כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    תכנים אחרונים

    2 תגובות   יום שני, 24/12/18, 04:57

    ''

     

     

    התפתחות רוחנית כתהליך השתנות

     

    רוחניות הינה דרך, אשר משפיעה על פנימיותו של האדם, עוזרת לאדם להתבונן במי שהוא, בבחירות שלו ובדברים המנהלים אותו ומשפיעים  עליו בחייו. האדם חופשי לבחור אם להתקדם רוחנית או פשוט לעזוב את התפתחותו הרוחנית ולהמשיך לחיות כרגיל.

     

    התפתחות רוחנית הינה תהליך, אותו עובר האדם עם עצמו. חל באדם שינוי ביחס לעצמו, לסביבתו ולחברה. אדם יכול לשנות בתהליך התפתחות רוחנית את צורת המחשבה שלו, או את הדרך שבה הוא רואה את החיים. סדרי עדיפויותיו של אדם עשויים להשתנות בתהליך זה.

     

    ישנם שני סוגי התפתחות רוחנית אצל האדם:

    -הסוג הראשון -שהאדם הפך להיות רוחני באמת.

     -הסוג השני -אחרי שהאדם הוא כבר רוחני בשלמות.

     

    המושג התפתחות מרמז על תהליך של צמיחה וגדילה. כאשר האדם מתפתח רוחנית ,הוא בונה דבר חדש על גבי הישן .האדם רואה בחייו את ה"השגחה הפרטית" והסיבות לאירועים שעברו עליו-בהם.

    למרות שחלק מהאירועים נחווים אצלנו כלא נעימים, כל מה שאנו עוברים במהלך התפתחותינו הרוחנית ובמהלך חיינו בכלל, יש לו סיבה והוא זה המביא אותנו למקום תודעתי גבוה יותר.

     כאשר האדם  עולה מדרגה יש ביכולתו לראות,להבין ולהפנים את הדברים אשר חווה במדרגה הקודמת ולמצא את הסיבה ,מדוע עבר חוויה מסויימת זו בחייו. 

     

    תפיסת המציאות מצד האדם משתנה. התפתחותו הרוחנית מתבטאת בדרך בה  הוא תופש את מה שמתרחש בחייו הפרטיים ובעולם בכלל. המציאות הגשמית סביבו נשארת כמות שהיא,מי שמשתנה היא פנימיותו ודרך השינוי בתפיסת עולמו.

     

    החיפוש הרוחני הוא  תהליך התעוררות וחשיפת הרוח שבנו, בו אנו נמצאים בתהליך התגלות הרצון האמיתי שלנו, הרצון הטהור, וככל שאנו מתקדמים בתהליך זה - אנו הופכים לאנשים מאושרים יותר.

    הדרך הרוחנית, היא המעצימה את האדם לחיות בהתאם למערכת הערכים שלו, לחיות חיי מימוש והגשמה במודעות ומתוך חופש בחירה.

     

    רוחניות -היא תמיד מעשית.זה החיבור בין הצד הלא מוחשי,דהיינו-פנימיותו של האדם ותודעתו ובין הצד המוחשי . הפרקטיקה של החיים או החיים עצמם. אדם אשר עושה עבודה רוחנית, השפעת העבודה שהוא עושה ניכרת בבירור בחייו: במערכות היחסים, בבריאות, במצבים רגשיים, בהפקת תוצאות, בקידום תחומים חשובים בחייו, בהשגת מטרות ראויות בעיניו ובהרבה רוגע ונינוחות.

     

    האומץ ללכת בדרכינו המיוחדת,להתבונן לפחדינו העולים -בעיניים ולהביסם בדרך של התגברות עליהם, היא חלק חשוב בעבודה של צמיחה אישית. ככל שאנו מתנקים מהפחד מזדכך הרצון שלנו האמיתי ומתחזק, והרצון הטהור יוצא לאור.

     

    אומץ לב והתגברות על פחדינו ,הוא הצידה החשובה ביותר של אדם השואף להתפתחות אישית. לשלוט בפחד באמצעות דבקות באופטימיות, בחשיבה חיובית ,אמונה איתנה בעצמנו, בכוחותינו, ובזכותנו לחיות את רצוננו, ואף להתגבר על הפחד מפני המוות, באמצעות השלמה עם הבלתי נמנע.  הבחירה המתמדת בחיים על פי הרצון ולא על פי הפחד היא המקדמת אותנו בהתפתחותנו הרוחנית.

     

    ולפנינו השיר הנוטע בנו אומץ לילך בחיינו:

     

    כל העולם כולו גשר צר מאוד /מילים: רבי נחמן מברסלב

     

    כל העולם כולו

    גשר צר מאוד

    והעיקר, והעיקר

    לא לפחד, לא לפחד כלל.

    דרג את התוכן:
      1 תגובות   יום שלישי, 4/12/18, 07:27

      ''

       

      משמעות הנר בסדר הדלקתו בחנוכה

      הדלקת הנרות בחג החנוכה ,תפקידה להזכיר לנו- שאנו צריכים להדליק את נר החנוכה -גם בלבנו. "נר החנוכה" מסמל את הרצון שקיים בנו לגלות את העולם הרוחני, את האור. כותב על כך הרב קוק "והנר הזה סמל... להאיר על ידו את אורח חייו והארת נשמתו".

      המושג "אור" בחכמת הקבלה מסמל את תכונת הנתינה, תכונתו של הכוח העליון. כדי להיכנס במגע עמו, מספיק שנרצה להידמות לו, להיות כמוהו - לתת. אם רק נרצה בכך, האור ישפיע עלינו, ידליק את נר החנוכה בלבנו ואז "חשכה כאורה יאיר".

      חכמת הקבלה מסבירה ,שבנשמת האדם עשרה חלקים שנקראים עשר ספירות: כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות. חג החנוכה מסמל את מחצית הדרך של תיקון הנשמה בחזרה לשורשה באין סוף.

      רצונו הקטן של האדם להגיע לרוחניות נקרא "מלכות", ותכונת הנתינה נקראת "בינה". כאשר אנו מעלים את רצוננו, את ה"מלכות", לתכונת הנתינה, ל"בינה", מתבצע תיקון והאור מאיר בכל שמונה הספירות, מבינה עד מלכות. השורה "בני בינה ימי שמונה" בשיר "מעוז צור ישועתי" מרמזת על שמונה ספירות אלה.

      מקור השם חנוכה הוא בצירוף המילים חנו-כה. האותיות "חנו" מסמלות את החניה שאנו מבצעים בתהליך התיקון הרוחני, כאשר אנו מגיעים לספירת בינה. האותיות "כה", מציינות את התאריך שבו חל חג החנוכה - כ"ה בכסלו.

      אנו מציינים את תיקון שמונה הספירות הראשונות בנשמת האדם על ידי הדלקת שמונת נרות החנוכה. כסימן להתקדמות בתהליך התיקון אנו נוהגים להדליק בכל יום נר נוסף.

      היכולת לבקש את הבקשות הנכונות וגם לראות בהתגשמותן נמצאת בידיהם של אותם אשר זכו להגיע לרמת "ניקיון אבסולוטית" ועתה הם מסוגלים להעביר דרכם אור, שמחה, נתינה וקבלה.

      כל נר מהווה תדר אנרגטי שונה אשר משפיע על תחום אחר אצלנו.

      הנר הראשון הוא התדר של הראיה הפנימית, העין השלישית.
      איזור זה גם נחשב רגיש לאור, ועל פי הגישה המיסטית, כאשר הוא מתפתח אזי הוא מסוגל להבחין באור הבא מממד הרוח או הנשמה.

      הנר השני הוא השמיעה הפנימית, הקול הפנימי שלנו.
      הקול הפנימי הוא בעל תפקיד מרכזי על מנת לחיות את החיים הנכונים עבורנו. 
      באמצעותו, אנו שואלים את השאלות הפנימיות ומקבלים את התשובות המספקות הבנה על מקומנו האמיתי בחיים, ביחס לשיעורים השונים עמם אנו מתמודדים. 

      הנר השלישי הוא המחשבות.
      חשיבה חיובית אמיתית כוללת חשיבה המבינה, כי יש רע בעולם ויש טוב -וכי חלק מן הטוב הינו גם הרע ,שאנו מרגישים עכשיו. חשיבה חיובית אמיתית כולת גם מבט בפרופורציה וראיית עצמך כנתון כרגע במצב של רע אולם יחד עם זאת אתה מרגיש שהרע יחלוף. חשיבה חיובית אמיתית , אינה כוללת הסטת המבט באופן מלאכותי מן הרע. ישנה הבנה עמוקה למשל, שלעומת הרע הזה אחר כך יגיע הטוב ויתרה מזאת, שההרגשה הטובה שתבוא אחר כך,שתחליף את הרע העכשווי תהיה כל כך טובה שהיא תפצה על הרע העכשווי. חשיבה חיובית רואה את הרע ואת הטוב כמדגישים ומשלימים זה את זה והיא כורכת אותם יחדיו במעגלי החיים. שני אלו אינם קיימים זה ללא זה. 


      הנר הרביעי הוא הדיבור, המילים היוצאות מפינו.
      לדיבור כוח גדול. ולכן חשוב מאוד לדעת איך לדבר בצורה נכונה. הדיבור מפעיל את המחשבה שלך וגם את המחשבה של זה ששומע אותך. צורת הדיבור שלך משפיעה על עצמך ועל זה ששומע אותך. צורת הדיבור שלך / בחירת המילים / קצב הדיבור / האינטונציה של הדיבור שלך, משפיעה עליך, על מצב רוחך, על זה ששומע אותך, על הנכונות שלו להקשיב לך, על האפקטיביות של הדברים שלך וכולי. כשם שחשוב מה שאתה אומר חשובה גם הצורה שבה אתה אומר.


      הנר החמישי הוא הרגשות.
      רגשות הם הגשר (רגש=גשר) בין הגוף לנשמה. רגש הוא ביטוי גופני לאנרגיה טהורה. לפעמים האנרגיה יוצאת כלפי חוץ ברגשות מרחיבים. ולפעמים היא נכנסת פנימה ברגשות מכווצים.אין דבר כזה רגש חיובי ורגש שלילי. יש רגשות מכווצים, מרחיבים וחוסר רגש. "רגש שלילי" הוא רגש שלא בא לידי ביטוי. אדישות למשל היא חוסר רגש. ודעו- אין לנו אפשרות לבטל רגשות, אנחנו רק יכולים להדחיק אותם. כאשר אנחנו לא מבטאים רגשות אנחנו בעצם עוצרים את האנרגיה שלנו בפנים וזה גורם לחיים שלנו להיות תקועים כי האנרגיה לא זורמת. מעבר לזה, אנרגיה שמאוכסנת בגוף היא שומן. ובדרך כלל הסיבה המרכזית להשמנה היא אי הבעת רגשות מלאה.

      הנר השישי הוא הלב.
      כלומר - כל מה שעליו לעשות זה לבקש מהיקום - אהבה רוחנית בשבילו.ופעולה שניה לדמיין את עצמו מוקף באור.ככל שיבקש אהבה רוחנית ואור, ירגיש כיצד "הבקבוק",בהשאלה- הגוף, המציאות, שלו מתחיל להתמלא שוב, והוא מתחיל לעלות מהשלב הנמוך בסולם לשלב גבוה יותר.אהבה רוחנית ואור הן אנרגיות גבוהות שיוצרות שינוי 

      הנר השביעי הוא גחלת החיים.
      היום נר שביעי זו אנרגיה של זיק החיים.משמעותו להיפתח לקבלה של אנרגיית החיים. זה בא לאחר חשבון הנפש ואנרגיית הלב כי לצורך השמחה הפנימית ובכדי לעורר את "זיק" החיים עליכם להיות נקיים, ופתוחים לקלוט את השמחה האינסופית של "הזיק" האמיתי הנמצא בבסיס של כל אחד ואחד.כאשר נפעל מהמקום הזה ההשתקפות תהיה מושלמת, גם הדברים שיקרו לנו מסביב יהיו השלמה של אותה אנרגיית חיים של אושר ושמחה ובמהותם יהיו אלה דברים שמחים מלאי אהבה ותמורה אשר לא ציפינו לקבל.


      הנר השמיני הוא האלוהות. 
      ההתפתחות של האדם, השלמות שלו לאחר שעבר את שמונת השלבים. שמונת השלבים בחנוכייה הנם גם שמונה שלבים של התפתחות באדם עצמו ומה שעליו לעבור עד שיגיע לאותה שלמות.

      כל אחד מהנרות ביומו הוא, מהווה התחלה חדשה והתעוררות של אותו מימד בו הוא נוגע, התדר של הראייה, שמיעה, מחשבה, דיבור, רגשות, אהבה, זיק החיים והשלמות האלוהית.

      בכל יום אנו מדליקים את הנרות ומתכוונים לתדר אנרגטי אחר בתוכנו וביום השמיני אנו יוצרים את השלם האנרגטי אשר מהווה את האלוהות עצמה.

      כאשר השלמנו את התדר האנרגטי יצרנו מגן דוד מושלם אשר מקבל ומאציל מלמעלה למטה, מקבל ומאציל מלמטה למעלה, כי כמו העליונים גם התחתונים על מנת ליצור את ההשתקפות המושלמת ואת "ההיזון" המושלם בין הרוח לחומר והחומר לרוח.

      כאשר הנר האחרון מודלק האדם מושלם, הוא נברא בחומר וקיבל ברוח. כל אחת מהצ'קרות שלו טופלה, קבלה חיות נוספת. הוא נפתח ברמה האנרגטית ונתן מעוצמתו הפיזית ליקומים הרוחניים אשר ניזונים ממנו כפי שהוא ניזון מהם.

      אנו נושאים לפידים/מלים: אהרון זאב

      הפך לאחד מסמלי החנוכה המודרניים (ומושר גם בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות). שיר זה מעלה על נס את האקטיביות של המורדים היהודים, ומדגיש כי "נס לא קרה לנו", באופן מנוגד לרעיון נס פך השמן:

      אנו נושאים לפידים בלילות אפלים: 
      זורחים השבילים מתחת רגלינו: 
      - ומי אשר לב לו הצמא לאור 
      ישא את עיניו ויבוא אלינו לאור 
      ויבוא! 
      נס לא קרה לנו פך שמן לא מצאנו 
      לעמק הלכנו ההרה עלינו 
      מעינות האורות הגנוזים גילינו 
      נס לא קרה לנו פך שמן לא מצאנו 
      בסלע חצבנו עד דם, ויהי אור. 


      כוחו של האדם לשנות ולהאיר את גורלו ...

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום ראשון, 4/11/18, 05:38

        תוצאת תמונה עבור מעריכי שנים

         

        להיות כתייר

         

        בארץ מודרנית

         

        מתנכרת

         

        המשנה דמותה

         

        ומכסה עברה.

         

        מתהדרת בעטרת צעירותה

         

        ודוחקת רגלי בוניה

         

        אשר התקמטו מזוקן

         

        מצריך אוניברסיטה חדשה

         

        של חיים עם מושגים חדשים

         

        מראות חדשות

         

        פנים צעירות

         

        המבינות מציאות חדשה

         

        שהיא כחידה

         

        למעריכי השנים  

         

        השקופים.

        דרג את התוכן:
          1 תגובות   יום ראשון, 28/10/18, 20:08

          תוצאת תמונה עבור משפחה מורחבת

           

          השינוי ברבדי עמינו

           

          מביא לפיצול כללי

           

          אך מורגש גם במשפחה האינטימית.

           

           

          המשפחה הגדלה,המסתעפת

           

          מכילה בתוכה בני זוג חדשים

           

          המביאים לתוכה שינויי השקפה ,ראית חיים ואורח חיים

           

          שונה מכלל צבעי הקשת .

           

           

          לתוך זה נולדים ילדים-נכדים

           

          בגוונים נראים וחבויים מהעין.

           

           

          ופתאם התגובות למעשים משתנות

           

          פערים נפערים

           

          ןהחשש משבר מתרחב והולך.

          דרג את התוכן:
            1 תגובות   יום שישי , 19/10/18, 23:20

             

            תוצאת תמונה עבור הסיפור שאנו מספרים

             

            הסיפור שאנו מספרים לעצמנו על עצמנו.

            זה אנחנו.

            את סיפור עצמנו אפשר לספר במליון ואריאציות-והכל יהיה נכון.

            תרגום אירועי חיינו

            הוא היוצר את כרטיס הביקור שלנו.

             

            נעים מאד אני פרופסור ל.....

            נעים מאד אני משורר...

            נעים מאד אני מאהב טוב...

            נעים מאד אני...

            ואני...

            ואני...

             

            והכל בהחלט יכול להיות אמת לאמיתה.

             

            אתה יכול גם לשכתב את ההסטוריה וההסטריה שלך.

             

            אתה גם יכול סתם לרמות את עצמך.

             

            גם את החברה.

             

            העיקר שאתה תהיה ישר עם עצמך.

            כן עם עצמך.

             

            הסיבה שניסיתי להגמל מאהבה בלתי אפשרי היא

             

            כי אהבה הסטורית

            הכי קרובה לאמת שהיית.

            היא/הוא  אגורים בזכרון האהוב/ה

            בימי הבוסר

            בהם הכל היה אמת

            בלי לנסות להתחכם.

             

            הצרה שמתבגרים,נפרדים,שוברים,נשברים.

             

            וגם האמון לא משהו....

             

            הרבה קשיים על הדרך...

            דרג את התוכן:
              1 תגובות   יום שישי , 19/10/18, 23:14

              תוצאת תמונה עבור צעקה

               

              אדם רוצה לרחוץ עברו

               

              את מהלכי צעדיו

               

              את עיוותי החלטותיו

               

              וזורק זעמו

               

              בשל טעויותיו

               

              על בן זוגו 

               

              לשעבר.

               

               

              אדם נגעל מעצמו

               

              מהדרך בה בחר

               

              להתמודד עם עוניו

               

              ולותר על משפחתו

               

              להובילה לעוני ולאבדון

               

              ממכרה אנוכיותו.

               

               

              אדם עומד שוב ושוב

               

              במשפטי אדם

               

              ומצעק האשמותיו

               

              על קורבנו

               

              כדי לנקות כסותו

               

              מעוונו.

              דרג את התוכן:
                2 תגובות   יום חמישי, 18/10/18, 03:43

                תוצאת תמונה עבור ניתוח לב פתוח

                 

                 

                לעבור ניתוח לב פתוח

                 

                זה בהחלט

                 

                הכנות למוות.

                 

                 

                מרדימים אותך כל כך לעומק

                 

                שאתה מתעורר ובטוח

                 

                שכלל לא עברת

                 

                את החוויה שהובטחה.

                 

                 

                לא רק תופת של כאב

                 

                המופסק עי אלפי כדורי הרגעה

                 

                אלא גם הנשימה

                 

                מופרעת כל כך

                 

                כדי שתחוש

                 

                אימת אי אספקת

                 

                סם החיים

                 

                חינם או בתשלום....

                 

                 

                חוויה שהופכת אותך לתקופת מה

                 

                לזומבי

                 

                הנצרך לטיפ טיפת מזל

                 

                ולמען השם...

                 

                להמון המון 

                 

                ח..מ..צ..ן

                דרג את התוכן:
                  2 תגובות   יום שבת, 13/10/18, 07:13

                  תוצאת תמונה עבור הבל הבלים

                   

                  השינוי הוא בערימת השנים

                   

                  המצטברת ועוטפת אותנו

                   

                  כשכבות בצל

                   

                  סביב הליבה ממנה התחלנו.

                   

                   

                  אתה מחפש את עצמך

                   

                  צולל לעומק הרבדים

                   

                  ומגלה

                   

                  ששוב אינך מה שהיית.

                   

                   

                  השנים מתאספות וקוראות תיגר

                   

                  על החלומות,האשליות

                   

                  ושוטחות לפניך את מילותיו של שלמה:

                   

                  "הבל הבלים הכל

                   

                  הבל הבלים".

                  דרג את התוכן:
                    1 תגובות   יום רביעי, 26/9/18, 01:14

                     

                    התמוד''דות עם כעס

                     

                     

                    הכעס הינו רגש עז אשר יכול להביא לתוקפנות ולאלימות מילולית ופיזית, הוא נקרא אף בשם "חימה" מכיוון שהינו מתולדות האש.על כך אמרו חז"ל :"כל הכועס כל מיני גהנם שולטין בו".

                     

                     

                    המחשבה הרווחת היא שהכעס הוא תגובה טבעית למאורעות שאינם עולים בקנה אחד עם צפיותינו, נדמה לנו , כי הכעס הוא חלק מאיתנו. חברתית מקובל לחשוב שכעס הוא הכרחי כדי  להשיג את רצוננו. כעס נותן תחושה מדומה של עוצמה וכוח.  הוא מזוהה כהתפרצויות או התלקחויות בין אם הן חיצוניות או פנימיות ,כעס חם מתפרץ או כעס קר – ביטויים כמו  ציניות, סארקזם, סלידה, דחייה, ביטול, שיפוט, האשמה, אשמה, תסכול, וכיו"ב. יש כעס חם מתפרץ וכעס קר או מופנם (טינה, מחשבות נקם, דחיה, שנאה) ושניהם הוכחו מדעית כהרסניים לבריאותנו.

                     

                    בשעת כעס ישנה פעילות מואצת של הלב והריאות, התרחבות פתאומית של כלי הדם, שחרור חומרים כימיים המעלים את רמת הסוכר,לחץ הדם עולה, שחרור מופרז של אדרנלין ונוראדרנלין ועוד. חומרים אלו נשארים בגוף גם בחלוף הכעס, בכמויות גבוהות בהרבה מהנדרש ובטווח הארוך ומקשרים אותם למחלות כרוניות (דלקות, סרטן, כאבים, וכו") .

                    אנחנו מרגישים מרוקנים, מותשים, לא מובנים ומבודדים .כשכועסים על משהו או מישהו כועסים על כל העולם – ונדמה שכל העולם נגדנו.

                     

                    האמת היא, שהכעס הוא רגש משני לרגש אחר עמוק יותר.הבעיה נמצאת במהותה בעצם ההרגשה שדברים חייבים להיות כפי הציפייה שיהיו.הרגשה זו יסודה במידת הגאווה ,המבטא את עליונותו של האחד כלפי האחר, ובשימת האדם את עצמו לפחות בתת מודע כמשקל "שווה" עם כוח עליון בהנהגת הדברים וסידור מקריותם בעולם.

                     

                    מסיבה זו,היהדות סולדת סלידה טוטאלית מהגאוותן, עד שהבורא מצהיר עליו "אין אני והוא יכולים לדור בכפיפה אחת". הלקוי במידה זו אינו סובל תקרית שאינה לפי תוכניתו, תגובתו תהיה בהתקפת זעם, לכן נמצא שורש כל כעס גאווה, וכגודל הגאווה עומק הכעס כתגובה.

                     

                    האדם הכועס מתנתק מעצמו ומסביבתו, מאבד שליטה על ערכיו ועקרונותיו, התנהגותו נעשית לא ראציונלית ואף הרסנית- עד שפעמים מגיע בשל כך גם לשפיכות דמים.על פחות מזה קבעו חכמים כי "המשבר כלים בחמתו יהיה בעינך כעובד עבודת כוכבים" .זאת משום שהאדם הכועס מאבד את כוח שליטתו על מעשיו ודרכו פתוחה לשליטה חיצונית שתוכל להביאו גם לכפירה ולחוסר אמונה.

                     

                    איך מתמודדים עם כעס?

                     

                    בשנות ה-60 היו תיאוריות, שעברו לפסיכולוגיה הפופולארית, שאומרות: תבטא את הכעס שלך, זה טוב.

                     

                    היום אנחנו יודעים שביטוי כעס מוגזם פוגע בנו ובזולת. אמפתיה, כלומר הבנת האדם השני ו"כניסה לנעליו", עוזרת מאוד להתגבר על הכעס. חשוב להביע כעס, אבל במקום, בזמן ובדרך הנכונה. מחשבות אוטומטיות, לא רציונאליות, מוגזמות עולות בנו בשעת כעס. אחרי כמה זמן אנחנו נרגעים, וחושבים אחרת, בצורה ראציונלית ונכונה יותר.

                     

                    עצת היהדות להסרת הכעס ,היא התמודדות עם הרגשת הגאווה, אפשרות מיעוטם הוא ע"י חשיבה אנושית בעת הרצון להגיב, חשיבה שלפחות הינך שווה בין שווים, זוהי חשיבה העומדת בגבול שבין הגאווה לענווה, ככל שתלמד עצמך ענווה, שלמותך האישית תפרח ותשגשג יותר, דחיית הכעס הוא בחינת "סור מרע" ממידת הגאווה, הקודם ל"עשה טוב" של מידת הענווה

                     

                    מה עושים כשכועסים :

                    1. מגיבים תגובה קצרה ומאופקת, מונעים מה שדחוף -ומתרחקים.

                    2. מדברים על מה שמפריע במצב רגוע יחסית – כאשר יש זמן,במקום נעים, אפשר במקום ציבורי שלא מאפשר צעקות , כמו בית-קפה או שפת-הים.

                    3. פותחים השיחה נעימה.לתת אפשרות לשני לבטא את נקודת מבטו על הבעיה.משתדלים להיות אמפאתיים ולהבין את השני. משתדלים לוודא שגם השני הבין אותנו.  בסופו של דבר,מנסים להגיע לפשרה מעשית, שמתחשבת בשני הצדדים. פשרה זמנית, שניתן לפתוח אותה מחדש כעבור זמן מה.

                     

                    הרמב"ן באיגרתו מגלה לבנו סוד גדול "תתנהג תמיד לדבר כל דבריך בנחת לכל אדם ובכל עת" הדיבור בנחת עם כל אדם ואפילו השונא לך ביותר, ולא זו בלבד אלא אף בכל עת ואפילו בשעה שמבטא את שנאתו כלפיך, היא אצילות הנפש הגבוהה, וניצחון מוחץ של ה"אני" האמיתי על ה"אני" המדומה.

                     

                    עצה נוספת:השתמש בחכמתך על מנת לזהות את מיקומם של  מוקדי הכעס הבאים, במקום להפעיל את ראשך בתוך המלחמה, הפעילו שעה קודם, כך תדע כיצד ליצור מצב בו לא תצטרך להתמודד עם יכולות האיפוק.לעתים מצב של אי חיבור לאדם או לסיטואציה, היא החכמה הגדולה ביותר של ההתגברות על רגש הכעס.

                     

                    ועצה אחרונה:כעסים באים מצפיות שלא התגשמו לבסוף, פעמים רבות אנו "סומכים בעיניים עצומות" על כל האנשים הקרובים אלינו "כל עוד לא הוכח אחרת" .אם תלך מראש עם הבנה ברורה שבשר ודם הוא בסך הכול בשר ודם, ונסיבותיו יכולות להשתנות מרגע לרגע ופעמים שאין רגע זה אחראי למשנהו, לא תפתח צפיות גבוהות ומיותרות שסופם עלול להביאך בין היתר אף לכעס - הפחת את רמת הצפיות שלך מאחרים! 

                    דרג את התוכן:
                      6 תגובות   יום שישי , 21/9/18, 18:21

                      תוצאת תמונה עבור ארבעת המינים

                       

                      ארבעת המינים בסוכות במאוחד הם עם ישראל לגווניו

                       

                      מצות ארבעת המינים  מזכירה את הקשר של חג הסוכות לטבע ואת היותו חג האסיף - הקשור המחזור החקלאי של השנה. לקיחת ארבעת המינים במחובר, באגודה אחת ,מסמלת את הצורך בחיבור כל חלקי עם ישראל. הקב"ה אינו מותר על שום חלק מבניו, אלא אוגדם יחדיו, כי רק כך הם גוף שלם.

                       

                      בספר ויקרא כתוב:" ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, כפת תמרים, וענף עץ עבת, וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלוהיכם שבעת ימים". פרי עץ הדר זהו האתרוג, כפת תמרים זהו הלולב, ענף עץ עבות הוא ההדס וערבי נחל זוהי הערבה. על מנת לקיים את המצווה, על ארבעת המינים להיות כשרים ולעמוד במספר תנאים.

                      חז"ל למדו מהפסוק הנ"ל כי יש ליטול את ארבעת המינים בכל מקום רק ביום הראשון ואילו במקדש בלבד התורה מצווה לקחתם כל שבעת ימי החג . לאחר חורבן בית המקדש השני, הרחיבו חז"ל את המצווה ותיקנו שיש ליטול גם מחוץ למקדש כל שבעת הימים, זכר למקדש. לפיכך קיום המצווה כיום בשאר ימי החג, מוגדר כמצווה מדברי סופרים .

                      בנוסף לכך גזרו חז"ל שארבעת המינים לא יינטלו בשבת [כמו שגזרו על שופר ועל קריאת מגילה בשבת], מחשש שיעבירו אותם ארבע אמות ברשות הרבים [שזהו אחד מאיסורי שבת].

                       

                      בחג הסוכות ,מאגדים את כל ארבעת המינים יחד. שתי ערבות מצד שמאל, כף-תמרים אחת באמצע ושלושה ענפי הדס מצד ימין. אוחזים בצרור ביד ימין ואז מרימים אותו עם האתרוג ומנענעים אותם יחד, שלוש פעמים לכל כיוון: קדימה, ימינה, אחורה, שמאלה, למעלה ולמטה. [אצל הספרדים והחסידים הסדר שונה]. את המצווה יש לקיים במשך שעות היום, בכל יום משבעת ימי החג [חוץ מבשבת].

                       לפני שמנענעים את ארבעת המינים, מברכים את הברכה הבאה:

                      "ברוך אתה ה', אלוקינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על נטילת לולב".

                      שמא תאמר: רוצה אני רק את בעלי התורה ובעלי המעשים הטובים; אין רצוני במי שאין בו תורה או מעשים טובים, ובוודאי איני רוצה שום קשר עם מי שאין לו לא תורה ולא מעשים טובים.

                       

                      אומרת לך התורה: באתרוג בלבד אינך יכול לקיים את המצווה; אף לא בצירוף הלולב וההדס. עליך לקחת איתך גם את הערבה, זו שאין בה לא טעם ולא ריח, ולהצמידה אל הלולב וההדס והאתרוג. רק כאשר כל הסוגים הללו יהיו חבוקים ומאוחדים _ תוכל לגשת אל הבורא ולקיים את המצווה. אין יהודי שהוא 'מחוץ למחנה'!

                       

                      אתרוג-"ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר..."מלשון דירה, שדר באילן משנה לשנה, כלומר אין עונה לאתרוג ובכל השנה הוא מצוי על העץ, טעם אחר הדר - מלשון הדור ויופי, האתרוג מצטיין במבנה מיוחד האומר כבוד וחשיבות. האתרוג מסמל את תלמידי החכמים שהם יודעי התורה (ריח) ומקיימי המצוות (טעם). הבורא מחבר את כולם ואוגדם לאגודה אחת, ונמצא זה מכפר על זה וזה משלים את זה. כך מלמדת היהדות על היחסים שבין האדם לחברו.

                       

                      כפות תמרים - למרות שנכתב בלשון רבים - כפות. מסורת ביד חכמים כי הכוונה לאותו ענף בראש הדקל טרם שנפרדו העלים. התמר הוא מלך באילנות. המילה לו-לב מתחלקת, לתמר יש לב אחד. בעוד שאר האילנות יש בהם לבבות רבים [מקום פיצול וגדילת הענפים] כך לנו יש לב אחד לאבינו שבשמים. הלולב מסמל את אלה שלא למדו די תורה ואינם ידענים ומעמיקים, אך מעשיהם נאים ובעלי טעם.

                       

                      ענף עץ עבות - הכוונה להדס שהוא מעובה בעלים, כלומר שהעלים שלו רצופים ומכסים את הקנה -אלו ההדסים המשולשים. ההדס: סמל ההצלחה ונצחיות החיים. "הרואה הדס בחלום נכסיו מצליחין לו. ואם אין לו נכסים- ירושה נופלת לו ממקום אחר" [ברכות ]. ההדס מסמל את הדורשים יפה אך אינם מקיימים.

                       

                      ערבי נחל -ערבות הגדלות בד"כ על שפת הנחל, אך גם אלו הגדלות בחצרות הבתים ראויות למצווה. תנו רבנן:  "ערבי נחל איזוהי ערבה ואיזוהי צפצפה?- ערבה קנה שלה אדום ועלה שלה משוך ופיה חלק. צפצפה: קנה שלה לבן ועלה שלה עגול ופיה דומה למגל. [סוכה]. הערבה מסמלת את אלה שלא למדו תורה ושאינם מקיימים את המצוות.

                      ארבעת המינים כנגד איברי האדם. הם דומים לאיברי האדם:

                      -האתרוג: דומה ללב שהוא משכן השכל, לרמוז שיעבוד את בוראו בשכלו.

                      -הלולב דומה לעמוד השדרה שהיא העיקר שבאדם, לרמוז שיישיר כל גופו לעבודתו ברוך הוא.

                       -ההדס דומה לעיניים, לרמז שלא יתור אחר עיניו ביום שמחת לבו.

                      -הערבה דומה לשפתיים, שבהן יגמור האדם כל מעשהו בדבור, לרמוז שישים רסן בפיו ויכוון דבריו, ויירא מהשם אף בעת השמחה.


                      דרג את התוכן:
                        2 תגובות   יום שבת, 15/9/18, 21:53
                         

                        ''

                         

                        אינטליגנציית הגוף היא האינטליגנציה הזמינה והטבעית לאדם

                         

                        בפסיכולוגיה המערבית המוח נחשב ונתפס כמרכז האינטליגנציה הראשי. אולם ישנה גם אינטליגנציות נוספות:

                        -האינטליגנציה של הלב [אינטליגנציה רגשית]

                        -האינטליגנציה של הגוף [תחושות ואינסטינקטים].

                        שלושת האינטליגנציות - ראש, לב וגוף - דורשות טיפוח מתמיד. שילוב האינטליגנציה של שלושת מרכזי האינטליגנציה השונים מהווה כלי רב עוצמה להתפתחות אישית

                         

                        אחת האינטליגנציות הזמינות והטבעיות ביותר לנו בני האדם היא האינטליגנציה של הגוף. לגוף שלנו חוכמה מיוחדת משלו, הגוף תמיד בתנועה פנימית וחיצונית, אפילו כשאנו במנוחה הוא ממשיך לנוע ובנוסף הגוף גם מאותת ו"מדבר" אלינו בכל רגע ורגע בחיים.

                         

                        לאינטליגנציה של הגוף,יש את הקודים הגנטיים שלה, ידיעה לטפל באין ספור מערכות בו זמנית, בצורה מושלמת, בעוד שאם אנו נדרשים באופן מודע לטפל רק באחת מהן אין לנו סיכוי [לדוגמא במערכת העיכול, או במערכת הדם וכדו']. אינטליגנציית כוח החיים [צ’י, פראנה], אחראית על ניהול הגוף ברמה הפיזית ועל ייצור אנרגיה, עיכול, נשימה, סילוק פסולת, מערכת חיסון, ריפוי הגוף וארגון ברמה הכימית והפיזית. אינטליגנציה זו ,מנוהלת מתוך מערכת העצבים הראשונית שלנו, חוט השדרה וגזע המוח, ואחראית על הישרדות הגוף ברמה הפיזית. המערכת מתקשרת כל הזמן עם גירויים סביבתיים ומגיבה להם בחלקיקי שניות.

                         

                        לכל צמח יש קוד גנטי המאפשר לו למקסם את עצמו לפי התנאים בהם הוא חי. ובעלי חיים רבים יודעים להתרפא מפציעות מהר יותר מאיתנו שלא לדבר על פגיעות רגשיות וטראומות. כשאנחנו נפגעים פיזית הגוף מאותת ע"י כאב, כשאנו נפגעים נפשית גם אז הגוף מאותת לנו ע"י כאב. תחושת הביטחון העצמי שלנו משתנה באופן מהותי ,כאשר היא מתבססת  על היכולת לסמוך על האינטליגנציה של הגוף. יש לתת לאינטליגנציה זו זמן, בו היא הגורם המפעיל האחראי לתנועת הגוף.

                         

                        תחושות הגוף מטרתן לאותת לנו על מצבינו, סכנות, הזדמנויות, שיבושים, טעויות או כיוונים. כשלומדים להקשיב לגוף ומבינים מה הגוף מאותת לנו, התחושה או הכאב מסיימים את תפקידם. במקרים רבים הכאב ממש נעלם.

                         

                        כשאנו מרגישים רגש אנו חווים תחושות פיזיות בגוף:


                        -כשאנו אוהבים יש תחושה בגוף

                        -כשאנו עצובים יש תחושה בגוף

                        -כשאנו מנסים שלא להביע רגש יש שריר בגוף שמתכווץ, כאילו אנחנו מחזיקים את הרגש שלא יצא עם כיווץ השרירים בדרך ליציאה כך שהדרך חסומה.

                        -כשאנו נעלבים כואבת הבטן.

                        -כשאנו מתרגשים או מתאהבים יש פרפרים בבטן

                        -כשאנו לחוצים הישבנים מתכווצים

                        -כשאנו מפחדים יש פיק בירכיים או כאבי בטן.

                         

                        הכוונה בלהקשיב היא לא רק לשים לב לתחושה, אלה גם להקשיב למסר של הכאב ולהבין אותו בעזרת השכל,לדוגמא:

                         

                        אסטמה(קצרת)-מוסרת לנו מסר על אהבה חונקת, תסביך אשמה, תסביך נחיתות. קשורה לאמון וויתור.קושי בנשיפה החוצה.תחושה שאנו נלחמים על האוויר.הקושי לקבל אחריות על הזעם הלכוד בחזה.זוהי מחלה פסיכוסומאטית ,שיש בה תסביך אשמה ותסביך נחיתות. בעיה של הכנסה והוצאת דברים.בעיקר בהוצאת דברים. בכי מודחק.כמיהה לנשום בחופשיות,חוסר יכולת לבטא את עצמנו -המובילה לעצב עמוק.

                         

                        כאשר אנו מתחילים להקשיב למסרים של הגוף, הם מתחילים להיות השולטים האמיתיים על חיינו,מתחילים לבטא יותר את רצונותיהם  רגשותיהם והמאווים העמוקים ביותר שלהם ובכך מגיעים לביטוי עצמי והגשמה בחיים.

                         

                        האינטליגנציה הגופנית ,הינה השליטה הרצונית והמודעת וכן הרפלקסיבית במערכות השרירים,במערכות הפנימיות של הגוף [לב, עצבים, עיכול, לימפה], במערכת החושים [5 החושים] , מערכת הנשימה , ומערכת היציבה של גופנו.דרך הגוף הכול נחווה מתורגם, פועל ונאגר בזיכרון.

                         

                        עלינו לזכור כי הגוף הוא ביתנו .כל מה שנכנס לגוף משקף את חיינו עד עתה ועתיד לקבוע את המשכם. הגוף אוצר את ההיסטוריה ואת סודות החיים שלנו, והוא למעשה מעין מצלמה המתעדת כל חוויה, כל זיכרון, כל תחושה, כל מחשבה, כל אמונה וכל והרגשה שלנו. הגוף הוא הארכיון המושלם.

                         

                         בידינו ,ללמוד להקשיב לו ולנהוג על פי עצותיו מתוך מקום של הקשבה ואהבה עצמית.על כך הוא יתגמלנו בבריאות וחיבור הנפש אליו,גופנפש.   

                        דרג את התוכן:
                          3 תגובות   יום שלישי, 11/9/18, 13:11

                           

                          ''

                           

                           

                          כן לעשות כפרות כמנהג אבות/ לא לעשות?   


                          כפרות... זאת ממש התלבטות.

                           

                          לא לאדם החרדי .שנה שנה מקדש הוא תרנגול או תרנגולת לצורך כפרתו ושילך באמצעותם... לחיים טובים ארוכים ולשלום וזה התרנגול ילך למיתה,במקומו.[ניתן לעשות על דג או לתת צדקה]. 

                           

                           ואני זוכרת שנים בהם השכמתי קום עם משפחתי.קהילה שלמה בו זמנית, פקחה עיניה.בוקר יום  כיפור... 

                           

                            באותו זמן אפרוחי ילדי, היו תחת כנפי.כולם מתעוררים השכם, טרם נץ.מתלבשים,לוקחים את תרנגול הכפרות הגדול מבריסטול שעשו בגן ביד אחת,שופר וצפצפה מחוברת אליו מבריסטול ביד השניה.  קהילה שלמה על גבריה ,נשיה וטפה עולים לרגל לכפר "על חטא שחטאנו על...ועל..." 

                           

                           מעל כל ילד אביו מסובב:לבן תרנגול לבת תרנגולת מבוהלת ומצעקת.לעיתים מפחד משלשלת...

                           

                           והאישה לרוב כרסה בין שיניה, זוכה בכבוד לשלושה.אחת-תרנגולת לעצמה.ואח"כ,עוברה –מי ידע אם זכר הוא או נקבה?זוכה לכפר עוד טרם נולד בעזרת תרנגול ותרנגולת[אולי על גלגוליה הקודמים של נשמתו?][זה זמן טוב לקהילה ,לקבל מושג, בכמה ילדים היא מתרחבת השנה..] 

                           

                           וכשמסיימים אחר כבוד -לוקחים את הארגזים לבית במטבחיים...זה החלק שמשאירים לגבר...


                           

                           ושוב, משפחה וקהילה שלמה יורדים חזרה לכיוון הבית.


                           

                           השמש מפציעה ביתר שאת ,חושפת את המעשה לעין כל. 


                           

                           עניים יחגגו על כל בעלי הכנף שהקריבו עצמם מדעתם ושלא מדעתם ,לכפר על מה שאנו עשינו... 

                           

                           ואנו מתחילים בישולים שבסוף היום יהיו סעודה מפסקת בין אוכל לצום..


                           

                          הגברים ילבשו לבן וידמו למלאכים.והאישה תגיע עם כל הילדים לעמוד ולהתפלל לפני ריבון העולמים:"חטאנו לפניך רחם עלינו...על חטא שחטאנו....מחל לנו ,סלח לנו...כפר לנו..."

                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            אסתר רבקה
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS