כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    תכנים אחרונים

    0 תגובות   יום שני, 27/4/20, 06:17

    זיקנה ובריאות - מה קורה בגוף שלנו עם השנים? ואיך לשמר את הבריאות?

     

     

    נחשפת לפנינו תובנה רחבה של אברהם  ביחס לזקנהזקנים ראויים למעמד ולכבוד:

     

    זִקנה מופיעה בתנ”ך בפעם הראשונה בהקשר של אברהם ושרה:

     

    וְאַבְרָהָ֣ם זָקֵ֔ן בָּ֖א בַּיָּמִ֑ים” (בראשית, כ”ד, א).


    המדרש המופיע בבא מציעא (דף פ”ז עמוד א) מודע לכך, ומצהיר מתוך כך כי: “עד אברהם לא הייתה זִקנה”.

     

    המדרש ממשיך ומספר שאברהם ביקש את הזקנה.


    מה מספר לנו תיאור הבקשה אודות מאפייניה של הזקנה?

    כיצד מתוארת הזקנה, ואיזה יחס כלפיה ?

     

    מוצע לנו בבראשית רבה ,שם נכתב:

     

    אמר רבי יודה בי רבי סימון:

    אברהם תבע זקנה, אמר לפניו :"רבון העולמים: אב ובנו נכנסים למקום ואין אדם יודע למי יכבד, ומתוך שאת מעטרו לאב בזקנה אדם יודע למי יכבד".

     

    אמר לו הקב”ה: חייך, דבר טוב תבעת וממך אני מתחיל, מתחילת הספר ועד כאן אין כתיב זקנה, וכיון שעמד אבינו אברהם ניתן לו זקנה: ‘ואברהם זקן בא בימים’ (בראשית כ”ד, א).


     

    השלכה מרתקת אחת של העולם שלפני הזדקנות מובנת ממקור זה:

     

     אבות ובנים שדמו זה לזה, כולל אברהם ויצחק, למעשה היו זהים זה לזה, ולא ניתן היה להבדיל ביניהם. כלומר, ההתפתחות הפיזית של בני האדם עצרה בנקודה כלשהי. בלי הזדקנות, לא הייתה עדות חיצונית למעבר הזמן, לחוויות החיים ולפערים בין דוריים. לפי גרסה זו, אברהם ביקש את בקשתו באופן ישיר, והמניע שלו היה רצונו לקבל את הכבוד הבא עם בגרות הגיל. הסברו של אברהם חושף את רצונות לכבוד, מעמד והיררכיה.

      

    מלה זו מה היא מלמדת אותנו?


    חז"ל במדרש מספרים לנו שיעקב אבינו הוא שביקש מבקב"ה את המחלות.


    הראשון בתנ"ך שמסופר עליו שהיה חולה, זה יעקב. עד אליו, אדם היה בריא עד יום מותו, וכך לא היה מה שיעיר אותו לשוב בתשובה לפני מותו.


    מהי משמעות הסיפור? מה רצו חז"ל ללמדנו?

     
    כוונת הסיפור היא, שהמחלות הן בשבילנו.זה עוקר אותנו מהשיגרה.


    איננו יודעים למה ה' עושה לנו כך או אחרת. אבל אנו יודעים מה עלינו לעשות. ואכן, כשאדם יוצא מהשיגרה, כשהוא נזרק ממצבו הנוח למצב קשה- מחלה, בעיה כלכלית וכד', הוא בד"כ מתחיל לשאול למה זה קורה לי. וזה הזמן שלו לחשבון נפש, לעצור ולחשוב מי ומה אני, היכן אני נמצא והיכן הייתי צריך להיות, ובעיקר מה עלי לתקן.


    כמובן שמחשבות אלה, צריכות להיות תמיד. אבל כשאנו מקבלים סטירה, קטנה או גדולה, זה מעורר גם את מי מאיתנו שישן.
    איךכמה ולמה, מה גודל ההארה, והאם היא נעימה או לא, זה כבר ממש חשבונות אלוקיים. אבלהעיקרון הוא שאנו צריכים לנצל כל דבר כזה ולהתעורר לחשבון נפש.

     

    מתוך:מאמר של מכון הדר ואתר שאל את הרב

    דרג את התוכן:
      1 תגובות   יום שלישי, 19/11/19, 15:13

      מתוך ספרו של מיץ אלבוים\ימי שלישי עם מורי

       

      בראיון טלביזיוני שנערךלמורי ,הוא שוחח עם המראיין פרד קופל שמורי כבש אותו באישיותו על החיים שלאחר המוות .הם דיברו על התלות ההולכת וגוברת של מורי באנשים אחרים.על נזקקותו לעזרה באכילה,בישיבה,בתנועה ממקום למקום.

       

      המראיין שאל אותו מה הדבר שמפחיד אותו ביותרמכל ההתנוונות האיטית וההרסנית שלו.

       

      מורי שאל אם הוא יכוללהתבטא בחופשיות.

       

      משקיבל אישור הביט הישר בעיני מראיינו ואמר שהפחדהגדול ביותר שלו ש"מישהו יצטרך לנגב את ישבנו...”.

       

      ואכן פחד התלות ככל שגילנו עולה הוא גדול ביותר.

       

      אנו לא תינוקות מתוקים שלאנשים כיף לטפל.אנחנו אנשים זקנים ללא החן בו ניחנו בצעירותנו.

       

      ולמרות הפחד הזה כלום יש לנוברירה מלבד לקבל את המצב כשחלילה נזדקק לעזרה?

       

      ובכלל,האם נעים לנו לשוחח על כך בכלל?

      דרג את התוכן:
        2 תגובות   יום שלישי, 23/4/19, 04:58

        תוצאת תמונה עבור שכבות

         

        השכבות שמסתתרות בי

         

        התאחדו למקשה אחת.

         

         

        כל דמות מכל רובד

         

        הביאה את עצמה

         

        אישה לחברתה

         

        ונתנו לזקנתי

         

        עטרה

         

        שאינה חוזרת על עצמה.

         

         

        רובד רובד

         

        בנה את האישה

         

        שאני כיום

         

         

        הפך אותי ליצירה

         

        מיוחדת.

        דרג את התוכן:
          4 תגובות   יום שישי , 15/6/18, 19:38

          תוצאת תמונה עבור זיקנה

           

          אם לא נשורר על הזיקנה

           

          מי ישורר?

           

          אם לא נספר לדורות הבאים

           

          את האמת

           

          ונשלה אותם על העתיד

           

          האם לא יתבעו אותנו על ההכחשה.

           

           

          אז נשורר ידידי בני דורי

           

          ואף נזיל דמעה

           

          ונלמד את הבאים

           

          לנצל את הכאן ועכשו

           

          שאכן לא ישוב לעולם

          דרג את התוכן:
            2 תגובות   יום ראשון, 31/12/17, 11:04

            תוצאת תמונה עבור זקנה

             

            מי הזקנה המסתכלת עלי

             

            מבעד למראה?

             

             

             

            שאלה את עצמה

             

            הילדה הקטנה

             

            שהתחבאה בגופה

             

            ההולך ומתקמט

             

            שיערה

             

            ההולך ומלבין...

             

            ובא לא נפרט את כל הפרטים.

             

             

             

             

            מי הנשמה המתעצמת בתוכי

             

            הנותנת לי חוכמה בינה ודעת?

             

             

             

            שואלת וחוקרת

             

            האישה במראה

             

            ומחייכת.

            דרג את התוכן:
              2 תגובות   יום רביעי, 30/8/17, 05:39

              תוצאת תמונה עבור קפצה עליו זקנה

               

              קפצה זיקנה עליו... 

               

              מהי הזקנה הזאת

              שקופצת על אנשים

              ומתחילה לטפל בהם...

               

              ולא מניחה להם

               

              ונשארת עמם.

               

              נטפלת אליהם

               

              ועושה בהם כרצונה.

               

              טפילה

              לא קרואה.

               

              פשוט קפצה על טרפה

              וטרפה את קלפיו.

              דרג את התוכן:
                2 תגובות   יום שלישי, 29/8/17, 05:58

                תוצאת תמונה עבור זיקנה

                שירי סוף הדרך הם שלושה שירים שנכתבו על ידי המשוררת לאה גולדברג. השירים עוסקים במחזור המוות והחיים, כאשר הדרך היא מטאפורית לתחנות שונות בחיים, בהן נער, עלם, גבר והזקן בחשבון נפש, סיכום והבנה אופטימית, שניתן להנות ממה שהחיים מזמנים ולחוות אותם בכל יום מחדש.


                שִׁירֵי סוֹף הַדֶּרֶךְ / לאה גולדברג

                 


                הַדֶּרֶך יָפָה עַד מְאֹד - אָמַר הַנַּעַר.
                הַדֶּרֶך קָשָׁה עַד מְאֹד - אָמַר הָעֶלֶם.
                הַדֶּרֶך אָרְכָה עַד מְאֹד - אָמַר הַגֶּבֶר.
                יָשַׁב הַזָּקֵן לָנוּחַ בְּצַד הַדֶּרֶך.

                צוֹבְעָה הַשְּׁקִיעָה שֵׂיבָתוֹ בְּפָז וָאֹדֶם,
                הַדֶּשֶׁא מַבְהִיק לְרַגְלָיו בְּטַל-הָעֶרֶב,
                צִפּוֹר אַחְרוֹנָה שֶׁל יוֹם מֵעָלָיו מְזַמֶּרֶת:
                - הֲתִזְכֹּר מַה יָּפְתָה, מַה קָּשְׁתָה, מָה אָרְכָה הַדֶּרֶך?

                ב
                אָמַרְתָּ: יוֹם רוֹדֵף יוֹם וְלַיְלָה - לַיְלָה.
                הִנֵּה יָמִים בָּאִים - בְּלִבְּךָ אָמַרְתָּ.
                וַתִּרְאֶה עֲרָבִים וּבְקָרִים פּוֹקְדִים חַלּוֹנֶיךָ,
                וַתֹּאמַר: הֲלֹא אֵין חָדָשׁ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ.

                וְהִנֵּה אַתָּה בָּא בַּיָּמִים, זָקַנְתָּ וְשַׂבְתָּ,
                וְיָמֶיךָ סְפוּרִים וְיָקָר מִנְיָנָם שִׁבְעָתַיִם,
                וַתֵּדַע: כָּל יוֹם אַחֲרוֹן תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ,
                וַתֵּדַע: חָדָשׁ כָּל יוֹם תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ.

                ג
                לַמְּדֵנִי, אֱלֹהַי, בָּרֵך וְהִתְפַּלֵּל
                עַל סוֹד עָלֶה קָמֵל, עַל נֹגַהּ פְּרִי בָּשֵׁל,
                עַל הַחֵרוּת הַזֹּאת: לִרְאוֹת, לָחוּשׁ, לִנְשֹׁם,
                לָדַעַת, לְיַחֵל, לְהִכָּשֵׁל.

                לַמֵּד אֶת שִׂפְתוֹתַי בְּרָכָה וְשִׁיר הַלֵּל
                בְּהִתְחַדֵּשׁ זְמַנְּךָ עִם בֹּקֶר וְעִם לֵיל,
                לְבַל יִהְיֶה יוֹמִי הַיּוֹם כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם.
                לְבַל יִהְיֶה עָלַי יוֹמִי הֶרְגֵּל.
                דרג את התוכן:
                  4 תגובות   יום ראשון, 19/2/17, 02:42

                  תוצאת תמונה עבור התעללות בזקנים

                   

                   

                  בהיולדך אתה תלוי בהוריך.

                   

                   

                  תינוק חסר אונים

                   

                  בידיהם של מבוגרים.

                   

                   

                  משך החיים אתה חש

                   

                  לרוב

                   

                  שאתה שולט בחייך.

                   

                  בעל כוחות.

                   

                   

                  כשאתה ממש מזדקן

                   

                  שוב אתה תלוי...

                   

                  בילדך

                   

                  ברחמי הציבור

                   

                  המנהיגים....

                   

                   

                  כדי שתצא בשלום

                   

                  מהעולם.

                  דרג את התוכן:
                    2 תגובות   יום שבת, 18/2/17, 08:37

                    תוצאת תמונה עבור זיקנה

                     

                    אמרנו כי בחברה המודרנית להיות זקן פירושו בד"כ להודות בחולשה,להכיר בכך שיצאתי ממעגל היצירה והתחרות,להודות שכבר "אינני נחשב הרבה".

                     

                    הזמן אל הזקנה עובר בשקט,בלי לעורר פליאה על מהירותו וזרמו,לכן רבים הם הטועים לחשב שיש להם זמן לזקנה ולכן הם יכולים לדחות את ההכנות לקראתה.

                     

                    לכן, לא מפליא שמרבית האנשים במחצית חייהם השניה מגיעים ללא הכנה כאילו נתקלו בה פתאם מבלי להרגיש בהתקרבותה.

                     

                    למרות שלא ניצלו את חייהם במלואם הם חשים כי אילו נתנה להם הזדמנות שניה הם היו מנצלים את חייהם אחרת.

                     

                    למרבית הצער,בני אדם רבים מתחילים לגלות את החיים כאשר כבר הגיע הזמן לעזבם.

                    רבים מתעוררים רק כשחייהם בסכנת מוות.

                     

                    לעיתים יהיו מוכנים להקריב הכל[כסף]- כדי להמשיך ולחיות למרות שלפני כן התנהגו כאילו הזמן הוא מצרך היכול להירכש מחדש בכל רגע.

                     

                    מסופר על שני אצילים צעירים מאצולת רומי העתיקה אשר באו אל קאטו הזקן,שהיה בן 84[תוחלת בלתי רגילה בתקופתו]ואשר שמר על בריאות תקינה וטובה ועל רעננות גופנית ושכלית,כדי לשוחח עמו על "צרות הזקנה".

                    הם שאלו אותו:האם הזקנה מכבידה על האדם?

                    תשובתו היתה:

                    כל אדם שואף להגיע לזיקנה,אך משהיא מגיעה אליהם,הם מגנים אותה וטוענים כי "התגנבה אליהם מהר משחשבו".

                    קאטו שואל דרך תוכחה:"איך הגיעו לסברה מוטעית כל כך?הרי הזקנה לא תהיה קלה יותר בשנתם השמונה מאות מאשר בשנתם השמונים?

                    כשם שכל אדם נבון מבין ומקבל ש"עת לכל תחת השמים"[קוהלת]-כך הוא צריך להבין שצריך לבוא סוף לחיים.הוא אינו יכול לבוא בטענות אל הטבע!

                    במצב של מחסור חמורהזיקנה אינה יכולה להיות קלה[או משמעותית]-אפילו לחכם ,אבל לאדם מטופש הזקנה תמיד תהיה טורדנית-גם כשהוא מוקף בשפע רב".

                     

                    היו וישנם בעולמנו אנשים אשר הינם גאים בזקנותם.

                     

                    ההסטוריה מלאה בהם:אפלטון,גיתה,ברנרד שו פרויד ועוד-אשר בזיקנותם הגיעו להישגים רוחניים,אומנותיים ואינטלקטואליים כבירים,

                     

                    הם יכולים לשמש מודלים לדורות הצעירים לזיקנה מוצלחת.

                     

                    דרג את התוכן:
                      1 תגובות   יום שלישי, 18/10/16, 07:06

                      תוצאת תמונה עבור סערת ים

                       

                      אחד אחד אנו נפלטים

                       

                      אל חופי סערת החיים.

                       

                       

                       

                      שם בין גרגרי החול

                       

                      אנו סופרים את בלות שנותינו.

                       

                       

                       

                      מביטים אפופי זכרונות

                       

                      אל משברי אוניותינו.

                       

                       

                       

                      נזכרים בשאלות,בתהיות,בטעויות

                       

                       

                       

                      מצרים כי פסו כוחותינו

                       

                      לקפוץ שוב אל סערות גלי חיינו

                       

                      לתקן,לשנות

                       

                       

                      לכתוב תיקוני ספר חיינו.

                       

                       

                      אחד אחד מותשים

                       

                      עורינו קמוטים

                       

                      נשמתינו נאחזןת בגופנו

                       

                      לכמת,לכתוב

                       

                      עד צאת נשמתינו.

                      דרג את התוכן:
                        0 תגובות   יום שבת, 28/5/16, 06:45

                        תוצאת תמונה עבור ממרחק זמן

                         

                        יומן סבתוש 40:

                         

                         

                         

                        ממרחק דור אתה מתבונן

                         

                        באדם שהשפיע פרק נכבד בחייך

                         

                        וכבר אין לך כל עניין בו

                         

                        מלבד עליבות מעשיו

                         

                        שהשפיעו ומשפיעים

                         

                        על הסטוריית חייך.

                         

                         

                        ממרחק זמן אתה יכול לראות

                         

                        במשקפת הפוכה

                         

                        את המהומה והזעזוע

                         

                        שעברת בעטיו ועמו

                         

                        לנתח המשגים

                         

                        לבדוק השיעורים

                         

                        ולדעת

                         

                        היכן למדת לקח טוב

                         

                        היכן הפצע עמוק

                         

                        היכן הסליחה טבעה

                         

                        בלבת רגשותך.

                         

                         

                         

                        אתה מביט באדם

                         

                        אשר פניו הזדקנו

                         

                        חיוכו אינו אומר לך דבר

                         

                        נוכחותו מעבירה רגשות בוז  בך

                         

                        ואתה מתמלא  שמחה

                         

                        שרק באירועי משפחה

                         

                        אתה נתקל בו

                         

                        ומספיק לך ודי...

                         

                        והותר...

                        דרג את התוכן:
                          0 תגובות   יום שבת, 21/5/16, 07:22

                          תוצאת תמונה עבור מחשב לזקן

                           

                          יומן סבתוש 32:

                           

                           

                           

                          למה לרבים מהקשישים יש חרדה מפני המחשב?

                           

                          למה הם ממהרים לתרץ תירוצים למה לא ללמוד?

                           

                          לפעמים יש להם הזדמנות ללמוד חינם-

                           

                          והם מתחמקים...

                           

                           

                          מכיוון שאני בת דורם

                           

                          דור שלא גדל על ברכי מחשב לכל ילד

                           

                          שהטלפון שבבתו היה עם חוגה

                           

                          שהתקשורת היתה עם חבריו בעזרת הדבר

                           

                          לא תמיד יכול להעז לגעת

                           

                          ב"מפלצת" המודרנית הזו.

                           

                           

                          אני למדתי יחד עם ילדי להקליד על המחשב

                           

                          ומשם כבר הסקרנות הטבעית הובילה אותי למחוזות הנדרשים לתפעלו

                           

                          ב"פחות" חשש.

                           

                           

                          למחשב תרומה כל כך גדולה

                           

                          להפגת ה"לבדות"

                           

                          לקריאה ועיון

                           

                          לשמירת קשר עם אהוביו

                           

                          למציאת חברים בני גילו

                           

                          להתעדכנות

                           

                          ועוד ועוד...

                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            אסתר רבקה
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS