כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    תכנים אחרונים

    0 תגובות   יום שלישי, 26/7/16, 04:25

    ''

     

    האם ה"אגו"-הוא תכונה חיובית ?


     לו היינו מקשיבים לעצמנו ומחוברים לעצמנו היינו מאפשרים לאנשים להיות שונים מאתנו, בלי להיפגע. מותר להם להביע מחשבות שונות משלנו, להתנהג אחרת מאתנו ולהרגיש שונה.

    אדם שמרגיש חלש, פגוע, חסר ביטחון ופגיע - אין לו שליטה על האגו שלו, וכשהתגובה מגיעה מתוך האגו ,אזי היא חסרת מעצורים ולעיתים חסרת פרופורציה למה שהניע את הפעולה. האדם עלול אז לצעוק, להכות או לבחור בדרך אלימה כתגובה, או לחילופין הוא עלול "להתקפל" ולא להגיב כלל ואת הכעס והעלבון לשמור בתוכו, מצב שעלול להזיק לבריאותו.

    חיזוק הביטחון העצמי, יכול לאזן את האגו. בטחון עצמי נובע מהיות האדם שלם עם עצמו. זהו מצב שאינו תלוי בגורם חיצוני. הקשבה פנימית - אני מול עצמי. מפגש בין אנשים, כשהם מקשיבים במלוא מובן המילה אחד לשני, בלי להיות עסוקים באיך להגיב ובמה לומר, זהו מצב של העדר אגו. ברגע שאדם חושב איך להגיב ומה לומר, בזמן שהאחר מדבר, כאן האגו פועל.

    האגו אינו אויבנו,הוא חלק מעצמנו ולכן הוא שייך לנו.אנו זקוקים לו בתחילת דרכינו הרוחנית,כדי להביא אותנו לבשלותה.במקום לראות את האשם בחוץ,לכל המתרחש בחיינו-עלינו להבין למה קורים לנו דברים.במקום להיפגע מאנשים ולהאשימם,עלינו לשאול-למה זימנו אותם וסיטואציות מסוימות לחיינו,ואיך נלמד מהם כדי להתפתח.איזה שיעורים אנו מזמנים לחיינו ומה תכליתם.ללמוד לשחרר שיעורים מתוכנו במקום להאשים אחרים ולא ללמוד לקחים.

    האגו הוא משהו שנחוץ לנו כדי להתקדם בחיים. הוא מחזק ומתמרץ את מעשינו, מאפשר לנו להעריך מחדש את עצמנו ללא תלות באחר. האגו הוא בהחלט תכונה חיובית ואם נאפשר לו לחיות באיזון ובאפקטיביות בחיינו, נצא נשכרים.

    דרג את התוכן:
      1 תגובות   יום שלישי, 26/7/16, 01:38

      תוצאת תמונה עבור קריסטל סגול

       

      סליחה היא מילה פוטרת.

       

       

      לעיתים היא עמוקה

       

      לעיתים היא תובנה.

       

      לעיתים היא העזה.

       

       

       

      להודות.

       

       

       

      קודם כל בפני עצמך.

       

      לראות פתאום את האמת

       

      מרחפת בצעדי ריקוד

       

      המלמלות מול עיניך.

       

       

      קיבלת הזדמנות

       

      התנהגת אליה ממקומך הפנימי

       

      למעשה לא ראית אותה

       

      אלא את עצמך.

       

       

      ועכשו סליחה  זו

       

      מה טיבעה?

       

      לאן היא מובילה אותך?

       

       

       

      ולשם מה?

      דרג את התוכן:
        2 תגובות   יום שבת, 23/7/16, 10:39

        תוצאת תמונה עבור הפניית גב

         

        מכתבים לאבות ילדינו 2:

         

         

         

        ואז  הלכת....

         

        וזה בסדר...

         

        לכאורה בהסכמה....

         

         

        חחח.....

         

         

        הסכמה....

         

         

        ולפתע...

         

        קנית רכב

         

         

        ולפתע..

         

        נרשמת ללימודים....

         

        [..עזר לך להתמודד מולי...אמרת....]

         

         

         

        ולפתע...

         

        התחתנת...

         

         

        והכל תוך שנה!!!!

         

         

         

        ואנחנו...אני וילדך....

         

         

        נותרנו עם החובות

         

        עם ה"אין כסף" שטענת שנגמר...

         

        עם נושים שהופנו אלינו

         

        עם סטיגמת דחויים...

         

        עם חברה פרימיטיבית החושבת שלהיות גרושה...זה בשפת הילדים "פויה"

         

        ..........

         

        ..........

         

         

        כן,הילדים גדלו והיום הם מקסימים

         

        בזוגיות

         

        עובדים קשה לבנות בתים שלמים...

         

        ספוגי נסיון....

         

         

         

        אבל אז....

         

        המזרונים הספוגי שתן סיפרו על מצוקות...

         

        הבן שספר יחד איתי את האגורות לקניית חלב ולחם...

         

        כל בוקר...[אתה שומע?]

         

        כי שכחת להפקיד חלק מהמזונות

         

        כי החלטת להעניש את אמו

         

        כי אטמת את לבך לדמעות....

         

         

        הבן שלא עשה בר מצוה כמו חבריו....

         

        [טמנת עמוק את ההסכם לכאורה עמוק ל...

         

        אתה יודע לאן]

         

         

        והיום אתה רואה

         

        גברים ונשים

         

        חכמים,גאים

         

        שעברו וקיפלו וזרקו את שהיה

         

        ומנסים לתת לילדיהם ולבני זוגם

         

        מה שחלמו לקבל כשהיו שם...

         

         

        בבית בו לא היה להם מה לאכל תמיד.

         

        באמא שחלתה,התמודדה ואפילו קרסה

         

        תחת הנטל.

         

         

        וגם אם ידעת-הסבת פניך

         

        למדת,אכלת טוב,הלכת למלונות

         

        התיפיפת בתואר שנקנה בדמי ילדיך....

         

         

        והיום אתה סבא...

         

        סבא של פגישות בשמחות.

         

        סבא של קישוט ותואר.

         

         

        סבא עלק.....

        דרג את התוכן:
          2 תגובות   יום חמישי, 21/7/16, 06:38

          תוצאת תמונה עבור יום הולדת

           

          יומן סבתוש 63:

           

          היתרון בפייסבוק

           

          הם הברכות ליום ההולדת.

           

          אתה רואה מי זוכר

           

          אתה מפנים מי שוכח...

           

          אתה יודע מי מתעלם

           

          אתה פשוט יכול לעשות חשבון נפש

           

          לשער מדוע?

           

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום חמישי, 21/7/16, 06:34

            צטט: אסתר רבקה 2015-08-25 06:40:51

            תוצאת תמונה עבור רוחניות

             

            אדם המפותח מבחינה רוחנית נמצא במצב של התבוננות וקבלה

            רוחניות הינה דרך המאפשרת לאדם הבוחר ללכת לאורה לגלות את מהות קיומו.זהו מצב תודעתי-קיומי והשקפת חיים. הדרך להגיע אליה הינה שינוי דרך החיים הישנה, בדרך המתאימה יותר לאדם המעוניין בכך.

            רוחניות על פי הגדרת ויקפדיה היא "השקפה המטעימה את החלק הנפשי, הפנימי והסובייקטיבי של הקיום האנושי. מרבית ההשקפות הרוחניות רואות את חיי הרוח כעיקריים ואת החיים המטריאליסטים [החומריים, הפיזיים, החיצוניים, האובייקטיביים]- כמשניים בחשיבותם. השקפות רוחניות רבות נסמכות על אמונה בקיומה של מציאות על-חושית [טרנסצנדנטלית] כמו אלוקים או חיים שלאחר המוות, וחלקן על אידאות מופשטות אחרות".

            חכמת הקבלה מגדירה את המילה רוחניות כהשפעה ואהבה, כלומר נתינת שפע ללא שום מחשבה לתועלת אישית.איננו יכולים להרגיש רוחניות דרך חמשת החושים.אך-כל אחד יכול לפתח בתוכו את התכונה הרוחנית ולגלות בעזרתה מציאות חדשה-זאת מכיוון,שבתוך כל אחד מאיתנו קיימת "הנקודה שבלב" - מעין חוש שישי שבאמצעותו ניתן להרגיש את המציאות הרוחנית. כלי חישה אשר עדיין רדום בתוכנו. כדי לפתח אותו, עלינו לקרוא בכתבי הקבלה המקוריים, שבהם מתואר בפרטי פרטים המצב המושלם שלנו.
            כשאנו קוראים בכתבי הקבלה האותנטיים ורוצים להגיע לאותו מצב נעלה, אנו מושכים על עצמנו כוח מיוחד, שמקורו במצבים המתוארים בכתוב. כוח זה נקראת בלשון הקבלה "המאור המחזיר למוטב", והוא מתחיל לפתח בנו את "הנקודה שבלב" ולכוון אותנו לאט, לאט להרגשת העולם הרוחני. "וכשהאור העליון מאיר בתוך הלב", כותב בעל הסולם, "אז הלב מתחזק, ובכל פעם הוא מוסיף והולך"

            יש באפשרות האדם לתפוס את התדרים הקיימים מחוץ לו על פי "התדר הפנימי" שייצר בתוכו. להיות רוחני זה משהו שלא נראה כלפי חוץ ,אך הוא בעל כוחות אנרגטיים מיוחדים. כשאדם יוצא לדרך הרוחנית ומנסה להכיר את עצמו יותר, לשלוט בחייו או להיפך - להצליח לשחרר, הוא לעיתים מחפש הדרכה כלשהי או מורה שיוכל לכוון אותו לכיוון הרוחניות. 

            אדם מפותח מבחינה רוחנית יהיה במצב של התבוננות וקבלה חופשית בכל תחומי חייו. הדרך הרוחנית כרוכה בעיקר בראייה מפוכחת על החיים - "התבוננות", בהבנת המציאות העכשווית וקבלתה המוחלטת, בהבנת אלמנטים כגון: אהבה, כעס, עצבות וסבל. 
            כתוצאה מהבנת בהם-יחולו באופן ניכר שיפורים בהתנהגות .כגון: דיבור נכון, תנועה נכונה, אכילה נכונה ודברים נוספים שישפרו את המתרגל ואת סביבתו. 

            סביב האדם קיימים תדרים רבים, שאת רובם אינו מסוגל לקלוט, כמו קרני רנטגן או גלי רדיו. אם יצטייד האדם במכשיר קליטה מתאים המתרגם את הגלים הללו לאורך הגל אשר מתאים למכשירי הקליטה הטבעיים שלו,כגון: האוזן, העין, האף והחיישנים האחרים שבגופו - יוכל להכיר בקיומם של הגלים הללו באוויר.

            מחקרים רבים הראו כי תרגול מדיטציה, תפילה, יוגה, פיתוח מודעות עצמית-או השתייכות לקבוצות רוחניות/דתיות קשורות לבריאות פיסית, נפשית וחברתית .לאור זאת ,חל שינוי בהערכת אנשי מקצוע שונים את מקומה של הרוחניות מתפיסתה כמתייחסת לאמונות נוירוטיות שיש להירפא מהן לתפיסת הרוחניות כמקדמת התנהגויות שיכולות להוות מקור לכוח וחוסן ולהוביל שינוי אצל המטופל .

            דרג את התוכן:
              4 תגובות   יום חמישי, 21/7/16, 05:45

              תוצאת תמונה עבור מסעדה

               

              מכבתבים לאבות ילדינו 1:

               

               

              כבר דור עבר מאז סגרנו את ביתנו.

               

              טרקנו זה בפני זה את לבבותנו

               

              השארנו שדה חרוך

               

              של מלחמות 

               

              שהרסו מעוננו.

               

               

              וילדינו שצפו בנו

               

              שוב ושוב הלמנו

               

              בחלומות אושר

               

              שאי פעם חלמו.

               

               

              ואני רוצה לספר לכם

               

              שכאשר נגשו למקררים

               

              וראו שם ריק וקור

               

              נצבט ליבם וקיבתם.

               

               

              ואנחנו אמהותיהם יום יום התמודדנו 

               

              עם הכאב הזה.

               

               

              אנו יודעות שגם אתה נפגעת

               

              ללא ספק

               

              ולא חשוב מי אשם יותר ומי פחות.

               

               

              רציתי רק לשתף אותך בחוויה מאז.

               

              איחרת לשלם מזונות.

               

              הילדים היו תלויים עלי.

               

              רעבים.

               

              ניגשתי לטלפון הציבורי

               

              [הטלפון הביתי נותק...]

               

               

              ענתה לי אישתך החדשה

               

               

              הייתם במסעדה.

               

               

              בדמיוני ראיתי אותך אוכל את עוגת השוקולד האהובה עליך כל כך...

               

              היא נזפה בי

               

              [אתה לא ענית בעצמך...]

