כותרות TheMarker >
    ';

    כי האדם עץ השדה

    כי האדם עץ השדה / נתן זך

    כי האדם עץ השדה.
    כמו האדם גם העץ צומח
    כמו העץ האדם נגדע.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא שואף למעלה
    כמו האדם הוא נשרף באש.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    אהבתי וגם שנאתי
    טעמתי מזה ומזה.
    קברו אותי כחלקה של עפר
    ומר לי, מר לי בפה.
    כמו עץ השדה.


    כי האדם עץ השדה.
    כמו העץ הוא צמא למים
    כמו האדם גם הוא נשאר צמא.
    ואני לא יודע
    איפה הייתי ואיפה אהיה.
    כמו עץ השדה.

    ארכיון : 9/2009

    2 תגובות   יום רביעי, 30/9/09, 10:28


    מי סובל יותר?

     

     

      היא אמרה לי:

    עכשיו את מבינה

     את סבלם

     של החרשים...

     

     

    לאחר טלפונים

    שעשיתי במקומה... 

     

     

    ואני אמרתי לה:

    האם את מבינה

    את סבלם של השומעים

    אשר שומעים

     

     

     גם מה שאינם

    רוצים? 

    דרג את התוכן:
      6 תגובות   יום רביעי, 30/9/09, 07:04

      האם ה"אגו"-הוא תכונה חיובית ?


       לו היינו מקשיבים לעצמנו ומחוברים לעצמנו היינו מאפשרים לאנשים להיות שונים מאתנו, בלי להיפגע. מותר להם להביע מחשבות שונות משלנו, להתנהג אחרת מאתנו ולהרגיש שונה.

      אדם שמרגיש חלש, פגוע, חסר ביטחון ופגיע - אין לו שליטה על האגו שלו, וכשהתגובה מגיעה מתוך האגו ,אזי היא חסרת מעצורים ולעיתים חסרת פרופורציה למה שהניע את הפעולה. האדם עלול אז לצעוק, להכות או לבחור בדרך אלימה כתגובה, או לחילופין הוא עלול "להתקפל" ולא להגיב כלל ואת הכעס והעלבון לשמור בתוכו, מצב שעלול להזיק לבריאותו.

      חיזוק הביטחון העצמי, יכול לאזן את האגו. בטחון עצמי נובע מהיות האדם שלם עם עצמו. זהו מצב שאינו תלוי בגורם חיצוני. הקשבה פנימית - אני מול עצמי. מפגש בין אנשים, כשהם מקשיבים במלוא מובן המילה אחד לשני, בלי להיות עסוקים באיך להגיב ובמה לומר, זהו מצב של העדר אגו. ברגע שאדם חושב איך להגיב ומה לומר, בזמן שהאחר מדבר, כאן האגו פועל.

      האגו אינו אויבנו,הוא חלק מעצמנו ולכן הוא שייך לנו.אנו זקוקים לו בתחילת דרכינו הרוחנית,כדי להביא אותנו לבשלותה.במקום לראות את האשם בחוץ,לכל המתרחש בחיינו-עלינו להבין למה קורים לנו דברים.במקום להיפגע מאנשים ולהאשימם,עלינו לשאול-למה זימנו אותם וסיטואציות מסוימות לחיינו,ואיך נלמד מהם כדי להתפתח.איזה שיעורים אנו מזמנים לחיינו ומה תכליתם.ללמוד לשחרר שיעורים מתוכנו במקום להאשים אחרים ולא ללמוד לקחים.

      האגו הוא משהו שנחוץ לנו כדי להתקדם בחיים. הוא מחזק ומתמרץ את מעשינו, מאפשר לנו להעריך מחדש את עצמנו ללא תלות באחר. האגו הוא בהחלט תכונה חיובית ואם נאפשר לו לחיות באיזון ובאפקטיביות בחיינו, נצא נשכרים.

      דרג את התוכן:
        2 תגובות   יום רביעי, 30/9/09, 04:37

        בחולות/יוסי בנאי

        נוסטלגיה...

        ביצוע: יוסי בנאי
        מילים: חיים חפר
        לחן: עממי צרפתי

         

         

         

        היה זה בחצות הליל -בחולות

        כשזוג יצא לו לטייל - בחולות
        ועל ראשו מגבעת קש, ולשפתיה טעם דבש
        וכשחיבק אותה חזק, בהולם לבבה הוא חש
        בחולות.

        וכך נולדתי אני - בחולות
        עלמת החן היתה אמי - בחולות
        ולא צריך להיות נביאף האיש ההוא היה אבי
        חלוץ נחמד ולבבי, אל העולם אותי הביא
        בחולות

        וכאן בנו הם את ביתם - בחולות
        ובית אחר בית קם - בחולות
        וכשצמחו כאן רחובות, הלכתי בדרכי אבות
        ורק הגעתי למצוות, התחלתי בחורות לצבוט
        בחולות

        הייתי לה צביטה נותן - בחולות
        וכך נולד לנו הבן - בחולות
        חלפו לילות, חלפו ימים ובני גם הוא אינו תמים
        בליל אביב, בליל קסמים, גם הוא הולך לו לפעמים
        בחולות.

        עוד יש מקום לאהבה - בחולות
        תדעו לכם שזו מצווה - בחולות
        הזמן עובר מהר כל כך, והוא הרי אוהב אותך
        אל החולות לכו אם כך, לפני שאיזו עיר תצמח
        בחולות.

        אני זוכר איך שרתי שם - בחולות,
        את עלומי השארתי שם - בחולות,
        גם לנכדי אני אומר:
        לו רק אני צעיר יותר
        הייתי את הכל מוכר
        ובדבר אחד בוחר:
        בחולות.

        דרג את התוכן:
          4 תגובות   יום רביעי, 30/9/09, 03:49


            נשמה מגיעה 

           

           

           נשמה מגיעה

          מתדפקת על דלת

          מבקשת לאסוף

          רסיסי מחשבתה.

           

           

           פתחי לי צוהר

          הראי לי שביל

           אלך בה איטי

          בטוח ,מהיר. 

           

           

          את האור הרב

          אאסוף לתוכי

          כוכבי זהב

          אאגור סביבי. 

           

           

          נשמה מגיעה

           מתדפקת

          דלת פותחת

          זוהרת

          מתחנחנת

          מקבלת


          מחוללת ונעלמת
          דרג את התוכן:
            0 תגובות   יום רביעי, 30/9/09, 03:23


            איזשהו נס... 

             

             

             אולי זה הלילה

            השקט מסביב

            אולי זו הדממה העוטפת

            אותי.

             

             

             משהו נעור בי

            צליל ומנגינה

             בשורות חדשות

            דוהרות בדממה.

             

             

             נס עומד להתרחש

            אירוע מתחיל להתגבש.

            אולי בתוכי

            אולי מסביבי

            ליבי יוכל אותו להכיל. 

             

             

            אולי זה האור

             שיבקע אי משם

            זרקור יפצע

            יראני איים. 

             

             

            דרך חדשה בתולית

            עידן חדש לא נוגן

            לחן מופלא

             אשר לא הושמע. 

             

             

            אולי זה הלילה

            אולי זה האור

            את שניהם אל חיקי

             

            אמהר לאסוף.

             
            דרג את התוכן:
              0 תגובות   יום שלישי, 29/9/09, 09:56


              ענק מניילון 

               

               

              "ענק מניילון"- קראנו לו

              כילדים שיחקנו אתו

              והוא,בן דודי,היה גבוה

              שרירי,כהה עור יותר מאתנו. 

               

               

              "ענק מניילון"- עבר דירה

              אך היינו מתראים רבות

              הקשר בינו לבין אחי היה נשמתי

              ובשבילי הוא היה אחי. 

               

               

              "ענק מניילון"- הלך לחיל הים

              הפך לימאי גברתן

              אך בתוכו היתה נשמה רכה

              עדינה ,ובגיטרה שירים היה שר.

               

               

              "ענק מניילון"- התחתן,התאלמן

              המשיך בחייו וברוחניות עסק

              חשף אותי לחוכמת הקלף

              דחק בי ללמוד בהם ,להתחבר. 

               

               

              "ענק מניילון"- היה שם תמיד

              בכל עת שביקשתי מלאך

              שיקל על חיי ודרכי

              הוא הושיט יד,מתוך נשמתו הרחבה.

               

               

               לפעמים המלאך שלנו

              מדריך ומורה דרך

              מתגלם בענקים,מצופים בניילון

              שבתוכם פועם נהר מרפא עבורנו. 

               

               

              המלאך שלי ...

              ענק מנוילן

              עם לב איתן. 

              דרג את התוכן:
                1 תגובות   יום שלישי, 29/9/09, 01:49


                היה מתלמידיו של אהרון...אוהב שלום ורודף שלום


                תיאור מלבב של אהרן, אוהב השלום ורודפו, בא במדרש:


                "אוהב שלום" כיצד?... שני בני אדם שעשו מריבה זה עם זה. הלך אהרן וישב אצל אחד מהם. אמר לו: בני, ראה חברך מהו עושה: מטרף את לבו וקורע את בגדיו [=מרוב צער על הריב]. אומר: אוי לי, היאך אשא את עיני ואראה את חברי? בושתי הימנו [=מתבייש אני ממנו], שאני הוא שסרחתי עליו. הוא [=אהרן] יושב אצלו עד שמסיר קנאה מלבו.


                והולך אהרן ויושב אצל האחר, ואומר לו: בני, ראה חברך מהו עושה: מטרף את לבו וקורע את בגדיו. אומר: אוי לי, היאך אשא את עיני ואראה את חברי? בושתי הימנו [=מתבייש אני ממנו], שאני הוא שסרחתי עליו. הוא [=אהרן] יושב אצלו עד שמסיר קנאה מלבו.
                וכשנפגשו [=שני היריבים] זה בזה, גפפו ונשקו זה לזה. לכך נאמר: 'ויבכו את אהרן שלושים יום כל בית ישראל' (במדבר כ, כט).


                מזה אנחנו למדים על כוחה של המילה.כמה חשוב לא ללכת רכיל ולהעביר אינפורמציה על אחרים.רבים נהנים לשבת בחברה או ליד הטלפון ולדבר על מעשי אחרים ולהעביר פיסות מידע מתוך נקמנות,שעמום,שמחה לאיד וכו.


                כוחה של המילה רב.לפי היהדות עם כל מילה נולד מלאך.אם המילה טובה-ייוולד מלאך בריא ,אם המילה היא קללה לדוגמא ייוולד מלאך "נכה".


                אם כל אחד יחשב פעמיים לפני שיוציא מילה מהפה,לפני שיכפיש את חברו ,העולם שלנו יראה יפה יותר-וכנראה יהלכו בו יותר אנשים מחייכים ומאושרים.

                 

                דרג את התוכן:
                  10 תגובות   יום שני, 28/9/09, 09:27


                  האיש שאהב  

                   

                   

                  המפתיע היה ...

                   

                   

                  כשראתה פנים חדשות.

                  כשהאיש שאהבה

                  הפך לאויב אסרטיבי

                  ציני. 

                   

                   

                  ההפתעה הפכה לאכזבה

                  ההלם היה גמור

                  כל קירות ליבה קרסו

                  צריחת האזעקה קרעה

                  תוף אוזניה. 

                   

                   

                  המעשים,הקללות

                  האמת נחה על השולחן

                  הפחד שנסק למרומים

                  מפלס הכאב שדחף בוכנות

                  אדומות,מבוהלות. 

                   

                   

                  העניין הוא לגלות

                  שבגוף שאהב ,

                  הוליד עמך

                  ילדים יקרים

                  דרה מפלצת זרה

                   

                   

                  שישנה עמך

                  בין סדינייך. 

                  דרג את התוכן:
                    5 תגובות   יום שני, 28/9/09, 04:15


                    הצילו!רגשות אשמה....

                     

                    האשמה היא אחת ממכלול הרגשות, אולי הרגש החזק והבסיסי ביותר בו משתמש האגו שלנו בכדי ליצור הפרדה בינינו לבין החלק האלוקי שבנו. היא מסתתרת תחת רגשות הכעס, שיפוט, בקורת, פחד.

                    תחושות האשמה מגיעים עוד מילדות .היא עוזרת לנו ליצור אמונות שקריות, אמונה שלא מגיע לנו לקבל ולהצליח בכל תחומי החיים. האשמה אינה משרתת אותנו. היא מגיעה ממקום של שיפוט.

                    האשמה עושה לנפש מה שהכאב עושה לגוף. הכאב עצמו אינו דבר טוב, אבל הוא משרת מטרה. הוא מזהיר אותנו שמשהו לא בסדר ומחייב פעולה מתקנת. האשמה גם היא משרתת מטרה. האשמה לא באה להרוס אותנו, אלא לשמש זרז להשתפרות. עלינו לזהות את השגיאות שאנו עושים, ליטול עליהן אחריות (ולא להאשים אחרים, גם הם חלקם ראויים להאשמה כלשהי) ואז להחליט להיות טובים יותר בזכות הניסיון. אנו חייבים להפוך את הרגשות השליליים כך שיניעו אותנו להרבות בעשיית טוב.

                    דרג את התוכן:
                      2 תגובות   יום ראשון, 27/9/09, 06:15

                      כן לעשות כפרות כמנהג אבות/ לא לעשות?  

                      כפרות... זאת ממש התלבטות.

                       

                      לא לאדם החרדי .שנה שנה מקדש הוא תרנגול או תרנגולת לצורך כפרתו ושילך באמצעותם... לחיים טובים ארוכים ולשלום וזה התרנגול ילך למיתה,במקומו.[ניתן לעשות על דג או לתת צדקה]. 

                      ואני זוכרת שנים בהם השכמתי קום עם משפחתי.קהילה שלמה בו זמנית, פקחה עיניה.בוקר יום  כיפור... 

                       באותו זמן אפרוחי ילדי, היו תחת כנפי.כולם מתעוררים השכם, טרם נץ.מתלבשים,לוקחים את תרנגול הכפרות הגדול מבריסטול שעשו בגן ביד אחת,שופר וצפצפה מחוברת אליו מבריסטול ביד השניה.  קהילה שלמה על גבריה ,נשיה וטפה עולים לרגל לכפר "על חטא שחטאנו על...ועל..." 

                      מעל כל ילד אביו מסובב:לבן תרנגול לבת תרנגולת מבוהלת ומצעקת.לעיתים מפחד משלשלת...

                      והאישה לרוב כרסה בין שיניה, זוכה בכבוד לשלושה.אחת-תרנגולת לעצמה.ואח"כ,עוברה –מי ידע אם זכר הוא או נקבה?זוכה לכפר עוד טרם נולד בעזרת תרנגול ותרנגולת[אולי על גלגוליה הקודמים של נשמתו?][זה זמן טוב לקהילה ,לקבל מושג, בכמה ילדים היא מתרחבת השנה..] 

                      וכשמסיימים אחר כבוד -לוקחים את הארגזים לבית במטבחיים...זה החלק שמשאירים לגבר...

                      ושוב, משפחה וקהילה שלמה יורדים חזרה לכיוון הבית.

                      השמש מפציעה ביתר שאת ,חושפת את המעשה לעין כל. 

                      עניים יחגגו על כל בעלי הכנף שהקריבו עצמם מדעתם ושלא מדעתם ,לכפר על מה שאנו עשינו... 

                      ואנו מתחילים בישולים שבסוף היום יהיו סעודה מפסקת בין אוכל לצום..

                      הגברים ילבשו לבן וידמו למלאכים.והאישה תגיע עם כל הילדים לעמוד ולהתפלל לפני ריבון העולמים:"חטאנו לפניך רחם עלינו...על חטא שחטאנו....מחל לנו ,סלח לנו...כפר לנו..."

                      דרג את התוכן:
                        2 תגובות   יום ראשון, 27/9/09, 05:47


                        סרט חיי  

                         

                         

                        למה להריץ את סרט חיינו

                        רק לפני הסוף?

                         

                         

                         יושבת ומתבוננת בו באומץ

                         -מול עיני... 

                         

                         

                        ילדה קטנה על גל חולמת

                        נערה מתבגרת על כתף גברית נשענת

                        אישה צעירה בית בונה

                        אמצע חיים מקדישה למחשבה... 

                         

                         

                        כך עולה בסולם צעד,צעד

                        הכוכבים נופלים אל חיקי, ובינתיים

                        הרגליים בוגדות ,כוחם מותש

                        אך הלב פועם ,יותר מרוגש. 

                         

                         

                        מסתכלת מטה ממרום גובהי

                        מציצה כמה אחרי באים... 

                        "מי שמאחורי ומלפני הוא העומד..." 

                         

                         

                        לא, אין עץ מאחוריו להסתתר. 

                        חשופה לאור מסנוור יותר ויותר

                         

                         

                        תובנה מגיעה...קוטפת אותה... 

                         

                         

                        שכשהקץ קרב

                        החום עולה... 

                         

                         

                        בעצם,למה להריץ את סרט חיי?

                         

                        מרגישה שעוד כל כך מוקדם...

                        דרג את התוכן:
                          19 תגובות   יום שבת, 26/9/09, 11:00


                          גלה את סוד האישה...

                          [מוקדש לכל מי שיודעת על מה מדובר] 

                           

                           

                            כשהתאהבה בשנית

                          במקום לשמוח

                          חשה צורך לחזור

                          למאורתה... 

                           

                           

                          במקום לעלוז

                          לחוש את אהבתו העוטפת

                          עלו פחדיה

                          מפלצות חוויותיה... 

                           

                           

                          והוא לא הבין

                          האם חטא

                          האם עשה

                          דבר לרעתה? 

                           

                           

                          במקום לצרוח מאושר

                          ראתה מראות

                          במקום לקטוף כוכבים

                          שמעה גידופים

                           

                           

                           כשישבו ושוחחו

                          לקחה ידו בידה..

                          שמע אהובי,סליחה...

                           

                          סודי הוא...

                          דרג את התוכן:

                            תגובות אחרונות

                            פרופיל

                            אסתר רבקה
                            1. שלח הודעה
                            2. אוף ליין
                            3. אוף ליין

                            ארכיון

                            פיד RSS