כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    ארכיון : 12/2009

    6 תגובות   יום חמישי, 31/12/09, 08:33


    שנה חדשה למי?  

     

     

    טוב אז כולם מתכוננים

    לשנה חדשה

    שהיא לא שלנו. 

     

     

    לא זוכרים שישו נולד

    לא זוכרים שבשם הבתולה

    עמינו סבל. 

     

     

    כולם רוצים לחגוג

    העיקר לשתות

    או וכן, להתנשק בחצות. 

     

     

    ואת נעל הסינדרלה

     של עמנו שסבל

    והואשם בעלילות דם

    להשאיר יחד

    עם ערכים שלא נבדקו... 

     

     

    העיקר.. 

     

    לחיים?

    דרג את התוכן:
      4 תגובות   יום חמישי, 31/12/09, 05:48


      עייפות  

       

       

        כשהיום מוחק את חיוכו

      מעל פנייך

      וזורק אותך

      מרוסקת למיטה.

       

       

      זה הזמן לאסוף כוחותייך 

      ולייחל לבוקר הבא .

       

       

       עם השכמת השמש

      מגיעה

      הזריחה המחדשת.

      דרג את התוכן:
        6 תגובות   יום חמישי, 31/12/09, 05:39

        מתי מגיעה אישה להחלטה שהיא מעדיפה חירות וחופש על פני זוגיות?

        *אם הסוהר לא ידע לשמור על מפתח ליבה וזכויותיה בצורה הוגנת.
        *אם כבל ידיה באזיקי אהבה-במקום שתשלב ידיה בידיו...
        *אם לקח על עצמו את תפקיד המבקר וניסה לשנותה ולהתאימה לגחמותיו...
        *אם ניסה לפעמים אפילו בכוח להשיג את מטרותיו...

        אישה לא ממהרת להחזיר את חירותה עם הסוהר הוא חבר,ידיד נפש וגם הוא מסר את מפתח חירותו בידיה...אישה אוהבת את האהבה-עד שהאהבה גובה ממנה תשלום דמים...עד שהיא מתישה אותה,מוחקת את אישיותה...עד שהקורבן מוחק את נשמתה.

        כשאישה פורצת את שער כלאה ומחזיקה בחירותה בחוזקה...הסוהר היה בוודאי נאמן לתפקידו באובססיביות...

        קראו את השיר המקסים...ודעו תמיד לשמור לכם פינת חירות גם בכלא האהבה-כדי שלא תחפצו לפרצו בכל מחיר..

        את חירותי/ ג'ורג' מוסטקי

        את חרותי שמרתי לי אותך
        כמו כוכב בסער
        את חרותי עזרת לי לעמוד
        בכל כאב וצער
        ולצעוד בדרכי גורלי
        עד תבוא גם עלי השלכת
        ולרקום חלומות על קרני הלבנה
        וללכת ללכת.

        את חרותי למען רצונך
        את שבועתי הפרתי
        את חרותי לשמור בריתי איתך
        את חולצתי מכרתי
        סבלתי הרבה וכאבתי בלי די
        למען אמון בי תתני
        נטשתי ארצי וטובי ידידי
        ושלך רק הנני.

        את חרותי הורית לי לוותר
        על תפנוקים ונועם
        את חרותי למדת את ליבי
        גם בבדידות לשמוח
        את שלמדת אותי לחייך
        למראה הרפתקה שחלפה לה
        ללקק את פצעי במסתור
        ולקום וללכת לי הלאה.

        את חרותי בללילה קר אחד
        הפרתי את בריתנו
        כך לבדי ערקתי מהשביל
        עליו פסענו שנינו
        בגדתי בך חרותי הטובה
        אל הכלא פסעתי בצער
        אל הכלא החם אשר שמו אהבה
        נאספתי כמו נער
        וסוהרת יפה בתנועה רחבה
        נעלה את השער.
        דרג את התוכן:
          6 תגובות   יום רביעי, 30/12/09, 10:06

          למה צריך תקווה בחיינו?

           

          האגדה מספרת שזאוס, מלך האלים, לא אהב את הכיוון אליו מתפתחת האנושות. כדי לנקום בבני האדם, הוא ברא את האישה הראשונה - פנדורה, שהייתה יפה ומלאת כישורים ויכולות. פרומתאוס התאהב בה מיד, הכניס אותה לביתו וחלק איתה את חייו. רק בקשה אחת הייתה לו, לאחיו אפימתאוס הייתה תיבה בקומת המרתף והוא ביקש ממנה לא לגעת בה. אך פנדורה הייתה סקרנית וחקרנית. היא לא התאפקה ובניגוד להוראות פתחה את התיבה שהאלים הפקידו בידה.


          מן התיבה פרצו ויצאו כל הפורענויות : העמל המפרך, הסבל, המחלות והתלאות. מבוהלת בקשה פנדורה לסגור את המכסה, אולם איחרה את המועד. רק דבר טוב אחד לבני אדם היה בתיבה : התקווה. היא נותרה לחזק את לב האנשים.

          התחלת המפלה של האדם נובעת מכך, שהוא מתייאש מלרצות. כאשר האדם מאבד תקווה ומפסיק לרצות את הטוב, משם הרי לא תצמח הישועה, אלא רק להפך. כאשר אדם מתייאש מלרצות הוא מאבד את כל המערכה כולה. לעומת זאת, אם ימשיך לחזק את עצמו ולרצות את החיובי ולא משנה מה יקרה ולא משנה מה המצב, הרי שאז במו ידיו ייצור מציאות חיובית לעצמו .התקווה היא שתעזור לו בסופו של דבר למצוא פתרונות לכל דבר.

          דרג את התוכן:
            4 תגובות   יום רביעי, 30/12/09, 04:53


            הדרך בה ילכו

             

             

              הדרך בה ילכו

             לא תביע סערות

            הבשר שעל גופם

            יסתיר המלחמות. 

             

             

            פוסעים בדרך

            דמויות,אנשים

            צעדם קדימה

            תרמילים בדרכים.

             

             

             האם רק אני רואה

            את זיעת נפשם

            את עצב נשמתם

            בעומק מבטם?

            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום רביעי, 30/12/09, 04:24

              והיום..השיר של אריק לביא התנגן באזני תוך כדי כתיבת השיר "נאמנה לעצמך"

               


              זה קורה


              אריק לביא
              לחן: שמוליק קראוס


              זה קורה
              כשהדרך מתמשכת
              זה קורה
              רק ללכת, ללכת
              שום דבר לא ידוע
              לא שנה, לא שבוע
              רק לנוע לנוע
              ולחשוב שהייתי יכול
              לחזור על הכל
              אבל בן אדם
              זה קורה

              זה קרה
              כשהדרך התמשכה לי
              זה קרה
              לא ידעתי איך זה בא לי
              שום דבר לא ידוע
              לא שנה לא שבוע
              רק לנוע לנוע
              ולחשוב שהייתי יכול
              לחזור על הכל
              אבל בן אדם
              זה קרה

              זה יקרה
              ואולי בסוף הדרך
              שנראה, כי הדרך מתמשכת
              שום דבר לא ידוע
              לא שנה, לא שבוע
              ולחשוב שהייתי יכול
              לחזור על הכל
              אבל בן אדם
              זה יקרה

              דרג את התוכן:
                2 תגובות   יום רביעי, 30/12/09, 04:18


                נאמנה לאמת

                 

                 

                  להיות נאמנה

                 לאמת שלך .

                לחבוק את רוחך

                ולא לוותר בשום מחיר.

                 

                 

                 שערותייך יתבדרו בעיקשות

                עורפך-יקשה עצמו

                ובזרועותייך

                יטפח השריר. 

                 

                 

                לא לוותר,ללכת בסופה

                פנייך למטרה

                 ואין בך התפעלות

                מהאצבעות

                המורות על שונותך.

                 

                 

                 רק לנוע לנוע

                קדימה ,קדימה

                והאמת מניחה

                נרות לרגלייך.

                דרג את התוכן:
                  0 תגובות   יום שלישי, 29/12/09, 12:15

                  אוטוביוגרפיה בחמישה פרקים


                  (מתוך "ספר המתים והחיים הטיבטי")

                   

                  איך אנחנו לומדים לקח?

                  אני הולך ברחוב.
                  במדרכה יש בור עמוק.
                  אני נופל לתוכו.
                  אני אבוד...אני חסר ישע.
                  אין זו אשמתי.
                  לוקח לי נצח למצוא דרך החוצה.

                  אני הולך באותו רחוב.
                  במדרכה יש בור עמוק.
                  אני מעמיד פנים שאיני מבחין בו.
                  אני נופל לתוכו שוב.
                  אני לא יכול להאמין ששוב הגעתי לכאן.
                  אבל אין זו אשמתי.
                  ושוב לוקח לי נצח לצאת.

                  אני הולך באותו רחוב.
                  במדרכה יש בור עמוק.
                  אני רואה אותו.
                  אני נופל לתוכו בכל זאת...כוחו של הרגל.
                  עיני פקוחות.
                  אני יודע היכן אני.
                  זוהי אשמתי.אני יוצא מיד.

                  אני הולך באותו רחוב.
                  במדרכה יש בור עמוק.
                  אני עוקף אותו.

                  אני הולך ברחוב אחר.

                  מקווה שמספר הבורות ילכו ויתמעטו,מתוך מודעות מלאה ורצון אמיתי לשינוי וצמיחה.

                  דרג את התוכן:
                    10 תגובות   יום שלישי, 29/12/09, 01:36


                    השקט שלפני הסערה 

                      מן תחושה של שקט

                    לפני סערה.

                    אחרי דומיית הצפירה

                    מגיע רעש התותחים.

                     

                     

                    משהו באוויר זועק בלחישה

                    עוד מעט המרעומים ירעמו.

                    שימי קסדה והיכוני

                    ליריית הפתיחה

                    דרג את התוכן:
                      6 תגובות   יום שני, 28/12/09, 11:37


                      חלומות 

                       

                       

                       ובלילה התערבלו מראות

                      דמויות מהעבר באו לבקר

                      תמונות חדשות וסמלים

                      באו לתת תובנות

                      לסמן סימנים. 

                       

                       

                      סערות במקום ששקט

                      תמונות על חבר שאבד

                      חיוכים במקומות נסתרים

                      סמלים,דמויות

                      מערטלים נשמות. 

                       

                       

                      חלומות לא תמיד

                      שווא ידברו

                      לעתים ממרקים כעסים

                      מעלים,מרוממים. 

                       

                       

                      ובחלומי באת ,הצגת,חייכת

                      ונמוגת עם זריחה

                       קרן אור בוקר,

                       הניסה דמותך

                       

                      ועזבתני מהורהרת ,

                      בלעדיך.

                      דרג את התוכן:
                        2 תגובות   יום שני, 28/12/09, 08:21


                        ‎אימון לחשיבה חיובית-קבל ותן מחמאות לעצמך

                        אין זה משנה מה אתה חושב או מרגיש- חפש תמיד את העובדות. את הנתונים. את המידע.


                        ‎התחל להקשיב למחמאות. רק למחמאות. שנן אותן מידי יום. אמור לעצמך מידי בוקר את אותן מחמאות, עד ששניכם, גם אתה וגם עצמך ת א מ י נ ו.


                        הענקת מחמאה עצמית היא גרסה אחרת של שיחה עצמית חיובית.זהו הרגל מצוין ומבורך התורם לשיפור הביטחון העצמי. אם מתאמנים בעקביות, הדבר הופך לחלק מהשיחות העצמיות היום יומיות ,ונקלט בתת מודע שלנו .


                        אתה מוצא את אשר אתה מחפש ? אם תחפש יופי בתוכך ובאנשים מסביבך- תמצא אותו. אם תחפש כישלונות .... ובכן- תמצא גם אותם.


                        מהי מחמאה?
                        מחמאה אמיתית היא כנה ובאה מתוך הלב. היא יכולה לבוא בצורת מילים או מחווה, כמו טפיחה על השכם.אפשר לקבל מחמאה ממישהו או לתת אותה בעצמך. המחמאה פשוט מודיעה לאדם האחר שיש בו משהו שאתם אוהבים ומעריכים.


                        ישנם שני סוגים של מחמאות : האחד הוא לגבי דבר שמישהו אחר עשה, על עבודה טובה למשל. השני הוא פחות ברור, ומדבר על דרך התנהגות או משהו פחות מוחשי, למשל על כך שמישהו התנהג בצורה מתחשבת ותומכת, או מחמאה מן הסוג "אני מעריך את חוש ההומור שלך" שני הסוגים חשובים.

                        מה קורה כאשר מישהו מעניק לכם מחמאה? האם אתם מקבלים אותה ופשוט מודים . האם אתם נינוחים או לא? יתכן שאתם מסמיקים או מתוחים מעט, אבל זכרו, מחמאה היא מתנה מילולית . אם מישהו נותן לכם מתנה יפה ועטופה בהידור, לא תחזירו אותה ותאמרו "מצטער, אינני יכול לקבל זאת". זה מה שקורה כאשר מישהו אומר לכם "אתה נראה נהדר", ואתם אומרים, "לא נכון עליתי במשקל".


                        קבלו ותנו מחמאות.העולם יהיה צבוע בצבעים ורודים יותר ואנשים יהיו מאושרים יותר.

                        דרג את התוכן:
                          0 תגובות   יום שני, 28/12/09, 07:13

                          770  כוכבים שנתתם לי מזכירים את 770-בית הרבי מלובביץ שדמותו חרוטה  על מסלול חיי

                           

                           

                          770 -בית אגודת חסידי חב"ד מרכז חב"ד העולמי, מוכר בשם 770, על שם מספר הבית ברחוב בו הוא נמצא (חסידי חב"ד מכנים אותו בשם האנגלי של מספר הבית: seven-seventy). הוא מרכז חסידות חב"ד, ובית מדרשו של הרבי מליובאוויטש. 

                          נמצא ברחוב איסטרן פארקווי (אנגלית: Eastern Parkway), במספר הבית האמור, בשכונת קראון הייטס, שבברוקלין ניו יורק. 

                           במקום ניהל הרבי מליובאוויטש את רשת השלוחים שהקים, את ריכוזי חב"ד בעולם, ואת כל ענייניו, גם התוועד ואמר את שיחותיו ומאמריו בחגים ומועדים מיוחדים, במשך רוב שנות נשיאותו החבדי"ת קיבל במקום אנשים ליחידות, ובשנותיו האחרונות המעמד השתנה וקיבל אנשים במעמד חלוקת דולרים לצדקה בכל יום ראשון. 

                           גם אני זכיתי לראותו במו עיני ולקבל את ברכותיו.נסעתי עם בתי שהיתה אז בת עשר.העיניים התכולות הזכות,המבינות,היודעות הרואות לתוך הנשמה היו הדבר הראשון שראיתי בכינוס ילדים כשהגעתי לשם. 

                           

                           

                          מאז ראיתי לראשונה את תמונתו בבית חב"ד קטן בעיר צפונית, דמותו של הרבי מלובביץ,מלווה אותי ואת משפחתי.זכיתי.

                          דרג את התוכן:

                            תגובות אחרונות

                            פרופיל

                            אסתר רבקה
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS