כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    תכנים אחרונים

    0 תגובות   יום שישי , 26/8/16, 07:06

    תוצאת תמונה עבור בערוב היום

     

    הגיגים בערוב היום:

     

     

    כל שנה פותחת צוהר נוסף.

     

    סדק אור לראייה חדשה.

     

    להבנה ייחודית.

     

    מפתח לעבר.

     

     

     

    הדרך מתערפלת ומתבהרת.

     

    הסיבות מתנקות וצפות למעלה.

     

     

    לא,אין מקום לחרטה.

     

    יש מקום לראיה פילוסופית.

     

     

    אותם דרכים שפסענו בהם צעירים

     

    והיו מלאים טללי חידוש

     

    מקבלים עיבוי הבנה.

     

    מתקשטים בחוכמה חדשה.

     

     

    מרתק להזדקן.

    דרג את התוכן:
      0 תגובות   יום רביעי, 24/8/16, 11:06

      תוצאת תמונה עבור שליטה

       

      הרצון לשלוט באחר

       

      שליטה היא ההיפך מחופש. דרמות שליטה- הן דפוס מוכר מידי במציאות היום יומית שלנו. תחושת השליטה הינה תמיד אשליה, כמו לנסות לשאת מים בידיים. זה לא מחזיק מעמד. כל דבר שננסה להקפיא, כל זמן שנרצה לעצור, אנשים שבכוח ננסה להחזיק בחיינו, פעולות שנתאמץ שלא ייפסקו, מצב רוח, רגשות ותחושות שננסה להחיות לנצח, סופם להשתנות.

       

      שליטה עצמית היא התנהגות שביצועה מחייב התגברות על מצבים לא נעימים ומציאת פתרון יעיל המסייע לאדם להתגבר כאשר הוא נתקל בבעיה מסוימת.שליטה היא היכולת, להתחיל משהו, להמשיך אותו ולעצור אותו.

       

      חיה אליהו* בכתבתה אומרת כי "שליטה מתבטאת בצורך התמידי שלנו לדעת הכול, להיות בעניינים, השליטה מעניקה לנו בטחון, אי אפשר להפתיע אותנו וגם אי אפשר לפגוע בנו! אנו שולטים במצב, שולטים בחומר ומסוגלים לשלוט באנשים אחרים, כשאנחנו שולטים באנשים אחרים אנחנו נהנים מהעוצמה הרבה שיש לנו ומהביטחון הזמני עד אשר אנו צונחים לפחד תהומי שאולי משהו ייקח לנו את הכתר או ימשוך מידנו את השרביט מבלי שהרגשנו ואז נרגיש פגיעים, חשופים - מה עושים ? אוספים את כל חיצי הביקורת שלנו כדי להחליש את כל מי שעומד מולנו, שידע החצוף מול מי הוא עומד ומה הוא שווה בכלל ושוב מחזירים שליטה".

       

      השליטה האמיתית בחיים היא אי- השליטה. בהבנה העמוקה שההשפעה היחידה שיכולה להיות לנו על האחר ועל הסביבה היא דרכינו. אנו יכולים לשנות את עצמנו, את ההתייחסות שלנו, את המחשבות והפירושים שלנו על המציאות.ככל שנתאמץ לשנותו, להחזיק אותו או למשוך אותו אלינו, העולם  יתנגד יותר לשינוי, יקשיח עצמו וייסגר, עד שייעלם. ככל שננסה לכופף את העולם שלנו לתוך כלים וחוקים שישמרו על המערכת מוכרת ועקבית, כך אנו מטפחים את אשליית השליטה.

       

       

      אם אנו רוצים באמת להיות חופשיים בחיינו ,עלינו להבין קודם כל כי עלינו לקחת אחריות מלאה על עצמנו. להבין שיכולת ההשפעה של האחר עלינו, תלויה רק בדבר אחד. בנו. אם לא נרצה  אף אחד לא יוכל לומר לנו מה עלינו לעשות.אין מילה ,שאדם אחר  יכול לכנות אותנו אשר בכוחה להעליב אותנו או לחליפין להעצים אותנו. הכול תלוי בנו.

       

      האינסטינקט שלנו מעדיף להתנער מאחריות ולהפנותה לאדם האחר. אין טעם לשפוט את עצמנו על כך, רק לתת לתובנה לחלחל. המפתח לחופש נמצא אצל כל אחד מאיתנו באמת הפנימית שלו ובאותנטיות שלנו אל מול עצמנו, ובאחריות ובהתמסרות לאמת שלנו, בקבלה עצמית, בתחושת שלמות, בתחושת אהבה העצמית.

       

      מומלץ להתרחק מאנשים השואבים מאתנו אנרגיה ,דרך הרצון לשלוט בנו.

      ניתן לדבר ולהסביר את המצב.אם מדובר במישהו קרוב שמוכן להשתנות בשביל היחסים המשותפים . עלינו  להיות מודעים ולא לשתף פעולה עם מלחמת השליטה שלו. במידה והוא מנסה לפגוע בך- פשוט לא להיפגע. אם הוא שולט בך בכך שמראה לך פנים "נעלבות" -אל תכנס לאנרגיה זו או כל מניפולציה אחרת.

       זה עובד, אך לא מיד .כאשר האדם מרגיש שהוא לא מקבל את האנרגיה שלו הוא משתנה .

       

       

       

      *חייה אליהו מייסדת חב' קשתות ולהדרכה והעמותה לאנשים מאושרים, מטפלת מוסמכת ברפואה איורוודית ובוגרת שיטת סילבה ומודעות עצמית יצירתית


      דרג את התוכן:
        5 תגובות   יום שני, 22/8/16, 11:41

        ''

         

        לשון הרע

        הקב"ה שם מחסומים וגדרים לשמור על הלשון: את השיניים ואת השפתיים שתי חומות בצורות היכולות לסגור על הלשון. אך חומות אלו יכולות בנקל להתמוטט אם לא יודעים כיצד לשמור עליהן ועל האדם לשלוט עליהן.

        המגיד מדובנא בספרו "אהל יעקב" מסביר את העניין עפ"י משל:

        משל לשני שכנים עניים, אחד מהם היה חוטב עצים והשני היה גנב, והיו לזה בנות ולזה בנות.

        כאשר הגיעו בנותיו של חוטב העצים לפרקן השיא אותן אביהן ברוב פאר והדר, ואילו הגנב לא היה לו ממון להשיא את בנותיו ונשארו בתולות זקנות.

        הפציר הגנב בשכנו שיסביר לו איך הצליח להשיא את בנותיו ולתת להן נדוניא, בשעה שהוא עני ואביון כמוהו?

        השיב לו חוטב העצים, שמנהגו הוא שבו שנולד לו ילד, עושה לעצמו תיבה קטנה (קופה) סגורה במסגר, ויום יום הוא נותן בתוכה אגורה אחת, ועד שיגיע לפרקו כבר יש לו עבורו כל צרכי הנישואין. חוטב העצים הציע לשכנו שיעשה כן גם הוא, דהיינו שיעשה ארגז קטן סגור במסגר וייתן בתוכו מידי יום מטבע עד שיתמלא.

        כששמע הגנב את דבריו ואת עצתו, צחק מאוד ואמר: "העצה הזאת טובה רק עבורך, כי כאשר תיתן את המטבע לתוך הארגז הסגור, יהיה מונח עד שיגיע הילד אל פרקו, ואין חשש שתפתח אותו לפני הזמן גם אם תהיה דחוק, אבל אנכי הלא גנב אני, ואני פותח מסגרות נעולות אשר סגרו אחרים, וכל שכן מסגר קטן זה אשר אני עשיתיו, שבוודאי שאני אפתח אותו כאשר אהיה דחוק לכסף".

        והדברים ברורים: מי ששומר על תורה ומצוות יכול לעשות לעצמו מסגרת גם לפיו, והוא בוודאי גם יוכל לשמור אותו. אך מי שעובר על מסגרות אשר גדרה התורה, גם את שתי החומות הבצורות הבאות להגן על הלשון ישבור בקלות (אור דניאל). 
        היום שהדור הולך ופוחת,גם שומרי תורה וגם מי שלא שומר-מדבר לשון הרע.
        בעיקר אנו רואים זאת בעיתונות ובכלי התקשורת שהם ביטוי רחב של לשון הרע חסר המעצורים בין אדם לרעהו.

        ‎אברהם פריד שר את דברי רבי אלימלך מליזנסק ,בשירו אדרבא:

        ‎אדרבא,
        תן בלבנו שנראה כל אחד מעלות חברינו ולא חסרונם
        ושנדבר כל אחד את חברו בדרך הישר והרצוי לפניך,
        ואל יעלה שום שנאה מאחד על חברו חלילה...
        ותחזק אותנו באהבה אליך
        כאשר גלוי וידוע לפניך שיהא הכל נחת רוח אליך...
        אמן כן יהי רצון!!!

        לשון הרע היא כשפיכות דמים, וכואבת לאדם עליו היא מדוברת,יותר מהמכה הפיזית.יש החוברים יחד- כשהמכנה המשותף בינהם, הוא שיחה על אחרים-דבר הגורם למרכלים תחושה ש"הם בסדר".
        מה קורה לאדם המוכפש?איך הוא חש?
        למילה יש ערך רב -וכדאי. כמו בסיפור, שכל אחד ידע לשמור על המילים בפיו -ולהוציא רק את הטובות שבהם, כי מלבד להשפעה המידית -יש להם השפעה אנרגטית על האדם עליו מדברים וכן על המדבר וכן גם על שומע דבר הרכיל.
        אז בואו נקבל את הצעתו של הרבי אלימך ונדבר אך ורק טוב זה על זה.
        לפחות נשתדל...


        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום רביעי, 17/8/16, 07:08

          ''

           

          התנהגות קורבנית נוגדת את עקרון הבחירה החופשית

           

          האדם כקורבן של נסיבות, נוגד את עקרון הבחירה החופשית. עקרון הבחירה אומר, שבידי האדם היכולת לבחור בדרכו, לבחור בייעודו, לשאוף לנהוג בהתאם לבחירתו, להשפיע על הבחירה ולהצליח בה. במקרה זה, האדם אינו קורבן של הנסיבות, אלא אישיות המחליטה החלטות לגבי מהלך חייה ושואפת לבצעם.

           

          קורבנות הינה חוויה אישית לגמרי, בה האדם חווה פגיעה על ידי אדם אחר, גוף אחר, ישות אחרת, באופן חד צדדי, ללא הצדקה מבחינתו, ותולה את האשם במישהו או משהו אחר מלבדו. האדם הקורבני מעריץ את הסמכות, נוטה להכפיף עצמו אליה, נמשך לתנאי חיים המגבילים את החופש האנושי. הוא מאמין בגורל המכוון את חייו, אינו פועל לשינוי הגורל, אלא בהתכופפות נכנעת בפניו.

           

          האדם הקורבני,בוחר למעשה בעמדה אשר תגן עליו מפני כל תוצאה שתקרה בעקבות מעשיו.הוא תמיד יכול לומר - "פגעו בי", "עשו לי",  "זה בגללם". אדם כזה הוא פסיבי, אינו השליט על עצמו ועל גורלו. הוא קורבן. הוא לא לוקח אחריות על חייו ולא מממש את עצמו, אלא מאשים את האחר בחוסר הצלחתו.

           

          הדרך היחידה לעזור לאדם קורבני ,היא להביאו לנקודה בה הוא יבחר לקחת את גורלו בידיו, ובאופן חד צדדי לוותר על הקורבנות. זו הדרך להוציאו ממעגל הקסמים הזה, בו מישהו אחר אחראי לתחושות שלך, לפחדים שלך, מישהו אחר בגלל היותו הפוגע, ינתב את שארית חייך.

           

           הקורבן מצפה לפיצוי, להכרה כקורבן, וכשהכרה כזאת לא מגיעה,הוא נשאר לבדו, בתחושה שהוא קורבן לעולם, אין מושיע והוא נדון להישאר כך לשארית חיו. ההחלטה לוותר על המקום הזה, היא הדרך להחלמה, לשיקום וחיים חדשים.

           

          אריך פרום בספרו:"הבריחה מהחופש" אומר כי להיות קורבן-זוהי בחירה מאד כואבת ורבים נוקטים בה, שכן זו בחירה בדרך הקלה של השלמה, של להיות צודק בשעה שכולם כביכול אשמים.

           

          בקלפי הטארוט נמצא קלף התלוי [הקורבן],אשר יוצא פעמים רבות ,לרוב אלו הבאים להתייעץ בקלפים.מכאן שרובנו "נהנים" מתחושת הקורבנות והעברת האחריות על חיינו למקור חיצוני במקום למקום של אחריות ושיפור עצמי.

          קלף זה מדבר על התעוררות משינה תודעתית, הגוררת אחריה שחרור וויתור על דפוסי חשיבה, אמונות וצורות התנהגות שאינם נחוצים או אינם מתאימים יותר.

          עם שחרורם אנו נפתחים לכניסה של חכמה חדשה, מקדמת ומפתחת המביאה עמה שינוי פנימי עמוק וצמיחה ברמה החשיבתית, הנפשית והרוחנית. זהו "תשליך עמוק" בכל הרמות. כשחוכמה אחת מפנה מקומה לחכמה אחרת חדשה ונכונה יותר- ניתן להיפתח לרמות אחרות גבוהות יותר של תודעה, המתעלה מעל לאגו הפרטי של האדם. האדם לומד שעליו לשנות את עצמו ולא את האחר ובזה להתמקד.

           

          נאחל לעצמנו להשכיל ולהבין איך להתבונן נכון ומתוך מודעות לגשת לחיים ולשנותם ממקום של כוח ויכולת התמודדות פנימית התלויה בנו.


          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום שלישי, 16/8/16, 02:39

            תוצאת תמונה עבור משיח בן דוד

             

            ברור

             

            שהאילן

             

            אשר צמח

             

            מהגדוע

             

            עליו הירוקים

             

            נבעו

             

            מעומקו

             

            של כאב

             

            השפלה

             

            ושברי חלום מנופצים

             

            עדויות ללילות בדולח

             

            ותלישת זקנים.

             

             

            עדות לצריחת אמהות

             

            שהובילו ילדיהם למות מפלצתי.

             

            עדות לזעקת ההיפרדות

             

            ימינה או שמאלה.

             

             

            ולא שהעולם למד.

             

            ולא שהסכין אינה מבתרת

             

            בידי מרצחים חסרי אור...

             

             

            איך?

             

            איך גדלנו עם שירת התקוה

             

            מופלא ממני.

             

             

            איך ישנם חולמי חלומות

             

            המאמינים

             

            שתקומת חורבן הבית

             

            תתעופף משמים

             

            ותנחת

             

            על הר הבית

             

            וידי נשים חסודות

             

            תעטופנה בפרוכת

             

            אגדת עם נצחי

             

            השר שירי חמור לבן

             

            ומשיח בן דוד?

            דרג את התוכן:
              1 תגובות   יום שני, 15/8/16, 05:26

              תוצאת תמונה עבור צללים

               

              המוות.

               

              שכן בין קירות בית הורי

               

              כאורח מוכר

               

              מובן.

               

               

              הצללים של המשפחה,האישה,הבן

               

              הסתופפו אתנו

               

              מתבוננים מכל חגוו וחגוו

               

              ודורשים זכויות.

               

               

              ככה זה היה

               

              אצל הורי.

               

               

              הם בנו את ביתנו

               

              על ערימות כאבם.

               

              על ערימות אבידותיהם.

               

               

              ןאני רק היום אחרי ששים ושש שנה

               

              הבנתי למה הפחד ממנו

               

              ומהקילשון שלו

               

              לא מרשים

               

              אותי.

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום שבת, 13/8/16, 00:09

                ''

                 

                התמודדות עם כאב-תחשוב טוב יהיה טוב

                 

                כאב הינו מערכת ההתרעה של הגוף שתפקידה להעיר אותנו בעזרת תחושת יתר ,הבאה לידי ביטוי ע"י עצבים המפוזרים בכל הגוף. במקום שאין עצבים לא יהיה כאב כמו בציפורניים, שיער או פרסת הסוס.

                הכאב מראה שדבר מה מתחולל בגופנו,ועלינו לשים לב אליו.בלעדיו לא היינו שמים לב אליו ומטפלים בבעיה.הוא  גורם לנו לזהות את המחלה ולטפל בה.כשתחלוף המחלה, יחלוף גם הכאב.

                הכאב צריך לגרום להפסקת הפעילות של אותו איבר שנפגע כדי שהגוף יוכל לתקן את הנזק, אחרת ימשיך את הפעילות ועלול לגרום  לנזק לכל החיים.  

                תפקיד הכאב הוא: ללמד אותנו לקח.אם יש לנו כאב בטן לדוגמא,הכאב לעיתים,יכול להתריע על אכילה לא נכונה ,כדי שנמנע ממנה בעתיד.

                ד"ר ראומה לוי במאמרה :"התמודדות עם כאב ללא תרופות" אומרת כי:"חלק מן הכאב הוא אובייקטיבי וחלק הוא סובייקטיבי. ההתייחסות שלנו לכאב, הפחד ממנו, התסכול והסבל קובעים במידה רבה את דרגת הסבל מהכאב. יש הבדל לסבול את הכאב ומהכאב. לסבול מהכאב מגביר אותו כי כשאדם סובל מהכאב הוא מתעצבן, נאנח וזה מכניס אותו ללחץ ומתח, מתח גורם להתכווצויות שרירים, עליה בלחץ הדם ובסופו של דבר לעליה מוגזמת של הכאב.

                אפשר לעזור לכאבי ראש ע"י תרגיל נשימה וזה מייד עוזר, בזמן נשימה הגוף נכנס להרפיה ואז הדם זורם יותר טוב ויש חמצן. בדרך כלל באופן טבעי אדם שם את היד במקום הכאב. בגוף יש חשמל ובאיבר חולה וכואב, המתח החשמלי הוא מינימאלי ובאיבר בריא יש יותר חשמל. היות ובידיים יש הכי הרבה אנרגיה, כי הן כל הזמן בפעילות, סוגרים מעגל חשמלי - חום על מקום הכאב. לכן גם כשעושים תרגיל נשימה לכאב ראש מכסים את הראש בתוך הידיים".[ניתן ללמוד "רייקי" ולהשתמש באנרגיה זו,להקלה על הכאבים ע"י הנחתם במקום הכאב].

                 

                ניתן גם להתמודד עם הכאב בעזרת מדיטציה ודמיון מודרך, המעוררת את המוח אשר ברשותו כלים לטיפול והקלה בכאב ושחרורנו  ממנו,לצד הרפואה הרגילה המציעה כדורי הרגעה. תרופות משתקות כאבים ופועלות כמו סמים . הן עובדות על מנגנונים שונים,על מנגנון הפחתת כאב וגם נוגדי דיכאון שמגבירים את דיכוי הכאב.שימוש מופרז בהם ,יהפוך בעצמו  לסיבה לכאבים.

                 

                האמונה שיש לנו את היכולת להתמודד עם הכאב הנה  השלב ראשון לריפוי עצמי. עלינו לבטא את רגשותינו ולתת ביטוי למצוקה: לבקש עזרה,לא להתבייש או לחשוש. לשתף אחרים בקושי שלנו יוריד את המועקה,הפחדים והבדידות בהתמודדות מול הכאב. וכן,להיחשף לסוגי טיפולים נוספים אותם לא הכרנו קודם.

                 

                אומרת יעל רוזנברג במאמרה "להתמודד עם הכאב":לחשוב מחשבות חיוביות, כי התודעה היא הבסיס של החוויה. אנו חווים את הכאב בהתאם למה שאנו חשים כליו. אם נעבוד על המחשבה שלנו ונראה את הדברים בצורה חיובית,העולם יאיר לנו את פניו בחזרה,ועוצמת הכאב תפחת אפילו אם אובייקטיבית נוכל לבדוק עוצמת כאב והיא בעצם לא השתנתה.לפי תורת הסוד-דומה מושך דומה .כלומר תחשוב רע -יגיע רע.תחשוב טוב,יגיע טוב.

                 

                למוחנו ישנה היכולת לטפל כמעט בכל מחלה.עלינו למעשה להשתמש בתרגילים המטפלים בכאב וכך לעורר את המוח לשחרר משככי כאבים ובכלל ולטפל בגורם לכאב.

                מומלץ ללמוד את הדרך לא בזמן כאב המסיח את הדעת,אלא לפני שהוא מגיעה וכך נוכל להפעיל את המדיטציה עם תחילת זיהוי בואו של הכאב[עמו מגרנה למשל],ולהיכנס להרפיה אשר תרגיע בזמן אמת את הכאב.המוח המתורגל לדרך יפעל מידית ויפעל את פעולתו.

                דרך אחת מביאה לפנינו במאמרה "התמודדות עם כאב"- דורית קרסו,והריהי לפניכם:

                 

                תרגיל ראשון להקלה על מגרנה:

                -נעצום עיניים ונחשוב על מקום שקט בטבע, למקום זה יש איכויות של שלווה, אותו מקום מרגיע, רגוע ושליו, עכשיו, נפעיל את כל החושים: נריח, נאזין, נביט ונמשש כדי להתחבר אל המקום.

                -כאשר אנו שרויים בשלווה במקום השקט שלנו, נביט לצד שמאל, נמצא שם בריכה, גדולה במעט מאמבטיה, בריכה המותאמת לגודל הגוף שלנו. הבריכה מלאה במים שצבעם זהב. אלו מים בעלי תכונות ריפוי והקלה על כאב.

                -אנו פושטים את הבגדים ונכנסים אל הבריכה, נותנים לעצמנו להירגע בתוך הנוזל המוזהב אשר חומו בדיוק כחום גופנו. לאט, לאט, האטומים הזהובים של מי הריפוי נכנסים, מפעפעים דרך העור אל תוך הגוף. מיליוני אטומים זעירים זהובים עושים את דרכם אל תוך הגוף דרך העור.

                -בתוך הגוף, האטומים הזהובים מחפשים את דרכם אל המקום הכואב, מצטופפים סביבו בהמוניהם, מקיפים אותו מכל עבר וחודרים לתוכו, כל אטום זהוב נוגס פיסה זעירה מהכאב ומעלים אותה. כך מיליוני אטומים זהובים מתקבצים להם סביב מוקד הכאב ומעלימים אותו פיסה קטנה אחרי פיסה, עד שהכאב נעלם כולו.

                -אפשר לשהות באמבט הזה חצי שעה ואף יותר, עד שחשים הקלה. אז יוצאים מהאמבט, העור זהוב כולו בשל המים הזהובים, מתייבשים בשמש ומתוך המקום השקט חוזרים לאט אל החדר.

                 

                אז ,שנהיה בריאים!


                דרג את התוכן:
                  3 תגובות   יום רביעי, 10/8/16, 07:55

                  תוצאת תמונה עבור תפנית

                   

                  שינוי.

                   

                  תפנית.

                   

                  להפתיע את עצמך.

                   

                   

                  אחרת מהקיבעון הנורא

                   

                  המחריף עם הזיקנה.

                   

                   

                  לצאת מן הקיבעון.

                   

                  לתת מקום למשב רוח רעננה.

                   

                   

                  לתת לים לזרום בך וסביבך.

                   

                  והעיקר

                   

                   

                  לשקם את הפחד הנורא

                   

                  מהמקום הלא בטוח

                   

                   

                  מהלא מוכר.

                   

                   

                   

                  ובעיקר מ....

                   

                  "מה יגידו"?

                   

                  דרג את התוכן:
                    0 תגובות   יום רביעי, 10/8/16, 04:50

                    תוצאת תמונה עבור לזרוק מילה

                     

                    הפחדן

                     

                    מה הוא עושה?

                     

                     

                    זורק מילה  לחלל

                     

                    ומצפה להדים

                     

                    לא מתוכו

                     

                    אלא-

                     

                    מתוך חלל האנשים

                     

                    המנסים להבין

                     

                    את זעקת בדידותו.

                    דרג את התוכן:
                      0 תגובות   יום רביעי, 10/8/16, 04:38

                      תוצאת תמונה עבור נאסף אל עמו

                       

                      הרצון

                       

                      לאסוף את עצמך

                       

                      מזכיר לי 

                       

                      את הביטוי התנכי

                       

                      "להאסף אל עמו".

                       

                       

                      הפירוש לדברי התנ"ך על יוסף הוא:

                       

                      "אל נא תקברני במצרים, שמשמע שמואס בארץ מגורתו, וארץ מצרים טמאה חיא בעיניו. וע״כ הביע א ת רצונו זה בלשון חכמים המובנת דק ל בניו: אני נאסף אל עמי, וכוונתו שלא יצויר שבן אדם יאםף אל עמו והוא בארץ נכדיה, לא במולדת ארץ בני עמו, ואם ימות איש בנכד ויקבר שם אין זה נאסף אל עמו,\אונקלוס.

                       

                      אתה נאסף אל עמך אם הנך נקבר

                       

                      בין אחיך היהודים.

                       

                       

                      רבותי,יהודי נשאר יהודי

                       

                      גם אם ינסה

                       

                      למכור עצמו לנוכרי....

                       

                       

                      מעניין למה הסכים הערבי בחדשות

                       

                      לקנות את מחלתו של בן החרדי

                       

                      תמורת משהו כמו...

                       

                      תרי זוזי

                       

                       

                      נכתב בעקבות מסע הבן והנכדה לאושוויץ....

                       

                      מה עם כל אלה שלא נאספו אל עמם

                       

                      בפולין במשרפות ובמיתות שונות?

                      דרג את התוכן:
                        0 תגובות   יום ראשון, 7/8/16, 10:59

                        ''

                         

                        נשים בחברה הישראלית מתמודדות עדיין עם חוסר שוויון מהותי

                         

                        המודעות הגוברת של נשים למעמדן החברתי והחיפוש אחר דרכים לשינוי הביאו נשים רבות למסקנה כי חייב  להיות שינוי עמוק בסדר היום הלאומי-חברתי. הן הבינו כי שיפור מעמדן אינו קשור רק בהן אלא בשינוי החברה כולה.

                         

                        אין ספק כי תרומתן של נשים בישראל לפוליטיקה, לכלכלה ולחברה היא משמעותית. עם זאת, נשים בחברה הישראלית מתמודדות עדיין עם חוסר שוויון מהותי בתחומי חיים רבים. מוסדות, נורמות חברתיות, מסורת וחוקים דתיים ממשיכים להחליש נשים ונערות בבתי-הספר, בעבודה, ובבתי הדין הרבניים, וממשיכים להנציח אי-שוויון בין המינים.

                         

                        תמונת מצב הנשים כיום בארץ:

                        -לנשים ישנה שליטה גבוהה יותר על הילודה.

                        -ניכר שינוי מסוים בנורמות החברתיות שהיו מושרשות בעבר.

                        -הלחץ החברתי המופעל על נשים להינשא הוקל במעט במשך השנים.

                        -מלאכת הטיפול במשק הבית קלה כיום בהשוואה לעבר ודורשת פחות זמן, בזכות המודרניזציה ושילוב המכשור האוטומטי בעבודות הבית.

                        - הדחף של הנשים לצאת לעבודה גדל גם לנוכח העובדה שמעטים הזוגות המסוגלים לקיים משפחה על בסיס משכורת אחת בלבד.

                        - בצה"ל באה לידי ביטוי רוח השינוי. בג"צ אליס מילר פתח בפני נשים את קורס הטיס היוקרתי, וכיום מצטרפות לשורות חיל האוויר גם נשים טייסות.

                        -כיום מכהנות יותר ויותר נשים בתפקידים בכירים בישראל.

                        -הפער בגובה השכר בין נשים לגברים עדיין קיים, ומגיע כיום ל-30%-35%. אחוז הנשים המובטלות עדיין גבוה יותר מאחוז הגברים.

                        -ייצוג הנשים במערכת השלטונית לא השתפר.

                         

                        נשים מסתכלות על בעיית אי השיוויון בצורה שונה. נשים העובדות בצבא או סטודנטיות במחלקות שרובן גברים, מודעות לאי השיוויון בין המינים ולאפליה ורגישות לנושאים אלו ורואות בהם בעיות חברתיות חמורות, יותר מאשר סטודנטיות מחוגי לימוד שבהם לומדות בעיקר נשים או אחיות העוסקות במקצוע נשי מובהק. מכאן, שיש השפעות של מין, גיל, מוצא עדתי, רמת דתיות, רמת השכלה וסוג מסגרת תעסוקתית, על תפיסת מעמד האישה כבעיה חברתית.

                        עוד ארוכה הדרך לפני הנשים להגיע לשוויון למרות המנהיגות החדשות שעלו לראשות המפלגות.עוד ארוכה היא דרכן.

                         

                        ולפנינו שיר על יחסים אישה-גבר:

                        אני רואה לך בעיניים /מילים ולחן : אתי אנקרי

                         

                        אני רואה לך בעיניים

                        אני רואה את הכול

                        היית עוטף אותי בבית וחום

                        אני רואה לך בעיניים,

                        אני רואה את הכול

                        היית סוגר אותי, אם היית יכול

                        אני רואה לך בעיניים

                        שכלום לא חשוב

                        רק אתה, אני ואתה שוב ושוב

                        אני רואה לך בעיניים

                        שיותר מהכול -

                        היית סוגר אותי,

                        אם היית יכול

                        היית בונה לי קירות

                        היית מתקין מנורות

                        שיהיה לי אור

                        אני רואה לך בעיניים,

                        זה כתוב בגדול

                        היית מרשה לי, מוחל על הכול

                        אני רואה לך בעיניים,

                        רואה את הכול

                        היית אוהב אותי כמו שאיש לא יכול

                        הייתי משוטטת בין הקירות

                        הייתי עושה בם צורות -

                        שיהיו לי שמיים

                        אני רואה לך בעיניים

                        אני רואה את הכול

                        היית עוטף אותי בבית וחום

                        אני רואה לך בעיניים

                        אני רואה את הכול -

                        רק אותי לא רואה בתוך הכחול

                        הלכתי לפני שעות

                        וטוב לי מחוץ לקירות

                        להתגעגע לבית

                        דרג את התוכן:
                          1 תגובות   יום שלישי, 2/8/16, 05:55

                          ''

                           

                          השודד האדיב והאומצה המאוסה

                           

                          הקיסר הרומי, קורא לנשיא ישראל, רבן גמליאל מיבנה, ומטיח בפניו : "אלוהיכם גנב הוא". הטחה הנתמכת כמובן בפסוק מפורש. הסיפור התלמודי,המשך הפסוק משלים את מסכת העובדות המרשיעות: "ויקח אחת מצלעותיו ויסגור בשר תחתנה"

                           

                          כביכול, בא הקב"ה כגנב בלילה ונטל ללא רשות אחת מצלעות האדם.

                           


                          בת הקיסר מחליטה לענות במקום רבן גמליאל. לתמיהתו של האב, היא משיבה בדיווח על מעשה גניבה - באו גנבים בלילה, גנבו את כוס הכסף המלכותית והחליפוה בכוס של זהב. הקיסר, קולט במהירות את הפוטנציאל הכלכלי הטמון בסוג כזה של קורבן שוד, מתפתה לפרובוקציה ועונה: גנבים כאלה? שיבואו עלינו כל יום! אם כך, חוגגת הבת את ניצחונה, מה לך להלין על העוול שנעשה לאדם הראשון? הלוא בסך הכל איבד צלע אחת ותמורתה קיבל "שפחה לשמשו"! מה שם אף כאן, הלקיחה היא לברכה ולא לקללה.


                          הקיסר, איש נבון ועקבי, אינו נכנע, ומסביר מדוע הקפיד לצטט ולהדגיש דווקא את חציו הראשון של הפסוק. אין הוא מלין על עצם הנטילה והנתינה שבאה במקומה, אלא על אופי הלקיחה שנעשתה בסתר, בעת תרדמה, כ"גנב בלילה". אם אינו גנב, צריך היה לעשות את מעשיו בגלוי, בעת עירות, לעין השמש!


                          כעת מגייסת הבת את מיטב האמצעים המתודיים, ומבקשת לה עזרי-המחשה. אם בתו של הקיסר דורשת אומצה חיה, חיש קל מתמלאת בקשתה, מיד אצים רצים ציידים ומשרתים ומניחים לפניה פיסת בשר מדממת. "מנגל" פוקדת הנסיכה; "גחלים"; "כף בחישה". בעוד הקיסר ורבן גמליאל משתאים למעשיה, נערכת לפניהם התפאורה כולה. כשהכל ערוך ומוכן, נוטלת הבת את חתיכת הבשר השומנית ונוטפת הדם ומניפה אותה באוויר לעין כל. בתנועה מהירה היא טומנת את האומצה ברמץ, תחת התרווד, ולאחר זמן קצר מוציאה משם סטייק עסיסי עשוי היטב וראוי להתכבד בו.


                          "אכול", היא מציעה ממעשי-ידיה לאביה. אך זה, שהיה עד לתהליך כולו, מעווה את פניו בתיעוב ומסרב: "מאוסה היא בעיני". אהה! מריעה בת הקיסר ומשיבה את קהל הצופים ההמום לויכוח שפתחו בו, אף אדם הראשון כך - אם היה עד בגלוי לתהליך הפיכת צלעו לאישה - גם הוא היה מואס בה!

                           

                          על תשובה ניצחת זו, לאחר מופע הפעלולים הקולינרי שעבר עליו, אין בידי הקיסר להשיב דבר. הבת, שניצחה על תהליך ההמחשה כולו, ניצחה את אביה בויכוח, לטובתו של רבן גמליאל.

                           

                          הגויים מתווכחים - אומר הפתגם - והיהודים מרוויחים.


                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            ארכיון

                            פיד RSS