               

              "למה את מפריעה לו להינות?אנחנו באמצע ארוחה במסעדה..."

               

              נזפה.

               

               

              הילדים סביבי עמדו רעבים ועצובים....

               

               

              סתם כך רציתי שתחוש סיטואציה קטנה אחת בחיי ילדיך

               

              שלא הבינו והיום לא שוכחים

               

              פכים קטנים שכאלה מחייהם.

               

               

              מתארת לעצמי שאתה שוב במסעדה

               

              ממלא כרסך ומגחך...

               

              מדושן עונג

               

              מאשים...

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום שלישי, 19/7/16, 17:58

                תוצאת תמונה עבור כלים סדוקים

                 

                כד המים הסדוק   
                  

                 לנושא דליים בהודו היו שני דליים גדולים, אותם נשא משני צידי המוט מעל צווארו. לאחד הדליים היה סדק, ובזמן שהדלי השני היה מושלם ותמיד נשא את כמות המים המלאה מהנחל עד לבית האדון, הגיע הדלי השני מלא בחציו.
                 במשך שנתיים שלמות, המשיך כך המצב מדי יום ביומו. נושא הדליים העביר רק
                 כמות של דלי וחצי מים לבית האדון. כמובן, שהדלי המלא היה גא בהישגיו, מושלם במטרה שלמענה נוצר. אך הדלי הסדוק , הרגיש מבויש ואשם בחוסר שלמותו, ואומלל בשל אי יכולתו לספק יותר מחצי הכמות שאותה הוא נועד לספק.
                 
                 לאחר שנתיים של מה שנראה לדלי הסדוק ככישלון מר, הוא דיבר אל נושא הדליים: "אני בוש בעצמי, ואני רוצה להתנצל בפניך".
                 
                 "למה?" שאל נושא הדליים "במה אתה מתבייש"?
                 
                 "הייתי מסוגל להעביר רק מחצית מכמות המים במשך השנתיים האחרונות, עקב הסדק שבצדי שגרם למים לדלוף החוצה כל הדרך במעלה השביל עד לבית אדונך.
                 בגלל חסרונותיי, עליך לעשות את כל העבודה הזו ואתה לא מקבל תמורה מלאה למאמציך" ענה הדלי.
                 
                 נושא הדליים הצטער בשביל הדלי הזקן והסדוק, ובחמלה אמר: "בעודנו עושים את דרכינו בחזרה לבית האדון, אני רוצה שתשים את לבך לפרחים המקסימים הפורחים לצד השביל".
                 
                 ואכן, בעודם עולים במעלה הגבעה, שם לב הדלי הזקן והסדוק לשמש המחממת את פרחי הבר המקסימים הפורחים לצד השביל, וזה עודד אותו במעט. אך בסוף השביל הוא עדיין הרגיש רע עם עצמו שכן מחצית ממשאו שוב טפטף החוצה, ולכן הוא שוב התנצל בפני נושא הדליים.
                 
                 נושא הדליים אמר לדלי: "האם שמת לב לכך שהפרחים פורחים רק בשביל שבצד שלך אך לא בצידו של הדלי השני? זה משום שתמיד ידעתי על הסדק והטפטוף שלך וניצלתי זאת. זרעתי זרעים של פרחים בצד שלך, וכל יום, בעודנו פוסעים בדרכנו חזרה מהנחל, אתה השקית אותם. במשך שנתיים, יכולתי לקטוף את הפרחים הנפלאים הללו ולקשט אתם את ביתו של אדוני. אילולא היית כפי שהיית, לא היה לו היופי הזה להתברך בו".
                 
                 מוסר השכל: לכל אחד מאיתנו החסרונות המיוחדים שלו. אנחנו כולנו כדים סדוקים.
                 אך אלו הסדקים/החסרונות ההופכים את חיינו למעניינים וכדאיים.
                 עלינו רק לקבל כל אדם כפי שהוא, ולחפש את הטוב שבו, ויש שם הרבה טוב כי בכל רע אפשר למצוא גם טוב.

                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום ראשון, 17/7/16, 09:25

                  תוצאת תמונה עבור משקפיים ורודות

                   

                  יומן סבתוש 62:

                   

                   

                  המשקפיים הצעירים שאנו מרכיבים

                   

                  בהביננו שיש עולם נרחב

                   

                  המצפה לנו.

                   

                   

                  ויש חלומות של אהבה,הצלחה,כסף,טיולים....

                   

                  והמשקפיים מסתירים את המרחק בין הראיה הרעננה

                   

                  לראיה שתגיע מאוחר יותר.

                   

                   

                  ועם המשקפיים האלו אנו מבקרים את ההורים...

                   

                  אנחנו בטוחים שאנו הרבה יותר חכמים,נבונים

                   

                  יודעים את התורה....כולה....

                   

                   

                  המשקפיים הבלות וכבדות מהשנים

                   

                  מראות התפקחות

                   

                  אחורה ולצדדים.

                   

                   

                  אך הם טחו מלהראות לנו

                   

                  את המקום המסתורי

                   

                  אליו אנו כל יום כל שעה

                   

                  צועדים

                   

                  סומים.

                  דרג את התוכן:
                    1 תגובות   יום שישי , 15/7/16, 05:26

                    תוצאת תמונה עבור חיתולי בד

                     

                    השיעורים במסע הדרכים שלי 1:

                     

                    שיעור ראשון שלי כילדה בת 3 היה

                     

                    שישבנו של תינוק

                     

                    מתכסה בענני טאלק

                     

                    בידי אמא משנות ה-50.

                     

                     

                     

                    מין תחביב כזה שהיום הפך

                     

                    למשחה נגד אדמומיות מטרידה של טיטולים.

                     

                     

                    פעם אישה ניכרה

                     

                    בחיתולים הצחים של תינוקותיה.

                     

                    נמדדה בצחות חיתולי הבד המתנפנפים ברוח

                     

                    ומוכיחים את כישוריה כאישה.

                     

                     

                    כל מהותה היתה במראה הגאה של החיתולים המתנפנפים ברוח.

                     

                     

                    היום הטיטולים מראים על החברה שהצליחה לספוג

                     

                    את המידה הגדולה ביותר של השתן התינוקי.

                     

                     

                    אבד לנו הנשים יכולת ההוכחה והגאוה האימהית כפשוטה....

                    דרג את התוכן:
                      3 תגובות   יום חמישי, 14/7/16, 11:26


                      ''

                       

                      המקום שבו אנו צודקים/יהודה עמיחי

                      מן המקום שבו אנו צודקים
                      לא יצמחו לעולם
                      פרחים באביב.

                      המקום שבו אנו צודקים
                      הוא קשה ורמוס
                      כמו חצר.

                      אבל ספקות ואהבות עושים
                      את העולם לתחוח
                      כמו חפרפרת,כמו חריש.

                      ולחישה תשמע במקום
                      שבו היה הבית
                      אשר נחרב.

                      אל תהיה צודק-תהיה חכם.כמה נכון.

                       
                      כשאנחנו ממהרים להתגרש ללא מחשבה שנייה מסיבות לכאורה מוצדקות:הוא בגד בי,היא לא מנקה מספיק את הבית וסיבות יותר רציניות- אנחנו צריכים לחשוב פעמיים.

                       
                      להחריב בית שבו יש זוגיות וילדים, זה לא רק המעשה של הפרידה .מה שאנחנו מתחילים כגירוש יש לו השלכות לחיינו ולחיי ילדינו ונכדנו .

                       
                      הרצון להוכיח עד כמה אנחנו צודקים יותר מהבן זוג שאנו עוזבים כה גדול,עד כי רובנו חוטאים בהוצאת כל הזבל כדי להוכיח בצורה הכי כואבת למה התחתנו עם "זבל"

                       
                      פעם שמעתי רב אומר לבעל שדיבר רעות על אשתו שרצה לגרשה :אתה קיבלת אישה לפי מה שמגיע לך ולפי ערכך.נדם הבעל והבין...

                       
                      אבל כמובן לא הפסיק.

                       
                      כמה קל להיות צודק ולהרוס. כל המרירות הזו.כל הרעל נשפך והילדים באמצע סופגים,בוכים והמומים...הם יזכרו לנו את זה אח"כ ויעשו לנו את המוות...נרוץ אתם לפסיכולוגים ,הם יהפכו לאלימים,הם יפסיקו ללמוד...

                       
                      כשאנחנו הורסים בית כדאי לעשות זאת ברוך.לפחות לסיים יפה.להיות פחות צודק...אבל בונה יותר...


                      מה לעשות שפרץ של רגשות לא מוכרים,טינה,כעסים מציפים את הבית כסופת טורנדו עזה...


                      הלחישה שתעלה תגיע בתום הקרב...כאילו- כי הוא לא ייתם...בהפוגות של בין לבין...כשמתחת לשכבות הצדק עולה הספק...ואולי היינו יכולים לפעול אחרת...ואולי היינו יכולים להלחם בצורה יותר הוגנת...ואולי...


                      הרי פעם אהבנו...


                      זכרו להרוס זה קל.להיות צודק זה מרגיש לנו חזק...אבל בשורה התחתונה כולנו יוצאים מפסידים ובגדול.


                      דרג את התוכן:
                        0 תגובות   יום ראשון, 10/7/16, 03:58

                        תוצאת תמונה עבור ילידי שנות החמישים

                         

                        יומן מסע 3:

                         

                         

                        אנחנו הצברים שגידלה המדינה.

                         

                        אנחנו שנולדנו אחרי תקומתה.

                         

                        קשרנו חיינו אל חייה.

                         

                        חידדנו קוצינו לאדמתה ההולכת ומאדימה

                         

                        מדם יהודיה שחזרו לארצם

                         

                        ושירת ה"תקווה"על שפתותם.

                         

                         

                        אנחנו הצברים החילוניים שינקנו מחלבה

                         

                        את שירי תנועות הנוער והתקומה.

                         

                        אנחנו שאימצנו ליבות שרידי שואה

                         

                        הורים שהיו כילדינו ללא עזרה.

                         

                         

                        אנו הגיבורים שהזדקנו עמה

                         

                        נלחמנו,כאבנו,ראינו אותה משנה פרצופה.

                         

                        אנחנו שהיום מספרים לנו

                         

                        שלא יתנו לנו קצבת סיעוד

                         

                        לסעוד עצמנו לעת ההזדקנות.

                         

                         

                        אנחנו ילידי שנות התקומה

                         

                        החוזים בשינויים של קידמה

                         

                        ונסיגה בהמית לעריפת ראשים 

                         

                        ומצד שני נסיקה לחלל.

                         

                         

                        אנחנו ההופכים להיות שקופים

                         

                        השומעים שירים קצביים 

                         

                        ללא תוכן ציוני.

                         

                         

                        אנא אנו באים?

                        דרג את התוכן:
                          0 תגובות   יום שישי , 8/7/16, 04:09

                          תוצאת תמונה עבור גוף נפש בזקנה

                           

                          יומן סבתוש 62:

                           

                           

                          הסימביוזה הזו בין גוף לנפש.

                           

                           

                           

                          בצעירותנו הגוף בעליזות

                           

                          לקח אותנו בקפיצות ובדילוגי דילגית

                           

                          בקלות ובחן

                           

                          לכל מחוזות חפצינו.

                           

                           

                           

                          בנעורינו טופף בחן

                           

                          לעיני מחזרינו

                           

                          בלע את העולם 

                           

                          וחשב שהוא בכיסו.

                           

                           

                           

                          וכך עליז ובוטח

                           

                          מידי פעם מבקש ניתוח פלסטי

                           

                          בתחילה סתם ליפות אף

                           

                          ולעבות שפתיים

                           

                          לשאוב שומניו

                           

                          מאכילתו הלא איכפתית.

                           

                           

                          שירבב לשון לנפש וחשב שהוא כובש את העולם.

                           

                           

                          או אז-

                           

                          לאט אך בטוח

                           

                          הזיקנה החלה לקפוץ עליו.

                           

                           

                           

                          קרכצן פה 

                           

                          קרכצן שם

                           

                          והוא זעק לעזרת הנשמה.

                           

                           

                          שתרים אותו ממקום רבצו

                           

                          כי פסו כוחותיו.

                           

                           

                          שתלך עימו לאיטו

                           

                          לרדוף אחר חלומותיו.

                           

                           

                          אז החלה הנשמה

                           

                          לחזקו במה שהשקיע בה.

                           

                           

                          לעיתים התבכינה,כעסה,נרגנת,מקטרת.

                           

                          ולעיתים משוררת ומתפלמסת.

                           

                           

                          זהו.

                           

                          הגיעה זמנה לככב

                           

                          כי מה שנותר כדי להניע את המכונה

                           

                          היה כוח הרצון שלה.

                           

                           

                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            אסתר רבקה
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS