כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    ארכיון : 7/2009

    4 תגובות   יום חמישי, 30/7/09, 08:08

    התנגן לי היום ניגון חסידי מלמד....


     

    אדרבה.
    אדרבה, תן בליבנו,
    שנראה כל אחד מעלת חברינו
    ולא חסרונם.
    ושנדבר כל אחד את חברו
    הדרך הישר והרצוי לפניך
    ואל יעלה בליבנו שום שינאה
    מאחד על חברו, חלילה.
    ותחזק אותנו באהבה אליך,
    כאשר גלוי וידוע לפניך,
    שיהא הכל נחת רוח אליך.
    אמן כן יהי רצון.
    מתפילתו של:
    ר' אלימלך מלזינסק

    דרג את התוכן:
      7 תגובות   יום חמישי, 30/7/09, 07:48

      זוהמה

         

      כמה שריטות

       

      כמה כאב

       

      אנו אוספים

       

      באשפות חיינו.

       

       

        

      כמה אנשים

       

       

       כמה מילים

       

       

      אנו אוגרים במוחנו

       

      מרצוננו.

        

      כמה הפקרות

       

      אנו מאפשרים

       

      לדמויות בדרכנו

       

      לחולל בתוכנו...

       

       

       

        כדאי שניקח מטאטא

       

       

      ויעה אנרגטיים

       

       

      ונשליך הכל

      אל אשפת היקום...לרווחתנו...

      דרג את התוכן:
        8 תגובות   יום שלישי, 28/7/09, 07:02


         ילד שלי -החייל 

         

         

         

        ילד שלי

         

        גבר

         

        אתה בא ומגיע

         

        מדים על גופך

         

        שרירך תפוחים

         

        מאומן כהלכה.

         

         

          

        תינוק שלי

         

        גדלת

         

        אימת מראות

         

        שמירה על עם

         

        מילים גבוהות

         

        מנגבות שרידי חלב.

         

         

          

        עולל שלי

         

        צמחת

         

        בלילות על משכבי

         

        באות מחשבות ותפילות

         

        לשלומך

         

        לשלום המילים ,המסתירות בכי תמימותך.

        דרג את התוכן:
          9 תגובות   יום ראשון, 26/7/09, 22:31


          הניגון הוא שירת הנשמה...


           


          הנשמה יורדת לתוך הגוף / לא ידוע

           

           לחן: חסידות חב"ד 

           

           הַנְּשָׁמָה יוֹרֶדֶת לְתוֹךְ הַגּוּף

            וַי צוֹעֶקֶת וַי וַי 

          יְרִידָה זוֹ צוֹרֶךְ עֲלִיָּה 

           עַד שֶׁכָּל זֶה הוּא כְּדַאי  

           

           על הפיוט     

           ניגון ידוע של חסידות חב"ד. הניגון מתאר את ירידת הנשמה לגוף, ירידה המסבה לה סבל ומצוקה; היא צועקת ומבקשת לשוב למקורה הראשון האלוהי, ואינה חפצה כלל להיות שקועה בחומר. אולם למצוקה זו מענה בצידוק מפתיע: "ירידה זו  היא לצורך עליה"

          דרג את התוכן:
            7 תגובות   יום ראשון, 26/7/09, 08:32

            שמעתי דיון לגבי מסוגלות "אב אוהב" לרצוח את בתו כדי שלא לאבדה....

            כמה אבסורד...

            אבל בתקופת גירושין הכל לא הגיוני,הכל מאבד פרופורציות.הכאב,היאוש,עידוד עו"ד להכפיש כדי להשיג הישגים.

            העצבים חשופים לכאב אדיר...

            כל כך הרבה מפסידים והאיום מצד אדם שחיית אתו שנים והבאת אתו ילדים לעולם,כל כך חותך בבשר החי....

             

            יתכן ובתקופה כזו יש לתת מסגרת מגינה נוספת לילדים ע"י יום ארוך בביה"ס.הקשבה ותמיכה מהקהילה,חברים,מורות.

             

            יתכן שחברים וחברות אמורים לתת כתף תומכת גדולה יותר לשני בני הזוג וללמוד לא לעודד הכפשה וכו...

             

            צריך לשקול איך אנו כחברה אמורים להקשיב לרגשות לבם של המעורבים .התהליך גרוע ממיתה.בן זוג נפטר עם כל הכאב הנורא זו לא הפגיעה של גירושין כשכולם נשארים לכאורה בחיים, אך הרגשות סוערים למטה ויכולים להביא למהלכים נוראים לא צפויים.

             

            הכאב הזה של הפרט צריך לגעת בכלל ולחפש פתרונות חדשים ,כדי להגן על הילדים הפעוטים שבאמצע ,בתקופה זו של "אי שפיות זמנית"של ההורים...

            דרג את התוכן:
              4 תגובות   יום שבת, 25/7/09, 18:04


              פשוט נורא לשמוע על האב הצעיר שהיה במצוקה מרצון אשתו להתגרש ממנו,חנק את בתו בת השלוש וניסה לאבד עצמו לדעת....

               

              האם לא הגיע הזמן לעשות חשבון נפש על מה שקורה לזוגיות בימינו?

               

              האם המחיר של השוויון,של המתירנות,של איבוד הערכים אינו גובה מחיר דמים גדול מדי?

               

              האם עידוד האישה והאיש לקחת את החופש מהר מדי מברית הנישואין במקום לנסות ולהתמודד מול הבעיות הזוגיות?

               

              איפה טעינו?

               

              או לחלופין,

               

              איפה איבדנו את תוכנית ההפעלה של בוראנו,והתכנות התבלבל לגמרי בתוכנו,ויש כל כך הרבה כאב,בלבול ובדידות....

               

              מה קרה לנו ולמה פתאם הבקשה שצריך להגיע משיח נשמעת פתאם הגיונית ומתבקשת במהרה בימינו...אמן?

              דרג את התוכן:
                3 תגובות   יום שבת, 25/7/09, 10:04


                רבי גדול הגיע יום אחד לעיר שבה לא הכירו אותו. בהיותו אורח בבית הכנסת הוא הוזמן לארוחת יום שישי רבת מוזמנים, כנהוג בבתי היהודים.

                הוא לבש בגדים דלים והלך לבית המארחים, שם הושיבו אותו בפינת החדר והגישו לו שאריות של אוכל. 

                ביום השישי שלאחריו, הוא הגיע לארוחה בלבוש מהודר, כשהוא נראה מרשים מאד. מיד חלקו לו המארחים ואנשי העיר כבוד, הושיבו אותו בראש השולחן, ונתנו לו ממיטב המאכלים. 

                לאחר הברכות החלה הארוחה, ועיני הכל נשואות לאורח המכובד, והנה הרבי אינו אוכל. הוא מכניס את האוכל בצלחתו לכיסי החליפה המחויטת.

                נשתררה שתיקה של מבוכה. והנה אמר הרבי: מה אתם מתפלאים? זה הגיון פשוט! כשבאתי עם בגדים פשוטים, קיבלתי שאריות, וכשבאתי עם החליפה הזו קיבלתי מטעמים. מכאן שהמטעמים הם לא בשבילי, אלא בשביל החליפה שלי....

                דרג את התוכן:
                  7 תגובות   יום שבת, 25/7/09, 09:19


                  הבגד עושה את האדם...


                  כמה אנרגיה וזמן לוקח לאנשים לעשות "שופינג" ולמלא את הארונות בבגדים עם מותגים אופנתיים.


                  פעם היו מעט בגדים ונעל אחת -היום כל המרבה הרי זה משובח.


                  כדאי מאד לנסות לראות מעבר לבגד-מיהו האדם ההולך בתוכם...

                   

                  יש אפשרות להתחפש למה שהאדם רק שואף להיות...ולעולם לא יגיע לגמרי לשם.


                  הרבה בגדים מסתובבים ברחובות...כמה אנשים אמיתיים נמצאים בתוכם?

                  דרג את התוכן:

                    תגובות אחרונות

                    פרופיל

                    אסתר רבקה
                    1. שלח הודעה
                    2. אוף ליין
                    3. אוף ליין

                    ארכיון

                    פיד RSS