כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    תכנים אחרונים

    0 תגובות   יום שני, 23/1/17, 07:40

    ''

     

    הכול משתנה בעולם מלבד השינוי עצמו

     

    פעמים רבות נאמר, שהכול משתנה בעולם- מלבד השינוי עצמו.החיים משתנים ללא הפסקה.אנחנו מתפתחים,מתים ונולדים.כל הניגודים לוקחים חלק בתבנית מעגלית זו. נתון אחד המשותף לכולם הוא העובדה כי שינוי מתרחש מידי יום ביומו,בכל שעה לכולם. באם העולם זרק אותנו לשינוי בעל כורחנו  או שיזמנו אותו , התחושה היא שלעשות שינוי הינה משימה קשה, שמרגישה ומשדרת בדידות.

     

    שינוי אמיתי הוא כמו דלת הנפתחת רק מבפנים.כלומר שרק אנחנו אשר נמצאים בפנים יכולים לפתוח אותה. שינוי אמיתי -הוא שינוי בפנימיות בתכונות אופי, בדפוסי התנהגות וחשיבה. שינוי כזה הוא מרפא אמיתי ומחזיק מעמד לאורך זמן. השינוי נעשה במחשבה. המחשבות העולות בדעתנו והמילים שאנו משמיעים, יוצרות את  המציאות שלנו ואת כל הנוכחים בתוכה-גשמית ורוחנית.

     

      אנו זקוקים לשינוי כדי להתחיל לאהוב את עצמנו, כדי להשתחרר מהעבר, לחיות חיים טובים בהווה ולהיפתח לעתיד נפלא ,כדי להפסיק להאשים אחרים במה שקרה וקורה לנו ,כדי לקחת אחריות על חוויותינו,מעשינו, דיבורינו ומחשבותינו, כדי לסלוח ולהיפתח לאהבה.

     

    כאשר אנו יוצרים שלום ושלווה ואיזון במוחנו, נמצא יסודות אלו גם בחיינו. אנו זקוקים לשנוי כדי להכניס לחיינו רוגע, שמחה, בריאות, זוגיות טובה, יחסים נפלאים  עם כל הסובב אותנו.

     

    אנשים רבים נאבקים זמן רב מלבצע שינויים בחייהם- למרות ששינויים אלו נדרשים מסיבות רבות. אנרגיה רבה מתבזבזת בהתנגדות לשינוי, במקום בזרימה עימו. החיים הם שינוי בלתי פוסק. החיים הם זרימה ותנועה מתמדת.אם רק נפתח להכיר את טבענו האמיתי, כחלק מהותי בזרימת החיים- נכיר בזרימה הטבעית שלנו- ונקדם שינויים המתרחשים ,ונסכים לראות את האמת אודות התנסויות אלו- יפתח בפנינו ידע ואנרגיה רבה.

     

    אנשים רבים מעידים על כך, כי לפני השינוי שהתרחש בחייהם- הם היו המומים, פגועים וחשו כמו קורבנות- אך לאחר ההתנסות הם יצאו מחוזקים יותר. החיים מציעים לנו לא רק לצאת מחוזקים יותר אלא להבין את השיעור.

     

    התת-מודע יוצר עבורנו התנסויות ,המתבססות על חוויות מעברנו ומשכפל אותם בכל פעם עם שחקנים שונים .כל עוד לא נבין את המקור ולא נסיר את המסכה, נסתובב במעגלים רבים- עד שנהיה מודעים לכך שאנו האחראים על חיינו.

     

    כדי להתגבר על פחד משינוי עלינו:

    -עלינו לבצע את השינוי כמערך רחב של שינויים זעירים,ולא בבת אחת.

    -עלינו להיות אמיצים ולא לפחד לעשות טעויות.

    -עלינו להכניס את החדש בתוך הישן.

    -עלינו לבדוק את כל האלטרנטיבות העומדות לפני שאתם מבצעים שינוי.

    -עלינו לוותר  על העבר. שחרור הישן מהחיים בכל דרך אפשרית.

    -עלינו להבין כי הישן חלף ומת כי אין בו כל ברכה .

    -עלינו להיות משוחררים ופתוחים לעמדות ולדעות שונות ,מאלה שמורגלים אליהם.

    -עלינו להיות אופטימיים ונחושים .זו סגולה לשינויים קלים וכייפיים.

     

    העצה היא לא לאחוז בקצה הגלגל בעת שקורה השינוי ,אלא להיכנס אל תוך תהליך השינוי.לנוע לעבר מרכז הציקלון- ולנוח שם, מתוך ידיעה שגם השינוי הזה יעבור.

     

    החיים חוזרים על עצמם ,ועלינו לשים לב לכך ולהיות ערניים,כדי שלא נחזור על אותם שגיאות שוב ושוב- אלא נשכיל לעשות שינויים בהנהגות שלנו ובדפוסי התגובה שלנו עם בוא השינוי.

     

    כל שינוי בחיים הינו מנוף לגדילה והרחבת המודעות שלנו אודות עצמנו והחיים סביבנו, עד שמגיע שלב שבו שינויים מתקבלים בברכה, ויוצרים אותם באופן מודע לגמרי.

     

    כשאנו חיים, חיים מודעים -הרבה מאוד דברים משתנים .אנו מוכנים לעשות כל שינוי בחיינו ללא חשש.

    דרג את התוכן:
      3 תגובות   יום חמישי, 19/1/17, 10:22

      תוצאת תמונה עבור רוחניות

       



      רוחניות הינה דרך המאפשרת לאדם הבוחר ללכת לאורה לגלות את מהות קיומו.זהו מצב תודעתי-קיומי והשקפת חיים. הדרך להגיע אליה הינה שינוי דרך החיים הישנה, בדרך המתאימה יותר לאדם המעוניין בכך.

      רוחניות על פי הגדרת ויקפדיה היא "השקפה המטעימה את החלק הנפשי, הפנימי והסובייקטיבי של הקיום האנושי. מרבית ההשקפות הרוחניות רואות את חיי הרוח כעיקריים ואת החיים המטריאליסטים [החומריים, הפיזיים, החיצוניים, האובייקטיביים]- כמשניים בחשיבותם. השקפות רוחניות רבות נסמכות על אמונה בקיומה של מציאות על-חושית [טרנסצנדנטלית] כמו אלוקים או חיים שלאחר המוות, וחלקן על אידאות מופשטות אחרות".

      חכמת הקבלה מגדירה את המילה רוחניות כהשפעה ואהבה, כלומר נתינת שפע ללא שום מחשבה לתועלת אישית.איננו יכולים להרגיש רוחניות דרך חמשת החושים.אך-כל אחד יכול לפתח בתוכו את התכונה הרוחנית ולגלות בעזרתה מציאות חדשה-זאת מכיוון,שבתוך כל אחד מאיתנו קיימת "הנקודה שבלב" - מעין חוש שישי שבאמצעותו ניתן להרגיש את המציאות הרוחנית. כלי חישה אשר עדיין רדום בתוכנו. כדי לפתח אותו, עלינו לקרוא בכתבי הקבלה המקוריים, שבהם מתואר בפרטי פרטים המצב המושלם שלנו.
      כשאנו קוראים בכתבי הקבלה האותנטיים ורוצים להגיע לאותו מצב נעלה, אנו מושכים על עצמנו כוח מיוחד, שמקורו במצבים המתוארים בכתוב. כוח זה נקראת בלשון הקבלה "המאור המחזיר למוטב", והוא מתחיל לפתח בנו את "הנקודה שבלב" ולכוון אותנו לאט, לאט להרגשת העולם הרוחני. "וכשהאור העליון מאיר בתוך הלב", כותב בעל הסולם, "אז הלב מתחזק, ובכל פעם הוא מוסיף והולך"

      יש באפשרות האדם לתפוס את התדרים הקיימים מחוץ לו על פי "התדר הפנימי" שייצר בתוכו. להיות רוחני זה משהו שלא נראה כלפי חוץ ,אך הוא בעל כוחות אנרגטיים מיוחדים. כשאדם יוצא לדרך הרוחנית ומנסה להכיר את עצמו יותר, לשלוט בחייו או להיפך - להצליח לשחרר, הוא לעיתים מחפש הדרכה כלשהי או מורה שיוכל לכוון אותו לכיוון הרוחניות. 

      אדם מפותח מבחינה רוחנית יהיה במצב של התבוננות וקבלה חופשית בכל תחומי חייו. הדרך הרוחנית כרוכה בעיקר בראייה מפוכחת על החיים - "התבוננות", בהבנת המציאות העכשווית וקבלתה המוחלטת, בהבנת אלמנטים כגון: אהבה, כעס, עצבות וסבל. 
      כתוצאה מהבנת בהם-יחולו באופן ניכר שיפורים בהתנהגות .כגון: דיבור נכון, תנועה נכונה, אכילה נכונה ודברים נוספים שישפרו את המתרגל ואת סביבתו. 

      סביב האדם קיימים תדרים רבים, שאת רובם אינו מסוגל לקלוט, כמו קרני רנטגן או גלי רדיו. אם יצטייד האדם במכשיר קליטה מתאים המתרגם את הגלים הללו לאורך הגל אשר מתאים למכשירי הקליטה הטבעיים שלו,כגון: האוזן, העין, האף והחיישנים האחרים שבגופו - יוכל להכיר בקיומם של הגלים הללו באוויר.

      מחקרים רבים הראו כי תרגול מדיטציה, תפילה, יוגה, פיתוח מודעות עצמית-או השתייכות לקבוצות רוחניות/דתיות קשורות לבריאות פיסית, נפשית וחברתית .לאור זאת ,חל שינוי בהערכת אנשי מקצוע שונים את מקומה של הרוחניות מתפיסתה כמתייחסת לאמונות נוירוטיות שיש להירפא מהן לתפיסת הרוחניות כמקדמת התנהגויות שיכולות להוות מקור לכוח וחוסן ולהוביל שינוי אצל המטופל .

      דרג את התוכן:
        2 תגובות   יום שלישי, 17/1/17, 10:20

        תוצאת תמונה עבור כיתת לימוד

         

         

        ובחלומי...

         

         

        נכנסתי לכיתת לימוד למבוגרים והמרצה הרצה.

         

        רציתי לצאת אך הדלתןת היו חסומות ולא היתה יכולת לצאת.

         

         

        התעוררתי....

         

        כך זה בחיים.

         

        אתה נולד לעולם

         

        לומד ולומד כל הזמן.

         

        אם אתה רוצה לצאת

         

        מרצונך מהכיתה

         

        עוצרים אותך....

         

        דלתות היקום.

         

         

        היציאה לא ברשותך....

         

        היציאה ברשות היד הנעלמה

         

        שהצניחה אותך

         

        בכיתת לימוד הרמטית....

        דרג את התוכן:
          1 תגובות   יום שבת, 14/1/17, 14:45

          צטט: אסתר רבקה 2016-07-01 12:38:47

          תוצאת תמונה עבור גופנפש

           

          נקודה מעניינת להתבוננות...גופנפש...

           

           

          אנחנו רגילים לקום בבוקר ולראות את העטיפה החיצונית שלנו משתקפת אלינו בראי. פשוט התרגלנו כל כך, עד שמבלי לחשוב, אנחנו קוראים לעטיפה הזו - "אני."

           

          אנחנו מאוד מודאגים מכל כתם וקמט שיש לעטיפה, ועלולים אפילו לקבל דיכאון אם העטיפה הזו שוקלת כמה קילוגרמים יותר מעטיפות של אנשים אחרים…

           

          כן אנחנו נותנים חשיבות מוגזמת לעטיפה של הגוף, והורגלנו לטפח אותה עד אבדן חושים או ליתר דיוק עד אבדן כל פרופורציה.

           

           

          כמות עצומה ביותר של אנרגיה מושקעת בהחלקת קמטיה של העטיפה, בהגמשת שריריה, ובקישוטה בבדים תפורים היטב ואפילו לא 10% מתוך כל האנרגיה הזו - מושקעת בטיפוח מה שיש בתוך העטיפה, או לפחות בהכרות עם המהות הפנימית הזו. האם כאשר עטיפת הגוף נפגעת באופן קריטי, חלילה, בתאונה, או בפיגוע – האם האדם נעלם ?

          בודאי שלא.

           

           

          אבל מה בכל זאת קורה, כאשר הגוף נפגע ?

           

           

          מה שקורה הוא שאותו גוף - כבר לא יכול לשמש כלי לנפש, ולשאר החלקים הרוחניים ששכנו באותה עטיפה, ועליהם לצאת ממנה. אנחנו מכנים את התהליך הזה בשם מוות.

           

           

          אבל האדם- שהיה קודם בתוך הגוף הזה לא נמס, לא התאדה, לא נעלם בהוקוס פוקוס. כי בתוך הגוף הזה הייתה אנרגיה.יי

          אנרגיה חזקה, שאנשים רבים חשו בה.

          ואנרגיה, כפי שאמר אלברט איינשטיין- איננה יכולה להעלם – היא יכולה רק לשנות צורה.

          זהו חוק שימור האנרגיה.

           

           

          כלומר- אם הייתה באדם החי אנרגיה כלשהי, וכולנו נודה שהיא אכן הייתה בו - הרי שהיא לא יכולה למות. רק הגוף יכול למות.


          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום שבת, 14/1/17, 14:40

            http://cafe.themarker.com/image/2597017/
            פרק 2-מעשה בידעונית צועניה

             

            בנוגווארוד שבטרנסילבניה הלכה לה נערה לשוק ובדרך עצרה אותה צועניה וביקשה לקרא עתידה בכף ידה.

             

            הנערה ציחקקה אל אחותה והסכימה בבדיחותא להצעתה.

             

            אומנם אמה הזהירה אותה מפני קריאת עתידות אך הנערה חנה שמה, כבר מזמן רחקה מאמונות טפלות.היא היתה חברה בשוה"צ ובקרוב קיוותה היא שמשפחתה תסכים כי תעלה עם חבריה לקבוצה בשומר הצעיר לארץ ישראל ושם תתערה בקיבוץ ותשיר את התקוה בארץ הקודש.

             

            נתנה הנערה בתמימותה את כפה ביד הצועניה הזקנה וחיכתה למוצא פיה.

             

            התבוננה חוזת העתידות בבעתה בכפה הקטנה מזועזעת ואמי היא הנערה ביקשה את תשובתה:

             

            בהונגרית עממית העתירה מילותיה:

             

            "רואה אני אש ענקית ואין לי איך לפרש אותה....

             

            אבל

             

            האש עבורך תשכך ואת תעברי לארץ אחרת ,תתחתני ותבני משפחה....”

             

            חיה אחותה משכה אותה מהידעונית צוחקת:

             

            "עזבי,אונוש,שטויות..”

             

            הסיפור הדהד באוזניה.קשה היה לשכוח את מבטה המזועזע של הצועניה....

             

             

            לימים,משפחתה של אנה התנגדה לנסיעתה לקיבוץ בארץ.את ההכשרה שעברה עם קבוצתה עברה לשוא.הגרמנים פלשו לארצה ולקחו את כל היהודים לאושוויץ.חברה הגוי מהשכונה ביקש שתלך עימו אך היא היתה יהודיה גאה,דחתה את הצעתו ואמרה חד משמעית:

             

            "אני הולכת עם אמי ,משפחתי ובני עמי...”

             

            ואכן בכבשני האש עלתה האש הנוראה שחזתה היידעונית.אמה,חמשת אחיה ואחיותיה,שני אחייניה ,שכנותיה וחברותיה נעלמו באש הנאצים ימח שמם.היא,אחותה חיה ואחיה ארנו נצלו.

            ממוראות השואה.השתחררו חולות טיפוס.

             

            היא מצאה את אבי ובישרה לו על מות אשתו ובנו כשהוליכו אותם לכבשן האש והאם לא רצתה לותר על בנה.

             

            הם נשאו וחיו במחנה המעבר בגרמניה וילדו את שני אחי.

             

            אח"כ עלו עם אוניית המעפילים לארץ ישראל אשר בה בחרו מבין כל הארצות שהוצעו להם,כי אמר אבי:"יותר לא יקראו לי בשם הגנאי זיד".

             

            באו לתוך מלחמת השחרור מוכנים לבנות חיים חדשים.


            כך התקיימה הנבואה הנוראה .אש שלא מהעולם הזה ותקומה בסופה.

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום שישי , 13/1/17, 12:55

              תוצאת תמונה עבור מידות טובות ורעות

               

              אדם שאינו עובד על מידותיו,מידותיו הלא מעובדות שולטות בו לעת זקנה.לכן,הקפידו לעבוד על הכעס,הנרגנות,החשיבה השלילית,כי כשהכוחות כבר לא כל כך אי אי אי...המידות משתלטות...

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום שישי , 13/1/17, 11:36

                http://cafe.themarker.com/image/2400804/

                 

                פרקי הסטוריה שלי השלובים בהסטורית עמי.

                 

                פרק 1-מסתננים במושב כסלון

                 

                אחר הצהריים בכפר כיסלון.שנת 1954.ישבתי בבית כאשר נכחתי בשיחה בין אבי ואמי שהתרחשה בעמידה,מולי.

                 

                אמא היסטרית מתחננת דורשת מאבי לא ללכת לשמירה הערב.

                 

                אבי אינו מבין למה.

                 

                תורו הגיע וכמו כל אנשי הכפר הגיע זמנו ללכת ולשמור על הכפר.על הסוסים.על הרכוש על הנשים וטף.לא איש אמיץ כאבי לא ימלא את חובתו.

                 

                אך אמי בוכה ומתעקשת שרק הערב לא יילך..ולא מפסיקה מתחינתה.

                 

                אמי בת כשלושים.שיערה חום אסוף.אישה קטנה ושמנמנה.לבושה בשמלת כותנה לגופה.עקרת בית נאמנה.בשלנית מעולה.כל מירצה מופנה לבית.

                 

                אבי הגדול ממנה ב11 שנה והבטיח לה בהצעת נישואיו שיהיה לה תחליף להוריה ואחיה שנספו בשואה.הוא היה אחראי לעמוד במילתו זאת .הוא לקח זאת ברצינות מירבית עד כדי כך שהעדיפה על ילדיו,שהיא היתה האוטוריטה בכל לגידולם.הוא היה מביא את הכסף לגידולם.

                וכמובן,דאג לעמוד ולא להפר הבטחתו.

                 

                בלית בררה הלך לראש הכפר ושטח בפניו את פחדיה של אשתו ובקשתה \פקודתה שהערב לא ילך לשמירה.

                 

                בקשתו נענתה.

                 

                ליאון נבחרבמקומו למלא את תפקיד השומר בערב זה.

                 

                הגיע הערב.יריות נשמעו בכפר.אמי פקדה עלינו להתחבא מתחת למיטות.היה שקט מסוכן בתוך הלילה.

                 

                 

                בבוקר כשרכבנו על העגלה עם הסוסה,כל ילדי גן אסתר התימניה היפה שרים את השיר המוכר:”עגלה עם סוסה”,ראינו את הסוסה ההרוגה בכיכר הכפר.

                 

                שמענו שליאון השומר נרצח עי הפדיון שנכנסו....

                 

                ואבינו ניצל.בזכות תחושת הבטן של אמי.

                 



                 

                מעט הסטוריה:

                הכפר הערבי כסלא,ששכן כחצי קילומטרמצפון ליישוב הנוכחי כסלון,ננטש ביולי 1948.המושב הוקםבתקופת "מבצע על כנפי נשרים[1949-1950],כמעברה לעולים מתימן.

                בשנת 1952-הפכה המעברה למושב שבה יושבו עולי תימן שעזבו את עגור.לאחר זמן עברו עולי תימן לנחלה ולמושב הגיעו 377 משפחות של עולים מרומניה.בהם הורי מנחם ואונוש סימה שפר.



                בסוף מרץ 1954 נרצח שומר היישובמשה ליאון,בהתקלות עם מסתננים שגנבו בעלי חיים.הרצח הוזכר כאחד הסיבות לפעולת התגמול שבוצעה ב-28 במרץ1954עי כוחות חטיבת הצנחנים בנחאלין.

                אז כבר עזבנו לכפר הנטוש אכזיב שבצפון.

                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום שישי , 13/1/17, 07:11

                  תוצאת תמונה עבור העיניים הם ראי הנפש פירוש

                   

                  צטט: אסתר רבקה 2013-01-28 21:36:08

                  ''

                   

                  העיניים הם ראי הנפש

                   

                  העיניים,שייכות לצאקרת העין השלישית ונחשבות ל"ראי הנפש". רבים מייחסים להן תכונות רבות. דרך העיניים ניתן ללמוד על נפש האדם, רחשי ליבו ,מצב רוחו של האדם .בכוחן של העיניים להביע שמחה, עצב וכעס, הצלחה וייאוש , אהבה והסתייגות. העיניים מסגירות את המתחולל בנפשו של האדם.

                   

                  מכיוון שאין בלוטות המפרישות שומן באזור מסביב לעיניים - זהו האזור הראשון עליו ניכרים נזקי הגיל והשמש.  קמטוטים, חוסר שינה וכתמי שמש מופיעים באופן בולט מאוד. אזור העיניים שלנו ,הינו האזור הדק והעדין ביותר בפנים.  אך יחד עם זאת, אזור עמיד ביותר. בעצם יכול "לסבול בלי להגיב".

                   

                  אנו יכולים בעזרת העיניים, לראות ולחוש אחרים .אנו יכולים להיראות ולהיוודע אם הן חלונות הנשמה או עשויות להיות ריקות מתוכן וחסרות חיים-כאילו אין איש בבית.מצד שני, הן יכולות להיות נוצצות,זוהרות ומלאות חיים.הן עשויות להיות עצומות למחצה,מלאות פחד או כעס.קרות,מחשבות חישובים,רכות ומלאות עדינות. ...  יש עיניים כאלו עם זיק של חיות ואחרים עם עיניים "כבויות" , יש בעלי עיניים עצובות ויש אחרים שעיניהם צוחקות וניתן לראות בהן את האושר ואת השמחה .  אצל חלק אפשר לראות בעיניים את הרוע , הניכור וחוסר האכפתיות ואצל אחרים רואים את הנדיבות וטוב הלב .   

                   

                  אנו רואים בעיננו פיזית,נפשית ורגשית.רשמים אלו נוצרים על ידי האימפולסים העצביים הנשלחים אל המוח ע"י הרשתית,כך שמראה ברור תלוי יותר בתפקוד מערכת העצבים מאשר בעין.אם איננו מרגישים בנוח עם המראה שאנו רואים ,החיזיון עלול להיות מופרע על מנת להפכו למקובל יותר.יתכן שנרצה לסגור או להכחיש את במידע בפני המראה שראינו,ולראות אך ורק את הנמצא מול עיננו ולא הטמון מתחתיו,או להיפך נראה רק את הטמון ולא את הפרטים הקרובים.

                   

                  אדם הפוקח את עיניו, מעוניין ללמוד להתפתח לאגור ידע, אינפורמציה מרובה  ויחד עם זאת מוכן להיפתח לחברה ולשתף ברגשותיו תחושותיו ואת צפונות ליבו. עיניים פקוחות קולטות אינפורמציה ומעניקות אפשרות לחדור אל ליבו של האדם. וזאת ההבחנה בין עיניים רואות לעיניים מתבוננות.

                   

                  לדרך בה זה העומד מולך מביט אליך, יש משמעות :

                  -          יש כאלו המישירים מבט ואחרים המשפילים את מבטם .

                  -          -ישנם אנשים אשר תוך כדי שיחה הופכים אותך "שקוף" בהביטם על משהו אחר, רחוק , אי שם הרבה מעבר לעיניך ואליך... 

                  -           יש המביטים בהיסוס, לעיתים בחטף

                  -          ויש גם כאלו אשר מבטם "מרצד" . אלו עם המבט ה"מרצד" עושים הכול על מנת שלא תצליח להישיר לעיניהם מבט . הם משתמשים בכל טכניקה ופירוטכניקה על מנת להסיט את מבטך מהם ...  שלא תצליח לקלוט את מבטם ולהביט בעיניהם . 

                  אלו ה"מרצדים" עושים שימוש בלבוש , בצורה ובטון הדיבור , בצחקוקים מזויפים על מנת לגרום לך כי לא תצליח להביט בעיניהם .  כדי שלא תוכל לחוש אותם , להבין מי הם באמת . 

                   

                  מבט חטוף בעיניו של מישהו קרוב , קרוב באמת - בן/בת זוג , ילד , הורה, חבר קרוב ...  אפשר להרגיש ולהבין אותו היטב.   מיד.  בלי אף מילה ...  כהרף עין אפשר לחוש אם הוא שמח או עצוב , אם הוא טרוד או נינוח .  אם טוב לו או רע לו ... 

                  עם מישהו קרוב באמת אי אפשר לזייף , 

                  עם מישהו קרוב באמת תדע מיד אם הוא דובר אמת ,   

                  עם מישהו קרוב באמת , אפשר לנהל שיחה שלמה ולהבין הכול מבלי להוציא מילה אחת ... רק עם מבט .  

                   

                    סוגי העיניים ומה הם אומרות:

                    *עיניים גדולות ועגולות ,מראות על אישיות חמה ואוהבת.גישה אכפתית,יצירת מגע כן ואוהב.גורם לאנשים לחוש בנוח.

                  *עיניים בולטות, מראות על סגנון חיים עצבני וחודר.ניסיון ליצור בכוח מגע בעיניים .גורם לאנשים לחוש חרדה ואי נוחות בנוכחות האדם.עיניים אלו מונעות ולא מעודדות רגשות חמים אצל אחרים.

                  *עיני תינוק מאפיינות תכונה מורחבת,מפצירה,שייכים בד"כ לבני טיפוחיהם של ההורים.מבע כפול ומכופל.מראות שהאדם לא איפשר למקטע העיניים שלו להתפתח ולהתבגר במלאות.עיניים מפתות ומניפולטיביות.שימוש בעיניים רכות וחושניות כדי לרתק ומאמץ להתקרב לאחר.קצת חוסר בגרות של ראיית העולם והקיום בו.

                  *עיניים קשות ומתוחות רואות את העולם במונחים של שליטה וניצול.תוקפנות,אסרטיביות.נשלחות כאילו כדי לתפוס ,כל מה שמתמקדות בו.

                  *עיניים רכות מראות על ראיית עולם פסיבית ומקבלת.אדם נוח ורגוע.קצת פחות מסוגל או מעוניין לשלוט בפעולות חייו [בניגוד לבעל העיניים הקשות].

                   

                  עיניים לפי פירוש הקבלה:

                  - עיניים רחבות כמו הפנים - איש בלייעל.

                  -עיניים כעיניי חמור - שוטה ואיש עם אופי קשה.

                  -עניים שממהרות להיפתח ולהסגר - איש רמאי ולא נאמן.

                  -עיניים אדומות - גיבור. עז נפש.

                  -עיניים מבהיקות ומאירות - בעל מידות טובות. נאמן. ומהיר.

                  -עניים שהולכות מכאן לשם - רמאי שקרן .

                  -עניים שחורות עם כתמים אדומים - איש טוב.

                  -עיניים שקועות מאוד - בעל מומים ופגמים וצריך להיזהר ממנו.

                   

                  העיניים מאפשרות לקלוט את העולם.רשמי חושים אלו עלולים להיפגע ע"י טראומה עד שיכולתנו לראות בבירור מופרעת.במיוחד לגבי ילדים.אירועים כמו רצח,מלחמה,תאונה חמורה ,מריבות הורים או התעללות מילולית ודחייה,יכולים לגרום לנו להפסיק לרצות לראות לפירוש חוש הראיה ובמקום זה ליצור לעצמנו עולם דמיוני.

                  קשיים בראיה יכולים לעיתים קרובות להיות קשורים לרגשות מודחקים,לפחד או לדחייה של העולם החיצוני מתוך העדפות עולמינו הפנימי.לכן בעיות בראיה קשורות לנושא קבלה או דחייה של מה שאנחנו רואים וההשפעה הרגשית של המראה הנתפס בעין.

                   

                  ולפנינו השיר:

                   

                   מה אומרות עינייך /מילים: יצחק שנהר

                   

                  שמש שמש רד לים,

                  רוח רוח קל יהום

                  מי חולם חולם עלייך

                  במשלט משלט עירום.

                   

                  שני אורות בליל בליל בליל

                  לי רומזים רומזים פתאום.

                  מה אומרות עינייך עינייך עינייך

                  בלי לומר עד תום, עד תום.

                   

                  בין סלעים סלעים והר

                  עץ בודד בודד ינום.

                  מי הולך הולך אלייך

                  עם ערוב ערוב היום?

                   

                  שני אורות בליל...

                   

                  בוקר בוקר עת יאור

                  ואשוב אשוב מלחום,

                  האמצא אמצא עדיין

                  זכר זכר לחלום?

                   

                  שני אורות בליל...

                  דרג את התוכן:
                    5 תגובות   יום שישי , 13/1/17, 07:00

                    תוצאת תמונה עבור שיעור חיים

                     

                    כשאת פוגשת את יצירי כפי

                     

                    נהגי בהם בזהירות.

                     

                     

                    כל אחד מהם נמצא בשיעור

                     

                    כל אחד נמצא בחלקת האלוקים הקטנה שלו.

                     

                     

                    על פניו נדמה לנו

                     

                    כי האיפור והלבוש מכסה

                     

                    את העובר עליהם באמת

                     

                    בשלב זה בחייהם.

                     

                     

                    אך אם תורידי המסכות

                     

                    תתבונני עמוקות

                     

                    מתוך עינהם תביט

                     

                    הנשמה המתיסרת

                     

                    המחפשת

                     

                    המתלבטת

                     

                    מתוך השיעור

                     

                    אשר הגיע אליהם

                     

                    והם בשלב של

                     

                    עבודת הבית

                     

                    עליהם.

                     

                     

                    אז בבואך לגשת לאדם

                     

                    תני לו את החיוך האוהד

                     

                    היפה והחם ביותר

                     

                    כקריצה להבנתך

                     

                    על מה שבאמת מתחולל

                     

                    בתוכו.

                     

                     

                    את יכולה להוסיף תפילה קטנה

                     

                    שיצטיין בבחינתו.

                    דרג את התוכן:
                      11 תגובות   יום שלישי, 10/1/17, 10:49

                      תוצאת תמונה עבור בורות

                       

                      אני נופל וקם...אוטוביוגרפיה בחמישה פרקים

                      באוטוביוגרפיה זו, מיוצגים חיינו והדרך בה אנו לומדים, שלא לשוב וליפול שוב ושוב -באותן בורות.איך לצמצם את מספר הנפילות שלנו למינימום ,באותו נושא- ע"י זהירות שלא ליפול שוב במקומות שכבר נפלנו -אלא לעקוף אותם ללא כאב נוסף שוב ושוב....אפשר לעקוף בורות אלו ולשחרר אותם,את כולם.כל זאת ע"י מודעות .

                      ניקח לדוגמא את נושא האהבה.בתחילה אתה מתאהב בפעם הראשונה ובאופן טבעי -אתה נופל לבור הראשון - עם סיום הזוגיות.אתה חסר ניסיון,חסר ישע ובאמת אינך אשם.

                      שוב אתה מוצא זוגיות חדשה ,וכמה מעניין -הזוגיות נכשלת שוב בגלל סיבות דומות.אתה לא רוצה לראות זאת,למרות שבתוך תוכך אתה יודע, שלא למדת מהניסיון.אתה לא מאמין ששוב קרה לך אותו דבר- בדומה אהבה הראשונה.ושוב לוקח לך זמן לצאת מהפרידה והשלכותיה.

                      בפעם השלישית במודע לגמרי אתה חוזר על שגיאות האהבה ועל אותם דברים מתוך הרגל,הפעם אתה מתאושש מהר יותר.

                      בפעם הרביעית אתה סוף סוף מבין עניין ,ועוקף את האהבה הלא מתאימה.
                      לאחר מכן אתה בכלל עובר לרחוב אחר-וזאת אחרי שנפגעת שוב ושוב...

                      האם לא פשוט יותר להיות מודע לסיבות שבהם אתה נכשל שוב ושוב באהבתך ופשוט לשנותם מתוך מודעות ורצון לצמוח ולא לשוב- שוב ושוב על אותן דפוסי התנהגות?

                      וברור, שזה לא רק בנושא האהבה...


                      (
                      מתוך "ספר המתים והחיים הטיבטי")

                      אני הולך ברחוב.
                      במדרכה יש בור עמוק.
                      אני נופל לתוכו.
                      אני אבוד...אני חסר ישע.
                      אין זו אשמתי.
                      לוקח לי נצח למצוא דרך החוצה.

                      אני הולך באותו רחוב.
                      במדרכה יש בור עמוק.
                      אני מעמיד פנים שאיני מבחין בו.
                      אני נופל לתוכו שוב.
                      אני לא יכול להאמין ששוב הגעתי לכאן.
                      אבל אין זו אשמתי.
                      ושוב לוקח לי נצח לצאת.

                      אני הולך באותו רחוב.
                      במדרכה יש בור עמוק.
                      אני רואה אותו.
                      אני נופל לתוכו בכל זאת...כוחו של הרגל.
                      עיני פקוחות.
                      אני יודע היכן אני.
                      זוהי אשמתי.אני יוצא מיד.

                      אני הולך באותו רחוב.
                      במדרכה יש בור עמוק.
                      אני עוקף אותו.

                      אני הולך ברחוב אחר.

                      מקווה שמספר הבורות ילכו ויתמעטו,מתוך מודעות מלאה ורצון אמיתי לשינוי וצמיחה.

                       

                      בפעם הרביעית אתה סוף סוף מבין עניין ,ועוקף את האהבה הלא מתאימה.
                      לאחר מכן אתה בכלל עובר לרחוב אחר-וזאת אחרי שנפגעת שוב ושוב
                      ...

                      האם לא פשוט יותר להיות מודע לסיבות שבהם אתה נכשל שוב ושוב באהבתך ופשוט לשנותם מתוך מודעות ורצון לצמוח ולא לשובשוב ושוב על אותן דפוסי התנהגות?

                      וברורשזה לא רק בנושא האהבה...

                      דרג את התוכן:
                        0 תגובות   יום שני, 9/1/17, 06:32

                        ''

                         

                        ההתמודדות עם הבדידות

                         

                         

                        בדידות נובעת, מתחושת חוסר שייכות של האדם, למקום ולמצב שבהם הוא נמצא. באפשרותו של האדם, או לבחור ללכת למקום אחר שבו הוא לא ירגיש בודד, או למצוא משהו טוב להתחבר אליו באותו המקום שבו הוא נמצא, ולא להרגיש בודד.

                         

                        אך עליו לדעת:

                         

                        בדידות הינה מצב פנימי.בדידות היא סוג של שעמום רגשי.היא נוצרת כשלאדם נדמה, שאם יקיף את עצמו באנשים יהיה פחות בודד וירגיש עם עצמו טוב יותר. אדם יכול להיות על אי בודד ולא לחוש בדידות או להיפך,להיות מוקף באנשים ולחוש בודד.

                         

                        כאשר אדם נמצא בקשר זוגי ומרגיש בודד ,מרגיש לא מחובר לקשר ,משמע כי הרגש שלו אינו מרגיש סיפוק ואושר מהמצב כפי שהוא.עליו להיכנס פנימה לתוך עצמו ולמצוא את הטוב שיש בכל רגע בתוך עצמו.לא לחפש בחוץ.

                         

                        בהסתכלות זו בתוכו,ינסה האדם להכיר את עצמו יותר טוב[כמו במדיטציה].עצם ההתבוננות הזאת תביא אותו ליצירת מצב של אושר ושמחה.

                         

                         לתחושת הבדידות בתוך האדם ישנה מטרה המשקפת רצון פנימי אשר נמצא בנפשו.עליו לגלות רצון זה.מכיוון שהינו מחובר בשלמות עם כל מה שנמצא במציאות בכל רגע ובכל מקום.תודעתו משתוקקת להרגיש את החיבור הזה למציאות כולה כדי לחוש שלמות אושר וכו. 

                         

                        בכל מקום בו יהיה האדם ,תמיד יהיה שם מישהו לצידו. משהו טוב אליו יוכל להתחבר ולהעסיק את עצמו על ידי התבוננות פנימית בתוכו. ומיהו אותו מישהו?הוא בעצמו!

                         

                        אין זה משנה היכן נמצא האדם ,תמיד יהיה מחובר כל כולו למציאות כולה.המציאות מהווה את התודעה שלו.תחושת הבדידות מגיעה כאשר האדם אינו חש את החיבור למציאות.כאשר יתחבר אל עצמו ,יתחבר אל המציאות ולא יחוש בדידות-מכיוון שבכל מקרה הוא מחובר במהותו לכל דבר.

                         

                        לאחר חיבור לעצמו ולמציאותו,יוכל האדם לבחור: להישאר במקום הימצאו,וכדי להתגבר על תחושת הבדידות למצוא את החיוב במקום בו הוא נמצא כיום ולהתחבר אליו כדי לקבל אנרגיות חיוביות ותחושה טובה של חיבור ושייכות. או לקחת את יכולת הבחירה החופשית שברשותו ולבחור לקום וללכת למקום בו יחוש טוב יותר.

                        לסיכום:תחושת הבדידות היא קטליזאטור לשינוי חיובי ולהתחברות אמיתית.

                         

                        דרג את התוכן:
                          0 תגובות   יום שני, 9/1/17, 04:24

                          תוצאת תמונה עבור לכבות את האור

                           

                          נכנסתי לחלום עם היולדי.

                           

                          תינוקת צווחת לעולם

                           

                          ילדה תןהה אל תבל נעלם.

                           

                          נערה מתבגרת

                           

                          אישה נשואה

                           

                          ילדים

                           

                          תלאות החיים

                           

                          הנאות

                           

                          גיל עמידה 

                           

                          גיל שרובו ישיבה....

                           

                           

                          נכנסתי לערפל מדומה.

                           

                          לאיטי מכבה את האור....

                           

                          לקראת....

                           

                          המי יודעת מה...

                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            אסתר רבקה
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS