כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    תכנים אחרונים

    0 תגובות   יום שני, 19/3/18, 21:53

     

    ''

     

    דומה מושך דומה-חסר מושך חסר

     

    "חוק המשיכה" תמיד עובד, לעולם לא נוכל להתחמק ממנו. כל מה שבא אל תוך חיינו, אנחנו מושכים  אותו. כשאנחנו מבינים את הסוד, אנחנו יכולים לשבת ולהכתיב בדיוק מה אנו רוצים שיכנס לחיינו, ועם ודאות מוחלטת שזה יגיע  [בוב פרוקטור]

     

    דומה מושך דומה.כפי שנראה את עצמנו-כך תראה אותנו הסביבה. חוק הזה, מציע משואה האומרת שמה שאנחנו משדרים אל העולם-זה מה שחוזר אלינו. מכיוון שכל דבר ביקום נושא תדר -התדר הזה מהדהד, או ממגנט, תדר זהה לו. לפי חוק זה כל דבר, בין אם חי, צומח או דומם נושא תדר מסוים בתוכו ומושך אליו תדרים דומים . לפיכך מחשבה בעלת תדר מסוים ,תמגנט דברים ומחשבות בעלי תדר דומה והתוצאה היא שהעולם החיצוני לנו מתהווה על פי המחשבה שלנו.

     

    לכן,אם נאמין שמגיע לנו שפע, נדמיין אותו , נחיה כאילו הוא כבר פה, הוא אכן יגיע אלינו בצורת כסף, הצלחה, בן זוג או כל דבר אחר שמתפרש בעינינו כשפע. אם נסתובב עם תחושה פנימית מתמדת של "אין לי" , "חסר לי " , זה מה שנמשוך אלינו בחזרה.

     

    אנחנו ממגנטים אלינו את אותה אנרגיה שאנו משדרים אל העולם.כאשר אדם נמצא במקום של חסר-הוא משתמש בתפקיד הקורבן.

     

    זהו מקום של חוסר באנרגיה, חוסר בידע, חוסר ביכולת להתבטא, מקום של חוסר. כשאדם נמצא במקום של חוסר הוא מנסה למשוך אליו אנרגיה או ידע ומתחיל לשאוב אנרגיה מהסביבה שלו, מכיוון  שיש אצלו ואקום, מקום חסר, ולמקום החסר הזה האדם מרגיש שהוא זקוק לאנרגיה ואז הוא  מושך אותה אליו.

     

    ככל שיהיו במקום נמוך יותר וימשוך  יותר אנרגיה יהיה  זקוק ליותר אנרגיה. המקום הזה ריק מהיסוד, זה משהו מאוד בסיסי. אדם שמרגיש קורבן, יש בו אנרגיה אשר לא ממומשת שנים רבות: מהילדות, מגלגול קודם .לאנשים המרגישים שחסר להם- יכולת ועוצמה ואז הם מנסים למשוך אותה מאחרים. דבר הגורם לכך שנוצרת מלחמת אגו, כי אחד רוצה למשוך והשני לא רוצה לתת ואז נוצר קונפליקט. זה יכול להיות בתוך המשפחה, בין עובד ומעביד או בין חברים ועוד.

     

    הנושא הזה של רודן וקורבן זה שתי אנרגיות המשלימות זו את זו. כי איפה שיש מקום של קורבנות זה מושך אנרגיה ואז הרודן בא ומשלים את המקום החסר.

     

    גיל טטרו בכתבתו "חוקי היקום: דומה מושך דומה" מציע:מכיוון שאנו הופכים להיות מה שאנחנו חושבים עליו[רייך]  ,הדבר הראשון שכדאי לעשות הוא :

     

    1.למפות את העולם הפנימי שלנו ולשים אותו על נייר למולנו בכדי שנהיה מודעים למה שמתחולל בתוכנו.

    2. לרשום את האמונות לגבי אנשים, עצמנו, משפחה, כסף, מערכות יחסים, הצלחה, כישלון, חופש, אחריות, ביטחון אהבה ועוד. לבחור לפחות חמישה עשר נושאים עיקריים, ולפחות עשר אמונות או מחשבות על כל נושא. אפשר שנהיה  מופתעים שיש נושאים מסוימים שרוב האמונות שלנו  לגביהם שליליות.

    3. אחרי שרשמנו את האמונות שלנו מולנו, אנחנו מוכנים ליצור את השינוי. ליד כל אמונה יש לכתב אמונה חילופית, שתשרת אותנו ואת ואת חיינו בצורה טובה יותר.

    דרג את התוכן:
      1 תגובות   יום שני, 19/3/18, 21:48

      תוצאת תמונה עבור פוסח על שתי הסעיפים

       

      פסח הוא בדיוק זמן פסיחה

       

      לנקות את הפסיחה על על שני סעיפים

       

      וזורק סעיף אחד לשבט או לחסד

       

      לחמץ או כשר.

       

       

      פסח הוא עת

       

      לצחצח את החרבות

       

      ולחתוך את הלא רלוונטי

       

      כדי להביא את העיקר.

       

       

      פסח מביא ניחוחות נקיון

       

      ריח חדש של רעננות

       

      עי זריקת המעופש רב השנים

       

      בחדש מחויך.

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום שישי , 9/3/18, 23:31

         

        תוצאת תמונה עבור אהבה עצמית

         

        אהבה עצמית היא המפתח להתמודדות עם העולם

        ''

        אהבה עצמית מהווה את מכלול הדברים אשר אדם יכול לעשות למען עצמו, בעודו מציב את עצמו בראש סדרי עדיפויותיו. זוהי יכולתו של האדם לחוש אהבה עזה כלפי עצמו, לחוש כבוד כלפי עצמו, הערכה, סימפטיה, אמפתיה, מחילה וסלחנות, כלפי האדם המשתקף אליו ,כשהוא מתבונן במראה.

         

        אהבה עצמית היא המפתח, לאופן בו אנחנו מתמודדים עם העולם. כל סיטואציה שאנו עוברים, קשורה באופן זה או אחר לאהבה ולהערכה עצמית. היא התנאי הבסיסי וההכרחי לכל תהליך שינוי ולכל ניסיון לחולל מעבר אמיתי לכוון של הצלחה, שגשוג, ריפוי או הקלה.

         

        חוסר אותנטיות של אנשים, מגיע ממקום של חוסר באהבה עצמית. אנשים נוהגים לחפש אישורים וביקורות טובות מאחרים -כדי להגדיר ,עד כמה הם עצמם טובים ואהובים. זאת אחת הסיבות העיקריות  הגורמות לנו להרגיש לא טוב עם עצמנו. להסתובב סביב השאלה: "מה אני צריך לעשות, או מי אני צריך להיות כדי שיאהבו אותי, או כדי שיעריכו אותי?".

         

        אנשים מוותרים על האותנטיות שלהם, על האמת שלהם ,כדי לקבל מגורם חיצוני את מה שקיים בתוכם בשפע, במצב של פוטנציאל המחכה למימוש. אנשים מסתכלים על העולם שמסביבם ועל אנשים אחרים מתוך השוואה. אנשים משווים עצמם להישגים של אחרים ורק אז מחליטים אם כדאי להתחיל ולאהוב את עצמם. כלומר הם עושים תהליך מתוך החוץ פנימה.

         

        אהבה עצמית היא היכרות אמיתית עם כל הדברים הנפלאים, מהם אנחנו בנויים בתוכנו. אהבה עצמית אמיתית מתרחשת, כאשר אנו מוכנים להפסיק להתעסק במחשבות המעכבות, וברגשות הסוערים שלנו, ונעשים פתוחים וחשופים כלפי העולם. כאשר אנו מוכנים לעזוב את המוכר והידוע ועורכים מסע אל  תוך פנימיותנו -ומגלים שם את  עצמיותנו ,ממוזגת עם הטבע הנצחי, העצום והאינסופי שלנו.

        אנחנו מגלים בתוכנו-מעיין של אהבה בלתי מותנית. משם נובעים שפע של רגעי השראה, יצירתיות ואינטליגנציה.

         

        באהבה עצמית אנו אוהבים את עצמינו, מקבלים את כל החלקים שבנו ובעלי שלווה אמיתית בחיים. לא תלויים בכלום, לא בסביבה, בכסף או בהצלחה. אוהבים את עצמינו כמו שאנחנו ,ולמעשה, בתוך המרחבים האינסופים הללו, אנחנו יכולים לרפא את עצמנו באופן יסודי וטרנספורמטיבי. שם אנחנו יכולים לקדד את עצמנו לשינוי אמיתי בתוך חיי היום יום.

         

        אהבה עצמית אינה מתבטאת בשבח עצמי בכל הזדמנות ולספר עד כמה אתה גדול, אלא זאת אותה תחושה פנימית. כשאנחנו באים מתוך אהבה עצמית, עוצמה פנימית-העוצמה הגדולה ביותר, ואנו מתקדמים קדימה בצעד ענק. זאת מפני שאנחנו  מביאים את עצמנו האמיתי, אותנטיים לגמרי, מאה אחוז אנחנו עם כל המיוחד שבנו אותו אנו תורמים גם לסביבתנו.

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום שישי , 9/3/18, 04:50

          צטט: 

          ''

           

           

          אדם מואר מקבל את המציאות כפי שהיא

           

           מצבו הטבעי של האדם הינו להיות  מואר באור האלוקי ומחובר למקור נשמתו ,כך שיכול הוא לשמוע את ההדרכה הפנימית ולצעוד בעולם, כהוויה שלמה שסלחה לעצמה.

           

          הארה הינה מושג דתי, שמקורו בבודהיזם ומתאר את יציאתו של האדם ממחזור הלידה והמוות הנצחי המקובל בדתות הודו. שבירה זו של המעגל הנצחי של גלגול הנשמות, נובע משינוי אישיות חריף [בדרך כלל גם פתאומי ומיידי] המעביר את האדם ממצבו הרגיל -למצב תודעתי עליון ונשגב ,שהינו המושא המרכזי של הדת הבודהיסטית.

           

          'הארה' הינה תנועה חיובית. האדם אינו שופט את עצמו או את עולמו אלא מנסה להוסיף בהם אור.

          הארה הינה מצב תודעה ,בו המציאות מתקיימת בזמן הווה, ואינה מושפעת מהעבר או העתיד, שהינם פרי יצירתו של האגו. הארה הינה מצב בו הדואליות מתקיימת בהרמוניה יחסית וללא קונפליקט פנימי.

           

           אדם שחווה הארה מכונה "נאור" או "מואר". בכדי להגיע להארה ,על האדם לצאת מעצמו ולבחון את עצמו מבחוץ מכול הזויות,לחזור לעצמו להסתכל החוצה ולהפנים לתוכו את כול מה שראה,ומתוך כך להאיר עצמו,זאת הארה.

           

          אדם מואר מקבל את המציאות כפי שהיא ונמצא במצב קבלה מוחלט של הקיים. הוא אינו מוותר על האגו שלו ואינו נמצא במצב של הכנעה, הוא יודע לשלוט באגו האנושי ,ומשתמש בו כדי להאיר את חבריו בני האדם ואינו נכנע לקולו התובעני של האגו הפנימי.

           

           ישנו סיפור זן: תלמיד ביקש מרבו להורות לו את הדרך לנירוונה. ענה לו המורה: "על ידי שאוכלים וישנים". התלמיד תמה "והרי כולם אוכלים וישנם?" והמורה ענה: "ההבדל הוא בכך שכאשר אני אוכל, אני אוכל וכאשר אני ישן, אני ישן". היכולת להיות "נוכח" בכל מעשה באופן מוחלט, יוצר חיבור למהות החיים, מגע עם הקיום, וחיבור זה הוא ההתעוררות[הארה] אליה כל-כך משתוקקים.

           

          ככל שהאדם מבדיל בין דברים, הוא רחוק יותר מההארה, וככל שהאדם מוצא קווי דמיון, ובצורה זהה, אם הוא מבין כיצד דבר ודבר קרובים ומאוחדים, ידע שהוא קרוב להארה. ויותר יחווה את האחדות למרות שחי בנפרדות. ההארה היא החיבור לשורש של המציאות.

           

          הדרך של האדם להגיע לאחדות היא על ידי כך,שהאדם מחפש את הסיבה של כל דבר: עליו לשאול, מה הסיבה של כל מחשבה או רגש שעולים בו, למה דבר זה או אחר פועלים או נעשים בצורה כזו או אחרת? למצוא את האחדות בין דברים שונים, פשוט לשאול למה ההוא אומר ככה והשני אומר אחרת? ואם אדם ישאל מספיק פעמים, יגיע לנקודה של אחדות שכל הדעות שווים, וכך גם אם יחקור את הרצונות שלו, יגלה שהם בסופו של דבר מאותו המקור.

          כמו כן גם אם אדם יחקור את החומר, ויבדוק את מקור מימד הזמן ומרחב המקום, הוא יגלה שכל האירועים נמצאים באותו המקום ובאותו הזמן. וכשאדם בודק לעומק, הוא יגיע לשאלה, האם זה באמת משנה? ומה הסיבה שזה משנה?

          ומי שיתמיד לחקור את הדברים לעומקם, יגלה איך הדברים זהים אחד לשני, ובסופו של דבר הוא מגיע לתפישת מציאות כזו, שאין לו הפרדה בין הנפרדות לבין האחדות וזו ההארה.

           

          ברבות השנים הועתק מושג ההארה ממקורו, אל דתות מזרחיות אחרות כמו ההינדואיזם והג'ייניזם ובשנים האחרונות הפך מושג זה למקובל מאוד בספרות העידן החדש.

          דרג את התוכן:
            2 תגובות   יום שישי , 9/3/18, 04:46

            תוצאת תמונה עבור מכיר כמו כף יד

             

            איזו התיימרות זאת

             

            לומר לאדם

             

            שאתה מכירו

             

            כמו כף ידך..

             

            חחחחח

             

             

            האם אתה מכיר את רבדיך?

             

            האם אתה מבין מילותך?

             

            האם אתה מבין מהיכן נשאבים רגשותך?

             

            תגובותך?

             

             

            אני חושבת שאפילו ההוא

             

            שבוחן כליות ולב

             

            אינו מתיימר לומר שהוא מכיר

             

            אפילו את עצמו

             

            ככף ידו...

             

             

            קצת צניעות ומודעות

             

            מעולם לא הזיקה...

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום שישי , 9/3/18, 04:42

              תוצאת תמונה עבור במת העולם

               

              לא נותר אלא לראות

               

              את הדרך בה מגיבים אלינו

               

              כשאנחנו נמצאים בסיטואציות

               

              עם הדמויות

               

              בהם נבחרנו

               

              או בחרנו

               

              לבלות את חיינו.

               

               

              לא נותר אל להתבונן

               

              ללמוד דרך באי חיינו

               

              את ראיית ותפיסת חייהם

               

              ולהסיק

               

              לאן הגענו

               

              ואיזה דמות אנו משחקים

               

              על במת עולמינו.

              דרג את התוכן:
                1 תגובות   יום שני, 5/3/18, 09:46

                תוצאת תמונה עבור נקמה

                 

                 

                מה יקרה לאדם

                 

                שיאחז בכאבו 

                 

                אחוז וחנוק

                 

                ולא יתן לו מפלט

                 

                עשרות שנים?

                 

                 

                מה יקרה לכואב 

                 

                אם ימתין למושא כאבו

                 

                כדי לשחרר עליו מעמסו

                 

                לנקום בו נקמתו?

                 

                 

                מאדם אוהב יהפך

                 

                לאדם דואב

                 

                המוותר על זרימתו

                 

                משמר כעסו 

                 

                ובדמיונו יוותר

                 

                שעת חשבון ונקם....

                 

                 

                כמה חבל...

                דרג את התוכן:
                  1 תגובות   יום ראשון, 4/3/18, 11:38

                  ''

                   

                  תוצאת תמונה עבור גוף הכאב אקהרט טולה

                   

                  גוף הכאב משבש את כוח השמחה הטבעי שבנו

                   

                  מרבית הכאב האנושי הוא מיותר. הוא נוצר על ידי ה"עצמי" .כל עוד המוח הבלתי מודע מנהל את חיינו. הכאב שאנו יוצרים עכשיו -הוא תמיד צורה כלשהי של חוסר קבלה, צורה כלשהי של התנגדות בלתי מודעת לקיים.

                   

                  אנחנו לא מודעים לכך שאנו נושאים אתנו גוף נוסף במשקל רב,אשר שמו:"גוף הכאב". לכל אדם, יש את גוף הכאב ההולך עמו. גוף הכאב שלנו קשור לחיינו הקודמים, לחוויות ילדות, למי שהיינו ולמה שכבר עברנו. גוף הכאב, גם הוא, רוצה להתבטא במציאות. והוא כולו כאבים.

                   

                  "גוף הכאב" הוא שדה האנרגיה של הרגש הישן, אך החי מאוד, שקיים כמעט אצל כל אדם . כל חוויה רגשית כואבת יכולה לשמש מזון לגוף הכאב. לכן הוא משגשג בהתבססו על חשיבה שלילית ועל דרמה ביחסים. אצל רוב האנשים ישנם תקופות שבהן גוף הכאב רדום ותקופות שבהן הוא פעיל.

                   

                  גוף הכאב נבנה בנו החל מהילדות והוא משתנה כל הזמן. אפשר להשוות אותו למחסן מלא חפצים שאין לנו צורך בהם.לפעמים המחסן הזה כל-כך עמוס,שמספיקה דחיפה אחת קטנה והוא נפתח ונישפך על כל מי שנמצא בסביבתנו.

                   

                  מרבית הכאב האנושי הוא מיותר. הוא נוצר על ידי ה"עצמי" .כל עוד המוח הבלתי מודע מנהל את חיינו. הכאב שאנו יוצרים עכשיו -הוא תמיד צורה כלשהי של חוסר קבלה, צורה כלשהי של התנגדות בלתי מודעת לקיים.

                   

                  אקהרט טול כותב:"כל רגש שלילי חדש - שלא מתמודדים עמו באופן מלא, שלא מקבלים אותו ואחר כך משחררים אותו - משאיר אחריו שרידי כאב שיוצרים יחד שדה אנרגיה שחי בכל תא בגופכם. שדה האנרגיה הזה מורכב לא רק מכאב מן הילדות, אלא גם מכאב שהתווסף אליו בגיל ההתבגרות ובחייכם הבוגרים, וחלק ניכר ממנו נוצר על ידי קולו של האגו".

                  כדי לשחרר את גוף הכאב עלינו להבין כי  אין שום יעוד נעלה לגוף הכאב בעולמנו, ושכל תרומתו לחיינו הוא יצירת דפוסי אכילה לא בריאים, תחושת דיכאון וסירוס כוח השמחה הטבעי .

                  דרג את התוכן:
                    3 תגובות   יום ראשון, 4/3/18, 11:24

                    תוצאת תמונה עבור פג תוקף

                     

                    גם לאהבה יש תאריך תפוגה.

                     

                     

                    חותמת "פג תוקף".

                     

                     

                    וחבל להתאמץ ולאכול אותה אחרי זמנה

                     

                    אי טריותה תקלקל לנו את  קיבת הלב.

                     

                    את ליבת רעיון האהבה.

                     

                     

                     

                    או אז-

                     

                    יש לשחרר

                     

                    ולהתנתב

                     

                    ללב הבא.

                    דרג את התוכן:
                      2 תגובות   יום שישי , 23/2/18, 03:28

                      תוצאת תמונה עבור שיעורי חיים

                       

                      החיים דוחקים בך

                       

                      לעלות מדרגות

                       

                      בסולם האבולוציה

                       

                      של רגשותייך

                       

                      שיעורי חייך.

                       

                       

                      החיים אינם מרפים

                       

                      מעבירים אותך בקשיחות

                       

                      או ברכות

                       

                      את שיעורי החיים

                       

                      שנגזרו עליך

                       

                      ללמוד.

                       

                       

                       

                      דרג את התוכן:
                        2 תגובות   יום ראשון, 18/2/18, 05:04

                        ''

                         

                        ראש חודש אדר-משנכנס אדר מרבים בשמחה


                        הכוחות הרוחניים הפועלים בחודש אדר - תיקון המחשבה: מחשבה אותיות בשמחה. 

                         
                        המלה חודש באה מהמלה התחדשות. בכל חודש יש הארה והשפעה רוחנית המיוחדת לו. קדושת הזמן המיוחדת לאדר מאפשרת לנו לפתח ולחדש את כוח השמחה הפנימית. בניגוד לדעה הרווחת, הזמן אינו עובר עלינו, אלא אנו "נוסעים" בתוך הזמן. זמן הוא תכונה - מעין מערך של "תחנות דלק" רוחניות בהן אנו מקבלים שפע רוחני המיוחד לאותה נקודת זמן.

                        ראש חודש אדר מתייחד משאר החודשים, בכך שאמרו עליו חכמים ,'משנכנס אדר מרבין בשמחה'. 
                        חודש אדר הוא החודש השישי בלוח העברי בשנה המתחילה בחודש תשרי, והחודש האחרון בשנה המתחילה בחודש ניסן. בחודש אדר 29 ימים. בשנים מעוברות ישנם שני חודשי אדר - אדר א' (30 יום) ואדר ב', שנחשב לאדר ה"רגיל" ובו חלים כל אירועי החודש. 
                        חודש אדר בו נעשו ניסים לישראל, מסוגל הוא לישועות בשורות טובות ונחמות. בחודש זה נולד משה רבינו שהתורה נקראת על שמו. ובחודש זה חזרו וקבלו ישראל את התורה מרצונם הגמור.

                        השם אדר, הוא שם אכדי, אשר עלה יחד עם עולי בבל בתקופת שיבת ציון בתחילת ימי בית שני מהגולה. במשך הזמן השתקעו שמות החודשים "וגויירו". במקרא מוזכר החודש בשמו במגילת אסתר ספר אשר נכתב לאחר תקופת שיבת ציון. 
                        פירוש השם אדר- מקור השם במילה האכדית adaru שפרושה "גורן" מכיוון שבחודש זה החלו לתקן ולהכין את הגרנות לקראת הקציר של חודשי האביב. מילה דומה באוגרית היא udar שפרושה גבורה.
                        א-דר. האות א' מייצגת את אלופו של עולם, אחד יחיד ומיוחד. ויש את האותיות דר או רד. פרוש העניין הוא שצריך ל"הוריד" את האלוקות אל תוך חיינו עד שהשם יהיה דר [גר] בתוך חיינו, בכל הזמן ובכל דבר. האותיות דלת וריש מייצגות את ספירת המלכות, המקום הריק שצריך למלא. אדר מתחיל ממציאות של חושך בתוכה אנו צריכים להכניס את האור. 

                        מזל החודש דגים מכיוון, שבחודש זה הדגים שבנהרות ובאגמים פרים ורבים. הדגים מכוסים מן העין ואין עין רעה שולטת בהם. ואף ישראל עלה מזלם בחודש זה לפי שנמשלו ישראל לדגים, מה הדגים חיים במים אף ישראל כל חייהם בתורה שנמשלה למים וכשם שהדגים פרים ורבים בחודש זה, כך תורתם של ישראל עלתה להם בחודש זה פעמים.
                        סיבה נוספת היא מזל החודש הוא ברבים רמז לשני אדרים אדר א' ואדר ב' בשנה מעוברת. 
                        המזל,קשור גם לכוח הראיה - הדגים לא עוצמים עיניים אף פעם. כך גם צדיקים מתבוננים במציאות האמיתית ורואים רק את האור. זהו הכוח המיוחד לחודש אדר, התבוננות מודעת וראיה נכונה של המציאות ומתוך כך מגיעים לשמחה. ספירת הבינה מראה על התבוננות מעל המציאות המוכרת לנו, מעל הטבע. עולם החי מסתכל במבט של טבע. יש רק מה שנראה בעין. ספירת הבינה יכולה להוציא אותנו מהיסחפות בזרם ה'ראיה הטבעית' של החיים, ע"י ראיה שנעשית מתוך מודעות. ספירת הבינה מראה לנו את המציאות מעבר לחומר, את ההיבט הרוחני של חיינו.כל מה שצריך הוא להתבונן במבט האמת: לחפש בכל דבר, ויהיה הפשוט ביותר, את הטוב האלוקי. חשוב לדעת לא לחפש שלילי כי עלולים להעצימו, אלא להכיר בשלילי ולשנות אותו, להפוך את החושך לאור. כדאי גם להודות לשם על כל דבר ולפני שמבקשים על מילוי של עוד חסרון להודות על החסרונות שכבר מולאו. על הטוב שיש. כך מגבירים את כוח הראיה הנכונה וזאת הדרך להגיע לשמחה שלמה.

                        האות ששולטת בחודש זה היא האות קוף-שמה וצורתה של האות ק' מרמזים לכך שהאות מסמלת את קדושת ה'. הגימטרייה של שמה המלא - קו"ף היא 186, כמו זו של השם - 'מקום', אחד משמות הא-ל. 

                        בגלל קרבתו של חודש אדר לחודש ניסן ולפסח הביאה את חז"ל לתקן תקנות מיוחדות לחודש זה. בתחילת החודש היו מעבירים קול ומזכירים לעם לתרום את מחצית השקל לטובת קורבנות הציבור. במסגרת ההכנות לעליה לרגל היו מתקנים את הדרכים, משפרים את בורות המים ועושים את צרכי עולי הרגל על מנת להקל על מסעם ושהייתם בירושלים. 

                        בגלל הניסים הרבים אשר נעשו לישראל בחודש זה. חז"ל ממליצים ליהודי אשר יש לו משפט עם גוי לדחות את המשפט לחודש אדר אז סיכוי טוב יותר שהוא יצא זכאי בדין. 

                        בערב חג הפורים, בדרך כלל בי"ג אדר, נקבע יום תענית, זכר לתענית אשר תיקנה אסתר ליהודים בשושן הבירה. מטרת התענית הייתה להפר את עצת המן הרשע. 

                        במרכזו של חודש אדר אנו חוגגים את חג הפורים, חג אשר נקבע במגילת אסתר לזכר הנס הגדול אשר אירע ליהודים בשושן הבירה ובכל התפוצות , נס אשר הפר את מחשבת המן הרשע להשמיד את העם היהודי.

                        בימי ראש חודש, מוסיפים את תפילת 'יעלה ויבוא' בתפילת שמונה עשרה, ובברכת המזון, וכן אומרים הלל בדילוג ומוסיפים תפילת מוסף. כן ישנה קריאה בתורה המיוחדת לראש חודש.

                        משנכנס אדר /מילים: שולחן ערוך

                        ...מש...מש...מש
                        משנכנס אדר

                        משנכנס אדר מרבין, מרבין בשמחה
                        ונהפוך, ונהפוך, ונהפוך ונהפוך הוא

                        אשר ישלטו היהודים
                        המה בשונאיהם

                        משנכנס אדר, משנכנס אדר
                        מרבין, מרבין, מרבין בשמחה

                        חייב אדם לבסומי, לבסומי, לבסומי,
                        עד ד- עד דלא ידע
                        עד דלא ידע.

                        חודש נעים לכל עם ישראל.

                        דרג את התוכן:
                          3 תגובות   יום שבת, 17/2/18, 07:37

                           

                           

                          ''

                           

                          לפעמים צריך האדם להעביר ביקורת על מישהו (גם על עצמו). והשאלה היא, איך אפשר להעביר ביקורת בצורה בונה? ביקורת המתחשבת בצרכים של האדם השני, והמספקת מענה טוב יותר, לצרכים של זה שמעבירים עליו את הביקורת.ביקורת כזו הסיכוי שלה להתקבל גדול יותר, מאחר שהיא טובה יותר לשני הצדדים.

                           

                          רוב האנשים מוכנים לקבל ביקורת, אבל רק במידה מתונה.כדי שהביקורת תועיל, צריך לשלב בה גם מחמאות. הנטייה הטבעית היא לדחות את דברי הביקורת  ולהתעלם מהם, ולפעמים גם לתקוף את מי שאמר אותם.

                           

                          ספר משלי ממליץ למתוח ביקורת בזהירות ולהתאים את הביקורת לאופיו של האדם אשר מדברים איתו ובפרט, יש לקחת בחשבון את מידת ההבנה שלו: "תחת גערה במבין, מהכות כסיל מאה" [משלי יז]. כאשר גוערים באדם מבין היודע להסיק מסקנות, הדבר עלול לגרום לו נזק נפשי. הוא רגיש מאד לדברים שנאמרים לו, גערה לא זהירה עלולה להביא אותו למסקנה שהוא חסר-ערך, להשפיל אותו ולשבור אותו מבחינה נפשית יותר ממה שמאה מכות ישברו את הכסיל. הדרך הטובה ביותר להעביר ביקורת על אדם נבון היא ברמז דק, שהרי הנבון יודע להבין, מתוך רמזים דקים, מה כוונתו של הדובר. הרעיון שיש לדבר עם חכמים ברמזים נמצא כבר בדברי חז"ל: "די לחכימא – ברמיזא".

                           

                          כדאי להקדים לדברי-הביקורת כמה דברי-שבח ומחמאות, כך שהאדם ירגיש טוב ולא ייפגע מהביקורת. כדי להשיג תוצאה חיובית ,יש להדגיש את הצדדים החיוביים של הזולת, כך שיהיה ברור שהפגם שעליו מותחים ביקורת מתגמד לעומתם. ולהוסיף שכוונת הביקורת, להוסיף עוד יותר חיוביות לחיוביות שכבר נמצאת בו.זאת מכיוון  שכשאדם שומע דברי ביקורת, הם תמיד פוגעים בכבודו ובביטחונו העצמי .העברת ביקורת עלולה לפגוע בדימוי העצמי של הזולת ולגרום לו להרגיש פגום ופסול.

                           

                           

                          אנשים חכמים יודעים להעביר ביקורת באופן שמשיג תוצאה הפוכה - הזולת מרגיש שהביקורת מחמיאה לו ומייפה אותו.עצם העובדה, שאדם חכם טרח למתוח עליו ביקורת מראה, שהוא ברובו טוב, שהרי אילו היה ברובו רע, לא היה "משתלם" להשקיע ולנסות לתקן אותו.

                           

                          אדם שכל דבריו הם תוכחות וממתיחת ביקורת על אחרים - מקשה את עורפם של השומעים, גורם להם להתעלם מדברי הביקורת שלו ואולי אף מדברי ביקורת בכלל, כי הם רואים שלביקורת שלו אין סוף - לא משנה מה יקרה, תמיד יהיה בזה משהו רע, ולכן אין טעם להתאמץ ולשפר.

                           

                          מעבר לנזק שהוא גורם לשומעים, איש ביקורתי גורם נזק גם לעצמו: מכיוון שהוא רואה בכל אירוע את הצד השלילי, הרגשות השליליים מצטברים בליבו, אין לו שמחת חיים, והוא יכול פתאום להישבר וליפול לדיכאון שממנו לא יוכל לצאת .

                          .

                          המסקנה היא :ככל שהדיבור אותו מוציא האדם מפיו ,מחובר יותר אל הדעת והמחשבה, כך הדיבור הביקורתי  עצמו הופך להיות טוב יותר.חשוב בטרם תדבר. חשוב טוב על כל התמונה המלאה. שים את עצמך במקומו של חברך. נסה להבין את הצד השני. ואל תדון את חברך עד שתגיע למקומו. רק כאשר תבין את הצד השני בדיוק כפי שאתה מבין את עצמך, רק אז באפשרותך להעביר אליו ביקורת בונה וחיובית.

                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            אסתר רבקה
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS