כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    ארכיון : 10/2009

    8 תגובות   יום שני, 19/10/09, 12:33


    כוס לחיי האנשים שבדרך...  

     ישנם אנשים

    באמצע הדרך

    רגילים לכאורה

    מחוספסים קמעה

    "לא בדיוק אלו

    שהם כאלה"...חשבה. 

     

     

    והם מושיטים שני ידיים

    ולא אחת

    ושוזרים כתרים וזרים

    ללא מטרת הנאה. 

    נתינה כפשוטה

    כף יד פתוחה

    נשמות שמשילות

    קליפות לבבה. 

     

     

    כוס לחיים להם תרים

    תפילה עבורם תשא

     

    "כמו שהשמים הם גבול נתינתם

    כך תהיה גמולם מהדר בתוכם..." 

     

    דרג את התוכן:
      11 תגובות   יום ראשון, 18/10/09, 10:17


      סיום והתחלה  

       תחושת סיום

      עזיבת המוכר

      התחלה חדשה. 

       

       

      ככניסה למערה

      בה צללים ואורות.

       

       

       חשש גם...

      הרבה סקרנות 

       

       

      מה ילד יום?

      מה יתחדש?

      מי יכנס למעגל

      חיים חדש?

      מי ישב

      על כוס קפה...

      מי ימלא את החסר?

       

       

       אתגר חדש.

      להיות בגובה

      ולהציץ בזהירות מטה

      שלא ליפול... 

       

       

      התרגשות

      שיחת הלב...

      סקרניות העיניים

      להציץ למחוזות חדשים... 

      חום וקור

      מחליפים בניהם

      קודים שונים

      ובתוכם אני

       

      מחפשת שמיכה...

      דרג את התוכן:
        0 תגובות   יום ראשון, 18/10/09, 09:19


        יסוד האדמה

         

        זהו יסוד חומרי מעשי פיזי. הוא שורשי בסיסי ומחובר לאדמה בכל המובנים. כלומר המעשיות היא הקו המוביל . גם האדם הרוחני ביותר, כל עוד הוא בגוף אנושי הוא קשור אל האדמה ואל החומר. יסוד זה עובד על החושים הפיזיים, ואינו בוחן מה נעים לי כמו יסוד המים, אלא מה כדאי לי . התועלתיות היא המפתח כאשר התועלת נבחנת במובן הגשמי חומרי ולא הרגשי.


        מזלות האדמה הם:


        גדי(מלך מטבעות),
        שור (מלכת מטבעות),
        בתולה (נסיך מטבעות).

        מלאך האדמה:
        הוא התגלמות היציבות ,האיזון,השפע וההצלחה.
        *כדי לקרא לו ,עשה סיור במקום הדמיוני שלך ובחר מקום נוח שתוכל להתיישב בו או להשתטח עליו,או שתבחר סלע שנוח להישען עליו.הבע רצונך להתחבר אליו.
        *לאחר הבעת המשאלה ,חכה להופעתו של מלאך האדמה.
        *ראה אותו מתקרב אליך.איך הוא נראה?
        *או אולי אתה חש את נוכחותו על ידך.מה אתה חש?
        בקשו שיעניק לכם את מגע האנרגיה שלו.בקשו לאזן את יסוד האדמה בגופכם ובנפשכם.לשמור ל יציבות וחוסן.לבסס את הצד המעשי שבאישיותכם.בקש שגשוג והצלחה ושחרור חסימות המונעות ממך להיפתח לשפע.
        *בקש שיתקרב אליך כדי שתוכל לקלוט את האנרגיה שלו.
        *מה מיחד את המגע שלו?כיצד משפיע עליך המגע שלו?
        *קלוט את האנרגיה שלו לתוכך...חוש את האנרגיה שלו נכנסת לתוכך....מה אתה חווה?
        *לסיום הודה למלאך האדמה על הענקת האיכויות והמעלות שלו.


        לסיכום היסודות עפ"י היהדות:
        אש.רוח.מים.עפר
        הנולדים בחודשי אב,כסלו, הם בעלי יסוד האש
        הנולדים בחודשי סיוון,תשרי,שבט, הם בעלי יסוד רוח
        הנולדים בחודשי אלול,טבת, הם בעלי יסוד עפר
        הנולדים בחודשי תמוז, חשוון, אדר, הם בעלי יסוד מים

        דרג את התוכן:
          5 תגובות   יום שבת, 17/10/09, 08:11


          הצימאון לידע 

           

           

           הצימאון הזה לידע

          זורם בעורקים

          מבקש בעיניו

          למצוא בעומקים 

          עוד פנינה

          עוד משחק מילים

          כוח מחשבה

          אמת אלוקית 

           

           

          הסקרנות התרה

          אחרי פיסות מידע

          העונג המציף

          בעת תגלית חדשה. 

           

           

          תודה אלוקי

          שבראת אותי

          ונתת בי את הכוח

          לגלות אורות חיים.

          דרג את התוכן:
            2 תגובות   יום שבת, 17/10/09, 07:53


            יסוד האוויר

             

            יסוד האוויר באסטרולוגיה הוא היסוד המדבר על תקשורת, חשיבה, והפצה של ידע. דיבור, ויכוח, המילה הכתובה, עיתונים, מחשבות, פילוסופיות, תיאוריות ובתי ספר - כל אלה שייכים ליסוד האוויר. כמו כן, גם התרבות, כללי נימוס, חוקי החברה, בתי משפט, אופנה, דברים שהם "IN" ודברים שהם "OUT", טלוויזיה, טלפונים וטלפונים, אינטרנט וכך הלאה.


            המזלות השייכים ליסוד האוויר הינם:


            * מזל תאומים-נסיך החרבות
            * מזל מאזניים-מלך החרבות
            * מזל דלי-מלכת החרבות

             


            האוויר הוא הדלק לחיים.הוא מחבר אותנו להכרה האלוהית, לחוכמה הפנימית. עוזר לנו להרגיש קלילים,מרחפים,לחוש התרוממות רוח.עוזר להתחבר לסקרנות האינסופית, לאינספור של אפשרויות סיפוק.יכולת לראות הכול מלמעלה, ממעוף הציפור, להבין, להשתחרר מביקורתיות, להגיע למודעות גבוהה, מודעות אלוהית.


            מלאך האוויר:


            מגלם את הצד השכלי ,את בהירות המחשבה ואת האינטלקט,ואת הכישורים התקשורתיים.
            *כדי לקרא לו,שב באוויר הפתוח במקום הדמיוני שלך
            *חוש את מגע הרוח על עורך ושערך.
            *נשום,הרגש את האוויר הזורם בנחיריים וממלא את ריאותיך.
            *לאחר כמה נשימות עמוקות-הבע את רצונך להתחבר אליו.
            *לאחר הבעת הבקשה,חכה להופעתו של מלאך האוויר.
            *ראה איך הוא מתקרב אליך.איך הוא נראה?
            *אולי אתה חש את נוכחותו על ידך?מה אתה חש?
            בקש שיעניק לך את מגע האנרגיה שלו.בקש לאזן את יסוד האוויר בגופך ובנפשך.לחזק את הכישורים המנטאליים(השכליים) שלך.לנקות תבניות חשיבה שליליות.לשפר את יכולת התקשורת שלך.

            *לסיום-הודה למלאך האוויר על הענקת איכויותיו.

            דרג את התוכן:
              10 תגובות   יום שבת, 17/10/09, 04:28


              בשוך הסערה  

               

               

                כשוך הסערה

              הנחתני עינה

              במקום חדש. 

               

               

              ואפקח עיני ואגל

              בית קסמים

              מוקף עצים

              ללא חומות

              אין הגנות

              המים מפכים

              אליו וממנו. 

              אלפי נשמות

              טהורות

              מקבלות פני

              בסבר פנים

              צוהלות

              דרג את התוכן:
                4 תגובות   יום שישי , 16/10/09, 15:13


                זרים  

                אולי נשמע אבסורד

                אולי לא צריך להיאמר

                אך הייתכן?

                 

                 

                 הולך אתה לחיות

                 עם אהוב וילדיך

                ומתברר בשלב מסוים

                שהקרובים ביותר

                אינם מכירים אותך.

                 

                 

                 אנו נמצאים כמובן מאליו

                עם דמויות בחיינו

                באותה צל קורה

                ולמרות הכל

                איננו יורדיםלעומק

                הוויתם. 

                 

                 

                אתה יכול לאכל ולשתות

                ליהנות ולהתמזג

                עם אנשים קרובים

                בשר ודם

                ואתם כזרים לא מכירים

                לא מעמיקים

                לשבילים נסתרים

                נעלמים. 

                 

                 

                כמה מאתנו באמת

                מכירים?

                אך למה להתפלא

                 

                אם את עצמנו איננו חוקרים?

                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום שישי , 16/10/09, 10:36

                  שיר עצוב...שיר שמח...

                   

                  הרבה פעמים כשילדנו בוכה אנחנו ממהרים לנגב לו את הדמעות.בודאי כשבננו בוכה או הגבר שלנו שומו שמיים.

                  הבכי בא לטהר ואינו מראה על חולשה אלא על זרימה.

                  כשמשורר פולט על הדף הלבן את שירו העצב אל נמהר לבקשו לשנות מנגינתו לשמחה.
                  בשירה הנוגה אנו זורקים את החושך ומכניסים את האור במקומו.ההצעה לשקר לקולמוס ולהכריחו לשנות מנגינתו חוטאת לתהליך הפנימי.

                  לכן נשיר את שירנו כפי שיצא לעיתים נוגה לעיתים שמח...ואין אנו אלא קהל למחוא כפיים לפליטת קולמוס האדם שמאחורי השיר,ועלינו מהצד  לצפות בתהליך המרתק של  הטהרותו....

                  מנגב לך את הדמעות

                  ואיך לא?שירו של שלמה ארצי

                   

                  שלמה ארצי

                  מילים: שלמה ארצי
                  לחן: שלמה ארצי

                  לוקחת חצי כדור להרגיע את עצמה,
                  וזורקת משפט של הימור: "אתה ,או אני, או אתה?"
                  ואני בתוכי סגור, מילותי כבר אינן יוצאות,
                  וחוץ מללחוש את שמה,
                  מנגב לה את הדמעות.

                  תבכי לי עכשיו,
                  תבכי אני אומר,
                  זה כואב, זה יכאב,
                  אבל בסוף זה ישתחרר,
                  תבכי במקומי,
                  אני כבר לא יכול לבכות,
                  אני, תפקידי-
                  לנגב לך את הדמעות.

                  "תראה" היא אומרת לי, "ערפל מכסה את הכביש,
                  הבעיות מתחילות בראש, החיים מפחידים מספיק".
                  ואני בתוכי סגור, לא יכול שום דבר לראות,
                  וחוץ מללחוש את שמה, מנגב לה את הדמעות.

                  תבכי לי עכשיו,
                  תבכי אני אומר,
                  זה כואב, זה יכאב,
                  אבל בסוף זה ישתחרר,
                  תבכי במקומי,
                  אני כבר לא יכול לבכות,
                  אני, תפקידי-
                  לנגב לך את הדמעות.

                  דרג את התוכן:
                    4 תגובות   יום שישי , 16/10/09, 07:55

                    חמש מאות כוכבים

                    נתתם לי חברים...

                    תודה,תודה

                    חברי הווירטואלים.

                    גם אני אעניק לכם

                    כוכבים וירטואלים

                    שיהיו בחייכם

                    ויזרעו אך אושר

                    בלבבכם******

                    תודה מקרב לב***********


                     

                    דרג את התוכן:
                      4 תגובות   יום שישי , 16/10/09, 07:48


                      מות חמותי... 

                       

                       

                       חמותי שכבה על יצועה

                      בדרך ליציאה מכאן לשם. 

                      חמותי שכבה רגועה

                      ללא מאבק

                      עיניה חיות

                      נוצצות. 

                       

                       

                      ואז הוא הגיע

                      מלאך לקיחת הנשמה

                      וראיתי איך שמורות עיניה

                      כבים באחת... 

                      זגוגים,חשוכים

                      חסרי נשמה

                      כבו מאורות

                      עת חשיכה... 

                       

                       

                      תכריכים לבנים

                      לוקחים את הכלי

                      מושלך לאדמה

                      מכוסה בעפר. 

                      דרך העולם אמרו

                      כולם קיבלו

                      כל מסת הרגשות

                      כל שפעת החלומות.

                       

                       

                       כי אפר אתה

                      ואל אפר תסור

                      ימינו כצל עובר

                       

                      יונתנו בסוף תימוג...

                      לארבע הרוחות...

                        
                      דרג את התוכן:
                        8 תגובות   יום שישי , 16/10/09, 02:17

                         

                        אפלולית ומטה קסמיה

                         החושך הוא דרך חיים

                        של אוהבי מסתור

                        נחבאים אל הכלים

                        שומרי סודות אפלים. 

                         

                         

                        האור הוא מקום

                        בו הכל מואר ברכות קרניים

                        אין נסתר הכל גלוי

                        ניקיון כפיים. 

                         

                         

                        רק האפלולית מרימה ראש

                        כי רב הנסתר על הנגלה

                        תהלך במטה קסמים בלהות

                         תאיר ותסתיר חליפות. 

                        דרג את התוכן:
                          6 תגובות   יום חמישי, 15/10/09, 19:49

                          האם את/ה נותן/ת מעל ומעבר?

                           

                          אין פרופורציה בין מה שאני נותן ומה שמקבל, לא באמת בוחר לתת. תחושה שלא מקבל מספיק, מנוצל, נסחף.


                          מה הגורמים לנתינת יתר?ציפיות גבוהות בין התגובה להרגשה שלנו אחרי,הרצון שיאהבו אותנו,"להיות בסדר",לרצות,להוכיח שאנו הכי טובים בעולם,שאין עלינו.התחושה הקטנה והרגעית במחמאה, מביאה אותנו למצב של להיות נחמדים מעבר לכוחות היכולת הנכונים שלנו. ואח"כ מגיעה תחושה של: תסכול, רגש נמוך ואגו.


                          הצפיה של החברה ,לנתינת יתר מצד האישה,בעיקר האישה הצעירה- גורמת ללא מעט נשים להיות במקום הזה- ולאחר מכן פשוט "ליפול מהרגליים".היא רוצה לרצות את בעלה,את חמותה,את המטפלות והגננות שיאמרו מחמאה על יכולותיה כאמא-להוכיח לעולם שהיא "מושלמת".

                           

                          אח"כ מגיעה החולשה,נפילת האנרגיה וההבנה שאי אפשר לעמוד בצפיה כל כך גבוהה.היא צריכה גם להיטען ולקבל ולתת לעצמה- כדי שיהיה לה מאיפה לתת שוב.

                           

                          קשה לא להשאב למקום הזה, כשהבעל "עובד קשה" ועבודתה היא לצורך "עזרה" בבית...והכל נופל על כתיפיה...


                          נתינת יתר מגיעה,כאשר איננו מציבים גבולות בחיי היום יום בכל מיני נושאים. נתינת היתר היא המראה שלנו. היא חוסר הצבת גבולות לעצמנו. ויצירת חוסר איזון בין נתינה לקבלה.היא פער בין הרצוי למצוי. הכוונה בין מה שאנו צריכים לבין מה שרוצים.פער בין היכולת הנשמתית והגופנית ליכולת נפשית. בנתינת יתר אנו משתמשים בכוחות על ,(מה שאנו קוראים "סופר וומן"-לנשים ואמהות הלוקות בתסמונת זו),מעבר לכוחות שהגוף או הנשמה מוכנים לספק או ליצור.
                           
                          וכאשר הפער קיים והצפיות גבוהות, באה הנפילה,כתוצאה מנתינת היתר.נפילה כתוצאה ממצב שבו ישנו פער בין הצריך והרוצה. ישנם רגשות מעורבים, היוצרים את תחושת הרווח וההפסד,נפילה היא הפער בין הרצוי למצוי-ויכולה להביא לחסימה ולחולשה.

                           

                          כדאי ורצוי לשים גבולות ולשוחח עם הבעל,החמות ,האם וכל מי שיכול לתרום -ולשקף בכנות את היכולות וחוסר היכולות ,ולא לנסות להציג את עצמך בעמדה הבלתי אפשרית "אשה ואם מושלמת"-כי תמיד תהיה מישהי שתחלוק על זה...אין דבר כזה מושלם וחבל לשלם על כך מחיר כבד של נפילה

                          דרג את התוכן:

                            תגובות אחרונות

                            פרופיל

                            אסתר רבקה
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS