת וכן הרפלקסיבית במערכות השרירים,במערכות הפנימיות של הגוף [לב, עצבים, עיכול, לימפה], במערכת החושים [5 החושים] , מערכת הנשימה , ומערכת היציבה של גופנו.דרך הגוף הכול נחווה מתורגם, פועל ונאגר בזיכרון.

                 

                עלינו לזכור כי הגוף הוא ביתנו .כל מה שנכנס לגוף משקף את חיינו עד עתה ועתיד לקבוע את המשכם. הגוף אוצר את ההיסטוריה ואת סודות החיים שלנו, והוא למעשה מעין מצלמה המתעדת כל חוויה, כל זיכרון, כל תחושה, כל מחשבה, כל אמונה וכל והרגשה שלנו. הגוף הוא הארכיון המושלם.

                 

                 בידינו ,ללמוד להקשיב לו ולנהוג על פי עצותיו מתוך מקום של הקשבה ואהבה עצמית.על כך הוא יתגמלנו בבריאות וחיבור הנפש אליו,גופנפש.   

                דרג את התוכן:
                  3 תגובות   יום שלישי, 11/9/18, 13:11

                   

                  ''

                   

                   

                  כן לעשות כפרות כמנהג אבות/ לא לעשות?   


                  כפרות... זאת ממש התלבטות.

                   

                  לא לאדם החרדי .שנה שנה מקדש הוא תרנגול או תרנגולת לצורך כפרתו ושילך באמצעותם... לחיים טובים ארוכים ולשלום וזה התרנגול ילך למיתה,במקומו.[ניתן לעשות על דג או לתת צדקה]. 

                   

                   ואני זוכרת שנים בהם השכמתי קום עם משפחתי.קהילה שלמה בו זמנית, פקחה עיניה.בוקר יום  כיפור... 

                   

                    באותו זמן אפרוחי ילדי, היו תחת כנפי.כולם מתעוררים השכם, טרם נץ.מתלבשים,לוקחים את תרנגול הכפרות הגדול מבריסטול שעשו בגן ביד אחת,שופר וצפצפה מחוברת אליו מבריסטול ביד השניה.  קהילה שלמה על גבריה ,נשיה וטפה עולים לרגל לכפר "על חטא שחטאנו על...ועל..." 

                   

                   מעל כל ילד אביו מסובב:לבן תרנגול לבת תרנגולת מבוהלת ומצעקת.לעיתים מפחד משלשלת...

                   

                   והאישה לרוב כרסה בין שיניה, זוכה בכבוד לשלושה.אחת-תרנגולת לעצמה.ואח"כ,עוברה –מי ידע אם זכר הוא או נקבה?זוכה לכפר עוד טרם נולד בעזרת תרנגול ותרנגולת[אולי על גלגוליה הקודמים של נשמתו?][זה זמן טוב לקהילה ,לקבל מושג, בכמה ילדים היא מתרחבת השנה..] 

                   

                   וכשמסיימים אחר כבוד -לוקחים את הארגזים לבית במטבחיים...זה החלק שמשאירים לגבר...


                   

                   ושוב, משפחה וקהילה שלמה יורדים חזרה לכיוון הבית.


                   

                   השמש מפציעה ביתר שאת ,חושפת את המעשה לעין כל. 


                   

                   עניים יחגגו על כל בעלי הכנף שהקריבו עצמם מדעתם ושלא מדעתם ,לכפר על מה שאנו עשינו... 

                   

                   ואנו מתחילים בישולים שבסוף היום יהיו סעודה מפסקת בין אוכל לצום..


                   

                  הגברים ילבשו לבן וידמו למלאכים.והאישה תגיע עם כל הילדים לעמוד ולהתפלל לפני ריבון העולמים:"חטאנו לפניך רחם עלינו...על חטא שחטאנו....מחל לנו ,סלח לנו...כפר לנו..."

                  דרג את התוכן:
                    3 תגובות   יום שישי , 7/9/18, 16:06

                     

                    ''

                     

                    לדעת לקבל את  האמת 

                    אחת מהסיבות לכך שאנשים נתקעים בטעויות שלהם, נובעת מכך שהאגו שלהם גורם לכך שהם לא יהיו מסוגלים להעביר על עצמם ביקורת באובייקטיביות, מה שגורר לכך, שהם אינם מסוגלים לקבל את העובדה שאולי הם טועים, דבר הגורר לכך שאינם יודעים לקבל את האמת ,ממי שאמרה.

                    הפחד לומר או לשמוע את האמת, אומר הרב ברג, הוא המחסום המכשיל הגדול ביותר שאתו אנו מתמודדים, כשאנו משתוקקים לחוות מערכות יחסים ממלאות, כנות ומלאות אהבה. כשאנחנו מסתירים דבר מה, אותו דבר מה יוצר פירוד בינינו לבין האדם האחר. אם אנחנו לא פתוחים לשמוע את מה שיש לאחרים לומר לנו מבלי להגיב או לקחת אותם באופן אישי, אנחנו מרחיקים את עצמנו מאנשים אלה.

                    תמיד קל יותר לומר לאנשים את מה שהם רוצים לשמוע. לעיתים קרובות יותר נוח להסכים עם מישהו, גם אם אנחנו לא באמת מסכימים עמוק בפנים. ומכיוון שההתמודדות עם אמיתות כואבות בנוגע לעצמנו מפחידה במידה זהה, החברים ובני המשפחה שלנו יכולים להרגיש שעליהם לומר לנו רק מה שאנחנו רוצים לשמוע.

                    החכם- רוצה כל הזמן להיות טוב יותר. הוא מקבל את האמת ממי שאמרה, לא כדי לתת קרדיט לאומר אותה אלא בשביל עצמו. החכם- רוצה לשפר את עצמו בשביל עצמו, הוא הראשון שמרוויח מכך. לכן החכם-ידע לוותר על הכבוד והאגו של עצמו ,וידע לקבל את האמת ממי שאמרה.

                    לא לחינם נאמר "מכל מלמדי השכלתי" (תהילים) ולא לחינם נאמר "איזהו חכם, הלומד מכל האדם" (מסכת אבות). כי החכם יודע ומסוגל ללמוד מכל דבר. החכם מוצא בכל דבר את ההזדמנות להחכים. החכם שמח מכך שיש לו הזדמנות להחכים ולהשתפר.

                    היום, כשעליכם לומר את האמת, אזרו את האומץ לפתוח את לבכם כמו גם את פיכם. וכאשר עליכם לשמוע את האמת, אזרו את הכוח לפתוח את אוזניכם ולסגור את פיכם.


                    אמרות כנף על אמת ושקר:

                    *השימוש בשקר או בהעלמת עובדות נועד לחפות על שגיאה - להגן על תדמית עצמית, על אגו, מפני חשיפתו בציבור של מי ששגה.(דיוגינס) *מדבר שקר תרחק(שמות)

                    *להשיג את האמת אפשר בשעה אחת, להחזיקה - דרוש מאבק כל החיים.(הסבא מנוברדהוק)

                    *בערות פחות רחוקה מהאמת מאשר דעה קדומה.(דידרו)

                    *השקרים האכזריים ביותר נאמרים לעיתים קרובות בדממה.(דיוגינס)

                    דרג את התוכן:
                      2 תגובות   יום ראשון, 2/9/18, 16:15

                      תוצאת תמונה עבור שיפוץ ללב

                       

                      לכבוד ראש השנה החדשה

                       

                      זכיתי בלב מנוקה מחסימות.

                       

                      עבר שיפוצים הלב

                       

                      חש רענן,מוכן לסיבוב חדש.

                       

                       

                      זה לא שעבודת הקודש

                       

                      לא הפחידה ואפילו הרבה

                       

                      אבל חידשה נתיבי אויר

                       

                      לימדה להעריך אותו.

                       

                       

                      אז שנה טובה ליבי

                       

                      ולמד פעלולים חדשים

                       

                      נתיבים לא מוכרים

                       

                      פרוץ וכבוש.

                      דרג את התוכן:
                        1 תגובות   יום חמישי, 16/8/18, 04:11

                         

                        תוצאת תמונה עבור חוש שישי

                         

                        החוש השישי מכיל את העולם שמעבר לחושים

                         

                        החוש השישי נקרא גם אינטואיציה,תחושת בטן, הרגשה פנימית וכד', הוא מעין תחושה של חוויה רוחנית עליונה המצווה עלינו לפעול בדרך זו או אחרת בתחום כלשהוא. ברוב המקרים הללו, איננו יכולים להגיד בדיוק מה גרם לנו לפעול בדרך בה פעלנו, ואנו תולים זאת בקיומו של החוש שישי. תחושת בטן זו-לא מלווה בפחד,אלא נועדה לעזור לנו להחליט מה לעשות.

                         

                        חמשת החושים אשר יש לנו,בני האדם הם: חוש המישוש, חוש הראיה, חוש השמיעה, חוש הטעם וחוש הריח ,הם הכלים הברורים והמוחשיים בעולם החומר המסייעים לנו למצוא את דרכינו בעולם ,להתמצא ,לשרוד ולהבין אותו.

                         חוש נוסף שניחנו בו,הוא החוש השישי , שהוא מעין תכונה או כישרון מסוים המאפיין אותנו,כבני האדם. מטרתו של חוש זה הוא להכיל את העולם שמעבר לחושים. לכולנו יש במידה מסוימת ,חוש שישי. תחושות בטן או אינטואיציות המלוות אותנו, ובמקרים רבים הן גם נכונות. האינטואיציה עדיין נחשבת לתופעה מיסטית.

                         

                        האינטואיציה נוצרת במוחנו אך לא באמצעות מחשבה. היא נוצרת באופן דומה לכאב. או לריח נעים. או לתחושה של קור. המוח יוצר תחושות אלה [כאב, ריח, קור] ושולח אלינו רק את השורה התחתונה- ופתאום אנחנו יודעים. פתאום אנחנו שמים לב שבעצם קר לנו, או שכואב או שאיש מסוים אינו נעים לנו. פתאום אנחנו מבינים משהו.

                         

                        האינטואיציה מגיעה אלינו כתחושה והיא נושאת עימה מידע אמיתי ומדויק. פעמים רבות עלינו לפענח את התחושה האינטואיטיבית כדי להבין את ה"מסר". איננו שותפים ליצירה של התחושות שלנו בכלל ושל האינטואיציה בפרט, וזאת הרגשה די מוזרה, בעיקר כאשר מדובר במידע אודות אנשים או מצבים. האינטואיציה מתייצבת בפנינו כעובדה גמורה: למשל:"תיזהר מהאדם הזה!" זכותנו להחליט – אם להקשיב לאינטואיציה או לא.

                         

                        החיות נעזרות באינטואיציה באופן טבעי. בני אדם נוטים לתת להיגיון להשתלט על האינטואיציה. ד"ר גרט גיגרנזר טוען ,כי האינטואיציה יכולה לעזור לנו לבצע החלטות נבונות ומהירות יותר. תת המודע שלנו קולט רמזים מהמודעות הרציונלית, ומעביר אלינו את המידע דרך רגשות אינטואיטיביים. אם יש לנו,לדוגמא,  תחושות לא טובות לגבי חברה לעבודה, יתכן וברמה העמוקה יותר אנחנו מבחינים בדפוסים זהים לה ולמישהו שהתייחס אלינו לא יפה בעבר.

                         

                        האדם בעל היכולות העל-חושיות מקבל את המידע באופן אישי אינדיבידואלי, דרך אמצעים שונים. תחושה אינטואיטיבית גורמת לנו לדעת דברים ועובדות מבלי שנחשוב על העניינים. אין זה תהליך חשיבתי רגיל. אנחנו מקבלים את המידע בבת-אחת, לפעמים גם בפתאומיות, ונדמה לנו כאילו יש לנו "ידע אוטומטי". אתה פתאום יודע. אינטואיציה היא תחושה שמביאה אתה מידע.

                         

                        ניתן לפתח את החוש השישי באמצעות תרגילים והתמדה. כל אחד, בשילוב מאמץ של התמדה בתרגול, יכול להפעיל את הפעילות המוחית ,כך שיוכל להגיע ליכולות גבוהות של החוש השישי שלו. כך יוכל לחזות דברים או לקרוא מחשבות. מוחנו משדר לנו מידע אודות המציאות ,ואנחנו יכולים לקלוט זאת בסימנים קטנים ועדינים בגופנו, בתחושות, בהרגשה. אם רוצים לפתח את יכולת הזיהוי כדאי ללמוד להכיר את הסימנים הללו ולתרגל אותם.

                         

                        "אינטואיציה היא כמו שריר", אומר ד"ר גיגרנזר. "היא מתחזקת ככל שמשתמשים בה". בסופו של דבר, הקשבה לקול הפנימי תהפוך לטבע שני ותעזור לאדם בקבלת החלטות חשובות.

                         

                        הרב מיכאל לייטמן,בהסתמך על הקבלה אומר:

                        בחמשת החושים הרגילים והמוכרים לנו, אנו מרגישים את העולם הזה, והחוש השישי מיועד לגלות בפנינו בני האדם,את העולמות העליונים. חמשת החושים מצויים בגופנו ואילו החוש השישי הוא חוש חוץ-גופי, הנקרא גם "נשמה".

                        תהליך פיתוח החוש השישי,מתחיל מהתעוררות שאלות קיומיות באדם כגון "למה אני חי?", "בשביל מה אני חי?" שאלות הבאות מתוך חיסרון ורצון להרגיש מה שנמצא מחוץ לעולם הזה. זוהי תחילת החוש השישי. כאן מגיעה לעזרתנו חכמת הקבלה שמיועדת לפתח את החוש הזה.

                        בתחילה החוש השישי הוא כנקודה בלבד, אחר כך אנו פותחים אותו למעין "כלי", שבתוכו מקבלים מה שיש בעולמות העליונים. כשהנקודה גדלה היא הופכת לכלי גדול שנקרא "עשר ספירות", ובו מתקבל האור - הרגשת העולמות העליונים.

                        כשאדם כבר מתחיל להרגיש בחוש הזה מציאות חדשה, מערכות וכוחות המפעילים את עולמנו, הקבלה גם עוזרת לו להבין מה הוא מרגיש, מאיפה זה בא, ואיך הוא יכול להמשיך לפתח את ההרגשה הזו ולהתקדם הלאה".

                         

                        המערכת החיסונית מוגדרת לעיתים כחוש השישי: היא מזהה נגיפים וחיידקים שהמוח אינו מזהה והופכת את המידע להורמונים המגיעים למוח המפעיל את התהליך החיסוני. מערכת החיסון עובדת בשיתוף פעולה עם מערכות הגנה אחרות בגוף.

                        דרג את התוכן:
                          2 תגובות   יום רביעי, 15/8/18, 10:20

                          תוצאת תמונה עבור לקחת אחריות

                           

                          אז מי פה קורבן?

                           

                          החיים  הם תמרון בין הבחירה להיות קורבן או אדם שלוקח אחריות על חייו ופועל למענם באסרטיביות.

                           

                          לא פעם אנו עוברים קושי בחיינו ומיד מחפשים את האשמים במה שקורה אתנו:הסביבה,החברה,אלוקים,הגורל וכו.זה הצד הקורבני שבנו שמנסה להטיל את האשמה בגורם חיצוני ,במקום לקחת את האחריות על עצמנו למה שקורה ולדברים שאנו יכולים לעשות לשינוי המצב.

                           

                          ביכולתנו,להחליט להפסיק להיות קורבנות.נעצור רגע ממרוץ החיים ניקח נשימה ונתבונן מה עומד לפנינו.לא נחשוש לקבל החלטות גם אם נטעה או נכשל נבין כי זה חלק מהכלים שבידנו ומותר לנו לא להצליח לצורך המשך לימודנו בעולם הזה.

                           

                          ההתנהגות הקורבנית מביאה תחושות של פחדים ,כעסים,רגשי אשם וכו ,שאנו במו ידינו עזרנו ליצירתם. כעס פנימי ממגנט כעס חיצוני.כל תחושת קורבן ממגנטת סיטואציה דומה.דומה מושך דומה.

                           

                          אם נתבונן לתוכנו,נחווה ,נלמד להכיר את פנימיותנו ורבדינו המודחקים וננסה להאיר בתוכנו את המקומות החשוכים האלה-נגיע לסליחה עצמית ולטיפול ב"שכבות החלשות" שבתוכנו.למענינו ולמען יצירת סביבה פנימית וחיצונית חיובית לנו ולסובבים אותנו.

                           

                          בקלפי הטארוט נמצא קלף התלו[הקורבן],אשר יוצא פעמים רבות לרוב אלו שבאים להתייעץ בקלפים.מכאן שרובנו "נהנים" מתחושת הקורבנות ולהעביר את האחריות על חיינו למקור חיצוני במקום למקום של אחריות ושיפור עצמי.

                           

                          קלף זה מדבר על התעוררות משינה תודעתית, הגוררת אחריה שחרור וויתור על דפוסי חשיבה, אמונות וצורות התנהגות שאינם נחוצים או אינם מתאימים יותר.

                          עם שחרורם אנו נפתחים לכניסה של חכמה חדשה, מקדמת ומפתחת המביאה עמה שינוי פנימי עמוק וצמיחה ברמה החשיבתית, הנפשית והרוחנית. זהו "תשליך עמוק" בכל הרמות. כשחוכמה אחת מפנה מקומה לחכמה אחרת חדשה ונכונה יותר- ניתן להיפתח לרמות אחרות גבוהות יותר של תודעה, המתעלה מעל לאגו הפרטי של האדם. האדם לומד שעליו לשנות את עצמו ולא את האחר ובזה מתמקד.

                          בהיותו של התלוי הפוך הוא מסוגל לראות את המציאות מזווית שונה ומפרספקטיבה רחבה יותר ממה שראה עד עתה, גם מנקודת מבטו של האחר עיני האדם מופנות אל המתרחש בנפשו ,ולא רק החוצה -כפי שקורה אצל אדם שעדיין לא התעורר.

                           

                          חכמה דרך הקרבה עצמית, לצעוד בעקבות האמונה האישית, תקשורת עם החלקים התת-הכרתיים של האדם, שימת לב לפרטים החשובים באמת לאדם, מוח אסטרלי, ממלכת הנפש, המעמקים החבויים של הנשמה, ברית עם ישות עליונה למרות פחד ארצי.

                           

                          קלף המתאר קורבן או ויתור, בדרך כלל מרצון. נכונות לוותר על נכסים (בעיקר חומריים) לצורך השגת מטרות ארוכות-טווח, שהן חשובות יותר לשואל. תבונה הנקנית במחיר נטישה של הישגי העבר.

                           

                          חיובי: ויתור על דברים משניים כדי לשמור על העיקר. נדיבות עד כדי הקרבה עצמית, למען אדם או עניין החשובים לשואל. אפשרות לראות את כל ההיבטים של מצב מסוים, ולהתייחס אליהם בשוויון-נפש. כוח השיפוט של השואל במיטבו, משום שהוא איננו צמוד לתבניות קשיחות ולדעות-קדומות. הצלחה לטווח ארוך, משום שהשואל הסכים להיות בעמדת חולשה ולא לכפות את מהלך העניינים. אי-אלימות מנצחת. דרגה רוחנית גבוהה.

                           

                          שלילי: נטייה מופרזת להקרבה עצמית ומילוי תפקיד של קורבן נצחי. קשייו של השואל מדומים, משום שהוא מתעקש להיצמד אליהם ולהמשיך להתלונן במקום להחליט ולעשות משהו לפתרונם. הוא רואה את עצמו כמרכז היקום ועסוק רק בבעיותיו האישיות. חופש-פעולה מוגבל. שקיעה ברחמים-עצמיים.

                           

                          נאחל לעצמנו להשכיל ולהבין איך להתבונן נכון ומוך מודעות לגשת לחיים ולשנותם ממקום של כוח ויכולת התמודדות פנימית שתלויה בנו.

                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            אסתר רבקה
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS