כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    תכנים אחרונים

    2 תגובות   יום חמישי, 18/1/18, 05:18

    תוצאת תמונה עבור זמן

     

    הזמן נוגס בנו

     

    נגיסות רכות

     

    נגיסות גסות

     

    נגיסות מוזרות

     

    נגיסות קשות.

     

     

     

    הזמן חודר לתוכנו

     

    ומשנה בנו

     

    תכונות

     

    בגוף

     

    בנפש

     

    ובנשמה.

    דרג את התוכן:
      1 תגובות   יום שני, 3/4/17, 04:39

      זה יום אחר יום.

       

      ככל שאתה שוהה

       

      זמן רב יותר בעולם

       

      הימים מתארכים

       

      ועליך למצא תעסוקה.

       

       

      הדברים הופכים להיות

       

      יותר תובעניים..

       

       

      אתה צריך להיות

       

      הממציא לשעות הפנאי שלך.

       

       

      אולי המחלות הם סוג של תרפיה.

       

      התעסקות.

       

       

      אתה מגלה את יתרונות הישיבה במסדרונות הבריאות

       

      לגילוי שריפת זמן...

       

       

      ההתעסקות בכאבים,בחולאים שונים...

       

       

      כמובן הנכדים וחיי ילדיך

       

      גם הם מספקים תעסוקה

       

      אם משתפים אותך בהם.

       

       

      בקיצור,זה הזמן להיות יצירתי

       

      ולהמציא את עצמך

       

      מחדש.

      דרג את התוכן:
        2 תגובות   יום שבת, 18/2/17, 08:37

        תוצאת תמונה עבור זיקנה

         

        אמרנו כי בחברה המודרנית להיות זקן פירושו בד"כ להודות בחולשה,להכיר בכך שיצאתי ממעגל היצירה והתחרות,להודות שכבר "אינני נחשב הרבה".

         

        הזמן אל הזקנה עובר בשקט,בלי לעורר פליאה על מהירותו וזרמו,לכן רבים הם הטועים לחשב שיש להם זמן לזקנה ולכן הם יכולים לדחות את ההכנות לקראתה.

         

        לכן, לא מפליא שמרבית האנשים במחצית חייהם השניה מגיעים ללא הכנה כאילו נתקלו בה פתאם מבלי להרגיש בהתקרבותה.

         

        למרות שלא ניצלו את חייהם במלואם הם חשים כי אילו נתנה להם הזדמנות שניה הם היו מנצלים את חייהם אחרת.

         

        למרבית הצער,בני אדם רבים מתחילים לגלות את החיים כאשר כבר הגיע הזמן לעזבם.

        רבים מתעוררים רק כשחייהם בסכנת מוות.

         

        לעיתים יהיו מוכנים להקריב הכל[כסף]- כדי להמשיך ולחיות למרות שלפני כן התנהגו כאילו הזמן הוא מצרך היכול להירכש מחדש בכל רגע.

         

        מסופר על שני אצילים צעירים מאצולת רומי העתיקה אשר באו אל קאטו הזקן,שהיה בן 84[תוחלת בלתי רגילה בתקופתו]ואשר שמר על בריאות תקינה וטובה ועל רעננות גופנית ושכלית,כדי לשוחח עמו על "צרות הזקנה".

        הם שאלו אותו:האם הזקנה מכבידה על האדם?

        תשובתו היתה:

        כל אדם שואף להגיע לזיקנה,אך משהיא מגיעה אליהם,הם מגנים אותה וטוענים כי "התגנבה אליהם מהר משחשבו".

        קאטו שואל דרך תוכחה:"איך הגיעו לסברה מוטעית כל כך?הרי הזקנה לא תהיה קלה יותר בשנתם השמונה מאות מאשר בשנתם השמונים?

        כשם שכל אדם נבון מבין ומקבל ש"עת לכל תחת השמים"[קוהלת]-כך הוא צריך להבין שצריך לבוא סוף לחיים.הוא אינו יכול לבוא בטענות אל הטבע!

        במצב של מחסור חמורהזיקנה אינה יכולה להיות קלה[או משמעותית]-אפילו לחכם ,אבל לאדם מטופש הזקנה תמיד תהיה טורדנית-גם כשהוא מוקף בשפע רב".

         

        היו וישנם בעולמנו אנשים אשר הינם גאים בזקנותם.

         

        ההסטוריה מלאה בהם:אפלטון,גיתה,ברנרד שו פרויד ועוד-אשר בזיקנותם הגיעו להישגים רוחניים,אומנותיים ואינטלקטואליים כבירים,

         

        הם יכולים לשמש מודלים לדורות הצעירים לזיקנה מוצלחת.

         

        דרג את התוכן:
          0 תגובות   יום שלישי, 13/12/16, 16:11

          תוצאת תמונה עבור נתינה

           

          נתינת זמן היא אהבה.

           

          נתינת תשומת הלב לאהבה

           

          במחשבה דיבור ומעשה.

           

           

          נתינת מרחב להשתעשע בה

           

          נתינת מרחב להתפנק בה.

           

          נתינה,נתינה ונתינה....

          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום שלישי, 13/12/16, 03:23

            תוצאת תמונה עבור זמן אינסופי

             

            במלחמת העולמות

             

            בין חידקים לחיילי הגוף

             

            מתפרץ החום

             

            בחום

             

            ומבריא את האווירה

             

            בשקט שלאחר הסערה.

             

             

            כך נוצר פסק זמן

             

            בין החוץ

             

            לסדיני המשכב...

             

             

             

            ולאחר ימים מספר

             

            נחזור למרוץ הגדול

             

            בין זמננו המתכלה

             

            לזמנו האין סופי

             

            של העולם.

             

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום רביעי, 6/4/16, 05:53

              תוצאת תמונה עבור יאכטה

               

              יומן סבתוש 13:

               

              היתרון של גילנו ,שלאט לאט

               

              אין עלינו חובת ההוכחה.

               

              הוכחנו כמה שיכולנו בחיינו הקודמים. הצעירים.

               

              עכשו העברנו חובה

              זו לבאים אחרינו.

               

               

              עכשו הזמן לטבול הליבה.,לדלות ממעמקינו

              את התבונה,הסקת המסקנות.

              את שאיבת הכוחות לפני הסיום.

              להמציא את עצמנו מחדש.

               

              לא לברוח!

               

               

              אין צורך להרחיק ביאכטה לעולם רחוק

              אלא אם כן אנו לוקחים לעצמנו

              פסק זמן להתבוננות

              ולשוב ולהגביה עוף

              רוחנית.

               

              הגופנית-לאט לאט אוסף עצמנו

              אל מקום אבותנו.

              דרג את התוכן:
                0 תגובות   יום רביעי, 24/2/16, 07:38
                הזמן בו אתה הכי בודד הוא בזמן בו אתה הכי נזקק להבנה ולאוזן קשבת. הזמן בו אתה מחפש הקשבה אלוקית,אנושית הוא הזמן בו כסותך החיצונית מקווה ורק נשמות הרואות מעבר מצליחות להתחבר אליך.
                דרג את התוכן:
                  2 תגובות   יום רביעי, 5/3/14, 03:56

                  ''

                   

                  האם אפשר לקבוע את האהבה בזמן?

                   

                  אפשר לנסות,אבל זה יהפוך את החיים שלנו לגיהנום.

                   
                  למשל אני נשוי 20 שנה ,אבל לא לאותו אדם.לא הוא ולא אני אותם האנשים שהיינו,ובשל כך מערכת היחסים שלנו תוססת יותר מאי פעם .

                   
                  איני מצפה ממנה שתנהג כפי שעשתה כשהכרנו.

                   
                  גם היא לא רוצה שאהיה אותו אדם שהייתי כשפגשתי אותה.


                  האהבה היא מעבר לזמן .או נכון יותר,האהבה היא הזמן והחלל בנקודה אחת שתמיד משתנה-האלף.

                   

                  /פאולו קואלו

                  דרג את התוכן:
                    2 תגובות   יום שני, 3/3/14, 06:18

                    ''

                     

                    אנחנו נוהגים לאמוד את הזמן כמו שמודדים את המרחק בין מוסקבה לוולדבוסטוק.
                    אבל הזמן לא פועל ככה.הזמן לא זז,אבל הוא גם לא קבוע.הוא משתנה ואנחנו ממוקמים בנקודה אחת בזמן המשתנה כבדרך קבע-זאת האלף שלנו.

                     
                    הרעיון שהזמן חולף חשוב כשרוצים לדעת מתי יוצאת הרכבת,אבל פרט לכך,ידיעה זו אינה מועילה,אפילו כשמבשלים בכל פעם כשחוזרים על המתכון הוא יוצא אחרת..

                     

                    /פאולו קואלו

                    דרג את התוכן:
                      0 תגובות   יום שלישי, 7/1/14, 20:51

                       

                      ''

                       

                      בפרק הקודם אמרנו ,כי עלינו להפנים: כדי שמשהו חדש יוכל לצמוח-ההתפרקות הכרחית. מחזוריות אחת אין לה קיום ללא האחרת! המחזוריות ה"יורדת"-הכרחית לצורך התעוררות רוחנית. חייבים להיכשל כישלון עמוק,או לחוות אובדן וכאב עמוקים-כדי להמשיך למימד הרוחני.

                       

                      מחזור יכול להימשך כמה שעות או כמה שנים.ישנם מחזורים גדולים וישנם קטנים -בתוך המחזורים הגדולים האלה.

                       

                      מחלות רבות נוצרות בגלל:


                      - המאבק שלנו במחזורים של האנרגיה הנמוכה,החיוניים להטענה מחודשת.

                      -הכפייתיות לעשיה

                      -הנטייה לשאוב את תחושת הערך העצמי והזהות שלנו מתנאים חיצוניים,כגון הישגים-הם אשליה בלתי נמנעת  כל זמן שאנו מזדהים עם המחשבה או הרגשות.

                       

                      הזדהותנו זו מקשה על קבלתנו את מחזורי האנרגיה הנמוכה,ולא מאפשרת להם להתקיים.


                       

                      תבונת האורגניזם שלנו עשויה להשתלט על העניינים וכאמצעי של הגנה עצמית-ליצור מחלה אצלנו כדי להכריחנו לעצור-כדי לתת מקום שהתחדשות ההכרחית תוכל להתרחש.


                       

                      כל עוד מוחנו שופט את המצב כ"טוב"


                      -במערכת היחסים

                      -ברכוש

                      -בתפקיד החברתי

                      -במקום

                      -בגופנו הפיזי


                      המוח נאחז ב"טוב" הזה ומזדהה איתו.

                      זה משמח אותנו וגורם לנו להרגיש טוב עם עצמנו

                       

                      אך-

                       

                      זה עלול להפוך לחלק ממי שאנחנו,או ממי שאנחנו חושבים שזה אנחנו.

                       

                      אבל מה?

                       

                      דבר אינו שורד בממד בו העש והחלודה מכרסמים בכל דבר....


                      כל דבר מסתיים,משתנה או מתהפך בקוטביות:


                      -המצב שאתמול היה טוב,או אשתקד-הופך בפתאומיות או בהדרגה לרע.

                      -תנאים שפעם גרמו לנו אושר-גורמים לנו עכשו צער.

                      -השפע של היום-הופך לצרכנות מוגזמת וריקנית מחר.

                      -החתונה וירח הדבש המאושרים-הופכים לגירושים מכוערים או לחיים משותפים מלאי מרירות.

                       

                      אם מצב מסויים נעלם-היעדרו גורם לנו לצער.

                      כאשר תנאי או מצב אליו נקשרנו והזדהינו עימו נעלם-האגו אינו יכול לקבל זאת.

                      האגו נאחז במצב ומתנגד לשינוי.

                      אנו חשים כמעט כאילו עקרו איבר מגופינו.

                       

                      יוצא מכאן...


                      שאושרנו וחוסר אושרנו-הם למעשה אותו הדבר.

                      רק אשליית הזמן מפרידה בינהם....

                      דרג את התוכן:
                        2 תגובות   יום שני, 7/10/13, 06:00

                        יום שישי 09 אוקטובר 2009

                         

                        ''

                         

                        זמנה של בהלה

                         

                        מתי הבהלה משתלטת

                        עלינו?

                        לא כשאנו עסוקים,

                        עובדים,רבים,אוהבים...

                         

                        הבהלה אוחזת בנו

                        בבדידות רגעינו

                        כשהבית ואנו נפגשים

                        בדממת האמת

                         

                        פתאום אתה מבין

                        אתה מיישיר לעצמך

                        מבט בעיניים

                         והמראה מולך מחויכת...

                         

                         

                        לפתע אתה קולט

                        את הדממה

                        את העתיד

                        אתה ,עצמך והבורא.

                         

                        האמת מתערטלת

                        חיוך בעינה

                        כאן הזמן לחיבוק

                        עצמי,אמיתי...

                        דרג את התוכן:
                          0 תגובות   יום חמישי, 29/8/13, 05:14
                           10/9/10


                          ''

                           

                          זמנה של בהלה   

                           

                           

                           

                           מתי הבהלה משתלטת

                           

                           עלינו?

                           

                           לא כשאנו עסוקים,

                           

                           עובדים,רבים,אוהבים...

                           

                           

                           

                           

                           

                            הבהלה אוחזת בנו

                           

                           בבדידות רגעינו

                           

                           כשהבית ואנו נפגשים

                           

                           בדממת האמת 

                           

                           

                           

                           

                           

                            פתאום אתה מבין

                           

                           אתה מיישיר לעצמך

                           

                           מבט בעיניים 

                           

                           והמראה מולך מחויכת... 

                           

                           

                           

                           

                           

                            לפתע אתה קולט

                           

                           את הדממה

                           

                           את העתיד

                           

                           אתה ,עצמך והבורא.

                           

                           

                           

                           

                           

                            האמת מתערטלת

                           

                           חיוך בעינה

                           

                           כאן הזמן לחיבוק


                           

                           עצמי,אמיתי... 

                          דרג את התוכן:

                            פרופיל

                            אסתר רבקה
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS