כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    ארכיון : 11/2009

    7 תגובות   יום שני, 30/11/09, 18:34

    מי יתן את הכוכב ה-600?

    ובנומרולוגיה?


    ההבדל בין שקר לאמת הוא קטן"- שקר (600) פחות אמת (441) שווה לקטן (159).

     

    המבול החל בהיות נח בן 600, כלומר בתאריך 17/2/600.

     

    ובכן ידידי,הבא ונראה...

    דרג את התוכן:
      10 תגובות   יום שני, 30/11/09, 07:39

      גוזלי

       

       

      שבעה הם אהבותי

      שבעה גוזלים רכים

      צמחו גדלו והתפזרו

      להביא עלה ירוק לאחרים.

       

       

       שבעה ילדים יפים

      שונים ומגוונים

      מהחיים חוכמה למדו

      היום עומדים איתנים.

       

       

       שבעה פלאי עולם לי

      עומדים הם מולי

      שפעת האור מפניהם

       

      נותנת לי רווחי.

      דרג את התוכן:
        8 תגובות   יום שני, 30/11/09, 07:02

        לחיות את החיים


        אם אתה רוצה לשפר את החיים שלך ולחיות עם כל מה שאתה ראוי לו -אתה צריך ללכת בדרך משלך.לא משנה מה אחרים אומרים עליך.חשוב רק על מה שאתה אומר לעצמך.אל תהיה מוטרד מהאופן שאחרים שופטים אותך-כל עוד אתה יודע שאתה בסדר,אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה .כל עוד המצפון שלך והלב אומרים לך שעשית את הדבר הנכון.לעולם אל תתבייש שעשית את הדבר הנכון.החלט בעצמך מה הוא הטוב-והיה נאמן להחלטה שלך.


        ובשם אלוקים,לעולם אל תאמץ את ההרגל הקטנוני,למדוד את הערך העצמי שלך עפ"י ערכם המשוער של האחרים.כל שנייה שאתה עסוק בחשיבה על חלומו של אדם אחר-אתה גוזל זמן מהחלום של עצמך.[ימי שלישי עם מורי]

        דרג את התוכן:
          6 תגובות   יום ראשון, 29/11/09, 16:10

          זיכרונות

           קול צלילי הענבל

          ברכות קולם

          העירו בי נשכחות.

          אדמות בוסר של ילדות

          פעימות לב רך

          החולם על ערש. 

           

           

          מתיקות הסוכרייה

          אדומה ,מתוקה

          תרנגול צורתה

          הזכירה את להט

          ההשתוקקות התמימה

          שנשכח... 

           

           

          רעש גלי הים

          הזכירו לי לילות

          בהם מחשבותיי הרחיקו

          לראות להיכן מגיע גבולו

          של הכוח האלוקי

          המבורך. 

           

           

          ריח החלה

           של השבת הברוכה

          ברכת המוציא

           נרות לבנים

          הזכירו את ידיה של אמי

          המושיטות תבשיל מהביל... 

           

           

          ובכל הזיכרונות

          התערבלו חוויות

          טובות וקשות

          והסליחה מחתה את דמעתם

          החיוך שב וצייר אותם

          במתיקות כוונותיו.

          דרג את התוכן:
            4 תגובות   יום ראשון, 29/11/09, 05:21


            חלומות 

             

             

              חלום נישא ברוח

            מביא אלי תמונות

            מראה מצבים דמיוניים

            מעבד את ימי במחשכים. 

             

             

            חלום מביא מטוסים

            לחוג בתוכי

            קליפות חיים שלמות

            מתערבלות במיקס אירועים מנוילנים. 

            חלומות עוטפים ללא גבולות

            מביאים עבר לתוך הווה

            ממותק בריח עתיד סמוי.

            צובע שחור לבן וצבעוני לילותיי. 

             

             

            חלומות שווא ידברו

            או אמיתות מרוחקות

            אין בהם חוקים

            הרים הופכים למדבריות.

             

             

             חלומות בהקיץ,בשינה בערנות

            חלומות כחלונות לאוורור

            משליכה הפסולת ותולה

            שלט "כאן הכל השתנה".

            דרג את התוכן:
              8 תגובות   יום ראשון, 29/11/09, 05:07


               האם אנו מבקשים אהבה?

               

               "חוק" קוסמי אומר שככל שאנו נותנים יותר, אנו מקבלים יותר וכך גוברת צמיחתנו הרוחנית. כל רגע בו אנו מתמקדים במחשבה על חוסר אהבה, מישהו שאינו אוהב או שאיננו יכולים לאהוב, מקרב אותנו לאותם אנשים המפנים עורף לאהבה. משאלות הנשמה שלנו, מטרתן להביא אותנו להתפתחות רוחנית, לתכלית עליונה: אהבה .


              האהבה אותה אנו מרבים לבקש, נמצאת בכולנו בפנים. אף לא אחד מאתנו חסר אותה, ולכן, קודם שנחפש אותה בחוץ, עלינו למצוא אותה בפנים. איננו יכולים לקבל מבלי לתת קודם מבלי להשאיר "חוב קוסמי". מכאן, שאיננו יכולים לתת את מה שאין בנו ולכן ראוי שנמצא קודם את האהבה בתוכנו, שנדע לקבל את עצמנו קודם שאנו מבקשים מאחרים לקבל אותנו.


              ככל שניתן יותר, נקבל יותר. דומה הדבר לבנק קוסמי, ככל שנפקיד יותר, כך יהיה לזכותנו יותר.

              דרג את התוכן:
                8 תגובות   יום שבת, 28/11/09, 06:15


                 אני רוצה תמיד עיניים...חוש הראיה

                להתחיל את הבוקר בהכרת תודה ובהתעלות עם שירו של נתן זך.זה כמו תפילה.זה נותן לך להעריך את עצם החיים.את היופי שישנו בהישג ידנו ללא מאמץ.לעשיר ולעני.פשוט פשוט היד וגע בדברים ,תאהב אותם,תהלל אותם,לגום מהם טעם אמיתי לחיים,שאב מהם כוחות.
                זהו שיר הלל לקיים ,המעודד לראיית האור שבחיינו.נגיעה בדברים הפשוטים ביותר שהם האמיתיים ביותר.
                להלל דבר כל כך מובן מאליו:חוש הראיה.יכול להיות אדם עם עיניים ואינו רואה.הולך הוא סומא בעולם.
                ואני מכירה כאלו שלא רואים או שראייתם מתקצרת ורואים עולם ומלואו...



                הריהו לפניכם שירו של נתן זך:


                אני רוצה תמיד עיניים


                אני רוצה תמיד עיניים כדי לראות
                את יפי העולם ולהלל את היופי
                המופלא הזה שאין בו כל דופי ולהלל
                את מי שעשה אותו יפה להלל
                ומלא, כל כך מלא, יופי.

                ואינני רוצה להיות עיוור ליופי
                העולם כל עוד אני חי. אני אוותר
                על דברים אחרים אבל לא אומר די
                לראות את היופי הזה שבו אני חי
                ושבו ידי מהלכות כמו אניות וחושבות
                ועושות את יד באומץ ולא פחות
                מכך, בסבלנות, סבלנות בלי די.

                ולא אחדל מהלל, כן, להלל לא אחדל.
                וכשאפול עוד אקום - ולא רק לרגע -
                שלא יאמרו
                הוא נפל. אלא הוא קם עוד רגע להלל
                בעיניים אחרונות
                את שלהלל לא יחדל.

                דרג את התוכן:
                  13 תגובות   יום רביעי, 25/11/09, 13:07


                  אישה מוכה

                   

                   

                  אין מדברים עליה

                   

                  ביראת כבוד

                   

                  אין מבינים לליבה,

                   

                  הוא מסוגר

                   

                   

                   

                   הוא היה אתה

                   

                   הכה את גופה ,ליבה ונשמתה

                   

                   

                   

                   עודדוה לברוח מהסוגר...

                   

                  אח"כ ביזוה...

                   

                  איך,אמרו לה, הסכמת

                   

                   זה כנראה משהו בתוכך

                   

                  אצבע ארוכה ולעג...

                   

                  אלו שהמריצוה לצאת....

                   

                   

                   

                  כמה צביעות

                   

                   כמה התעלמות

                   

                  משפחתה אף היא

                   

                  התרחקה במהירות....

                   

                   

                   

                  והמתעלל השתקם,

                   

                   כמובן נשא אישה,

                   

                  הוסיף ילד

                   

                  כל הכסף בכיסו

                   

                  ושחוק לגלוג בעינו.

                   

                   

                   

                  הוא היה אתה

                   

                  הכה את גופה,ליבה ונשמתה

                   

                   

                   

                  כשעורה בין שיניה,

                   

                  נסה בתמורה לחרותה,

                   

                   ויתרה על כל רכושה.

                   

                   

                   

                  בעצם...

                   

                  כנראה מגיע לה...

                   

                  הלעיזו למשבתה.

                  דרג את התוכן:
                    3 תגובות   יום רביעי, 25/11/09, 13:01

                    בלי חקיקה לא ניתן להיאבק באלימות נגד נשים


                    נשים מוכות רבות אינן מגדירות עצמן כ"מוכות" גם אם הן סובלות מאלימות קשה. הן מרגישות שהן אלו האשמות בהתנהגותו האלימה של בן זוגן.

                     מצד אחד החברה "מרחמת עליהן" מצד שני מאשימה אותן .הן במלכוד.

                     מעמד האישה לכאורה השתפר,אך לא פגש אותה כשעברה את החוויות עם ה"גבר שלה". מטבע הדברים מאשימים את האישה ברוב ה"כשלונות."עיקר הבית או עוקרת הבית","חוכמת נשים בנתה ביתה".

                    בטחונה העצמי שנהרס בעקבות האלימות שחוותה,מקבל האשמות אלו ותקופה ארוכה תצטרך להתמודד עם שיקום ההריסות.דבר שיקשה עליה יותר אם גם ילדיה צריכים שיקום,וכוחותיה אינם במיטבם. הצביעות החברתית סביבה,חוסר יכולת ההכלה דווקא של נשים למצבה.גרמו לה להתרחק וללקק לבד פצעיה.מורות ,עובדות סוציאליות למינן היו לעיתים חשודות בעיניה כ"נשים מוכות" בעצמן,כי לא פעם הפנו אצבע מאשימה אליה והצדיקו אותו...

                     

                    תופעת האלימות במשפחה לא פוסחת על חבר כנסת,רופא,שוטר ואולי גם שופט....

                     

                    בתחושתה,כשיצאה לשינוי מעמדה-שהחברה מעודדת לצאת מאלימות אך מקבלת אותה...דבר והיפוכו... האמרה "את לא לבד..."-הטעתה אותה כשרצתה לצאת לדרך חדשה...היא גילתה שהיא לבד....

                     

                    הרבה עבודה עצמית ושיקום הריסות עברה והרימה ראש...אך אי שם ,ישנה ברכת בכי גדולה בנבכי נשמתה שלעולם לא תתייבש...

                     

                     כתמים/ מילים: יהודה פוליקר ויעקב גלעד

                     

                     אין שפה כזאת

                    נפנף בשמאלו הגבר

                    כשיד ימין מכה מונפת לכל עבר

                    אחר כך הסתכל בך מבוייש הבטיח

                     שתתחילו מחדש

                    ואת יודעת שזה רק ענין של זמן

                     אתמול הוא התנצל היום זה מסוכן

                     מחר שוב יכנס בו שגעון

                    אחר כך טלויזיה ולישון

                    הו לא אני מכיר אותך

                    אל תשקרי לי בשבילו

                     הו לא אני מכיר אותו

                     את מכירה את כף ידו

                    לכל טרוף יש שק אגרוף

                     סמרטוט רצפה ופח אשפה

                    את מוטלת מושפלת

                    כתמים סגולים בעיני התכלת

                     הו לא אין שפה כזאת

                     אבל שמעתי צעקות

                     זה לא מאהבה

                    את מתה ממכות

                    החוק הוא תיק סגור באדמה

                    שפה כזאת הוא בטח לא ישמע

                     הו לא אני מכיר אותך

                    אל תשקרי לי בשבילו

                    הו לא אני מכיר אותו

                    את מכירה את כף ידו לכל טירוף

                    יש שק אגרוף סמרטוט רצפה ופח אשפה

                    את מוטלת מושפלת

                    כתמים סגולים בעיני התכלת

                    הו לא

                    דרג את התוכן:
                      4 תגובות   יום רביעי, 25/11/09, 09:40


                      באמצע הלילה  

                       

                       

                      לקום באמצע הלילה

                      לשמוע את השקט

                      להיבלע בליטוף הדממה

                      לחוות את הלבדות. 

                       

                       

                      זה הזמן להתבונן

                      זה הזמן להקשיב

                      זה השקט המזמין

                      להשקיט הסערה. 

                       

                       

                      כאן אני ועצמי

                      בפגישה אמיתית

                      מישירה מבט

                      למראת נפשי.

                       

                       

                       "הי לך יקירה

                      מה נשמע?

                      תני לי יד ואמציני

                      להמשך המסע המשותף".

                      דרג את התוכן:
                        2 תגובות   יום רביעי, 25/11/09, 08:42

                        איזהו הלחם הבריא על פי הרמב"ם?

                         

                         

                        *לחם חיטה המתוקן כראוי -הלחם הבריא יותר הינו לחם מחיטה מלאה, שיהיה מחיטה שנתבשלה כל צרכה. אחר שנתייבשו ממנה הליחות הנוספות, ולא נתיישנה עד שיתחיל בה ההפסד, אך להעביר הקמח בנפה, ויהיה רואה חמוצו וישים בו מלח כראוי. ויהיה הלחם מגרעינים גסים, בלתי נקלפים(מלא)...ויאפה בתנור. זהו הלחם מתוקן המלאכה אצל הרופאים, והוא הטוב שבמאכלים.

                        לא בריא:-שלא יהיה הלחם מסולת נקייה-כל מה שיעשה מן החיטה זולת זה הלחם אינו מאכל טוב בשום פנים. מאכלים רעים מאד כלחם המצה ובצק מבושל.

                        -לחם המקוטף(המרוכך) בשמן זית או בזולתו מן השמנים.

                         

                        ולקראת חנוכה...

                        -הסופגניות -אבל אם יאכלם האדם לעיתים רחוקות, כגון בחגי ומועדי ישראל לשם מצווה לא יזיקוהו ולא רק משום "שומר מצווה לא ידע דבר רע" אלא משום שכבר אמר רבינו בהלכות דעות שמעט מהמאכלים הרעים יזיק פחות מאשר הרבה מהמאכלים הטובים .אבל שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו וכל אדם יתבונן בניסיון מה טוב וראוי לו מצד טבע גופו.

                         -לחם הסולת וחיטה המבושלת אינם מאכלים טובים ואם הם טובים, כאשר נתבשלו, הם צריכים קיבה חזקה ובריאה של אדם צעיר- ואז יזונו מזון טוב ורב.
                        דרג את התוכן:
                          2 תגובות   יום רביעי, 25/11/09, 01:00

                          קלף "הקול הפנימי" -של אושו

                          קלף "הקול הפנימי" משדר שלווה אינסופית, הרמוניה, שקט פנימי וידיעה.

                          הקול הפנימי יכול להיות גם שובב .לצלול עמוק לתוך הרגשות ולהופיע שוב כדי לזנק לעבר השמים.הוא מחובר ליקום.

                          לקול הפנימי שבנו ישנו תפקיד מרכזי- על מנת שנחיה את החיים הנכונים עבורנו. באמצעותו, אנו שואלים את השאלות הפנימיות, ומקבלים את התשובות המספקות הבנה -על מקומנו האמיתי בחיים, ביחס לשיעורים השונים עמם אנו מתמודדים. הקול הפנימי אינו מדבר במילים,אלא בשפת הלב. הוא דומה לנביא הדובר אך ורק אמת.


                          התבוננות אמיתית פנימה -היא כניסה אל הלא נודע. מי יודע בפני מה נעמוד בעומקים הפנימיים? מה שלא מוכר לנו-מפחיד. היכולת להתגבר על החשש ולהיות נכונים להוריד את כל ההגנות החיצוניים -אינה נרכשת בקלות. הצורך להיאחז במוכר ובידוע -חזק. אך ההתקדמות מתגמלת אותנו. לאחר שחצינו את גבולות החיצוני, התפיסה משתנה לבלי הכר, והקול הפנימי הופך הקול המוביל בחיינו.


                          הפנים שבקלף הינן ערניות,דרוכות ומסוגלות לקבל גם את החושך וגם את האור.
                          גביש הקריסטל אותו מחזיקות הידיים בתמונה מסמלות את הבהירות וההתעלות.


                          ישנם זמנים שיש בתוכנו כמה קולות שכל אחד רוצה למשוך אותנו למקום אחר,לדרך שונה.עצם הבלבול שזה יוצר בתוכנו מזכיר לנו ,כי עלינו להתכנס לתוכנו ולמצוא את השקט והמרכוז שבנו כדי להקשיב לאמת שלנו ...


                          וכשתמצא את האמת שלנו בתוך עצמנו,אמת זו תתפקד דרכך.כשאתה פועל על פי האמת הפנימית שלך אינך צריך יותר דבר.כל מה שאתה עושה נעשה ע"י האמת.אתה הולך,ישן,נח,מדבר עם האמת הפנימית שלך.עם השקט שבתוכך בגלל החיבור אל עצמך,החיבור האמיתי.
                          אז אתה חי את חייך כאמת-מלא חיים ,קורן,מאושר,שר.
                          דרג את התוכן:

                            תגובות אחרונות

                            פרופיל

                            אסתר רבקה
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS